היסטוריה טורקית - חלק א': הממלכה החיתית
מאת: ד"ר יהודה דגן
במרכז הרמה האנטולית שלטה באלף השני אימפריה חזקה – הממלכה החיתית, שהייתה יריב קשה לאימפריה המצרית. אולם בטרם נעסוק בחיתים עצמם, מן הראוי להבהיר שיש להבחין בין 3 קבוצות של עמים שנקראות חיתים: הראשונה המכונה במחקר "פרוטו-חיתית", שייכת לאוכלוסייה הראשונה שישבה באנטוליה, בסוף האלף השלישי וראשית האלף השני לפנה"ס. מאוכלוסייה זו נותרו לנו שמות גאוגרפיים ושמות אנשים נושאי משרות שלטוניות, אלו מופעים מפעם לפעם בתעודות האשוריות שנמצאו בארכיון שנחשף בכרום-כניש (כולטפה).
האימפריה החתית בשנת 1290 לפנה"ס (באדיבות Dbachmann)
קבוצה שנייה נקראת "החיתים ההודו-אירופאיים", אלה חדרו לאנטוליה בשליש הראשון של האלף השני לפנה"ס, שפתם הייתה ממקור הודו-אירופאית והם שהקימו ממלכה אדירה שקרסה רק בשנת 1200 לפנה"ס. קבוצה שלישית, קשורה לאוכלוסייה ששרדה ונותרה על חורבות הממלכה החיתית הגדולה, הם סיגלו לעצמם שמות ומנהגים חיתיים והמשיכו להשתמש בריטואלים (טכסים פולחניים) פולחניים חיתיים. בתרבות ממלכות אלו ניכרים כבר השפעות אשוריות. חלק מהממלכות ששאפו להיות עצמאיות מצאו את עצמן במלחמה כנגד האשורים. יש לציין שטרם שנודע על תרבותם המפוארת של החיתים בטורקיה ובעיר בירתם חתושה, נזכרו אלה בספרי התנ"ך באירועים שונים. מובן שאיזכורים אלו מתייחסים לאותן ממלכות קטנות שקמו לאחר חורבנה של הממלכה הגדולה - ממלכת חתי.
מלכת חתי הגדולה, שלטה במרכז טורקיה במאות 17 לפנה"ס ועד לשנת 1200 לפנה"ס בקירוב. החפירות בחתושה - בוע'זקלה, חשפו מערכת מאורגנת של עיר בירה בה בנויים מקדשים, ביצורים מאסיביים, ארמון מגורים, וארכיונים, בהם ישנן עדויות לארגון הממלכה: העתקי חוזים, מכתבים דיפלומטים, רשימות שקשורות לארגון טכסים דתיים ורשימות סחורות שנכנסו למחסני המקדש. את יסוד הממלכה החיתית מיחסים למלך אניתה בן פיתחנה ששלט בכניש-כוילטפה. מלך זה הרחיב את תחום שלטונו מקושרה (אזור קיסרי) לעבר כל הרמה האנטולית. לאחר שכבש את חתושה הרס את המרכז הדתי שהיה שם. כ- 130 שנה לאחר מכן, שלט בחתושה לברנה-חתושילי, והפך את העיר לבירת הממלכה. בראשית דרכם נזקקו החיתים למסעות מלחמה רבים לביסוס מעמדם. המלך מורשילי א', אחד ממלכי הממלכה הקדומה, ערך מסע נועז לעבר בבל בשנת 1595 לפנה"ס (על-פי הכרונולוגיה התיכונה), והחריבה עד היסוד. נראה שמלכי הממלכה הקדומה בחרו בעיר חתושה כבירה מתוך רצון לקרב את האוכלוסייה למרכז הדתי הקדום שהיה בעיר. את סופה של הממלכה הקדומה רואים בימי שלטונו של חנתילי ב' (1500 לפנה"ס), אחרים המשיכו את הממלכה התיכונה עד לימי המלך תודחליה ב' (1450-1420 לפנה"ס). מלכי הממלכה התיכונה נאבקו בעיקר עם החורים שישבו בחלק המזרחי של אנטוליה. עליתו לשלטון של שופליליומה א', מסמלת את תחילת תקופת האימפריה, ובה הגיעה הממלכה לשיא הישגיה. תחומי שלטונה הורחבו ובמערב שלטו החיתים על ממלכת ארזווה, במזרח שלטו על אגן נהר הפרת, בצפון שלטו עד חופי הים השחור ובדרום הרחיקו עד אגן דמשק. כיבושיהם דרומה נבעו עקב החלשות הממלכה המצרית.
מצב זה השתנה עם עלייתו של המלך המצרי רעמסס ב'. יריבות זו בין האימפריות הביאה לקרב שתועד לראשונה בפירוט רב, קרב קדש (על נהר האורנטוס). קרב זה שהתחולל בשנת 1275 לפנה"ס (בשנה החמישית לשלטון המלך רעמסס ב') הביא לחתימת חוזה בין שתי המעצמות, חוזה שהעתקיו נמצאו על מקדש המתים של המלך המצרי הרמסאום, בגדה המערבית ממול לכרנך, ובמקדש אבו סימבל. מהצד החיתי, נחשפו העתק החוזה ותיאור מהלכי הקרב, במהלך החפירות בחתושה. טבלאות אלו מוצגות כיום במוזיאון איסטנבול. הקרב לא הוכרע באופן חד-משמעי, אבל גרם ליצירת מערכת הסכמים בין המעצמות. עם עלייתו לשלטון של תודחילה IV, נראית תקופת פריחה מחודשת של האימפריה, מלך זה בונה ומחדש את פניה של חתושה, ובימיו פורחים גם מוסדות הדת של החיתים. בנו של תודחליה IV, שופליליומה II, ניסה לשמור על האימפריה הגדולה, אולם באופק החלו להופיע סימנים ראשונים של כובשים שמשאירים אחריהם חורבן והרס. מכתב משליט אוגרית שמבקש עזרה דחופה משליט חתי, מצביע על שאירע לאורך החוף על-ידי הכובשים החדשים.
שופליליומה השני, תבליט מחפירות חתושה (צילום: China Crisis)
בעבר חשבו, ועדין יש שכך סוברים, שחורבן חתושה על-ידי גויי הים גרמו לנפילת האימפריה החיתית. מנגד קיימת דעה שונה של חופרי בירת הממלכה-חתושה, שסוברים שהחיתים נטשו את חתושה בצורה מסודרת ונעו דרומה לעבר ממלכת טרחונטשה בכדי לעמוד כנגד הפולשים מהים (אולי גויי הים?) ושמא אולי לעזור לממלכת אוגרית. אין אנו יודעים את אשר קרה בהמשך, אולם התוצאה הברורה היא, שאיננו שומעים יותר על חתי הגדולה. רק כרכמיש (שיושבת על נהר הפרת) ניצלה מחורבן זה, ונראה שהיא ממשיכה בצורה מצומצמת את עוצמתה של הממלכה החיתית.
.jpg)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
.jpg)
