ההיסטוריה של מצרים בעת החדשה

ההיסטוריה של מצרים בעת החדשה -
רקע כללי למטיילים


סקירה היסטורית קצרה על מצרים, כרקע כללי למטיילים הרוצים להעמיק ולהבין את היעד אליו הם נוסעים.


הפירמידות בגיזה, מצרים
ימין ושמאל... רק חול וחול... אתר הפירמידות בגיזה (צילום: cattan2011)
כתבה על הפירמידות של מצרים


פריחתה ונפילתה של האימפריה המצרית

בשנת 1570 לפני הספירה לערך, המצרים יצאו למסעות כיבושים ברחבי הסהר הפורה, אך האימפריה המצרית לא החזיקה מעמד זמן רב ומצרים חזרה עד מהרה לגבולותיה הטבעיים. במשך תקופה קצרה באמצע המאה ה-7 לפני הספירה נשלטה מצרים על ידי האשורים.
הבבלים, יורשי האימפריה האשורית, לא הצליחו לקיים את שלטון האימפריה במצרים, אך יורשיהם הפרסים הצליחו, ובמהלך רוב המאות ה-4-6 לפני הספירה שלטה במצרים האימפריה הפרסית. עם זאת, המצרים שמרו על תרבותם הייחודית. כאשר אלכסנדר הגדול כבש אותה בשנת 332 לפני הספירה הוא מצא תרבות שונה ומרתקת. לאחר פיצול האימפריה של אלכסנדר הגדול, אחד מהמפקדים שלו, תלמי בן לאגוס, ניכס לעצמו את מצרים והיא הייתה תחת שלטון בית תלמי עד המאה הראשונה לפנה"ס.
כתבה על תכנון טיול במצרים
כדורים פורחים בעיר לוקסור, מצרים
כדורים פורחים מעל העיר לוקסור ועמק הנילוס הפורה (צילום: Christopher Michel)
כתבה על העיר לוקסור ועמק המלכים

נשארים בארץ




מצרים בין נצרות לאיסלם

בשנת 30 לפני הספירה נכבשה מצרים על ידי צבאות רומא. כאשר האימפריה הרומית חולקה לשניים, מצרים עברה לאימפריה הרומית המזרחית - האימפריה הביזנטית. בין השנים 639-641 נכבשה מצרים על ידי הערבים בהנהגת הח'ליף עמר בן אלחטאב. הקלות בה נכבשה מצרים על ידי הערבים המוסלמים נבעה מן היחסים הדתיים המעורערים בין הכנסייה הביזנטית לבין הכנסייה הקופטית המקומית. הכיבוש המוסלמי הבטיח את זכותם של הנוצרים לשמור על דתם, בתמורה לתשלום מס גולגולת לשלטונות המוסלמים.

על פי הערכות בשנת 725, ערב סיום שלטונו של בית אומיה ועלייתו של בית עבאס, היו עדיין מעל 90% מתושבי מצרים נוצרים קופטים, עובדה המעידה על הסובלנות הדתית היחסית של המוסלמים כלפי האוכלוסייה הנוצרית. איסלומה של מצרים הפך למוחשי יותר עם הגירתם של שבטים ערביים, מחצי האי ערב, והגעתם של עוד כוחות צבא, הערבים המוסלמים שהגיעו למצרים זה מקרוב התחתנו עם תושבי מצרים ובכך סייעו להפיכת האסלאם לדת הנפוצה במצרים.

מגדל קהיר
מצרים כיום בין עוני לקידמה, מגדל קהיר ונהר הנילוס החוצה את העיר (צילום: Hesham Mokhtar Ali)
כתבה על יעדי טיול בקהיר

מהעות'מנים ועד נפוליאון והבריטים

החל מן המאה ה־12 לספירה ועד למאה ה-16, נשלטה מצרים על ידי שושלות ממלוכיות שונות. רשמית הפכה מצרים לואליאת עות'מאני בשנת 1512 עם תבוסת הצבא הממלוכי על ידי הסולטן סלים הראשון, אך למעשה המשיכו הממולכים לשמור על צבאות העבדים שלהם ובעזרתם לשלוט על הארץ, במקביל לנציב מטעם האמפריה העות'מאנית - הוואלי. שלטון דו-ראשי זה נמשך עד 1798, השנה בה נכבשה מצרים על ידי נפוליאון.

על אף שעד 1801 עזבו אחרוני הכוחות הצרפתיים את אדמת מצרים, מאזן הכוחות הפנימי במצרים השתנה באופן דרמטי, הממלוכים נחלשו מאוד במלחמה וקופתם המדוללת הקשתה עליהם מאוד את רכישתם של עבדים חדשים להכשרה כחיילים. גם האימפריה העות'מאנית הוכיחה את אוזלת ידה במלחמות נגד נפוליאון, שגורש בסופו של דבר על ידי הצי הבריטי.

נילוס, מצרים
נהר הנילוס היה מאז ומעולם עורק החיים של מצרים, הנילוס ליד סכר אסוואן (צילום: cattan2011)
כתבה על נהר הנילוס במצרים

בין אירופה למזרח - תעלת סואץ

את המצב ניצל מוחמד עלי, קצין עות'מאני צעיר ממוצא אלבני, שתפס את השלטון במצרים בשנת 1805. מוחמד עלי ייסד שושלת שהנהיגה את מצרים עד שנת 1952, רשמית המשיכה להיות מצרים חלק מן האמפריה העות'מאנית עד 1914, אך למעשה שמרו מוחמד עלי ויורשיו על אוטונומיה רבה, ואף על יכולת לפתח קשרי חוץ באופן עצמאי.
לאחר מחצית המאה ה-19 הפכה מצרים לציר תנועה חשוב בין אנגליה והודו, מיקומה האסטרטגי של מצרים חשף אותה להתערבות בלתי פוסקת מצד אנגליה ויריבתה האימפריאליסטית צרפת, התערבות שהגיעה לשיא עם פתיחת תעלת סואץ בשנת 1896. התעלה לא רק שלא תרמה דבר לכלכלתה של מצרים, עד הלאמתה בשנת 1956 על ידי גמאל עבד אל נאצר, אלא אף חייבה את גיוסם בכפייה של עשרות אלפי פלאחים מיצרים לבנייתה, והכניסה את מצרים לחובות ענק למלווים בינלאומיים.
תעלת סואץ, מצרים
משחתת אמריקאית חוצה את תעלת סואץ (צילום: U.S. Navy)

מצרים במאה ה- 20

במלחמת העולם הראשונה שימשה מצרים כבסיס אנגלי, שממנו תקפו הבריטים את הטורקים בארץ ישראל.
במלחמת העולם השנייה שימשה כמחסום אחרון לפני גייסותיו של רומל מלכבוש את ארץ ישראל ולהשתלט על תעלת סואץ.
עוד קודם למלחמת העולם השנייה, בשנת 1922, הכריזה מצרים עצמאות חלקית. לאחר המלחמה הפכה מצרים למדינה ריבונית תחת שלטון מלוכני של המלך פארוק. בשנת 1952 התבצעה הפיכה של קצינים בצבא המצרי שהעלו לשלטון את הגנרל מוחמד נאגיב. שנתיים מאוחר יותר הוא הודח בידי גמאל עבד אל נאצר, ששימש כנשיא מצרים עד מותו בשנת 1970
.
בשנת 1958 התאחדה מצרים עם סוריה ליצירת "הרפובליקה הערבית המאוחדת". במסגרת ניסיונה לצרף גם את תימן לאיחוד, היא התערבה במלחמה בתימן. האיחוד התפרק בשנת 1961 אולם מצרים המשיכה להלכה להיקרא בשם זה עד 1971.
את נאצר ירש אנואר סאדאת ששלט עד הירצחו בשנת 1981.

אנואר סאדת ובגין, הסכם השלום ישראל מצרים
אנואר סאדת, מנחם בגין וג'ימי קרטר, במעמד חתימת הסכם השלום ישראל-מצרים, 1978

כתבות נוספות על מצרים




מספר צפיות: 9841
3461



0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר