www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

טיול בהרי הטטרה המערביים


אל הרי הטטרה המערביים
מאת: כרמית וייס


דבר לא מכין אותנו להפתעה שמזמן לנו בית הכנסת בעיירה קטנה בלב הרי הטטרה. עם עמודי שיש גבוהים בחזית, הוא נראה כמו היכל שהוצנח לכאן היישר מיוון העתיקה, לא ממש שייך. בכניסה נעתקת הנשימה למראה כיפה ענקית, הנתמכת בארבעה עמודי שיש ורוד, מעוטרת בגוונים מרהיבים של כחול ובראשה חלון זכוכית בכחול עמוק.


בית כנסת בלב הרי הטאטרה, הנשימה נעתקת
בית כנסת בלב הרי הטטרה, הנשימה נעתקת  (צילום: כרמית וייס)
 
הרי הטטרה מזמנים למטייל בהם נופים אלפיניים דרמטיים, כפרים אותנטיים ועיירות עתיקות. לא נזנח את כל אלו בכתבה זו, המתרכזת בהרי הטטרה המערביים והרי הטטרה הנמוכים, אך מקום של כבוד יוקדש בה לשרידי הקהילות היהודיות שחיו כאן.
 
באנסקה ביסטריצה, מוקפת מכל עבר בהרי הטאטרה
באנסקה ביסטריצה, מוקפת מכל עבר בהרי הטטרה  (צילום: כרמית וייס)

ז'ילינה (A), ליפטובסקי מיקולאש (B), סוואטי קריז' (C), לודרובה (D), באנסקה ביסטריצה (E), זבולן (F


גיל הזהב




 
בדרך להרי הטטרה או בדרך ללא חזרה
אל העיר ז'ילינה (Žilina) מגיעים בנסיעה של 200 קילומטר צפון-מזרחה מברטיסלבה, על הכביש המהיר 1D (75E). העיר הרביעית בגודלה בסלובקיה, שוכנת על גדות נהר ואך (Váh), לא הרחק מהגבול עם פולין וצ'כיה. העיר היא מרכז מנהלי, מסחרי ותעשייתי, עם מפעל גדול של תעשיית הרכב קיה. מיקומה למרגלות הרי הטטרה הופך אותה ליעד מצוין להתחיל בו טיול בהרים, וכך עשינו גם אנו.
כתבה על ברטיסלבה
 
כיכר מריאנסקה (Mariánske námestie), במרכזה של העיר העתיקה של ז'ילינה, היא כיכר רחבת ידיים המוקפת בתי מגורים רבי שנים, המאופיינים במעברים מקומרים. בסמוך אליה קתדרלת השילוש הקדוש (Najsvätejšej Trojice), שנבנתה בשנת 1400 והיא כיום מקום מושבו של הבישוף. מצפון לעיר העתיקה, חולשת על מפגש הנהרות טירת בודאטין (Budatínsky hrad), שנבנתה במאה ה-13 ומארחת כיום מוזיאון לתולדות האזור.
 
לא הרחק ממרכז העיר נמצא בית הכנסת של הקהילה הנאולוגית, שנבנה בשנת 1928 בסגנון מודרני, והוא משמש כיום כבית קולנוע, שרק לוח זיכרון מזכיר את ייעודו המקורי. בסמוך נמצא גם בית הקברות היהודי, שבו כ- 200 מצבות, ובבית הטהרה שלו לוח זיכרון עם שמות הנספים בשואה.
במקום בו היה מחנה המעצר של ז'ילינה, ממנו שולחו ברכבות עשרות אלפים מיהודי סלובקיה אל מותם, הוקמה אנדרטה לזכר הנספים. על קטע של פסי רכבת נרשם בעברית, אנגלית וסלובקית: "דרך ללא חזרה", מילים שאומרות הכל.
לינה בעיר ז'ילינה
כתבה על נתיב המורשת היהודית של סלובקיה
 
דרך ללא חזרה, אנדרטה לנספים שנשלחו אל מותם ממחנה המעצר בז'ילינה
דרך ללא חזרה, אנדרטה לנספים שנשלחו אל מותם ממחנה המעצר בז'ילינה  (צילום: TIO Žilina)
 
קהילה יהודית הנאבקת על חייה
בבית הכנסת האורתודוקסי של ז'ילינה, גם הוא בסמוך למרכז העיר, מקבל את פנינו פאבל, יהודי חם וצנוע. מזה 20 שנה הוא ראש הקהילה היהודית הקטנה– 53 חברים, רובם מבוגרים ואינם מקיימים את המסורת היהודית. הצעירים, כמו כל בניו של פאבל, עזבו למחוזות מבטיחים יותר, ולמעלה מעשרים שנה מתפללים רק בחגים.
 
פעם היה כאן אחרת. במאה ה-18 היתה הקהילה המקומית אחת החשובות בצפון סלובקיה. לפני מלחמת העולם השנייה היא מנתה למעלה מ-3,000 איש, כחמישית מאוכלוסיית העיר. רק 650-700 מהם חזרו אחרי המלחמה, ורובם היגרו לישראל ומדינות אחרות.
 
רוב יהודי ז'ילינה השתייכו לזרם הנאולוגי, שדגל בפתיחות והשתלבות בחיים המקומיים. בשנת 1931 הקימה הקהילה האורתודוקסית הקטנה בית כנסת משלה. בית הכנסת הקטן שופץ וכיום הוא משמש את הקהילה היהודית בעיר וסביבתה. בעזרת הנשים תצוגת יודאיקה ואת המקווה במרתף החליפה חנות. בית הכנסת הוא אחד מ- 24 האתרים על נתיב המורשת היהודית של סלובקיה (Slovak Jewish Heritage Route).
 
העיר ז'ילינה היא נקודת ציון חשובה בהיסטוריה של השואה. באפריל 1944 נפגשו כאן אנשי הוועד היהודי של סלובקיה עם שני יהודים סלובקים, רודולף ורבה ואלפרד וצלר, שהצליחו לברוח מאושוויץ. בעקבות הפגישה הם כתבו דו"ח על אושוויץ שנשלח למנהיגי היהודים בהונגריה, במטרה להתריע ולסכל את שליחת יהודי הונגריה להשמדה, אך דבר לא נעשה.
בית הכנסת האורתודוקסי בז'ילינה
אתרים יהודיים בז'ילינה
 
בית הכנסת האורתודוקסי בז'ילינה, קהילה יהודית קטנה
בית הכנסת האורתודוקסי בז'ילינה, קהילה יהודית קטנה  (צילום: כרמית וייס)
 
ליפטובסקי מיקולאש – השער להרי הטטרה
אנו מתחילים לטפס לעבר העיירה ליפטובסקי מיקולאש (Liptovský Mikuláš). לאורך כל הדרך מלווה אותנו (או נכון יותר, אנחנו אותו) נהר ואך (Váh), הנהר הארוך ביותר בסלובקיה, האוסף את מימיו בהרי הטטרה ומוביל אותם אל הדנובה. בקטעים מסוימים מתרחב הנהר לכדי אגמים של ממש, והכל מוקף ירוק של יערות ושדות מעובדים, מנוקדים בכפרים קטנים עם גגות אדומים. אין ספק, הרי הטטרה ראויים לכל מילות השבח שהרעיפו עליהם, וזו רק ההקדמה.
 
עבור המטיילים ליפטובסקי מיקולאש היא שער הכניסה להרי הטטרה המערביים והנמוכים. לצד העיירה אגם ליפטובסקי (Liptovská Mara), אגם מלאכותי המשמש לבילוי ונופש. הסכר, שנבנה לייצור חשמל ומניעת הצפות, גרם להצפת שמונה כפרים שהועברו ממקומם. על הגדה המזרחית של האגם פארק המים טאטראלנדיה (Aquapark Tatralanda), שהוא הגדול מסוגו בסלובקיה. פארק המים התרמיים בסנובה (Thermal Park Bešeňová) נמצא 15 ק"מ ממערב לעיר.
 
