טרקים בצ'ילה - מהצפון ועד הדרום הרחוק
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין


אמריקה הדרומית הינה היבשת המגוונת ביותר בעולם, מבחינת יחידות הנוף שבה: יש בה את יער הגשם הגדול בעולם, את רכס ההרים הארוך בעולם, מדבר צחיח יותר מהסהרה, הרי געש פעילים, הרי שולחן, מלחות ועוד. כל אלו מאפשרים הזדמנויות רבות לטיולים רגליים (טרקים), באורכים שונים.


צ'ילה נראית כרצועה צרה הכלואה בין מורדותיהם המערביים של האנדים לחוף האוקיינוס השקט לאורכה של היבשת הדרום אמריקאית מתוחה בין המדבר הנורא של אטקמה (Atacama) בצפון, ועד למישורים סחופי הרוחות של פטגוניה ובעצם עד לאוקיינוס הקרח הדרומי, בואכה ארגנטינה. הסופר בנחמין-סוברקאסו תיאר אותה כ"מופע ראווה של גיאוגרפיה מטורפת". אני סבור שהוא לא הגזים, אולי דווקא הפחית מעצמתה.

לצ'ילה מספר מוקדי משיכה, מהמדבר והמלחות שבצפון ועד לשמורות הקרחונים שבדרום.
 
הר הגעש אוסרנו, צ'ילה
הר הגעש אוסורנו, בעל צורת החרוט המושלם, שניתן לטפס לפסגה שלו  (צילום: renelo)
 

טריפולוג



טרקים בצפון צ'ילה - אזור האגמים של צ'ילה

אזור האגמים של צ'ילה (Lakedistrict) הוא כינוי מערבי למחוזות ה- 9 וה- 10 של צ'ילה, מתוך 12 מחוזות המדינה הממוספרים מצפון לדרום. הצ'ילאנים עצמם מייחדים את הכינוי "אזור האגמים" למחוז ה- 10 בלבד, אבל אנו נכלול בו גם את האזור ה- 9, המכונה בפיהם "מחוז אראוקריה". 

אזור זה, שבין נהר ביו-ביו (Biobío) בצפון לפורטו מונט (Puerto Montt) שבדרום, לייתר דיוק בין קווי רוחב דרומיים  38ºS ו- 42ºS, הינו אחד האזורים המרשימים עלי אדמות.  זוהי ארץ של הרי געש, חלקם עשנים, של פיורדים החודרים עמוק לתוך היבשת, של יערות עד וכמובן של אגמים. הרבה אגמים! תריסר מהם גדולים מאד ורבים מהם זעירים.  מים בכול מקום, מים של אגמים, של לגונות, של פיורדים, של מפלי מים.
כתבות נוספות על יעדי טיול בצ'ילה
 

יעדי טרקים באזור האגמים של צ'ילה המוזכרים בכתבה

זהו אזור ירוק ורענן.  אדמת הטוף הפורייה וכמות המשקעים הפנטסטית הצמיחו יערות גשם צפופים, שפע של שרכים, עצים אנדמיים לאזור כמו עץ האראוקריה (Araucaria) שענפיו מסתעפים מגזעו בקשת, שמחטיו קשיחות ושזרעיו הגדולים מכילים חומרי מזון רבים. עץ נדיר אחר הוא האלרסה (Alerce) הדומה לעצי הסקוויה הענקיים של קליפורניה. בפארקים הלאומיים באזור האגמים ניתן לפגוש פלמינגו, שקנאי, פינגווין, פומה לוטרה ואריה-הים.
 
אזור האגמים מושך אליו מבקרים רבים, לא רק הטבע הפראי, המרהיב והמגוון. בבתי העץ אשר בכפרים, בעיירות הציוריות ובשמורות הטבע עצמן, חיים בני המפוצ'ה (Mapuche), ילידי צ'ילה, המכונים גם "אָרָאוּקָס", היינו, "פראים", ועל שמם נקרא גם עץ האראוקריה האופייני לאזור. הילידים הם אלו שנותנים לאזור את אופיו המיוחד, להבדיל מאזורי אגמים אחרים בעולם, ומעניקים לו נופך של "המערב הפרוע". כדאי לשלב בטיול גם שוטטות בכפרים, ליהנות מהפשטות, מבתי העץ, מהבוקרים הנעולים בדרבנות מוכספים, מהארכובות המגולפות בעץ ועם קצת מזל, גם מ"רודאו" מקומי. 
כתבה על האינדיאנים בפטגוניה  |  כתבה על טרק בפארק הלאומי טורס דל פיינה
 
פטגוניה, צ'ילה, אזור האגמים של צ'ילה
עץ אראוקריה (ימין) ועץ אלרסה (שמאל), עצים אנדמייים לאזור האגמים של צ'ילה   (צילום: Yes Brazil, Claudio Arriagada)
 

השער לטרקים באזור האגמים הצפוני

חשוב מאד: אנו, כישראלים, גם אלו האמונים על טיולים רגליים, איננו מנוסים בטיפוסי הרים, וודאי לא של אלו המכוסים בקרח. לשם כך יש להיעזר בשרותיהן של סוכנויות טיולים המנוסות בארגון טיפוסי הרים, רפטינג ועוד.  זה יותר יקר, אך יותר נוח, ובעיקר יותר בטוח. 
 
השער למבקרים באזור היא העיירה טמוקו (Temuco), בה ישנם מקומות נוחים ללינה, הצטיידות ומידע. מומלץ בחום לשוטט בשוק העירוני, שם אפשר לפגוש את בני המפוצ'ה עורכים את קניותיהם ולרכוש מעט מזכרות מעשה ידיהם. המוזיאון האזורי פורש מידע חשוב על בני שבט זה. טמוקו היא בסיס ליציאה נוח להפליא לטיולים בכמה שמורות טבע, שהידועה שבהם היא הנהר ביו-ביו (Bio Bio), שניצל מאסון אקולוגי הודות למאבק של "הירוקים", שהצליחו לשלב במאבק האקולוגי גם את מאבקם האתני והפוליטי של הילידים משבט Pehuenche, שמחו נגד הסכר שעמד להיבנות על אדמתם.

ראשיתו של הטיול בבקעת ביו-ביו ולשייט (רפטינג) בנהר, הוא הכפר Lonquimay, המרוחק 139 ק"מ מצפון-מזרח לטמוקו. כדאי לטייל לאורך הנהר, עד ראשיתו בלגונה Galletue. לחובבי ההליכה נמליץ לצאת למסלול ב"שביל פהואנצ'ה" (Sendero Pehuenche) העובר בין כפרים המיושבים על ידי בני שבט זה ומסתיים ב- Reigolil, המתחיל בלגונה Icalma, אף היא במעלה נהר ביו-ביו.
 
הטיול היפה ביותר הוא אל הפארק הלאומי קונגיגיו (Parque Nacional Conguillio), שבמרכזו מתנשא הר-הגעש המושלג והמעשן יימה (Llama). הפארק נמצא במרחק של 82 ק"מ מזרחית לטמוקו. הגישה היא על פי רוב דרך הכפר הציורי מליפוקו (Melipuco), משם יוצאות לעתים קרובות משאיות אל השמורה. במקום אפר וולקני שחור ומרשרש, אגמים קטנים יפהפיים בשלל גוונים שבין ירוק לאפור, וחלקם בגוון כמעט שחור. בחלק מהאגמים עומדים זקופים גזעי עצים שמתו כתוצאה מהצפה, מפלי מים ובעיקר עצי האראוקריה שלצמרתם צורת אפריון והם שהעניקו לפארק את שמו השני  "Las Paraguas", היינו, "המטריות". הפארק הוגדר על ידי צ'ילאנים רבים כ"המגוון והמרהיב ביותר בדרום". טיפוס להר הגעש Llama הינו קשה ואורך כ- 12 שעות!
 
