הסולטנים העות'מאניים והיהודים
מאת: תמירה צדקיהו-חסון

כשכבשו העות'מאנים את אסיה הקטנה כבר היו בה קהילות יהודיות מאורגנות מקדמא דנא. הכיבוש העות'מאני היטיב עם היהודים. בגירושם מארצות אירופה נפתחו להם שערי האימפריה. לעומת הגזירות הקשות, לעומת האפשרויות הדלות להתפרנס בארצות מוצאם, הרי כאן הם זכו לזכויות רבות, עסקו בכל מלאכה והביאו עימם ידע שלא היה קיים באימפריה.

עד כמה ניתן היה להם לעסוק בכל משלוח יד אנו יכולים ללמוד מכך שהיו יהודים שסיפקו לצבא נשק, מדים ומזון. בעידודם של הסולטנים הם עסקו בענפי מסחר חובקי עולם, הותר להם להיות בעלי בתים וחשוב מכך הם נהנו מחופש דת. בשל היותם משכילים ובעלי קשרים רבים תפסו היהודים עמדות מפתח בחצרות הסולטנים. לאורך כל שנות האימפריה שימשו יהודים בחצר הארמון בתפקידים משמעותיים כגון רופאים דיפלומטים ויועצים.

סקירה זו תאיר נקודות בהיסטוריה היהודית בתקופת שלטון הסולטנים.

   טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
  טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »

התבססות ופריחה

עות'מאן הראשון (1258-1326) היה מייסד האימפריה העות'מאנית. כבר מימיו של בנו אורהאן, אנו רואים את היחס הברור ליהודים: כשכבש את העיר בורסה, הוא הוציא צו מלכותי לבניית בית הכנסת עץ החיים (שפעל בעיר עד לפני כ- 50 שנה). הוא גם שחרר את היהודים מקשיים וכשהעיר הוכרזה כבירה, הזמין אנשי מסחר יהודים להתגורר בה.

מוראט הראשון (1326-1389), ששלט אחריו הגדיל לעשות, לא רק שהוא מזמין יהודים לבירה החדשה אלא דואג לפתוח "אולפן": בזמנו עברה הבירה מבורסה לאדירנה שם ישבה קהילה יהודית דוברת יוונית, ביוזמתו הוזמנו יהודים מבורסה לאדירנה ללמדם טורקית. היחס הטוב גרם לגלי הגירה נוספים מארצות הבלקן. הוא גם הושיב יהודים שברחו מהונגריה ברחבי אנטוליה.

הסולטנים עות'מאן הראשון (ימין) ומוראט הראשון (שימוש חופשי)

הסולטן ילדרים בייזיד ("הברק", 1360-1403) פתח שערים עבור יהודי צרפת שגורשו ב- 1394. מלכי צרפת נהגו להזמין יהודי חצר ללוות מהם כספים, כשהחובות של המלכים כוסו, כדי לא להחזיר את החוב היו היהודים מגורשים. גם הבא אחריו, מוראט השני, פתח את שערי הסולטנות ליהודים שברחו מגרמניה. בימיו מונה רופא בשם יצחק פשה כרופא הארמון. רופא נוסף בשם יאקופ (יעקב?) אף הוא שירת בארמון.

על הקשר של הסולטן מהמט השני ("הכובש", 1429-1481) עם היהודים אנו לומדים מכמה תעודות, המעידות על כך שהוא לא היה רק כובש מזהיר אלא בעל ראייה מקיפה וכוללת. הוא עלה לשלטון ב- 1444 ובהיותו עלם צעיר, ב- 1453, כבש את קונסטנטינופול במבצע מזהיר. הוא היה בעל אישיות מדהימה. בסערת הקרב, כשחייליו מחריבים את העיר, הרובע היהודי נפגע, אך ליהודים לא אונה כל רע. הוא איפשר ליהודים מיוון וכרתים להתיישב בעיר ואף הוציא כתב הזמנה ובו כתוב: "שמעו בני את העברים החיים בארצנו... כל אחד מכם החפץ לבוא לקונסטנטינופול מוזמן למצוא כאן מנוחה ומקלט".

השנים היו שנות גירושים ורדיפות בארצות שונות באירופה. אלה גם שנים שקשרים דיפלומטיים מתחילים להתבסס בין האימפריה וארצות שונות, והסולטן נעזר בשליחים יהודים כמו הרופא איסאק פשה גליאון ורביסונסינו. עתה הוא מזמין לארצו גם יהודים אשכנזים מטרנסילבניה וסלובקיה, ונותן הוראה לשקם את בתי הכנסת שניזוקו בקרב על העיר.

הסולטן מהמט הראשון (1389-1421) כבש את איזמיר. בימיו היה אירוע מעניין: יהודי בשם שמואל מהעיר מניסה, שנודע בשם "טורלאק קמאל" חבר לשייח' בדרטין, מהפכן ופילוסוף. מצב האוכלוסייה בעת שלטונו של מהמד היה בכי רע, בשל עול המיסים הכבד. המורדים יצאו בראש צבא לניסיון מהפכה בסגנון "קומוניסטי", כשהסיסמה הייתה: "הכול – פרט ללחייה של אהובת לבך – שייך לכולם". לאחר קרב בו נהרגו כל אנשיהם, נלקחו בדרטין וטורלאק קמאל בשבי והוצאו להורג בתליה בכיכר העיר.

באיזיט השני (1447-1512) שלט במהלך שנות האינקוויזיציה וגירוש ספרד, הוא פתח את ארצו בפני יהודים מאיטליה, סספרד ופורטוגל כשהוא מביע פליאה איך יכולים מלכי ספרד פרדיננד ואיזבלה לוותר על "גורם כה חיובי". הרבה מהמגורשים שהגיעו לנמלי הים הותקפו על ידי שודדי ים או נרצחו על ידי ההמון. צי קטן התארגן בפיקודו של אחד מרבי החובלים, הציל מאות פליטים והובילם לאימפריה. 150,000 מספרד ובהמשך אלפים מפורטוגל. פליטי ספרד ופורטוגל הפכו לקהילה הגדולה ביותר.

לעיתים, אירועים היסטוריים מלפני מאות שנים מעוררים אסוציאציות עכשוויות. הסולטן סלים (1470-1520), כובש ירושלים, היה הסולטן שכבש את הארץ, ומכאן החל השלטון הטורקי. הוא ניצח את הממלוכים ששלטו במצרים ובסוריה, והיה הראשון ששלט על שלושת הערים הקדושות לאיסלאם: מכה, מדינה וירושלים. עם כיבוש הארץ שם קץ לחוק שנחקק בשנת 60 על ידי הסנאט הרומאי, הנקרא "חוק אי השיבה", המגביל את תנועת היהודים ואינו מאפשר חזרתם לארץ. במשך 400 שנה עד הכיבוש הבריטי יכלו היהודים להיכנס לארץ בחופשיות. בזמנו רופאי הארמון היו יוסף המון ובנו משה המון. משה המון נהרג במסע כיבוש פלסטין ב- 1516 כשהתלווה לצבא.

תקופתו של סולימאן הראשון (המכונה גם סולימאן המפואר וסולימאן המחוקק, 1495-1566) נחשבת לתקופת הזוהר של האימפריה. בביקורו בישראל, שהייתה עכשיו תחת שלטונו, יחד עם אשתו האהובה רוקסלן, הוא נתן הוראה לבנות את חומת העיר העתיקה, את מצודת דוד והרחיב את אמת המים מבריכות שלמה לעיר. הוא גם אישר לאלפי יהודים להתיישב בטבריה עקב פעולותיהם של דונה גרציה ודון יוסף נשיא.
עוד על רוקסלן בכתבה: תככים ומזימות בהרמון הטורקי

הסולטנים סולימאן הראשון (ימין) ובאיזיט השני (שימוש חופשי)

סלים השני (1524-1574) הושיב 500 יהודים בקפריסין מיד עם כיבוש האי, ומינה את דון יוסף נשיא לדוכס. דון יוסף נשיא מילא תפקידים חשובים בפוליטיקה האירופאית. גם רופא הארמון, שלמה נתן אשכנזי, נשלח על ידי הסולטן כשגריר לוונציה. בעת חתימת ההסכם בין ספרד לחצר העות'מאנית ניסו הספרדים לשחד את הרופא, הוא לימד אותם שיעור בנאמנות ופרטי ההסכם היו לטובת טורקיה. בתקופת מוראד השלישי (1546-1595) נאסר על היהודים ללבוש בגדי משי, לנשים נאסר לענוד תכשיטים יקרים, ולגברים נאסר ללכת עם כובעים "מטופשים". עם זאת, יש תיעוד על 40 רופאים יהודים בשרות הארמון.
כתבה על הגטו היהודי הראשון בוונציה