הרי הטטרה הנמוכים עשירים במערות. שתיים מהחשבות שבהן, מערת הקרח דמאנובסקה (Demänovská ľadová jaskyňa) ומערת הנטיפים דמאנובסקה (Demänovská jaskyňa Slobody), נמצאות 8 קילומטר מדרום לליפטובסקי מיקולאש. מעט דרומה להן מציע אתר הסקי יאסנה (Jasná) שפע של פעילויות גם בקיץ: טרקים, אופני הרים, קורקינטים, טיפוס צוקים, פארק חבלים וטיול בעקבות כיפה אדומה לצעירים שבחבורה.
לינה בעיירה ליפטובסקי מיקולאש
 
הרי הטאטרה, נופים פסורליים של סוף הקיץ
הרי הטטרה, נופים פסורליים של סוף הקיץ  (צילום: כרמית וייס)
 
בית כנסת יווני בלב הרי הטטרה
פעמיים נשרף בית הכנסת של ליפטובסקי מיקולאש מאז נבנה בשנת 1846. בתחילת המאה ה-20, הוא שופץ על ידי האדריכל היהודי-הונגרי ליפוט באומהורן (Lipót Baumhorn), האחראי לתכנונם של בתי כנסת רבים באירופה. מראהו החיצוני של המבנה המרשים נשמר בסגנונו הניאו-קלאסי, עם ארבעה עמודים בסגנון יווני, הנראים כאילו הגיעו לכאן היישר מיוון. פנים בית הכנסת זכה להתחדש בסגנון מודרני לאותה תקופה, סגנון אר-נובו. החלל הענק מעוטר באינספור קישוטים, בגוונים עזים של כחול. כיפה מרכזית גבוהה, נתמכת על ידי ארבעה עמודי שיש ורוד, יוצרת חלל עם אקוסטיקה נפלאה. הרב הרפורמי אנדרו גולדשיין ואשתו שרון מנעימים לנו זמירות, וקולותיהם המהדהדים בחלל מדגימים את האקוסטיקה.
 
ליפטובסקי מיקולאש, בית כנסת הנראה כמו היכל יווני
ליפטובסקי מיקולאש, בית כנסת הנראה כמו היכל יווני  (צילום: כרמית וייס)
 
את הזמירות ששרו כאן כאשר עוד היתה קהילה יהודית במקום, אפשר רק לדמיין. לוח זיכרון בחזית בית הכנסת מנציח את זכרם של 885 יהודים תושבי העיירה שגורשו למחנות ההשמדה. באין קהילה יהודית בעיירה או גוף אחר שייקח את המבנה המרשים תחת חסותו, ממתין בית הכנסת היפהפה ליד משפצת שתחשוף את אוצרותיו לקהל הרחב.
 
הכניסה והחלון בכיפת בית הכנסת של ליפטובסקי מיקולאש הכניסה והחלון בכיפת בית הכנסת של ליפטובסקי מיקולאש
הכניסה והחלון בכיפת בית הכנסת של ליפטובסקי מיקולאש  (צילום: כרמית וייס)





 
בדרך להרי הטטרה הנמוכים
בדרכנו דרומה לעבר הרי הטטרה הנמוכים, אנו סוטים מהכביש הראשי (1D), לכפרים קטנים בהם עדיין ניתן לראות פה ושם בתי עץ מסורתיים. חקלאים קוצרים את שדותיהם בחרמש ואת החציר מיבשים בשיטות ישנות, לצד חבילות חציר שנאספו על ידי כלים מכניים מודרניים.
 
מעט דרומה לליפטובסקי מיקולאש, ליד כפר קטן בשם סוואטי קריז' (Svätý Kríž), שפירושו "הצלב הקדוש", ניצבת כנסיית עץ עתיקה ומרשימה. הכנסייה האוונגליסטית היא הגדולה מסוגה במרכז אירופה ויכולה להכיל עד 6,000 איש. היא הועברה לכאן מהכפר Paludza, אחד משמונת הכפרים ש"טבעו" באגם ליפטובסקי לאחר בניית הסכר.
 
כנסייה מדיביאלית מקסימה, מוקפת חומה, ניצבת על גבעה קטנה בכניסה לכפר לודרובה (Ludrová). השער נעול ואנו מתקשרים לטלפון הרשום עליו. תוך מספר דקות מגיע רכוב על אופניו בעל המפתחות, שמתגלה כאיש אשכולות למרות בגדי החקלאי שלו. כנסיית כל הקדושים (Všetkých svätých) נבנתה בסגנון גותי במאה ה-13, וציורי הקיר המרהיבים שבתוכה הם מהמאה ה-15. על אחד הציורים אנו מזהים שני יהודים, על פי הכובע על ראשיהם, אותו אולצו לחבוש היהודים בימי הביניים.
(חשוב: מקובל להשאיר סכום כסף קטן עבור תחזוקת המקום והאיש שהקדיש מזמנו לפתוח אותו)
 
כנסייה מדיביאלית קטנה ליד הכפר מודרובה
כנסייה מדיביאלית קטנה ליד הכפר לודרובה  (צילום: כרמית וייס)
 
ציורי קיר מהמאה ה-15, בציור הימני שני יהודים עם כובע אותו חויבו ללבוש  ציורי קיר מהמאה ה-15, בציור הימני שני יהודים עם כובע אותו חויבו ללבוש
ציורי קיר מהמאה ה-15, בציור הימני שני יהודים עם כובע אותו חויבו ללבוש  (צילום: כרמית וייס)
 
באנסקה ביסטריצה למרגלות הרי הטטרה
אנו ממשיכים בנסיעה דרומה, בעמק צר ומיוער, שבתיו האלפיניים מרגישים לנו ממש כמו שוויץ. לכל אורך הדרך עוקב הכביש אחר נהר חרון (Hron), הנהר השני באורכו בסלובקיה, המוביל אותנו לעיר באנסקה ביסטריצה (Banska Bystrica). 81 אלף תושביה הופכים אותה לעיר השישית בגודלה בסלובקיה. העיר המקסימה שוכנת בעמק צר, מוקף בפסגות הרי הטטרה הנמוכים, והיא נקודת מוצא מצוינת לטיול בהרים.
 
בבנסקה ביסטריצה החל המרד הסלובקי, באוגוסט 1944, במטרה להפיל את שלטונו של יוזף טיסו, ראש ממשלת סלובקיה שהיתה גרורה של גרמניה הנאצית. המרד לא צלח, ובעקבותיו כבשו הגרמנים את סלובקיה וחודש משלוח היהודים למחנות ההשמדה.
 
על שם המרד קרויה הכיכר המרכזית בעיר העתיקה. כיכר המרד הסלובקי (Námestie Slovenského Národného Povstania), או בקיצור: כיכר SNP, היא כיכר ארוכה מוקפת בתים עתיקים, טירה קטנה וכנסיות. בימי הביניים היתה העיר מרכז לכריית נחושת, ובתי הסוחרים העשירים מקשטים את העיר העתיקה עד היום. בצדה הצפון-מערבי של הכיכר ניצבת הטירה ולידה מספר כנסיות ומגדל השעון של העיר, שאם תביטו היטב תבחינו שהוא נוטה מעט על צדו. בצדה השני של הכיכר אובליסק גבוה, המוקדש לרוסים ששחררו את העיר מהכיבוש הגרמני.
לינה בעיר בנסקה ביסטריצה
 
באנסקה ביסטריצה, בתי סוחרים עשירים משני צדי הכיכר המרכזית
באנסקה ביסטריצה, בתי סוחרים עשירים משני צדי הכיכר המרכזית  (צילום: כרמית וייס)
 
סלובקיה נגד גרמניה על לוח השחמט
במרחק מספר דקות הליכה דרומה לכיכר נמצא מוזיאון המרד הסלובקי (Múzeum Slovenského národného povstania). מבנה הבטון המרשים, שנבנה בשנת 1969, מורכב משני חלקים א-סימטריים, המתנשאים מעל גרם מדרגות רחב ויוצרים מונומנט מרשים (למגיעים מכיוון הכיכר). בין שני החלקים ניצב פסל ענק לזכר החייל האלמוני, ועל הקיר לידו לוח זיכרון ל- 1,300 החיילים היהודים שנהרגו במרד הסלובקי. 
 
המוזיאון מתחיל במלחמת העולם הראשונה ועובר לשנייה, תוך דגש על המרד. התצוגה היא חדשנית, עם מסכי תצוגה אינטראקטיביים, ופריטים רבים המלמדים על התקופה: ביגוד, מדים, נשק, ציוד צבאי ועוד. את לבי שבה משחק שחמט שיצרו לעצמם המורדים, שחייליו – גרמנים נגד סלובקים, עשויים מכיכר לחם. התצוגה מסתיימת בגירוש היהודים למחנות העבודה והמוות, פרק עצוב ומביש במיוחד בהיסטוריה הסלובקית, שלא מסתירים כאן. מחוץ למוזיאון כלי נשק גדולים – טנקים, מטוסים ותותחים, ממלחמת העולם השנייה.
באנסקה ביסטריצה
 
מוזיאון המרד הסלובקי 
מוזיאון המרד הסלובקי, חיילים על לוח השחמט מוזיאון המרד הסלובקי, חיילים על לוח השחמט
מוזיאון המרד הסלובקי, חיילים על לוח השחמט  (צילום: כרמית וייס)
 
זבולן – פארק הנשמות הנדיבות
אנחנו עוזבים את הרי הטטרה, ומדרימים 20 קילומטר עם נהר חרון, הלוקח אותנו לעיר זבולן (Zvolen). יש כאן מרכז היסטורי וטירה מרשימה, אבל אנחנו הגענו במטרה לבקר באתר מרשים וחשוב למורשת היהודית.
 
550 יהודים חיו בזבולן לפני השואה, וכיום מתגוררים בעיר רק יהודים מעטים. בית הכנסת של הקהילה משמש כיום כחנות, ורק לוח זיכרון מנציח את ייעודו המקורי. לצד המצבות בבית הקברות היהודי הקטן, קבר אחים ל- 140 קורבנות הנאצים - יהודים, פרטיזנים וסתם אזרחים, שנרצחו במקום לאחר דיכוי המרד הסלובקי.
 
קבר אחים לנרצחים על לא עוול בכפם, בית הקברות היהודי של זבולן
קבר אחים לנרצחים על לא עוול בכפם, בית הקברות היהודי של זבולן (צילום: כרמית וייס)
 
לצד בית הקברות הוקם בשנת 2009 פארק הנשמות הנדיבות (Park ušľachtilých duší), המכבד את פועלם של אזרחי סלובקיה שהצילו יהודים בשואה. במרכז הגן עמוד רחב, בנוי פלטות זכוכית בגוון ירקרק, שהאור המשתקף בהן מסמל את התקווה. לצדו מיצג מרשים הבנוי מ- 5,000 אבנים קטנות, שנקשרו בחוט מתכת והונחו על מסילת ברזל. הירידה בתעלה אל מתחת למסילה, מעלה בראשי אסוציאציות הקשורות לזוועות המלחמה ההיא, והקולות הנשמעים ברקע עוזרים להמחיש את האימה. בקצה המנהרה יש אור ואולי גם תקווה.
פארק הנשמות הנדיבות, זבולן
 
אור בקצה המנהרה, פארק הנשמות הנדיבות
אור בקצה המנהרה, פארק הנשמות הנדיבות  (צילום: כרמית וייס)
 
מידע נוסף
בתי מלון בז'ילינה
בתי מלון בליפטובסקי מיקולאש
בתי מלון בבנסקה ביסטריצה

* מומלץ לבדוק כתובות ושעות פתיחה באתרי האינטרנט, ולתאם כל ביקור חריג עם האחראי. במפה המצורפת מצוין המיקום המדויק של בתי הכנסת בכל אחד מהיעדים.





כרמית וייס Carmit Weiss
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית








מספר צפיות: 19240
5921