אזור האגמים של צ'ילה, הפארק הלאומי קונגיגיו
הפארק הלאומי קונגיגיו, אגמים קטנים יפהפיים בשלל גוונים שבין ירוק לאפור  (צילום: Jorge Leon)
 

פוקון - השער לטרקים באזור האגמים הדרומי

מרבית המטיילים באזור בוחרים את העיירה פוקון (Pucon) כנקודת מוצא לטיול באגמים הדרומיים יותר. הטיול הפופולארי ביותר יוצא מכאן אל הר הגעש המעשן וייאריקה
חלקו העליון מושלג כל השנה ומושך הרפתקנים מכל העולם, המטפסים על מנת לחזות מקרוב בלוע המעשן ואולי, עם קצת מזל, לחזות בהתפרצות לבה. בחודשי החורף ההר כולו מושלג ובחלקו התחתון פועל אתר סקי קטן. באתר מספר רכבלים וקיוסק אחד, מלבדם אין בנמצא שירותים נוספים. המסלולים לא רעים, ומתאימים במיוחד למתחילים. האתר עצמו לא מתקרב לרמת האתרים הגדולים בארגנטינה, אך אין מה לומר, הוא מציע את הרפתקה האולטימטיבית - גלישה ב"סנובורד" מלוע הר הגעש, על גבי אבקת שלג בתולי, עד למרגלות האתר. 

הטיפוס
לפסגה והירידה ממנה חלקים ומסוכנים, עם קרווסים וסלעים, ומחייבים יציאה בקבוצה עם מדריך וטיפוס עם ציוד מתאים, כמו קרמפונים (דוקרני שלג בנעלים) וגרזן. הגלישה למטה לוקחת 45 דקות נטו, בנוף עוצר נשימה ובמהירות מסחרת. קבוצות לטיפוס מתארגנות באחת מסוכנויות הטיולים בכפר פוקון הסמוך להר הגעש. חוויה של פעם בחיים!
זהו טיפוס לא קל, האורך כשש שעות ומאפשר הן תצפית מרהיבה על ההרים המושלגים שבאזור והן מבט פנימה, אל הלבה הרותחת.
כתבה על טיפוס על הר הגעש וייאריקה  |  כתבה על אתרי סקי בהרי האנדים

פארק נאסיונאל פויאואה (Parque Nacional Puyehue) הינו שמורת טבע, הממוקמת באזור האגמים היפהפה, והפארק הלאומי הפופולארי ביותר בצ'ילה. יש כאן 1,070,000 דונמים של יער הררי מוריק ונוף געשי מרהיב.  שומרי הפארק ישמחו להמליץ על מסלולי הליכה.
 
העיירה פוקון והר הגעש וייאריקה
הר הגעש ויאריקה מעל העיירה פוקון, חלקו העליון מושלג כל השנה ומושך הרפתקנים מכל העולם   (צילום: Maciej Biedowski)

טרק אל הר הגעש וייאריקה, פוקון, צ'ילה
הטיפוס לפסגה והירידה ממנה חלקים ומסוכנים, עם קרווסים וסלעים,
ומחייבים יציאה בקבוצה עם מדריך וטיפוס עם ציוד מתאים, כמו קרמפונים וגרזן
  (צילום: Alex Barerra)
 

מסלולי טיול וטרקים מהעיירה פוארטו-מונט

וולקנו אוסורנו (Volcán Osorno) הינו חרוט געשי מושלם, הניצב בפארקה-נאסיונאל ויסנטה פרס רוסאלס (Parque Nacional Vicente Pérez Rosales), הפארק הלאומי הראשון שהוכרז בצ'ילה, המוקף באוצרות טבע מרהיבים. 
לאגו טודוס לוס-סאנטוס (Lago Todos Los Santos) המקסים הוא האתר העיקרי בפארק, ממנו ניבט אל הר הגעש המכוסה יער עבות. ניתן גם לטפס אל פסגת אוסורנו. דרך נוחה למדי מאפשרת לרכב להגיע עד סמוך לקוו השלג. ניתן ללון בבקתה ולצאת בשעת שחר אל עבר הפסגה, רצוי בליווי מדריך.

ניתן לצאת מהעיירה פוארטו-מונט לטיולים רבים בסביבה.החל מטיול אל הפארק הלאומי Vicente Perez Rosales, ולשוט באגם Todos los Santos (דרכו מפליגים הבאים מברילוצ'ה). טיול יפה אחר הוא שייט בסירה מקומית, עמוסת תרנגולות וחזירים, אל הכפר Ralun שקצה הפיורד וממנו, בשייט קצר, אל הכפר הקסום Cochamo. משם ניתן לצאת גם לטרק קוצ'מו, שנחשב למסלול ההליכה המאפיין ביותר והמרהיב ביותר באזור האגמים הצ'ילאני. המסלול ממשיך לבקעת La Junta , עמק קרחוני מרהיב המכונה גם "יוסמיטי של דרום אמריקה". ניתן להמשיך הלאה משם ולהתחבר ל- Gaucho trail האורך תשעה ימים. ניתן להגיע גם ברכב אל קוו השלג שבוולקן אוסורנו  (2,652 מ') הבולט למרחוק בצורתו החרוטית המושלמת וליהנות מתצפית משכרת חושים על הסביבה.  ניתן כמובן לטפס רגלית, ללון בבקתה במעלה ההר ולמחרת, עם שחר, לטפס אל הפסגה.
 
הר הגעש אוסורנו, צ'ילה
ניתן גם לטפס אל פסגת הר הגעש אוסורנו.
דרך נוחה למדי מאפשרת לרכב להגיע עד סמוך לקוו השלג, ללון בבקתה ולצאת אל עבר הפסגה, רצוי בליווי מדריך
  (צילום: Paulo Costa)
 




 

מסלולים וטרקים בדרום פטגוניה וארץ האש

בקצה הדרומי הרחוק של אמריקה הדרומית, בדרך אל "ארץ האש", שוכנת פטגוניה ובקצה הדרומי - מערבי שלה, ישנו אזור מופלא ובו צוקים, אגמים וקרחונים. רובו בארגנטינה וחלקו בצ'ילה. אחד משיאי הטיול באזור הוא הפארק הלאומי טורס דל-פיינה (Torres del Paine), השוכן בחלק הצ'ילני של אזור זה.


יעדי טרקים בדרום פטגוניה וארץ האש:
הפארק
 הלאומי טורס דל-פיינה (A) והעיירה פוארטו נטאלס (B) ממנה מגיעים אליו, האי נווארינו (C), צלב הימים (D)
 
הפארק קיבל את שמו ממגדלי הסלע הפראיים (Torres) ומצבעם הירוק-כחול של המים, "פיינה" כפי שכינוהו הילידים, בני הטֶהוּאֶלְצֶ'ה או היגהאן, נתנו לו את השם "פייני". "הפייני", כפי שנקרא הפארק, בקיצור, על ידי המטיילים, כונה על ידינו "מלך מלכי המלכים". מלכם הבלתי נשכח של הפארקים הלאומיים בדרום אמריקה ואולי בעולם כולו. שמורת טבע שהיא עולם ומלואו. הפארק משתרע על שטח של יותר מ- 1,800 קילומטרים רבועים, ויש בו יותר מ-200 קילומטרים של שבילים ומסלולי הליכה, העוברים במגוון עשיר של נופים: אגמים בשלל צבעים, קרחונים, מפלים, צוקים נישאים, יערות עבותים ומרחבים פתוחים.זהו פארק לאומי בסטנדרטים דרום אמריקאיים
 
טורס דל פיינה, פטגוניה, צ'ילה
מגדלי הסלע העוצמתיים שהעניקו לפארק טורס דל-פיינה את שמו  (צילום: Alejandro Ahumada)
 
השמורה הזאת היא שילוב מסחרר של צוקי גרניט, המשורגים ומפותלים כקרני איל קדמון, לגונות בשלל צבעי כחול  ואגמים אפרפרים, בהם צפים גושי קרח. יש בו קרחוני ענק, לשונות קרח בוהקות בלבן, מערות כחולות בתוך הקרחונים, חריצים בצבע כחלחל ותצפיות משגעות. חיים בו שועלים אדמוניים, ארנבות, אווזים, מגלנים, קונדורים ועדרים של גוונקו. יש בו אגמים בשלל צבעי כחול, צוקים בהמון גוונים שבין אפור לשחור, צמחיה ובעלי חיים.
 
המסלולים הפופולאריים ביותר הם ה- W ו"הסיבוב הגדול". ה- W הינו כינוי שניתן לכמה מסלולים בגלל צורת האות שיצר ועל המפה: המסלולים הם: הליכה של  יום אל ה-Torres, למרגלות הצוקים עצמם; טיול של יום לעמק הצרפתי (Valle Frances), סמוך מאד לצוקי הקוורנוס (Cuernos) ומסלול הליכה של יומיים אל קרחון Grey. הסיבוב הגדול (circuito Grande) הינו טיול ההלוך מלגונה אזול (Laguna Azul) אל לגונה פיינה (Laguna Paine), אל לאגו דיקסון (Lago Dickson), לאגו גריי (Lago Greyולגו בפהואה (Pehueh).

קרחון גריי, טורס דל פיינה, פטגוניה, צ'ילה
אגם גריי מקבל את מימיו מקרחון גריי העצום, פארק טורס דל-פיינה  (צילום: poppycocks)


מלון משגע בשמורת טורס דל פיינה

מלון לאגו גריי (Hotel Lago Grey) ממוקם לחופי אגם גריי, במיקום מרכזי בתחומי שמורת טורס דל פיינה, החלונות הגדולים בשטחים הציבוריים ובחדרים פונים לאגם או להרים, והנוף שווה את ההשקעה. ניתן לצאת דרך המלון לפעילויות שונות בשמורה.

מלון מומלץ בטורס דל פיינה
לישון ולאכול מול הקרחונים האדירים של טורס דל פיינה, מלון לאגו גריי ליד אגם גריי

 

שני טרקים בארץ האש - הדרום הרחוק

בקצה הדרומי ביותר של אמריקה היבשתית, ניתן לצעוד אל הצלב המסמן את קצה היבשת. טרק קרוז דה לוס מארֶס (Cruz De Los Mares), שפירושו צלב הימים, נקרא על שמו של צלב המתכת הענק, שהוצב בשנת 1987 לכבוד ביקור האפיפיור בצ'ילה. מסלול הלוך-חזור לחופיו הצפוניים של מצר מגלן, הקרוי על שמו של מגלה הארצות הנודע שעבר כאן בשנת 1520, מקשר בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, ומכאן שמו של הצלב. 
המסלול מזמן מפרצים בתוליים, בהם ניתן לצפות בבעלי חיים ימיים, חציית נהרות עמוקים, אותם ניתן לעבור רק בשעות השפל, ויער סבוך שהוא לעתים לא פשוט למעבר. הנקודה הדרומית ביותר בטרק היא על פסגת קאבו פרו-וורד (Cabo Froward), הגבעה עליה מוצב הצלב.
טרק צלב הימים, עופרי וייס בצלב הימים, צ'ילה
צלב הימים בנקודה הכי דרומית של אמריקה היבשתית, שיאו של טרק צלב הימים  (צילום: עופרי וייס)
 
בחלק הדרומי ביותר של יבשת אמריקה, מדרום לעיר אושואיה (השייכת לארגנטינה), נמצא האי נווארינו (Navarino) השייך לצ'ילה. טרק השיניים של נווארינו הוא חוויה בתולית של טבע פראי, עם אינספור פסגות, נחלים ואגמים, כמעט ללא נפש.
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
צעידה על שברי סלעים בין אינספור לגונות, טרק השיניים של נווארינו  (צילום: עופרי וייס)
 

מידע נוסף

כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים 

כתבות נוספות על צ'ילה



גילי חסקין אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין,  PHd מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות. אתר הבית של גילי חסקין
 







0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר