הר קאילאש בעקבות צליינים

טיפוס להר קאילאש בטיבט:
מסע מצולם בעקבות צליינים
מאת: דרור לאופר


בקצה המערבי של טיבט, שוכן הר ממנו יוצאים ארבעת הנהרות הגדולים של אסיה – הינדוס, גאנגס, בראהמפוטרה וסוטלג. שמו של הר קאילאש יצא למרחוק. אגדות רבות סופרו עליו במשך מאות שנים, צורתו סימטרית ונעימה לעין, ולרגליו אגמים קפואים.


 
הרים רבים וגבוהים יש באסיה, ובמיוחד באזור ההימלאיה. הר קאילאש (Mount Kailash, "קריסטל" בסנסקריט) הוא לא הגבוה בהם וגם לא המאתגר ביותר לטיפוס. למרות כל זאת הוא יחיד ומיוחד בכך שהוא קדוש לארבע דתות שונות  הינדואיזםבודהאיזםבון, וג'יין.
 
הר קאילאש, טיבט
סטופה ודגלי תפילה בודהיסטים למרגלות הר קאילאש, ההר הקדוש לארבע דתות   (צילום: Lihana)


הר קאילאש (A) ובירת טיבט להסה (B)


 ברירת מחדל



קדוש אך בלתי נגיש

ההינדים מאמינים שההר הוא משכנם של אלילים: מקום משכנו של האל ההורס ומחדש – שיווה, ושל פרוואטי אישתו, וכן התגלמות ארצית של הר מרו הקדוש, מעין מקבילה של האולימפוס היווני. העולה לרגל להר, יזכה לראות במו עיניו את משכן האל ובכך לזכות בהארה.
 
בודהיסטים מאמינים שהמקום היה אתר עליה לרגל של בודהא ומתגוררים בו אלים מגינים המעניקים סגולות לעולי הרגל. בני דת ג'יין, מאמינים שזהו המקום בו זכה רישבה, הנביא הראשון של דתם, להארה. 
בני דת בון, מאמינים שהמקום היה זירת קרב קדום בין כוחות האמונה לכוחות השאמניזם והמאגיה השחורה, שהובסו לאחר קרב ממושך. (בון היא דת טיבטית קדומה לבודהיזם, שהשפעתה רבה גם על הבודהיזם הטיבטי העכשוי. הם מאמינים כי קאילאש הוא ביתה של סיפאיימן, אלת השמיים).
 
כך או כך, המקום קדוש למאות מיליוני אנשים, ועם זאת, מספיק בלתי נגיש, אם בגלל ריחוק וחוסר אמצעי תחבורה ואם בגלל בירוקרטיה סינית בשטחים כבושים, כך שרק אלפים בודדים יכולים להגיע אליו מדי שנה.
סטופות בודהיסטיות על הר קאילאש, סין
סטופות בודהיסטיות לאורך ה"קורה" החשובה ביותר בבודהיזם הטיבטי, המקיפה הר קאילאש   (צילום: zanskar)
מהי קורה? ב
כתבה על הבודהיזם הטיבטי
 

מסע של שבוע בסוף העולם

התמזל מזלי והגעתי לאזור קצת לפני מועד חג ה- Saga Dawa, המציין את הולדת בודהא ומותו, ונחשב למועד עליה לרגל עיקרי להר עבור כל עמי האזור - הודים, טיבטים, נפאלים, בורמזים וסינים. צליינים רבים חוסכים במשך שנים כדי לעלות לרגל לטיבט ולהקיף את ההר הקדוש. אני הצטרפתי אליהם.

הדרך לאזור ארוכה ומסובכת, וכוללת מעבר בלא מעט מקומות נידחים. לוקח כמעט שבוע נסיעה להגיע לאזור מלהסה, בירת טיבט וגם הבירוקרטיה הנלוות מעט מסובכת.
 

וידאו של חצי שעה על חלקו הראשון של המסלול סביב הר קאילאש, כולל פרטים טכניים חשובים,
מסלולים, גובה, בתי תה וגסט-האוזים לאורך הדרך

להמשך המסלול כנסו ליוטיוב
 

לילה קפוא למרגלות ההר

לאחר שני פנצ'רים, מספר כבישים חסומים (על ידי מחסומים של הצבא הסיני או מפולות), דליפת גז לתוך הרכב ונסיעה של כשבוע, הגענו לנקודות ההתחלה של העלייה לרגל – לעיירה טארצ'ן (Tarchen). העיירה מורכבת בעיקר ממאהל גדול של עולי רגל ומטיילים. בטמפרטורת יום של מינוס מעלה אחת, וטמפרטורת לילה של אלוהים או הבודהא יודע כמה, הקמנו אוהל והלכנו לישון.
כתבה על טיפוס להר מקינלי שבאלסקה

 
 
דגלים בודהיסטים על הר קאילאש, סין
סטופה ודגלים בודהיסטים צבעוניים על דרך המאמינים של הר קאילאש   (צילום: Lihana)




הקפת ההר הקדוש קאילאש

כשזרחה השמש (אירוע מבורך בשממה קפואה כמו טיבט) החל טקס הפתיחה. בראש ישבו הלאמות, שבירכו את עולי הרגל לקראת המסע. מאות עולי רגל ניסו במאמץ משותף להרים עמוד כבד, עטוף בדגלים בודהיסטים, לצלילי מוזיקה רועשת וצעקות עידוד של זקנים וילדים. בסופו של דבר הצליחו במשימה, והעלייה לרגל להקפה סביב ההר החלה.

עולי רגל מבוגרים מתבוננים במחזה
עולי רגל מבוגרים במסלול עליו חלמו כל חייהם  (צילום: דרור לאופר)
 

טרקים בטיבט

הטרקים בטיבט לרוב קצרים יותר, אבל קשים יותר מהטרקים הפופולריים בנפאל והודו, בעיקר בגלל הצורך לסחוב הרבה ציוד כבד על גבך ובעצמך. המסלול לא "מובנה" וערוך לתייר כמו המסלולים המוכרים בנפאל, שמאוד רחוקה מטיבט במובן הזה. אין עליה מדורגת, אלא טרק שכמעט כולו בגובה של מעל 5,000 מטר. לאורך הדרך אין כמעט מקומות מאורגנים עם אוכל (חוץ מקצת תה טיבטי וצמפה  סוג של בצק טיבטי), לכן צריך להצטייד באוכל, ציוד לבישול, אוהל והרבה ציוד להגנה מפני הקור.

כל זה הוא כלום לעומת המאמץ של המקומיים 
 רובם עושים את המסלול בלי ציוד, מקיפים את ההר מספר פעמים, וחלקם (טיבטים ובני דת הבון בעיקר) עושים את המסלול כולו בזחילה בדרך המושלגת במשך שבועות, ללא שום ציוד (הבון עושים את המסלול בכיוון ההפוך). פגשתי גם נפאלי שעשה את כל הדרך מקטמנדו לקאילאש ברגל במשך חודשים. 
בלי חשיבות לדעה האישית לגבי אמונה, חייבים להסכים שהמסירות של המקומיים אכן מרשימה.
 
עולי רגל במסלול סביב ההר    עולי רגל במסלול סביב ההר
חלק מעולי הרגל הבודהיסטים עושים את המסלול סביב ההר כאשר הם משתטחים, קמים וצועדים מספר צעדים,
גם על השלג 
  (צילום: דרור לאופר)

הר קאילאש, טיבט
"אבני מיני" עם תפילות בודהיסטיות על מסלול הקורה של הר קאילאש (צילום: Jean-Marie Hullot)
 

רוסים והודים בהקפת הר קאילאש

הקבוצה המצחיקה ביותר שפגשתי במהלך הטרק הייתה חבורה של תיירים רוסים, שהגזימו לחלוטין בכמות הציוד שהיה להם  משאית שלמה עמוסה בציוד, חמישה סבלים, שני טבחים, שני מדריכים, אוהלים ענקיים נגד קור ומיכלי גז בישול וחימום (שסחבו הסבלים המסכנים)  היה נראה כאילו הם יוצאים למלחמה.

קבוצה מעניינת נוספת שפגשתי הייתה חבורה של רופאים הודים, איתם היה לי מאוד מעניין לדבר. זאת הייתה גם הפעם ראשונה בהרבה מאוד זמן בסין וטיבט שיצא לי לפגוש אנשים דוברי אנגלית טובה. לאורך מסלול ה"קורה" (הקפת מקום קדוש בטיבט והודו), פזורים מדי פעם אוהלים מקומיים המספקים בעיקר תה ומקום מנוחה קל לעולי הרגל.
 
 
עולת רגל מניחה אבן על סימן דרך במסלול
עולת רגל מניחה אבן על סימן דרך במסלול   (צילום: דרור לאופר)




מדבר מוקף פסגות מושלגות

הקפת ההר עוברת בעמקים, אגמים קפואים וצוקים. הנוף משתנה לאורך המסלול, מהליכה בשממה יבשה ושטוחה לטיפוס במדרון מושלג וקפוא. חלקים מסוימים בטיבט מזכירים מדבר מצד אחד, אבל מוקפים בפסגות מושלגות מצד שני. 
החלקים היותר קשים של המסלול מורכבים מעליות תלולות למעברי הרים, שהגבוה ביותר בהם מגיע לגובה של כ- 5,700 מטר מעל פני הים.

ערימות אבנים בצורה כזאת (רוג'ום) ניתן למצוא במסלולי טיפוס רבים
ערימות אבנים בצורה כזאת (רוג'ום) ניתן למצוא במסלולי טיפוס רבים -
תפקידן לסמן שזוהי הדרך הנכונה   (צילום: דרור לאופר)
 

חלומו של כל בודהיסט

העלייה לרגל סביב הר קאילאש היא שאיפתם של רבים בהודו, נפאל, בהוטן וטיבט. אפשר להקביל אותה בערך לעליה למכה עבור המוסלמים, לירושלים עבור הנוצרים של ימי הביניים וביקור בכותל המערבי עבורנו, היהודים.

מספר חודשים מאוחר יותר, כשביקרתי בצפון הודו ושוחחתי עם טיבטים בגלות, שברחו לשם בזמן הכיבוש הסיני, הראיתי להם תמונות של קאילאש והם סיפרו לי בהתרגשות שחלומם הוא להגיע לשם.
 
אגם מאנסובר, הר קאילאש
אגם מאנסרובר (Manasarovar) בדרך להר קאילאש   (צילום: Zzvet )


הכרזה על דרך חדשה מהודו להר קאילאש בטיבט, הקדוש לבני דת ההינדו

 
מסע בעקבות הסרט שבע שנים בטיבט


 
אודות הכותב
דרור לאופראיש מחשבים מתל אביב, האוהב בזמנו החופשי לקרוא, להאזין למוזיקה, לצלול, אוהב ללמוד שפות, סינית וספרדית בעיקר ויותר מהכל לטייל ולהנציח זאת במצלמתו. 







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר