ואלס עם דרקון ולטאות ענק:
שמורת קומודו באינדונזיה
מאת: אמיר גור
בשמורת הטבע קומודו שבאינדונזיה דרקונים עדיין מהלכים על פני האדמה. הם אינם מכונפים ואינם יורקים אש, אבל כמו דרקונים מהאגדות – הם זוחלי ענק, המטילים את אימתם על הסביבה ומהווים מוקד משיכה למטיילים סקרנים ואמיצים.
אל אינדונזיה, מדינת האיים הגדולה בעולם, הגעתי עם קבוצה במסגרת טיול צלילה בהדרכתי. מעבר לצלילות המרהיבות נחשפנו לארץ של יערות עד, הרי געש, שוניות אלמוגים, טבע פראי, קופים, זוחלים ו... דרקוני קומודו מלכותיים, ששבו אותנו בקסמם.
(להגדלת המפה לחצו על הפינה השמאלית העליונה)
ישראלים באינדונזיה? יש חיה כזאת
אינדונזיה היא מדינה מוסלמית שצדה האחד טובל באוקיינוס השקט והשני באוקיינוס ההודי. לאינדונזיה היסטוריה מרתקת ותפקיד חשוב בהתפשטות המין האנושי אל איי האוקיינוס השקט, ובהתקדמות המעצמות האירופאיות במזרח. כיום היא מחזיקה בצבא שהולך ומתעצם ובכלכלה מתפתחת, שסוללת את עתידה כמעצמה אסייתית.
כתבה על הפלגה בין איי האוקיינוס ההודי
בין ישראל לאינדונזיה אין יריבות, אך גם לא יחסים חמים. עקב היותה מדינה מוסלמית היא אינה מקיימת יחסים רשמיים עם ישראל, דבר שאינו מונע ממנה לקיים יחסי מסחר בפרופיל נמוך. מי שרוצה לטייל במדינה צריך לקבל ויזת תיירות, משימה לא פשוטה בכלל כל עוד אתה מחזיק בדרכון כחול-לבן. הנפקת הוויזה כרוכה בטיול קבוצתי ומאורגן, דרך חברה מקומית ומורשית. מסלול הטיול עשוי להיות מוגבל לאזורים שלישראלים אסור לבקר בהם, ועד הרגע האחרון, במעבר הגבול מסינגפור או מתאילנד, אין שום ודאות שאכן הוויזה התקבלה. למרות הקשיים, המאמץ משתלם ובדרך כלל כשכבר מגיעים למעבר הגבול מקבלים את הוויזה ונכנסים למדינה.
בתי מלון באינדונזיה
הנוף מהאי רינצ'ה שבשמורת קומודו (צילום: אמיר גור)
אל שמורת קומודו של הדרקונים
אינדונזיה מורכבת מ- 17,504 איים, לא פחות ולא יותר. לא כולם מיושבים ובאלה שכן – פעמים רבות מדובר באוכלוסייה קטנה. כזה הוא האי קומודו ( Komodo Island ), שנמצא במרכז המדינה, בו חיים כ- 2,000 תושבים, לצד אוכלוסייה מרשימה של דרקוני קומודו ( Komodo dragon ). הדרקונים נמצאים גם באיים סביב, המהווים יחד את שמורת הטבע של קומודו ( Komodo National Park ).
כיום, דרקון הקומודו, שנקרא גם כוח ענק, או אורה ( Ora ) בפי המקומיים, הוא הלטאה הגדולה ביותר בעולם. את השם טבע וויליאם דאגלס ברדן ( William Douglas Burden ) שלכד צמד דרקונים , יחד עם משלחת שכללה גם את אשתו, והביאם מהאי הנידח לארה"ב באמצע שנות ה- 30 . סיפור המשלחת (כולל הנוכחות הנשית בה) היווה את ההשראה לסרט שובר הקופות קינג קונג, בו הוחלפה הלטאה האימתנית בגורילה ענקית, בכדי להקל על הקהל להזדהות עמה.
מאז שנות ה-30 שוכללה התחבורה לאי, אך הוא עדיין נותר נידח וכדי להגיע אליו דרושה מעט נחישות. האי מרוחק כדי מספר ימי הפלגה או מספר שעות של טיסה פנימית, ממוקדי תיירות מוכרים יותר כדוגמת האי באלי ( Bali island ) או הבירה ג'קרטה ( Jakarta ).
הנחישות משתלמת! מי שמגיע לשמורת קומודו זוכה לפגוש בדרקונים אמיתיים (צילום: אמיר גור)
לרקוד עם דרקונים
נחישות רבה לפגוש ביצורים הנדירים הייתה לנו וכך, לאחר שלושה ימי הפלגה בהם עצרנו לצלילות באתרים מרהיבים ומגוונים, הגענו אל האי רינצ'ה ( Rinca Island ) שבפאתי השמורה, הידוע בריבוי הדרקונים בו. ההתרגשות הייתה בשיאה, חושינו התחדדו והתמקדו באיתור הלטאות. גודלו של פרט בוגר מגיע ל- 3 מ' ומשקלו לכדי 70 ק"ג, כך שברור היה לכולם שכשדרקון יקרה על דרכנו, לא נפספס אותו.
אל הסיור בשמורה מתלווה תמיד ריינג'ר המצויד בכלי נשק מתקדם – מקל מפוצל בקצהו, מעין קלשון מאולתר. "זה להגנה מפני הדרקונים", הסביר לנו המלווה, באנגלית-אינדונזית, "או על הדרקונים מפני המטיילים הלהוטים...", הוספנו אנחנו.
המפגש הראשון עם הדרקונים הותיר אותנו נבוכים ופעורי פה. פרט גדול ניצב מולנו, לא נע ולא זע. עיני כולם נישאו אל המלווה בשאלה אילמת: "האם זהו פסל או הדבר האמיתי??". מזל שגם דרקונים צריכים למצמץ מדי פעם, כך שבמהרה שאלתנו נענתה, המצלמות נשלפו מיד והאצבעות התחילו לעבוד.
המשכנו בדרכנו על שביל המתפתל אל ראש גבעה, ממנה נשקף לנו נוף יפהפה, מפרצים כחולים וחופים לבנים. בדרך פגשנו בדרקון ענק נוסף ובדרקונית צעירה, שפערה לעברנו את פיה וזיכתה אותנו במבט לעומק הלוע, רווי הרוק החיידקי.
כתבה על ג'אווה - אי של תרבות
מבט אל לוע הדרקון: השיניים חבויות תחת שכבת עור כפולה, מקום מצוין להיווצרות רובד חיידקים... (צילום: אמיר גור)
תזונת לטאת הכוח, או "זהירות, דרקון מאחוריך!"
אחת השאלות שעלו מיד כשפגשנו בדרקון הראשון היא, כיצד לטאה מצליחה להגיע לממדים עצומים שכאלה? ובכן, מסתבר שמעבר לכך שאין לה טורפים טבעיים בשטח המחייה שלה, היא גם זללנית לא קטנה. דרקוני קומודו ידועים בכך שהם מסוגלים לאכול בארוחה אחת עד כ- 80% ממשקל גופם. בנגיסה בודדת, הדרקון מסוגל לבלוע כ- 2.5 ק"ג!
באופן מפתיע, טרפם המועדף הוא לא קופי המקוק החביבים, שמתרוצצים בכל פינה באי, אלא דווקא האיילים וחזירי הבר הגדולים. שיטת הציד של הדרקונים מתוחכמת להפליא: הם אורבים לטרף ומנצלים הזדמנות להצליף בו עם הזנב. לאחר מכן הם נושכים את החיה ההמומה ברגליים. כעת מתחיל משחק של המתנה ומעקב אחרי הארוחה בזמן שהיא גוססת מזיהום. בעבר נהוג היה לחשוב שסיבת הזיהום היא חיידקים אלימים שברוק הדרקון, שחודרים למחזור הדם של החיה וממיתים אותה. מחקרים מהשנים האחרונות העלו השערה חדשה: בעל החיים הפצוע נוטה לתור אחר מקור מים, שם מצטברים באופן טבעי חיידקים רבים שקופצים על המציאה ועושים לדרקון את העבודה המלוכלכת.
