ספארי צלילה באינדונזיה:
כשהטבע עולה על כל דמיון
מאת: אמיר גור

אינדונזיה היא מדינת איים ענקית הממוקמת במרכז שטח האלמוגים הגדול ביותר על פני כדור הארץ. יש בה מגוון עצום ועושר בלתי נתפס של בעלי חיים תת ימיים, והיא מהווה יעד לספארי צלילה מיוחד במינו, אותו ניתן לשלב עם טיולים יבשתיים מרתקים.

העושר התת-ימי של אינדונזיה, מתבטא הן בריבוי חיות גדולות והן באוסף ענק של יצורים זעירים ומוזרים, שגדולי התסריטאים לא היו יכולים להמציא בעצמם. בספארי צלילה בן שבוע סביב האיים נחשפים לבעלי חיים רבים שעולים על כל דמיון, גם אם לפעמים הם קטנים יותר מקצה ציפורן... בכתבה אתאר חלק מהיצורים המרתקים ביותר בים, שחיים מתחת למים באינדונזיה.

1 / 8

2 / 8

3 / 8

4 / 8

5 / 8

6 / 8

7 / 8

8 / 8

❯ ❮

אינדונזיה - האי באלי, האי קומודו ואיי סונדה הקטנים
(להגדלה לחצו על הפינה העליונה)

ישראלים באינדונזיה?! ללא דרכון זר?

רבים מרימים גבה כששומעים על ספארי הצלילה באינדונזיה: "חייבים דרכון זר, לא?", הם שואלים. אז נכון, בעלי דרכון ישראלי בלבד לא יכולים לקפוץ לאינדונזיה לטיול עצמאי מתי שמתחשק להם, אבל יש מספר חברות טיולים מורשות שיודעות להנפיק ויזה לבעלי דרכון ישראלי, במסגרת טיול קבוצתי מאורגן. במתכונת זו, אפשר לבקר במרבית חלקיה של אינדוזיה, ובארץ כל כך נרחבת, הפרושה על פני שטח אוקיינוס עצום כל כך - גם חלק ממנה זה הרבה מעבר למה שאפשר לראות בטיול אחד.

אינדונזיה היא מדינה מוסלמית וככזו, היא אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל. עם זאת, מתחת לפני השטח יש יחסי מסחר מוגבלים בין המדינות והאווירה הכללית בביקור היא של פתיחות וקבלת פנים יפה ונעימה. תהליך הוצאת הוויזה הוא אולי מורכב (בעצם, לא יותר מתהליך הנפקת ויזה לארה"ב...), אך משתלם – הטיול באיים פותח צוהר לעולם מרתק וצבעוני של טבע פראי, הרי געש, ג'ונגלים וחיים תת-ימיים מיוחדים במינם.
בתי מלון באינדונזיה

הספינה עוגנת במפרץ קסום, בין אלפי האיים של אינדונזיה (צילום: רפי עמר)

  צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
  טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת ההצעות »

בתולת הים האינדונזית שלנו

ההפלגה שלנו יצאה מהאי באלי (Island Bali), לאורך שרשרת איי סונדה הקטנים (Lesser Sunda Islands), לעבר האי קומודו (Komodo Island) ושמורת קומודו המקיפה אותו. הספינה שעליה הפלגנו, המרמייד (Mermaid, בתולת הים) היא ספינת צוללים נהדרת, המתאימה בצורה מושלמת לטיול ספארי צלילה, מתוקתק ומקצועי ללא רבב.

בספינה יש לפחות ארבעה מדריכי צלילה מקומיים, שמחלקים את הצוללים לקבוצות קטנות של 4-6 צוללים לכל היותר. מאחר שאתרי הצלילה לא עמוסים בצוללים, ההרגשה בכל צלילה היא שאנחנו "לבד באוקיינוס". וככה אנחנו אוהבים את זה!

