.jpg)
.jpg)
טיול רגלי בקפדוקיה
מאת: יעקב שקולניק
קולמוסים רבים נשברו בניסיון לתאר במילים את נופי הירח הציוריים של קפדוקיה. יעקב שקולניק הניח את העט בצד, ובמקום לתאר את הנוף, יצא לטייל בו ברגל, וחזר עם כמה הצעות לטיולי יום מרתקים ויפהפיים.
הצעות לטיולי יום מרתקים ויפהפיים בקפדוקיה (צילום: Kamchatka)
במפה זו מצוינות נקודות ההתחלה של מסלולי הטיולים
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מודדים את קפדוקיה ברגליים
לפני כשלושה מיליון שנה רגזה אדמתה של . הר ארג'יאס ו הר חסן החלו לפלוט אפר וולקני, שכיסה אגמים, נחלים וכל מה שנקרה בדרכו, בשמיכה עבה של טוף. פה ושם גם ציפו קילוחי לבה את הרמה שנוצרה. סדרה של מהומות במעמקי האדמה גרמה למישורי הטוף לנטות צפונה, כלפי העמק של הנהר הגדול קיזילאירמק ( Kızılırmak ). אז באו הגשם והרוח ופיסלו בסלעי הטוף הרכים צורות מוזרות מאין כמותן, ממדרונות חשופי חמוקיים ועד עמודים זקורים חשופי חלציים. כך נוצר הנוף הייחודי של המקום, המספק מסלולי טיול רגלי רבים ומגוונים.
למסלולי הטיול הרגלי מגיעים רק מיעוט המטיילים. מרבית התיירים מסתפקים בביקור באתרים הרשמיים, אליהם ניתן להגיע ברכב. ברשימה זו אנסה להשלים את החסר ולספק מספר מסלולים רגליים מומלצים, שיש בהם כדי להעצים את חוויית הביקור בקפדוקיה.
כתבה על ביקור בקפדוקיה | כתבות נוספות על יעדי טיול בטורקיה
מסלול 1: מתצפית העמק האדום לכפר צ'בושין נקודת התחלה: תצפית העמק האדום ( Kızılçukur ). השילוט מכוון ל- Sunset point .
נקודת סיום: הכפר צ'בושין ( Çavuşin ).
אופי המסלול: נוח. מסומן בחצים אדומים.
משך המסלול: כשעתיים.
הכניסה לתצפית כרוכה בתשלום (רק אם השומר בשער).
סיפור הדרך
לנקודת ההתחלה מגיעים מכביש Nevşehir - Ürgüp , בכביש הפונה צפונה מול הכניסה לכפר אוטשיסר ( Ortahisar ). לאחר כ- 1.5 ק"מ מגיעים לרחבת החניה של התצפית. מי שנוסע בתחבורה הציבורית יכול לרדת בצומת ולצעוד בדרך הסלולה, בין כרמים ועצי משמש. מרחבת התצפית רואים במערב את המצודה הבולטת של הכפר אוטשיסר, למרגלותיה נראים היטב בתי הכפר גרמה ( Göreme ).
שני שבילים מגיעים מכאן לכפר צ'בושין: הראשון יורד שמאלה לעמק האדום שלמרגלותינו, חולף על פני מספר כנסיות חצובות ומתעקל ימינה דרך הערוץ הגדול לכיוון צ'בושין. השני ממשיך היישר קדימה ומלווה את העמקים הנזכרים בשלוחה. אנחנו בעד האפשרות השנייה, המעניקה הזדמנות להשקיף על נופי הירח של הדרך מלמעלה. המחזה מרהיב! שימו לב בדרך לשיחי שקד הבר, הפורחים בחודשים מרץ-אפריל בפריחה ורודה.
חולפים על פני ערוץ הוורד ( Güllüdere ) ומגיעים לחרוט סלע גדול ולידו כנסייה חצובה בסלע כנסיית הצלב ( Haçlı Kilise ). מי שיטפס בסולם העץ הקטן לכנסייה יגלה מיד את הסיבה לשמה: צלב גדול ויפה חקוק לכל אורך תקרתה. העיטורים החקוקים הם כנראה מהמאה החמישית לספה"נ. ספסלי אבן חצובים בקירות האולם המרכזי. הציורים שבאפסיס, כנראה מהמאה ה- 12, נותרו שמורים היטב. במדליון גדול, מעל למזבח, נראית דמותו של ישו ומתחתיה ציורי קדושים.
גם מכאן אפשר להמשיך בשתי דרכים: אפשר לרדת שמאלה ולהגיע דרך ערוץ קטן אל הערוץ הראשי, וימינה בדרך העפר לצ'בושין. אפשר להמשיך על השלוחה עד לעמק הבא, הפוגש את הדרך הרחבה, קרוב יותר לצ'בושין. נצעד צפונה דקות אחדות, דרך בית הקברות של צ'בושין, ונגיע למרכז הכפר. שם נפגוש את רכבנו או שנצא לכביש הראשי ונסע בתחבורה הציבורית.
.jpg)
בתים חצובים בסלע הטוף, סמוך לעיירה צ'בושין, קפדוקיה (צילום: CC Tiberio Frascari)
מסלול 2: מצ'בושין לפשה באאי נקודת התחלה: כיכר הכפר צ'בושין ( Çavuin ).
נקודת סיום: פשה באאי ( Paşabağı ) לבעלי רכב מאסף, או חזרה לצ'בושין לחסרי רכב.
אופי המסלול: נוח.
משך המסלול: כשעה לכיוון אחד. חובה להקדיש לפחות שעה לסיור בצ'בושין.
מומלץ לחבר מסלול זה למסלול מס' 1 וליצור טיול יום בן 3-4 שעות.
סיפור הדרך
הכפר צ'בושין הוא מהכפרים היפים ביותר בקפדוקיה. הצוק הענק המתנוסס מצפון לכיכר הכפר הישן, עמוס בבתי מערות. תושבי צ'בושין התגוררו בבתי מערות במדרון התלול עד שנות ה- 80 ואז עברו לכפר החדש, השוכן למרגלותיו המערביים של הצוק.
נעלה מהכיכר מזרחה ברחוב ישן של הכפר, תוך כדי שוטטות בין הבתים המציגים דוגמאות יפהפיות לאופי הבנייה הקפדוקי. בבתים רבים נותרו הקשתות שנושאות תקרה הבנויה מלוחות אבן. נטפס לאיטנו בשביל לפינה המערבית של הצוק. ליד מעקה עץ נגלה את הכנסייה המרשימה על שם יוחנן המטביל.
הכנסייה נחצבה כנראה במאה ה- 5. משני צדי האולם המרכזי השאירו החוצבים עמודי סלע טבעיים, ביניהם הוסיפו שני עמודים עגולים ומרשימים בחוסנם, הנושאים שלוש קשתות יפהפיות. ליד האפסיס, מימין, מתאר ציור את שלומית המבקשת מהורדוס אנטיפס את ראשו של יוחנן המטביל על טס. הכנסייה הייתה בשימוש עד שנת 1923.
נחזור דרך מעקה העץ ונטפס לראש צוק הסלע. מעבר לו נמצא עמק גדול ובו עמודי סלע מרהיבים. בצוקים המקיפים את העמק ומתנשאים כ- 50 מטרים מעליו, חצובות מערות שבהן גידלו יונים.
נאגף את העמק מימין, בשביל ברור. עד מהרה נגיע לאזור שבו "צומחים" עמודי אבן שעשויים מסלעים אדמדמים ומשם נרד אל עמודי הסלע הגדולים והמפורסמים של פשה-באאי, ביניהם נמצא עמוד בעל שלוש כיפות, מהמונצחים ביותר בצילומי קפדוקיה. המקום הזה שוכן בצד הכביש המוליך למוזיאון הפתוח בזלווה ( Zelve ).
ההתפנות בתחבורה ציבורית מכאן קשה (בקיץ דולמוש אחד בשעה). אפשר לצעוד בצד הכביש מערבה לצומת הבאה מאבנוס (1.5 ק"מ) או לחזור לצ'בושין.
מסלול 3: מערוץ היונים לכפר גרמה נקודת התחלה: הכפר אוצ'היסאר ( Uçhisar )
נקודת סיום: המוזיאון הפתוח בגרמה ( Göreme ).
אופי המסלול: מסלול נוח, כולל טיפוס קל.
משך ההליכה כ- 5 שעות.
אפשר לגזור אותו לקטעים הבאים: מעמק היונים לאו'צהיסר: כשעה. סיור באוצ'יהסר: כשעה. מאוצ'היסאר לגרמה: כשעה. המוזיאון הפתוח בגרמה - כשעה וחצי.
הכניסה למוזיאון הפתוח בגרמה ולמצודה באוצ'היסאר כרוכה בתשלום.
סיפור הדרך
מכיכר הכפר אוצ'היסאר, למרגלות המצודה, נצעד דרומה כ- 500 מטרים, ברחוב המוליך לכביש נוושהיר. עמק היונים ( Güvercin Vadisi ) מלווה אותנו משמאל. מול מפעל האוניקס יש שלט קטן שמכריז על הירידה לעמק. דוכן מזכרות ולידו עץ יבש נושא כדים הוא סימן ברור שמכאן אפשר לרדות בנוחיות לעמק הצר. בחורף ובאביב זורם בו פלג קטן בין מדרונות לבנבנים ומאדימים של טוף. מקור המים הם השלגים המפשירים, המחלחלים בקרקע הטוף ופורצים ממנה בערוצים.
נעבור מנהרה גדולה, שגובה תקרתה כחמישה מטרים ונפנה ימינה בשביל קצר המטפס במדרון לחזית בת שלושה מפלסים חצובים בסלע. בחזית חקוקים מלבנים גדולים ומעליהם שלושה או ארבעה פתחים ריבועיים קטנים. בכל מפלס נפרץ חלון גדול אחד, או שניים.
ניכנס למפלס התחתון שבו נמצאים כמה אולמות. בקירות חצובים כוכים. הם מזכירים את כוכי הקולומבריה של בית גוברין, אלא שכאן הם כפולים בגודלם - רוחבם כחצי מטר וגובהם כ- 30 ס"מ. במקומות רבים בקפדוקיה גידולו התושבים יונים וכך קיבל העמק את שמו. לצד כוכי היונים נראים גם חורים קטנים בקירות, ששימשו כנקודות אחיזה למוטות עץ - עליהם תלו כלי מים ומזון ליונים. מבעד לפתחי החלונות הגדולים השליכו המגדלים את זבל היונים בו השתמשו לזיבול שדותיהם. החלונות ניתנים לסגירה מבפנים, דבר שמונע מטורפים לחדור ל"שובך". היונים, לעומת זאת, יכלו לצאת מהשובך ולחזור אליו דרך הפתחים הקטנים שמעל לחלונות.
התושבים ניצלו את היונים גם למאכל ביצים ובשר ולהעברת דואר. בחלמון הביצים השתמשו לציפוי הטייח שעליו ציירו פרסקאות.
לאחר שעוברים חורשת צפצפות יפה, נראים משמאל בתי הכפר אוצ'היסאר. כאן ניפרד זמנית מהערוץ, הממשיך הלאה במורד, ונטפס שמאלה. עד מהרה נגיע אל בתי מערות עזובים ונעלה בסמטאות הכפר. לכל בית יש מערות ששימשו כמחסנים וכבתי מלאכה. רוב הבתים חרבים, אך נותרו גם כמה שלמים, מעוטרים בקישוטים חקוקים בסלע. שלט בתורכית מזהיר מפני כניסה לתוך הבתים, מחשש להתמוטטות. פה ושם יש בתים משוקמים, המשמשים כפנסיונים נפלאים להתארח בהם.
כל השבילים מובילים למרכז הכפר שמעליו מתנשאת המצודה של אוצ'היסאר. לפני שנעלה אליה כדאי לשים לב לחנות העתיקות של Mehmet Yuğran . בעל החנות למד צורפות באיזמיר ומציע לא רק תכשיטים וחפצים כפריים ישנים שנאספו ברחבי קפדוקיה, אלא גם דלתות מגולפות בסגנון קפדוקי, מעשה ידיו.
המצודה של אוצ'היסאר היא גוש סלע ענק, המתנשא כ- 50 מטרים מעל סביבתו. המצודה שימשה עד התקופה הרומית כמקום מושבם של מושלי האזור. מאוחר יותר הפכה למקום תצפית. לפני הפסגה, משמאל לשביל, נראים שרידי בור מים גדול, שבחלק מדפנותיו עוד נותר הטייח. בפסגה ממש נראים קברים חצובים.
בתוך הצוק חצובות מדרגות המוליכות עד לפסגתו. הנוף המדהים מצדיק את מאמץ הטיפוס. מכאן רואים היטב את התחתרות הערוצים בטוף ואת הטיית האזור כולו צפונה לעבר הנהר קיזיל-אירמק. אי אפשר לראות את הנהר, אך רואים בקלות את בתי הכפר אבאנוס ( Avanos ), שהנהר עובר ביניהם. הרחק בצפון-מזרח נראה הר ארג'יאס הענק. למרגלותינו נמצא הכפר גרמה והמשך ערוץ היונים.
נרד לערוץ. מעט הלאה הערוץ חצוב בתוך מנהרות בסלע. כאשר משמאל מגיע עמק נוסף ומתלכד איתנו, במקום שבו נראים עמודי סלע חדודים מרהיבי עין, זהו אות וסימן ברור שאנו קרובים לכפר גרמה.
השביל עובר ליד שני פנסיונים יפים שם הראשון Gümüş והשני Elif Star Hotel , שחדריהם חצובים בסלע. עוד מעט קט ואנו במרכז הכפר, שבו שפע מסעדות. זהו מקום ראוי להפסקה ולארוחת צהריים קלה.
מכאן אנו ממליצים בחום לעשות את הדרך למוזיאון הפתוח של גרמה ברגל. למרות שצועדים בצד כביש סלול, הנוף וצורות הסלעים מרהיבי עין ויפים. השיא מגיע כ- 100 מטרים לפני הכנסייה הראשונה והחשובה ביותר במוזיאון ( Tokalı kilise ). פשוט עלו למדרון שמשמאל וצפו בנוף הירח של מאות חרוטי סלע ושלוחות סלע חדודות כחרבות מעוקלות, שבזכותן נקרא המקום עמק החרבות ( Kılıçılar vadisi ).
הסיור במוזיאון הפתוח בגרמה עובר בין כמה וכמה כנסיות. הכנסייה החשובה נמצאת ממש בתחילת המסלול. זוהי כנסיית האבזם ( Tokalı Kılıse ), הנקראת כך בגלל עיטור של אבזם הנמצא מימין לאפסיס.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מסלול 4: הערוץ הלבן Ak vadisi נקודת התחלה: החלק הצפוני של אוצ'היסאר, ליד חנות האוניקס Özler Centre .
נקודת סיום: כביש Göreme-Çavuşin .
אופי המסלול: נוח, בירידה.
משך המסלול: כשעתיים.
אפשר לשלב את מסלול מס' 3 עם מסלול זה ולעלות בערוץ הלבן בכיוון ההפוך המתואר כאן. כך יוצרים מסלול רגלי מעגלי למיטיבי לכת, שנמשך כ- 6 עד 7 שעות.
סיפור הדרך
מרחבת החניה של מפעל האוניקס יורדת דרך רחבה צפונה בראש שלוחה צרה. הרעיון הוא לרדת לוואדי שממערב (משמאל). לאחר כשלוש דקות הליכה בדרך העפר מוצאים את השביל היורד בתלילות לתוך הוואדי. מעתה נצעד בערוץ צר בין קירות לבנים, כשעצי צפצפה מלווים אותנו בדרכנו.
מטרתנו העיקרית, מלבד ההליכה המהנה, היא להגיע לאחד העמקים המיוחדים והמוזרים בקפדוקיה. יש המכנים את העמק בשמות כגון עמק האהבה ועמק האצבעות. כינויים אלה ודומיהם הם ניסיונות מגושמים להתחמק מתיאור קולע יותר של עמודי סלע בהירים ותמירים, המזדקרים השמימה כשראשיהם מכוסים בעטרת סלעים קשים יותר דמויי עורלה.
העמק מסתיים בכביש שבו יש לפנות ימינה (מזרחה) ולהגיע לכביש גרמה-צ'בושין. אם יש רכב מאסף מה טוב. אם לא אפשר לצעוד לכפר גרמה, מהלך כחצי שעה ולהתנייע משם ליעד הבא.
לינה באזור הכפר גרמה
.jpg)
עמודי הפיות המזדקרים בעמק האהבה שבקפדוקיה (צילום: CC Arian Zwegers)
מסלול 5: עמק איהלרה נקודת התחלה: הכפר איהלרה ( Ihlara ).
נקודת סיום: הכפר בליסירמה Belisirma) ).
אופי המסלול: נוח, לאורך 7 ק"מ של נחל זורם. רוב הדרך מסומנת בעיגולים ירוקים קטנים.
משך המסלול: כשעתיים הליכה בנחל. מומלץ להקדיש עוד כחצי שעה לשיטוט בכפר בליסירמה.
הכניסה בתשלום.
מומלץ להצטרף לטיול שמארגנים סוכני הנסיעות המקומיים מאחר שההתפנות מהמקום ברכב היא קשה.
עמק איהלר ה הוא קטע בנהר מלנדיז ( Melendiz ), המנקז את הר מלנדיז והר חסן. הנהר זורם צפונה עד שהוא דועך אי שם ליד אגם המלח הגדול ( Tuz Gölü ). בצד הנהר נמצאו שרידי התיישבות אדם כבר מהתקופה הניאוליתית (6,000 לפנה"ס). רוב השרידים שנראים כיום במערות הרבות שנחצבו בצוקי הנחל הם מהתקופה הביזנטית והלאה.
סיפור הדרך
כדאי לעצור ליד השלט המבשר על הכפר איהלרה ( Ihlara ). כאן יש תצפית מלמעלה על קניון הטוף הנהדר, שכתפיו הזקופות מתנשאות כ- 70 עד 150 מטרים מעל לנחל. משמעות השם איהלרה היא עמק השמיים.
הכניסה לקניון נמצאת בחלק הצפוני של הכפר. צועדים בגדה השמאלית, במורד הנחל, לאורך יער גדות נחלים של עצי ערבה, חלקם בעלי גזעים אדירים. עד לכפר בליסירמה. תוכלו לגלות יותר מעשר כנסיות, שהכניסה אליהן משולטת היטב. אין טעם להיכנס לכולן. ציורי קיר מרשימים למדי נותרו בכנסיית Kokar kilise , הראשונה שבה נפגוש בגדה השמאלית. בתקרת המערה מצויר צלב גדול ומרשים.
בערך באמצע הדרך לבליסירמה מתוח על הנהר גשר עץ קטן, המוביל למשטח רחב יחסית בגדה הימנית של הנחל. כאן עורכים באפריל את פסטיבל איהלרה. סמוך לגשר הזה עולות שמאלה מדרגות לכנסיית Ağaçaltı kilise , שגם בה נותרו ציורי קיר יפים למדי. סמוך לגשר הקטן נמצא גשר עץ גדול יותר, המוביל לכנסיות בגדה הימנית של הנחל. המרשימה שבהן היא כנסיית הנחש ( Yılanlı kilise ), שזכתה לשמה בזכות ציור קיר משמאל לכניסה.
בקצה הקניון, למרגלות הכפר בליסירמה, מחכות לכם כמה מסעדות. אל תשכחו להקדיש זמן להסתובב בכפר היפהפה, שבו נותרו בתי אבן רבים המייצגים את סגנון הבנייה המסורתי של קפדוקיה.
אפשר להמשיך ברגל לכפר סלימה, מהלך שעתיים נוספות.
מסלול 6: הכנסיות של סואנלי נקודת התחלה וסיום: כיכר הכפר הישן סואנלי ( Soğanli )
אופי המסלול: נוח. מומלץ להצטייד בפנס.
משך המסלול: כשעה.
לשוכנים במרכז קפדוקיה מומלץ להגיע לכאן בדרך דרומה ולא בנסיעה מיוחדת למקום.
סיפור הדרך
הכפר הישן סואנלי ננטש ותושביו שוכנים בכפר חדש, כשלושה קילומטרים משם. נחנה את הרכב בכיכר הכפר הישן ונפנה אל הגשר החוצה את הפלג של סואנלי ומטפס במקביל אליו. נטפס מעט בדרך הסלולה עד שנראה מימין את השלט המפנה לכנסיית הראש השחור ( Karabaş kilise ), שזכתה לכינויה בשל ההילות הכהות המקיפות את ראשיהם של הקדושים המתוארים בה. הציורים כאן, כמו ברוב כנסיות קפדוקיה, צוירו במאות 10- 12 לסה"נ. אם נספור את השליחים של ישו, המתוארים מימין ומשמאל, נראה שמדובר ב- 11 מהם בלבד. כנראה שהענישו כאן את יהודה איש קריות על בגידתו בישו.
הכנסייה הבאה, מימין, נקראת כנסיית הנחש ( Yılanlı kilise ). שמה המקורי היה כנסיית ג'ורג'-הקדוש. ג'ורג' מתואר משמאל לפתח כשהוא מתגבר על דרקון בדמות נחש גדול. בקיר הימני מתוארים אברהם, יצחק ויעקב ושישה שליחים, מול ששת השליחים האחרים של ישו, המתוארים בקיר שמולם. הכנסייה היא חלק ממנזר המקיף חצר פנימית, שלתוכה נפתחים עוד שני פתחים חצובים. בפתח הקרוב לכנסייה לאחר שעוברים מנהרה באורך כעשרה מטרים, מגיעים למערה ששימשה כאורווה. בפתח השלישי נותרו שרידי חדר האוכל של המנזר ובו שולחנות נמוכים חצובים בסלע. הפתח השלישי בחצר מוביל למחילת מסתור ובה אבן גולל שאפשר היה לחסום בעזרתה את הפתח.
מול כנסיית הנחש יורדים שמאלה לפלג, צועדים בו מעט ומטפסים לגדה הימנית כדי לצפות באחת הכנסיות המוזרות ביותר בקפדוקיה - כנסיית הכיפה ( Kubeli kilise ). כבר ממרחק אפשר להבחין בכיפתה המשונה, המשווה לכנסייה מראה של טירה קטנה מהאגדות. זוהי דוגמה נדירה לכנסייה שנחצבה גם מבחוץ כדי לעצב בה כיפה.
מעט הלאה מכאן נמצאת הכנסייה הנחבאת ( Sakal kilise ), הנקראת כך משום שהיא שוכנת בקומה שמתחת למבנה הנראה מהשביל. השביל מגיע לנקודה הצופה על בתי הכפר הישן. מכאן יורדים אל כיכר הכפר, שם אפשר ליהנות ממראה הבובות המסורתיות שבנות הכפר יוצרות ומארוחה במסעדה המקומית.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבה על ביקור בקפדוקיה | כתבות נוספות על יעדי טיול בטורקיה
מסלול 1: מתצפית העמק האדום לכפר צ'בושין נקודת התחלה: תצפית העמק האדום ( Kızılçukur ). השילוט מכוון ל- Sunset point .
נקודת סיום: הכפר צ'בושין ( Çavuşin ).
אופי המסלול: נוח. מסומן בחצים אדומים.
משך המסלול: כשעתיים.
הכניסה לתצפית כרוכה בתשלום (רק אם השומר בשער).
סיפור הדרך
לנקודת ההתחלה מגיעים מכביש Nevşehir - Ürgüp , בכביש הפונה צפונה מול הכניסה לכפר אוטשיסר ( Ortahisar ). לאחר כ- 1.5 ק"מ מגיעים לרחבת החניה של התצפית. מי שנוסע בתחבורה הציבורית יכול לרדת בצומת ולצעוד בדרך הסלולה, בין כרמים ועצי משמש. מרחבת התצפית רואים במערב את המצודה הבולטת של הכפר אוטשיסר, למרגלותיה נראים היטב בתי הכפר גרמה ( Göreme ).
שני שבילים מגיעים מכאן לכפר צ'בושין: הראשון יורד שמאלה לעמק האדום שלמרגלותינו, חולף על פני מספר כנסיות חצובות ומתעקל ימינה דרך הערוץ הגדול לכיוון צ'בושין. השני ממשיך היישר קדימה ומלווה את העמקים הנזכרים בשלוחה. אנחנו בעד האפשרות השנייה, המעניקה הזדמנות להשקיף על נופי הירח של הדרך מלמעלה. המחזה מרהיב! שימו לב בדרך לשיחי שקד הבר, הפורחים בחודשים מרץ-אפריל בפריחה ורודה.
חולפים על פני ערוץ הוורד ( Güllüdere ) ומגיעים לחרוט סלע גדול ולידו כנסייה חצובה בסלע כנסיית הצלב ( Haçlı Kilise ). מי שיטפס בסולם העץ הקטן לכנסייה יגלה מיד את הסיבה לשמה: צלב גדול ויפה חקוק לכל אורך תקרתה. העיטורים החקוקים הם כנראה מהמאה החמישית לספה"נ. ספסלי אבן חצובים בקירות האולם המרכזי. הציורים שבאפסיס, כנראה מהמאה ה- 12, נותרו שמורים היטב. במדליון גדול, מעל למזבח, נראית דמותו של ישו ומתחתיה ציורי קדושים.
גם מכאן אפשר להמשיך בשתי דרכים: אפשר לרדת שמאלה ולהגיע דרך ערוץ קטן אל הערוץ הראשי, וימינה בדרך העפר לצ'בושין. אפשר להמשיך על השלוחה עד לעמק הבא, הפוגש את הדרך הרחבה, קרוב יותר לצ'בושין. נצעד צפונה דקות אחדות, דרך בית הקברות של צ'בושין, ונגיע למרכז הכפר. שם נפגוש את רכבנו או שנצא לכביש הראשי ונסע בתחבורה הציבורית.
בתים חצובים בסלע הטוף, סמוך לעיירה צ'בושין, קפדוקיה (צילום: CC Tiberio Frascari)
מסלול 2: מצ'בושין לפשה באאי נקודת התחלה: כיכר הכפר צ'בושין ( Çavuin ).
נקודת סיום: פשה באאי ( Paşabağı ) לבעלי רכב מאסף, או חזרה לצ'בושין לחסרי רכב.
אופי המסלול: נוח.
משך המסלול: כשעה לכיוון אחד. חובה להקדיש לפחות שעה לסיור בצ'בושין.
מומלץ לחבר מסלול זה למסלול מס' 1 וליצור טיול יום בן 3-4 שעות.
סיפור הדרך
הכפר צ'בושין הוא מהכפרים היפים ביותר בקפדוקיה. הצוק הענק המתנוסס מצפון לכיכר הכפר הישן, עמוס בבתי מערות. תושבי צ'בושין התגוררו בבתי מערות במדרון התלול עד שנות ה- 80 ואז עברו לכפר החדש, השוכן למרגלותיו המערביים של הצוק.
נעלה מהכיכר מזרחה ברחוב ישן של הכפר, תוך כדי שוטטות בין הבתים המציגים דוגמאות יפהפיות לאופי הבנייה הקפדוקי. בבתים רבים נותרו הקשתות שנושאות תקרה הבנויה מלוחות אבן. נטפס לאיטנו בשביל לפינה המערבית של הצוק. ליד מעקה עץ נגלה את הכנסייה המרשימה על שם יוחנן המטביל.
הכנסייה נחצבה כנראה במאה ה- 5. משני צדי האולם המרכזי השאירו החוצבים עמודי סלע טבעיים, ביניהם הוסיפו שני עמודים עגולים ומרשימים בחוסנם, הנושאים שלוש קשתות יפהפיות. ליד האפסיס, מימין, מתאר ציור את שלומית המבקשת מהורדוס אנטיפס את ראשו של יוחנן המטביל על טס. הכנסייה הייתה בשימוש עד שנת 1923.
נחזור דרך מעקה העץ ונטפס לראש צוק הסלע. מעבר לו נמצא עמק גדול ובו עמודי סלע מרהיבים. בצוקים המקיפים את העמק ומתנשאים כ- 50 מטרים מעליו, חצובות מערות שבהן גידלו יונים.
נאגף את העמק מימין, בשביל ברור. עד מהרה נגיע לאזור שבו "צומחים" עמודי אבן שעשויים מסלעים אדמדמים ומשם נרד אל עמודי הסלע הגדולים והמפורסמים של פשה-באאי, ביניהם נמצא עמוד בעל שלוש כיפות, מהמונצחים ביותר בצילומי קפדוקיה. המקום הזה שוכן בצד הכביש המוליך למוזיאון הפתוח בזלווה ( Zelve ).
ההתפנות בתחבורה ציבורית מכאן קשה (בקיץ דולמוש אחד בשעה). אפשר לצעוד בצד הכביש מערבה לצומת הבאה מאבנוס (1.5 ק"מ) או לחזור לצ'בושין.
מסלול 3: מערוץ היונים לכפר גרמה נקודת התחלה: הכפר אוצ'היסאר ( Uçhisar )
נקודת סיום: המוזיאון הפתוח בגרמה ( Göreme ).
אופי המסלול: מסלול נוח, כולל טיפוס קל.
משך ההליכה כ- 5 שעות.
אפשר לגזור אותו לקטעים הבאים: מעמק היונים לאו'צהיסר: כשעה. סיור באוצ'יהסר: כשעה. מאוצ'היסאר לגרמה: כשעה. המוזיאון הפתוח בגרמה - כשעה וחצי.
הכניסה למוזיאון הפתוח בגרמה ולמצודה באוצ'היסאר כרוכה בתשלום.
סיפור הדרך
מכיכר הכפר אוצ'היסאר, למרגלות המצודה, נצעד דרומה כ- 500 מטרים, ברחוב המוליך לכביש נוושהיר. עמק היונים ( Güvercin Vadisi ) מלווה אותנו משמאל. מול מפעל האוניקס יש שלט קטן שמכריז על הירידה לעמק. דוכן מזכרות ולידו עץ יבש נושא כדים הוא סימן ברור שמכאן אפשר לרדות בנוחיות לעמק הצר. בחורף ובאביב זורם בו פלג קטן בין מדרונות לבנבנים ומאדימים של טוף. מקור המים הם השלגים המפשירים, המחלחלים בקרקע הטוף ופורצים ממנה בערוצים.
נעבור מנהרה גדולה, שגובה תקרתה כחמישה מטרים ונפנה ימינה בשביל קצר המטפס במדרון לחזית בת שלושה מפלסים חצובים בסלע. בחזית חקוקים מלבנים גדולים ומעליהם שלושה או ארבעה פתחים ריבועיים קטנים. בכל מפלס נפרץ חלון גדול אחד, או שניים.
ניכנס למפלס התחתון שבו נמצאים כמה אולמות. בקירות חצובים כוכים. הם מזכירים את כוכי הקולומבריה של בית גוברין, אלא שכאן הם כפולים בגודלם - רוחבם כחצי מטר וגובהם כ- 30 ס"מ. במקומות רבים בקפדוקיה גידולו התושבים יונים וכך קיבל העמק את שמו. לצד כוכי היונים נראים גם חורים קטנים בקירות, ששימשו כנקודות אחיזה למוטות עץ - עליהם תלו כלי מים ומזון ליונים. מבעד לפתחי החלונות הגדולים השליכו המגדלים את זבל היונים בו השתמשו לזיבול שדותיהם. החלונות ניתנים לסגירה מבפנים, דבר שמונע מטורפים לחדור ל"שובך". היונים, לעומת זאת, יכלו לצאת מהשובך ולחזור אליו דרך הפתחים הקטנים שמעל לחלונות.
התושבים ניצלו את היונים גם למאכל ביצים ובשר ולהעברת דואר. בחלמון הביצים השתמשו לציפוי הטייח שעליו ציירו פרסקאות.
לאחר שעוברים חורשת צפצפות יפה, נראים משמאל בתי הכפר אוצ'היסאר. כאן ניפרד זמנית מהערוץ, הממשיך הלאה במורד, ונטפס שמאלה. עד מהרה נגיע אל בתי מערות עזובים ונעלה בסמטאות הכפר. לכל בית יש מערות ששימשו כמחסנים וכבתי מלאכה. רוב הבתים חרבים, אך נותרו גם כמה שלמים, מעוטרים בקישוטים חקוקים בסלע. שלט בתורכית מזהיר מפני כניסה לתוך הבתים, מחשש להתמוטטות. פה ושם יש בתים משוקמים, המשמשים כפנסיונים נפלאים להתארח בהם.
כל השבילים מובילים למרכז הכפר שמעליו מתנשאת המצודה של אוצ'היסאר. לפני שנעלה אליה כדאי לשים לב לחנות העתיקות של Mehmet Yuğran . בעל החנות למד צורפות באיזמיר ומציע לא רק תכשיטים וחפצים כפריים ישנים שנאספו ברחבי קפדוקיה, אלא גם דלתות מגולפות בסגנון קפדוקי, מעשה ידיו.
המצודה של אוצ'היסאר היא גוש סלע ענק, המתנשא כ- 50 מטרים מעל סביבתו. המצודה שימשה עד התקופה הרומית כמקום מושבם של מושלי האזור. מאוחר יותר הפכה למקום תצפית. לפני הפסגה, משמאל לשביל, נראים שרידי בור מים גדול, שבחלק מדפנותיו עוד נותר הטייח. בפסגה ממש נראים קברים חצובים.
בתוך הצוק חצובות מדרגות המוליכות עד לפסגתו. הנוף המדהים מצדיק את מאמץ הטיפוס. מכאן רואים היטב את התחתרות הערוצים בטוף ואת הטיית האזור כולו צפונה לעבר הנהר קיזיל-אירמק. אי אפשר לראות את הנהר, אך רואים בקלות את בתי הכפר אבאנוס ( Avanos ), שהנהר עובר ביניהם. הרחק בצפון-מזרח נראה הר ארג'יאס הענק. למרגלותינו נמצא הכפר גרמה והמשך ערוץ היונים.
נרד לערוץ. מעט הלאה הערוץ חצוב בתוך מנהרות בסלע. כאשר משמאל מגיע עמק נוסף ומתלכד איתנו, במקום שבו נראים עמודי סלע חדודים מרהיבי עין, זהו אות וסימן ברור שאנו קרובים לכפר גרמה.
השביל עובר ליד שני פנסיונים יפים שם הראשון Gümüş והשני Elif Star Hotel , שחדריהם חצובים בסלע. עוד מעט קט ואנו במרכז הכפר, שבו שפע מסעדות. זהו מקום ראוי להפסקה ולארוחת צהריים קלה.
מכאן אנו ממליצים בחום לעשות את הדרך למוזיאון הפתוח של גרמה ברגל. למרות שצועדים בצד כביש סלול, הנוף וצורות הסלעים מרהיבי עין ויפים. השיא מגיע כ- 100 מטרים לפני הכנסייה הראשונה והחשובה ביותר במוזיאון ( Tokalı kilise ). פשוט עלו למדרון שמשמאל וצפו בנוף הירח של מאות חרוטי סלע ושלוחות סלע חדודות כחרבות מעוקלות, שבזכותן נקרא המקום עמק החרבות ( Kılıçılar vadisi ).
הסיור במוזיאון הפתוח בגרמה עובר בין כמה וכמה כנסיות. הכנסייה החשובה נמצאת ממש בתחילת המסלול. זוהי כנסיית האבזם ( Tokalı Kılıse ), הנקראת כך בגלל עיטור של אבזם הנמצא מימין לאפסיס.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מסלול 4: הערוץ הלבן Ak vadisi נקודת התחלה: החלק הצפוני של אוצ'היסאר, ליד חנות האוניקס Özler Centre .
נקודת סיום: כביש Göreme-Çavuşin .
אופי המסלול: נוח, בירידה.
משך המסלול: כשעתיים.
אפשר לשלב את מסלול מס' 3 עם מסלול זה ולעלות בערוץ הלבן בכיוון ההפוך המתואר כאן. כך יוצרים מסלול רגלי מעגלי למיטיבי לכת, שנמשך כ- 6 עד 7 שעות.
סיפור הדרך
מרחבת החניה של מפעל האוניקס יורדת דרך רחבה צפונה בראש שלוחה צרה. הרעיון הוא לרדת לוואדי שממערב (משמאל). לאחר כשלוש דקות הליכה בדרך העפר מוצאים את השביל היורד בתלילות לתוך הוואדי. מעתה נצעד בערוץ צר בין קירות לבנים, כשעצי צפצפה מלווים אותנו בדרכנו.
מטרתנו העיקרית, מלבד ההליכה המהנה, היא להגיע לאחד העמקים המיוחדים והמוזרים בקפדוקיה. יש המכנים את העמק בשמות כגון עמק האהבה ועמק האצבעות. כינויים אלה ודומיהם הם ניסיונות מגושמים להתחמק מתיאור קולע יותר של עמודי סלע בהירים ותמירים, המזדקרים השמימה כשראשיהם מכוסים בעטרת סלעים קשים יותר דמויי עורלה.
העמק מסתיים בכביש שבו יש לפנות ימינה (מזרחה) ולהגיע לכביש גרמה-צ'בושין. אם יש רכב מאסף מה טוב. אם לא אפשר לצעוד לכפר גרמה, מהלך כחצי שעה ולהתנייע משם ליעד הבא.
לינה באזור הכפר גרמה
עמודי הפיות המזדקרים בעמק האהבה שבקפדוקיה (צילום: CC Arian Zwegers)
מסלול 5: עמק איהלרה נקודת התחלה: הכפר איהלרה ( Ihlara ).
נקודת סיום: הכפר בליסירמה Belisirma) ).
אופי המסלול: נוח, לאורך 7 ק"מ של נחל זורם. רוב הדרך מסומנת בעיגולים ירוקים קטנים.
משך המסלול: כשעתיים הליכה בנחל. מומלץ להקדיש עוד כחצי שעה לשיטוט בכפר בליסירמה.
הכניסה בתשלום.
מומלץ להצטרף לטיול שמארגנים סוכני הנסיעות המקומיים מאחר שההתפנות מהמקום ברכב היא קשה.
עמק איהלר ה הוא קטע בנהר מלנדיז ( Melendiz ), המנקז את הר מלנדיז והר חסן. הנהר זורם צפונה עד שהוא דועך אי שם ליד אגם המלח הגדול ( Tuz Gölü ). בצד הנהר נמצאו שרידי התיישבות אדם כבר מהתקופה הניאוליתית (6,000 לפנה"ס). רוב השרידים שנראים כיום במערות הרבות שנחצבו בצוקי הנחל הם מהתקופה הביזנטית והלאה.
סיפור הדרך
כדאי לעצור ליד השלט המבשר על הכפר איהלרה ( Ihlara ). כאן יש תצפית מלמעלה על קניון הטוף הנהדר, שכתפיו הזקופות מתנשאות כ- 70 עד 150 מטרים מעל לנחל. משמעות השם איהלרה היא עמק השמיים.
הכניסה לקניון נמצאת בחלק הצפוני של הכפר. צועדים בגדה השמאלית, במורד הנחל, לאורך יער גדות נחלים של עצי ערבה, חלקם בעלי גזעים אדירים. עד לכפר בליסירמה. תוכלו לגלות יותר מעשר כנסיות, שהכניסה אליהן משולטת היטב. אין טעם להיכנס לכולן. ציורי קיר מרשימים למדי נותרו בכנסיית Kokar kilise , הראשונה שבה נפגוש בגדה השמאלית. בתקרת המערה מצויר צלב גדול ומרשים.
בערך באמצע הדרך לבליסירמה מתוח על הנהר גשר עץ קטן, המוביל למשטח רחב יחסית בגדה הימנית של הנחל. כאן עורכים באפריל את פסטיבל איהלרה. סמוך לגשר הזה עולות שמאלה מדרגות לכנסיית Ağaçaltı kilise , שגם בה נותרו ציורי קיר יפים למדי. סמוך לגשר הקטן נמצא גשר עץ גדול יותר, המוביל לכנסיות בגדה הימנית של הנחל. המרשימה שבהן היא כנסיית הנחש ( Yılanlı kilise ), שזכתה לשמה בזכות ציור קיר משמאל לכניסה.
בקצה הקניון, למרגלות הכפר בליסירמה, מחכות לכם כמה מסעדות. אל תשכחו להקדיש זמן להסתובב בכפר היפהפה, שבו נותרו בתי אבן רבים המייצגים את סגנון הבנייה המסורתי של קפדוקיה.
אפשר להמשיך ברגל לכפר סלימה, מהלך שעתיים נוספות.
מסלול 6: הכנסיות של סואנלי נקודת התחלה וסיום: כיכר הכפר הישן סואנלי ( Soğanli )
אופי המסלול: נוח. מומלץ להצטייד בפנס.
משך המסלול: כשעה.
לשוכנים במרכז קפדוקיה מומלץ להגיע לכאן בדרך דרומה ולא בנסיעה מיוחדת למקום.
סיפור הדרך
הכפר הישן סואנלי ננטש ותושביו שוכנים בכפר חדש, כשלושה קילומטרים משם. נחנה את הרכב בכיכר הכפר הישן ונפנה אל הגשר החוצה את הפלג של סואנלי ומטפס במקביל אליו. נטפס מעט בדרך הסלולה עד שנראה מימין את השלט המפנה לכנסיית הראש השחור ( Karabaş kilise ), שזכתה לכינויה בשל ההילות הכהות המקיפות את ראשיהם של הקדושים המתוארים בה. הציורים כאן, כמו ברוב כנסיות קפדוקיה, צוירו במאות 10- 12 לסה"נ. אם נספור את השליחים של ישו, המתוארים מימין ומשמאל, נראה שמדובר ב- 11 מהם בלבד. כנראה שהענישו כאן את יהודה איש קריות על בגידתו בישו.
הכנסייה הבאה, מימין, נקראת כנסיית הנחש ( Yılanlı kilise ). שמה המקורי היה כנסיית ג'ורג'-הקדוש. ג'ורג' מתואר משמאל לפתח כשהוא מתגבר על דרקון בדמות נחש גדול. בקיר הימני מתוארים אברהם, יצחק ויעקב ושישה שליחים, מול ששת השליחים האחרים של ישו, המתוארים בקיר שמולם. הכנסייה היא חלק ממנזר המקיף חצר פנימית, שלתוכה נפתחים עוד שני פתחים חצובים. בפתח הקרוב לכנסייה לאחר שעוברים מנהרה באורך כעשרה מטרים, מגיעים למערה ששימשה כאורווה. בפתח השלישי נותרו שרידי חדר האוכל של המנזר ובו שולחנות נמוכים חצובים בסלע. הפתח השלישי בחצר מוביל למחילת מסתור ובה אבן גולל שאפשר היה לחסום בעזרתה את הפתח.
מול כנסיית הנחש יורדים שמאלה לפלג, צועדים בו מעט ומטפסים לגדה הימנית כדי לצפות באחת הכנסיות המוזרות ביותר בקפדוקיה - כנסיית הכיפה ( Kubeli kilise ). כבר ממרחק אפשר להבחין בכיפתה המשונה, המשווה לכנסייה מראה של טירה קטנה מהאגדות. זוהי דוגמה נדירה לכנסייה שנחצבה גם מבחוץ כדי לעצב בה כיפה.
מעט הלאה מכאן נמצאת הכנסייה הנחבאת ( Sakal kilise ), הנקראת כך משום שהיא שוכנת בקומה שמתחת למבנה הנראה מהשביל. השביל מגיע לנקודה הצופה על בתי הכפר הישן. מכאן יורדים אל כיכר הכפר, שם אפשר ליהנות ממראה הבובות המסורתיות שבנות הכפר יוצרות ומארוחה במסעדה המקומית.
מידע נוסף
כתבות נוספות
בתים חצובים בסלע הטוף, סמוך לעיירה צ'בושין, קפדוקיה (צילום:
.jpg)
מסלול 3: מערוץ היונים לכפר גרמה נקודת התחלה: הכפר אוצ'היסאר ( Uçhisar )
נקודת סיום: המוזיאון הפתוח בגרמה ( Göreme ).
אופי המסלול: מסלול נוח, כולל טיפוס קל.
משך ההליכה כ- 5 שעות.
אפשר לגזור אותו לקטעים הבאים: מעמק היונים לאו'צהיסר: כשעה. סיור באוצ'יהסר: כשעה. מאוצ'היסאר לגרמה: כשעה. המוזיאון הפתוח בגרמה - כשעה וחצי.
הכניסה למוזיאון הפתוח בגרמה ולמצודה באוצ'היסאר כרוכה בתשלום.
סיפור הדרך
מכיכר הכפר אוצ'היסאר, למרגלות המצודה, נצעד דרומה כ- 500 מטרים, ברחוב המוליך לכביש נוושהיר. עמק היונים ( Güvercin Vadisi ) מלווה אותנו משמאל. מול מפעל האוניקס יש שלט קטן שמכריז על הירידה לעמק. דוכן מזכרות ולידו עץ יבש נושא כדים הוא סימן ברור שמכאן אפשר לרדות בנוחיות לעמק הצר. בחורף ובאביב זורם בו פלג קטן בין מדרונות לבנבנים ומאדימים של טוף. מקור המים הם השלגים המפשירים, המחלחלים בקרקע הטוף ופורצים ממנה בערוצים.
נעבור מנהרה גדולה, שגובה תקרתה כחמישה מטרים ונפנה ימינה בשביל קצר המטפס במדרון לחזית בת שלושה מפלסים חצובים בסלע. בחזית חקוקים מלבנים גדולים ומעליהם שלושה או ארבעה פתחים ריבועיים קטנים. בכל מפלס נפרץ חלון גדול אחד, או שניים.
ניכנס למפלס התחתון שבו נמצאים כמה אולמות. בקירות חצובים כוכים. הם מזכירים את כוכי הקולומבריה של בית גוברין, אלא שכאן הם כפולים בגודלם - רוחבם כחצי מטר וגובהם כ- 30 ס"מ. במקומות רבים בקפדוקיה גידולו התושבים יונים וכך קיבל העמק את שמו. לצד כוכי היונים נראים גם חורים קטנים בקירות, ששימשו כנקודות אחיזה למוטות עץ - עליהם תלו כלי מים ומזון ליונים. מבעד לפתחי החלונות הגדולים השליכו המגדלים את זבל היונים בו השתמשו לזיבול שדותיהם. החלונות ניתנים לסגירה מבפנים, דבר שמונע מטורפים לחדור ל"שובך". היונים, לעומת זאת, יכלו לצאת מהשובך ולחזור אליו דרך הפתחים הקטנים שמעל לחלונות.
התושבים ניצלו את היונים גם למאכל ביצים ובשר ולהעברת דואר. בחלמון הביצים השתמשו לציפוי הטייח שעליו ציירו פרסקאות.
לאחר שעוברים חורשת צפצפות יפה, נראים משמאל בתי הכפר אוצ'היסאר. כאן ניפרד זמנית מהערוץ, הממשיך הלאה במורד, ונטפס שמאלה. עד מהרה נגיע אל בתי מערות עזובים ונעלה בסמטאות הכפר. לכל בית יש מערות ששימשו כמחסנים וכבתי מלאכה. רוב הבתים חרבים, אך נותרו גם כמה שלמים, מעוטרים בקישוטים חקוקים בסלע. שלט בתורכית מזהיר מפני כניסה לתוך הבתים, מחשש להתמוטטות. פה ושם יש בתים משוקמים, המשמשים כפנסיונים נפלאים להתארח בהם.
כל השבילים מובילים למרכז הכפר שמעליו מתנשאת המצודה של אוצ'היסאר. לפני שנעלה אליה כדאי לשים לב לחנות העתיקות של Mehmet Yuğran . בעל החנות למד צורפות באיזמיר ומציע לא רק תכשיטים וחפצים כפריים ישנים שנאספו ברחבי קפדוקיה, אלא גם דלתות מגולפות בסגנון קפדוקי, מעשה ידיו.
המצודה של אוצ'היסאר היא גוש סלע ענק, המתנשא כ- 50 מטרים מעל סביבתו. המצודה שימשה עד התקופה הרומית כמקום מושבם של מושלי האזור. מאוחר יותר הפכה למקום תצפית. לפני הפסגה, משמאל לשביל, נראים שרידי בור מים גדול, שבחלק מדפנותיו עוד נותר הטייח. בפסגה ממש נראים קברים חצובים.
בתוך הצוק חצובות מדרגות המוליכות עד לפסגתו. הנוף המדהים מצדיק את מאמץ הטיפוס. מכאן רואים היטב את התחתרות הערוצים בטוף ואת הטיית האזור כולו צפונה לעבר הנהר קיזיל-אירמק. אי אפשר לראות את הנהר, אך רואים בקלות את בתי הכפר אבאנוס ( Avanos ), שהנהר עובר ביניהם. הרחק בצפון-מזרח נראה הר ארג'יאס הענק. למרגלותינו נמצא הכפר גרמה והמשך ערוץ היונים.
נרד לערוץ. מעט הלאה הערוץ חצוב בתוך מנהרות בסלע. כאשר משמאל מגיע עמק נוסף ומתלכד איתנו, במקום שבו נראים עמודי סלע חדודים מרהיבי עין, זהו אות וסימן ברור שאנו קרובים לכפר גרמה.
השביל עובר ליד שני פנסיונים יפים שם הראשון Gümüş והשני Elif Star Hotel , שחדריהם חצובים בסלע. עוד מעט קט ואנו במרכז הכפר, שבו שפע מסעדות. זהו מקום ראוי להפסקה ולארוחת צהריים קלה.
מכאן אנו ממליצים בחום לעשות את הדרך למוזיאון הפתוח של גרמה ברגל. למרות שצועדים בצד כביש סלול, הנוף וצורות הסלעים מרהיבי עין ויפים. השיא מגיע כ- 100 מטרים לפני הכנסייה הראשונה והחשובה ביותר במוזיאון ( Tokalı kilise ). פשוט עלו למדרון שמשמאל וצפו בנוף הירח של מאות חרוטי סלע ושלוחות סלע חדודות כחרבות מעוקלות, שבזכותן נקרא המקום עמק החרבות ( Kılıçılar vadisi ).
