.jpg)
.jpg)
בנתיב המורשת היהודית של סלובקיה:
בתי כנסת, בתי קברות ואנדרטאות
מאת:
קשה לי לתאר במילים את ההתרגשות שאחזה בי למראה בתי הכנסת העתיקים בסלובקיה, שחלקם כמעט והתמוטטו, לפני שצעירים יהודים בעלי חזון ומסירות הצילו אותם ממוות. למראה בתי הקברות היהודיים, שכל קבר בהם מספר את סיפורו של אדם, משפחה וקהילה, שרובם לא זכו להמשיך את השושלת, כי מישהו החליט שכיהודים הם אינם ראויים לכך. אותם צעירים יהודים מוכיחים מעל לכל ספק שאותו מישהו טעה בגדול. למרבה האירוניה, הטרגדיה של העבר רק מעצימה את ההתרגשות למראה המורשת היהודית ששרדה.
שריד לקהילות שאינן עוד בתי כנסת היו בסלובקיה 24 מהיפים והשמורים בבתי הכנסת ובתי הקברות נבחרו לנתיב המורשת היהודית של סלובקיה ( Slovak Jewish Heritage Route ). הם כולם נמצאים במקומות בהם יש עדיין קהילה יהודית או שהרשות המקומית מתחזקת אותם, באין קהילה יהודית במקום. שהרי לא מספיק להשקיע בשיפוץ, צריך גם לתחזק ולשמר. בכתבה זו אספר על פרויקט מרשים זה ועל אתרי נתיב המורשת היהודית בבירת סלובקיה - . בשתי כתבות נוספות מובאים סיפוריהם של אתרי מורשת נוספים בהם ביקרתי, כולם מרשימים ביותר, וכולם באזור ברטיסלבה:
 |
 |
| בתי הכנסת בטרנצ'ין וטרנבה |
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
איך הכל התחיל? בשנת 2001 החל איסוף נתונים והכנת מאגר מידע על כל האתרים היהודיים בסלובקיה, בפרויקט שנקרא Synagoga Slovaca . בפרויקט הועסקו סטודנטים בחיפוש, תיעוד, שירטוט תוכנית ארכיטקטוניות וצילום תמונות רבות, מכל זווית אפשרית, שהרי ללא טיפול משמר רבים מהמקומות הללו יעלמו עם הזמן. חלק מהמידע שנאסף ניתן למצוא כיום במאגר המידע של הפרויקט וחלק אחר עדיין מחכה לגואל (כסף...). נתיב המורשת בסלובקיה הוא חלק מפרויקט אדיר של נתיב המורשת היהודית באירופה ( European Routes of Jewish Heritage ), המאגד אתרי מורשת יהודית ב- 37 ממדינות אירופה. הנתיב הוא אחד מנתיבי המורשת שהוכרזו על ידי מועצת אירופה ( Council of Europe ) בנושאים שונים. כל נתיבי המורשת היהודית באירופה מאוגדים תחת ארגון משותף לשימור וקידום תרבות ומורשת יהודית באירופה ( AEPJ ). מאז שנת 2000 נערך ביום א' הראשון של חודש ספטמבר, בו זמנית ב- 25 מדינות, יום המורשת היהודית באירופה. ביום זה פתוחים כל אתרי המורשת היהודית לציבור, כולל כאלו הסגורים לקהל הרחב בימים רגילים, נערכים סיורים, תצוגות ומופעים, התורמים לחשיפה וקירוב הקהל הרחב למורשת היהודית העשירה ולתרומתה לתרבות אירופה. 
רחוב זידובסקה בברטיסלבה, רחוב היהודים והבית היהודי היחיד שנותר בו (בצהוב) (צילום: כרמית וייס)
תחביב של צעיר יהודי הקהילה היהודית בסלובקיה היא קהילה קטנה. רק 3,000 יהודים מתגוררים כיום בסלובקיה, כאלף מהם בברטיסלבה הבירה. אז איך מרימה קהילה כל כך קטנה פרויקט אדיר שכזה? כמו לכל דבר, צריך משוגע לדבר. "המשוגע" הזה הוא ד"ר מארוש בורסקי ( Maroš Borský ), האבא, האמא והרוח החיה של הפרויקט. את מארוש אני מכירה מהתכתבות בדואר אלקטרוני ובעודי מחכה לו בלובי של בית המלון, אני מחפשת אדם מבוגר בחליפה אירופאית מכובדת. מה הופתעתי כשנכנס בחור צעיר בג'ינס והציג את עצמו כמארוש. מארוש, בן העיר ברטיסלבה ואב לשתי בנות צעירות, החל את לימודיו בהיסטוריה של האמנות והמשיך לשנתיים של לימודי אמנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטורט כתב באוניברסיטת היידלברג ( Heidelberg ) בגרמניה, והיא עסקה בארכיטקטורה של בתי כנסת בסלובקיה. באותה תקופה הוא נסע בכל רחבי המדינה ותיעד "להנאתו" גם בתי קברות ושאר אתרי מורשת יהודית, עיסוק קצת מוזר לסטודנט צעיר. מאוחר יותר הפכה עבודת הדוקטורט לספר על ארכיטקטורת בתי כנסת בסלובקיה ( Synagogue Architecture in Slovakia ), שכל הכנסותיו מוקדשות למימון המשך שימור המורשת היהודית בסלובקיה. 
