.jpg)
.jpg)
שמורת סרנגטי - הערבות האינסופיות
מאת: דורון גור
שמורת הסרנגטי היא השמורה השנייה בגודלה בטנזניה, והיא נמצאת בצפון מערב המדינה. שטח השמורה 14,763 קמ"ר, 2/3 משטחה של מדינת ישראל. גודל השמורה גם מתקשר לשם, שניתן לה על ידי שבט המסאים, שהתגורר בשמורה: "הערבות האין סופיות".
ברדלס (צ’יטה) במנוחה. החתול המהיר ביותר בעולם
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול לטנזניה יביא אתכם אל הספארי הטוב בעולם לשמורת סרנגטי ( מסאי-מארה .
המארה, המצויה בקניה , שטחה כ- 5,000 קמ"ר, אבל במהלך ספארי בטנזניה לא ניתן לעבור מעבר לגבול המדיני, כי רשמית אין מעבר (למרות שבמפה מופיעה דרך). שמורת הסרנגטי בטנזניה נחשבת לשמורת הטבע המגוונת ובעלת כמות בעלי החיים הגדולה ביותר בעולם, והיא נחשבת לספארי החיות הטוב באפריקה ובעצם בעולם כולו. לכן טיול ספארי לטנזניה, ללא ביקור בסרנגטי, נחשב לפספוס. זוהי שמורת הטבע האחרונה בעולם בה יש נדידה טבעית של פרסתנים (בעלי פרסות), לאחר השמדת עדרי הבופלו הגדולים במערב ארצות הברית בסוף המאה ה- 19.
היסטוריה של הסרנגטי רוב הרישומים ההיסטוריים מתחילים בתחילת המאה ה- 20. האירופים הראשונים ,שהגיעו לסרנגטי, הגדירו את הערבות האינסופיות "כעשב, עשב ועשב". בשנת 1913 הראשונים שהגיעו היו דווקא ציידים אירופאים, והם גילו במקום עושר בעלי חיים. הדבר שהרשים אותם במיוחד, היה כמויות קבוצות האריות. אבל ציידים אלו היו מוגבלים באזורי הכיסוי שלהם. בתחילת 1920, כאשר הציידים האמריקאיים הראשונים הגיעו, הם באו רכובים במכוניות פורד חדשניות, ואז גדל טווח המרחק להסתובבות בשמורה. אז גם החלו לשלב ספארי ("נסיעה" בשפה הסווהילית הנפוצה במזרח אפריקה) בתוך מסעות הצייד. ב- 1929 החלקים שנמצאים במרכז השמורה, הכוללים את אזור סרונרה ( Saronera), הוכרזו כשמורה והחלו לקבל הכרה בייחוד, בשל קבוצות האריות שחיו באזור. רק ב- 1950 הסרנגטי הפך לשמורת טבע רשמית על כל המשתמע מכך, בעיקר בכל הקשור להגנה על החי. ב- 1951 הוכרזה שמורת סרנגטי כפארק לאומי, ומאז השם הרשמי שלה הוא Serengeti National Park . תהליך הפיכת השמורה לפארק יצר מציאות, שהגנה על החיות מחד, אולם מאידך דחקה את השבטים המסאים שהתגוררו בשמורה אל מחוץ לגבולותיה, והם התמקמו על הגבול של אזור השימור בין הסרנגטי ונגורונגורו . 
