מסע נשי לפסגת הקילימנג'רו
מאת: רונית הרשקוביץ
אני חיה ונושמת את אפריקה כבר שנים רבות, אך מסע הטיפוס על הקילימנג'רו הצריך ממני לגייס המון כוחות נפשיים ופיזיים. אחרי הכול, אני לא מטפסת גדולה, אבל אני כן אוהבת יערות, סוואנות ואנשים פשוטים עם עיניים אופטימיות. היה זה מסע בדרך לנפש.
מסע בדרך לנפש, פסגת הקילימנג'רו עטויית הקרחונים כבר נראית באופק (צילום: דן יניב)
הטיפוס שלי לקילימנג'רו
ספארי בסווהילית פירושו 'מסע', יציאה לדרך של גילויים חדשים ומסעירים - מראות, ריחות, טעמים - תחושה שאין דומה לה. טיפוס הר הקילימנג'רו, דרך הסוואנות היפיפיות, בין חיות הבר והטורפים הגדולים, היא עוד דרך מבין אין ספור דרכים לצאת למסע ב אפריקה .
כשהגעתי לפלא המרהיב והעצמתי הזה, כבר הייתי רעבה לכבוש פסגות. ראיתי במו עיני את פסגתו הלבנה והבוהקת ואיך הוא חולש על המישורים תחתיו, כמו צ'יף גדול. תושייה וכוח סיבולת הם מצרך הכרחי ברשימת הציוד למסע הזה, אך אני מבטיחה לכם שמסע כזה יש רק פעם בחיים. מהרגע שטיפסת על הקילימנג'רו, אין דרך חזרה. המסע הזה מתחיל ברגליים וממשיך לתוך הלב. תצטרפו אליי למסע שלי, לכיבוש שלי, לחוויה שלי לפסגה הלבנה של היבשת השחורה.
טיול בטנזניה מזמן טיולי אתגרים רבים ופסגות שונות לכבוש. הר הקילימנג'רו (Kilimanjaro ) הוא הדובדבן שבקצפת, לאוהבי אתגרים וטיולים רגליים ביבשת אפריקה. ההר מתנשא לגובה של 5,895 מטר, ועל מדרונותיו סוואנות שונות, יערות גשם, מגוון גדול של חיות בר, אחו עשבוני ומדבר אלפיני.
לקילימנג'רו, שהוא הר געש רדום, שלוש פסגות יפות ומרשימות: פסגת קיבו ( Kibo ), המכונה גם אוהורו = חירות בסווהילית, פסגת מאוונזי ( Mawenzi ) ופסגת שירה ( Shira ).
העיר מושי (A), מסלול מצ'מה (B), מסלול מרנגו (C), פסגת קילימנג'רו (D)
הר מרו (E), הר אולדויניו לנגאי (F), אגם נטרון (G)
משפחת הרי טנזניה
לפני הכול, ניקח זום אאוט, ואולי כדאי שנכיר את קרובי המשפחה של הקילימנג'רו.
אחיו הקטן של הקילימנג'רו, הנקרא הר מרו ( Mount Meru ), גם הוא הר געש לא פעיל, המתנשא לגובה של 4,565 מטר. הוא נמצא רק 70 ק"מ דרום-מערבית לקילימנג'רו. כמעט 1,000 מטר גובה מפרידים בינו לבין אחיו הגדול, אבל בגבהים כאלו מי סופר?
יש הטוענים כי הר מרו הוא ההכנה לקילימנג'רו, אך הוא לא פחות יפה ומרשים ממנו, ובפסגתו כובשים את "פסגת הסוציאליסט" לאחר שלושה ימים בלבד.
לאלו מכם שעדיין לא מוכנים לגעת בעננים, או פשוט רוצים עוד אתגרים, ניתן למצוא בשמורת ארושה פסגה נוספת ומעניינת, שאפשר לקרוא לה ה"בן הדוד" של הקילימנג'רו. אולדויניו לנגאי ( Oldoinyo Lengai ) הוא הר געש פעיל, המתנשא לגובה של 2,960 מטר. התפרצותו האחרונה התרחשה לא מזמן, בשנת 2008. ההר מכונה בשפה המסאית "הר האלוהים", מאחר ובני שבט המסאי מאמינים כי הרעש והעשן שפולט הר הגעש הם קולו של אלוהים. ממולץ מאוד לצאת לדרך בשעות הלילה המוקדמות בליווי מדריך מקומי, וכך תצליחו להגיע לפסגת אולדויניו לנגאי בדיוק בזמן לזריחה אפריקאית מקסימה בשמי טנזניה.
בשכנות להר אולדויניו לנגאי, מקננים מיליוני פלמינגו-זוטר לחופי אגם נטרון ( Lake Natron ), אגם מים מלוחים, לא הרחק מגבול קניה.
האוויר הטוב של מושי
למרגלות הר הקילימנג'רו ממוקמת העיר הקסומה מושי ( Moshi ). שם היה לי מפגש שמח עם המקומיים הצנועים, החיים עם אויר כזה טוב, שתל אביב רק יכולה לחלום עליו. לעיתים בבוקר יש ערפל ממש כבד, כל העיר בענן, האוויר ממש מעקצץ את האף, נכנס אל קנה הנשימה, וריח האדמה כל כך חזק, ממסטל.
במקומות כמו מושי אני מקבלת קנה מידה חדש לעושר, אני מבינה מהי תמציתו, וכמה אנחנו בעולם המערבי מתנים את אושרנו בעושרנו. המקומות האלה כל כך ממלאים אותי, מעשירים אותי במשהו שטמון באותנטיות, סקרנות ותמימות, ומציפים אותי בהשראה וברצון לעשות טוב.
מפגשים עם המקומיים החיים למרגלות הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
הטיפוס לקילימנג'רו ומסלולים שונים
את הדרך הארוכה לפסגת הקילימנג'רו אפשר לעבור דרך מספר מסלולים, בהם שניים שהם הפופולריים ביותר ובעלי מספר המטיילים הגבוה ביותר.
המסלול הראשון הוא מסלול מצ'אמה( Machame ), או בשמו הפופולרי "דרך הוויסקי". כיום הוא אחד המסלולים הפופולריים בקרב קהילת המטפסים. רמת הקושי שלו גבוהה בהחלט, ויש לקחת בחשבון גם לינה באוהלים בתנאי שטח. את המסלול מתחילים בשער מצ'אמה ( Machame Gate ), הנמצא בצד הדרומי של ההר. במסלול זה מחנות אוהלים רבים ומסודרים ללינת מטיילים, ובכל המחנות מותקנים גם שירותים בנויים לנוחיות המטפסים. המסלול מיועד להרפתקנים בעלי כושר גופני טוב, המבקשים לצאת לחוויית טיפוס ייחודית, אך אין צורך בידע וניסיון מקצועי בטיפוס הרים.
המסלול השני הוא מסלול מרנגו ( Marangu ), המסלול הקל ביותר, המכונה בפי כל מסלול "קוקה קולה". במסלול זה לא ניתן לישון באוהלים, אלא במחנות שינה הנמצאים בצד הדרך, ולכן הוא מוגבל במספר המטיילים המורשים לצעוד בו. בניגוד לשאר המסלולים אל הר הקילימנג'רו, העלייה והירידה במסלול זה נעשית באותו הנתיב. המסלול מתחיל בשער מרנגו, והדרך לפסגה קצרה ואפשרית תוך 4 ימים בלבד.
בקתות במסלול הקוקה קולה והקרחונים על פסגת הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
בחירת המסלול לפסגת הקילימנג'רו
אז איך בעצם בוחרים את המסלול המתאים לך?
יש לקחת בחשבון מספר שיקולים:
החשוב מכולם הוא קושי המסלול, שתלוי ברמת הכושר הגופני של המטייל. כמובן שיש לקחת בחשבון, שעקב הגובה הרב של ההר, יש לתת לגוף להסתגל לתנאי מזג האוויר וחוסר החמצן. המסלולים כולם בנויים בצורה כזו שתעזור לגוף להסתגל יותר בקלות לגובה הרב. בחלק מהמסלולים עולים לנקודה גבוהה במהלך היום, ולקראת הערב יורדים לנקודה נמוכה יותר, בה ישנים וכך גורמים לגוף להסתגל בצורה טובה יותר לגובה.
כתבה על מחלת גובה והדרכים למניעתה
ניסיון טיפוס קודם גם הוא מהווה שיקול בבחירת המסלול, מכיוון שמטפסים מנוסים מעדיפים ואוהבים יותר תנאי שטח ולינה באוהלים, לעומת בקתות מסודרות כמו במסלול ה"קוקה קולה".
את הטיפוס על הר הקילימנג'רו ניתן לעשות ב 6-8 ימים, תלוי באופי המסלול ובתקציב. החודשים המתאימים ביותר לטיפוס על הקילימנג'רו הם ינואר-פברואר ויוני-אוגוסט. חשוב מאוד לסגור מראש את הכניסה לשמורת הטבע, לינה בבקתות או אוהלים, מדריך מקומי, ארוחות, צוות חילוץ וצוות מקומי הכולל סבלים, טבח ועוזרים נוספים. מומלץ מאוד ללכת על בטוח, עם מדריך בעל ניסיון, שמודע לדרך ולסכנות האורבות במהלך הטיפוס. מדובר על טיפוס לא זול, אבל לא כדאי לזלזל בפרטים הקטנים.
שני מטפסים וצוות שלם של סבלים, מדריך וטבח (צילום: דן יניב)
הדרך לפסגה רצופה נופים מגוונים
להר הקילימנג'רו אזורי נוף שונים ומשונים. ככל שעולים במעלה ההר ניתקלים במראות טבע שונים והבדלים משמעותיים במשקעים ובמזג האוויר.
תחילה, באזור הנמוך של ההר, נכנסים ליער גשם הררי עשיר, המאופיין בעצים רבים וגבוהים, צמחיית מטפסים ופלגי מים. באזור זה חיים זנים רבים של קופים, ציפורים טרופיות וסחלבים. במדרונות המזרחיים והמערביים, החלק הפראי של ההר, ניתן לראות גם עדרים של פילים, ג'ירפות ובופאלו. בהמשך, נעלה ונגיע לאחו עשבוני, המאופיין בצמחייה אנדמית. ככל שעולים במעלה ההר, מגלים את המדבר האלפיני, סימן לכך שפסגת ההר הולכת וקרבה. במדבר כמו במדבר, ניתן להרגיש את הפרשי הטמפרטורה הקיצוניים בין היום והלילה.
המדבר האלפיני, סימן שאנו כבר קרובים לפסגת הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
כיבוש פסגת אפריקה
מרגע שהגענו למדבר האלפיני, לא נותר הרבה כדי להגיע לפסגה. בחצות הליל, יוצאים לדרך.
היציאה הלילית נועדה על מנת שנוכל להגיע בזמן הנכון לזריחה הגבוהה ביותר באפריקה, לראות את העננים מרחפים למרגלותיך, ולהבין שאתה בדרך לנקודה הגבוהה ביותר באפריקה.
הרגע הזה, כשהשמש עולה מבין הפסגות סביב, הוא ללא ספק - פסגת אפריקה.
בדרך לשם, נוכל לראות את הלוע הגעשי הכבוי של ההר, שנראה כמו מכתש ענק מכוסה קרחונים. הקרחונים הללו מכסים את פסגתו הלבנה של הר הקילימנג'רו, נותנים לו את יופיו הנדיר, היוצר ניגוד קסום למול הצהוב של הסוואנה האפריקאית.
רבים מסתפקים במחזה המרהיב של פסגת הקילימנג'רו במבט מלמטה, אך, מכתשי הקרח שעל הפסגה, העננים שמביטים בכם מלמטה, הנופים, הצבעים, וכמובן השלט שאומר: "מזל טוב, אתם בנקודה הגבוהה ביותר באפריקה" – הופכים את הטיפוס על הר הקילימנג'רו לחוויה שאין דומה לה.
נופי סוואנה על מדרונות הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
מידע נוסף
אפשרויות לינה בטנזניה
כתבה על תיירות אחראית (איזה מתנות מומלץ להביא, אם בכלל)
כתבה על תקשורת לוויינית למטיילים
כתבות נוספות על אזור הקילימנג'רו
ספארי רב-דורי באפריקה
טיפוס על הר מרו וקילימנג'רו
טיפוס לקילימנג'רו
מסע אל פולי הקפה של אפריקה
העיר מושי (A), מסלול מצ'מה (B), מסלול מרנגו (C), פסגת קילימנג'רו (D)
הר מרו (E), הר אולדויניו לנגאי
האוויר הטוב של מושי
למרגלות הר הקילימנג'רו ממוקמת העיר הקסומה מושי ( Moshi ). שם היה לי מפגש שמח עם המקומיים הצנועים, החיים עם אויר כזה טוב, שתל אביב רק יכולה לחלום עליו. לעיתים בבוקר יש ערפל ממש כבד, כל העיר בענן, האוויר ממש מעקצץ את האף, נכנס אל קנה הנשימה, וריח האדמה כל כך חזק, ממסטל.
במקומות כמו מושי אני מקבלת קנה מידה חדש לעושר, אני מבינה מהי תמציתו, וכמה אנחנו בעולם המערבי מתנים את אושרנו בעושרנו. המקומות האלה כל כך ממלאים אותי, מעשירים אותי במשהו שטמון באותנטיות, סקרנות ותמימות, ומציפים אותי בהשראה וברצון לעשות טוב.
מפגשים עם המקומיים החיים למרגלות הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
הטיפוס לקילימנג'רו ומסלולים שונים
את הדרך הארוכה לפסגת הקילימנג'רו אפשר לעבור דרך מספר מסלולים, בהם שניים שהם הפופולריים ביותר ובעלי מספר המטיילים הגבוה ביותר.
המסלול הראשון הוא מסלול מצ'אמה( Machame ), או בשמו הפופולרי "דרך הוויסקי". כיום הוא אחד המסלולים הפופולריים בקרב קהילת המטפסים. רמת הקושי שלו גבוהה בהחלט, ויש לקחת בחשבון גם לינה באוהלים בתנאי שטח. את המסלול מתחילים בשער מצ'אמה ( Machame Gate ), הנמצא בצד הדרומי של ההר. במסלול זה מחנות אוהלים רבים ומסודרים ללינת מטיילים, ובכל המחנות מותקנים גם שירותים בנויים לנוחיות המטפסים. המסלול מיועד להרפתקנים בעלי כושר גופני טוב, המבקשים לצאת לחוויית טיפוס ייחודית, אך אין צורך בידע וניסיון מקצועי בטיפוס הרים.
המסלול השני הוא מסלול מרנגו ( Marangu ), המסלול הקל ביותר, המכונה בפי כל מסלול "קוקה קולה". במסלול זה לא ניתן לישון באוהלים, אלא במחנות שינה הנמצאים בצד הדרך, ולכן הוא מוגבל במספר המטיילים המורשים לצעוד בו. בניגוד לשאר המסלולים אל הר הקילימנג'רו, העלייה והירידה במסלול זה נעשית באותו הנתיב. המסלול מתחיל בשער מרנגו, והדרך לפסגה קצרה ואפשרית תוך 4 ימים בלבד.
בקתות במסלול הקוקה קולה והקרחונים על פסגת הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
בחירת המסלול לפסגת הקילימנג'רו
אז איך בעצם בוחרים את המסלול המתאים לך?
יש לקחת בחשבון מספר שיקולים:
החשוב מכולם הוא קושי המסלול, שתלוי ברמת הכושר הגופני של המטייל. כמובן שיש לקחת בחשבון, שעקב הגובה הרב של ההר, יש לתת לגוף להסתגל לתנאי מזג האוויר וחוסר החמצן. המסלולים כולם בנויים בצורה כזו שתעזור לגוף להסתגל יותר בקלות לגובה הרב. בחלק מהמסלולים עולים לנקודה גבוהה במהלך היום, ולקראת הערב יורדים לנקודה נמוכה יותר, בה ישנים וכך גורמים לגוף להסתגל בצורה טובה יותר לגובה.
