www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



האינדיאנים של מחוז נאוקן בפטגוניה
מאת: אפרת נקש


"שגיאה נפוצה היא לשייך את האינדיאנים במחוז נאוקן שבפטגוניה הארגנטינית, לשבט מפוצ’ה (Mapuche)". כך סיפר לי רפאל, עמו נסעתי לבקר את האינדיאנים. הוא הסביר לי שהפירוש של "מפו" הוא אדמה, ושל "צ’ה" הוא אנשים. לפיכך אנשי האדמה הם כל בני האדם. האנשים עצמם, החיים מרביתם בצ'ילה ויתרתם בארגנטינה, משתמשים בשם "מפוצ'ה" ככינוי כללי, ולא כשם של שבט.


אינדיאני, מחוז נאוקן, פטגוניה, ארגנטינה
אינדיאני ממחוז נאוקן שבפטגוניה, ארגנטינה  
(צילום: אפרת נקש)



אמריקה הלטינית




 

מחוז נאוקן ועצי האראוקריה

מוצאם של חלק מהאינדיאנים הגרים באזור זה של פטגוניה הוא משבט פאואנצ’ה, שמשמעו בשפתם "אנשי העצים הגדולים". באזור גדלים עצי אורן אראוקריה (Araucaria) ענקיים, חלקם בני שלושה וארבעה אלפי שנים, ששרדו תקופות של קרח ותנועת יבשות. שטחי האינדיאנים במחוז נאוקן (Neuquen) הם בגבול תפוצה דרום-מזרחי של עצי האראוקריה. 
כתבה על יעדי טיול בפטגוניה
 
מחוז נאוקן, פטגוניה, ארגנטינה
 
לאורן האראוקריה אצטרובלי ענק, המתפוצצים כאשר הם בשלים ומפיצים המוני צנוברים. בתחילת הסתיו הפירות בשלים, והמקומיים עסוקים בפיצוץ הפירות ואיסוף הגרעינים הענקיים. הצטרפתי לקטיף הצנוברים, הנקראים פיניון בשפה המקומית. עקבתי אחר זריקת חבל ובקצהו אבן, אשר נתלה על ענף ומשמש כעוגן. מכאן מניפים את החבל אשר חובט בפירות ומפוצץ אותם. התקדמות ההנפות החוזרות של החבל היא בתנועת בורג סביב העץ וכלפי מעלה עד לצמרת. עזרתי לאסוף את הפיניון שנשר מהעץ. בעבר היו מכינים מהפיניון קמח. היום ממשלת ארגנטינה מחלקת לאינדיאנים קמח. הקמח משמש להכנת לחם וטורטה-פריטה, שהיא מעין לביבה העשויה קמח ושומן חיה, ומטוגנת בשומן עמוק. בעבר השתמשו בשומן של גואנקו וניאנדו. כיום הממשלה מחלקת לאינדיאנים שומן תעשייתי בחבילות כמו של חמאה ומרגרינה.
כתבות נוספות על ארגנטינה

מוצאם של אינדיאנים נוספים באזור זה הוא משבט אראוקנוס, אשר הגיעו מצ’ילה. לאינדיאנים אלה פנים עגולות ועיניים מלוכסנות.
עצי אורן האראוקריה, פטגוניה, ארגנטינה
נוף פטגוני ובו עצי אורן האראוקריה  (צילום: אפרת נקש)
 
 שבט אראוקנוס, אינדיאנים, מחוז נאוקן, פטגוניה, ארגנטינה
הפנים העגולות של בני שבט אראוקנוס במחוז נאוקן  (צילום: אפרת נקש)
 

קהילה שהיא משפחה רחבה

נסענו מסן-מרטין דה לוס אנדס (San Martín de los Andes) צפונה, פנינו מזרחה לאורך נהר מלאו ואחר כך צפונה לאורך נהר אלומינה. האינדיאנים גרים בקהילות, ומבני המגורים שלהן מוקפים בעצי צפצפה. המבנים כוללים בדרך כלל מספר מבנים מעץ ובוץ, ומבנה אחד מלבנים מצופה טיח שהממשלה בנתה עבור הקהילה. חלק מהמשפחה גר עדיין במבני הבוץ, והמבנים האחרים משמשים לאחסון. קהילה מורכבת ממשפחה רחבה. בקרב האינדיאנים יש הרבה מקרי אונס, וכך בקהילה ישנן אמהות צעירות רבות המגדלות את ילדיהן ללא אב.
שפת האינדיאנים באזור זה היא מפודומגון, אשר עדיין נלמדת בבתי הספר. אולם כולם מדברים גם ספרדית.
 
אינדיאני, מחוז נאוקן, פטגוניה, ארגנטינה
אינדיאני
ממחוז נאוקן שפטגוניה, ארגנטינה  (צילום: אפרת נקש)
 
 
לצד נהר אלומינה נכנסנו לבקר את קהילת פיינפילו, שפירושו בשפתם "נחש כחול". מריה עדיין אבלה על מות בעלה השמן. יחד עם שמונה בנותיה ונכדתה הן מחלקות את האחריות על גידול הכבשים, הכלבים, התרנגולות וגינת הירק. אצלן למדתי את אומנות שתית המאטה.

מקור עלי המאטה בעצים נמוכים (כשני מטרים) הגדלים בפרגוואי ובצפון ארגנטינה. כמו בהכנת
עלי התה, המאטה המשובח מכיל רק עלים, ללא שברי גבעולים. ממלאים כוס מדלעת במאטה ויוצקים מים. את המשקה שותים באמצעות קשית הנקראת בומבילה. את המציצות הראשונות יורקים שכן הן מלאות אבק. את כוס המאטה מעבירים מאחר לשני, וכאשר לא רוצים לשתות יותר אומרים תודה רבה.

פטגוניה, ארגנטינה
נופי פטגוניה, ארגנטינה  
(צילום: אפרת נקש)
 

פסטה או טורטה-פריטה

אחר הצהריים טיפסנו לגבעות יחד עם אחת הבנות, אירנה שמה, למערה שבה ציורי אינדיאנים עתיקים.
בערב, רפאל הוציא ארגז מצרכים מהטנדר והכין אוכל. כשהוא הכין פסטה ברוטב גבינה ובאגט, ליכסנתי מבט לאוכל של האינדיאנים. אכן, רפאל הציע להם לאכול את האוכל שהוא הכין, והם השתוקקו לו, ואילו אני, העדפתי את הטורטה-פריטה והלחם המקומי.
 
הלכנו לישון במבנה עץ ובוץ קטן בשקי שינה. המבנה אינו מרוצף ורצפתו מאובקת, יש בו רק חלון אחד קטנטן ודלת - כל אלה כדי לשמור על החום בחורף, והקרירות בקיץ. המקומיים מעדיפים לישון בו כי הוא מתאים יותר לאקלים המקומי. במבנה הבנוי שהממשלה בנתה רצפת הבטון קרה, והחלונות מכניסים קור רב.
         
ילדה אינדיאנית, מחוז נאוקן, פטגוניה, ארגנטינה
ילדה אינדיאנית, פטגוניה, ארגנטינה  
(צילום: אפרת נקש)
 




 

עבודת המיסיונרים

בבוקר נסענו להביא עצים להסקה. בני המשפחה אוספים עצים שנסחפו בנהר, ובונים מהם קונוסים לגדת הנהר. כשרפאל בא הוא מעמיס את העצים על הטנדר ומביא אותם הביתה. בזמן ההליכה בשטח כולם נועצים עיניים באדמה, מחפשים ראשי חץ עתיקים וכלים אחרים ששמשו את האינדיאנים הקדמונים. הבנות סקרניות ושואלות אותי הרבה שאלות אישיות. אני לא מבינה ולא דוברת ספרדית והן לא יודעות אנגלית, ובכל זאת אנו מצליחות לתקשר והן מקבלות תשובות לכל השאלות. הן מתקשות לומר את שמי ולכן ביקשו ממני רשות לקרוא לי אנה.
 
לארוחת הצהרים שחטו עבורנו גדי, וצלו אותו באש. אל המקום הגיעו מיסיונרים. בקרב האינדיאנים מתבצעת הרבה מאד עבודה מיסיונרית שמרגיזה את רפאל. אותי הרגיז שהם אכלו את האוכל שאנחנו הבאנו, שהוא לא שגרתי עבור האינדיאנים, ובהחלט רגיל עבור המיסיונרים. החלטנו להמשיך בדרך.
 

נופי פטגוניה - צילומים נוספים 

 
 נופי פטגוניה, ארגנטינה
 
נופי פטגוניה, ארגנטינה
 
נופי פטגוניה, ארגנטינה
 
נופי פטגוניה, ארגנטינה
 
נופי פטגוניה, ארגנטינה
 
כבשים, נופי פטגוניה, ארגנטינה
 
נופי פטגוניה, ארגנטינה
 
נופי פטגוניה, ארגנטינה

(צילומים: אפרת נקש)

 

מידע נוסף

כתבות נוספות על פטגוניה

כתבות נוספות על ארגנטינה






אפרת נקש אודות הכותבת
אפרת נקש, מטיילת במקומות מרתקים ברחבי העולם, לומדת על תרבויות שונות ואורחות חיים, חוזרת עם סיפורים על חוויות שהלהיבו אותי, וצילומים נוגעים ללב. מאז 1990 הצילום מהווה מרכיב משמעותי בחיי. בנוסף אני מאמנת אישית ועסקית, וגם עובדת בתחום היי-טק". לאתר של אפרת נקש

לקריאת כתבות נוספות של אפרת








מספר צפיות: 7776
2009