עדר גנו בשמורת סרנגטי (צילום: באדיבות אקו)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הנדידה הגדולה ועונת ההמלטות בסרנגטי כאמור, הסרנגטי היא אחת השמורות המגוונות ביותר מבחינת עושר בעלי החיים, ולכן יעד פופולארי במסגרת טיול לטנזניה. 30 מינים של אוכלי עשב (פרסתנים, מכפילי פרסה) שבראשם מיליון גנו , חצי מיליון צבאי תומפסון ורבע מיליון זברות. נוסיף לרשימה בופלו , צבאי- טופי, ג’ירפות והרשימה עוד ארוכה. מקום מכובד בשרשרת המזון בסרנגטי תופסים הטורפים. המגוון יפה ומכובד - אריות , צ’יטות (ברדלס) , נמרים ואחר כך צבועים ונשרים. חשיבות רבה גם לפילים, שאינם נמנים על קבוצות הפרסתנים ומהווים נדבך מרכזי בנוף בעלי החיים של הסרנגטי. קרנפים יש, אבל מספרם מועט ביותר וצפייה בהם נחשבת למזל. ברחבי הסרנגטי זורמים מספר נחלים, שהם מקור מים לחיות הסוואנה וגם בית גידול לחיות המים, כמו תנינים, וגם לסוסי יאור (היפופוטמים). לחובבי הצפרות מובטח בסרנגטי גן עדן שלם. 500 סוגי ציפורים חיות בסרנגטי. החלוקה הגסה ביותר היא לשניים: חלק מהציפורים עונתיות, הנודדות לאירופה לקראת חודשי האביב והקיץ האירופי וחוזרות עם הגעת החורף הקר לאירופה, ואילו החלק השני הוא הציפורים החיות במקום דרך קבע. הנדידה הגדולה היא אחד מאירועי הטבע היפים והמרגשים, שנשארו על פני כדור הארץ. הנדידה היא של עדרי גנו, זברות וצבאי התומפסון. עם תחילת עונת היובש, בסוף חודש מאי מתחילה התנועה של העדרים. תחילה הם נעים בתוך הסרנגטי לחיפוש מרעה טרי, לכיוון דרום מערב ל - KIRAWIRA, ולאחר מכן ינדדו צפונה לעבר החלק הקנייתי, שנקרא כאמור ‘מסאי מארה’. הם מתקדמים בטורים ארוכים ומרהיבים ויוצרים שרשרת בעלי חיים יפה. בחודשים יולי עד אוקטובר, הם נודדים בתוך המסאי מרה ואחר כך, לקראת אמצע או סוף אוקטובר, מתחילים את נדידתם לכיוון דרום הסרנגטי. לקראת תחילת דצמבר הם יתמקמו בחלק הדרום מזרחי של השמורה על גבול הסרנגטי ואזור השימור של מכתש נגורונגורו. אזור זה ידוע בעשב העשיר יותר בסידן, לו זקוקות נקבות הגנו לעונת ההמלטות. בחודשים ינואר עד אפריל נודדים העדרים בתוך הסרנגטי, באזור הדרום מזרחי עד מרכז השמורה, באזור סרונרה ( Saronera) , בעיקר לאזורים בהם הם ימצאו עשב למרעה.
סך הכל הם ינדדו במסלול מעגלי כ- 800 קילומטר, תוך חצייה של מכשולי מים וסכנות רבות. חלק לא יצלחו מסע זה. מתי הכי טוב לראות את בעלי החיים בסרנגטי?
בעת תכנון טיול לטנזניה, רצוי לתפוס את הנדידה בחודשים המתאימים - דצמבר עד מאי.
עונת ההמלטות של הגנו מתרחשת בפברואר, ואז הספארי רוחש מאד, כי העדרים גדלים מאד והטורפים מנצלים את חולשת הוולדות החדשים כטרף קל.
מתי לצאת לטיול וספארי בטנזניה? | לינה בסביבת שמורת סרנגטי
זברות וגנו, מיליונים מהם מאכלסים את מישורי הסרנגטי (צילום: באדיבות אקו)
טיולי ספארי בסרנגטי הסוואנה של הסרנגטי גבוהה ונחשבת יבשה. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 26 מעלות. בבוקר עשוי להיות קריר , בין שתיים לארבע בצהריים עשוי להיות חמים, ורצוי למצוא מחסה קל. לקראת אחר הצהריים יחזור להיות נעים.
אין בטנזניה קיץ וחורף, אלא עונות יובש ועונות רטובות, ולכן אפשר לתכנן טיול לטנזניה לכל השנה, אבל ממומלץ כאמור להתחשב בנדידה. יום גשם בסרנגטי אינו יום גשום כמו בישראל. אחרי שעה רטובה יכול להתבהר ולהיות יום קסום לטיול.
החודשים ינואר עד פברואר נחשבים עונת היובש הקצרה. החודשים מרץ עד מאי העונה הרטובה. יוני עד נובמבר היא העונה היבשה בה מרבית החיות נמצאות בחלקם הצפוני של מישורי הסרנגטי, במסאי-מארה הקנייתי. בנובמבר ודצמבר שוב עונה רטובה קצרה בה הגשמים חוזרים ומישורי הסרנגטי ירוקים ויפים. 
