s america_120(2).jpg)
.jpg)
יהודים וצאצאי יהודים על דרך המשי
מאת: זאביק רילסקי
במוזיאונים רבים ברחבי סין מוצגים פסלונים וצלמיות קרמיקה, בהם ניתן לראות דמויות מזוקנות נושאות תרמילים, המזכירות טיפוסיים ים תיכוניים. אך מי הם? נוסעים ורוכלים פרסים, סופרים ערבים, או אולי סוחרים יהודים?
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
סימנים ראשונים ליהודים על דרך המשי
בין מזרח ומערב, לרוחבה של יבשת אסיה, עוברות דרכים ששימשו במשך שנים ציר מעבר בין תרבויות. קול שעטת הפרסות וצליל פעמוני הגמלים עדיין מהדהד ברחבי ערבות אסיה, בנתיבי דרכי המשי ההיסטוריות - דרכים שהציתו את דמיונם של נוסעים, סוחרים והרפתקנים ושימשו כצירי הסחר העתיקים בעולם. "שורשי" הדרכים בימי שושלת האן, אז הן שימשו כצירי מעבר לסחורות, המצאות, אומנויות ופילוסופיות. דרכן חלחל הבודהיזם לסין, מכאן טפטפו האסלאם וזורואסתר למזרח, מותירים אחריהם מערות מצוירות ופסלים, ציורי קיר ומנזרים. כאן עלו וצמחו בימי תור הזהב של קיסרי טאנג תחנות סחר משגשגות ושווקים הומים.
סקירה היסטורית על דרכי המשי
לאורך צמתים היסטוריים של דרכי המשי נעו גם יהודים, כסוחרים ומחפשי דרך. קהילות יהודיות פזורות לאורך נתיב זה, בין הים הכספי, מרב שבטורקמניסטן, בוכרה שבאוזבקיסטן, קירגיזסטן וסין. קהילות יהודיות במרכז אסיה ידועות כבר בתקופות עתיקות. קהילות ענק היו קיימות באמירויות שעל דרכי המשי, כגון קהילת בוכרה ואחרות. לא ידוע מתי מופיעים היהודים על במת ההיסטוריה הסינית, אך סביר הוא שבימי שושלת האן, ימי המאות הראשונות לספירה. אז מוצאים דרכם היהודים מפרס והודו אל מרחבי מערב סין.
יעדים על דרך המשי באוזבקיסטן
בשיא הפריחה התרבותית העתיקה של שושלת טאנג (מאות 7-10), בתקופה של מפגשים דתיים ותרבותיים עם העולם שמחוץ לסין, כותב נוסע ערבי על הימצאותם של יהודים בכפרי אסיה, אליהם הגיעו בעקבות רדיפות ופרעות. בין הכתבים במוזיאון של מערות דונחואנג מוצגים כתבים בעברית מהמאה השמינית. בשנת 1300 כתב מרקו פולו בספרו הלוט בערפל "Divisament dou monde" , על יהודים המעורבים בממשל הסיני. התייר המרוקאי בן המאה ה-14, אִבֵּן בָּטוּטָה, מספר על הדמיון בין מוסלמים ויהודים: שתי הקהילות חיו בכפרים שכנים, מלו את בניהם, שבתו מכל מלאכה ביום השבתון, שחטו בקר בדרך ייחודית, התנזרו מאכילת חזיר וקראו בספרים מקודשים.
כתבות על דרך המשי
הקשר האינטלקטואלי בין סין ואירופה, מתחיל בהגעתם של מיסיונרים ישועים אל סין במאה ה 16. הם התערו בחיי החצר הסינית, למדו ולימדו, תירגמו ואספו ידע מקיף אודות העם ותרבותו. הישועים מציינים את פועלה של הקהילה היהודית, מתארים לפרטים את הווי החיים בין היהודים, מתארים את בית הכנסת של הקהילה, את הארכיטקטורה שלו, עיטורי הקיר, חרוטות האבן וכתובות ההקדשה. "המאמינים בדת זו נמצאים גם בערים אחרות, אך בכל מקום הם יהודים וללא יוצא מן הכלל הם חולקים כבוד לכתבי הקודש ומעריכים את השכל הנצחי, תוך כדי התרחקות מדעות קדומות וסגידה לאלילים כפי שנוהגים הסינים. ספרי הקודש האלה נוגעים ושייכים לא רק ליהודים אלא לכל בני האדם: השליטים והנשלטים, הורים וילדים, זקנים וצעירים. למרות ההבדלים קרובים הם לסינים בעבודת האלוהים, כיבוד הורים ואבות קדומים".
יהודי קאיפנג עולים לתורה (מתוך הספר "יהודי סין" Bishop William Charles White)
יהודים בסין
מבנה בית הכנסת בסין דמה לחצר מקדש סינית, כפי שהיו גם המסגדים המוסלמיים. חצרות קטנות, מעוטרות, המקושרות ביניהן, ובהן כתובות הקדשה לתורמים ולבונים. בשולי החצר היו חדרי טהרה, סוכה, חדר שחיטה וכיתות לימוד. כל המבקר בימים אלה במסגד המרכזי בעיר שיאן ( Xī’ān Dà Qīngzhēnsì ), בירת חבל שאאנש'י (Shǎnxī), פוגש עדיין בדגם זה של ארכיטקטורה סינית, שהשפיעה גם על מבני המסגדים.
כתבה על העיר שיאן
היהודים כונו "מנקרי הגידים" או "קוראי כתבי הקודש". היכל ההתכנסות נקרא "לי-פאי-סה", והוא שימש כבית הטקסים. הבאים בשעריו חבשו כיפה בצבע תכלת, זאת על מנת להבדיל ביניהם ובין המוסלמים חובשי הכיפה הלבנה.
מתעודות עתיקות ניתן ללמוד על היחס המשתנה של השלטונות כלפי זרים ויהודים. בימי השושלת ה"מוארת", שושלת מינג, עלתה קרנם של היהודים והותר להם להדגיש את טקסי הקהילה. היהודים נתבקשו לאמץ אחד משבעת שמות משפחה, איי, גין, ז'אנג, גאו, שי, לי, צ'או.
הנוצרים האירופיים עסקו רבות בתיעוד וחקר הקהילה היהודית, כמו גם בתרגום התנ"ך לסינית. אחת השאלות המרתקות בתרגום היא כיצד לתרגם לסינית את המונח "אלוהים" שמופיע כה רבות בתנ"ך...?
כתבות נוספות על סין
בית הכנסת כדורי בשנגחאי (צילום: )
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
יהדות שנגחאי וחרבין
היהודים הסינים עברו "סיניפיקציה" מסיבית, כמו רבים מבני המיעוטים האתניים ברחבי סין, המנסים לשמר זהות מסוימת אך נטמעים אל תוך מארג התרבות הסינית. בשלהי המאה ה 19 נעלמו יהודי סין מעל המפה הדמוגרפית של קהילות יהודיות בעולם, פרט לקהילה יהודית משמעותית: יהודי שנגחאי העיראקיים, בראשות משפחות ששון, חרדון וכדורי, שהגיעו עם מלחמת האופיום הראשונה, באמצע המאה ה-19, במטרה להקים תעשיית טקסטיל. עד מהרה הכינוי הסיני לאדם עשיר היה "זאזון" (ששון?).
קהילה זו אף גדלה עם הגירת פליטי היהודים הסיביריים אחרי המהפכה הרוסית. עוד היא צמחה במהלך מלחמת העולם השנייה, בשל הגירה כתוצאה של פעילות חסיד אומות העולם חה פאנגשאן, ששלח יהודים מאוסטריה לשנגחאי. קבוצה נוספת של פולנים חרדיים הגיעה אף היא לרובע הונגקאו (Hóngkǒu Qū) שבשנגחאי, שכונה "הגטו היהודי" תחת הכיבוש היפני. עד סיום המלחמה היהודים היוו את המיעוט הגדול ביותר בעיר!
כתבה על העיר שנגחאי
רובע הונגקאו - גטו שנגחאי בזמן מלחמת העולם II
טריילר הסרט התיעודי "גטו שאנגחאי"
בתחילת המאה ה-20, עם סלילת הרכבת הטרנס-סיבירית וההתנכלויות ליהודי מערב רוסיה, קמו קהילות גדולות בחרבין, מהן הגיע אביו של ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט. עם תחילת המאה ה- 20 היו בסיביר כ- 50 אלף יהודים, שהיוו 84% מכלל סוחרי סיביר. באזור בירוביג'אן החליט סטאלין להקים אוטונומיה יהודית ב-1928 והגיעו לשם כ-30 אלף יהודים.
על העיר חרבין בכתבה על חבל מנצ'וריה
בית הכנסת בעיר חרבין, הממוקמת ב (צילום: xiquinhosilva)
בית הקברות בעיר חרבין, יהודים שהגיעו מרוסיה (צילום: xiquinhosilva)
יהדות סין כיום
בית הכנסת של קאיפנג המוצג בבית התפוצות בתל אביב היה בשימוש עד מחצית המאה ה 19 ונשטף בשיטפון. הקהילה היהודית בסין החלה להתפורר, אך נותרה בקשרים בין משפחתיים באזור העיר קאיפנג (Kaifeng) , קשרים שיצרו קבוצה כיתתית יותר מאשר זהות דתית תרבותית. שנים של התפוררות הגיעו לשיאן בהרס בית הכנסת בשיטפון שהיווה סמל להיעלמות הקהילה. כתבים סיניים עתיקים עוסקים ומשווים בין קודים חברתיים דתיים של הסינים והיהודים, ושוזרים מונחים יהודיים במונחים קונפוציאניים, כמו העיסוק בחברה ובקהילה, כיבוד אב ואם, כיבוד הדרך ויראת שמיים. כתובת מימי שושלת צ'ינג, האחרונה בשושלות סין, מחברת מיתוס סיני ויהודי לכדי יצירה אחת: "דת ישראל נוסדה בעבר הרחוק. ראשיתה באדם, צאצאו של פאן קו תשעה עשר דורות אחריו, והמשכה בנח ובאברהם".
תשאלו כל סיני מיהו הישראלי המפורסם ביותר בעולם והתשובה תהייה חדה והחלטית: "אלברט אינשטיין". הסינים תופסים את העברי, היהודי והישראלי, כמושגים זהים, מילים נרדפות. עבורם זו אחת התרבויות העתיקות בתבל. על כן כאשר עוסקים בקשר המתחדש בין ישראל וסין, מעלים על נס גם קשרים מן העבר הרחוק, מימים בהם צצו קהילות עבריות על דרכי המשי.
בסין מוגדרות 55 קבוצות מיעוט אתניות, אך היהודים אינם מופיעים ברשימה זו, שתוקנה על ידי המפלגה הקומוניסטית כבר בראשית דרכה בשנות ה-50 המוקדמות. השם הנייטרלי בו משתמשים, שאינו מופיע בתעודות רשמיות, הוא "צאצאי היהודים" מושג שאיננו מגדיר את המיעוט אך קושר אותו לקהילת עבר שנעלמה. לא ברור מהו מספרם של צאצאי היהודים בסין, אך ידוע כי מאז פתיחת השגרירות הישראלית בבייג'ינג, בשנת 1992, מתדפקים על דלתותיה אזרחים הרואים בעצמם צאצאי הקהילה האבודה. בשנים האחרונות עלה נושא "שיחזור" סממני החיים בקהילה היהודית וציון פעולה של קהילת קאיפנג שבמחוז חנאן, אך בינתיים אלו לא עלו יפה. מקצת מצאצאי יהודים אלו נקלטו בשנה החולפת באולפן בישראל. ניתן למצוא עדנה בתיעוד ובספרות. כבר בכניסה לחנות הספרים של מוזיאון שנגחאי ניתן למצוא מספר ספרים העוסקים בקהילות יהודיות בסין ובהן קהילת קאיפנג הנעלמת.
כתבות נוספות על דרכי המשי
סקירה היסטורית על דרכי המשי
יעדים על דרך המשי באוזבקיסטן
כתבות על דרך המשי
יהודי קאיפנג עולים לתורה
כתבה על העיר שיאן
כתבות נוספות על סין
בית הכנסת כדורי בשנגחאי (צילום:
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
יהדות שנגחאי וחרבין
היהודים הסינים עברו "סיניפיקציה" מסיבית, כמו רבים מבני המיעוטים האתניים ברחבי סין, המנסים לשמר זהות מסוימת אך נטמעים אל תוך מארג התרבות הסינית. בשלהי המאה ה 19 נעלמו יהודי סין מעל המפה הדמוגרפית של קהילות יהודיות בעולם, פרט לקהילה יהודית משמעותית: יהודי שנגחאי העיראקיים, בראשות משפחות ששון, חרדון וכדורי, שהגיעו עם מלחמת האופיום הראשונה, באמצע המאה ה-19, במטרה להקים תעשיית טקסטיל. עד מהרה הכינוי הסיני לאדם עשיר היה "זאזון" (ששון?).
קהילה זו אף גדלה עם הגירת פליטי היהודים הסיביריים אחרי המהפכה הרוסית. עוד היא צמחה במהלך מלחמת העולם השנייה, בשל הגירה כתוצאה של פעילות חסיד אומות העולם חה פאנגשאן, ששלח יהודים מאוסטריה לשנגחאי. קבוצה נוספת של פולנים חרדיים הגיעה אף היא לרובע הונגקאו (Hóngkǒu Qū) שבשנגחאי, שכונה "הגטו היהודי" תחת הכיבוש היפני. עד סיום המלחמה היהודים היוו את המיעוט הגדול ביותר בעיר!
כתבה על העיר שנגחאי
רובע הונגקאו - גטו שנגחאי בזמן מלחמת העולם II
טריילר הסרט התיעודי "גטו שאנגחאי"
בתחילת המאה ה-20, עם סלילת הרכבת הטרנס-סיבירית וההתנכלויות ליהודי מערב רוסיה, קמו קהילות גדולות בחרבין, מהן הגיע אביו של ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט. עם תחילת המאה ה- 20 היו בסיביר כ- 50 אלף יהודים, שהיוו 84% מכלל סוחרי סיביר. באזור בירוביג'אן החליט סטאלין להקים אוטונומיה יהודית ב-1928 והגיעו לשם כ-30 אלף יהודים.
על העיר חרבין בכתבה על חבל מנצ'וריה
בית הכנסת בעיר חרבין, הממוקמת ב (צילום: xiquinhosilva)
בית הקברות בעיר חרבין, יהודים שהגיעו מרוסיה (צילום: xiquinhosilva)
יהדות סין כיום
בית הכנסת של קאיפנג המוצג בבית התפוצות בתל אביב היה בשימוש עד מחצית המאה ה 19 ונשטף בשיטפון. הקהילה היהודית בסין החלה להתפורר, אך נותרה בקשרים בין משפחתיים באזור העיר קאיפנג (Kaifeng) , קשרים שיצרו קבוצה כיתתית יותר מאשר זהות דתית תרבותית. שנים של התפוררות הגיעו לשיאן בהרס בית הכנסת בשיטפון שהיווה סמל להיעלמות הקהילה. כתבים סיניים עתיקים עוסקים ומשווים בין קודים חברתיים דתיים של הסינים והיהודים, ושוזרים מונחים יהודיים במונחים קונפוציאניים, כמו העיסוק בחברה ובקהילה, כיבוד אב ואם, כיבוד הדרך ויראת שמיים. כתובת מימי שושלת צ'ינג, האחרונה בשושלות סין, מחברת מיתוס סיני ויהודי לכדי יצירה אחת: "דת ישראל נוסדה בעבר הרחוק. ראשיתה באדם, צאצאו של פאן קו תשעה עשר דורות אחריו, והמשכה בנח ובאברהם".
תשאלו כל סיני מיהו הישראלי המפורסם ביותר בעולם והתשובה תהייה חדה והחלטית: "אלברט אינשטיין". הסינים תופסים את העברי, היהודי והישראלי, כמושגים זהים, מילים נרדפות. עבורם זו אחת התרבויות העתיקות בתבל. על כן כאשר עוסקים בקשר המתחדש בין ישראל וסין, מעלים על נס גם קשרים מן העבר הרחוק, מימים בהם צצו קהילות עבריות על דרכי המשי.
בסין מוגדרות 55 קבוצות מיעוט אתניות, אך היהודים אינם מופיעים ברשימה זו, שתוקנה על ידי המפלגה הקומוניסטית כבר בראשית דרכה בשנות ה-50 המוקדמות. השם הנייטרלי בו משתמשים, שאינו מופיע בתעודות רשמיות, הוא "צאצאי היהודים" מושג שאיננו מגדיר את המיעוט אך קושר אותו לקהילת עבר שנעלמה. לא ברור מהו מספרם של צאצאי היהודים בסין, אך ידוע כי מאז פתיחת השגרירות הישראלית בבייג'ינג, בשנת 1992, מתדפקים על דלתותיה אזרחים הרואים בעצמם צאצאי הקהילה האבודה. בשנים האחרונות עלה נושא "שיחזור" סממני החיים בקהילה היהודית וציון פעולה של קהילת קאיפנג שבמחוז חנאן, אך בינתיים אלו לא עלו יפה. מקצת מצאצאי יהודים אלו נקלטו בשנה החולפת באולפן בישראל. ניתן למצוא עדנה בתיעוד ובספרות. כבר בכניסה לחנות הספרים של מוזיאון שנגחאי ניתן למצוא מספר ספרים העוסקים בקהילות יהודיות בסין ובהן קהילת קאיפנג הנעלמת.
כתבות נוספות על דרכי המשי
כתבה על העיר שנגחאי
טריילר הסרט התיעודי "גטו שאנגחאי"
על העיר חרבין בכתבה על חבל מנצ'וריה
בית הכנסת בעיר חרבין, הממוקמת ב
בית הקברות בעיר חרבין, יהודים שהגיעו מרוסיה
כתבות נוספות על דרכי המשי
 |
אודות הכותב
זאב (זאביק) רילסקי, ארכיאולוג ואנתרופולוג. מרצה, חוקר, מדריך ומומחה לתרבויות אסיה ודרך המשי. מרצה באוניברסיטה הפתוחה, בסינמטק, במכון אבשלום, בפקולטה לחקלאות ובמכללות ברחבי הארץ בנושאי אתנוגרפיה וגיאופוליטיקה של תרבויות.
|
זאביק עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
