מתי שרק תרצו:
ספארי בטנזניה לפי עונות השנה
מאת: רונית הרשקוביץ 

כל מטייל שבוחר לצאת לספארי בטנזניה יכול להתאים את מועד הטיול להעדפותיו האישיות, או לחלופין, להתאים את תוכנית הטיול לתקופה בה הוא בוחר לטייל. את הפאזל המורכב הזה, של עונות השנה בטנזניה, אנסה להסביר כאן.
 

       בכל עונה ניתן לצפות בעדרים הנודדים במקומות שונים (צילום: דן ליננברג)
 

טנזניה היא מדינה גדולה מאוד (945 אלף קמ"ר). דמיינו את ישראל כמעט פי 50, וגם אצלנו מזג האוויר אינו אחיד. בשל המרחק הרב וההבדלים הטופוגרפיים בין האזורים השונים, קיים שוני רב במשטר הגשמים והטמפרטורות בין שמורות הטבע השונות. לפיכך, בכל עונה בשנה אני ממליצה לטייל ביעדים שונים, שבאותה תקופה הם בשיאם. כך אפשר לתכנן את הטיול המתאים ביותר בהתאם למועד הנסיעה, או את מועד הנסיעה המתאים ביותר בהתאם לעניין האישי של כל מטייל.
 
לדוגמה, בסתיו (ספטמבר-נובמבר) מזג האוויר מתאים לטיפוס על הר קילימנג'רו, בחורף (דצמבר-פברואר) אפשר לצלול בעקבות מנטות בחופי האי פמבה (Pemba), באביב (מרץ-מאי) לצאת לספארי בשמורת סרנגטי, ובקיץ לצאת לספארי בעקבות הפילים בשמורת טרנגירה (Tarangire).
כתבה על טיפוס לקילימנג'רו | כתבה על שמורת סרנגטי
 

יעדים המוזכרים בכתבה: האי פמבה בזנזיבר (A), הר קילימנג'רו (B), שמורת ארושה (C), שמורת טרנגירה (D),
שמורת אגם מניארה (E), מכתש נגורונגורו (F), שמורת סרנגטי (G), שמורת מסאי מרה בקניה (H)
 

---

---

טיול לאפריקה הוא קודם כול טיול טבע, וטנזניה היא יעד הספארי העשיר ביותר ביבשת השחורה. מאות אלפי חיות בר מרעידות את אדמת טנזניה והשמורות שלה מדי יום. גם הן, כמו המטיילים, מושפעות מתנאי מזג האוויר של עונות השנה.
 
טנזניה שוכנת לא הרחק מקו המשווה, בין קווי הרוחב 1 ל- 12 דרום, והאקלים בה הוא טרופי. היא זוכה למזג אוויר נוח וטמפרטורות נעימות רוב ימות השנה, שכמעט ואינן יורדות מתחת 15 מעלות צלזיוס, או עולות מעל 30 מעלות צלזיוס (באזורי ההרים קריר מעט יותר). בטנזניה אין חלוקה לקיץ וחורף, ולמעשה כל השנה קיץ. עונות השנה כאן מתחלקות לשתיים: העונה היבשה והעונה הרטובה. את שתי עונות אלו אפשר לחלק גם לשתי תת-עונות: קצרה וארוכה.
 
העונה היבשה היא בין החודשים יוני-אוקטובר (העונה היבשה הארוכה), ודצמבר-פברואר (העונה היבשה הקצרה). בחודשים אלו הגשמים מועטים ביותר והטמפרטורות נוחות.
העונה הרטובה היא בין החודשים אפריל-יוני (העונה הרטובה הארוכה), ונובמבר-דצמבר (העונה הרטובה הקצרה). בחודשים אלו יורדים גשמים רבים, אך הטמפרטורות עדיין נשארות נוחות.

בשנים האחרונות משטר הגשמים והאקלים בכל העולם משתנה, העונות אינן בדיוק כבעבר, וכך גם בטנזניה – הגשמים נפרשים על פני יותר חודשים וגם בעונה היבשה יכולים לרדת גשמים.

העונה היבשה היא בין החודשים יוני-אוקטובר, המים הם מקור החיים (צילום: אדי גרלד)

 

התופעה הידועה ביותר בטנזניה, המושפעת מעונות השנה ומשטר הגשמים, היא תופעת הנדידה הגדולה של בעלי החיים. בהתאם לנדידה מתקיימת גם עונת ההמלטות (ר' בהמשך). שמורת הסרנגטי (Serengeti National Park), המכונה "אם כל השמורות באפריקה", היא סוואנה אינסופית ובית גידול ענק לחיות הבר של אפריקה. 14 אלף קילומטר רבוע של מישורים, כשני שליש משטחה של מדינת ישראל.
כתבה על שמורת סרנגטי | לינה בסביבת שמורת סרנגטי
 
ממישורי הסרנגטי בטנזניה ועד גבעות המסאי מרה (Masai Mara) בקניה, נודדים כמיליון גנו, 200 אלף זברות ומאות אלפי צבאים ומינים של אנטילופות. בעלי החיים הללו עוברים מרחקים עצומים, בחיפוש אחר אזורי מרעה ירוקים, היכולים לספק להם מים ומזון. בעקבותיהם נודדים גם הטורפים – צבועים, נמרים, ברדלסים (צ'יטות) ועוד.
כתבות על קניה

בהתאם לנדידה מתקיימת גם עונת ההמלטות , אמא וגור במסע אחרי העשב הירוק (צילום: אמיר גדליה)
 

בכל חודשי השנה ניתן לראות ג'יפים רבים מסתובבים בשמורת הסרנגטי, במעקב אחר הנדידה הגדולה. זו מתרחשת לפי חלוקה לחודשים, עובדה המהווה שיקול חשוב ומרכזי בתכנון טיול לטנזניה.
 
עונת ההמלטות מתרחשת בין החודשים פברואר לאפריל, עם סיומה של העונה היבשה ולקראת תחילתה של העונה הרטובה. בחודשים אלו, מאות אלפי נקבות גנו הרות מתרכזות בקבוצות קטנות וממליטות בצורה מתואמת. זוהי תקופה נהדרת לצפות בהתנהגות בעלי החיים – המלטה, הנקה, טיפול בצאצאים והתנהגות העדר. אין נפלא מלראות גורים משחקים ומשתובבים, ומאד לא נעים לראות שלעיתים הם גם נטרפים, במלתעות הטורפים האורבים לחלשים שבחבורה.
 
נקבות הגנו ממליטות כ- 8,000 עגלים מדי יום, וכ- 400,000 עגלים נולדים עד חודש אפריל. תהליך מרגש זה ממשיך את מחזור החיים והנדידה, ומסמל את תחילתו של מעגל חיים נוסף בשמורת הסרנגטי, משם יוצאים העדרים הרבים למעגל הנדידה.
 

עונת ההמלטות מתרחשת בין החודשים פברואר לאפריל,
עם סיומה של העונה היבשה ולקראת תחילתה של העונה הרטובה  (צילום: אמיר גדליה)
 

הנדידה אחר מקורות המזון והמים, מתרחשת בצורה מעגלית, והיא הנדידה היבשתית הגדולה ביותר באפריקה. בחודשים שהנדידה נמצאת בדרום, היא מתרחשת בעיקר בשמורת סרנגטי בטנזניה, בגבולה עם שמורת נגורנגורו (Ngorongoro), וחודשים ספורים בלבד היא עולה צפונה אל שמורת מסאי מרה שבקניה.
 
בגבול בין טנזניה וקניה מצפה לעדרים הנודדים נהר מארה (Mara), שהוא המכשול הגדול עבורם. התנינים בנהר ממתינים לבעלי החיים המתקשים במעבר הנהר, והם זוכים לסעודה דשנה.

