www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

טיול לזנזיבר - קסם ומציאות


קסם ומציאות
טיול לזנזיבר  - חלק א'
מאת: אייל וטל ברטוב


טיול לזנזיבר מתחיל הרבה לפני שדה התעופה. ראשיתו בחלומות אקזוטיים, ניחוחות רחוקים וטעמים מרתקים ובלתי מפוענחים. גם היום, בעולם ציני, כלכלי ודאוג, יש עדיין כמה מקומות ששמם בלבד מסוגל להרחיק את המחשבה מחיי היום יום, אל שלוות מרחבים וחלומות רחוקים. סיישל... מדגסקר... טימבוקטו... זנזיבר... כל השמות הללו הפכו למעין מנטרה, מילות קסם - עצם אמירת השם כבר מרחיקה אותך למקום אחר.


סירות דאו, זנזיבר
 סירת "דאו" משולשת מפרש, לחופי האי זנזיבר   (צילום: אייל ברטוב)
 
לא היה אדם ששמע על נסיעתנו לזנזיבר ונותר אדיש, למרות שרבים לא ידעו כלל היכן שוכנת ממלכת החלום הזו או מה טיבה. מה נותן לאי הזה, שעברו אפל וההיסטוריה שלו רצופה דם וכאב, את הזוהר ואת המעמד של קסם רחוק ובלתי מושג?
 

יעדים בסדרת הכתבות על זנזיבר: העיר זנזיבר (A), אי הכלא (B), החוף המזרחי (C), הכפר נונגווי (D)פמבה (E)
  

אפריקה ספארי




 
זנזיבר - שש מעלות מדרום לקו המשווה
ארבע וחצי שעות טיסה מתל אביב לניירובי שבקניה, המתנה לילית של כמה שעות בשדה התעופה הרדום, שעה וחצי במטוס קל מיטלטל מענן לענן - וזנזיבר נשקפת מלמטה. המטוס הקנייתי הקטן חולף מעל קובץ איים טבולים בירוק, מוקפים טורקיז מהמם, ובוחר לנחות באי הגדול מכולם - Unguja , הוא זנזיבר.
 
זנזיבר כוללת 2 איים גדולים יחסית, ועוד אי אלו איים זעירים, המבצבצים במי האוקיינוס ההודי, כ- 45 ק"מ מזרחית לחוף טנזניה - מזרח אפריקה, 6 מעלות מדרום לקו המשווה. שטחו של האי זנזיבר כ- 1,500 קמ"ר, אורכו 85 ק"מ ורוחבו במקום הרחב ביותר - 30 ק"מ. האי השני בגדלו הוא פמבה (Pemba), המשתרע על שטח של 850 קמ"ר. איי זנזיבר האחרים קטנים מאד, ורק באחדים בחרו אנשים להקים את ביתם. הרוב משמשים כמעגן לסירות דייג וכאתרי ביקור לתיירים נלהבים.
לינה ואירוח בזנזיבר
 
קוף, זנזיבר
תושב חביב של זנזיבר 
  (צילום: אייל ברטוב)
 
זנזיבר של רוחות המונסון
יש מדינות שקיומן וגורלן נטוע באדמת ביצות או טרשים, אחרות הקשורות לחוף הים, ישנן ארצות שנתיב בהרים הגבוהים קובע את גורלן, וישנה זנזיבר - ארץ של רוחות. אופיים של תושבי מקום נקבע לא מעט על ידי נופיה ואופיה הטופוגרפי של ארצם. ההיסטוריה של איי זנזיבר קשורה קשר הדוק ברוחות המונסון המנשבות באוקיינוס ההודי.
 
זנזיבר כיום היא חלק מהרפובליקה המאוחדת של טנזניה (הכוללת את זנזיבר וטנגנייקה), והיא עצמאית רק בתחומי הכלכלה, החינוך והתרבות. אך עד שהגיעה לשלווה היחסית הנוכחית, עברו עליה מהפכים רבים.
רוחות המונסון המנשבות בחזקה על פני הימים, שכיוונן וזמניהן קבועים, היוו בעבר נתיב תחבורה ימי עיקרי בעולם. במשך אלפיים השנים האחרונות, נעזרו סוחרי ערב, הודו ופרס במונסון הצפון מזרחי, שהשיט אותם לחופי מזרח אפריקה, בחודשים נובמבר עד פברואר. מאפריל עד ספטמבר השיט אותם המונסון הדרום מערבי חזרה לארצותיהם.
 