פיל אפריקני - צורך בבגרותו 250 ק"ג של צומח וכ- 80 ליטר מים (צילום: באדיבות אקו)
לינה בסרנגטי המודל הטנזני אינו ידידותי למטייל הישראלי, שמחפש את הזול ביותר בתנאים צנועים. בסרנגטי אפשר למצוא לודג’ים מכל הסוגים ,אבל גם הזול ביותר עולה בערך 120$ לחדר ללילה (בתלות בעונה), על בסיס כלכלה מלאה (שימו לב אין איפה לקנות אוכל). אין הרבה חניוני קמפינג, וגם אלו עולים 40$ לילה לאדם ללא שירותים ומקלחות, דבר שמאלץ את המבקר להגיע עם אדמיניסטרציה שלמה, שלא בהכרח משתלמת למטייל העצמאי. בכל מקרה, זהו סיפור מאד לא זול. בצידה האחר של הסקאלה, יש בסרנגטי לודג’ים מפוארים מאד, שעלות לילה בהם יכולה לעלות מ- 250$ ועד 750$ ללילה. עלות כניסה ליום לשמורה 50$ (לא כולל עלות לודג’ים ורכב).
הגעה לסרנגטי במסגרת טיול לטנזניה קיימות ארבע דרכים להגיע לסרנגטי:
-
טיסת פנים מארושה - יקר, וצריך לדאוג שמישהו יאסוף אותך משדה התעופה.
-
לצפון הסרנגטי, מאזור לובו, לאלו שבוחרים לנסוע לפני זה לאגם נטרון.
-
מהצד המערבי - כמעט ולא ריאלי.
-
מדרום מזרח - ברכב מכיוון אזור השימור.
שמורת סרנגטי - דקה של מראות עוצרי נשימה
כתבות נוספות על טנזניה
עדר גנו בשמורת סרנגטי
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הנדידה הגדולה ועונת ההמלטות בסרנגטי כאמור, הסרנגטי היא אחת השמורות המגוונות ביותר מבחינת עושר בעלי החיים, ולכן יעד פופולארי במסגרת טיול לטנזניה. 30 מינים של אוכלי עשב (פרסתנים, מכפילי פרסה) שבראשם מיליון גנו , חצי מיליון צבאי תומפסון ורבע מיליון זברות. נוסיף לרשימה בופלו , צבאי- טופי, ג’ירפות והרשימה עוד ארוכה. מקום מכובד בשרשרת המזון בסרנגטי תופסים הטורפים. המגוון יפה ומכובד - אריות , צ’יטות (ברדלס) , נמרים ואחר כך צבועים ונשרים. חשיבות רבה גם לפילים, שאינם נמנים על קבוצות הפרסתנים ומהווים נדבך מרכזי בנוף בעלי החיים של הסרנגטי. קרנפים יש, אבל מספרם מועט ביותר וצפייה בהם נחשבת למזל. ברחבי הסרנגטי זורמים מספר נחלים, שהם מקור מים לחיות הסוואנה וגם בית גידול לחיות המים, כמו תנינים, וגם לסוסי יאור (היפופוטמים). לחובבי הצפרות מובטח בסרנגטי גן עדן שלם. 500 סוגי ציפורים חיות בסרנגטי. החלוקה הגסה ביותר היא לשניים: חלק מהציפורים עונתיות, הנודדות לאירופה לקראת חודשי האביב והקיץ האירופי וחוזרות עם הגעת החורף הקר לאירופה, ואילו החלק השני הוא הציפורים החיות במקום דרך קבע. הנדידה הגדולה היא אחד מאירועי הטבע היפים והמרגשים, שנשארו על פני כדור הארץ. הנדידה היא של עדרי גנו, זברות וצבאי התומפסון. עם תחילת עונת היובש, בסוף חודש מאי מתחילה התנועה של העדרים. תחילה הם נעים בתוך הסרנגטי לחיפוש מרעה טרי, לכיוון דרום מערב ל - KIRAWIRA, ולאחר מכן ינדדו צפונה לעבר החלק הקנייתי, שנקרא כאמור ‘מסאי מארה’. הם מתקדמים בטורים ארוכים ומרהיבים ויוצרים שרשרת בעלי חיים יפה. בחודשים יולי עד אוקטובר, הם נודדים בתוך המסאי מרה ואחר כך, לקראת אמצע או סוף אוקטובר, מתחילים את נדידתם לכיוון דרום הסרנגטי. לקראת תחילת דצמבר הם יתמקמו בחלק הדרום מזרחי של השמורה על גבול הסרנגטי ואזור השימור של מכתש נגורונגורו. אזור זה ידוע בעשב העשיר יותר בסידן, לו זקוקות נקבות הגנו לעונת ההמלטות. בחודשים ינואר עד אפריל נודדים העדרים בתוך הסרנגטי, באזור הדרום מזרחי עד מרכז השמורה, באזור סרונרה ( Saronera) , בעיקר לאזורים בהם הם ימצאו עשב למרעה.