מארוש ותומאש, שני צעירים בעלי חזון ואמונה בבית הכנסת בסטופבה (צילום: כרמית וייס)
סיפורם הטרגי של יהודי סלובקיה בשואה יהודים היגרו לסלובקיה מגרמניה, אוסטריה ובוהמיה (כיום בצ'כיה) כבר במאה ה-11, עת סלובקיה היתה חלק ממלכת הונגריה. הגירה מאסיבית התרחשה במאות 17-18 ממוראביה (כיום בצ'כיה), גליציה (כיום בפולין ואוקראינה) ובוקובינה (כיום ברומניה, מולדובה ואוקראינה). קהילות יהודיות רבות פרחו בברטיסלבה ובערי השדה, שם הן זכו להגנה מצד האצולה המקומית. אך בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת גברה מאד האנטישמיות, שדחפה את הצעירים לתנועה הציונית ולעלייה לישראל. 136 אלף יהודי סלובקיה חזו בשנת 1939 בעלייתה לשלטון של ממשלת בובות אנטישמית, שהנאצים משכו בחוטיה, בהנהגת הרודן י'וזף טיסו (Josef Tiso ). ממשלתו של טיסו ביקשה מהנאצים לעזור לה בגירוש היהודים מהמדינה, ואף שילמה לגרמנים 500 מארק עבור כל יהודי שגורש, בתמורה לרכוש היהודים שהולאם. בין מרץ לאוקטובר 1942 התרחש הגירוש הראשון של 70 אלף מיהודי סלובקיה למחנות ההשמדה אושוויץ, בלזץ, סוביבור ומאידנק. מרבית הנותרים רוכזו בשלושה מחנות עבודה (סרד, ויהנה ונובאקי). רק בשנת 1944 פלשו הגרמנים לסלובקיה, כתגובה למרד הסלובקי שאורגן על ידי הממשלה הגולה בלונדון, והגירוש למחנות המוות התחדש. גם מרבית יהודי דרום סלובקיה, שהתגוררו בשטחים שסופחו להונגריה, גורשו באותה שנה למחנות ההשמדה. כ- 105 אלף מיהודי סלובקיה נרצחו בשואה. 
בית הקברות היהודי ב , קברים שכמעט לא נותר מי שיפקוד אותם (צילום: כרמית וייס)
הקהילה היהודית מרימה את ראשה מבין 30 אלף הניצולים רבים עלו לישראל או היגרו למדינות אחרות. בימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות דתית, התקשו יהודי סלובקיה הנותרים לארגן פעילות יהודית ורבים מהם הסתירו את יהדותם. רק עם נפילת הקומוניזם בשנת 1989 החלו הקהילות היהודיות, היכן שעוד נותרו קהילות, להרים מחדש את ראשיהן. מרבית יהודי סלובקיה הם שומרי מסורת במידה כזו או אחרת, גישתם לדת ליברלית מאד, ורק מיעוט קטן הוא אורתודוקסי. הקהילה היהודית הקטנה בעיר הבירה ברטיסלבה, המונה 580 איש מתוך כאלף יהודים החיים בבירה, מצליחה לקיים בכוחותיה הדלים מרכז קהילה (JCC ), עם מטבח כשר, גן ילדים, תמיכה בניצולי שואה ופעילות תרבותית. מארוש בורסקי, המשמש גם כמישנה לנשיא הקהילה היהודית בברטיסלבה, מספר לי על מסיבת ה"אנטי כריסטמס" הנערכת במקום כל שנה, במקביל לחג הנוצרי, ומושכת אליה גם צעירים לא יהודים רבים. הוא מספר לי גם על הקשיים של צעירים יהודים הרוצים למצוא בן זוג בקהילה כה קטנה. הקהילה היהודית הקטנה עושה מאמצים עצומים לשימור אתרי המורשת היהודית בעיר, המסומנים במפה שלהלן. הכיכר המרכזית במרכז העיר העתיקה של ברטיסלבה (A), בית הכנסת האורתודוקסי (B), הרובע והמוזיאון היהודי (C), קבר חת"ם סופר (D) ובתי הקברות (E)
קברו של ח"תם סופר בראש אתרי המורשת היהודית של ברטיסלבה, קברו של הרב הנודע משה שרייבר, המכונה חת"ם סופר (חת"ם על שם ספרו חידושי תורת משה, סופר על שם אביו שהיה סופר סתם). תמונתו המתנוססת על דוכני השוק בכיכר המרכזית, המחישה לי שהוא כאן "סלבריטי" של ממש. החת"ם סופר נולד בגרמניה והגיע לברטיסלבה (שנקראה אז פרשבורג) בשנת 1806, לשמש כרב הקהילה היהדות האורתודוקסית של הונגריה. הישיבה שהקים - ישיבת פרשבורג, הובילה מאבק עיקש ברפורמיסטים ביהדות, מייסדי הזרם הנאולוגי, שדגלו בהשתלבות בחברה הכללית ובהגמשת כללי הדת. 
"סלב" מקומי, תמונתו של (צילום: כרמית וייס)
הרב נקבר בבית הקברות היהודי העתיק, שמרבית קבריו הועתקו ממנו בשנת 1943 בשל בניית מנהרה. במקום נותרו רק 22 קברים של אישים חשובים שהקיפו את קברו של חת"ם סופר, אך בניית הכביש המהיר כיסתה אותם בשכבות של עפר. רק בשנת 2002 נחשפו שוב הקברים, הוזזו מסילות החשמלית שעברה במנהרה ומבנה בטון מרשים נבנה להגן על הקברים. למתחם הקבר הנמצא ברחובGeneral Ludvík Svoboda , אפשר להגיע מהעיר העתיקה ברגל (1.3 קילומטר) או באוטובוס (שתי תחנות). הוא שייך לנתיב המורשת היהודית של סלובקיה, אך הוא אינו פתוח אלא על פי תיאום מראש עם הקהילה היהודית ה 416949, znoba@znoba.sk ).
קברים במתחם הקבר של (צילום: כרמית וייס)
הרובע היהודי והמוזיאון היהודי בברטיסלבה מהשכונה היהודית של ברטיסלבה נותר רק בית אחד, לאחר שהיא "גולחה" בשנות השישים של המאה הקודמת, לצורך פרויקט קומוניסטי מגלומני של בניית הגשר החדש והכבישים המהירים. למרגלות טירת ברטיסלבה ומחוץ לחומות העיר, התגוררו היהודים בתקופות בהן לא הורשו להתגורר בין החומות. הבית המפואר הוא כיום משכנו של המוזיאון היהודי, בו מוצגים חפצי יודאיקה רבים לצד ציוני דרך בהיסטוריה של הקהילה, עד לחיסולה הכמעט מוחלט בשואה. מארוש, שהיה בין מקימי המוזיאון, מציג לי בגאווה שני כדים יקרי ערך מהמאה ה-18, ששימשו את החברה קדישא בעיר סניצ'ה (Senica ) שבמערב סלובקיה. אותי ריגשו במיוחד תמונות בני הנוער הציונים בחוות ההכשרה, שבאחת מהן הייתה גם סבתי בתחילת שנות השלושים, לפני עלייתה ארצה. תמונות היהודים המגורשים בימי השואה, מספרות ללא מילים את אחד הסיפורים הטרגיים ביותר של קהילות יהודי אירופה. המוזיאון נמצא למרגלות טירת ברטיסלבה, ברחוב היהודים - ז'ידובסקה (Židovská ) 17, והוא פתוח כל יום מלבד שבת. 
חנוכי וכד טהרה, מוצגים במוזיאון היהודי בברטיסלבה (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
בתי כנסת בברטיסלבה את בית הכנסת הנאולוגי של ברטיסלבה, ששכן ברובע היהודי וגם הוא נהרס למען בניית הגשר החדש, מציינת היום אנדרטה לזכר השואה (לצד הקתדרלה). בית הכנסת היחיד שנותר בברטיסלבה הוא בית הכנסת ברחוב הידוקובה (Heydukova ), בצדה הצפוני של העיר העתיקה. הוא נפתח בשנת 1926, לאחר שהוסרו ההגבלות על מגורי יהודים בין חומות העיר. בחזית בית הכנסת הפשוט למראה ניצבים שבעה עמודים וברקע קיר בצבע כתום עז. גם פנים בית הכנסת אינו מהודר ובמרכזו ניצבת בימה ממתכת. בבית הכנסת מתקיימות תפילות שבת וחג, ובימים אלו ממש נעשות הכנות לפתיחת תצוגה של חפצי יודאיקה בעזרת הנשים. עד לפתיחת התצוגה הוא אינו פתוח, אלא על פי תיאום מראש עם הקהילה היהודית (421-2-54416949 , znoba@znoba.sk ). 
בית הכנסת האורתודוקסי בברטיסלבה (צילום: כרמית וייס)
בתי קברות יהודיים בברטיסלבה על שיפולי הגבעה שמעל לכביש המהיר ולצד נהר ה , פזורים אלפי קברים יהודיים בשני מתחמים: אורתודוקסי ונאולוגי. רק הקברים שבתחתית הגבעה חשופים וכל השאר נסתרים ביער הטבעי הנושק לבתי העיר.
בית הקברות האורתודוקסי, הגדול מבין השניים, הוקם בשנת 1845 והוא עדיין משמש את הקהילה היהודית, שבימים אלו משפצת את בית התפילה שלו. במרכזו קברים מפוארים, מעוטרים בתחריטים יפהפיים, של חשובי הקהילה והכוהנים. על כל הקברים כיתוב בעברית וסמלים שונים מהיהדות. 
הקברים על צלע הגבעה שרק מיעוטם גלויים לעין (צילום: כרמית וייס) בית הקברות הנאולוגי, שהוקם בשנת 1873, נושק לזה האורתודקסי ממערב. קבורים בו כמה מהאישים החשובים שהצמיחה הקהילה היהודית לאו דווקא בתחום הדת, אלא בתחומי התרבות (ציירים, מחזאים, ארכיטקטים וכד'), שהרי הנאולוגים היו משכילים ומעורים בחברה הכללית. חלק מהקברים פשוטים וחלקם האחר מהודר יותר, אך כולם מספרים סיפור מרגש זה או אחר. מארוש מצביע על קבריהם של הורי סבתו, שהגיעו לכאן לאחר המלחמה מקרקוב יחד עם סבתו ואחיה, בזכות עבודתם אצל אוסקר שינדלר. 
קברים מפוארים של חשובי הקהילה היהודית (צילום: כרמית וייס) קצרה כאן היריעה מלתאר את כל אתרי המורשת היהודית בסלובקיה, ואפילו לא את 24 הנבחרים לנתיב המורשת היהודית. לכל אחד מהם סיפור מרתק משלו. בשתי כתבות נוספות אספר על אתרים נוספים של הפרויקט, כולם באזור ברטיסלבה, ובכולם אני ממליצה בחום לבקר:
מידע נוסף
* פרויקט המורשת היהודית בסלובקיה אינו ערוך לסייע בחיפוש שורשים משפחתיים, מעבר למידע המופיע באתר האינטרנט.
סיפורם הטרגי של יהודי סלובקיה בשואה יהודים היגרו לסלובקיה מגרמניה, אוסטריה ובוהמיה (כיום בצ'כיה) כבר במאה ה-11, עת סלובקיה היתה חלק ממלכת הונגריה. הגירה מאסיבית התרחשה במאות 17-18 ממוראביה (כיום בצ'כיה), גליציה (כיום בפולין ואוקראינה) ובוקובינה (כיום ברומניה, מולדובה ואוקראינה). קהילות יהודיות רבות פרחו בברטיסלבה ובערי השדה, שם הן זכו להגנה מצד האצולה המקומית. אך בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת גברה מאד האנטישמיות, שדחפה את הצעירים לתנועה הציונית ולעלייה לישראל. 136 אלף יהודי סלובקיה חזו בשנת 1939 בעלייתה לשלטון של ממשלת בובות אנטישמית, שהנאצים משכו בחוטיה, בהנהגת הרודן י'וזף טיסו (Josef Tiso ). ממשלתו של טיסו ביקשה מהנאצים לעזור לה בגירוש היהודים מהמדינה, ואף שילמה לגרמנים 500 מארק עבור כל יהודי שגורש, בתמורה לרכוש היהודים שהולאם. בין מרץ לאוקטובר 1942 התרחש הגירוש הראשון של 70 אלף מיהודי סלובקיה למחנות ההשמדה אושוויץ, בלזץ, סוביבור ומאידנק. מרבית הנותרים רוכזו בשלושה מחנות עבודה (סרד, ויהנה ונובאקי). רק בשנת 1944 פלשו הגרמנים לסלובקיה, כתגובה למרד הסלובקי שאורגן על ידי הממשלה הגולה בלונדון, והגירוש למחנות המוות התחדש. גם מרבית יהודי דרום סלובקיה, שהתגוררו בשטחים שסופחו להונגריה, גורשו באותה שנה למחנות ההשמדה. כ- 105 אלף מיהודי סלובקיה נרצחו בשואה. בית הקברות היהודי ב , קברים שכמעט לא נותר מי שיפקוד אותם (צילום: כרמית וייס)