כתבה על מחלת גובה והדרכים למניעתה
ניסיון טיפוס קודם גם הוא מהווה שיקול בבחירת המסלול, מכיוון שמטפסים מנוסים מעדיפים ואוהבים יותר תנאי שטח ולינה באוהלים, לעומת בקתות מסודרות כמו במסלול ה"קוקה קולה".
את הטיפוס על הר הקילימנג'רו ניתן לעשות ב 6-8 ימים, תלוי באופי המסלול ובתקציב. החודשים המתאימים ביותר לטיפוס על הקילימנג'רו הם ינואר-פברואר ויוני-אוגוסט. חשוב מאוד לסגור מראש את הכניסה לשמורת הטבע, לינה בבקתות או אוהלים, מדריך מקומי, ארוחות, צוות חילוץ וצוות מקומי הכולל סבלים, טבח ועוזרים נוספים. מומלץ מאוד ללכת על בטוח, עם מדריך בעל ניסיון, שמודע לדרך ולסכנות האורבות במהלך הטיפוס. מדובר על טיפוס לא זול, אבל לא כדאי לזלזל בפרטים הקטנים.
שני מטפסים וצוות שלם של סבלים, מדריך וטבח (צילום: דן יניב)
הדרך לפסגה רצופה נופים מגוונים
להר הקילימנג'רו אזורי נוף שונים ומשונים. ככל שעולים במעלה ההר ניתקלים במראות טבע שונים והבדלים משמעותיים במשקעים ובמזג האוויר.
תחילה, באזור הנמוך של ההר, נכנסים ליער גשם הררי עשיר, המאופיין בעצים רבים וגבוהים, צמחיית מטפסים ופלגי מים. באזור זה חיים זנים רבים של קופים, ציפורים טרופיות וסחלבים. במדרונות המזרחיים והמערביים, החלק הפראי של ההר, ניתן לראות גם עדרים של פילים, ג'ירפות ובופאלו. בהמשך, נעלה ונגיע לאחו עשבוני, המאופיין בצמחייה אנדמית. ככל שעולים במעלה ההר, מגלים את המדבר האלפיני, סימן לכך שפסגת ההר הולכת וקרבה. במדבר כמו במדבר, ניתן להרגיש את הפרשי הטמפרטורה הקיצוניים בין היום והלילה.
המדבר האלפיני, סימן שאנו כבר קרובים לפסגת הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
כיבוש פסגת אפריקה
מרגע שהגענו למדבר האלפיני, לא נותר הרבה כדי להגיע לפסגה. בחצות הליל, יוצאים לדרך.
היציאה הלילית נועדה על מנת שנוכל להגיע בזמן הנכון לזריחה הגבוהה ביותר באפריקה, לראות את העננים מרחפים למרגלותיך, ולהבין שאתה בדרך לנקודה הגבוהה ביותר באפריקה.
הרגע הזה, כשהשמש עולה מבין הפסגות סביב, הוא ללא ספק - פסגת אפריקה.
בדרך לשם, נוכל לראות את הלוע הגעשי הכבוי של ההר, שנראה כמו מכתש ענק מכוסה קרחונים. הקרחונים הללו מכסים את פסגתו הלבנה של הר הקילימנג'רו, נותנים לו את יופיו הנדיר, היוצר ניגוד קסום למול הצהוב של הסוואנה האפריקאית.
רבים מסתפקים במחזה המרהיב של פסגת הקילימנג'רו במבט מלמטה, אך, מכתשי הקרח שעל הפסגה, העננים שמביטים בכם מלמטה, הנופים, הצבעים, וכמובן השלט שאומר: "מזל טוב, אתם בנקודה הגבוהה ביותר באפריקה" – הופכים את הטיפוס על הר הקילימנג'רו לחוויה שאין דומה לה.
