www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

רומא הקטנה צפונה לברטיסלבה


טיול אל "רומא הקטנה" - צפונה לברטיסלבה 
מאת: כרמית וייס 


אל העיר טרנבה הגעתי במטרה לבקר בבית הכנסת המרשים, שהוא חלק מנתיב המורשת היהודית בסלובקיה. אך העיר שאל קו הרקיע שלה מזדקרים צריחי כנסיות רבים, היא הרבה יותר מכך. לא סתם היא אחד היעדים הפופולריים ביותר לטיולי יום מברטיסלבה. אולי הכינוי שהדביקו לה - "רומא של סלובקיה", מעט מוגזם, אך ביחס לגודלה ריכוז הכנסיות אכן מרשים. בעיני דווקא הגודל, או נכון יותר - הקומפקטיות שלה, הם יתרון גדול.


 הקתדרלה של טרנבה, אחת מהכנסיות הרבות בעיר  (צילום: כרמית וייס)
 
בכתבה זו אקח אותכם לטיול בשלוש ערים, הנמצאות כולן במישורים שמצפון לברטיסלבה ולמרגלות רכס הקרפטים הקטנים:
העיר טרנבה (Trnava) על בתי הכנסת העתיקים והכנסיות הרבות שלה.
עיר המרחצאות פיישטני (Piešťany) - אחד מיעדי הנופש הפופולריים ביותר בסלובקיה.
העיר טרנצ'ין (Trenčín), עיר יפהפייה בה נותר עוד בית כנסת יהודי מרשים וגם טירה יפה.
בכתבה על ברטיסלבה
כתבה על הקרפטים הקטנים


גיל הזהב



 
בכתבה זו: הערים טרנבה (A), פיישטני (B) וטרנצ'ין (C) 
 
למען הגילוי הנאות אספר ששתי האחרונות - פיישטני וטרנצ'ין - הן גם ציון דרך בחייה של סבתי, ילידת סלובקיה, שבמחוזות ילדותה ביקשתי לבקר. אך לא סתם אני גוררת אתכם אליהן, הן באמת ערים יפהפיות ויעדי טיול נפלאים. לראיה, אל הכפר הקטן מודרובה (Modroava) בו נולדה סבתי, לא אקח אתכם (הפעם).
 
שורשים סלובקיים, כותבת שורות אלו בכניסה לכפר מודרובה  (צילום: מארוש בורסקי)
 
טרנבה – כיאה לעיר המכונה רומא
העיר טרנבה היא בירתו של אזור טרנבה (Trnavský kraj), אחד משמונת האזורים המנהליים של סלובקיה, המקיף את מחוז ברטיסלבה ממערב. היא שוכנת לצדי נהר טרנבקה (Trnávka), במישורי הדנובה ולמרגלות רכס הקרפטים הקטנים.
 
כמושבו של הארכיבישוף הקתולי שימשה העיר אחד ממרכזי הדת הנוצרית של ממלכת הונגריה. מאותה תקופה, לפני כמה מאות שנים, נותרו בה אוניברסיטה ובניינים עתיקים אחרים. אך בעיקר בולטים בקו הרקיע שלה צריחי הכנסיות הרבים, בהם צריחי קתדרלה אחת, בזיליקה אחת ומספר כנסיות, שהעניקו לטרנבה את הכינוי "רומא של סלובקיה" (Slovak Roma) או "רומא הקטנה" (Parva Roma).
 
פרסקו וסטוקו על תקרת הקתדרלה של טרנבה  (צילום: כרמית וייס)
 
בתיה העתיקים של האוניברסיטה נמצאים בצדה הצפוני של העיר העתיקה, ולצדם קתדרלת ניקולאס הקדוש (St. Nicholas). הקתדרלה נבנתה במאה ה-17 על ידי משפחת אסטרהאזי (Eszterházy), משפחת אצולה הונגרית, שכמה מבניה שלחמו נגד הטורקים קבורים במרתף. הארכיטקט האיטלקי שתכנן אותה ייבא לכאן את הסגנון שרווח אז באיטליה - סגנון בארוק, ובנה את אחד המבנים היפים ביותר בסלובקיה. נעים לשבת על ספסלי הכנסייה, המשרה רוגע בצבעיה הבהירים, ולהתבונן בציורי הקיר (פרסקו) וקישוטי הטיח (סטוקו), במזבח המפואר ובקפלות היפות שבשני הצדדים.
 
