www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

היסטוריה טורקית ה' - הרפובליקה


היסטוריה טורקית ה' - הרפובליקה הטורקית


-היסטוריה טורקית א' - חיתים
-היסטוריה טורקית ב' - ביזנטים
-היסטוריה טורקית ג' - סלג'וקים
-היסטוריה טורקית ד' - עות'מאנים

-היסטוריה טורקית ה' - הרפובליקה הטורקית

נהוג לחלק את ההיסטוריה של הרפובליקה הטורקית לשלוש תקופות עיקריות: מלחמת העצמאות, תקופת המפלגה הבודדת והתקופה הרב מפלגתית.
 
מלחמת העצמאות
הסכם סוור, הסכם השלום בין האימפריה העות'מאנית ומדינות ההסכמה (למעט ארה"ב) במלחמת העולם הראשונה, נחתם ביום 10 באוגוסט 1920 בסוור שבצרפת. במסגרת ההסכם חולקו שטחיה של האימפריה העות'מאנית בין הכוחות המנצחים: צרפת והממלכה המאוחדת קיבלו את מרבית השטחים במזרח התיכון, איטליה ויוון קיבלו את מרבית שטחה של אנטוליה, והמדינה העצמאית של ארמניה הוקמה במזרח טורקיה. כן הוקם אזור כורדי אוטונומי, אך ניסיונותיו לקבל עצמאות דוכאו על ידי הטורקים.
 
לאור תנאיו המשפילים של הסכם סוור וחלוקת טורקיה, קמה בה תנועת התנגדות למשטר הישן ולשושלת הסולטנים, "מפלגת ההגנה על זכויות אנטוליה ותראקיה" בראשותו של מוסטפה כמאל אטאטורק* (1818-1938). ב- 1922 נפל שלטון המלוכה, ואטאטורק התמנה לנשיא המדינה החדשה. לאחר שתנועת ההתנגדות הטורקית כבשה את האזורים היווניים, האיטלקיים, הארמניים והכורדיים, נחתם הסכם חדש, ביולי 1923, הסכם לוזאן. הסכם זה סיים את כל מעשי האיבה, הכיר בעצמאותה של טורקיה והוביל ליצירת הרפובליקה הטורקית המודרנית. באוקטובר 1923 הכריז אטאטורק על הקמת הרפובליקה הטורקית.
 
מפת טורקיה לאחר הסכם לוזאן
מפת טורקיה לאחר הסכם לוזאן


מרכז אסיה



 
 
תקופת המפלגה הבודדת
בראשית ימיה של הרפובליקה הטורקית, עד שנת 1946, מפלגתו של אטאטורק, מפלגת הרפובליקה העממית, הייתה המפלגה היחידה.
אטאטורק היה מנהיג פרגמטי אשר הוביל רפורמות נרחבות בטורקיה, שהביאו למודרניזציה והפכו את המדינה המוסלמית לרפובליקה חילונית בעלת אוריינטציה מערבית. תנופת השינוי נמשכה 14 שנה, עד למותו של אטאטורק בשנת 1938. חלק ניכר מן הציבור הטורקי, רואה בו את מקימה של טורקיה החדשה, ומכאן כינויו "אטאטורק" – "אבי הטורקים".
במדינה הונהגו שינויים רבים הידועים כרפורמות אטאטורק. הרחוב הטורקי שינה את פניו - נשים טורקיות, שהיו רגילות להתהלך בחוצות עטופות ברעלה, הסירו אותה, ואילו הגברים הסירו את התרבוש המסורתי. הכתב הערבי הוחלף בכתב המבוסס על האלף-בית הלטיני. אנקרה הוכרזה כבירה הטורקית החדשה, והחליפה את איסטנבול שסימלה את שלטון הסולטנים.
 
בוטל החינוך הדתי והוקמה מערכת חינוך אחידה, בוטל מוסד הח'ליפה והח'ליף אבדילמג'יט השני עזב את המדינה.
בשנת 1924
בוטלה חובת כיסוי הראש, נסגרו המסגדים הדתיים והונהג לוח שנה המבוסס על שנת השמש.
בשנת 1925
אומצו חוקים פליליים ואזרחיים חדשים, שהחליפו את החוק המוסלמי.
בשנת 1926
בוטל האיסלם כחוק המדינה. האלף-בית הערבי, שנתפס כמכשול בפני התקדמות תרבותית, הוחלף באלף-בית הלטיני.
בשנת 1928
ניתנה זכות בחירה לנשים. התקבל "חוק השמות" אשר חייב כל אדם לצרף לשמו שם משפחה. מוסטפה כמאל עצמו היה למוסטפה כמאל אטאטורק.
בשנת 1934
הופרדה הדת מהמדינה.
בשנת 1937
 
 מוסטפה כמאל אטאטורק בנאומו בפני הקונגרס
מוסטפה כמאל אטאטורק בנאומו בפני הקונגרס  (צילום: GNU)
 
 
בשנת 1930, לאחר מספר שנים של משא ומתן, נחתם הסכם "ההסכמה הבלקנית", במסגרתה ויתרו טורקיה, יוון, רומניה ויגוסלביה על כל הטענות הטריטוריאליות שליוו אותן מאז מלחמת העולם הראשונה. ההסכם סייע להשגת יציבות בבלקן, בין טורקיה והמדינות שהיו בעבר חלק מהאימפריה העות'מנית.
 
מוסטפה כמאל אטאטורק הלך לעולמו בשנת 1938. למחרת מונה ידידו איסמט אינני לנשיא השני של טורקיה וזכה לכינוי "מנהיג האומה" (Milli Şef). אינני השלים את יוזמתו של אטאטורק לסיפוח מדינת האטיי ובכך קבע את גבולותיה של טורקיה עד היום. הוא יזם וטיפח את פולחן האישיות של אטאטורק ואת מיתוס היותו "אבי האומה" הטורקית המודרנית.
 
נשיא טורקיה איסמט אינני
נשיא טורקיה איסמט אינני בעת הנפת דגל הטורקי עם סיפוח מדינת האטיי לטורקיה   (צילום: GNU)
 
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפעילו הן מדינות הציר והן בעלות הברית לחצים על טורקיה להצטרף למלחמה לצידן. אינני, אשר זכר את תוצאותיה העגומות של מלחמת העולם הראשונה מבחינת האימפריה העות'מאנית, עמד על כך שטורקיה תשמור על ניטראליות. הוא הצליח לדחות את הצטרפותה של טורקיה למלחמה עד ה- 23 בפברואר 1945 עת הצטרפה אל בעלות הברית, דבר הנחשב לאחת מהצלחותיו הפוליטיות החשובות ביותר. מעבר לעובדה שההצטרפות למלחמה לצד בעלות הברית בשלב זה של המלחמה הייתה בגדר הימור בטוח וקנתה לטורקיה את הזכות להימנות על הצד המנצח ולהצטרף אל האומות המאוחדות, ביקש אינני להשיג את תמיכתן של בריטניה וארצות הברית במקרה שסטלין ינסה לממש את תאוותו הבלתי מוסתרת להשתלט על מצרי הבוספורוס והדרדנלים. מטרה זו הושגה כאשר נשיא ארצות הברית הארי טרומן, פרסם במרץ 1947 את דוקטרינת טרומן, אשר הייתה במקורה הצהרת מדיניות נגד לפעולות ברית המועצות ובמיוחד נגד תמיכתה בתנועות הקומוניסטיות באיראן, טורקיה ויוון. מעבר לחשיבות ההצהרתית של הדוקטרינה היא הביאה עימה סיוע כלכלי וצבאי אמריקאי רחב היקף לטורקיה.
 
אחת מיוזמותיו של אינני הייתה הקמת "מוסדות הכפר" (Köy Enstitüleri), פנימיות ציבוריות ומעורבות להכשרת מורים, אשר היו לגורם העיקרי בפיתוח האזורים הכפריים. ברוב הכפרים לא היו בתי ספר כלל ועיקר והקמת המוסדות איפשרה להכשיר מורים לשם כך. ב-14 שנות פעולתם של 20 המוסדות הם הכשירו כ-25,000 מורים. המוסדות נסגרו לבסוף בשל ההתנגדות העזה שעוררו בעיקר בקרב אוכלוסייה מסורתית ושמרנית, אשר התנגדה למוסדות המעורבים ולדעות הליברליות שהתפתחו בהם.
 
עם זאת, סופה של התקופה החד-מפלגתית החל נראה באופק עם סיומה של מלחמת העולם השנייה. אדנאן מנדרס ייסד את המפלגה הדמוקרטית הימנית-מתונה ב- 1946. המפלגה הדמוקרטית הייתה למפלגה הראשונה בתולדות הרפובליקה אשר היוותה משקל נגד של ממש למפלגת הרפובליקה העממית והבחירות שהתקיימו באותה שנה היו הבחירות הראשונות בהן השתתפה יותר ממפלגה אחת. מפלגת הרפובליקה העממית נותרה אמנם בשלטון הודות לחוק שקבע כי כל הקולות באזור בחירה יזקפו לזכות המפלגה הזוכה ברוב הקולות באותו אזור (במידה רבה באופן זהה לשיטת הבחירות בארצות הברית); אולם ארבע שנים מאוחר יותר, בבחירות שנערכו במאי 1950, הביסה המפלגה הדמוקרטית את מפלגת הרפובליקה העממית. לראשונה בתולדותיה הודחה מפלגת הרפובליקה העממית מהשלטון והתקופה החד-מפלגתית באה לסיומה.





 
התקופה הרב מפלגתית
לכאורה הייתה זו שעתה היפה של הדמוקרטיה הטורקית, אך כפי שהתברר בתוך פחות מעשור שנים, למדינה לא הייתה מסורת או תרבות דמוקרטית כלל ועיקר. ב-57 השנים שלאחר המהפך הפוליטי של 1950, תפס הצבא את השלטון בשלוש הזדמנויות שונות ובשתיים מהן ביטל את החוקה ופיזר את כל המפלגות או חלק מהן, וזאת כדי לאפשר לתרבות פוליטית לשוב ולהתפתח.
 
ב-1960 צברה המפלגה הדמוקרטית כוח כה רב, עד כי המשטר הדמוקרטי היה בסכנה. הצבא הטורקי שהופקד על שמירת החוקה, נטל את המושכות לידיו, והעמיד את מנהיגי המפלגה למשפט באשמה של הפרת החוקה. ב-1961 נערכו בחירות חדשות.
השתלטות הצבא על המדינה בנסיבות דומות אירעה גם ב-1970.
ב-1980 התרחש משבר פוליטי חדש. תנועות פרו-סובייטיות משמאל, ותנועות איסלאמיות מימין איימו על יציבות השלטון. בתווך ניצבו שתי מפלגות המרכז, שהשוויון בכוחן שיתק את הפרלמנט. הצבא, בראשותו של הגנרל קנאן אוורן, התערב בפעם השלישית. אוורן התפטר מתפקידו בצבא ונשאר לכהן כנשיא המדינה, עד לבחירות שנערכו ב-1983.
אולם גם בין ההפיכות הצבאיות ידעה המערכת הפוליטית בטורקיה חוסר יציבות ותחלופה עצומה של ממשלות, לעתים תוך מספר ימים.
 
שנות ה-80 של המאה ה-20 עמדו בסימן ליברליזציה כלכלית אשר שינתה את פני הארץ. ב-1997 שוב התערב הצבא בשלטון, והביא להתפטרותו של ראש הממשלה נג'מטין ארבקן.
כיום מתמודדת טורקיה עם פילוג גובר והולך בין התומכים בהמשך הליברליזציה ומצדדים בהצטרפות לאיחוד האירופי, לבין אלה המצדדים בהדגשת אופיה המוסלמי של המדינה.
 
 ספטמבר 1980, העיתון הירייט מדווח על ההפיכה הצבאית
ספטמבר 1980, העיתון הירייט מדווח על ההפיכה הצבאית. בתמונה  - הגנרל קנאן אוורן  (באדיבות: Arşimet)
 
פרויקט דרום-מזרח אנטוליה
פרויקט רב-מגזרי לפיתוח אזורי משולב בדרום-מזרח אנטוליה. מטרותיו העיקריות של הפרויקט הן להעלות את איכות חייהם ורמת הכנסתם של תושבי האזור, להקטין פערים בין-אזוריים, להגדיל את התפוקה והצמיחה הכלכלית במגזר הכפרי, וכן לתרום למטרות כלכליות וחברתיות במישור הלאומי. הפרויקט מקיף את אזור אגן הניקוז של נהרות הפרת והחידקל בשטחן של 9 נפות במדינה. בשטח זה התגוררו בשנת 2005 כ- 9 מיליון תושבים.
הראשון שהגה את הרעיון לרתום את נהרות האזור להפקת חשמל ,כבר במחצית הראשונה של המאה ה- 20, היה מוסטפה כמאל אטאטורק. במסגרת הפרויקט הוקמו 22 סכרים ו- 19 תחנות הידרואלקטריות, וכן החלו בהשקייתו של האזור. הסכר הגדול ביותר בפרויקט, סכר אטאטורק על נהר פרת, גובהו 184 מטר ורוחבו 1,820 מטר.
במהלך שנות השמונים שינה הפרויקט את אופיו והפך למפעל רב-תחומי השם דגש גם על אספקטים חברתיים וכלכליים אחרים, כמו תשתית עירונית וכפרית, ייעור, חינוך ובריאות
דרום-מזרח אנטוליה היה אזור פורה ומיושב במהלך העת העתיקה ונחצה על ידי דרכי המסחר היבשתיות בין אירופה ואסיה (דרך המשי). החל במחצית האלף השני לספירה ועם פתיחת עורקי השייט למזרח, החל האזור לשקוע והפך ל"חצר אחורית" בתקופת האימפריה העות'מאנית ובתקופת הרפובליקה הטורקית לאחריה. הפרויקט העניק לאזור תנופה כלכלית ותרבותית חסרת תקדים ויצר תהליך של הגירה פנימית לדרום-מזרח אנטוליה, תוך יצירת 3.5 מיליון מקומות עבודה.
 
סכר אטאטורק, טורקיה
סכר אטאטורק    (צילום: U.S. Department of Agriculture)
 





כרמית וייס
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, עורכת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית.








מספר צפיות: 8023
1319