התנינים בנהר ממתינים לבעלי החיים המתקשים במעבר הנהר, והם זוכים לסעודה דשנה,
וכך גם טורפים נוספים האורבים לחלשים בעדר (צילום: אדי גרלד)

 

---

---

מיליוני בעלי פרסה (למעלה מ-3 מיליון), באלפי עדרים, נודדים בעקבות העשב הטרי והגשם. בכל חודש בשנה ניתן לראותם באזור אחר. בחודשים דצמבר-ינואר ניתן לצפות בעדרים בדרום הסרנגטי. בחודשים פברואר-מרץ מתרחשת עונת ההמלטות בדרום-מערב הסרנגטי.

בחודשים אפריל-מאי – שיאה של העונה הרטובה הארוכה – נצבעים מישורי הסוואנה של הסרנגטי בירוק ופריחה, וכך גם מדרונות מכתש נגורנגורו. ניתן אז לראות את תנועת העדרים העולים צפונה, מכיוון דרום-מערב, במסע אחרי העשב הירוק והטרי.

בחודש אפריל (חופשת הפסח שלנו) שולט הצבע הירוק והמוני גורים בני שבועות וחודשים מספקים מראות מלבבים, עם דרמות משפחתיות... הנדידה הגדולה זמינה אז במרכז הסרנגטי ויש פחות תנועת נוסעים מהעולם בהשוואה לקיץ.

בחודשים יוני-יולי – סופה של העונה הרטובה ותחילתה של העונה היבשה הארוכה – העדרים נמצאים בצפון הסרנגטי. הם מתכוננים לחציית הנהרות, מתרכזים בקבוצות גדולות ומתחילים לנוע במהירות דרך מערב הסרנגטי, לכיוון נהר גרומטי (Grumeti). גם כאן מחכים להם תניני ענק, אשר עבורם הגעת העדרים היא מקור המזון היחיד כמעט לאורך כל השנה.
 
בחודשים אוגוסט-ספטמבר חוצים העדרים את הגבול לשמורת מסאי מרה שבקניה, שם הם מבלים, לפני שהם יוצאים חזרה לסרנגטי. בחודשים אלו מתרכזת הנדידה כולה בתוך שמורת סרנגטי – אלפי פילים, עדרים גדולים של תאו, גנו, זברות וראמים, מצטרפים אל בעלי החיים בתחומי השמורה. הביקור בה מומלץ במיוחד בעונה זו. טיולי הליכה בשטח הם חוויה נהדרת, שניתן להוסיף לביקורים בשמורות הצפוניות.
 
בחודשים אוקטובר-נובמבר נעים העדרים חזרה מכיוון צפון לכיוון דרום-מזרח הסרנגטי, שוב בחיפוש אחר עשב טרי. גשמי העונה הרטובה הקצרה מביאים עמם את הצמיחה המחודשת של העשב הקצר והטרי. (בחודשים אלו מומלץ גם לטפס על הר מרו והר קילימנג'רו – השמיים בהירים, כמות הגשם והשלג מועטה והטמפרטורות נוחות.)
כתבה על טיפוס להר מרו והר קילימנג'רו
 

בחודשים אוקטובר-נובמבר נעים העדרים חזרה מכיוון צפון לכיוון דרום-מזרח הסרנגטי,
שוב בחיפוש אחר עשב טרי (צילום:  Michelle Raponi)

בחודשים אוגוסט-ספטמבר חוצים העדרים את הגבול לשמורת מסאי מרה שבקניה,
שם הם מבלים, לפני שהם יוצאים חזרה לסרנגטי  (צילום: אדי גרלד)
 

לפי מפת החודשים שהבאתי כאן, נוכל לצפות את המצאות העדרים הגדולים בשמורות הטבע של צפון טנזניה ודרום קניה. כך אנו יכולים לתכנן את הטיול, כדי שנצליח לצפות במיליוני החיות הנודדות. יש כמובן לקחת בחשבון, שמיקום העדרים הוא משוער בלבד ומושפע מתנאי מזג האוויר, היכולים להשתנות מדי יום.
 
מעבר לכך, טיול בטנזניה וקניה אינו מוגבל רק לחיפוש תופעת הנדידה. בכל ימות השנה ניתן למצוא עדרים גדולים של חיות וטורפים. את האריות והלביאות, מלכי החיות, ניתן למצוא במספר שמורות, שגם הן חלק ממסלולי הטיולים. שמורות נוספות, כמו שמורת נגורונגורו (Ngorongoro), הכוללת את המכתש המפורסם, שמורת טראנגירה (Tarangire), שמורת אגם מניארה (Manyara) ושמורת ארושה (Arusha), כולן מהוות בתי גידול לבעלי חיים רבים, שאינם מושפעים מעונות השנה ותנאי מזג האוויר.
 

בכל חודשי השנה ניתן לראות ג'יפים רבים מסתובבים בשמורת הסרנגטי, במעקב אחר הנדידה הגדולה -
הנדידה הגדולה של עדרי הגנו (צילום: Dawn W)
 

לפני סיום, הרשו לי מספר מילים על מכתש נגורנגורו, שהוא ביתם הקבוע של מעל 25,000 בעלי חיים שונים. המכתש נוצר לפני 2.5 מיליון שנה, כאשר הר געש קרס לתוך עצמו ויצר קלדרה מרהיבה ביופיה. המכתש סגור מכל עבריו והוא כולל בתוכו את כל סוגי בתי הגידול הקיימים באפריקה: סוואנות, יערות גשם, יערות עצי שיטה, אגמים וביצות.
 
המגוון העשיר של בעלי החיים הוא המאפיין העיקרי של המכתש, המכונה "הפלא השמיני של הבריאה". חיים בו מינים רבים של ציפורים נדירות, אריות, צבועים מנומרים, אלפי איילים, אימפלות, פילים, זברות וג'ירפות. המכתש מפורסם גם בזכות אוכלוסיית הקרנפים השחורים שבו, אולי המקום האחרון באפריקה בו ניתו לראות סוג נדיר זה.
 
גם בשמורת נגורנגורו, כמו בשמורת סרנגטי, משפיעים המשקעים על העשב הטרי ובעקבות כך על תנועת החיות בתוך השמורה. בתחילתה של עונת הגשמים (העונה הרטובה), בסביבות חודש דצמבר, ניתן להתחיל לראות את הצמחייה של שמורת נגורונגורו פורחת ומלבלבת. בחודשים דצמבר-אפריל מומלץ לבקר בשמורת נגורנגורו. העשב קצר וטרי וחיות רבות מגיעות בעקבותיו לשמורה.
כתבה על מכתש נגורונגורו  |  לינה בסביבת שמורת נגורונגורו 
 

עדר זברות, מתושביו הקבועים של מכתש נגורונגורו (צילום: אדי גרלד)
 

ראינו אם כך, שבטנזניה ניתן לטייל בכל ימות השנה, אך יש להתאים את הטיול למיקום בו נמצאות החיות באותה תקופה. לטיולים הכוללים פעילויות מיוחדות, כמו צלילה או טיפוס, יש לצאת בעונה המתאימה לאותן פעילויות. כך יכול כל מטייל להתאים את הטיול לעונה בה הוא רוצה לטייל (חגים, חופשות וכד'), או להתאים את מועד הטיול להעדפות המיוחדות שלו בטיול.
 
מה שחשוב להבין הוא שטנזניה נפלאה בכל עונות השנה!
 

פסים גדולים ופסים קטנים... עונת ההמלטות היא חוויה נפלאה  (צילום: אמיר גדליה)

מידע נוסף

לינה בסביבת שמורת סרנגטי
לינה בסביבת שמורת נגורונגורו 

אפשרויות לינה נוספות בטנזניה

כתבה על מכתש נגורונגורו
כתבה על טיפוס להר מרו והר קילימנג'רו
כתבה על שמורת סרנגטי
כתבה על טיפוס לקילימנג'רו