חגיגה מתוקה עם יין טוקאי הונגרי
מאת: גיא הרן
הונגריה ידועה בעולם כמדינת הספא והמרחצאות החמים, רוכבי הסוסים וכמובן – מקום הולדתו של הטוקאי – יין הקינוח של המלכים. לא בכדי זיכה היין את חבל הארץ שבו ענביו גדלים בתואר "אתר מורשת עולמית" של אונסק"ו.
מפת הונגריה ועליה העיר בודפשט (A), העיר אגר (B), העיירה טוקאי (C), העיירה מאד (D),
בתי מלון מומלצים:
ריזורט הספא סליריס ליד אגר | המלון של יקב ברטה ליד מאד |
בדרך לחבל טוקאי – עוברים בחבל אגר
במשך כמה עשורים הייתה הונגריה תחת שלטון קומוניסטי שפגע קשות באיכות היין באזור, אך כיום מדובר במדינה אירופית שמנערת מעצמה את האבק ומבססת את מעמדה כבירת יין ברמה בינלאומית.
אבל כדי להיחשף לפן הזה של הונגריה, לא מספיק לשהות בעריה הגדולות, כמו בודפשט או דברצן. כשרוצים להכיר באמת מדינה ותרבות, חשוב לצאת אל הכפרים והעיירות, ולפגוש את הטעמים, הריחות והאנשים שמרכיבים את התרבות. במרחק נסיעה של כשעתיים וחצי מהבירה, אפשר להגיע לאזור היין המפורסם ביותר בהונגריה – אזור טוקאי ( Tokaj ).
בדרך, הפתעה נעימה לכל מי שלא הכיר – חולפים באזור יין מפורסם נוסף – אזור העיר אגר ( Eger ), שממנו מגיע יין "דם השוורים " ( Egri Bikaver ). האגדה מספרת שבמאה ה-16, במהלך המצור הטורקי על העיר אגר, כח צבאי קטן, של כ- 2,000 חיילים בלבד, הביס את הצבא הטורקי הגדול בהרבה. עד כאן הכול נכון היסטורית, רק שהמרכיב הסודי שעזר להונגרים לנצח שנוי במחלוקת: הטורקים שראו את היין ההונגרי הכהה כמו דם, טעו לחשוב שביין עורבב דם של שוורים שנתן להונגרים כוחות על אנושיים. האמת, כפי הנראה, פחות דרמטית ויותר מתאימה לצמחוניים: הגוון הכהה של היין מגיע מזני הענבים המקומיים, בעלי הקליפה העבה ועתירת הצבע.
כך או כך, מאמצי הייננים המקומיים ניכרים גם היום, והיינות האדומים של האזור משובחים ועוצמתיים, ובשילוב עם האגדה – מוסיפים הרבה און ושמחה לחוויית הביקור והטעימה. זני הענבים המקומיים קצת פחות מוכרים במקומותינו וההגייה ההונגרית לא מקלה על העניין. למעמיקים אפשר בהחלט לחפש יינות מבוססי זנים כמו קדרקה ( Kadarka ) או קקפרנקוס ( Kekfrankos ). אבל יספיק לבקש "דם שוורים" – והמקומיים מייד ידעו על מה אתם מדברים.
לינה בחבל טוקאי | לינה באזור העיר אגר
בדרך לחבל טוקאי עוברים בחבל אגר, ממנו מגיע יין "דם השוורים" (צילום: phbcz)
מלון ספא משגע ליד העיר אגר
בדרככם אל מחוז טוקאי, פרגנו לעצמכם פינוק בריזורט הספא סליריס (Saliris Resort Spa Hotel), הממוקם 15 דקות נסיעה מהעיר אגר. למלון אזור ספא ענק, עם בריכה מקורה, בריכה חיצונית, בריכה תרמית, אמבט עיסוי, סאונות (בתשלום), עיסויים וטיפולי יופי (בתשלום) ומגלשת מים לילדים. אבל החוויה היחודית למקום היא בריכות המים התרמיים של אגרסלוק (Egerszalók), בהן מים בטמפרטורה של 65 מעלות, עשירים במינרלים, יצרו טרסות עם בריכות טבעיות ממשקעי המינרלים (ר' תמונה).
זנים ונהנים – אלו ענבים גדלים באזור?
זן הענבים הנפוץ בעיירה ההיסטורית טוקאי – מרכז חבל היין, כמו גם בעיירה מאד ( Mád ) השכנה – עליה ארחיב בהמשך, הוא זן הפורמינט ( Furmint ). זן זה נחשב לזן אצילי ואיכותי, לא פחות מה"שרדונה" וה"סוביניון בלאן" הצרפתיים, או ה"ריזלינג" הגרמני. ניתן למצוא אותו במדינות נוספות, כדוגמת קרואטיה וסלובניה, שם הוא מכונה "שיפון" ( Sipon ).