הקהילה היהודית מרימה את ראשה מבין 30 אלף הניצולים רבים עלו לישראל או היגרו למדינות אחרות. בימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות דתית, התקשו יהודי סלובקיה הנותרים לארגן פעילות יהודית ורבים מהם הסתירו את יהדותם. רק עם נפילת הקומוניזם בשנת 1989 החלו הקהילות היהודיות, היכן שעוד נותרו קהילות, להרים מחדש את ראשיהן. מרבית יהודי סלובקיה הם שומרי מסורת במידה כזו או אחרת, גישתם לדת ליברלית מאד, ורק מיעוט קטן הוא אורתודוקסי. הקהילה היהודית הקטנה בעיר הבירה ברטיסלבה, המונה 580 איש מתוך כאלף יהודים החיים בבירה, מצליחה לקיים בכוחותיה הדלים מרכז קהילה (JCC ), עם מטבח כשר, גן ילדים, תמיכה בניצולי שואה ופעילות תרבותית. מארוש בורסקי, המשמש גם כמישנה לנשיא הקהילה היהודית בברטיסלבה, מספר לי על מסיבת ה"אנטי כריסטמס" הנערכת במקום כל שנה, במקביל לחג הנוצרי, ומושכת אליה גם צעירים לא יהודים רבים. הוא מספר לי גם על הקשיים של צעירים יהודים הרוצים למצוא בן זוג בקהילה כה קטנה. הקהילה היהודית הקטנה עושה מאמצים עצומים לשימור אתרי המורשת היהודית בעיר, המסומנים במפה שלהלן. הכיכר המרכזית במרכז העיר העתיקה של ברטיסלבה (A), בית הכנסת האורתודוקסי (B), הרובע והמוזיאון היהודי (C), קבר חת"ם סופר (D) ובתי הקברות (E)
קברו של ח"תם סופר בראש אתרי המורשת היהודית של ברטיסלבה, קברו של הרב הנודע משה שרייבר, המכונה חת"ם סופר (חת"ם על שם ספרו חידושי תורת משה, סופר על שם אביו שהיה סופר סתם). תמונתו המתנוססת על דוכני השוק בכיכר המרכזית, המחישה לי שהוא כאן "סלבריטי" של ממש. החת"ם סופר נולד בגרמניה והגיע לברטיסלבה (שנקראה אז פרשבורג) בשנת 1806, לשמש כרב הקהילה היהדות האורתודוקסית של הונגריה. הישיבה שהקים - ישיבת פרשבורג, הובילה מאבק עיקש ברפורמיסטים ביהדות, מייסדי הזרם הנאולוגי, שדגלו בהשתלבות בחברה הכללית ובהגמשת כללי הדת.
"סלב" מקומי, תמונתו של (צילום: כרמית וייס)
הרב נקבר בבית הקברות היהודי העתיק, שמרבית קבריו הועתקו ממנו בשנת 1943 בשל בניית מנהרה. במקום נותרו רק 22 קברים של אישים חשובים שהקיפו את קברו של חת"ם סופר, אך בניית הכביש המהיר כיסתה אותם בשכבות של עפר. רק בשנת 2002 נחשפו שוב הקברים, הוזזו מסילות החשמלית שעברה במנהרה ומבנה בטון מרשים נבנה להגן על הקברים. למתחם הקבר הנמצא ברחובGeneral Ludvík Svoboda , אפשר להגיע מהעיר העתיקה ברגל (1.3 קילומטר) או באוטובוס (שתי תחנות). הוא שייך לנתיב המורשת היהודית של סלובקיה, אך הוא אינו פתוח אלא על פי תיאום מראש עם הקהילה היהודית ה 416949, znoba@znoba.sk ).
קברים במתחם הקבר של (צילום: כרמית וייס)
הרובע היהודי והמוזיאון היהודי בברטיסלבה מהשכונה היהודית של ברטיסלבה נותר רק בית אחד, לאחר שהיא "גולחה" בשנות השישים של המאה הקודמת, לצורך פרויקט קומוניסטי מגלומני של בניית הגשר החדש והכבישים המהירים. למרגלות טירת ברטיסלבה ומחוץ לחומות העיר, התגוררו היהודים בתקופות בהן לא הורשו להתגורר בין החומות. הבית המפואר הוא כיום משכנו של המוזיאון היהודי, בו מוצגים חפצי יודאיקה רבים לצד ציוני דרך בהיסטוריה של הקהילה, עד לחיסולה הכמעט מוחלט בשואה. מארוש, שהיה בין מקימי המוזיאון, מציג לי בגאווה שני כדים יקרי ערך מהמאה ה-18, ששימשו את החברה קדישא בעיר סניצ'ה (Senica ) שבמערב סלובקיה. אותי ריגשו במיוחד תמונות בני הנוער הציונים בחוות ההכשרה, שבאחת מהן הייתה גם סבתי בתחילת שנות השלושים, לפני עלייתה ארצה. תמונות היהודים המגורשים בימי השואה, מספרות ללא מילים את אחד הסיפורים הטרגיים ביותר של קהילות יהודי אירופה. המוזיאון נמצא למרגלות טירת ברטיסלבה, ברחוב היהודים - ז'ידובסקה (Židovská ) 17, והוא פתוח כל יום מלבד שבת. חנוכי וכד טהרה, מוצגים במוזיאון היהודי בברטיסלבה (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