סך הכל הם ינדדו במסלול מעגלי כ- 800 קילומטר, תוך חצייה של מכשולי מים וסכנות רבות. חלק לא יצלחו מסע זה. מתי הכי טוב לראות את בעלי החיים בסרנגטי?
בעת תכנון טיול לטנזניה, רצוי לתפוס את הנדידה בחודשים המתאימים - דצמבר עד מאי.
עונת ההמלטות של הגנו מתרחשת בפברואר, ואז הספארי רוחש מאד, כי העדרים גדלים מאד והטורפים מנצלים את חולשת הוולדות החדשים כטרף קל.
מתי לצאת לטיול וספארי בטנזניה? | לינה בסביבת שמורת סרנגטי
זברות וגנו, מיליונים מהם מאכלסים את מישורי הסרנגטי (צילום: באדיבות אקו)
טיולי ספארי בסרנגטי הסוואנה של הסרנגטי גבוהה ונחשבת יבשה. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 26 מעלות. בבוקר עשוי להיות קריר , בין שתיים לארבע בצהריים עשוי להיות חמים, ורצוי למצוא מחסה קל. לקראת אחר הצהריים יחזור להיות נעים.
אין בטנזניה קיץ וחורף, אלא עונות יובש ועונות רטובות, ולכן אפשר לתכנן טיול לטנזניה לכל השנה, אבל ממומלץ כאמור להתחשב בנדידה. יום גשם בסרנגטי אינו יום גשום כמו בישראל. אחרי שעה רטובה יכול להתבהר ולהיות יום קסום לטיול.
החודשים ינואר עד פברואר נחשבים עונת היובש הקצרה. החודשים מרץ עד מאי העונה הרטובה. יוני עד נובמבר היא העונה היבשה בה מרבית החיות נמצאות בחלקם הצפוני של מישורי הסרנגטי, במסאי-מארה הקנייתי. בנובמבר ודצמבר שוב עונה רטובה קצרה בה הגשמים חוזרים ומישורי הסרנגטי ירוקים ויפים.
פיל אפריקני - צורך בבגרותו 250 ק"ג של צומח וכ- 80 ליטר מים (צילום: באדיבות אקו)
לינה בסרנגטי המודל הטנזני אינו ידידותי למטייל הישראלי, שמחפש את הזול ביותר בתנאים צנועים. בסרנגטי אפשר למצוא לודג’ים מכל הסוגים ,אבל גם הזול ביותר עולה בערך 120$ לחדר ללילה (בתלות בעונה), על בסיס כלכלה מלאה (שימו לב אין איפה לקנות אוכל). אין הרבה חניוני קמפינג, וגם אלו עולים 40$ לילה לאדם ללא שירותים ומקלחות, דבר שמאלץ את המבקר להגיע עם אדמיניסטרציה שלמה, שלא בהכרח משתלמת למטייל העצמאי. בכל מקרה, זהו סיפור מאד לא זול. בצידה האחר של הסקאלה, יש בסרנגטי לודג’ים מפוארים מאד, שעלות לילה בהם יכולה לעלות מ- 250$ ועד 750$ ללילה. עלות כניסה ליום לשמורה 50$ (לא כולל עלות לודג’ים ורכב).
הגעה לסרנגטי במסגרת טיול לטנזניה קיימות ארבע דרכים להגיע לסרנגטי:
-
טיסת פנים מארושה - יקר, וצריך לדאוג שמישהו יאסוף אותך משדה התעופה.
-
לצפון הסרנגטי, מאזור לובו, לאלו שבוחרים לנסוע לפני זה לאגם נטרון.
-
מהצד המערבי - כמעט ולא ריאלי.
-
מדרום מזרח - ברכב מכיוון אזור השימור.
שמורת סרנגטי - דקה של מראות עוצרי נשימה
כתבות נוספות על טנזניה
סך הכל הם ינדדו במסלול מעגלי כ- 800 קילומטר, תוך חצייה של מכשולי מים וסכנות רבות. חלק לא יצלחו מסע זה.
בעת תכנון טיול לטנזניה, רצוי לתפוס את הנדידה בחודשים המתאימים - דצמבר עד מאי.
עונת ההמלטות של הגנו מתרחשת בפברואר, ואז הספארי רוחש מאד, כי העדרים גדלים מאד והטורפים מנצלים את חולשת הוולדות החדשים כטרף קל.
מתי לצאת לטיול וספארי בטנזניה? | לינה בסביבת שמורת סרנגטי
זברות וגנו, מיליונים מהם מאכלסים את מישורי הסרנגטי
אין בטנזניה קיץ וחורף, אלא עונות יובש ועונות רטובות, ולכן אפשר לתכנן טיול לטנזניה לכל השנה, אבל ממומלץ כאמור להתחשב בנדידה. יום גשם בסרנגטי אינו יום גשום כמו בישראל. אחרי שעה רטובה יכול להתבהר ולהיות יום קסום לטיול.
החודשים ינואר עד פברואר נחשבים עונת היובש הקצרה. החודשים מרץ עד מאי העונה הרטובה. יוני עד נובמבר היא העונה היבשה בה מרבית החיות נמצאות בחלקם הצפוני של מישורי הסרנגטי, במסאי-מארה הקנייתי. בנובמבר ודצמבר שוב עונה רטובה קצרה בה הגשמים חוזרים ומישורי הסרנגטי ירוקים ויפים.
פיל אפריקני - צורך בבגרותו 250 ק"ג של צומח וכ- 80 ליטר מים
לינה בסרנגטי המודל הטנזני אינו ידידותי למטייל הישראלי, שמחפש את הזול ביותר בתנאים צנועים. בסרנגטי אפשר למצוא לודג’ים מכל הסוגים ,אבל גם הזול ביותר עולה בערך 120$ לחדר ללילה (בתלות בעונה), על בסיס כלכלה מלאה (שימו לב אין איפה לקנות אוכל). אין הרבה חניוני קמפינג, וגם אלו עולים 40$ לילה לאדם ללא שירותים ומקלחות, דבר שמאלץ את המבקר להגיע עם אדמיניסטרציה שלמה, שלא בהכרח משתלמת למטייל העצמאי. בכל מקרה, זהו סיפור מאד לא זול. בצידה האחר של הסקאלה, יש בסרנגטי לודג’ים מפוארים מאד, שעלות לילה בהם יכולה לעלות מ- 250$ ועד 750$ ללילה. עלות כניסה ליום לשמורה 50$ (לא כולל עלות לודג’ים ורכב).
הגעה לסרנגטי במסגרת טיול לטנזניה קיימות ארבע דרכים להגיע לסרנגטי:
-
טיסת פנים מארושה - יקר, וצריך לדאוג שמישהו יאסוף אותך משדה התעופה.
-
לצפון הסרנגטי, מאזור לובו, לאלו שבוחרים לנסוע לפני זה לאגם נטרון.
-
מהצד המערבי - כמעט ולא ריאלי.
-
מדרום מזרח - ברכב מכיוון אזור השימור.
שמורת סרנגטי - דקה של מראות עוצרי נשימה
כתבות נוספות על טנזניה
-
טיסת פנים מארושה - יקר, וצריך לדאוג שמישהו יאסוף אותך משדה התעופה. -
לצפון הסרנגטי, מאזור לובו, לאלו שבוחרים לנסוע לפני זה לאגם נטרון. -
מהצד המערבי - כמעט ולא ריאלי. -
מדרום מזרח - ברכב מכיוון אזור השימור.
כתבות נוספות על טנזניה
 |
אודות הכותב
דורון גור, בוגר תואר ראשון במדע המדינה סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר שני במנהל עסקים. תומך אדוק של איכות הסביבה ושמירה על חיים ירוקים. אוהב ויוצר נלהב של טיולים רגליים ואקולוגיים. סמנכ"ל אופרציה ומוצר ומנהל את מחלקת הטרקים, לצד הטיולים גיאוגרפיים בחברת אקו טיולי שטח.
|
.jpg)