אחרי ביקור בקתדרלה, שהוא בבחינת חובה, נעים לשוטט בנחת ברחובות העיר העתיקה הקטנה, בכיכר המרכזית הנאה ובסמטאות הצדדיות. אפשר לבקר בעוד כנסייה או שתיים (מתוך שש שאני ספרתי), אבל להיזהר לא לחטוף "הרעלת כנסיות". כיאה לעיר המכונה "רומא", בעיר גם מספר מוזיאונים וגלריות, שאחת מהן שוכנת בבית כנסת, ועל כך בהמשך.
בתי מלון בטרנבה
 
 
הקתדרלה של טרנבה, יפהפייה בלבן  (צילום: כרמית וייס)
 
קהילה יהודית משגשגת למרות עלילת דם
בימי הביניים היתה טרנבה מרכז לקהילה יהודית חשובה. אך בעקבות עלילת דם בשנת 1539, הועלו על המוקד 14 יהודים והנותרים גורשו מהעיר. במשך כמה מאות בשנים היה אסור ליהודים אפילו לעבור בעיר ובכל כפרי סביבה. רק בתחילת המאה ה-18 הושג הסכם שאיפשר להם לעבור בעיר, בתמורה למס מעבר שהיה עליהם לשלם. במחצית השנייה של אותה מאה הותר ליהודים להתיישב בעיר, והקהילה התפתחה לאחת מהגדולות בסלובקיה. לאחר קונגרס בודפשט (1868) העדיפו רוב חברי הקהילה להשתייך לזרם סטטוס קוו אנטה (Status quo ante). הם לא בחרו בזרם הנאולוגי הרפורמיסטי, בו בחרו רוב יהודי ממלכת הונגריה, וגם לא בזרם האורתודוקסי, אלא בשביל הזהב בינהם.
 
בשנת 1930 מנתה הקהילה היהודית בטרנבה 2,728 איש, אולם זמן לא רב לאחר מכן נספו רובם בשואה וכיום אין קהילה יהודית בעיר. שני בתי כנסת נשתמרו בטרנבה, ואחד מהם שייך ל- 24 אתרי נתיב המורשת היהודית בסלובקיה (Slovak Jewish Heritage Route).
כתבה על נתיב המורשת היהודית של סלובקיה




 
בית הכנסת סטטוס קוו בטרנבה, בנתיב המורשת היהודית  (צילום: כרמית וייס)
 
אמנות עכשווית בבית הכנסת
בית הכנסת של קהילת סטטוס קוו בטרנבה נבנה בשנת 1897 על פי תכנון של אדריכל וינאי נודע – יעקב גרטנר (Jakob Gartner), שבנה מבנים רבים במרכז וינה. בית הכנסת, הבנוי לבנים אדומות ובחזיתו שני מגדלים עטורי כיפות בצל, הוא אחד המבנים היפים במרכז טרנבה. חדי העין יוכלו להבחין בחזית גם בשעון, מראה לא רגיל בבית כנסת, ובלוחות הברית. הבימה נמצאת בצד מזרח, כנהוג בזרם סטוס קוו.
באחד משני יציעי עזרת הנשים, הנתמכים בעמודי ברזל מסוגננים, מוצגים חפצי יודאיקה השייכים למוזיאון היהודי בברטיסלבה.
 
בית הכנסת שופץ בשנות התשעים, אך המשפצים בחרו להשאיר בו חלק מסימני הגיל וההזנחה, ואלו מספרים את סיפורה העצוב של הקהילה שאיננה עוד. בעיני סימני הגיל מוסיפים ליופיו, אך הקרנות מהן מנסים להשיג תקציב לשיפוץ נוסף דורשות שיחזור מלא, כך מסבירים לי.
 
בית הכנסת הוא כיום ביתה של גלרית יאן קוניירֶק (Jan Koniarek), מהמובילות בגלריות סלובקיה. תצוגות מתחלפות של אמנות עכשווית [1], לצד קונצרטים והרצאות הנערכים בו, מושכים למקום קהל רב. קצת מוזר לראות אמנות כה מודרנית בבית כנסת, אבל באין קהילה במקום זוהי הדרך הטובה ביותר לדאוג לתחזוקת המבנה וחשיפתו לציבור הרחב.
בית הכנסת שוכן ברחוב Halenárska 2 והוא פתוח לציבור (בתשלום) כל יום בשעות פתיחת הגלריה. סניף נוסף של הגלריה שוכן בוילה קופל (Koppel villa), ברחוב Zelený kríček 3 בטרנבה.
 
