|
בירה |
קהיר Cairo. |
|
ערים מרכזיות |
אלכסנדריה Alexandria, פורט סעיד Port-said, לוקסור Luxor,
אסוואן Aswan, שארם אל- שיח Sharm a-sheik. |
|
משטר |
רפובליקה. |
|
אוכלוסיה |
77 מיליון תושבים. |
|
שטח |
1,098,580 קמ"ר (פי 50 משטח מדינת ישראל). |
|
אקלים |
אקלים מדברי בקיץ 32-40 מעלות. |
|
שפה |
ערבית. |
|
דתות |
87% מוסלמים סונים ,
13% נוצרים מתוכם כ- 10% נוצרים קופטים.
|
|
קהילה יהודית |
כ- 40 יהודים בקהיר ואלכסנדריה (מתוכם 3 גברים בלבד). |
|
מטבע |
לירה מצרית Egyptian Pound. |
|
הפרשי שעות (ללא שעון קיץ) |
אין הפרשי שעות. |
|
קוד גישה טלפוני |
20+ |
|
סיומת אינטרנט |
eg. |
במדור זה רוכזו כתבות על מצריים, המלצות למטיילים, מסלולים וטיפים ממדריכים ואנשי מקצוע
מצרים היא המאוכלסת ביותר מבין המדינות הגובלות בישראל בפרט, ומבין מדינות ערב בכלל. מצרים שוכנת בפינה הצפונית־מזרחית של אפריקה, לחוף הים התיכון בצפון ולחוף הים האדום (ים סוף) במזרח. בצפון מזרח גובלת בישראל, במערב בלוב ובדרום בסודאן. על אף שטחה הגדול, מרוכזת כמעט כל האוכלוסייה בעמק הנילוס שנמצא במרכזה. זאת משום ש־98% משטח מצרים הם מדבר שומם. גם בעמק הנילוס הפורה לא יורדים כמעט גשמים, ומקור המים העיקרי הוא נהר הנילוס שעובר לאורכו. נהר הנילוס יוצר דלתה בחלקו הצפוני, מקום השפך לים התיכון.
השם מצרים נזכר בספר בראשית כשמו של אחד מבניו של חם (בנו של נח). בהמשך ספר בראשית נזכר השם מצרים כשם של ארץ. ניתן להניח, שהשם מצרים היה ידוע כשם של מקום, עוד לפני שיוחס לאחד האבות הקדמונים. מקור השם אינו ברור, במיוחד לאור העובדה שהמצרים הקדמונים עצמם לא השתמשו בו. מצרים הייתה ידועה כ"שתי הארצות", כיוון שנוצרה מאיחוד של שתי ממלכות פרה־היסטוריות (בתקופת נער-מר, הידוע גם כמלך נמס). ייתכן, שזו הסיבה לסיומת הזוגי בשם "מצרים", אם כי סיומת זו הייתה מקובלת ממילא בשמות מקומות. השם הערבי המודרני של מצרים דומה מאוד לשם העברי. ייתכן שמדובר בשם שהתגלגל בשפות שמיות רבות, או שהערבית שאלה את השם מארמית או מעברית.
התושבים הקדומים במצרים, אשר ישבו בה בתקופת הממלכה הפרעונית, קראו לה קמטכלומר "אדמה שחורה". זאת בשל צבעה השחור של האדמה הפוריה בעמק הנילוס, וכדי להבדילה מ"דוהראט", "אדמה אדומה", שהיה הכינוי לאדמת המדבר שמסביב למצרים. בתקופה הפרעונית נעשה שימוש גם בשם הות-קה-פתאח, שפירושו הוא "מקדש האל פתאח בעיר קה".
השם השתבש בפי היוונים והפך לאגיפטוס, ממנו נגזר שמה של מצרים בשפות המערב, וכן שמם של הקופטים - המצרים הנוצרים. בנוסף לכן בערבית כינו כל מחנה צבאי בזמן הכיבוש שלאחרי מוחמד "מיצר". אחת הסברות היא, שהשם התפתח מכאן.
מצרים גובלת בצפון מזרח עם ישראל, במערב עם לוב ובדרום עם סודאן, גבולותיה עוברים בלב המדבר, והם נמשכים ברוב אורכם בקו ישר כסרגל.
מקור המים העיקרי ומרכז המדינה הוא נהר הנילוס שעובר לאורכה. מצרים שולטת על תעלת סואץ המחברת את הים התיכון והים האדום. חלק ממדבר סהרה והמדבר הלובי מצויים במצרים. תפקידה הגיאופוליטי החשוב נובע ממקומה האסטרטגי: כגשר בין אפריקה לאסיה, וכמעבר בין הים התיכון והאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ.
95% משטחה של מצרים הם מדבר לא מיושב. 99% מאוכלוסיית מצרים חיה בעמק הדלתא הירוק והפורה. חייו של עמק הדלתא תלויים בנהר הנילוס שהוא מקור המים העיקרי של מצרים.
האזור המיושב של מצרים אינו אלא רצועה צרה ומתפתלת. שטחה של הרצועה כ-35,000 קמ"ר, והיא משתרעת משני צדי הנילוס, הזורם מדרום לצפון. רוחב הרצועה בדרום (מצרים עילית) אינו עולה על 15-2 ק"מ. מצפון לקהיר (מצרים תחתית) הנילוס מתפצל לזרועות רבות ויוצר דלתא רחבה שצורתה משולש ורוחבה המרבי לאורך החוף כ-150 ק"מ.
כתבה על ההיסטוריה של מצרים הקדומה
קהיר
קהיר היא עיר הבירה של מצרים וחיים בה כ־16 מיליון תושבים. היא העיר הגדולה ביותר באפריקה ובמזרח התיכון. האתרים ההיסטוריים של קהיר המוסלמית הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1979. קהיר ידועה בנהר הנילוס החוצה אותה. העיר מתחלקת לשני חלקים לא שווים: העיר העתיקה והעיר החדשה. העיר החדשה בנויה בסגנון אירופי מודרני, בתים גדולים, מלונות, בינייני משרדים ועוד, בעוד העיר העתיקה בנויה בצפיפות, ניכרים בה שיברי חומות ושרידים עתיקים, יש בה מסגדים לרוב וגם בניינים גבוהים שחלקם העליון מיועד למגורים והחלק התחתון מיועד למסחר. מאז עלייתו של נאצר לשלטון החלה קהיר לגדול במהירות, דבר שהשפיע קשות על התשתיות בעיר שלא עמדו בעומס. קהיר הפכה לעיר צפופה (השנייה בגודלה בעולם) בעלת זיהום אוויר גבוה, עומסי תנועה בלתי אפשריים וכן לכלוך ועוני רב. מאז שנות ה-80, עושים השלטונות מאמצים רבים לפזר את האוכלוסייה מקהיר לערי שדה כמו גם לנסות ולשפר את המצב התברואתי שלה. לאור תוכניות אלו, הורחבו כבישים ונבנתה רכבת תחתית יחסית מודרנית, כמו גם קניונים ובתי מלון מפוארים. רוב אוכלוסיית קהיר חיה בעוני מחפיר כשמיעוטה מתגורר בסטנדרטים המוכרים במערב.
בקהיר מספר אתרים חשובים, חלקם ברמה בינלאומית: המוזיאון המצרי, הפרלמנט, מצודת קהיר, שוק חאן אל- חלילי, קהיר העתיקה ובית הכנסת בן עזרא, וכמובן הפירמידות של גיזה אשר נמצאות בשולי העיר. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, ממוקמת ברובע דוקי שבעיר, השגרירות הישראלית. למרות הסכמי השלום בין המדינות, כיום מספר התיירים הישראלים בעיר הוא נמוך ביותר, הן בשל תחושת האיום הביטחוני והן בשל הקושי היחסי בהשגת ויזת תיירות לאזרחים ישראלים המעוניינים לבקר בבירה המצרית.
למידע נוסף על קהיר בכתבה טיול לקהיר
לוקסור
לוקסור היא עיר במצרים עילית (דרום מצרים) ובירתו של חבל אל אוקסור. העיר שוכנת על הגדה המזרחית של נהר הנילוס. שטח העיר 416 קמ"ר ובמפקד בשנת 1999 חיו בה 376,022 תושבים. העיר לוקסור שוכנת במקומה של העיר העתיקה תבאי ומשום כך היא מכונה לעתים "המוזיאון הפתוח הגדול בעולם". בין השאר נמצאים בשטח העיר בת-ימינו אתרי המקדשים של קרנק ולוקסור. מעברו השני של נהר הנילוס, על הגדה המערבית, ניצבים המקדשים והקברים של נקרופוליס, הכוללים את עמק המלכים ועמק המלכות. אלפי תיירים מכל קצווי תבל פוקדים את האתרים הארכאולוגיים של העיר והתיירות מהווה מקור הכנסה חשוב לעיר המודרנית.
למידע נוסף על לוקסור בכתבה לוקסור ועמק המלכים
עמק המלכים
עמק המלכים או וואדי אל מוּלוּכּ הוא עמק הנמצא במצרים ובו קברים אשר נבנו לפרעוני הממלכה החדשה, שליטי השושלות ה-18 עד ה-20.
העמק ממוקם בגדתו המערבית של נהר הנילוס ממול תבי (לוקסור של ימינו). העמק מחולק בחלוקה פנימית לעמק מזרחי ועמק מערבי, כאשר מרבית הקברים המפורסמים ממוקמים בזה המזרחי. בעמק המערבי ישנו קבר אחד בלבד הפתוח לציבור הרחב והוא קברו של הפרעה איי, יורשו של תות ענח' אמון. הקבורה בעמק באה ככל הנראה לתת מענה לבעית שוד הקברים אשר נפוצה בקברים הקדומים של הפרעונים - הפירמידות.
העמק, אשר שימש כמקום קבורה מלכותי בין השנים 1539 לפנה"ס ל-1075 לפנה"ס, מכיל כ-60 קברי פרעונים. הראשון להקבר בתחומי בית הקברות הענק היה תחותמס השני והאחרון - רעמסס העשירי.
בתחילת דרכו שימש העמק גם כמקום קבורתם של אצילים נבחרים כמו גם של נשותיהם וילדיהם של הפרעונים. אולם בתקופת מלכותו של רעמסס הראשון החלה קבורת הנשים בעמק המלכות, אתר אשר הפך למקום קבורתן הקבוע של הנשים החשובות בממלכה.
כתובות קיר אשר נמצאו על קירותיהם של חלק מהקברים מעידות כי בתקופת האימפריה הרומית היה המקום ידוע והיווה אטרקציה תיירותית לבאי הממלכה.
הנילוס
הנילוס הוא נהר הזורם ביבשת אפריקה והוא הנהר הארוך ביותר על פני כדור הארץ. אורכו של הנילוס 6,695 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו 2,870,000 קמ"ר, כעשירית משטחה של אפריקה.
הנהר מהווה עורק חיים למצרים וסודאן וזהו מקור המים העיקרי במדינות צחיחות אלו. לנילוס שני מקורות עיקריים: הנילוס הלבן המתחיל באפריקה המשוונית והנילוס הכחול המתחיל באתיופיה
בערבית הוא נקרא (נהר אנ-ניל ובתרגום נהר הניל), בתנ"ך הוא מוזכר בשמות "יאור", "נהר מצרים" או "שיחור", שמו הנוכחי בא מיוונית.
למידע נוסף על הנילוס בכתבה טיול לאורך הנילוס
לכתבות נוספות על מצרים באתר זה
ההיסטוריה הכללית של מצרים
טיול לקהיר
לוקסור ועמק המלכים
טיול לפירמידות
טיול למקדשי אבו סימבל
טיול לאורך הנילוס
.jpg)
טיול עצמאי-מאורגן (פרטי) באפריקה לחצו לרשימת ההצעות »
.jpg)