נופי סוואנה על מדרונות הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
מידע נוסף
אפשרויות לינה בטנזניה
כתבה על תיירות אחראית (איזה מתנות מומלץ להביא, אם בכלל)
כתבה על תקשורת לוויינית למטיילים
כתבות נוספות על אזור הקילימנג'רו
ספארי רב-דורי באפריקה
טיפוס על הר מרו וקילימנג'רו
טיפוס לקילימנג'רו
מסע אל פולי הקפה של אפריקה
מפגשים עם המקומיים החיים למרגלות הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
בקתות במסלול הקוקה קולה והקרחונים על פסגת הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
שני מטפסים וצוות שלם של סבלים, מדריך וטבח (צילום: דן יניב)
הדרך לפסגה רצופה נופים מגוונים
להר הקילימנג'רו אזורי נוף שונים ומשונים. ככל שעולים במעלה ההר ניתקלים במראות טבע שונים והבדלים משמעותיים במשקעים ובמזג האוויר.
תחילה, באזור הנמוך של ההר, נכנסים ליער גשם הררי עשיר, המאופיין בעצים רבים וגבוהים, צמחיית מטפסים ופלגי מים. באזור זה חיים זנים רבים של קופים, ציפורים טרופיות וסחלבים. במדרונות המזרחיים והמערביים, החלק הפראי של ההר, ניתן לראות גם עדרים של פילים, ג'ירפות ובופאלו. בהמשך, נעלה ונגיע לאחו עשבוני, המאופיין בצמחייה אנדמית. ככל שעולים במעלה ההר, מגלים את המדבר האלפיני, סימן לכך שפסגת ההר הולכת וקרבה. במדבר כמו במדבר, ניתן להרגיש את הפרשי הטמפרטורה הקיצוניים בין היום והלילה.
המדבר האלפיני, סימן שאנו כבר קרובים לפסגת הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
כיבוש פסגת אפריקה
מרגע שהגענו למדבר האלפיני, לא נותר הרבה כדי להגיע לפסגה. בחצות הליל, יוצאים לדרך.
היציאה הלילית נועדה על מנת שנוכל להגיע בזמן הנכון לזריחה הגבוהה ביותר באפריקה, לראות את העננים מרחפים למרגלותיך, ולהבין שאתה בדרך לנקודה הגבוהה ביותר באפריקה.
הרגע הזה, כשהשמש עולה מבין הפסגות סביב, הוא ללא ספק - פסגת אפריקה.
בדרך לשם, נוכל לראות את הלוע הגעשי הכבוי של ההר, שנראה כמו מכתש ענק מכוסה קרחונים. הקרחונים הללו מכסים את פסגתו הלבנה של הר הקילימנג'רו, נותנים לו את יופיו הנדיר, היוצר ניגוד קסום למול הצהוב של הסוואנה האפריקאית.
רבים מסתפקים במחזה המרהיב של פסגת הקילימנג'רו במבט מלמטה, אך, מכתשי הקרח שעל הפסגה, העננים שמביטים בכם מלמטה, הנופים, הצבעים, וכמובן השלט שאומר: "מזל טוב, אתם בנקודה הגבוהה ביותר באפריקה" – הופכים את הטיפוס על הר הקילימנג'רו לחוויה שאין דומה לה.
נופי סוואנה על מדרונות הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
מידע נוסף
אפשרויות לינה בטנזניה
כתבה על תיירות אחראית (איזה מתנות מומלץ להביא, אם בכלל)
כתבה על תקשורת לוויינית למטיילים
כתבות נוספות על אזור הקילימנג'רו
ספארי רב-דורי באפריקה
טיפוס על הר מרו וקילימנג'רו
טיפוס לקילימנג'רו
מסע אל פולי הקפה של אפריקה
המדבר האלפיני, סימן שאנו כבר קרובים לפסגת הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)
נופי סוואנה על מדרונות הקילימנג'רו (צילום: דן יניב)