כבר קרוב ל-20 שנים שמומחי יין מהונגריה ומהעולם כולו מפתחים בשקדנות את טכניקות העבודה עם הפורמינט המקומי, והיום ניתן למצוא יינות יבשים ברמה גבוהה מאוד שמבוססים על זן זה, לעיתים בשילוב עם זנים מקומיים נוספים, כמו "הארשלבלו" ( Hárslevelü ). בהחלט כדאי לטעום מהיינות היבשים של האזור, אבל את הפרסום והיוקרה חייב חבל טוקאי ליינות המתוקים דווקא.
כמה מתוק זה מתוק?
כדי לקבל יין מתוק, צריך לעבוד עם ענבים עתירים בסוכר. בין הדרכים המקובלות בעולם הן ייבוש של הענבים ביקב או בציר מאוחר של ענבים מצומקים. בדרך זו מגיעים לריכוז גדול יותר של סוכר בענב. הבעיה בתהליך זה היא שככל שהענב מבשיל – כך הוא מאבד, במקביל, מהחומציות שלו. חשוב להבין שכדי שיין מתוק יהיה טעים ונעים לשתייה, הוא חייב להיות גם חמוץ מספיק. נשמע מוזר? נסו לחשוב על לימונדה: כשהיא חמוצה מדי היא לא נעימה לשתייה, וכדי לאזן את הטעם החמצמץ – מוסיפים סוכר (ולא מדללים במים בדרך כלל). החמוץ והמתוק הם טעמים שמאזנים האחד את השני, ולכן – כדי שהיין יהיה טעים, רצוי שהטעמים יהיו מאוזנים.
הטכניקה ההונגרית לפתרון הבעיה דומה לטכניקה שמיושמת גם באזורים אחרים בגרמניה ובצרפת – למשל בחבל סוטרן ( Sauternes ) הידוע אף הוא ביינות הקינוח המתוקים שלו. פטריה המכונה: "הריקבון האציל", או בשמה הרשמי והקליט: "בוטריטיס סינראה" (Botrytis Cinera), מתיישבת על קליפת הענב ושואבת את הנוזלים שבתוכו. התוצאה היא ענבים עם אחוז סוכר גבוה יותר, כמו גם טעמים וריחות חזקים יותר, ותוספת של "תבלין" פטרייתי, שמזכיר קצת את החריפות של גבינת הרוקפור. החמיצות, במקרה הזה, נשארת גבוהה גם היא וכך ניתן להפיק יינות מתוקים מאוד – שעדיין נעים ללגום מהם.
אז עד כמה מתוקים הם יינות טוקאי? יין הטוקאי המתוק, הבסיסי ביותר, יתחיל ב-60 גרם סוכר לליטר. היינות האיכותיים יותר, אלו שזוכים בחמש או שש "מדליות פוטוניוס" ( Puttonyos ) – שמעידות על כמות הסוכר ביין טוקאי, מתחילים ב-120 גרם סוכר לליטר. יינות שמבוססים על "תמצית" של תירוש מתוק מוכרים בשם אסנציה ( Eszencia ) ויכולים להגיע גם ל-900 גרם סוכר לליטר! את היינות האלה בדרך כלל טועמים בכפית ולא לפני שמוודאים שיש מזרק אינסולין בסביבה...
"הריקבון האציל" – פטריה המתיישבת על קליפת הענב ושואבת את הנוזלים שבתוכו (צילום: Studio Bakos)
500 שנים של מורשת עולמית
בשנת 2002 הכריז ארגון אונסק"ו על כל אזור חבל טוקאי כאתר לשימור מורשת עולמית, במטרה להגן על התרבות הייחודית לאזור, שמסורת היין היא חלק חשוב וגדול ממנה. העיסוק ביין הוא חלק משורשי המקום ומתועד בו כבר כמעט 500 שנים. למעשה החלו לייצר יין באזור, לכל המאוחר, כבר במאה ה-11, ויש ממצאים שיכולים להעיד על הפקת יין באזור כבר למעלה מ- 2,000 שנים!
בשנת 1737, הרבה לפני שהצרפתים התחילו להגדיר אזורי יין, הפך טוקאי לאזור גיאוגרפי מוגדר לייצור יינות מתוקים. היינות המתוקים הללו הוגשו לשולחנם של מלכים ושליטים ברחבי העולם הידוע והיוו מרכיב כלכלי חשוב בתוצרת המקומית.
מסורת חדשה שהחלה בשנת 2017 היא חגיגה עולמית של יום הטוקאי אסו ( Tokaj Aszú ), ב-10 בדצמבר, במסגרתו אירועים, טעימות והרבה אוכל חורפי ועסיסי, שמשתלב היטב עם היין הסמיך והעשיר.
חבל טוקאי ההיסטורי, הנמצא ברובו בצפון-מזרח הונגריה, גולש גם אל דרום-מזרח סלובקיה, באזור העיר קושיצה (Košice), העיר השנייה בגודלה במדינה. מאחר ששתי המדינות שייכות לאיחוד האירופאי, המעבר ביניהן כמעט ואינו מורגש, מעבר לשפה ולהבדל בין המטבעות (בהונגריה פורינט ובסלובקיה יורו).
כתבה על אזור קושיצה וחבל טוקאי בסלובקיה
חוגגים עם גבינות ויין מקומי! יום הטוקאי אסו (צילום: Zsofia Palyi)
יקבים נבחרים שמומלץ לבקר בהם
יקב אורמוש ( Oremus ) – המפורסם שביקבי האזור, ובהחלט אחד השמות הנחשבים ביותר בעולם. היקב שייך לקבוצת "וגה סיציליה" ( Vega Sicilia ), שבבעלותה גם כמה מהיקבים הטובים ביותר בספרד. ענבי היקב נטועים בכרמים הללו כבר מהמאה ה-13, ולמעשה התיעוד הראשון של יינות טוקאי אסו – גם הם מגיעים מכאן, מתחילת המאה ה-16. במהלך הביקור, שאורך כשעה וחצי, ניתן לטעום ממיטב יינות היקב ולשמוע על תהליך הייצור המיוחד והלא שגרתי.
יקב ספשי ( Szepsy ) – משפחת ספשי מגדלת ענבי יין כבר מהמאה ה-16. אישטבן ספשי, אבי המשפחה, הוא אחת מהדמויות החשובות ביותר בענף היין ההונגרי, וחתום בין היתר על הקמת "חברת היין המלכותית של טוקאי" ( Royal Tokai Wine Company ). הוא מייצר את היין שלו כבר משנת 1978, בהקפדה גדולה על בציר ידני ומאוד סלקטיבי. הכמויות קטנות אבל ההנאה גדולה.
יקב ברטה ( Barta ) – מדובר ביקב מודרני שהוא גם בית מלון, בשם ברטה פינס ( Barta Pince). כאן אפשר להתעורר בבוקר בסוויטה שמוקפת בכרמים, לטעום ממיטב המטבח האזורי ולפגוש את האנשים שמאחורי העשייה. היקב הצעיר יחסית הוקם רק לפני 15 שנים, אבל הכרמים שלו שימשו לגידול ענבי יין במשך למעלה מ-500 שנה. טכניקות אורגניות לגידול זני הענבים המקומיים, בעיקר פורמינט, משמשות כאן להפקת יינות לבנים, יבשים ומתוקים. המיקום מושלם לחופשה קצרה וביקור באזור טוקאי.
בית המלון הצמוד ליקב ברטה, הנושא את אותו שם – מלון ברטה פינס
מורשת יהודית בדרך לטוקאי
יהדות הונגריה שגשגה במדינה עוד מימי האימפריה הרומית, כאשר שנות פריחתה היו תחת השלטון האוסטרו-הונגרי, אז זכתה הקהילה לאמנסיפציה. גוויעתו של ענף זה במלחמת העולם השנייה, עם שליחתם של מרבית היהודים לאושוויץ, וטבח של הנותרים בידי שכניהם. הקהילה כיום, המונה רק כ- 100,000 חברים, מרוכזת בבירה בודפשט, אך עדויות לעברה המפואר עוד נותרו גם בחבל טוקאי.
בדרך לעיירה טוקאי אפשר לעצור בעיירה המקסימה מאד ( Mád ), שבמרכזה שוכן בית כנסת עתיק יפהפה, שנבנה בשנת 1795. בית הכנסת מושך אליו מבקרים מכל העולם, ומשכן גם מרכז תרבות יהודית ומוזיאון קטן. כמובן שהעצירה בעיירה לא תהיה שלמה מבלי לטעום את תוצרי תעשיית היין האיכותית של המקום, המתרכזת ביינות לבנים, וליהנות מארוחה טובה באחת המסעדות הביתיות שעוד מגישות מנות הונגריות מסורתיות.
מבנה בית הכנסת בעיירה מרשים יותר מבפנים, ולאחר הביקור בו אפשר לטעום מהיין המקומי הנפלא
(צילום: CC Thaler Tamas)
מלון מומלץ ליד העיירה טוקאי
מלון מרקיור טוקאי סנטר (Mercure Tokaj Center), מלון 4 כוכבים הממוקם בפאתי טוקאי, על גדות נהר טיסה. במסעדת המלון מוגש אוכל הונגרי ויינות מקומיים מאזור טוקאי, והוא מציע שתי בריכות שחיה (מקורה וחיצונית), מרכז בריאות וספא, בר וחדרים גדולים וממוזגים.