בתי כנסת בברטיסלבה את בית הכנסת הנאולוגי של ברטיסלבה, ששכן ברובע היהודי וגם הוא נהרס למען בניית הגשר החדש, מציינת היום אנדרטה לזכר השואה (לצד הקתדרלה). בית הכנסת היחיד שנותר בברטיסלבה הוא בית הכנסת ברחוב הידוקובה (Heydukova ), בצדה הצפוני של העיר העתיקה. הוא נפתח בשנת 1926, לאחר שהוסרו ההגבלות על מגורי יהודים בין חומות העיר. בחזית בית הכנסת הפשוט למראה ניצבים שבעה עמודים וברקע קיר בצבע כתום עז. גם פנים בית הכנסת אינו מהודר ובמרכזו ניצבת בימה ממתכת. בבית הכנסת מתקיימות תפילות שבת וחג, ובימים אלו ממש נעשות הכנות לפתיחת תצוגה של חפצי יודאיקה בעזרת הנשים. עד לפתיחת התצוגה הוא אינו פתוח, אלא על פי תיאום מראש עם הקהילה היהודית (421-2-54416949 , znoba@znoba.sk ). בית הכנסת האורתודוקסי בברטיסלבה (צילום: כרמית וייס)
בתי קברות יהודיים בברטיסלבה על שיפולי הגבעה שמעל לכביש המהיר ולצד נהר ה , פזורים אלפי קברים יהודיים בשני מתחמים: אורתודוקסי ונאולוגי. רק הקברים שבתחתית הגבעה חשופים וכל השאר נסתרים ביער הטבעי הנושק לבתי העיר.
בית הקברות האורתודוקסי, הגדול מבין השניים, הוקם בשנת 1845 והוא עדיין משמש את הקהילה היהודית, שבימים אלו משפצת את בית התפילה שלו. במרכזו קברים מפוארים, מעוטרים בתחריטים יפהפיים, של חשובי הקהילה והכוהנים. על כל הקברים כיתוב בעברית וסמלים שונים מהיהדות. הקברים על צלע הגבעה שרק מיעוטם גלויים לעין (צילום: כרמית וייס) בית הקברות הנאולוגי, שהוקם בשנת 1873, נושק לזה האורתודקסי ממערב. קבורים בו כמה מהאישים החשובים שהצמיחה הקהילה היהודית לאו דווקא בתחום הדת, אלא בתחומי התרבות (ציירים, מחזאים, ארכיטקטים וכד'), שהרי הנאולוגים היו משכילים ומעורים בחברה הכללית. חלק מהקברים פשוטים וחלקם האחר מהודר יותר, אך כולם מספרים סיפור מרגש זה או אחר. מארוש מצביע על קבריהם של הורי סבתו, שהגיעו לכאן לאחר המלחמה מקרקוב יחד עם סבתו ואחיה, בזכות עבודתם אצל אוסקר שינדלר. קברים מפוארים של חשובי הקהילה היהודית (צילום: כרמית וייס) קצרה כאן היריעה מלתאר את כל אתרי המורשת היהודית בסלובקיה, ואפילו לא את 24 הנבחרים לנתיב המורשת היהודית. לכל אחד מהם סיפור מרתק משלו. בשתי כתבות נוספות אספר על אתרים נוספים של הפרויקט, כולם באזור ברטיסלבה, ובכולם אני ממליצה בחום לבקר:
מידע נוסף
* פרויקט המורשת היהודית בסלובקיה אינו ערוך לסייע בחיפוש שורשים משפחתיים, מעבר למידע המופיע באתר האינטרנט.
קברו של ח"תם סופר בראש אתרי המורשת היהודית של ברטיסלבה, קברו של הרב הנודע משה שרייבר, המכונה חת"ם סופר (חת"ם על שם ספרו חידושי תורת משה, סופר על שם אביו שהיה סופר סתם). תמונתו המתנוססת על דוכני השוק בכיכר המרכזית, המחישה לי שהוא כאן "סלבריטי" של ממש. החת"ם סופר נולד בגרמניה והגיע לברטיסלבה (שנקראה אז פרשבורג) בשנת 1806, לשמש כרב הקהילה היהדות האורתודוקסית של הונגריה. הישיבה שהקים - ישיבת פרשבורג, הובילה מאבק עיקש ברפורמיסטים ביהדות, מייסדי הזרם הנאולוגי, שדגלו בהשתלבות בחברה הכללית ובהגמשת כללי הדת.