קו המסחר המבוסס על רוחות המונסון, בין מזרח אפריקה לפרס, ערב והודו, קבע את גורל זנזיבר. זנזיברים גאים יכולים להצביע על עדויות, לקשר עם התרבויות המפוארות של מסופוטמיה (עירק של ימינו), מצריים העתיקה, ממלכת שבא, הפיניקים, יוון ורומי ועוד ממלכות גדולות מן העבר. את החותם לקשר המסחרי עם מצריים העתיקה אפשר עדיין לראות על קירות מקדש לוקסור. בחריטות קיר מתוארות ספינות מפרש נושאות עבדים, הפורקים אל החוף שנהב, זהב, עורות נמרים וקורות עץ. הסחר בין אפריקה וממלכות העולם העתיק צמח והתרחב, וסביב שנת 500 לפני הספירה הפכה זנזיבר למוקד מרכזי, חלק מרשת מסחר מסועפת שנפרשה בין מצריים, יוון ורומי ועד לחופי מזרח אפריקה, וחבקה את כל ארצות האוקיינוס ההודי. גם אסיה הרחוקה השאירה את חותמה במקום: במאה השנייה לפני הספירה החלו להגיע לזנזיבר סחורות כמו משי וחרסינה שמקורן בסין.
 
דרך המשי בין סין להודו, שבתקופה זו הפכה מרכזית ביותר, והקשר הזנזיברי הרצוף עם הודו, הציפו את זנזיבר בחפצי מותרות סיניים שמוצגים היום במוזיאונים באי. הסוחרים הערבים כינו את כל החוף המזרחי "ארץ השחורים" - Zangi-barr הנגזר מפרסית. וכנראה זה המקור לשם זנזיבר. גרסה מעודנת ורומנטית יותר, היא גרסתו של החוקר הבריטי ריצ'רד ברטון, הטוען כי המקור הערבי לשם הוא Zayn Za'l Barr , שפירושו "ברוכה היא הארץ". יהא המקור לשם אשר יהא - עד למאה ה- 15 לספירה נקרא כל אזור החוף המזרחי של אפריקה, כולל האיים - בשם זנזיבר. תושביו אכן שחורים, והאדמה אכן ברוכה ופורייה.
כתבה על טיול לזנזיבר דרך האוכל
 
זנזיבר
תושבי זנזיבר - פנים אפריקניות מחייכות    (צילום: אייל ברטוב)
  




 
מפגש עם תושבי זנזיבר
התושבים הראשונים באזור הם בני בנטו, שמוצאם מאזור קמרון ומרכז אפריקה. בני הבנטו נמשכו אל החוף העשיר במאה 3-4 לספירה, וסחרו בזהב ושנהב עם סוחרי הים. הם הפכו למתיישבי הקבע הראשונים בזנזיבר וערי החוף המזרחי. אליהם התווספו במאה השביעית לספירה תושבים רבים מערב ופרס, שנמלטו מארצותיהם עם עליית האיסלם. חופי אפריקה הפוריים והשלווים, ואנשי הבנטו החייכנים, קיבלו את פני המהגרים הערבים בחום. הארץ הירוקה והתושבים מסבירי הפנים נראו לערבים כגן עדן, לעומת ארצות המדבר קרועות המלחמה שלהם. התושבים החדשים הביאו איתם את האיסלם. ממקום מושבם החדש, המשיכו המהגרים הערבים והפרסים, וחיזקו את קשרי המסחר עם ארצות מוצאם במפרץ הפרסי, במהלך המאות 8-9 לספירה. הספנים הפורטוגזים, מאות שנים מאוחר יותר (וסקו דה-גמא בשנת 1498), נתקלו בזנזיבר בחיפושם אחרי הנתיב הימי להודו, ותקעו בה יתד. כמעט 200 שנים שלטו הפורטוגזים בנתיבי המסחר החולפים בזנזיבר, עד שנדחקו על ידי העומנים.
 
בשנת 1699 ערבים עומנים מכניעים את הפורטוגלים, השולטן העומני שולט בזנזיבר מבירתו מוסקאט שבעומן. עשר שנים מאוחר יותר - כדי לחזק את שליטתו באי, בנה השולטן את המבצר המאסיבי הניצב בעיר עד היום, ושיכן בו 50 חיילים עומנים. עומן שהייתה אז מעצמת מסחר שעיקר מסחרה בתמרים, נזקקה לידיים עובדות במטעי התמרים שלה. מכיוון שאסור לפי חוקי הדת להעביד מוסלמים, החל סחר רחב מימדים באפריקנים לעבדות. בשנת 1832 החליט השולטן העומני סעיד, להעתיק את מקום מושבו מבירתו מוסקאט לזנזיבר. מעבר השושלת השליטה לאי שינה את אופיו, וזנזיבר הפכה ארץ ערבית ממש, ומרכז פוליטי ומסחרי.
 
המפגש הראשוני עם תושבי זנזיבר מפתיע - פנים אפריקניות מחייכות מתוך שמלות שחורות שמותירות רק פנים וכפות ידיים חשופות, קריאות מואזין מראשי מסגדים, ילדים מתפללים. מולם דייגים במכנסיים קצרים, ילדים משתובבים במים בבגדי ים, פועלי סיפון בגוף חשוף בוהק בשמש. דת האיסלם אמנם חזקה וחובקת כתשעים אחוזים מהאוכלוסייה, אך התושבים המקומיים הופכים אותה למשהו שונה לגמרי מהאיסלם הים-תיכוני המוכר לנו. כל חוקרי היבשות האירופאים הנודעים, כמו ליוינגסטון וסטנלי, יצאו למסעותיהם באפריקה מזנזיבר, בברכת השולטן.
 
זנזיבר הערבית הפכה למרכז תרבותי, בנוי היטב, יוצא דופן בנופה התרבותי של אפריקה המזרחית. בשנים 1890 עד 1963 נתונה גם זנזיבר, כמו חלקי עולם רבים אחרים, תחת מרותה של בריטניה. הקולוניה הבריטית המרוחקת הזו מחזיקה מעמד עד למהפכה, בה זוכה זנזיבר בעצמאות. לאחר עזיבת הבריטים נכנסה זנזיבר למערבולת של מהומות וקרבות. האפריקנים, שלמרות ביטול העבדות חיו כאזרחים נחותים, וכמשרתים לעומנים ולהודים, הרימו ראש. מאות ערבים והודים עשירים נהרגו או נמלטו מן האי. האפריקנים השתלטו על בתים רבים בעיר העתיקה זנזיבר.

ב- 1964, נקשרות זנזיבר וטנגנייקה לרפובליקה מאוחדת. החלק העתיק של העיר זנזיבר מציג ברחובותיו את כל התהפוכות שעברו על האי כולו. בתים בסגנון קולוניאלי, מבצרים ערביים מאסיביים, כנסיות, מרפסות מגולפות ומצועצעות בסגנון הודי, סמטאות צרות אפופות קסם.

כתבה על טיול לזנזיבר עם ילדים
 
איסלם בזנזיבר
זנזיבר, איסלם שונה מהמוכר לנו במזרח התיכון  (צילום: אייל ברטוב)
 
 
פנים בזנזיבר
שפת זנזיבר, כמו שפתם של תושבי החוף, היא סווהילית, שפירושה "אנשי החוף". מקורה בשפת הבנטו המקומית, מעורבת בהרבה מאד מילים ערביות, הינדית, פורטוגזית, וקצת אנגלית. כל השפות נטמעו בה בהשפעת הסוחרים הערבים הכובשים והעבדים האפריקאים. אנגלית וערבית מדוברות בפי רבים, בעיקר באזורי תיירות וערים. לא אחת נדהמנו לשמוע אנגלית ספרותית מעולה, מפיו של קשיש מכובד. נראה כי אלו הם משרידיה האחרונים של האימפריה הבריטית במקום.
 
תושבי זנזיבר הם תערובת צבעונית ומרתקת של אפריקנים בני בנטו, ערבים, פרסים שירזיים, עומנים והודים. כיום יש גם הגירה מסוימת של טנזנים לאיים. ניתן להבחין בקבוצות תעסוקה ומעמד, לפי ארצות המוצא - הערבים הם עדיין העילית העשירה, למרות המהפכה של 64. ההודים - אמידים ברובם, עוסקים במסחר ותיירות, והבנטו - דייגים, חקלאים ושאר מלאכות שבבסיס הפירמידה. הפרסים נטמעו והתערבו, הן בבני הבנטו והן בהודים ובערבים.
אירופאים רבים חיים בזנזיבר , ועוסקים בהוראה, הנדסה ואדריכלות, רפואה, שיקום העיר העתיקה ותכנון תיירותי.
 
בזנזיבר חיים כ- 850,000 תושבים , מהם 150,000 בעיר זנזיבר - העיר הגדולה היחידה באי. רוב התושבים חיים בכפרי דייגים או חקלאים. יש משהו מאד שליוו וחייכני בתושבי זנזיבר, ואולי בתושבי איים בכלל. איזה רוגע שנראה כאילו נלקח ונלמד מן הים. אם יש רוח - מפליגים, אם אין רוח - שותים תה עם קינמון. שום דבר לא בוער ואף אחד לא מחכה לך בשום מקום. האקלים נוח - סביב 28 מעלות כל השנה, הגשם מרוכז לשתי תקופות בשנה (מרץ עד מאי, ומעט בנובמבר), ואין שום תקופה קשה במיוחד. בכל מקום תפגוש חיוכים ונינוחות. בעיר זנזיבר הופכת ה"נחמדות" הזו למעיקה מעט, ואין אפשרות להלך לבד אפילו 5 דקות. מיד מצטרף אליך נער שמנסה לקשור שיחה, למכור הפלגה לאי זה או אחר, למכור את עצמו כמדריך...
לינה ואירוח בזנזיבר
 
