דרך היין בקרפטים הקטנים
מאת: כרמית וייס
סיור בין העיירות וכרמי הגפנים של דרך היין בקרפטים הקטנים מספק יציאה מרנינה אל האזורים הירוקים שמצפון לברטיסלבה. לא רק יין יש כאן אלא גם עיירות מקסימות, כפרים שקטים, יערות עבותים והמון שבילי הליכה בטבע.
כמה מילים על הרי הקרפטים
הרי הקרפטים הם רכס ההרים הארוך ביותר ב אירופה , הנפרש לאורך 1,500 קילומטרים ושבע מדינות. הרכס יוצר מעין קשת, המתחילה ב צ'כיה בצפון-מערב ועוברת דרך סלובקיה, פולין, הונגריה, אוקראינה, רומניה וסרביה.
רכס הקרפטים מחולק לרכסי מישנה רבים, שהגבוה בהם הוא רכס הרי הטטרה ( Tatra ), אותו חולקת סלובקיה עם פולין. הפסגתה הגבוהה ביותר של הרי הטטרה, פסגת גרלחובסקי ( Gerlachovský štít ), נמצאת בתחומי סלובקיה ומתנשאת לגובה 2,654 מטר.
אחיהם הקטן של הרי הטטרה
עם כל הכבוד להרי הטטרה, ויש הרבה כבוד, התכנסנו כאן כדי לדבר על אחיהם הקטן, רכס הקרפטים הקטנים - מאלה קארפטי ( Malé Karpaty ) בסלובקית, שהוא עוד אחד מרכסי המשנה של הקרפטים. כבר בפרבריה הצפוניים של עיר הבירה ברטיסלבה מתחיל הרכס לטפס, ועושה דרכו לאורך 100 קילומטרים צפון-מזרחה. פסגתו הגבוהה ביותר היא ברום 768 מטר, אך הוא חולש על מישורי הדנובה ומכאן חשיבותו האסטרטגית, עליה יעידו הטירות הרבות שנבנו כאן.
מגדל הטלוויזיה המתנשא מעל ברטיסלבה, אותו רואים כמעט מכל מקום, מסמן את תחילתם (או אם תרצו – סיומם) של הקרפטים הקטנים. "כשהגענו לכאן בטיולי בית הספר ידענו שהסוף מתקרב ועוד מעט אנחנו בבית", מספר לי מארוש, יליד ברטיסלבה.
בהרי הקרפטים הקטנים שבילי הליכה מסומנים, בקתות הרים, מסלולי אופניים ואפילו כמה אתרי סקי זעירים. על אחת הפסגות הגבוהות של הרכס (709 מטר), פסגת Veľká Homola שמעל העיירה מודרה, נבנה מגדל תצפית מעץ, המתנשא לגובה 20 מטר ומאפשר תצפית נאה על האזור. מספר שבילי הליכה מובילים אל המגדל וממנו.
אך אותנו מעניינים הפעם במיוחד הכרמים המקסימים, המכסים שטחים נרחבים מהרכס, בעיקר בשיפוליו הדרום-מזרחיים. מגדלים אותם כאן כבר מאות שנים, במשקים קטנים ובמסורת העוברת מאב לבן. מסורת זו נקטעה בימי השלטון הקומוניסטי, אז הולאמו החלקות הפרטיות, אך עם סיומו הן הוחזרו לבעליהן. החלקות קטנות ומשפחתיות וכך גם רבים מהיקבים. המיכון החקלאי המסיבי מתעכב להגיע ויקבים מסורתיים קטנים פזורים בכפרים.
הרבה יין אמרנו – בכפרים תמיד תמצאו את הכנסייה, המסמנת את מרכז הכפר, ומולה הפאב המקומי – אם חשקה נפשכם במשקה.
הקרפטים הקטנים - גבעות מיוערות, כפרים, עיירות וכרמים (צילום: Tomas Sereda)
דרך היין של הקרפטים הקטנים
סיור בין העיירות של דרך היין בקרפטים הקטנים (Malokarpatská vínna cesta) מאפשר יציאה קרובה אל האזורים הירוקים שמצפון לברטיסלבה. אפשר לבקר בעיירות ובכפרים הטובלים בכרמים, במוזיאון היין וביקבים קטנים המציעים טעימות יין, בחנויות הקרמיקה ואצל אמני הקרמיקה בכפר מודרה, ובמרתפי היין הגדולים ביותר במרכז אירופה בטירת צ'רבני קאמן ( Červený kameň ), אחת מהטירות הרבות שעל הרכס. מומלץ לצאת מברטיסלבה בבוקר, לבלות כאן חצי יום או יום שלם בטיול נינוח, ולחזור לעת ערב לברטיסלבה. אפשר גם להישאר ללון באחד מבתי המלון או הפנסיונים המשפחתיים, בצימר או אפילו בבקתת הרים, אם אתם חובבי מסעות רגליים.
אם מעולם לא שמעתם על יין מסלובקיה, הסיבה היא שהיינות המיוצרים כאן משמשים בעיקר לתצרוכת מקומית, מאחר והכמויות אינן גדולות. את הענבים בכרמים של הקרפטים הקטנים בוצרים בסוף הסתיו, כשהם כבר ממש קפואים, אז אחוז המים בהם נמוך, אחוז הסוכר גבוה, והיין המתקבל מתוק מאד. היינות הללו הם יינות קינוח המכונים יין קרח (Ice wine).
מפת הכפרים והעיירות של דרך היין בקרפטים הקטנים המוזכרים בכתבה זו,
מלון מומלץ בעיר פזינוק: מלון פאלאס ארט הוטל פזינוק
אם שותים לא נוהגים...
מספר חברות מארגנות סיורים מודרכים היוצאים מברטיסלבה לקרפטים הקטנים. במהלך הסיורים מבקרים אצל יוצרי קרמיקה מסורתיים, מסיירים בטירת צ'רבני קאמן ומקנחים בטעימות יין באחד הייקבים באזור (יש מסלולים שונים ומגוונים, זו רק דוגמה אחת). כדאי ליצור קשר עם לשכת התיירות של ברטיסלבה, לצורך השתלבות בסיור קיים או ארגון סיור פרטי.
טירת צ'רבני קאמן, סיור באחת מהטירות השמורות ביותר במרכז אירופה (צילום: כרמית וייס)
קרואטי, סלובני וכבד אווז
אנחנו יוצאים מברטיסלבה עם הכביש המהיר D1 לכיוון טרנבה ( Trnava ). כעבור 20 קילומטרים יורדים ממנו צפונה לעבר הכפר חורבצ'קי גרוב (Chorvátsky Grob ) . חורבצ'קי פרושו "קרואטי", ואכן קרואטים הגיעו לכאן במאה ה- 16 במנוסתם מאימת הטורקים שכבשו את ארצם, אך כיום הקרואטים נטמעו כמעט לחלוטין והם מיעוט קטן של כמה אלפי איש בסלובקיה, בה מתגוררים חמישה וחצי מיליון תושבים. בין בתי הכפר בולטים שיכונים ארוכים בסגנון סובייטי, שהצבע האפור הוחלף בהם בצבעוניות עזה, תגובה אופיינית בסלובקיה לאפרוריות וכיעור המבנים שנשארו כירושה מהעידן הקומוניסטי.
הכפר הבא בדרכנו הוא סלובנסקי גרוב ( Slovenský Grob ) שבעבר התגוררו בו סלובנים. כיום מתמחים תושבי הכפר בצליית אווזים ויש בו מספר לא מבוטל של מסעדות ופנסיונים. האווז מוגש כאן עם פנקייק תפוחי אדמה מיוחד, המכונה לוקשה (Lokša).
הכפר סלובנסקי גרוב ידוע באווזים הצלויים, אותם תוכלו למצוא במגוון מסעדות
(צילומים: CC Bratislavský kraj (BSK), Bratislavská župa)
העיר פזינוק – לפתחם של הקרפטים הקטנים
לאחר נסיעה קצרה בין שדות תירס וחיטה, בעוד כרמי היין מתחילים להופיע על המדרונות, אנחנו מגיעים לעיר פֶזִינוֹק ( Pezinok ). העיר היתה בירת האזור בתקופה הפיאודלית, ואת שאריות החומה שהקיפה אותה ניתן לראות עד היום. כיום היא בירתו של מחוז פזינוק [1], אחד מארבעת המחוזות של האזור המנהלי ברטיסלבה ( Bratislavský kraj ). כשהוקמה העיר היו רוב תושביה כורים, אך מזה מאות בשנים עיסוקם העיקרי הוא גידול גפנים וייצור יינות, שאף הפך אותה במאות ה-17-18 לאחת מעריה העשירות של ממלכת הונגריה כולה [2]. בעת החדשה החלה העיר לפתח גם תעשיה וכיום מתגוררים בה 21 אלף תושבים.
בפזינוק, השוכנת בגובה 152 מטר, נושקים מישורי הדנובה אל רכס הקרפטים הקטנים ואזור הכרמים שלו. אני מתלהבת כשאני מבחינה בשלט המצביע על אתר סקי קרוב, אך רומן ממהר לצנן את התלהבותי ומזכיר לי שהקרפטים הקטנים מגיעים כאן רק לגובה של 650 מטרים. המקומיים ובעיקר משפחות עם ילדים גולשים כאן בחורף, כשהטמפרטורה הממוצעת באזור היא 5 מעלות מתחת לאפס, אבל ביולי כשהטמפרטורה מרקיעה אל מעל 30 מעלות אני יכולה רק לחלום על שלג. בפזינוק נמצא מוזיאון הקרפטים הקטנים ( Malokarpatské múzeum ), המציג את כל הקשור לגידול גפנים וייצור יין באזור. הבונוס לביקור הוא טעימת יינות מקומיים.
_____________________
[1] סלובקיה נחלקת לשמונה אזורים מנהליים ( kraj ), שכל אחד מהם בתורו נחלק למספר מחוזות.
[2] סלובקיה היתה חלק ממלכת הונגריה החל מהמאה ה-10 ומאוחר יותר חלק מאוסטרו-הונגריה, עד שנת 1918 אז הפכה לחלק מצ'כוסלובקיה.
העיר פזינוק ובליבה מלון פאלאס ארט הוטל פזינוק, הממוקם בטירה מהמאה ה- 13
(צילום: Palace Art Hotel Pezinok )
המלצה על מלון בעיר פזינוק - לטיול נינוח בקרפטים הקטנים
מלון פאלאס ארט הוטל פזינוק ( Palace Art Hotel Pezinok ) הוא מלון בוטיק מקסים, ברמת 4 כוכבים, הממוקם בטירה מהמאה ה- 13, שעברה שיפוץ בטוב טעם. המלון מציע מרכז בריאות וספא, מסעדה מצוינת, ארוחת בוקר עשירה, חניה צמודה, חדרים יפים ומרווחים, סוויטות ענקיות, שחלק מהן הן דירות עם 1-2 חדרי שינה. ממש להרגיש כמו אצילים סלובקים.
הקדרים של מודרה
נסיעה קצרה צפונה ואנחנו בעיירה מודרה (Modra ) בירת הקדרות של האזור מאז המאה ה- 17. בשנת 1883 נוסד במקום בית ספר לקדרות וגם כיום יש בו מספר חנויות ובתי מלאכה, בהם ניתן לצפות באמנים בעבודתם. הקדרות במודרה הושפעה רבות מאנשי האבאן (Haban ), או בשמם האחר אנאבפטיסטים (Anabaptists ), זרם נרדף של הנצרות שאנשיו ברחו מגרמניה והגיעו לכאן בתחילת המאה ה- 16. הם הביאו עמם סגנון הדוגל בפשטות וטכניקות זיגוג חדשות בהן משתמשים עד היום.
לצד מפעל הקרמיקה של מודרה, בו עובדים כבר בטכניקות חדישות, יש עדיין לא מעט בעלי מלאכה העובדים בטכניקות הישנות. הכלים נעשים על האובניים, אחד אחד, נשרפים בתנור ולאחר מכן נצבעים בידיהם של אמנים מקומיים. בחנות הקטנה שליד הכיכר המרכזית והכנסייה צפינו בעבודתה של ציירת כזו. קודם לכן ראינו בבית המלאכה המשפחתי הסמוך כיצד יוצרים את הכלים. התרשמנו במיוחד מהצבעים אותם מכינים כאן לבד מחומרים טבעיים, בדיוק כמו פעם, בטכניקות שהזכירו לי את ציירי הרנסאנס (שלא לומר, ימי הביניים).
עיירת הקדרות מודרה, כלי קרמיקה לפני ואחרי צביעה (צילום: כרמית וייס)
צ'רבני קמן והמפלצת של פרנקנשטיין
עוד מספר קילומטרים צפונה, אנחנו עוברים בכפר Častá ומתחילים לטפס בהר. מולנו מתנשאת במלוא הדרה טירת צ'רבני קמן (Červený Kameň ), מהטירות הגדולות והשמורות במרכז אירופה. הטירה שהוקמה במאה ה-13 ונבנתה מחדש כמבצר במאה ה- 16, היא חלק משרשרת טירות שנבנו על רכס הקרפטים הקטנים. סביב כביש הגישה לטירה עצי תרזה עתיקים ויפהפיים, שהם חלק מהגן של הטירה. כאן לא תראו גנים בסגנון אנגלי אלא גנים בסגנון טבעי, המשתלבים בצורה נעימה עם היער הסובב אותם (מה שהיום היו מכנים "גינון ירוק" או "ידידותי לסביבה"...)
מבט מאחד ממגדלי הטירה על הגן והיער הטבעי (צילום: כרמית וייס)
הביקור בטירה אפשרי רק כחלק מסיור מודרך (אם תגיעו עם רומן, אותו הזכרתי מקודם, הוא הסיור המודרך שלכם). בכניסה מקבלים את פנינו פורטרטים של הגברים לשושלת פאלפי (Pálffy ), בעלי הטירה החל מהמאה ה-16, הדומים זה לזה להפליא. בחדרי הטירה מוצגים רהיטים וחפצים מתקופות שונות בחיי הטירה, כלי נשק רבים, בהם גם כמה חליפות אבירים ממש כמו בסרטים, ומזחלת מרופדת פרווה, שלא יהיה קר לגבירת הטירה בחורף.
הטירה מתהדרת במרתף היין הגדול ביותר במרכז אירופה. הוא נבנה כדי לאחסן בו את הנחושת היקרה אותה כרו באזור, ורק מאוחר יותר החל לשמש לאחסון יין. בירידה למרתף תבחינו בסלע אדום, שעל שמו נקראת הטירה (צ'רבני = אדומה, קאמן = אבן). תחושת האימה מסרטי המפלצת של פרנקנשטיין שבודאי תחושו במרתפים הקרירים אינה מקרית – כאן צולמו כמה גרסאות של הסרט האלמותי.
בכניסה למרתפים ציפתה לי הפתעה בדמות מצבה עם כיתוב עברי, שנמצאה ביער הסמוך והובאה לכאן לשמירה.
מצבה יהודית, הפתעה בטירת צ'רבני קאמן (צילום: כרמית וייס)
יינות לקינוח
את הסיור ראוי לסיים בביקור באחד או יותר מהיקבים הרבים באזור. ליד מודרה נבנה יקב חדיש ומודרני, שגם בו ניתן לבקר ולטעום, אך מעניין יותר לבקר ביקבים הקטנים והמשפחתיים, בהם מיוצר היין בשיטות מסורתיות.
אנחנו ביקרנו ביקב של יאן פטק ( Ján Paták ) השייך למשפחה העוסקת בגידול גפנים מזה ארבעה דורות. היינות המיוצרים כאן זכו במספר לא מבוטל של פרסים בתחרויות יין ארציות ואזוריות, ואחד היינות אף נכלל ברשימת 100 היינות הטובים ביותר של סלובקיה לשנת 2005.
היקב נמצא מעל העיירה מודרה, על שיפולי הקרפטים הקטנים, בשולי הכפר הרמוניה ( Harmónia ). זהו היקב היחיד באזור הממוקם ממש בהרים ובינות לכרמים, בעוד שאר היקבים ממוקמים בעיירות ובכפרים.
טעימת יינות, הקינוח של הסיור בקרפטים הקטנים (צילום: כרמית וייס)
טעימה מהיינות של הקרפטים הקטנים (צילום: כרמית וייס)
בחדר נעים לצד היקב, על שולחן עץ כבד, הוגשו לנו ארבעה סוגי יין לטעימה, בכוסות גדולות ונדיבות (נהגים, ראו הוזהרתם!). בין טעימה לטעימה העברנו את הטעם עם לחם כפרי שחור, גבינה ונקניק. הכול תוצרת בית והכל פשוט וטעים. על איכות היינות לצערי איני יכולה להעיד, מכיוון שאיני שותה (אף אחד לא מושלם...), אבל חברי לסיור, אוסטרלים מביני יינות, לא הפסיקו לצקצק בלשונם בשביעות רצון.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור ברטיסלבה
כתבות נוספות על טיולים באזורי כרמים ויין
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של ברטיסלבה
מלון מומלץ בעיר פזינוק:
אם שותים לא נוהגים...
מספר חברות מארגנות סיורים מודרכים היוצאים מברטיסלבה לקרפטים הקטנים. במהלך הסיורים מבקרים אצל יוצרי קרמיקה מסורתיים, מסיירים בטירת צ'רבני קאמן ומקנחים בטעימות יין באחד הייקבים באזור (יש מסלולים שונים ומגוונים, זו רק דוגמה אחת). כדאי ליצור קשר עם לשכת התיירות של ברטיסלבה, לצורך השתלבות בסיור קיים או ארגון סיור פרטי.
טירת צ'רבני קאמן, סיור באחת מהטירות השמורות ביותר במרכז אירופה (צילום: כרמית וייס)
קרואטי, סלובני וכבד אווז
אנחנו יוצאים מברטיסלבה עם הכביש המהיר D1 לכיוון טרנבה ( Trnava ). כעבור 20 קילומטרים יורדים ממנו צפונה לעבר הכפר חורבצ'קי גרוב (Chorvátsky Grob ) . חורבצ'קי פרושו "קרואטי", ואכן קרואטים הגיעו לכאן במאה ה- 16 במנוסתם מאימת הטורקים שכבשו את ארצם, אך כיום הקרואטים נטמעו כמעט לחלוטין והם מיעוט קטן של כמה אלפי איש בסלובקיה, בה מתגוררים חמישה וחצי מיליון תושבים. בין בתי הכפר בולטים שיכונים ארוכים בסגנון סובייטי, שהצבע האפור הוחלף בהם בצבעוניות עזה, תגובה אופיינית בסלובקיה לאפרוריות וכיעור המבנים שנשארו כירושה מהעידן הקומוניסטי.
הכפר הבא בדרכנו הוא סלובנסקי גרוב ( Slovenský Grob ) שבעבר התגוררו בו סלובנים. כיום מתמחים תושבי הכפר בצליית אווזים ויש בו מספר לא מבוטל של מסעדות ופנסיונים. האווז מוגש כאן עם פנקייק תפוחי אדמה מיוחד, המכונה לוקשה (Lokša).
הכפר סלובנסקי גרוב ידוע באווזים הצלויים, אותם תוכלו למצוא במגוון מסעדות
(צילומים: CC Bratislavský kraj (BSK), Bratislavská župa)
העיר פזינוק – לפתחם של הקרפטים הקטנים
לאחר נסיעה קצרה בין שדות תירס וחיטה, בעוד כרמי היין מתחילים להופיע על המדרונות, אנחנו מגיעים לעיר פֶזִינוֹק ( Pezinok ). העיר היתה בירת האזור בתקופה הפיאודלית, ואת שאריות החומה שהקיפה אותה ניתן לראות עד היום. כיום היא בירתו של מחוז פזינוק [1], אחד מארבעת המחוזות של האזור המנהלי ברטיסלבה ( Bratislavský kraj ). כשהוקמה העיר היו רוב תושביה כורים, אך מזה מאות בשנים עיסוקם העיקרי הוא גידול גפנים וייצור יינות, שאף הפך אותה במאות ה-17-18 לאחת מעריה העשירות של ממלכת הונגריה כולה [2]. בעת החדשה החלה העיר לפתח גם תעשיה וכיום מתגוררים בה 21 אלף תושבים.
בפזינוק, השוכנת בגובה 152 מטר, נושקים מישורי הדנובה אל רכס הקרפטים הקטנים ואזור הכרמים שלו. אני מתלהבת כשאני מבחינה בשלט המצביע על אתר סקי קרוב, אך רומן ממהר לצנן את התלהבותי ומזכיר לי שהקרפטים הקטנים מגיעים כאן רק לגובה של 650 מטרים. המקומיים ובעיקר משפחות עם ילדים גולשים כאן בחורף, כשהטמפרטורה הממוצעת באזור היא 5 מעלות מתחת לאפס, אבל ביולי כשהטמפרטורה מרקיעה אל מעל 30 מעלות אני יכולה רק לחלום על שלג. בפזינוק נמצא מוזיאון הקרפטים הקטנים ( Malokarpatské múzeum ), המציג את כל הקשור לגידול גפנים וייצור יין באזור. הבונוס לביקור הוא טעימת יינות מקומיים.
_____________________
[1] סלובקיה נחלקת לשמונה אזורים מנהליים ( kraj ), שכל אחד מהם בתורו נחלק למספר מחוזות.
[2] סלובקיה היתה חלק ממלכת הונגריה החל מהמאה ה-10 ומאוחר יותר חלק מאוסטרו-הונגריה, עד שנת 1918 אז הפכה לחלק מצ'כוסלובקיה.
העיר פזינוק ובליבה מלון פאלאס ארט הוטל פזינוק, הממוקם בטירה מהמאה ה- 13
(צילום: Palace Art Hotel Pezinok )
המלצה על מלון בעיר פזינוק - לטיול נינוח בקרפטים הקטנים
מלון פאלאס ארט הוטל פזינוק ( Palace Art Hotel Pezinok ) הוא מלון בוטיק מקסים, ברמת 4 כוכבים, הממוקם בטירה מהמאה ה- 13, שעברה שיפוץ בטוב טעם. המלון מציע מרכז בריאות וספא, מסעדה מצוינת, ארוחת בוקר עשירה, חניה צמודה, חדרים יפים ומרווחים, סוויטות ענקיות, שחלק מהן הן דירות עם 1-2 חדרי שינה. ממש להרגיש כמו אצילים סלובקים.
הקדרים של מודרה
נסיעה קצרה צפונה ואנחנו בעיירה מודרה (Modra ) בירת הקדרות של האזור מאז המאה ה- 17. בשנת 1883 נוסד במקום בית ספר לקדרות וגם כיום יש בו מספר חנויות ובתי מלאכה, בהם ניתן לצפות באמנים בעבודתם. הקדרות במודרה הושפעה רבות מאנשי האבאן (Haban ), או בשמם האחר אנאבפטיסטים (Anabaptists ), זרם נרדף של הנצרות שאנשיו ברחו מגרמניה והגיעו לכאן בתחילת המאה ה- 16. הם הביאו עמם סגנון הדוגל בפשטות וטכניקות זיגוג חדשות בהן משתמשים עד היום.
לצד מפעל הקרמיקה של מודרה, בו עובדים כבר בטכניקות חדישות, יש עדיין לא מעט בעלי מלאכה העובדים בטכניקות הישנות. הכלים נעשים על האובניים, אחד אחד, נשרפים בתנור ולאחר מכן נצבעים בידיהם של אמנים מקומיים. בחנות הקטנה שליד הכיכר המרכזית והכנסייה צפינו בעבודתה של ציירת כזו. קודם לכן ראינו בבית המלאכה המשפחתי הסמוך כיצד יוצרים את הכלים. התרשמנו במיוחד מהצבעים אותם מכינים כאן לבד מחומרים טבעיים, בדיוק כמו פעם, בטכניקות שהזכירו לי את ציירי הרנסאנס (שלא לומר, ימי הביניים).
עיירת הקדרות מודרה, כלי קרמיקה לפני ואחרי צביעה (צילום: כרמית וייס)
צ'רבני קמן והמפלצת של פרנקנשטיין
עוד מספר קילומטרים צפונה, אנחנו עוברים בכפר Častá ומתחילים לטפס בהר. מולנו מתנשאת במלוא הדרה טירת צ'רבני קמן (Červený Kameň ), מהטירות הגדולות והשמורות במרכז אירופה. הטירה שהוקמה במאה ה-13 ונבנתה מחדש כמבצר במאה ה- 16, היא חלק משרשרת טירות שנבנו על רכס הקרפטים הקטנים. סביב כביש הגישה לטירה עצי תרזה עתיקים ויפהפיים, שהם חלק מהגן של הטירה. כאן לא תראו גנים בסגנון אנגלי אלא גנים בסגנון טבעי, המשתלבים בצורה נעימה עם היער הסובב אותם (מה שהיום היו מכנים "גינון ירוק" או "ידידותי לסביבה"...)
מבט מאחד ממגדלי הטירה על הגן והיער הטבעי (צילום: כרמית וייס)
הביקור בטירה אפשרי רק כחלק מסיור מודרך (אם תגיעו עם רומן, אותו הזכרתי מקודם, הוא הסיור המודרך שלכם). בכניסה מקבלים את פנינו פורטרטים של הגברים לשושלת פאלפי (Pálffy ), בעלי הטירה החל מהמאה ה-16, הדומים זה לזה להפליא. בחדרי הטירה מוצגים רהיטים וחפצים מתקופות שונות בחיי הטירה, כלי נשק רבים, בהם גם כמה חליפות אבירים ממש כמו בסרטים, ומזחלת מרופדת פרווה, שלא יהיה קר לגבירת הטירה בחורף.
הטירה מתהדרת במרתף היין הגדול ביותר במרכז אירופה. הוא נבנה כדי לאחסן בו את הנחושת היקרה אותה כרו באזור, ורק מאוחר יותר החל לשמש לאחסון יין. בירידה למרתף תבחינו בסלע אדום, שעל שמו נקראת הטירה (צ'רבני = אדומה, קאמן = אבן). תחושת האימה מסרטי המפלצת של פרנקנשטיין שבודאי תחושו במרתפים הקרירים אינה מקרית – כאן צולמו כמה גרסאות של הסרט האלמותי.
בכניסה למרתפים ציפתה לי הפתעה בדמות מצבה עם כיתוב עברי, שנמצאה ביער הסמוך והובאה לכאן לשמירה.
מצבה יהודית, הפתעה בטירת צ'רבני קאמן (צילום: כרמית וייס)
(צילומים:
_____________________