"סלב" מקומי, תמונתו של (צילום: כרמית וייס)
הרב נקבר בבית הקברות היהודי העתיק, שמרבית קבריו הועתקו ממנו בשנת 1943 בשל בניית מנהרה. במקום נותרו רק 22 קברים של אישים חשובים שהקיפו את קברו של חת"ם סופר, אך בניית הכביש המהיר כיסתה אותם בשכבות של עפר. רק בשנת 2002 נחשפו שוב הקברים, הוזזו מסילות החשמלית שעברה במנהרה ומבנה בטון מרשים נבנה להגן על הקברים. למתחם הקבר הנמצא ברחובGeneral Ludvík Svoboda , אפשר להגיע מהעיר העתיקה ברגל (1.3 קילומטר) או באוטובוס (שתי תחנות). הוא שייך לנתיב המורשת היהודית של סלובקיה, אך הוא אינו פתוח אלא על פי תיאום מראש עם הקהילה היהודית ה 416949, znoba@znoba.sk ).
קברים במתחם הקבר של (צילום: כרמית וייס)
הרובע היהודי והמוזיאון היהודי בברטיסלבה מהשכונה היהודית של ברטיסלבה נותר רק בית אחד, לאחר שהיא "גולחה" בשנות השישים של המאה הקודמת, לצורך פרויקט קומוניסטי מגלומני של בניית הגשר החדש והכבישים המהירים. למרגלות טירת ברטיסלבה ומחוץ לחומות העיר, התגוררו היהודים בתקופות בהן לא הורשו להתגורר בין החומות. הבית המפואר הוא כיום משכנו של המוזיאון היהודי, בו מוצגים חפצי יודאיקה רבים לצד ציוני דרך בהיסטוריה של הקהילה, עד לחיסולה הכמעט מוחלט בשואה. מארוש, שהיה בין מקימי המוזיאון, מציג לי בגאווה שני כדים יקרי ערך מהמאה ה-18, ששימשו את החברה קדישא בעיר סניצ'ה (Senica ) שבמערב סלובקיה. אותי ריגשו במיוחד תמונות בני הנוער הציונים בחוות ההכשרה, שבאחת מהן הייתה גם סבתי בתחילת שנות השלושים, לפני עלייתה ארצה. תמונות היהודים המגורשים בימי השואה, מספרות ללא מילים את אחד הסיפורים הטרגיים ביותר של קהילות יהודי אירופה. המוזיאון נמצא למרגלות טירת ברטיסלבה, ברחוב היהודים - ז'ידובסקה (Židovská ) 17, והוא פתוח כל יום מלבד שבת. חנוכי וכד טהרה, מוצגים במוזיאון היהודי בברטיסלבה (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
בתי כנסת בברטיסלבה את בית הכנסת הנאולוגי של ברטיסלבה, ששכן ברובע היהודי וגם הוא נהרס למען בניית הגשר החדש, מציינת היום אנדרטה לזכר השואה (לצד הקתדרלה). בית הכנסת היחיד שנותר בברטיסלבה הוא בית הכנסת ברחוב הידוקובה (Heydukova ), בצדה הצפוני של העיר העתיקה. הוא נפתח בשנת 1926, לאחר שהוסרו ההגבלות על מגורי יהודים בין חומות העיר. בחזית בית הכנסת הפשוט למראה ניצבים שבעה עמודים וברקע קיר בצבע כתום עז. גם פנים בית הכנסת אינו מהודר ובמרכזו ניצבת בימה ממתכת. בבית הכנסת מתקיימות תפילות שבת וחג, ובימים אלו ממש נעשות הכנות לפתיחת תצוגה של חפצי יודאיקה בעזרת הנשים. עד לפתיחת התצוגה הוא אינו פתוח, אלא על פי תיאום מראש עם הקהילה היהודית (421-2-54416949 , znoba@znoba.sk ). בית הכנסת האורתודוקסי בברטיסלבה (צילום: כרמית וייס)
בתי קברות יהודיים בברטיסלבה על שיפולי הגבעה שמעל לכביש המהיר ולצד נהר ה , פזורים אלפי קברים יהודיים בשני מתחמים: אורתודוקסי ונאולוגי. רק הקברים שבתחתית הגבעה חשופים וכל השאר נסתרים ביער הטבעי הנושק לבתי העיר.