לעומתו, מהמט השלישי (1566-1603) התערב באופן אישי ורציני לבדוק עלילות דם שהחלו להתעורר בימיו. הסולטן דורש בדיקה יסודית של העניין והעלילות אכן נמצאו שקריות. הוא שלח תעודה (פירמאן) ובה דרישה חד משמעית להניח לעדה לנהוג על פי דרכה בשקט וברווחה וללא פחד. לעיתים דווקא הסיפורים "הקטנים" הם שצובעים את ההיסטוריה: כך הסיפור על אחד הסולטנים המפוארים, הסולטן אהמט הראשון (1590-1617) שבנה את המסגד הכחול. מסופר שבזמנו פרצה מגפת אבעבועות שחורות וגם הוא חלה, הטיפול שקיבל מרופאי הארמון לא עזר, אלמנתו של הרופא שלמה נתן אשכנזי הוזעקה לעזרה, ועל פי הסיפור היא זו שהצילה אותו. בתקופתו היו כמה רופאים יהודים בארמון, והוא הזמין גם את אלמנת שלמה אשכנזי לשמש כרופאה בארמון.

ירידה והסתגרות

במהלך המאה ה- 17 הגיעה תקופה של ירידה והסתגרות של הקשרים בין היהודים והארמון. שיאה של הירידה בימיו של מוראט הרביעי (1612-1640) שהחמיר עם היהודים יותר מכל שאר הסולטנים. בתקופה זו הוצא להורג רבי יהודה קובו שהגיע לקונסטנטינופול מסלוניקי. על הסיבות למשבר יש דעות שונות: יש טוענים שהגיע כדי לשלם מיסים, היסטוריונים אחרים טוענים שהסיפור נסב סביב מדי הצבא שיוצרו בסלוניקי על ידי יהודים והיו תלונות על איכותם הנמוכה. רבי יהודה הגיע לאיסטנבול כדי לפתור את הבעיה ושילם בחייו. נראה שקורבן יהודי אחד הוא מיעוט שבמיעוט לעומת מאות האלפים שהסולטן מורד הוציא להורג או ציווה להרוג ולשחוט: הוא ציווה להוציא להורג 20,000 באנטוליה, הוציא להורג את הווזיר הגדול שהוא עצמו בחר בו והתנקם והרג אנשי צבא יאניצ'רים שניסו למרוד, וכ- 500 מפקדי צבא. הגדיל לעשות לאחר המצור בבלגרד, נצחונו גרר אחריו את שחיטתם של 30,000 אנשי צבא ומספר זהה של אזרחים. במצעד הניצחון נכנס לאיסטנבול כשאחריו צועדים כבולים בשלשלאות שבויים פרסים רמי דרג.

הוא הוסיף לפתור כל בעיה בעזרת החרב, כותבי ההיסטוריה של הסולטנים טוענים שרוב ההוצאות להורג נבעו מגחמותיו וללא כל מחשבה. יש אפילו הטוענים שהוא נהנה וזה סיפק לו צורך להשתעשע. סיפורים מסמרי שיער נוספים: הוצאתו להורג של רופאו האישי על ידי זה שאילץ אותו לבלוע מנה גדולה של אופיום, וגרוע מכך היה כששיפד את הבלדר שהודיע לו בטעות שנולד לו בן. מורד לא פסח על הריגת אחיו, ובצקלונו סיפורי הרג שונים ומשונים. איש "רב פעלים" זה מת בגיל 27 משחמת הכבד.

שינוי חל בתקופת מהמט הרביעי (1642-1693). שני אירועים חשובים קרו בהיסטוריה היהודית בתקופתו: המרד הפולני הראשון פרץ, במהלכו נרצחו 150,000 יהודים ואלפים גורשו. היחיד שפתח את שעריו היה סולטן מהמט שאפשר להם להתיישב בארצות אירופה הכבושות ובאיסטנבול. האירוע השני היה הגעתו של משיח השקר שבתאי צבי לאיסטנבול ב-1666. הוא בא כדי "להוריד את כתר הסולטן ולמלוך במקומו". בהתערבות רופא הארמון ד"ר אברבנל, לא הוצא שבתאי צבי להורג, אלא התאסלם ושינה שמו למהמט אפנדי. לאחר התאסלמותו, אלפי יהודים הלכו בדרכיו ועד היום קיימים שבתאים בטורקיה.

בתקופתם של יורשיו חלה שוב ירידה בייחס ליהודים. כמה אירועים השפיעו על הקהילה: הרופא היהודי האיתי זייד נכלא בכלא ידיקולא ומת, זאת לאחר מריבה עם מי מהארמון. בשנת 1756 פרצה שריפה ברובע היהודי שכילתה 8,000 בתים. למרות זאת, קיים סיפור מדהים שמעורבים בו שני "הענקים" של אותה התקופה: מחמוד הראשון (1696-1754) והקיסרית ההאבסבורגית מריה תרזה, ומעשה שהיה כך היה: יהודי אוסטריה, שמריה תרזה דיכאה, פנו וביקשו אזרחות עות'מאנית. בנקאי הארמון יהודה ברוך התערב, והסולטן שלח אולטימאטום למריה תרזה. האולטימאטום עזר, ומריה תרזה "הכל יכולה" מיהרה להחזיר ליהודים את זכויותיהם בטענה שנפלה אי הבנה.

בתקופת שקיעת "האיש החולה שעל הבוספורוס", התקופה שלכל המדינות היו יד ורגל בחצר הסולטן, היהודים אומנם ממשיכים לשרת כרופאים בנקאים ודיפלומטים. אנו מוצאים יהודים בתפקידי רבי חובלים ואנשי צבא ואף מרצים באוניברסיטה, אבל האווירה הכללית אינה מטיבה עימם.

בתקופתו של מהמוט השני (1785-1839) היו שני אירועים קשים במיוחד: הפטריארך היווני שישב באיסטנבול פעל נגד טורקיה. הוא הוצא להורג בחצר הארמון, קבל עם ועדה. בין ההמון הצופה היו גם יהודים. ראש הממשלה, "המוציא לפועל" של העונש, בחר שלושה יהודים וציווה עליהם לקחת את הגופה ולהטיל אותה לים (יש הטוענים שהתליין עצמו היה יהודי). כשהשמועה הגיעה לאתונה, הרכילות טענה שהיהודים הם שרצחו את הפטריארך. התוצאה הייתה איומה: 5,000 אלפים יהודים נרצחו ומכל האניות היווניות הושלכו היהודים לים. האירוע השני קשור לדיכויים של היאניצ'רים. באותו זמן זכו היאניצ'רים בתמיכה כספית של בנקאי יהודי. התמיכה גונתה קשות על ידי הסולטן, ושלושה בנקאים יהודים הוצאו להורג.

הסולטנים מהמט הרביעי (ימין) ומהמוט השני (שימוש חופשי)

הקשר לארץ ישראל

"החלום על ארץ ישראל לא היה קם, לולא היה קיים ביה"ס החקלאי "מקווה ישראל". כך אמר בן גוריון בזמנו. האם אין שומה עלינו להודות על כך לסולטן עבדול עזיז (1830- 1876). ב- 1870 הכריז הסולטן, באישור מלכותי (פירמאן), על ברית עם אליאנס העולמית. 2,600 דונם הוקצו מזרחית ליפו להקמת בית ספר חקלאי, וכן ניתן אישור לשלוח לארץ את כל הציוד הדרוש ללא מיסים. בעקבות חזרתן של עלילות דם פרסם הסולטן פירמאן מלכותי הנוטל את היהודים תחת חסותו. בלחצו פורסם גם צו כנסייתי דומה בכנסיה היוונית. בשנת 1892 חוגגים היהודים 400 שנה לפתיחת שערי האימפריה והגעת מגורשי ספרד. הייתה זו גם תקופת השפל של יהדות אירופה – משפט דרייפוס בצרפת ועלילות והפרעות ברוסיה.

עבדול חמיד (1842-1918) תכנן ליישב 200,000 פליטים יהודים מרוסיה בדרום מזרח טורקיה, אך תכנית זו לא התבצעה. לאחר משפט דרייפוס מגיע הרצל לראשונה לטורקיה, ב- 1898, ואחר כך ב- 1901 וב- 1902. בביקורו השלישי הוא התקבל על ידי הסולטן, ומנסה לשכנעו להקים בית יהודי בישראל תחת חסותו. בשנת 1895 הוקם ארגון מכבי. בשנת 1887 מכהנים מספר יהודים בפרלמנט (לפחות עשרה שמות מוזכרים).

בשנת 1926 אטאטורק והטורקים הצעירים שמים קץ לסולטנות. הסתיימה התקופה העות'מאנית, וקמה הרפובליקה הטורקית החילונית.

מידע נוסף

השכרת רכב בטורקיה
בתי מלון באיסטנבול
בתי מלון באנטליה

כתבות נוספות

אתרי חובה באיסטנבול
אנטליה - בירת הריביירה הטורקית
טיול בקפדוקיה ברגל
תככים ומזימות בהרמון הטורקי

אודות הכותבת

תמירה צדקיהו-חסון ז"ל, הייתה בעלת תואר ראשון בהיסטוריה ובמזרחנות ותואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית. במשך שנים הייתה גם מדריכת טיולים במקביל לעבודתה, וכתבה רבות על טיוליה, בעיקר לאתר ומגזין GoTravel ולמגזין טבע הדברים.

לקריאת כתבות נוספות של תמירה