יין הונגרי – לא רק טוקאי
אמנם נושא הכתבה הנוכחית והיין שזכה לפרסום הרב ביותר הוא טוקאי, אך חשוב לזכור שבהונגריה אזורי יין משובחים נוספים כדוגמת העיר וילאני ( (Villány , בעלת השם העולמי כמייצרת יינות אדומים מבוססי זן הקברנה פרנק, שגדלים על אדמה וולקנית עשירה. אזור נוסף שמומלץ לטעום ולבקר הוא סומלו ( Somló ), שם מיוצרים יינות לבנים יבשים, בעלי גוף מלא והרבה טעם, הידועים בכינוי "זנב הכבשה" ( Juhfark ).
אם הביקור שלכם כולל גם את בודפשט (סביר להניח), מומלץ – לפני או אחרי ביקור במסעדה המעוטרת בכוכב מישלן (ויש ארבע כאלה בעיר!) – לקפוץ לבר היין קדרקה ( Kadarka ), שמגיש מאות יינות שונים, כולם הונגריים.
מימין: יין טוקאי אסו משובח, תוצרת יקב אורמוש | משמאל: פינו נואר – מהאדומים הטובים של הונגריה
(צילומים: גיא הרן)
הונגריה היא מדינת עולם ישן, עשירה במסורת של יין ואוכל משובחים, שאמנם נעלמה מעט מהרדאר הקולינרי במהלך השלטון הקומוניסטי, אבל היום, כשלושה עשורים לאחר מכן, זה בדיוק הזמן לצאת ולטייל בה, להכיר את התרבות והמסורת המרתקת שהיא משמרת וליהנות מנופיה היפהפיים.
כתבות נוספות על הונגריה
כתבות נוספות על טיולים באזורי כרמים ויין
כרמים ויין באנדלוסיה (ספרד)
טעימות על דרך היין של אלזס (צרפת)
עולם היין של סיציליה (איטליה)
אבל כדי להיחשף לפן הזה של הונגריה, לא מספיק לשהות בעריה הגדולות, כמו בודפשט או דברצן. כשרוצים להכיר באמת מדינה ותרבות, חשוב לצאת אל הכפרים והעיירות, ולפגוש את הטעמים, הריחות והאנשים שמרכיבים את התרבות. במרחק נסיעה של כשעתיים וחצי מהבירה, אפשר להגיע
בדרך, הפתעה נעימה לכל מי שלא הכיר – חולפים באזור יין מפורסם נוסף
לינה בחבל טוקאי | לינה באזור העיר אגר
בדרך לחבל טוקאי עוברים בחבל אגר, ממנו מגיע יין "דם השוורים" (צילום: phbcz)
מלון ספא משגע ליד העיר אגר
בדרככם אל מחוז טוקאי, פרגנו לעצמכם פינוק בריזורט הספא סליריס (Saliris Resort Spa Hotel), הממוקם 15 דקות נסיעה מהעיר אגר. למלון אזור ספא ענק, עם בריכה מקורה, בריכה חיצונית, בריכה תרמית, אמבט עיסוי, סאונות (בתשלום), עיסויים וטיפולי יופי (בתשלום) ומגלשת מים לילדים. אבל החוויה היחודית למקום היא בריכות המים התרמיים של אגרסלוק (Egerszalók), בהן מים בטמפרטורה של 65 מעלות, עשירים במינרלים, יצרו טרסות עם בריכות טבעיות ממשקעי המינרלים (ר' תמונה).
כמה מתוק זה מתוק?
כדי לקבל יין מתוק, צריך לעבוד עם ענבים עתירים בסוכר. בין הדרכים המקובלות בעולם הן ייבוש של הענבים ביקב או בציר מאוחר של ענבים מצומקים. בדרך זו מגיעים לריכוז גדול יותר של סוכר בענב. הבעיה בתהליך זה היא שככל שהענב מבשיל – כך הוא מאבד, במקביל, מהחומציות שלו. חשוב להבין שכדי שיין מתוק יהיה טעים ונעים לשתייה, הוא חייב להיות גם חמוץ מספיק. נשמע מוזר? נסו לחשוב על לימונדה: כשהיא חמוצה מדי היא לא נעימה לשתייה, וכדי לאזן את הטעם החמצמץ – מוסיפים סוכר (ולא מדללים במים בדרך כלל). החמוץ והמתוק הם טעמים שמאזנים האחד את השני, ולכן – כדי שהיין יהיה טעים, רצוי שהטעמים יהיו מאוזנים.
הטכניקה ההונגרית לפתרון הבעיה דומה לטכניקה שמיושמת גם באזורים אחרים בגרמניה ובצרפת – למשל בחבל סוטרן ( Sauternes ) הידוע אף הוא ביינות הקינוח המתוקים שלו. פטריה המכונה: "הריקבון האציל", או בשמה הרשמי והקליט: "בוטריטיס סינראה" (Botrytis Cinera), מתיישבת על קליפת הענב ושואבת את הנוזלים שבתוכו. התוצאה היא ענבים עם אחוז סוכר גבוה יותר, כמו גם טעמים וריחות חזקים יותר, ותוספת של "תבלין" פטרייתי, שמזכיר קצת את החריפות של גבינת הרוקפור. החמיצות, במקרה הזה, נשארת גבוהה גם היא וכך ניתן להפיק יינות מתוקים מאוד – שעדיין נעים ללגום מהם.