גם לצאצאי הדרקון יש סיבה לחשוש מבני מינם. הנקבות מטילות את ביציהן בגומחות קטנות בקרקע, אך מיד לאחר הבקיעה, הלטאות הקטנות מטפסות על העצים ומבלות עליהם את שנות חייהן הראשונות. הסיבה לכך היא שדרקונים בוגרים נוטים לקניבליזם – כ- 10% מתזונתם מבוססת על זלילת הדור הבא...
באשר לבני אדם – הם יכולים להיות רגועים (לפחות כל עוד הם מלווים על ידי מדריך מקומי עם מקל מפוצל). תקיפת בני אדם קיימת, אך היא אינה דבר נפוץ מאוד. עם זאת, מוכרים שישה מקרים של אנשים שנטרפו על ידי דרקון, רובם באי קומודו עצמו.
מטרים ספורים בין המטיילים לדרקון. מזל שהמדריך הצטייד במקל... (צילום: אמיר גור)
דרקון ביבשה, דרקון בים
הדרקונים הם בעל חיים יבשתי. הם אינם חובבי מים גדולים ומשתמשים ביכולתם לשחות – רק לצורך מעבר מאי לאי. לעיתים הם נכנסים אל המים גם כדי להצטנן בחום הכבד, שכן הם אינם מסוגלים לסבול טמפרטורה גבוהה מכ- 42 מעלות. כאשר הוא שוחה, רגלי הדרקון צמודות לגופו, הוא מתקדם בעזרת זנבו ומסוגל לצלול לעומק של 4-5 מ'.
בסוף הביקור באי רינצ'ה ראינו לפתע לטאה גדולה על קו המים, כאילו באה להיפרד מאתנו באופן אישי. מיhד זינקנו אל הסירות המהירות והתקרבנו בציפייה. הדרקונית מצדה, נכנסה לה למים והחלה שוחה במעגלים. המחווה הלא רגילה ריגשה אותנו מאוד וסיכמה את הסיור כמוצלח ביותר.
כוח קומודו על קו החוף - רק רצה לומר שלום (צילום: אמיר גור)
המפגש עם הדרקונים כחלק מטיול גדול יותר
בבואנו לתכנן טיול באינדונזיה צריך לזכור שמדובר במדינה עם שפע אדיר של היצע פעילויות ואטרקציות, שהביקור באיי הדרקון הם רק חלק מהן. הטיול שלנו שילב בו שבוע של הפלגת צלילות באתרים מיוחדים ומרהיבים וארבעה ימים נוספים של ביקורים באי באלי ובאיים נבחרים נוספים, ביקור במקדשים מרתקים, השתתפות בטקסי קבורה ופולחן שריפת גופות, סיור ביערות מגווני צמחייה המאוכלסים על ידי קופים. התנסינו ביוגה מול נופי טרסות האורז המרהיבים ולקינוח – ראפטינג בנהר סוער בלבו של הג'ונגל. במופעי הפולקלור נחשפנו לכך שיש אגדות עם רבות, פרי דמיונם של בני אדם קדומים, ומסורות מן העבר. אבל דרקונים, אין לנו ספק – קיימים במציאות!
כתבה על האי באלי - טקסים ואמונות
תהלוכה מפוארת כחלק מפולחן שריפת הגופות הססגוני (צילום: אמיר גור)
לבסוף נאלצנו להיפרד מהאיים ומהדרקונים, ולהמשיך בטיול, ששטמן בחובו עוד כמה צלילות מרהיבות ורגעי שיא בלתי נשכחים. כשהבטנו אל האיים מתרחקים מאתנו, התנחמנו בעובדה שאת הדרקונים נוכל לשוב ולבקר גם בארץ, בספארי רמת גן, אליו הובא פרט בודד מגן החיות בפראג בשנת 2014. הדרקון הובא כחלק מתכנית בינלאומית לשימור דרקוני קומודו. בעתיד מתכננים להעלות ארצה גם נקבה, ובכך ליצור גרעין רבייה ראשון של דרקונים בישראל.
מידע נוסף
כתבה על הפלגה בין איי האוקיינוס ההודי
בין ישראל לאינדונזיה אין יריבות, אך גם לא יחסים חמים. עקב היותה מדינה מוסלמית היא אינה מקיימת יחסים רשמיים עם ישראל, דבר שאינו מונע ממנה לקיים יחסי מסחר בפרופיל נמוך. מי שרוצה לטייל במדינה צריך לקבל ויזת תיירות, משימה לא פשוטה בכלל כל עוד אתה מחזיק בדרכון כחול-לבן. הנפקת הוויזה כרוכה בטיול קבוצתי ומאורגן, דרך חברה מקומית ומורשית. מסלול הטיול עשוי להיות מוגבל לאזורים שלישראלים אסור לבקר בהם, ועד הרגע האחרון, במעבר הגבול מסינגפור או מתאילנד, אין שום ודאות שאכן הוויזה התקבלה. למרות הקשיים, המאמץ משתלם ובדרך כלל כשכבר מגיעים למעבר הגבול מקבלים את הוויזה ונכנסים למדינה.
בתי מלון באינדונזיה
הנוף מהאי רינצ'ה שבשמורת קומודו (צילום: אמיר גור)
כיום, דרקון הקומודו, שנקרא גם כוח ענק, או אורה (
הנחישות משתלמת! מי שמגיע לשמורת קומודו זוכה לפגוש בדרקונים אמיתיים (צילום: אמיר גור)
לרקוד עם דרקונים
נחישות רבה לפגוש ביצורים הנדירים הייתה לנו וכך, לאחר שלושה ימי הפלגה בהם עצרנו לצלילות באתרים מרהיבים ומגוונים, הגענו אל האי רינצ'ה ( Rinca Island ) שבפאתי השמורה, הידוע בריבוי הדרקונים בו. ההתרגשות הייתה בשיאה, חושינו התחדדו והתמקדו באיתור הלטאות. גודלו של פרט בוגר מגיע ל- 3 מ' ומשקלו לכדי 70 ק"ג, כך שברור היה לכולם שכשדרקון יקרה על דרכנו, לא נפספס אותו.
אל הסיור בשמורה מתלווה תמיד ריינג'ר המצויד בכלי נשק מתקדם – מקל מפוצל בקצהו, מעין קלשון מאולתר. "זה להגנה מפני הדרקונים", הסביר לנו המלווה, באנגלית-אינדונזית, "או על הדרקונים מפני המטיילים הלהוטים...", הוספנו אנחנו.
המפגש הראשון עם הדרקונים הותיר אותנו נבוכים ופעורי פה. פרט גדול ניצב מולנו, לא נע ולא זע. עיני כולם נישאו אל המלווה בשאלה אילמת: "האם זהו פסל או הדבר האמיתי??". מזל שגם דרקונים צריכים למצמץ מדי פעם, כך שבמהרה שאלתנו נענתה, המצלמות נשלפו מיד והאצבעות התחילו לעבוד.
המשכנו בדרכנו על שביל המתפתל אל ראש גבעה, ממנה נשקף לנו נוף יפהפה, מפרצים כחולים וחופים לבנים. בדרך פגשנו בדרקון ענק נוסף ובדרקונית צעירה, שפערה לעברנו את פיה וזיכתה אותנו במבט לעומק הלוע, רווי הרוק החיידקי.
כתבה על ג'אווה - אי של תרבות
מבט אל לוע הדרקון: השיניים חבויות תחת שכבת עור כפולה, מקום מצוין להיווצרות רובד חיידקים... (צילום: אמיר גור)
תזונת לטאת הכוח, או "זהירות, דרקון מאחוריך!"
אחת השאלות שעלו מיד כשפגשנו בדרקון הראשון היא, כיצד לטאה מצליחה להגיע לממדים עצומים שכאלה? ובכן, מסתבר שמעבר לכך שאין לה טורפים טבעיים בשטח המחייה שלה, היא גם זללנית לא קטנה. דרקוני קומודו ידועים בכך שהם מסוגלים לאכול בארוחה אחת עד כ- 80% ממשקל גופם. בנגיסה בודדת, הדרקון מסוגל לבלוע כ- 2.5 ק"ג!
באופן מפתיע, טרפם המועדף הוא לא קופי המקוק החביבים, שמתרוצצים בכל פינה באי, אלא דווקא האיילים וחזירי הבר הגדולים. שיטת הציד של הדרקונים מתוחכמת להפליא: הם אורבים לטרף ומנצלים הזדמנות להצליף בו עם הזנב. לאחר מכן הם נושכים את החיה ההמומה ברגליים. כעת מתחיל משחק של המתנה ומעקב אחרי הארוחה בזמן שהיא גוססת מזיהום. בעבר נהוג היה לחשוב שסיבת הזיהום היא חיידקים אלימים שברוק הדרקון, שחודרים למחזור הדם של החיה וממיתים אותה. מחקרים מהשנים האחרונות העלו השערה חדשה: בעל החיים הפצוע נוטה לתור אחר מקור מים, שם מצטברים באופן טבעי חיידקים רבים שקופצים על המציאה ועושים לדרקון את העבודה המלוכלכת.
גם לצאצאי הדרקון יש סיבה לחשוש מבני מינם. הנקבות מטילות את ביציהן בגומחות קטנות בקרקע, אך מיד לאחר הבקיעה, הלטאות הקטנות מטפסות על העצים ומבלות עליהם את שנות חייהן הראשונות. הסיבה לכך היא שדרקונים בוגרים נוטים לקניבליזם – כ- 10% מתזונתם מבוססת על זלילת הדור הבא...
באשר לבני אדם – הם יכולים להיות רגועים (לפחות כל עוד הם מלווים על ידי מדריך מקומי עם מקל מפוצל). תקיפת בני אדם קיימת, אך היא אינה דבר נפוץ מאוד. עם זאת, מוכרים שישה מקרים של אנשים שנטרפו על ידי דרקון, רובם באי קומודו עצמו.
מטרים ספורים בין המטיילים לדרקון. מזל שהמדריך הצטייד במקל... (צילום: אמיר גור)
דרקון ביבשה, דרקון בים
הדרקונים הם בעל חיים יבשתי. הם אינם חובבי מים גדולים ומשתמשים ביכולתם לשחות – רק לצורך מעבר מאי לאי. לעיתים הם נכנסים אל המים גם כדי להצטנן בחום הכבד, שכן הם אינם מסוגלים לסבול טמפרטורה גבוהה מכ- 42 מעלות. כאשר הוא שוחה, רגלי הדרקון צמודות לגופו, הוא מתקדם בעזרת זנבו ומסוגל לצלול לעומק של 4-5 מ'.
בסוף הביקור באי רינצ'ה ראינו לפתע לטאה גדולה על קו המים, כאילו באה להיפרד מאתנו באופן אישי. מיhד זינקנו אל הסירות המהירות והתקרבנו בציפייה. הדרקונית מצדה, נכנסה לה למים והחלה שוחה במעגלים. המחווה הלא רגילה ריגשה אותנו מאוד וסיכמה את הסיור כמוצלח ביותר.