[1] אמנות עכשווית הוא זרם באמנות הדוחה כל מגמה לאחידות ומעודד פלורליזם. מאופיין בתנועות יצירה שונות, אשר פועלות במקביל, והתפתח כתגובת נגד לאמנות המודרנית, שלא נתנה מקום לאמנות אחרת מלבד מה שהיא ייצגה.
 
 
 
 
בית הכנסת בטרנבה, סימני הגיל רק מעצימים את יופיו  (צילום: כרמית וייס)
 
לזכור את השואה
בכניסה לבית הכנסת לוח זיכרון קטן לזכרו של אלפרד וצלר (Alfréd Wetzler), בן הקהילה היהודית בעיר. וצלר וחברו רודולף ורבה (Rudolf Vrba), גם הוא בן סלובקיה, גורשו במשלוח לאושוויץ בשנת 1942. כעבור שנתיים, באפריל 1944, הם היו מהראשונים שהצליחו לברוח מבירקנאו ולעבור את הגבול לסלובקיה. בתחילה סירבו להאמין לסיפורי הזוועה שלהם, אך הם נחקרו בידי כוחות ההתנגדות וגרסתם נמצאה אמינה. דו"ח מפורט שחיברו על ההשמדה השיטתית במחנות, הועבר לידי בנות הברית והיה העדות הראשונה למה שמתרחש שם. בניגוד לחברו שהיגר לקנדה נשאר וצלר בסלובקיה ונפטר בשנת 1988 בברטיסלבה.
 
בחזית בית הכנסת ניצבת אנדרטה לזכר השואה, שבמרכזה מעין ארון קבורה וכיתוב בעברית "אל תשכח", "לזכר הקדושים המעונים 1942-1945". האנדרטה נבנתה בשנת 1947, והיא מהבודדות שנבנו בסלובקיה לפני תום העידן הקומוניסטי. באותם ימים הוזכרו בספרי הלימוד הפרטיזנים, תנועות ההתנגדות וגדודי העבודה, אבל אף מילה על שואת העם היהודי. רק בשנת 1989, לאחר נפילת הקומוניזם, החלו לבנות אנדרטאות ולהציב לוחות זכרון לשואה.
 
מהאנדרטאות היחידות לזכר השואה שהוקמו בתקופה הקומוניסטית  (צילום: כרמית וייס)
 
בית הכנסת האורתודוקסי
עבור מיעוט של בני הקהילה היהודית היה זרם סטטוס קוו אנטה, שהנהיג שינויים והיה גמיש בסדרי הדת, לא מספיק אדוק. הקהילה האורתודוקסית הקטנה בנתה לה בית כנסת נפרד בשנת 1880. הוא ניצב בסמטת Haulíkova, כמאה מטרים מחברו, קטן ופשוט למראה. לאחרונה שופץ המבנה מבחוץ והוא כיום בבעלות פרטית.
 
עדות נוספת לקהילה היהודית הגדולה שהיתה בטרנבה נמצאת בשני בתי הקברות היהודיים. שניהם נמצאים בפרברי העיר: האחד – שקבריו הראשונים משנת 1801, נמצא ממערב לעיר, והשני – שקבריו משנת 1879, נמצא ממזרח לעיר.
 
בית הכנסת האורתודוקסי בטרנבה  (צילום: כרמית וייס)
 
