.jpg)
שמורת סרנגטי – הערבות האינסופיות
מאת: דורון גור
שמורת הסרנגטי, השוכנת בצפון-מערב טנזניה, היא השמורה השנייה בגודלה במדינה: היא נפרשת על פני 14,763 קמ"ר, כשני שלישים משטחה של מדינת ישראל. גודל השמורה גם מתקשר לשמה, שניתן לה על ידי שבט המסאים שהתגורר בשטחה: "הערבות האין-סופיות".
שמורת סרנגטי, השמורה השנייה בגודלה בטנזניה
.jpg)
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים » טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת ההצעות »
טיול לטנזניה – הספארי הטוב בעולם
לשמורת סרנגטי ( המארה, המצויה בקניה, שטחה כ- 5,000 קמ"ר, אבל במהלך ספארי בטנזניה לא ניתן לעבור מעבר לגבול המדיני, כי רשמית אין מעבר (למרות שבמפה מופיעה דרך).
שמורת הסרנגטי בטנזניה נחשבת לשמורת הטבע המגוונת ובעלת כמות בעלי החיים הגדולה ביותר בעולם, והיא נחשבת לספארי החיות הטוב באפריקה ובעצם בעולם כולו. לכן טיול ספארי לטנזניה, ללא ביקור בסרנגטי, נחשב לפספוס. זוהי שמורת הטבע האחרונה בעולם בה יש נדידה טבעית של פרסתנים (בעלי פרסות), לאחר השמדת עדרי הבופלו הגדולים במערב ארצות הברית בסוף המאה ה-19.
הסרנגטי היא שמורת הטבע האחרונה בעולם בה יש נדידה טבעית של פרסתנים (צילום: )
מפת צפון טנזניה עם שמורת הסרנגטי ושמורות נוספות בסביבתה,
ושני מקומות לינה מומלצים בסרנגטי: לודג' סרנגטי סרנה | לודג' סרנגטי איקומה
היסטוריה של הסרנגטי
רוב הרישומים ההיסטוריים מתחילים בתחילת המאה ה-20. האירופים הראשונים שהגיעו לסרנגטי הגדירו את הערבות האינסופיות כ"עשב, עשב ועשב". בשנת 1913 הגיעו לכאן ציידים אירופאים, אשר גילו במקום עושר בעלי חיים. הדבר שהרשים אותם במיוחד היה כמויות קבוצות האריות. ציידים אלו היו מוגבלים באזורי הכיסוי שלהם. בתחילת 1920, כאשר הציידים האמריקאיים הראשונים הגיעו, הם באו רכובים במכוניות פורד חדשניות, ואז גדל טווח המרחק להסתובבות בשמורה. אז גם החלו לשלב ספארי ("נסיעה" בשפה הסווהילית הנפוצה במזרח אפריקה) בתוך מסעות הציד.
ב- 1929 החלקים שנמצאים במרכז השמורה, הכוללים את אזור סרונרה ( Seronera), הוכרזו כשמורה והחלו לקבל הכרה בייחוד, בשל קבוצות האריות שחיו באזור. רק ב- 1950 הפך הסרנגטי לשמורת טבע רשמית על כל המשתמע מכך, בעיקר בכל הקשור להגנה על החי. ב- 1951 הוכרזה שמורת סרנגטי כפארק לאומי, ומאז השם הרשמי שלה הוא Serengeti National Park . תהליך הפיכת השמורה לפארק יצר מציאות שהגנה על החיות מחד, אולם מאידך דחקה את השבטים המסאים שהתגוררו בשמורה אל מחוץ לגבולותיה, והם התמקמו על הגבול של אזור השימור בין הסרנגטי 
בתחילת המאה ה-20 הגיעו לכאן ציידים אירופאים, שהתרשמו במיוחד מכמות קבוצות האריות (צילומים: )
מגוון עצום של בעלי חיים בסרנגטי
כאמור, הסרנגטי היא אחת השמורות המגוונות ביותר מבחינת עושר בעלי החיים, ולכן יעד פופולרי במסגרת טיול לטנזניה. כ-30 מינים של אוכלי עשב (פרסתנים, מכפילי פרסה) , בופלו, צבאי טופי, ג'ירפות, והרשימה עוד ארוכה. מקום מכובד בשרשרת המזון בסרנגטי תופסים הטורפים, והמגוון יפה ומכובד אריות, צ'יטות (ברדלסים), נמרים ואחר כך צבועים ונשרים.
חשיבות רבה ישנה גם לפילים, שאינם נמנים אמנם על קבוצות הפרסתנים אך מהווים נדבך מרכזי בנוף בעלי החיים של הסרנגטי. קרנפים יש גם, אבל מספרם מועט ביותר וצפייה בהם נחשבת למזל. ברחבי הסרנגטי זורמים מספר נחלים, שהם מקור מים לחיות הסוואנה וגם בית גידול לחיות המים, כמו תנינים והיפופוטמים.
לחובבי הצפרות מובטח בסרנגטי גן עדן שלם
צ'יטה (ברדלס), אחד מהטורפים בשמורת סרנגטי (צילום: )
היפופוטמים שורצים בנהרות (צילום: CC Armin Rodler)
הנדידה הגדולה ועונת ההמלטות בסרנגטי
הנדידה הגדולה היא אחד מאירועי הטבע היפים והמרגשים על פני כדור הארץ, כשעדרים עצומים של גנו, זברות וצבאי תומסון נעים . עם תחילת עונת היובש, בסוף חודש מאי מתחילה הנדידה: תחילה הם נעים בתוך הסרנגטי לחיפוש מרעה טרי, בכיוון דרום-מערב אל Kirawira, ולאחר מכן ינדדו צפונה לעבר החלק הקנייתי, שנקרא כאמור מסאי מארה.
בחודשים יולי עד אוקטובר הם נודדים בתוך המסאי מארה ואחר כך, לקראת אמצע או סוף אוקטובר, מתחילים את נדידתם לכיוון דרום הסרנגטי. לקראת תחילת דצמבר הם יתמקמו בחלק הדרום-מזרחי של השמורה על גבול הסרנגטי ואזור השימור של מכתש נגורונגורו. אזור זה ידוע בעשב העשיר יותר בסידן, לו זקוקות נקבות הגנו לעונת ההמלטות. בעונה זו, המתרחשת בפברואר, הספארי רוחש ורוגש – העדרים גדלים מאוד והטורפים מנצלים את חולשת הוולדות החדשים כטרף קל.
בחודשים ינואר עד אפריל נודדים העדרים בתוך הסרנגטי, באזור הדרום-מזרחי עד מרכז השמורה, באזור סרונרה ( Saronera) , בעיקר לאזורים בהם הם ימצאו עשב למרעה. בסך הכול, ינדדו העדרים במסלול מעגלי כ-800 ק"מ, תוך חצייה של מכשולי מים וסכנות רבות. חלק לא יצלחו את המסע.
העדרים העצומים נעים מהסרנגטי צפונה למסאי מארה בחיפוש אחר שטחי מרעה (צילום: CC Chocopups)
גם הזברות לוקחות חלק בנדידה הגדולה (צילום: )
טיול ספארי בסרנגטי – מתי כדאי?
בטנזניה אין קיץ וחורף, אלא עונות יובש ועונות רטובות לכן אפשר לתכנן טיול לטנזניה בכל זמן בשנה, אם כי כמובן מומלץ להתחשב בנדידה ולהגיע לסרנגטי החודשים ינואר-פברואר נחשבים לעונה היבשה הקצרה, וממרץ עד מאי זוהי העונה הרטובה. יוני עד נובמבר היא העונה היבשה בה מרבית החיות נמצאות בחלקם הצפוני של מישורי הסרנגטי, כולל במסאי מארה הקנייתי. תקופה זו, בעיקר בין יולי לספטמבר, נחשבת לשיא עונת התיירות בשמורה. בנובמבר ודצמבר שוב עונה רטובה קצרה בה הגשמים חוזרים ומישורי הסרנגטי ירוקים ויפים.
הסוואנה של הסרנגטי גבוהה ונחשבת יבשה, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של 26 מעלות. בבוקר עשוי להיות קריר, בין שתיים לארבע בצהריים עשוי להיות חמים, ורצוי למצוא מחסה קל. לקראת אחר הצהריים יחזור להיות נעים. כדאי לזכור שיום גשם בסרנגטי אינו כמו יום גשום בישראל. אחרי שעה רטובה יכול להתבהר ולהיות יום קסום לטיול.
מתי לצאת לטיול וספארי בטנזניה?
העונה היבשה נחשבת לזמן הטוב ביותר לצפות בנדידה הגדולה (צילום: )
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת ההצעות »
הגעה לסרנגטי במסגרת טיול לטנזניה
שמורת הסרנגטי משתרעת על שטח עצום בצפון טנזניה, וההגעה אליה אפשרית בשתי דרכים עיקריות. הדרך הקצרה והנוחה ביותר היא באמצעות טיסת פנים. טיסות אלה יוצאות לרוב משדה התעופה של ארושה או מנמל התעופה הבינלאומי קילימנג'רו ומגיעות ישירות לאחד ממסלולי הנחיתה שבשמורה – כמו Seronera במרכז, Kogatende בצפון או Grumeti במערב.
אפשרות נוספת להגיע לסרנגטי היא בנסיעה מארושה. המסלול עובר דרך אזור השימור נגורונגורו ומהווה חוויה מרהיבה בפני עצמה, אך הוא ארוך: משך הנסיעה המלאה עד הגעה למחנה הראשון בתוך הסרנגטי נע בין 8 ל-10 שעות, והוא תלוי בתנאי הדרך. מומלץ לעשות את הדרך היבשתית במסגרת סיור ספארי מאורגן. חבילה כזו כוללת נהג-מדריך מקומי מיומן, רכב שטח מתאים וטיפול בכל ההיתרים והתשלומים מראש. נסיעה עצמאית בשמורה אינה מומלצת בשל אתגרים לוגיסטיים, עומס (במיוחד בעת הנדידה) והיעדר שילוט ברור .
שערי הכניסה העיקריים הם: Naabi Hill Gate (הכניסה המרכזית לשמורה, מדרום-מזרח, מכיוון נגורונגורו), Ndabaka Gate (במערב, מכיוון אגם ויקטוריה) ו- Klein’s Gate (בצפון, לאלו שבוחרים לנסוע לפני זה לאגם נטרון – (Lake Natron . הבחירה בשער ובאופן ההגעה תלויה ישירות בעונה ובאזור בו מתכננים להתמקד כדי לעקוב אחרי הנדידה הגדולה.
שמורת סרנגטי – דקה של מראות עוצרי נשימה
לינה בסרנגטי
בסרנגטי אפשר למצוא לודג'ים מכל הסוגים, אך קחו בחשבון שגם הזול ביותר עולה בערך 150$ לחדר ללילה (בתלות בעונה), על בסיס כלכלה מלאה (שימו לב שאין איפה לקנות אוכל). בצידה האחר של הסקאלה, יש בסרנגטי לודג'ים מפוארים מאוד, שעלות לילה בהם יכולה לעלות אלפי דולרים ללילה. כמובן שיש רמת ביניים עם לודג'ים במחיר של כמה מאות דולרים ללילה. ישנם גם מספר חניוני קמפינג, בעלות של כמה עשרות דולרים לאדם.
מעבר לעלות הלינה עצמה, כאשר מתארחים בתוך השמורה (בלודג', במחנה אוהלים או בחניון קמפינג), יש לשלם שני סוגי אגרות חובה (לכל אדם, לכל יום):
• דמי כניסה (Park Entry Fee) – בין 60-80 דולר בהתאם לעונה (המחיר לילדים עד גיל 15 נמוך יותר ופעוטות עד גיל 5 נכנסים בחינם).
• דמי לינה (Camping/Concession Fee) – כ-60 דולר למבוגר (16 ומעלה) ו-12 לילד (גם כאן אין תשלום עבור פעוטות עד גיל 5).
בעת ביצוע הזמנת הלינה, מומלץ לבדוק האם המחיר כולל את העלויות הנלוות הללו. ברוב המקרים, רכישת חבילת ספארי מלאה תכלול גם את דמי הכניסה והלינה במחיר, אבל מומלץ לוודא זאת מראש.
המלצות לינה בשמורת הסרנגטי
לודג' סרנגטי סרנה ( Serengeti Serena Safari Lodge ) שוכן בלב השמורה, על רכס המשקיף אל המישורים הפתוחים שבהם עוברת הנדידה הגדולה. הלודג' בנוי בסגנון אפריקאי מסורתי עם בקתות אבן עגולות וגגות קש, ומשלב בין אווירה טבעית ונוחות מודרנית. המקום מציע 65 חדרים, מסעדה, בריכת אינפיניטי, ופעילויות כמו ארוחות בשטח, טיסות בכדור פורח וסיורי ספארי מודרכים.
חלופה צנועה יותר תמצאו לא הרחק משם, בלודג' סרנגטי איקומה ( Africa Safari Serengeti Ikoma ), שגם הוא ממוקם בקרבת מסלול הנדידה הגדולה. המקום מציע אוהלי ספארי גדולים (חלקם מתאימים גם למשפחות) המוגנים תחת קורת גג, עם שירותים ומקלחת פרטיים, מיטה עם כילה ופטיו קטן. גם לודג' זה מציע בריכה חיצונית, מסעדה וטיולי ספארי.
אפשרויות לינה נוספות באזור הסרנגטי
לודג' סרנגטי סרנה, להשקיף אל המישורים הפתוחים בלב השמורה
לודג' סרנגטי איקומה, מציע חוויה דומה אך זולה יותר
כתבות נוספות על טנזניה
הסרנגטי היא שמורת הטבע האחרונה בעולם בה יש נדידה טבעית של פרסתנים
מפת צפון טנזניה עם שמורת הסרנגטי ושמורות נוספות בסביבתה,
ושני מקומות לינה מומלצים בסרנגטי: לודג' סרנגטי סרנה | לודג' סרנגטי איקומה
מגוון עצום של בעלי חיים בסרנגטי
כאמור, הסרנגטי היא אחת השמורות המגוונות ביותר מבחינת עושר בעלי החיים, ולכן יעד פופולרי במסגרת טיול לטנזניה. כ-30 מינים של אוכלי עשב (פרסתנים, מכפילי פרסה) , בופלו, צבאי טופי, ג'ירפות, והרשימה עוד ארוכה. מקום מכובד בשרשרת המזון בסרנגטי תופסים הטורפים, והמגוון יפה ומכובד אריות, צ'יטות (ברדלסים), נמרים ואחר כך צבועים ונשרים.
חשיבות רבה ישנה גם לפילים, שאינם נמנים אמנם על קבוצות הפרסתנים אך מהווים נדבך מרכזי בנוף בעלי החיים של הסרנגטי. קרנפים יש גם, אבל מספרם מועט ביותר וצפייה בהם נחשבת למזל. ברחבי הסרנגטי זורמים מספר נחלים, שהם מקור מים לחיות הסוואנה וגם בית גידול לחיות המים, כמו תנינים והיפופוטמים.
לחובבי הצפרות מובטח בסרנגטי גן עדן שלם
צ'יטה (ברדלס), אחד מהטורפים בשמורת סרנגטי (צילום: )
היפופוטמים שורצים בנהרות (צילום: CC Armin Rodler)
הנדידה הגדולה ועונת ההמלטות בסרנגטי
הנדידה הגדולה היא אחד מאירועי הטבע היפים והמרגשים על פני כדור הארץ, כשעדרים עצומים של גנו, זברות וצבאי תומסון נעים . עם תחילת עונת היובש, בסוף חודש מאי מתחילה הנדידה: תחילה הם נעים בתוך הסרנגטי לחיפוש מרעה טרי, בכיוון דרום-מערב אל Kirawira, ולאחר מכן ינדדו צפונה לעבר החלק הקנייתי, שנקרא כאמור מסאי מארה.
בחודשים יולי עד אוקטובר הם נודדים בתוך המסאי מארה ואחר כך, לקראת אמצע או סוף אוקטובר, מתחילים את נדידתם לכיוון דרום הסרנגטי. לקראת תחילת דצמבר הם יתמקמו בחלק הדרום-מזרחי של השמורה על גבול הסרנגטי ואזור השימור של מכתש נגורונגורו. אזור זה ידוע בעשב העשיר יותר בסידן, לו זקוקות נקבות הגנו לעונת ההמלטות. בעונה זו, המתרחשת בפברואר, הספארי רוחש ורוגש – העדרים גדלים מאוד והטורפים מנצלים את חולשת הוולדות החדשים כטרף קל.
בחודשים ינואר עד אפריל נודדים העדרים בתוך הסרנגטי, באזור הדרום-מזרחי עד מרכז השמורה, באזור סרונרה ( Saronera) , בעיקר לאזורים בהם הם ימצאו עשב למרעה. בסך הכול, ינדדו העדרים במסלול מעגלי כ-800 ק"מ, תוך חצייה של מכשולי מים וסכנות רבות. חלק לא יצלחו את המסע.
העדרים העצומים נעים מהסרנגטי צפונה למסאי מארה בחיפוש אחר שטחי מרעה (צילום: CC Chocopups)
גם הזברות לוקחות חלק בנדידה הגדולה (צילום: )
טיול ספארי בסרנגטי – מתי כדאי?
בטנזניה אין קיץ וחורף, אלא עונות יובש ועונות רטובות לכן אפשר לתכנן טיול לטנזניה בכל זמן בשנה, אם כי כמובן מומלץ להתחשב בנדידה ולהגיע לסרנגטי החודשים ינואר-פברואר נחשבים לעונה היבשה הקצרה, וממרץ עד מאי זוהי העונה הרטובה. יוני עד נובמבר היא העונה היבשה בה מרבית החיות נמצאות בחלקם הצפוני של מישורי הסרנגטי, כולל במסאי מארה הקנייתי. תקופה זו, בעיקר בין יולי לספטמבר, נחשבת לשיא עונת התיירות בשמורה. בנובמבר ודצמבר שוב עונה רטובה קצרה בה הגשמים חוזרים ומישורי הסרנגטי ירוקים ויפים.
הסוואנה של הסרנגטי גבוהה ונחשבת יבשה, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של 26 מעלות. בבוקר עשוי להיות קריר, בין שתיים לארבע בצהריים עשוי להיות חמים, ורצוי למצוא מחסה קל. לקראת אחר הצהריים יחזור להיות נעים. כדאי לזכור שיום גשם בסרנגטי אינו כמו יום גשום בישראל. אחרי שעה רטובה יכול להתבהר ולהיות יום קסום לטיול.
מתי לצאת לטיול וספארי בטנזניה?
העונה היבשה נחשבת לזמן הטוב ביותר לצפות בנדידה הגדולה (צילום: )
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת ההצעות »
הגעה לסרנגטי במסגרת טיול לטנזניה
שמורת הסרנגטי משתרעת על שטח עצום בצפון טנזניה, וההגעה אליה אפשרית בשתי דרכים עיקריות. הדרך הקצרה והנוחה ביותר היא באמצעות טיסת פנים. טיסות אלה יוצאות לרוב משדה התעופה של ארושה או מנמל התעופה הבינלאומי קילימנג'רו ומגיעות ישירות לאחד ממסלולי הנחיתה שבשמורה – כמו Seronera במרכז, Kogatende בצפון או Grumeti במערב.
אפשרות נוספת להגיע לסרנגטי היא בנסיעה מארושה. המסלול עובר דרך אזור השימור נגורונגורו ומהווה חוויה מרהיבה בפני עצמה, אך הוא ארוך: משך הנסיעה המלאה עד הגעה למחנה הראשון בתוך הסרנגטי נע בין 8 ל-10 שעות, והוא תלוי בתנאי הדרך. מומלץ לעשות את הדרך היבשתית במסגרת סיור ספארי מאורגן. חבילה כזו כוללת נהג-מדריך מקומי מיומן, רכב שטח מתאים וטיפול בכל ההיתרים והתשלומים מראש. נסיעה עצמאית בשמורה אינה מומלצת בשל אתגרים לוגיסטיים, עומס (במיוחד בעת הנדידה) והיעדר שילוט ברור .
שערי הכניסה העיקריים הם: Naabi Hill Gate (הכניסה המרכזית לשמורה, מדרום-מזרח, מכיוון נגורונגורו), Ndabaka Gate (במערב, מכיוון אגם ויקטוריה) ו- Klein’s Gate (בצפון, לאלו שבוחרים לנסוע לפני זה לאגם נטרון – (Lake Natron . הבחירה בשער ובאופן ההגעה תלויה ישירות בעונה ובאזור בו מתכננים להתמקד כדי לעקוב אחרי הנדידה הגדולה.
שמורת סרנגטי – דקה של מראות עוצרי נשימה
לינה בסרנגטי
בסרנגטי אפשר למצוא לודג'ים מכל הסוגים, אך קחו בחשבון שגם הזול ביותר עולה בערך 150$ לחדר ללילה (בתלות בעונה), על בסיס כלכלה מלאה (שימו לב שאין איפה לקנות אוכל). בצידה האחר של הסקאלה, יש בסרנגטי לודג'ים מפוארים מאוד, שעלות לילה בהם יכולה לעלות אלפי דולרים ללילה. כמובן שיש רמת ביניים עם לודג'ים במחיר של כמה מאות דולרים ללילה. ישנם גם מספר חניוני קמפינג, בעלות של כמה עשרות דולרים לאדם.
מעבר לעלות הלינה עצמה, כאשר מתארחים בתוך השמורה (בלודג', במחנה אוהלים או בחניון קמפינג), יש לשלם שני סוגי אגרות חובה (לכל אדם, לכל יום):
• דמי כניסה (Park Entry Fee) – בין 60-80 דולר בהתאם לעונה (המחיר לילדים עד גיל 15 נמוך יותר ופעוטות עד גיל 5 נכנסים בחינם).
• דמי לינה (Camping/Concession Fee) – כ-60 דולר למבוגר (16 ומעלה) ו-12 לילד (גם כאן אין תשלום עבור פעוטות עד גיל 5).
בעת ביצוע הזמנת הלינה, מומלץ לבדוק האם המחיר כולל את העלויות הנלוות הללו. ברוב המקרים, רכישת חבילת ספארי מלאה תכלול גם את דמי הכניסה והלינה במחיר, אבל מומלץ לוודא זאת מראש.
המלצות לינה בשמורת הסרנגטי
לודג' סרנגטי סרנה ( Serengeti Serena Safari Lodge ) שוכן בלב השמורה, על רכס המשקיף אל המישורים הפתוחים שבהם עוברת הנדידה הגדולה. הלודג' בנוי בסגנון אפריקאי מסורתי עם בקתות אבן עגולות וגגות קש, ומשלב בין אווירה טבעית ונוחות מודרנית. המקום מציע 65 חדרים, מסעדה, בריכת אינפיניטי, ופעילויות כמו ארוחות בשטח, טיסות בכדור פורח וסיורי ספארי מודרכים.
חלופה צנועה יותר תמצאו לא הרחק משם, בלודג' סרנגטי איקומה ( Africa Safari Serengeti Ikoma ), שגם הוא ממוקם בקרבת מסלול הנדידה הגדולה. המקום מציע אוהלי ספארי גדולים (חלקם מתאימים גם למשפחות) המוגנים תחת קורת גג, עם שירותים ומקלחת פרטיים, מיטה עם כילה ופטיו קטן. גם לודג' זה מציע בריכה חיצונית, מסעדה וטיולי ספארי.
אפשרויות לינה נוספות באזור הסרנגטי
לודג' סרנגטי סרנה, להשקיף אל המישורים הפתוחים בלב השמורה
לודג' סרנגטי איקומה, מציע חוויה דומה אך זולה יותר
כתבות נוספות על טנזניה
היפופוטמים שורצים בנהרות
הנדידה הגדולה ועונת ההמלטות בסרנגטי
בחודשים יולי עד אוקטובר הם נודדים בתוך המסאי מארה ואחר כך, לקראת אמצע או סוף אוקטובר, מתחילים את נדידתם לכיוון דרום הסרנגטי. לקראת תחילת דצמבר הם יתמקמו בחלק הדרום-מזרחי של השמורה על גבול הסרנגטי ואזור השימור של
בחודשים ינואר עד אפריל נודדים העדרים בתוך הסרנגטי, באזור הדרום-מזרחי עד מרכז השמורה, באזור סרונרה (
העדרים העצומים נעים מהסרנגטי צפונה למסאי מארה בחיפוש אחר שטחי מרעה
גם הזברות לוקחות חלק בנדידה הגדולה
הסוואנה של הסרנגטי גבוהה ונחשבת יבשה, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של 26 מעלות. בבוקר עשוי להיות קריר, בין שתיים לארבע בצהריים עשוי להיות חמים, ורצוי למצוא מחסה קל. לקראת אחר הצהריים יחזור להיות נעים. כדאי לזכור שיום גשם בסרנגטי אינו כמו יום גשום בישראל. אחרי שעה רטובה יכול להתבהר ולהיות יום קסום לטיול.
מתי לצאת לטיול וספארי בטנזניה?
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים » טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת ההצעות »
הגעה לסרנגטי במסגרת טיול לטנזניה
שמורת הסרנגטי משתרעת על שטח עצום בצפון טנזניה, וההגעה אליה אפשרית בשתי דרכים עיקריות. הדרך הקצרה והנוחה ביותר היא באמצעות טיסת פנים. טיסות אלה יוצאות לרוב משדה התעופה של ארושה או מנמל התעופה הבינלאומי קילימנג'רו ומגיעות ישירות לאחד ממסלולי הנחיתה שבשמורה – כמו Seronera במרכז, Kogatende בצפון או Grumeti במערב.
אפשרות נוספת להגיע לסרנגטי היא בנסיעה מארושה. המסלול עובר דרך אזור השימור נגורונגורו ומהווה חוויה מרהיבה בפני עצמה, אך הוא ארוך: משך הנסיעה המלאה עד הגעה למחנה הראשון בתוך הסרנגטי נע בין 8 ל-10 שעות, והוא תלוי בתנאי הדרך. מומלץ לעשות את הדרך היבשתית במסגרת סיור ספארי מאורגן. חבילה כזו כוללת נהג-מדריך מקומי מיומן, רכב שטח מתאים וטיפול בכל ההיתרים והתשלומים מראש. נסיעה עצמאית בשמורה אינה מומלצת בשל אתגרים לוגיסטיים, עומס (במיוחד בעת הנדידה) והיעדר שילוט ברור .
שערי הכניסה העיקריים הם: Naabi Hill Gate (הכניסה המרכזית לשמורה, מדרום-מזרח, מכיוון נגורונגורו), Ndabaka Gate (במערב, מכיוון אגם ויקטוריה) ו- Klein’s Gate (בצפון, לאלו שבוחרים לנסוע לפני זה לאגם נטרון – (Lake Natron . הבחירה בשער ובאופן ההגעה תלויה ישירות בעונה ובאזור בו מתכננים להתמקד כדי לעקוב אחרי הנדידה הגדולה.
שמורת סרנגטי – דקה של מראות עוצרי נשימה
לינה בסרנגטי
בסרנגטי אפשר למצוא לודג'ים מכל הסוגים, אך קחו בחשבון שגם הזול ביותר עולה בערך 150$ לחדר ללילה (בתלות בעונה), על בסיס כלכלה מלאה (שימו לב שאין איפה לקנות אוכל). בצידה האחר של הסקאלה, יש בסרנגטי לודג'ים מפוארים מאוד, שעלות לילה בהם יכולה לעלות אלפי דולרים ללילה. כמובן שיש רמת ביניים עם לודג'ים במחיר של כמה מאות דולרים ללילה. ישנם גם מספר חניוני קמפינג, בעלות של כמה עשרות דולרים לאדם.
מעבר לעלות הלינה עצמה, כאשר מתארחים בתוך השמורה (בלודג', במחנה אוהלים או בחניון קמפינג), יש לשלם שני סוגי אגרות חובה (לכל אדם, לכל יום):
• דמי כניסה (Park Entry Fee) – בין 60-80 דולר בהתאם לעונה (המחיר לילדים עד גיל 15 נמוך יותר ופעוטות עד גיל 5 נכנסים בחינם).
• דמי לינה (Camping/Concession Fee) – כ-60 דולר למבוגר (16 ומעלה) ו-12 לילד (גם כאן אין תשלום עבור פעוטות עד גיל 5).
בעת ביצוע הזמנת הלינה, מומלץ לבדוק האם המחיר כולל את העלויות הנלוות הללו. ברוב המקרים, רכישת חבילת ספארי מלאה תכלול גם את דמי הכניסה והלינה במחיר, אבל מומלץ לוודא זאת מראש.
המלצות לינה בשמורת הסרנגטי
לודג' סרנגטי סרנה ( Serengeti Serena Safari Lodge ) שוכן בלב השמורה, על רכס המשקיף אל המישורים הפתוחים שבהם עוברת הנדידה הגדולה. הלודג' בנוי בסגנון אפריקאי מסורתי עם בקתות אבן עגולות וגגות קש, ומשלב בין אווירה טבעית ונוחות מודרנית. המקום מציע 65 חדרים, מסעדה, בריכת אינפיניטי, ופעילויות כמו ארוחות בשטח, טיסות בכדור פורח וסיורי ספארי מודרכים.
חלופה צנועה יותר תמצאו לא הרחק משם, בלודג' סרנגטי איקומה ( Africa Safari Serengeti Ikoma ), שגם הוא ממוקם בקרבת מסלול הנדידה הגדולה. המקום מציע אוהלי ספארי גדולים (חלקם מתאימים גם למשפחות) המוגנים תחת קורת גג, עם שירותים ומקלחת פרטיים, מיטה עם כילה ופטיו קטן. גם לודג' זה מציע בריכה חיצונית, מסעדה וטיולי ספארי.
אפשרויות לינה נוספות באזור הסרנגטי
לודג' סרנגטי סרנה, להשקיף אל המישורים הפתוחים בלב השמורה
לודג' סרנגטי איקומה, מציע חוויה דומה אך זולה יותר
כתבות נוספות על טנזניה
לינה בסרנגטי
בסרנגטי אפשר למצוא לודג'ים מכל הסוגים, אך קחו בחשבון שגם הזול ביותר עולה בערך 150$ לחדר ללילה (בתלות בעונה), על בסיס כלכלה מלאה (שימו לב שאין איפה לקנות אוכל). בצידה האחר של הסקאלה, יש בסרנגטי לודג'ים מפוארים מאוד, שעלות לילה בהם יכולה לעלות אלפי דולרים ללילה. כמובן שיש רמת ביניים עם לודג'ים במחיר של כמה מאות דולרים ללילה. ישנם גם מספר חניוני קמפינג, בעלות של כמה עשרות דולרים לאדם.
מעבר לעלות הלינה עצמה, כאשר מתארחים בתוך השמורה (בלודג', במחנה אוהלים או בחניון קמפינג), יש לשלם שני סוגי אגרות חובה (לכל אדם, לכל יום):
• דמי כניסה (Park Entry Fee) – בין 60-80 דולר בהתאם לעונה (המחיר לילדים עד גיל 15 נמוך יותר ופעוטות עד גיל 5 נכנסים בחינם).
• דמי לינה (Camping/Concession Fee) – כ-60 דולר למבוגר (16 ומעלה) ו-12 לילד (גם כאן אין תשלום עבור פעוטות עד גיל 5).
בעת ביצוע הזמנת הלינה, מומלץ לבדוק האם המחיר כולל את העלויות הנלוות הללו. ברוב המקרים, רכישת חבילת ספארי מלאה תכלול גם את דמי הכניסה והלינה במחיר, אבל מומלץ לוודא זאת מראש.
המלצות לינה בשמורת הסרנגטי
אפשרויות לינה נוספות באזור הסרנגטי
לודג' סרנגטי סרנה, להשקיף אל המישורים הפתוחים בלב השמורה
לודג' סרנגטי איקומה, מציע חוויה דומה אך זולה יותר
 |
אודות הכותב
דורון גור, בוגר תואר ראשון במדע המדינה סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר שני במנהל עסקים. תומך אדוק של איכות הסביבה ושמירה על חיים ירוקים. אוהב ויוצר נלהב של טיולים רגליים ואקולוגיים. סמנכ"ל אופרציה ומוצר ומנהל את מחלקת הטרקים, לצד הטיולים גיאוגרפיים בחברת אקו טיולי שטח.
|
.jpg)
.JPG)