כוח קומודו על קו החוף - רק רצה לומר שלום (צילום: אמיר גור)
המפגש עם הדרקונים כחלק מטיול גדול יותר
בבואנו לתכנן טיול באינדונזיה צריך לזכור שמדובר במדינה עם שפע אדיר של היצע פעילויות ואטרקציות, שהביקור באיי הדרקון הם רק חלק מהן. הטיול שלנו שילב בו שבוע של הפלגת צלילות באתרים מיוחדים ומרהיבים וארבעה ימים נוספים של ביקורים באי באלי ובאיים נבחרים נוספים, ביקור במקדשים מרתקים, השתתפות בטקסי קבורה ופולחן שריפת גופות, סיור ביערות מגווני צמחייה המאוכלסים על ידי קופים. התנסינו ביוגה מול נופי טרסות האורז המרהיבים ולקינוח – ראפטינג בנהר סוער בלבו של הג'ונגל. במופעי הפולקלור נחשפנו לכך שיש אגדות עם רבות, פרי דמיונם של בני אדם קדומים, ומסורות מן העבר. אבל דרקונים, אין לנו ספק – קיימים במציאות!
כתבה על האי באלי - טקסים ואמונות
תהלוכה מפוארת כחלק מפולחן שריפת הגופות הססגוני (צילום: אמיר גור)
לבסוף נאלצנו להיפרד מהאיים ומהדרקונים, ולהמשיך בטיול, ששטמן בחובו עוד כמה צלילות מרהיבות ורגעי שיא בלתי נשכחים. כשהבטנו אל האיים מתרחקים מאתנו, התנחמנו בעובדה שאת הדרקונים נוכל לשוב ולבקר גם בארץ, בספארי רמת גן, אליו הובא פרט בודד מגן החיות בפראג בשנת 2014. הדרקון הובא כחלק מתכנית בינלאומית לשימור דרקוני קומודו. בעתיד מתכננים להעלות ארצה גם נקבה, ובכך ליצור גרעין רבייה ראשון של דרקונים בישראל.
מידע נוסף
אל הסיור בשמורה מתלווה תמיד ריינג'ר המצויד בכלי נשק מתקדם
המפגש הראשון עם הדרקונים הותיר אותנו נבוכים ופעורי פה. פרט גדול ניצב מולנו, לא נע ולא זע. עיני כולם נישאו אל המלווה בשאלה אילמת: "האם זהו פסל או הדבר האמיתי??". מזל שגם דרקונים צריכים למצמץ מדי פעם, כך שבמהרה שאלתנו נענתה, המצלמות נשלפו מיד והאצבעות התחילו לעבוד.
המשכנו בדרכנו על שביל המתפתל אל ראש גבעה, ממנה נשקף לנו נוף יפהפה, מפרצים כחולים וחופים לבנים. בדרך פגשנו בדרקון ענק נוסף ובדרקונית צעירה, שפערה לעברנו את פיה וזיכתה אותנו במבט לעומק הלוע, רווי הרוק החיידקי.
כתבה על ג'אווה - אי של תרבות
מבט אל לוע הדרקון: השיניים חבויות תחת שכבת עור כפולה, מקום מצוין להיווצרות רובד חיידקים... (צילום: אמיר גור)
באופן מפתיע, טרפם המועדף הוא לא קופי המקוק החביבים, שמתרוצצים בכל פינה באי, אלא דווקא האיילים וחזירי הבר הגדולים. שיטת הציד של הדרקונים מתוחכמת להפליא: הם אורבים לטרף ומנצלים הזדמנות להצליף בו עם הזנב. לאחר מכן הם נושכים את החיה ההמומה ברגליים. כעת מתחיל משחק של המתנה ומעקב אחרי הארוחה בזמן שהיא גוססת מזיהום. בעבר נהוג היה לחשוב שסיבת הזיהום היא חיידקים אלימים שברוק הדרקון, שחודרים למחזור הדם של החיה וממיתים אותה. מחקרים מהשנים האחרונות העלו השערה חדשה: בעל החיים הפצוע נוטה לתור אחר מקור מים, שם מצטברים באופן טבעי חיידקים רבים שקופצים על המציאה ועושים לדרקון את העבודה המלוכלכת.
גם לצאצאי הדרקון יש סיבה לחשוש מבני מינם. הנקבות מטילות את ביציהן בגומחות קטנות בקרקע, אך מיד לאחר הבקיעה, הלטאות הקטנות מטפסות על העצים ומבלות עליהם את שנות חייהן הראשונות. הסיבה לכך היא שדרקונים בוגרים נוטים לקניבליזם – כ- 10% מתזונתם מבוססת על זלילת הדור הבא...
מטרים ספורים בין המטיילים לדרקון. מזל שהמדריך הצטייד במקל... (צילום: אמיר גור)
דרקון ביבשה, דרקון בים
הדרקונים הם בעל חיים יבשתי. הם אינם חובבי מים גדולים ומשתמשים ביכולתם לשחות – רק לצורך מעבר מאי לאי. לעיתים הם נכנסים אל המים גם כדי להצטנן בחום הכבד, שכן הם אינם מסוגלים לסבול טמפרטורה גבוהה מכ- 42 מעלות. כאשר הוא שוחה, רגלי הדרקון צמודות לגופו, הוא מתקדם בעזרת זנבו ומסוגל לצלול לעומק של 4-5 מ'.
בסוף הביקור באי רינצ'ה ראינו לפתע לטאה גדולה על קו המים, כאילו באה להיפרד מאתנו באופן אישי. מיhד זינקנו אל הסירות המהירות והתקרבנו בציפייה. הדרקונית מצדה, נכנסה לה למים והחלה שוחה במעגלים. המחווה הלא רגילה ריגשה אותנו מאוד וסיכמה את הסיור כמוצלח ביותר.
כוח קומודו על קו החוף - רק רצה לומר שלום (צילום: אמיר גור)
המפגש עם הדרקונים כחלק מטיול גדול יותר
בבואנו לתכנן טיול באינדונזיה צריך לזכור שמדובר במדינה עם שפע אדיר של היצע פעילויות ואטרקציות, שהביקור באיי הדרקון הם רק חלק מהן. הטיול שלנו שילב בו שבוע של הפלגת צלילות באתרים מיוחדים ומרהיבים וארבעה ימים נוספים של ביקורים באי באלי ובאיים נבחרים נוספים, ביקור במקדשים מרתקים, השתתפות בטקסי קבורה ופולחן שריפת גופות, סיור ביערות מגווני צמחייה המאוכלסים על ידי קופים. התנסינו ביוגה מול נופי טרסות האורז המרהיבים ולקינוח – ראפטינג בנהר סוער בלבו של הג'ונגל. במופעי הפולקלור נחשפנו לכך שיש אגדות עם רבות, פרי דמיונם של בני אדם קדומים, ומסורות מן העבר. אבל דרקונים, אין לנו ספק – קיימים במציאות!
כתבה על האי באלי - טקסים ואמונות
תהלוכה מפוארת כחלק מפולחן שריפת הגופות הססגוני (צילום: אמיר גור)
לבסוף נאלצנו להיפרד מהאיים ומהדרקונים, ולהמשיך בטיול, ששטמן בחובו עוד כמה צלילות מרהיבות ורגעי שיא בלתי נשכחים. כשהבטנו אל האיים מתרחקים מאתנו, התנחמנו בעובדה שאת הדרקונים נוכל לשוב ולבקר גם בארץ, בספארי רמת גן, אליו הובא פרט בודד מגן החיות בפראג בשנת 2014. הדרקון הובא כחלק מתכנית בינלאומית לשימור דרקוני קומודו. בעתיד מתכננים להעלות ארצה גם נקבה, ובכך ליצור גרעין רבייה ראשון של דרקונים בישראל.
מידע נוסף
כוח קומודו על קו החוף - רק רצה לומר שלום (צילום: אמיר גור)
כתבה על האי באלי - טקסים ואמונות
תהלוכה מפוארת כחלק מפולחן שריפת הגופות הססגוני (צילום: אמיר גור)