הטירה ובית הכנסת בטרנצ'ין
אם קבעתם את מושבכם באזור טרנבה, או אם אתם בדרככם צפונה אל עבר הרי הטטרה, טרנצ'ין (Trenčín) היא עיר שכדאי לבקר בה. היא שוכנת בצפון-מערב סלובקיה, לא הרחק מהגבול הצ'כי, 80 קילומטרים צפונית לטרנבה. העיר בנויה על גדות נהר ואך (Váh), הנהר הארוך ביותר בסלובקיה, שמימיו המגיעים מהרי הטטרה נשפכים אל הדנובה. העיר העתיקה של טרנצ'ין נשלטת על ידי טירת טרנצ'ין (Trenčiansky hrad), שהיא הטירה השלישית בגודלה בסלובקיה. זהו תואר מכובד, שכן סלובקיה התברכה בלא פחות מ- 300 טירות.
בטרנצין התיישבו יהודים שהיגרו ממוראביה (כיום בצ'כיה) וייסדו את אחת הקהילות הגדולות בסלובקיה. במאה ה-19 היוו היהודים כרבע מאוכלוסיית העיר. לאחר קונגרס בודפשט בחרו גם יהודי טרנצ'ין, כחבריהם בטרנבה, בזרם הסטטוס קוו אנטה. לפני השואה מנתה הקהילה 1,619 איש, אולם רק מעטים מהם שרדו את השואה וכיום מונה הקהילה כתריסר יהודים בלבד.
 
בית הכנסת בטרנצ'ין, השייך אף הוא לנתיב המורשת היהודית, הוקם בשנת 1913. המבנה המיוחד הוא עירוב של סגנון ביזנטי ואר-נובו, עם כיפות בטון בצבע ירקרק. היהודים המעטים שנותרו בעיר מתפללים בחדר תפילה קטן בבית הכנסת ומחזיקים גם את בית הקברות ברחוב Partizánska.
בבית הכנסת ברחוב Hviezdová 3 ניתן לבקר רק בתיאום מראש.
 
בית הכנסת בטרנצין, כיפות בצבע ירקרק  (באדיבות: The Slovak Jewish Heritage Center)
 
פיישטני –מרחצאות חמים לקינוח
עיר נוספת לצדו של נהר ואך היא עיר המרחצאות הגדולה בסלובקיה - פיישטני (Piešťany). היא נמצאת 40 קילומטרים צפונה מטרנבה ו- 80 קילומטרים מברטיסלבה. רבים מגיעים לכאן בטיולי יום מברטיסלבה לטבול במים המרפאים או סתם לשוטט בעיר המטופחת. אלו שלוקחים את עניין הספא יותר ברצינות שוהים באחד מבתי המלון המפוארים והמפנקים באי הספא (kúpeľného ostrova), או בבתי המלון הצנועים יותר שבעיר.
 
העיר פיישטני שוכנת על הגדה המערבית של נהר ואך. גשר הולכי רגל מקורה מוליך את המבקרים אל אי הספא, בצדו השני של  הנהר. על האי, שנוצר בתוך פיצול של הנהר, מרוכזים בתי מלון ומרכזי ספא, העושים שימוש במים המינרליים העשירים בגופרית. סמל העיר, אדם השובר את זוג הקביים שלו, מזכיר לכל העולה על הגשר את תכונותיו המרפאות של המקום.
 
גם אם אתם בריאים – באי המטופח גנים יפהפיים ובתי מלון מפוארים ברמה של ארמונות. הבולטים שבהם תרמינה פאלאס (Thermia Palac) ונפוליאון ספא (Napoleon spa), נמצאים בקרבת הגשר. אחרים פשוטים יותר למראה ובוודאי גם זולים יותר.
אפשר גם לצאת לטיולי אופניים בסביבה או לשוט אל האגם המלאכותי שמדרום לעיר, אגם Slňava, שהוא יעד נופש פופולרי בקיץ. בערבי הקיץ החמימים מתקיימים בעיר אירועים ופסטיבלים רבים תחת כיפת השמיים.
בתי מלון בפיישטני
 
מלון הספא  תרמינה פאלאס בעיר המרחצאות פיישטני, דומה יותר לארמון  (צילום: כרמית וייס)
 
 
מים בטעם של גפרור...
יום ביקורי בפיישטני הוא יום חם למדי. אני מבחינה באדם הממלא בקבוק מברז מים ציבורי, ומיד שולפת מתיקי את הבקבוק הריק כדי למלא בו מים צוננים. להפתעתי המים לא רק שאינם צוננים, הם חמים מאד וגם, איך לומר... מסריחים למדי, בריח עז של גופרית. מארוש, המדריך שלי, דוחק בי לשתות מהמים שכל השותה מהם (ויש לא מעטים כאלו) הופך בריא כמו שור.
טעמתי ולא יכולה להמליץ...
 
 
ברווזים וברבורים על נהר ואך בפיישטני  (צילום: כרמית וייס)






כרמית וייס
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, עורכת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית.








מספר צפיות: 16480
2792