זנזיבר
נשים אוספות אצות במים הרדודים  (צילום: אייל ברטוב)

סיגריות בוב מרלי
רוב השיחות האקראיות נשמעות כך:
רוצים להפליג לאי הכלא? היינו כבר.
אז אולי נסיעה לחוף המזרחי? היינו כבר.
סיור תבלינים? כבר עשינו.
רוצים לשכור אופנוע? לא.
רכב? לא.
צריכים מדריך לעיר? לא תודה.
טוב, אז אולי סיגריות בוב מרלי?
 
בדוכני הסיגריות בעיר נמכרות סיגריות בודדות. בא אדם, קונה סיגריה, עומד ומעשן אותה עד תום ליד הדוכן, מחייך בהנאה, משלם והולך. מנהג שהופך את העישון למעשה שכרוך במחשבה ורגיעה מסוימת, בהפסקה מודעת מעבודה או עיסוק אחר, לא אותו עישון תזזיתי וחסר שליטה הנהוג במקומותינו. 

לקראת ערב פני כולם אל הים. על קו החוף בשולי העיר, נפתחים עשרות דוכני מזון קטנים, עששיות נפט נדלקות, ולאורן נגלים מיני שיפודים, תמנונים, סרטנים, צ'יפס משורש הקסבה, מיני מאפה ממולאים בבשר וירקות - שלל צבעים וריחות.

שוק המזון הלילי מושך אליו את תושבי זנזיבר, משפחות משפחות, וכמובן - תיירים.
בכל דוכן 4-5 צלחות וכאותו מספר כוסות. אתה מקבל את הזמנתך, אוכל ומחזיר את הכלים, אלו מושלכים לדלי מים גדול, ויוצאים מיד לסיבוב נוסף -לסועד הבא. מים זורמים הם מותרות. במכונות סחיטה ענקיות מנחושת, סוחטים נערים קני סוכר אל תוך סירים גדולים מלאי קרח, אל מי הסוכר מטפטפים מעט לימון, קצת קינמון - והתוצאה מהממת. לימונדה טבעית מתובלת ועדינה להפליא, שמשאירה בפה טעם נפלא להרבה זמן.





בית מלון מומלץ בכפר ננגווי

מלון The Z-Hotel הוא גן עדן של ממש, הממוקם לחופו המערבי של צפון האי, על רצועת חוף יפהפייה, בתולית ופרטית לאורחי המלון. החדרים הגדולים והצבעוניים נוחים מאוד, ומאובזרים במטבחון עם מיני בר ומקרר, מסך טלוויזיה וסרטים לפי דרישה, חלוקי רחצה ופינוקים נוספים, ברמת 5 כוכבים. בבית המלון ישנו מרכז בריאות וספא, בריכות מקסימות, מסעדה מצוינת, בית קפה קליל יותר לשעות שבין הארוחות ואזורי רביצה והתרגעות. צמוד למלון מוצעים שירותי צלילה וטיולים ברחבי האי. עיצוב המקום יצירתי, אמנותי ומעניין, והאווירה נעימה מאוד. המלון מתאים לזוגות צעירים, לירח דבש ולמשפחות עם ילדים קטנים וגדולים. 
הזמנת חדרים בבית המלון The Z-Hotel




 

לאחר ביקור של שבוע במיטב האטרקציות והאתרים, האי זנזיבר הותיר בפי "טעם של עוד". המדינה המקסימה, על חופיה הציוריים משרה רוגע, שקט ושלווה - על הורים ועל ילדים כאחד.

להמשך הכתבה: טיול לזנזיבר - החוף המזרחי

מידע נוסף
לינה ואירוח בזנזיבר - השוואת מחירים והזמנות
 
כתבות נוספות על טנזניה וזנזיבר
טיול לזנזיבר עם ילדים
טיולי הרפתקה בטנזניה
טיול לשמורת סרנגטי
שמורות טנזניה הנחבאות
זנזיבר דרך האוכל






אייל ברטוב
 
אודות הכותבים
אייל וטל ברטוב החלו דרכם בבתי ספר שדה ובמשך עשרות שנים ממשיכים לחיות ולנשום אקולוגיה, בעלי חיים וטיולים. אייל הוא במאי וצלם סרטים, מדריך טיולים ומסעות שטח ברחבי יבשת אפריקה, אחראי על פרויקטים של בימוי וצילום סרטי טבע. טל שותפה מלאה בכתיבה, ובעריכה הגרפית. אתר התמונות של אייל ברטוב

לקריאת כתבות נוספות של אייל וטל.








מספר צפיות: 45305
4060