אז עד כמה מתוקים הם יינות טוקאי? יין הטוקאי המתוק, הבסיסי ביותר, יתחיל ב-60 גרם סוכר לליטר. היינות האיכותיים יותר, אלו שזוכים בחמש או שש "מדליות פוטוניוס" ( Puttonyos ) – שמעידות על כמות הסוכר ביין טוקאי, מתחילים ב-120 גרם סוכר לליטר. יינות שמבוססים על "תמצית" של תירוש מתוק מוכרים בשם אסנציה ( Eszencia ) ויכולים להגיע גם ל-900 גרם סוכר לליטר! את היינות האלה בדרך כלל טועמים בכפית ולא לפני שמוודאים שיש מזרק אינסולין בסביבה...
"הריקבון האציל" – פטריה המתיישבת על קליפת הענב ושואבת את הנוזלים שבתוכו (צילום: Studio Bakos)
500 שנים של מורשת עולמית
בשנת 2002 הכריז ארגון אונסק"ו על כל אזור חבל טוקאי כאתר לשימור מורשת עולמית, במטרה להגן על התרבות הייחודית לאזור, שמסורת היין היא חלק חשוב וגדול ממנה. העיסוק ביין הוא חלק משורשי המקום ומתועד בו כבר כמעט 500 שנים. למעשה החלו לייצר יין באזור, לכל המאוחר, כבר במאה ה-11, ויש ממצאים שיכולים להעיד על הפקת יין באזור כבר למעלה מ- 2,000 שנים!
בשנת 1737, הרבה לפני שהצרפתים התחילו להגדיר אזורי יין, הפך טוקאי לאזור גיאוגרפי מוגדר לייצור יינות מתוקים. היינות המתוקים הללו הוגשו לשולחנם של מלכים ושליטים ברחבי העולם הידוע והיוו מרכיב כלכלי חשוב בתוצרת המקומית.
מסורת חדשה שהחלה בשנת 2017 היא חגיגה עולמית של יום הטוקאי אסו ( Tokaj Aszú ), ב-10 בדצמבר, במסגרתו אירועים, טעימות והרבה אוכל חורפי ועסיסי, שמשתלב היטב עם היין הסמיך והעשיר.
חבל טוקאי ההיסטורי, הנמצא ברובו בצפון-מזרח הונגריה, גולש גם אל דרום-מזרח סלובקיה, באזור העיר קושיצה (Košice), העיר השנייה בגודלה במדינה. מאחר ששתי המדינות שייכות לאיחוד האירופאי, המעבר ביניהן כמעט ואינו מורגש, מעבר לשפה ולהבדל בין המטבעות (בהונגריה פורינט ובסלובקיה יורו).
כתבה על אזור קושיצה וחבל טוקאי בסלובקיה
חוגגים עם גבינות ויין מקומי! יום הטוקאי אסו (צילום: Zsofia Palyi)
יקבים נבחרים שמומלץ לבקר בהם
יקב אורמוש ( Oremus ) – המפורסם שביקבי האזור, ובהחלט אחד השמות הנחשבים ביותר בעולם. היקב שייך לקבוצת "וגה סיציליה" ( Vega Sicilia ), שבבעלותה גם כמה מהיקבים הטובים ביותר בספרד. ענבי היקב נטועים בכרמים הללו כבר מהמאה ה-13, ולמעשה התיעוד הראשון של יינות טוקאי אסו – גם הם מגיעים מכאן, מתחילת המאה ה-16. במהלך הביקור, שאורך כשעה וחצי, ניתן לטעום ממיטב יינות היקב ולשמוע על תהליך הייצור המיוחד והלא שגרתי.
יקב ספשי ( Szepsy ) – משפחת ספשי מגדלת ענבי יין כבר מהמאה ה-16. אישטבן ספשי, אבי המשפחה, הוא אחת מהדמויות החשובות ביותר בענף היין ההונגרי, וחתום בין היתר על הקמת "חברת היין המלכותית של טוקאי" ( Royal Tokai Wine Company ). הוא מייצר את היין שלו כבר משנת 1978, בהקפדה גדולה על בציר ידני ומאוד סלקטיבי. הכמויות קטנות אבל ההנאה גדולה.
יקב ברטה ( Barta ) – מדובר ביקב מודרני שהוא גם בית מלון, בשם ברטה פינס ( Barta Pince). כאן אפשר להתעורר בבוקר בסוויטה שמוקפת בכרמים, לטעום ממיטב המטבח האזורי ולפגוש את האנשים שמאחורי העשייה. היקב הצעיר יחסית הוקם רק לפני 15 שנים, אבל הכרמים שלו שימשו לגידול ענבי יין במשך למעלה מ-500 שנה. טכניקות אורגניות לגידול זני הענבים המקומיים, בעיקר פורמינט, משמשות כאן להפקת יינות לבנים, יבשים ומתוקים. המיקום מושלם לחופשה קצרה וביקור באזור טוקאי.
בית המלון הצמוד ליקב ברטה, הנושא את אותו שם – מלון ברטה פינס
מורשת יהודית בדרך לטוקאי
יהדות הונגריה שגשגה במדינה עוד מימי האימפריה הרומית, כאשר שנות פריחתה היו תחת השלטון האוסטרו-הונגרי, אז זכתה הקהילה לאמנסיפציה. גוויעתו של ענף זה במלחמת העולם השנייה, עם שליחתם של מרבית היהודים לאושוויץ, וטבח של הנותרים בידי שכניהם. הקהילה כיום, המונה רק כ- 100,000 חברים, מרוכזת בבירה בודפשט, אך עדויות לעברה המפואר עוד נותרו גם בחבל טוקאי.
בדרך לעיירה טוקאי אפשר לעצור בעיירה המקסימה מאד ( Mád ), שבמרכזה שוכן בית כנסת עתיק יפהפה, שנבנה בשנת 1795. בית הכנסת מושך אליו מבקרים מכל העולם, ומשכן גם מרכז תרבות יהודית ומוזיאון קטן. כמובן שהעצירה בעיירה לא תהיה שלמה מבלי לטעום את תוצרי תעשיית היין האיכותית של המקום, המתרכזת ביינות לבנים, וליהנות מארוחה טובה באחת המסעדות הביתיות שעוד מגישות מנות הונגריות מסורתיות.
מבנה בית הכנסת בעיירה מרשים יותר מבפנים, ולאחר הביקור בו אפשר לטעום מהיין המקומי הנפלא
(צילום: CC Thaler Tamas)
מלון מומלץ ליד העיירה טוקאי
מלון מרקיור טוקאי סנטר (Mercure Tokaj Center), מלון 4 כוכבים הממוקם בפאתי טוקאי, על גדות נהר טיסה. במסעדת המלון מוגש אוכל הונגרי ויינות מקומיים מאזור טוקאי, והוא מציע שתי בריכות שחיה (מקורה וחיצונית), מרכז בריאות וספא, בר וחדרים גדולים וממוזגים.
יין הונגרי – לא רק טוקאי
אמנם נושא הכתבה הנוכחית והיין שזכה לפרסום הרב ביותר הוא טוקאי, אך חשוב לזכור שבהונגריה אזורי יין משובחים נוספים כדוגמת העיר וילאני ( (Villány , בעלת השם העולמי כמייצרת יינות אדומים מבוססי זן הקברנה פרנק, שגדלים על אדמה וולקנית עשירה. אזור נוסף שמומלץ לטעום ולבקר הוא סומלו ( Somló ), שם מיוצרים יינות לבנים יבשים, בעלי גוף מלא והרבה טעם, הידועים בכינוי "זנב הכבשה" ( Juhfark ).
אם הביקור שלכם כולל גם את בודפשט (סביר להניח), מומלץ – לפני או אחרי ביקור במסעדה המעוטרת בכוכב מישלן (ויש ארבע כאלה בעיר!) – לקפוץ לבר היין קדרקה ( Kadarka ), שמגיש מאות יינות שונים, כולם הונגריים.
מימין: יין טוקאי אסו משובח, תוצרת יקב אורמוש | משמאל: פינו נואר – מהאדומים הטובים של הונגריה
(צילומים: גיא הרן)
הונגריה היא מדינת עולם ישן, עשירה במסורת של יין ואוכל משובחים, שאמנם נעלמה מעט מהרדאר הקולינרי במהלך השלטון הקומוניסטי, אבל היום, כשלושה עשורים לאחר מכן, זה בדיוק הזמן לצאת ולטייל בה, להכיר את התרבות והמסורת המרתקת שהיא משמרת וליהנות מנופיה היפהפיים.
כתבות נוספות על הונגריה
כתבות נוספות על טיולים באזורי כרמים ויין
כרמים ויין באנדלוסיה (ספרד)
טעימות על דרך היין של אלזס (צרפת)
עולם היין של סיציליה (איטליה)
"הריקבון האציל"
מסורת חדשה שהחלה בשנת 2017 היא חגיגה עולמית של יום הטוקאי אסו (
חבל טוקאי ההיסטורי, הנמצא ברובו בצפון-מזרח הונגריה, גולש גם אל דרום-מזרח סלובקיה, באזור העיר קושיצה (Košice), העיר השנייה בגודלה במדינה. מאחר ששתי המדינות שייכות לאיחוד האירופאי, המעבר ביניהן כמעט ואינו מורגש, מעבר לשפה ולהבדל בין המטבעות (בהונגריה פורינט ובסלובקיה יורו).
כתבה על אזור קושיצה וחבל טוקאי בסלובקיה
חוגגים עם גבינות ויין מקומי! יום הטוקאי אסו (צילום: Zsofia Palyi)
יקבים נבחרים שמומלץ לבקר בהם
יקב אורמוש ( Oremus ) – המפורסם שביקבי האזור, ובהחלט אחד השמות הנחשבים ביותר בעולם. היקב שייך לקבוצת "וגה סיציליה" ( Vega Sicilia ), שבבעלותה גם כמה מהיקבים הטובים ביותר בספרד. ענבי היקב נטועים בכרמים הללו כבר מהמאה ה-13, ולמעשה התיעוד הראשון של יינות טוקאי אסו – גם הם מגיעים מכאן, מתחילת המאה ה-16. במהלך הביקור, שאורך כשעה וחצי, ניתן לטעום ממיטב יינות היקב ולשמוע על תהליך הייצור המיוחד והלא שגרתי.
יקב ספשי ( Szepsy ) – משפחת ספשי מגדלת ענבי יין כבר מהמאה ה-16. אישטבן ספשי, אבי המשפחה, הוא אחת מהדמויות החשובות ביותר בענף היין ההונגרי, וחתום בין היתר על הקמת "חברת היין המלכותית של טוקאי" ( Royal Tokai Wine Company ). הוא מייצר את היין שלו כבר משנת 1978, בהקפדה גדולה על בציר ידני ומאוד סלקטיבי. הכמויות קטנות אבל ההנאה גדולה.
יקב ברטה ( Barta ) – מדובר ביקב מודרני שהוא גם בית מלון, בשם ברטה פינס ( Barta Pince). כאן אפשר להתעורר בבוקר בסוויטה שמוקפת בכרמים, לטעום ממיטב המטבח האזורי ולפגוש את האנשים שמאחורי העשייה. היקב הצעיר יחסית הוקם רק לפני 15 שנים, אבל הכרמים שלו שימשו לגידול ענבי יין במשך למעלה מ-500 שנה. טכניקות אורגניות לגידול זני הענבים המקומיים, בעיקר פורמינט, משמשות כאן להפקת יינות לבנים, יבשים ומתוקים. המיקום מושלם לחופשה קצרה וביקור באזור טוקאי.
בית המלון הצמוד ליקב ברטה, הנושא את אותו שם – מלון ברטה פינס
מורשת יהודית בדרך לטוקאי
יהדות הונגריה שגשגה במדינה עוד מימי האימפריה הרומית, כאשר שנות פריחתה היו תחת השלטון האוסטרו-הונגרי, אז זכתה הקהילה לאמנסיפציה. גוויעתו של ענף זה במלחמת העולם השנייה, עם שליחתם של מרבית היהודים לאושוויץ, וטבח של הנותרים בידי שכניהם. הקהילה כיום, המונה רק כ- 100,000 חברים, מרוכזת בבירה בודפשט, אך עדויות לעברה המפואר עוד נותרו גם בחבל טוקאי.
בדרך לעיירה טוקאי אפשר לעצור בעיירה המקסימה מאד ( Mád ), שבמרכזה שוכן בית כנסת עתיק יפהפה, שנבנה בשנת 1795. בית הכנסת מושך אליו מבקרים מכל העולם, ומשכן גם מרכז תרבות יהודית ומוזיאון קטן. כמובן שהעצירה בעיירה לא תהיה שלמה מבלי לטעום את תוצרי תעשיית היין האיכותית של המקום, המתרכזת ביינות לבנים, וליהנות מארוחה טובה באחת המסעדות הביתיות שעוד מגישות מנות הונגריות מסורתיות.
מבנה בית הכנסת בעיירה מרשים יותר מבפנים, ולאחר הביקור בו אפשר לטעום מהיין המקומי הנפלא
(צילום: CC Thaler Tamas)
מלון מומלץ ליד העיירה טוקאי
מלון מרקיור טוקאי סנטר (Mercure Tokaj Center), מלון 4 כוכבים הממוקם בפאתי טוקאי, על גדות נהר טיסה. במסעדת המלון מוגש אוכל הונגרי ויינות מקומיים מאזור טוקאי, והוא מציע שתי בריכות שחיה (מקורה וחיצונית), מרכז בריאות וספא, בר וחדרים גדולים וממוזגים.
יין הונגרי – לא רק טוקאי
אמנם נושא הכתבה הנוכחית והיין שזכה לפרסום הרב ביותר הוא טוקאי, אך חשוב לזכור שבהונגריה אזורי יין משובחים נוספים כדוגמת העיר וילאני ( (Villány , בעלת השם העולמי כמייצרת יינות אדומים מבוססי זן הקברנה פרנק, שגדלים על אדמה וולקנית עשירה. אזור נוסף שמומלץ לטעום ולבקר הוא סומלו ( Somló ), שם מיוצרים יינות לבנים יבשים, בעלי גוף מלא והרבה טעם, הידועים בכינוי "זנב הכבשה" ( Juhfark ).
אם הביקור שלכם כולל גם את בודפשט (סביר להניח), מומלץ – לפני או אחרי ביקור במסעדה המעוטרת בכוכב מישלן (ויש ארבע כאלה בעיר!) – לקפוץ לבר היין קדרקה ( Kadarka ), שמגיש מאות יינות שונים, כולם הונגריים.
מימין: יין טוקאי אסו משובח, תוצרת יקב אורמוש | משמאל: פינו נואר – מהאדומים הטובים של הונגריה
(צילומים: גיא הרן)
הונגריה היא מדינת עולם ישן, עשירה במסורת של יין ואוכל משובחים, שאמנם נעלמה מעט מהרדאר הקולינרי במהלך השלטון הקומוניסטי, אבל היום, כשלושה עשורים לאחר מכן, זה בדיוק הזמן לצאת ולטייל בה, להכיר את התרבות והמסורת המרתקת שהיא משמרת וליהנות מנופיה היפהפיים.
כתבות נוספות על הונגריה
כתבות נוספות על טיולים באזורי כרמים ויין
כרמים ויין באנדלוסיה (ספרד)
טעימות על דרך היין של אלזס (צרפת)
עולם היין של סיציליה (איטליה)
בדרך לעיירה טוקאי אפשר לעצור בעיירה המקסימה מאד (
מבנה בית הכנסת בעיירה מרשים יותר מבפנים, ולאחר הביקור בו אפשר לטעום מהיין המקומי הנפלא
(צילום:
מלון מומלץ ליד העיירה טוקאי
מלון מרקיור טוקאי סנטר (Mercure Tokaj Center), מלון 4 כוכבים הממוקם בפאתי טוקאי, על גדות נהר טיסה. במסעדת המלון מוגש אוכל הונגרי ויינות מקומיים מאזור טוקאי, והוא מציע שתי בריכות שחיה (מקורה וחיצונית), מרכז בריאות וספא, בר וחדרים גדולים וממוזגים.
יין הונגרי – לא רק טוקאי
אמנם נושא הכתבה הנוכחית והיין שזכה לפרסום הרב ביותר הוא טוקאי, אך חשוב לזכור שבהונגריה אזורי יין משובחים נוספים כדוגמת העיר וילאני ( (Villány , בעלת השם העולמי כמייצרת יינות אדומים מבוססי זן הקברנה פרנק, שגדלים על אדמה וולקנית עשירה. אזור נוסף שמומלץ לטעום ולבקר הוא סומלו ( Somló ), שם מיוצרים יינות לבנים יבשים, בעלי גוף מלא והרבה טעם, הידועים בכינוי "זנב הכבשה" ( Juhfark ).
אם הביקור שלכם כולל גם את בודפשט (סביר להניח), מומלץ – לפני או אחרי ביקור במסעדה המעוטרת בכוכב מישלן (ויש ארבע כאלה בעיר!) – לקפוץ לבר היין קדרקה ( Kadarka ), שמגיש מאות יינות שונים, כולם הונגריים.
מימין: יין טוקאי אסו משובח, תוצרת יקב אורמוש | משמאל: פינו נואר – מהאדומים הטובים של הונגריה
(צילומים: גיא הרן)
הונגריה היא מדינת עולם ישן, עשירה במסורת של יין ואוכל משובחים, שאמנם נעלמה מעט מהרדאר הקולינרי במהלך השלטון הקומוניסטי, אבל היום, כשלושה עשורים לאחר מכן, זה בדיוק הזמן לצאת ולטייל בה, להכיר את התרבות והמסורת המרתקת שהיא משמרת וליהנות מנופיה היפהפיים.
כתבות נוספות על הונגריה
כתבות נוספות על טיולים באזורי כרמים ויין
כרמים ויין באנדלוסיה (ספרד)
טעימות על דרך היין של אלזס (צרפת)
עולם היין של סיציליה (איטליה)
אם הביקור שלכם כולל גם את בודפשט (סביר להניח), מומלץ – לפני או אחרי ביקור במסעדה המעוטרת בכוכב מישלן (ויש ארבע כאלה בעיר!) – לקפוץ לבר היין קדרקה (
מימין: יין טוקאי אסו משובח, תוצרת יקב אורמוש | משמאל: פינו נואר
(צילומים: גיא הרן)
כתבות נוספות על הונגריה
טעימות על דרך היין של אלזס (צרפת)
עולם היין של סיציליה (איטליה)