בית הקברות האורתודוקסי, הגדול מבין השניים, הוקם בשנת 1845 והוא עדיין משמש את הקהילה היהודית, שבימים אלו משפצת את בית התפילה שלו. במרכזו קברים מפוארים, מעוטרים בתחריטים יפהפיים, של חשובי הקהילה והכוהנים. על כל הקברים כיתוב בעברית וסמלים שונים מהיהדות. הקברים על צלע הגבעה שרק מיעוטם גלויים לעין (צילום: כרמית וייס) בית הקברות הנאולוגי, שהוקם בשנת 1873, נושק לזה האורתודקסי ממערב. קבורים בו כמה מהאישים החשובים שהצמיחה הקהילה היהודית לאו דווקא בתחום הדת, אלא בתחומי התרבות (ציירים, מחזאים, ארכיטקטים וכד'), שהרי הנאולוגים היו משכילים ומעורים בחברה הכללית. חלק מהקברים פשוטים וחלקם האחר מהודר יותר, אך כולם מספרים סיפור מרגש זה או אחר. מארוש מצביע על קבריהם של הורי סבתו, שהגיעו לכאן לאחר המלחמה מקרקוב יחד עם סבתו ואחיה, בזכות עבודתם אצל אוסקר שינדלר. קברים מפוארים של חשובי הקהילה היהודית (צילום: כרמית וייס) קצרה כאן היריעה מלתאר את כל אתרי המורשת היהודית בסלובקיה, ואפילו לא את 24 הנבחרים לנתיב המורשת היהודית. לכל אחד מהם סיפור מרתק משלו. בשתי כתבות נוספות אספר על אתרים נוספים של הפרויקט, כולם באזור ברטיסלבה, ובכולם אני ממליצה בחום לבקר:
מידע נוסף
* פרויקט המורשת היהודית בסלובקיה אינו ערוך לסייע בחיפוש שורשים משפחתיים, מעבר למידע המופיע באתר האינטרנט.
"סלב" מקומי, תמונתו של
קברים במתחם הקבר של
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
בתי כנסת בברטיסלבה את בית הכנסת הנאולוגי של ברטיסלבה, ששכן ברובע היהודי וגם הוא נהרס למען בניית הגשר החדש, מציינת היום אנדרטה לזכר השואה (לצד הקתדרלה). בית הכנסת היחיד שנותר בברטיסלבה הוא בית הכנסת ברחוב הידוקובה (Heydukova ), בצדה הצפוני של העיר העתיקה. הוא נפתח בשנת 1926, לאחר שהוסרו ההגבלות על מגורי יהודים בין חומות העיר. בחזית בית הכנסת הפשוט למראה ניצבים שבעה עמודים וברקע קיר בצבע כתום עז. גם פנים בית הכנסת אינו מהודר ובמרכזו ניצבת בימה ממתכת. בבית הכנסת מתקיימות תפילות שבת וחג, ובימים אלו ממש נעשות הכנות לפתיחת תצוגה של חפצי יודאיקה בעזרת הנשים. עד לפתיחת התצוגה הוא אינו פתוח, אלא על פי תיאום מראש עם הקהילה היהודית (421-2-54416949 , znoba@znoba.sk ). בית הכנסת האורתודוקסי בברטיסלבה (צילום: כרמית וייס)
בתי קברות יהודיים בברטיסלבה על שיפולי הגבעה שמעל לכביש המהיר ולצד נהר ה , פזורים אלפי קברים יהודיים בשני מתחמים: אורתודוקסי ונאולוגי. רק הקברים שבתחתית הגבעה חשופים וכל השאר נסתרים ביער הטבעי הנושק לבתי העיר.
בית הקברות האורתודוקסי, הגדול מבין השניים, הוקם בשנת 1845 והוא עדיין משמש את הקהילה היהודית, שבימים אלו משפצת את בית התפילה שלו. במרכזו קברים מפוארים, מעוטרים בתחריטים יפהפיים, של חשובי הקהילה והכוהנים. על כל הקברים כיתוב בעברית וסמלים שונים מהיהדות. הקברים על צלע הגבעה שרק מיעוטם גלויים לעין (צילום: כרמית וייס) בית הקברות הנאולוגי, שהוקם בשנת 1873, נושק לזה האורתודקסי ממערב. קבורים בו כמה מהאישים החשובים שהצמיחה הקהילה היהודית לאו דווקא בתחום הדת, אלא בתחומי התרבות (ציירים, מחזאים, ארכיטקטים וכד'), שהרי הנאולוגים היו משכילים ומעורים בחברה הכללית. חלק מהקברים פשוטים וחלקם האחר מהודר יותר, אך כולם מספרים סיפור מרגש זה או אחר. מארוש מצביע על קבריהם של הורי סבתו, שהגיעו לכאן לאחר המלחמה מקרקוב יחד עם סבתו ואחיה, בזכות עבודתם אצל אוסקר שינדלר. קברים מפוארים של חשובי הקהילה היהודית (צילום: כרמית וייס) קצרה כאן היריעה מלתאר את כל אתרי המורשת היהודית בסלובקיה, ואפילו לא את 24 הנבחרים לנתיב המורשת היהודית. לכל אחד מהם סיפור מרתק משלו. בשתי כתבות נוספות אספר על אתרים נוספים של הפרויקט, כולם באזור ברטיסלבה, ובכולם אני ממליצה בחום לבקר:
מידע נוסף
* פרויקט המורשת היהודית בסלובקיה אינו ערוך לסייע בחיפוש שורשים משפחתיים, מעבר למידע המופיע באתר האינטרנט.
מידע נוסף
* פרויקט המורשת היהודית בסלובקיה אינו ערוך לסייע בחיפוש שורשים משפחתיים, מעבר למידע המופיע באתר האינטרנט.
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
.jpg)