בעלי החיים הראשונים שבאו לברך אותנו לטיול מוצלח במהלך ההפלגה מבאלי, עוד לפני שהגענו לאתר הצלילה הראשון, היו הדולפינים. אין דבר שפותח ספארי צלילה טוב יותר מאשר קפיצות של דולפינים חמודים בחרטום הספינה. אנחנו מצדנו, בהתרגשות רבה רוכנים מעליהם עם מצלמות וקריאות עידוד, ומקווים לפגוש אותם גם מתחת למים.
כתבה על ספארי צלילה בסיישל

קריאה שמעלה חיוך: "דולפינים בחרטום!" (צילום: רפי עמר)

משולש אלמוגים ענק בלב האוקיינוס

אתרי הצלילה באינדונזיה מתאפיינים, בראש ובראשונה, בשוניות אלמוגים צבעוניות, בריאות ונהדרות. אחרי הכל, כל 17,541 האיים שלה נמצאים ממש במרכזו של מה שמכונה בפי המדענים משולש האלמוגים הפסיפי (Coral Triangle Center). משולש זה אינו מצויר על מפות העולם, וגם אי אפשר לראותו כשמפליגים באינדונזיה, אבל חוקרי שוניות האלמוגים בעולם מכירים אותו היטב, ומייחסים אותו לאזור הכולל את מלזיה, פפואה גינאה החדשה, איי שלמה, הפיליפינים ואינדונזיה כמובן, שתופסת את השטח הגדול ביותר במשולש.

שוניות האלמוגים באזור זה, לחופי המדינות שבשטחו, הן סביבת החיים עם מגוון המינים הגדול ביותר באוקיינוסים. לא בכדי האזור מכונה לעתים קרובות "האמזונס של האוקיינוסים" וגם "פסגת מגוון המינים הימיים על פני תבל". באזור זה מתקיימים למעלה מ- 3,000 מיני דגים, כ- 500 מינים של אלמוגים בוני שונית ועוד מספר עצום של מיני אלמוגים שאינם בוני שונית, וחסרי חוליות אחרים. ארגון WWF מגדיר את האזור בעדיפות עליונה לשימור ימי, ובשנת 2007 השיק תכנית שימור המוקדשת לאזור זה בלבד.

באינדונזיה שונית אלמוגים צפופה, בריאה וצבעונית – ביתם של מאות מיני דגים (צילום: רפי עמר)

מתחת למים – "המייל הרבוע המוזר ביותר בתבל"

אבל מבחינת הצוללים – שונית האלמוגים הצבעונית היא לעתים רק תפאורה לעולם החי המגוון שהיא מאכלסת. היא עשירה בדגי שונית צבעוניים לצד דגים שמגיעים מהים הפתוח, בהם מנטות וכרישים. מעבר לזה, מה שמייחד את אינדונזיה יותר מכל הוא עולם עשיר וביזארי של בעלי חיים קטנים, צבעוניים ומרתקים. היצורים זערוריים לעיתים, מה שצוללים מכנים "עולם המאקרו" ("Macro Life" בלעז), למרות שבעצם מדובר בעולם זעיר – כלומר "מיקרו". הטעות בשם נובעת מכך שהעדשות המגדילות, המשמשות לצילום בעלי החיים הקטנטנים, נקראות עדשות "מאקרו".

מי שנהנה להתבונן באותם יצורים זעירים, ובפרט מי שחובב צילום תת-ימי ומצויד בעדשות מאקרו, ימצא שאינדונזיה היא גן עדן שאין שני לו. ידוע במיוחד הוא אזור מפרץ למבה (Lembeh Strait), שזכה לכינוי "המייל הרבוע המוזר ביותר בתבל" (The world's strangest square mile) על שום בעלי החיים הביזאריים שמקובצים בו. אבל גם באזור האי קומודו וסביבתו, לא חסרות "מוזרויות", המצאות הזויות של המדען המטורף, שאנחנו קוראים לו "אבולוציה".
כתבה על ספארי צלילה באיים המלדיביים

יצורים קטנים ומשונים רובצים בכל פינה, ממתינים לטרפם ולצוללים שיבואו לצלם אותם... (צילומים: רפי עמר)

רב הנסתר על הגלוי – תולעת הבוביט האימתנית

אחד מאותם חסרי חוליות מרתקים, היא תולעת בוביט (שם מדעי: Eunice aphroditois), הקרויה על שמה של לורנה בוביט (Lorena Bobbitt) המפורסמת מאותה תקרית ידועה לשמצה (האישה שחתכה את ה... של בעלה) בשנת 1993. באותה שנה בדיוק התגלתה באינדונזיה התולעת הרב-זיפית המוזרה, שאורכה יכול להגיע לכ- 3 מ' (!). אז מדוע אם כך היא נכנסה לקטגוריית ה"מאקרו", שהרי היא עצומה? מפני שרוב הזמן כל גופה מחופר באדמה ורק 5 מחושים דקים בולטים מעל קרקעית הים. כשאחד המחושים חש בטרף מתקרב, התולעת מזנקת במהירות אדירה וקורעת את טרפה, תוך שהיא מזריקה לגופו רעלן הגורם לערפול חושים ושיתוק – כך שאם הדג הצליח לשרוד את הנשיכה, סביר להניח שהוא יישאר בסביבה לעוד אחת...

תחזיקו חזק... זאת תולעת הבוביט המטילה את חיתתה על העולם התת ימי! (צילום: אמיר גור)

אוהבים תפוחים?

בעל חיים ייחודי נוסף, גם הוא לא זעיר כל כך אבל נדיר, אנדמי (ייחודי למקום) וצבעוני, הוא תפוח הים (Sea Apple, שם מדעי: Pseudocolochirus violaceus). כן כן, תפוח ים. זהו למעשה מלפפון ים בגודל בינוני ובצבעים מרהיבים של סגול-צהוב-אדום, אלא שבניגוד למרבית מלפפוני הים שניזונים מרקב ושאריות מזון בקרקעית הים, התפוח עומד זקוף ושולף זרועות סינון מיוחדות המלקטות חלקיקי מזון מגוף המים. כך הם היו כשראינו אותם לראשונה, באתר הצלילה המפורסם קניבל רוק (Canibal Rock) הסמוך לאי קומודו, פורשים טבעת של זרועות מסועפות ומלקטים לפיהם חלקיקי מזון. כל זרוע בתורה, מתכווצת לפה, הנמצא במרכז הטבעת, נכנסת פנימה ויוצאת כשהיא נקייה ומוכנה לקליטת הסיבוב הבא.

כמו כל מלפפוני הים, בעת סכנה הוא מסוגל לשחרר חלק מאיברי גופו הפנימיים, ולתת לטורף המאיים (יהיה זה כוכב ים או חילזון טורף, למשל) "משהו ללעוס בינתיים". מלפפוני הים מסוגלים לבנות מחדש רקמות, ולחדש את תפקודם של האיברים שהוקרבו בתוך זמן קצר. אך לתפוח הים יש קו הגנה נוסף, מקורי ביותר: כשהוא מבחין בסכנה הוא מסוגל למלא את גופו במי ים, להכפיל בתוך זמן קצר את נפחו, להגיע לציפה ניטרלית או אף חיובית במקצת, ו"לצאת לטיול" בריחוף ובחסות הזרם. הטורף נותר הרחק מתחתיו, מנסה להבין לאן נעלמה ארוחת הצהריים שלו. גרסה תפוחית-מלפפונית להימלטות באמצעות כדור פורח...
כתבה על דרקוני קומודו - לטאות הענק שבאי קומודו

תפוח יונתן או פינק ליידי...? אני מעדיף תפוח ים! (צילום: אמיר גור)

רוץ בן סוסי הננסי

אחד מננסי הים המקסימים והמתוקים ביותר, הוא סוסון הים הננסי. כל כך ננסיים אלה, שעד לשנות ה- 90 של המאה העשרים כלל לא ידעו על קיומם, ומאז התגלו עשרות מינים שלהם, כולם בתחומי משולש האלמוגים, ובפרט בתחומי המדינות פפואה גיניאה החדשה, הפיליפינים ואינדונזיה. לא בכדי התעכבנו במהלך הצלילות על כל אלמוג מניפה מהסוג גורגוניה (Gorgonia coral, שם לועזי: Gorgonia sp.), בוחנים את הענפים מקרוב, כמו מבעד לזכוכית מגדלת.

סוסוני הים הננסיים חיים בסימביוזה עם אלמוג מניפה מהסוג גורגוניה, וחיים רק עליו. האבולוציה דבר מופלא היא, והיא סיגלה לאותם דגיגים זעירים וחסרי הגנה, הסוואה מופלאה, הזהה בדיוק עוצר נשימה לאלמוג שעליו חי אותו מין. ולא מדובר רק בצבע זהה, אלא גם במרקם גוף המחקה בדיוק את פני השטח של האלמוג. כמו שאר סוסוני הים, אצל דגים אלה הזכרים הם שנושאים את הצאצאים, ולמעשה הנקבה היא שמחדירה את תאי הביצית לחלל ההפריה בבטנו של הזכר, וההפריה מתרחשת בגופו. כלומר בהחלט אפשר לומר על סוסוני הים שהזכרים הם שבהריון, והנקבות חיות חיי הוללות, עם אסטרטגיית רבייה של "שגר ושכח".

התוכלו ילדים לעזור לצלם למצוא את סוסון הים שאבד בתמונה? (צילום: רפי עמר)

גם גמל שלמה, גם טווס וכל זה – מתחת למים

אחד מבעלי החיים המרתקים ביותר בכל האזור ההינדו-פסיפי הוא חסילון גמל שלמה. באינדונזיה נפוץ אחד המינים הצבעוניים והמרהיבים ביותר בעולם, שבהתאם לכך מכונה חסילון גמל שלמה טווסי (Peacock mantis shrimp). למעשה, הוא אינו באמת חסילון, אלא סרטן, וגם אינו ממש קשור לגמלי שלמה. מאחר שהוא גם בוודאות אינו טווס, נוצר מצב ששמו של מין אומלל זה מורכב משמות של שלושה בעלי חיים אחרים, שאינם קשורים אליו. את החסילונים הללו מוצאים על הקרקעית באזור שונית האלמוגים, מחופרים בתוך מערכת מחילות מסועפת, כאשר רק ראשם מבצבץ החוצה. אורכם בין 10-15 ס"מ, אבל יש מינים המגיעים לגדלים מרשימים ביותר, של 45 ס"מ ממחוש עד קצה זנב.

סרטן זה הוא טורף אימתני, מהיר כברק, הלוכד את טרפו באמצעות רגליו הקדמיות החזקות והמהירות, באופן דומה במיוחד לגמל השלמה, ומכאן לפחות חלק מהשם. מהירות הפתיחה של הזרועות מגיעה לכ- 10 מ' לשנייה, או תאוצה של 10,000 ג'י – מהירות גבוהה יותר מקליע של אקדח 0.22 כשהוא יוצא מלוע האקדח! וכל העוצמה הזו פוגעת בדג מסכן, או בסרטן אחר. בנוסף, חסילון גמל השלמה מצויד בעין המורכבת ביותר שהטבע יצר, שמאפשרת ראייה מצוינת לא רק בתחומי האור הנראה, אלא גם קרינה אולטרה סגולה ואור מקוטב, שעין אנושית כלל אינה מסוגלת לראות.

כך נראה זוג העיניים המורכב ביותר בטבע... (צילום רפי עמר)

מופע הריקוד של מלאכיות הים – המנטות

אמנם אחת האטרקציות המרכזיות בצלילות באינדונזיה היא סביב היצורים הזעירים והמוזרים של הים, אבל חשוב לזכור שבכל האתרים יש בעלי חיים "רגילים" אחרים: דגים למכביר, אלמוגים, ספוגים, רכיכות וסרטנים שונים.

כמובן שלא ויתרנו על מפגשים עם בעלי חיים גדולים ככרישים ומנטות. פקדנו את "תחנת המנטות" (Manta feeding station) המקומית, בה פגשנו 4-5 מנטות (Manta ray, שם מדעי: Manta alfredi), שמוטת כנפיהן יכולה להגיע לכ-4.5 מ', כשהן שוחות מול הזרם בתעלה צרה. נדרשה "עבודת רגליים" כדי לעמוד לצדן ולחזות מוקסמים בזמן שהן רוקדות וניזונות, אך זה היה שווה את החוויה. באתרים אחרים, השתמשנו באביזר שנקרא ריף הוק (Reef hook), כדי "לעגון" מול הזרם ללא כל מאמץ, בשעה שלהקות כרישים חולפות מולנו.

כמובן שיש כרישים ומנטות בתוכנית, בלעדיהן אנחנו לא זזים לשום מקום (צילום: רפי עמר)

דרקונים ששוחים ונחשים שצוללים

הלטאות הגדולות ביותר בעולם – דרקוני קומודו – חיים באי קומודו שבאינדונזיה ומבלים את רוב זמנם על היבשה. הם אמנם מסוגלים לשחות, אבל יעשו כן רק כשיש סיבה טובה, למשל התדלדלות מקורות המזון באי, שריפה או אסון אחר המחייב אותן לנטוש. סיבה מצוינת נוספת היא כדי לבוא להגיד שלום לקבוצת צוללים מרוגשת שכמותינו. הפרט הבוגר ששחה לעברנו בזמן שנחנו בין הצלילות על הספינה, הפגין אלגנטיות מרשימה, וחצה את המרחק בינינו בכמה תנועות זנב. אנחנו מאוד הערכנו את המחווה ויצאנו לקראתו בסירות הקטנות, חמושים במצלמות כמובן.

זוחלים אחרים שפוגשים לעיתים תכופות יותר מתחת למים באזור זה, הם נחשי הים של אינדונזיה (banded sea krait, שם מדעי: Laticauda colubrine). נחש הים הוא בין הנחשים הארסיים ביותר בעולם, אבל למרות זאת הוא אינו מסוכן לבני אדם, ובטח שלא לצוללים, פשוט מהסיבה שהוא לא נוהג לנשוך שלא לצורך. בניגוד לנחשים יבשתיים רבים, מפתח הלוע שלו קטן יחסית והיכולת שלו לנשוך גוף גדול כמו צולל מוגבלת למדי. זאת ועוד – הארס משמש אותו לציד דגים קטנים, ואפילו ילדים קטני גוף, לא מסתמנים אצלו כטרף פוטנציאלי. לכן המפגשים עם נחשי הים הם נטולי דאגות, גם מצידנו וגם, כך נראה, מצד הנחשים. צללנו לצדם כברת דרך, ובעת שחטטו בין סדקי אלמוגים בחיפוש אחר טרף ראוי, אנחנו חיפשנו אחר זווית טובה לתפוס את יופיים.

לטאות הענק אוהבות לרבוץ, אך אם יש סיבה טובה מספיק – הן לא יבחלו בשחייה קצרה (צילומים: רפי עמר)

כשסיימנו את ההפלגה שלנו מבאלי לקומודו, חזרנו לבאלי, ולא רצינו להיפרד. אומנם לפנינו עוד מספר ימים של טיול באי המדהים באלי, על תרבותו הייחודית והאנשים המקסימים, הנופים, החופים והקופים שלו, אבל המחשבה על כך שלא נחזור לצלול בשוניות האלמוגים הקסומות והמופלאות של אינדונזיה, השאירה אותנו עם עצבות קלה. אך בעצם... מי אמר שלא נחזור?

אודות הכותב
אמיר גור - מוביל ומדריך טיולי ספארי צלילה ושייט, ומתאים תכניות טיול לקבוצות ולמטיילים עצמאיים. ביולוג ימי בהכשרתו, כתב וצלם תת-ימי, מחבר הספר "מתחת למים - 44 אתרי צלילה בישראל" וכותב בלוג צלילה עתיר תוכן.

אמיר עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות

לקריאת כתבות נוספות של אמיר