הסיור במוזיאון הפתוח בגרמה עובר בין כמה וכמה כנסיות. הכנסייה החשובה נמצאת ממש בתחילת המסלול. זוהי כנסיית האבזם ( Tokalı Kılıse ), הנקראת כך בגלל עיטור של אבזם הנמצא מימין לאפסיס.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מסלול 4: הערוץ הלבן Ak vadisi נקודת התחלה: החלק הצפוני של אוצ'היסאר, ליד חנות האוניקס Özler Centre .
נקודת סיום: כביש Göreme-Çavuşin .
אופי המסלול: נוח, בירידה.
משך המסלול: כשעתיים.
אפשר לשלב את מסלול מס' 3 עם מסלול זה ולעלות בערוץ הלבן בכיוון ההפוך המתואר כאן. כך יוצרים מסלול רגלי מעגלי למיטיבי לכת, שנמשך כ- 6 עד 7 שעות.
סיפור הדרך
מרחבת החניה של מפעל האוניקס יורדת דרך רחבה צפונה בראש שלוחה צרה. הרעיון הוא לרדת לוואדי שממערב (משמאל). לאחר כשלוש דקות הליכה בדרך העפר מוצאים את השביל היורד בתלילות לתוך הוואדי. מעתה נצעד בערוץ צר בין קירות לבנים, כשעצי צפצפה מלווים אותנו בדרכנו.
מטרתנו העיקרית, מלבד ההליכה המהנה, היא להגיע לאחד העמקים המיוחדים והמוזרים בקפדוקיה. יש המכנים את העמק בשמות כגון עמק האהבה ועמק האצבעות. כינויים אלה ודומיהם הם ניסיונות מגושמים להתחמק מתיאור קולע יותר של עמודי סלע בהירים ותמירים, המזדקרים השמימה כשראשיהם מכוסים בעטרת סלעים קשים יותר דמויי עורלה.
העמק מסתיים בכביש שבו יש לפנות ימינה (מזרחה) ולהגיע לכביש גרמה-צ'בושין. אם יש רכב מאסף מה טוב. אם לא אפשר לצעוד לכפר גרמה, מהלך כחצי שעה ולהתנייע משם ליעד הבא.
לינה באזור הכפר גרמה
עמודי הפיות המזדקרים בעמק האהבה שבקפדוקיה (צילום: CC Arian Zwegers)
מסלול 5: עמק איהלרה נקודת התחלה: הכפר איהלרה ( Ihlara ).
נקודת סיום: הכפר בליסירמה Belisirma) ).
אופי המסלול: נוח, לאורך 7 ק"מ של נחל זורם. רוב הדרך מסומנת בעיגולים ירוקים קטנים.
משך המסלול: כשעתיים הליכה בנחל. מומלץ להקדיש עוד כחצי שעה לשיטוט בכפר בליסירמה.
הכניסה בתשלום.
מומלץ להצטרף לטיול שמארגנים סוכני הנסיעות המקומיים מאחר שההתפנות מהמקום ברכב היא קשה.
עמק איהלר ה הוא קטע בנהר מלנדיז ( Melendiz ), המנקז את הר מלנדיז והר חסן. הנהר זורם צפונה עד שהוא דועך אי שם ליד אגם המלח הגדול ( Tuz Gölü ). בצד הנהר נמצאו שרידי התיישבות אדם כבר מהתקופה הניאוליתית (6,000 לפנה"ס). רוב השרידים שנראים כיום במערות הרבות שנחצבו בצוקי הנחל הם מהתקופה הביזנטית והלאה.
סיפור הדרך
כדאי לעצור ליד השלט המבשר על הכפר איהלרה ( Ihlara ). כאן יש תצפית מלמעלה על קניון הטוף הנהדר, שכתפיו הזקופות מתנשאות כ- 70 עד 150 מטרים מעל לנחל. משמעות השם איהלרה היא עמק השמיים.
הכניסה לקניון נמצאת בחלק הצפוני של הכפר. צועדים בגדה השמאלית, במורד הנחל, לאורך יער גדות נחלים של עצי ערבה, חלקם בעלי גזעים אדירים. עד לכפר בליסירמה. תוכלו לגלות יותר מעשר כנסיות, שהכניסה אליהן משולטת היטב. אין טעם להיכנס לכולן. ציורי קיר מרשימים למדי נותרו בכנסיית Kokar kilise , הראשונה שבה נפגוש בגדה השמאלית. בתקרת המערה מצויר צלב גדול ומרשים.
בערך באמצע הדרך לבליסירמה מתוח על הנהר גשר עץ קטן, המוביל למשטח רחב יחסית בגדה הימנית של הנחל. כאן עורכים באפריל את פסטיבל איהלרה. סמוך לגשר הזה עולות שמאלה מדרגות לכנסיית Ağaçaltı kilise , שגם בה נותרו ציורי קיר יפים למדי. סמוך לגשר הקטן נמצא גשר עץ גדול יותר, המוביל לכנסיות בגדה הימנית של הנחל. המרשימה שבהן היא כנסיית הנחש ( Yılanlı kilise ), שזכתה לשמה בזכות ציור קיר משמאל לכניסה.
בקצה הקניון, למרגלות הכפר בליסירמה, מחכות לכם כמה מסעדות. אל תשכחו להקדיש זמן להסתובב בכפר היפהפה, שבו נותרו בתי אבן רבים המייצגים את סגנון הבנייה המסורתי של קפדוקיה.
אפשר להמשיך ברגל לכפר סלימה, מהלך שעתיים נוספות.
מסלול 6: הכנסיות של סואנלי נקודת התחלה וסיום: כיכר הכפר הישן סואנלי ( Soğanli )
אופי המסלול: נוח. מומלץ להצטייד בפנס.
משך המסלול: כשעה.
לשוכנים במרכז קפדוקיה מומלץ להגיע לכאן בדרך דרומה ולא בנסיעה מיוחדת למקום.
סיפור הדרך
הכפר הישן סואנלי ננטש ותושביו שוכנים בכפר חדש, כשלושה קילומטרים משם. נחנה את הרכב בכיכר הכפר הישן ונפנה אל הגשר החוצה את הפלג של סואנלי ומטפס במקביל אליו. נטפס מעט בדרך הסלולה עד שנראה מימין את השלט המפנה לכנסיית הראש השחור ( Karabaş kilise ), שזכתה לכינויה בשל ההילות הכהות המקיפות את ראשיהם של הקדושים המתוארים בה. הציורים כאן, כמו ברוב כנסיות קפדוקיה, צוירו במאות 10- 12 לסה"נ. אם נספור את השליחים של ישו, המתוארים מימין ומשמאל, נראה שמדובר ב- 11 מהם בלבד. כנראה שהענישו כאן את יהודה איש קריות על בגידתו בישו.
הכנסייה הבאה, מימין, נקראת כנסיית הנחש ( Yılanlı kilise ). שמה המקורי היה כנסיית ג'ורג'-הקדוש. ג'ורג' מתואר משמאל לפתח כשהוא מתגבר על דרקון בדמות נחש גדול. בקיר הימני מתוארים אברהם, יצחק ויעקב ושישה שליחים, מול ששת השליחים האחרים של ישו, המתוארים בקיר שמולם. הכנסייה היא חלק ממנזר המקיף חצר פנימית, שלתוכה נפתחים עוד שני פתחים חצובים. בפתח הקרוב לכנסייה לאחר שעוברים מנהרה באורך כעשרה מטרים, מגיעים למערה ששימשה כאורווה. בפתח השלישי נותרו שרידי חדר האוכל של המנזר ובו שולחנות נמוכים חצובים בסלע. הפתח השלישי בחצר מוביל למחילת מסתור ובה אבן גולל שאפשר היה לחסום בעזרתה את הפתח.
מול כנסיית הנחש יורדים שמאלה לפלג, צועדים בו מעט ומטפסים לגדה הימנית כדי לצפות באחת הכנסיות המוזרות ביותר בקפדוקיה - כנסיית הכיפה ( Kubeli kilise ). כבר ממרחק אפשר להבחין בכיפתה המשונה, המשווה לכנסייה מראה של טירה קטנה מהאגדות. זוהי דוגמה נדירה לכנסייה שנחצבה גם מבחוץ כדי לעצב בה כיפה.
מעט הלאה מכאן נמצאת הכנסייה הנחבאת ( Sakal kilise ), הנקראת כך משום שהיא שוכנת בקומה שמתחת למבנה הנראה מהשביל. השביל מגיע לנקודה הצופה על בתי הכפר הישן. מכאן יורדים אל כיכר הכפר, שם אפשר ליהנות ממראה הבובות המסורתיות שבנות הכפר יוצרות ומארוחה במסעדה המקומית.
מידע נוסף
כתבות נוספות
אפשר לגזור אותו לקטעים הבאים: מעמק היונים לאו'צהיסר: כשעה. סיור באוצ'יהסר: כשעה. מאוצ'היסאר לגרמה: כשעה. המוזיאון הפתוח בגרמה - כשעה וחצי.
נעבור מנהרה גדולה, שגובה תקרתה כחמישה מטרים ונפנה ימינה בשביל קצר המטפס במדרון לחזית בת שלושה מפלסים חצובים בסלע. בחזית חקוקים מלבנים גדולים ומעליהם שלושה או ארבעה פתחים ריבועיים קטנים. בכל מפלס נפרץ חלון גדול אחד, או שניים.
המצודה של אוצ'היסאר היא גוש סלע ענק, המתנשא כ- 50 מטרים מעל סביבתו. המצודה שימשה עד התקופה הרומית כמקום מושבם של מושלי האזור. מאוחר יותר הפכה למקום תצפית. לפני הפסגה, משמאל לשביל, נראים שרידי בור מים גדול, שבחלק מדפנותיו עוד נותר הטייח. בפסגה ממש נראים קברים חצובים.
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
לינה באזור הכפר גרמה
עמודי הפיות המזדקרים בעמק האהבה שבקפדוקיה (צילום:
מסלול 5: עמק איהלרה נקודת התחלה: הכפר איהלרה ( Ihlara ).
נקודת סיום: הכפר בליסירמה Belisirma) ).
אופי המסלול: נוח, לאורך 7 ק"מ של נחל זורם. רוב הדרך מסומנת בעיגולים ירוקים קטנים.
משך המסלול: כשעתיים הליכה בנחל. מומלץ להקדיש עוד כחצי שעה לשיטוט בכפר בליסירמה.
הכניסה בתשלום.
מומלץ להצטרף לטיול שמארגנים סוכני הנסיעות המקומיים מאחר שההתפנות מהמקום ברכב היא קשה.
עמק איהלר ה הוא קטע בנהר מלנדיז ( Melendiz ), המנקז את הר מלנדיז והר חסן. הנהר זורם צפונה עד שהוא דועך אי שם ליד אגם המלח הגדול ( Tuz Gölü ). בצד הנהר נמצאו שרידי התיישבות אדם כבר מהתקופה הניאוליתית (6,000 לפנה"ס). רוב השרידים שנראים כיום במערות הרבות שנחצבו בצוקי הנחל הם מהתקופה הביזנטית והלאה.
סיפור הדרך
כדאי לעצור ליד השלט המבשר על הכפר איהלרה ( Ihlara ). כאן יש תצפית מלמעלה על קניון הטוף הנהדר, שכתפיו הזקופות מתנשאות כ- 70 עד 150 מטרים מעל לנחל. משמעות השם איהלרה היא עמק השמיים.
הכניסה לקניון נמצאת בחלק הצפוני של הכפר. צועדים בגדה השמאלית, במורד הנחל, לאורך יער גדות נחלים של עצי ערבה, חלקם בעלי גזעים אדירים. עד לכפר בליסירמה. תוכלו לגלות יותר מעשר כנסיות, שהכניסה אליהן משולטת היטב. אין טעם להיכנס לכולן. ציורי קיר מרשימים למדי נותרו בכנסיית Kokar kilise , הראשונה שבה נפגוש בגדה השמאלית. בתקרת המערה מצויר צלב גדול ומרשים.
בערך באמצע הדרך לבליסירמה מתוח על הנהר גשר עץ קטן, המוביל למשטח רחב יחסית בגדה הימנית של הנחל. כאן עורכים באפריל את פסטיבל איהלרה. סמוך לגשר הזה עולות שמאלה מדרגות לכנסיית Ağaçaltı kilise , שגם בה נותרו ציורי קיר יפים למדי. סמוך לגשר הקטן נמצא גשר עץ גדול יותר, המוביל לכנסיות בגדה הימנית של הנחל. המרשימה שבהן היא כנסיית הנחש ( Yılanlı kilise ), שזכתה לשמה בזכות ציור קיר משמאל לכניסה.
בקצה הקניון, למרגלות הכפר בליסירמה, מחכות לכם כמה מסעדות. אל תשכחו להקדיש זמן להסתובב בכפר היפהפה, שבו נותרו בתי אבן רבים המייצגים את סגנון הבנייה המסורתי של קפדוקיה.
אפשר להמשיך ברגל לכפר סלימה, מהלך שעתיים נוספות.
מסלול 6: הכנסיות של סואנלי נקודת התחלה וסיום: כיכר הכפר הישן סואנלי ( Soğanli )
אופי המסלול: נוח. מומלץ להצטייד בפנס.
משך המסלול: כשעה.
לשוכנים במרכז קפדוקיה מומלץ להגיע לכאן בדרך דרומה ולא בנסיעה מיוחדת למקום.
סיפור הדרך
הכפר הישן סואנלי ננטש ותושביו שוכנים בכפר חדש, כשלושה קילומטרים משם. נחנה את הרכב בכיכר הכפר הישן ונפנה אל הגשר החוצה את הפלג של סואנלי ומטפס במקביל אליו. נטפס מעט בדרך הסלולה עד שנראה מימין את השלט המפנה לכנסיית הראש השחור ( Karabaş kilise ), שזכתה לכינויה בשל ההילות הכהות המקיפות את ראשיהם של הקדושים המתוארים בה. הציורים כאן, כמו ברוב כנסיות קפדוקיה, צוירו במאות 10- 12 לסה"נ. אם נספור את השליחים של ישו, המתוארים מימין ומשמאל, נראה שמדובר ב- 11 מהם בלבד. כנראה שהענישו כאן את יהודה איש קריות על בגידתו בישו.
הכנסייה הבאה, מימין, נקראת כנסיית הנחש ( Yılanlı kilise ). שמה המקורי היה כנסיית ג'ורג'-הקדוש. ג'ורג' מתואר משמאל לפתח כשהוא מתגבר על דרקון בדמות נחש גדול. בקיר הימני מתוארים אברהם, יצחק ויעקב ושישה שליחים, מול ששת השליחים האחרים של ישו, המתוארים בקיר שמולם. הכנסייה היא חלק ממנזר המקיף חצר פנימית, שלתוכה נפתחים עוד שני פתחים חצובים. בפתח הקרוב לכנסייה לאחר שעוברים מנהרה באורך כעשרה מטרים, מגיעים למערה ששימשה כאורווה. בפתח השלישי נותרו שרידי חדר האוכל של המנזר ובו שולחנות נמוכים חצובים בסלע. הפתח השלישי בחצר מוביל למחילת מסתור ובה אבן גולל שאפשר היה לחסום בעזרתה את הפתח.
מול כנסיית הנחש יורדים שמאלה לפלג, צועדים בו מעט ומטפסים לגדה הימנית כדי לצפות באחת הכנסיות המוזרות ביותר בקפדוקיה - כנסיית הכיפה ( Kubeli kilise ). כבר ממרחק אפשר להבחין בכיפתה המשונה, המשווה לכנסייה מראה של טירה קטנה מהאגדות. זוהי דוגמה נדירה לכנסייה שנחצבה גם מבחוץ כדי לעצב בה כיפה.
מעט הלאה מכאן נמצאת הכנסייה הנחבאת ( Sakal kilise ), הנקראת כך משום שהיא שוכנת בקומה שמתחת למבנה הנראה מהשביל. השביל מגיע לנקודה הצופה על בתי הכפר הישן. מכאן יורדים אל כיכר הכפר, שם אפשר ליהנות ממראה הבובות המסורתיות שבנות הכפר יוצרות ומארוחה במסעדה המקומית.
מידע נוסף
כתבות נוספות
בקצה הקניון, למרגלות הכפר בליסירמה, מחכות לכם כמה מסעדות. אל תשכחו להקדיש זמן להסתובב בכפר היפהפה, שבו נותרו בתי אבן רבים המייצגים את סגנון הבנייה המסורתי של קפדוקיה.
.jpg)
.jpg)
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
יעקב שקולניק, מוותיקי המדריכים לטורקיה, מארכיאולוגיה וטבע, ועד צילום, ארכיטקטורה וטיולים עירוניים. עורך מגזין ארץ וטבע ומגזין מטרופוליס, כותב במגוון תחומים. מחבר הספר "101 עצים מופלאים בישראל".
|
.jpg)
