.jpg)
העיר ספארנבולו חושפת
את סודות הבית הטורקי
מאת : יעקב שקולניק
מדובר בפלא. במראות המחזירים את הצופה אל המחזה הקסום של עיירה טורקית ציורית כפי שנראתה לפני יותר ממאה שנה. מדרונות תלולים זרועים בתי עץ יפהפיים, בין גינות ירק ועצי פרי, שהולכים ומצטופפים ככל שיורדים לקרקעית העמק, ביניהם מתפתלות סמטאות עקלקלות.
כתבה על איסטנבול | כתבה על סאפרנבולו וסביבתה
מרבד הגגות האדומים שנפרש מעל העיר סאפרנבולו (צילום: Ekrem Osmanoğlu)
העיר סאפרנבולו ממוקמת צפונית לאנקרה ומזרחית לאיסטנבול (להגדלת המפה לחצו למעלה מימין)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
אופייה של העיירה הטורקית
כשהעות'מאנים כבשו את אזור אנטליה הם שיקמו את הערים הביזנטיות והקימו בהן רבעים חדשים. בכל רובע התגוררה קבוצה אתנית שונה באזור משלה. בדרך כלל, במקומות הרריים, הבתים הוקמו במדרון, כך שחזיתו של כל בית הייתה פתוחה לנוף. בעיר היה רחוב ראשי אחד עמוד השדרה של היישוב. מערכת הניקוז עברה לאורך הרחוב הראשי, משחררת את שאר הבתים מסכנת ההצפה. הרחובות אינם ישרים, אלא מתפתלים על פי הטופוגרפיה הטבעית של המדרונות. אם המדרון תלול מדי, בנו מדרגות והתאימו את רוחבן למעבר סוסים וחמורים עמוסים. מדרכות אין, אך הסדר נשמר: זכות הקדימה שמורה תמיד לחמור עמוס המטפס במעלה הרחוב.
קירות הקומות הראשונות של הבתים ושל החומות המקיפות את הגנים, נבנו גם הן בהתאם לתוואי השטח, חוסמים את המראה מהרחוב ומעניקים פרטיות ליושבי הבית. לפיכך, מראהו של רחוב טורקי בעיר ישנה נראה כמו פרוזדור. המרפסות והכרכובים של הגגות בולטים מכל בית ומצלים כמעט על כל הרחוב. בפינות הרחוב ניצבת בדרך כלל מזרקה של מים זורמים ( Çeşme ) שממנה מילאו התושבים מים בכליהם.
העיר אינה תוצאה של פרי תכנון מדוקדק, למעט מוסדות הציבור המסגד, בית הקברות, הח'אן, הח'מאם והמדרסה. אלה ממוקמים בדרך כלל בשטח מישורי במרכז העיר. הערבוביה של מבנים וגינות, החומות שענפי עצים בולטים מהם החוצה והחלונות בעלי פסיסי העץ, המסתירים את מה שמאחוריהם, מקנים לעיירה הטורקית אווירת רומנטיקה ומסתורין.
כתבות על עיירות וערים במערב טורקיה
למעט מוסדות ציבור, העיר אינה תוצאה של פרי תכנון מדוקדק (צילום: ayseozyer)
קירות הקומה הראשונה והחומות סביב הגן מעניקים פרטיות לדיירי הבית (צילום: CC Selçuk Özkan)
בית הקיץ הטורקי
בעבר, כמעט לכל משפחה ממוצא טורקי בסאפרנבולו היו שני בתים בית חורף ובית קיץ. בתי החורף מוקמו בחלק הנמוך של העיר, השוכן בתוך העמק, מוגן מהרוח. הרחובות כאן צרים, הבתים צפופים ומגנים אלה על אלה. לב האזור הוא החלק המסחרי, המנהלי והקהילתי של העיר והוא מכונה צ'וקור ( Çukur ). רובע הקיץ באלאר (Bağlar) , שפירוש שמו הוא: כרמים, מוקם בכתף הצפונית-מערבית של העיירה. הרובע נמצא במרחק של הליכה בת שעתיים מבתי החורף, באזור רם ופתוח לרוח, בין כרמי גפנים ועצי פרי. המדרונות המתונים והגנים הגדולים יותר של הבתים, מעניקים תחושה של מרחב. בין השני הרובעים מפריד הרובע היווני קרנקיי ( Kıranköy ).
המעבר מבית החורף לבית הקיץ, שהתרחש במהלך חודש מאי, הביא על תושבי סאפרנבולו פעילות קדחתנית. באזור צ'רשי ( Çarşı ) היו אורזים סלים גדולים ובהם מצעים וכלי מטבח, מעמיסים אותם על סוסים וחמורים ועולים לבתי הקיץ, מלווים בחיות הבית. המסע חזרה התחולל באוקטובר. הפעם המטען היה כבד יותר, משום שהמשפחה הביאה איתה פירות ויבולים חקלאיים מהגנים של בתי הקיץ, שנועדו לשימור ולעיבוד כמזון לחורף.
לינה בעיר סאפרנבולו
סיור בבית טיפוסי בן 200 שנה
עמדנו ברחוב, מול השער כפול הדלתות שבחומת האבן המקיפה את הבית (שמו: Asmazlar Konağı ) ולחצנו על הפעמון החשמלי. בימים עברו נהגו האורחים להקיש במקוש הברזל כדי להודיע על בואם. מקושים כאלה מותקנים בדלתות רבות בסאפרנבולו. ישנן דלתות המתפארות אף בשני מקושים גדול וקטן. יש שמספרים שהגדול מיועד לאורח גבר והקטן – לאורחת אישה, וכך יכול בעל הבית לדעת מי ניצב מאחורי השער. הדלת נפתחה כאילו מעצמה, איש לא ניצב מאחוריה. מחלון הקומה השנייה ניבטו פניה של אישה נחמדה, שריפה אסמזלאר שמה, שפתחה את השער בשיטה סאפרנבולית מתוחכמת: משיכה קלה בחבל המחובר לבריח הדלת. השיטה חוסכת את הטרדה הכרוכה ביציאה מן הבית.
הגינה שבתוך החומות אופיינית לגינות סאפרנבולו. יש חלקת ירק, שבה מגדלים בקיץ שעועית, עגבניות, פלפלים, מלפפונים, חצילים, תירס ועוד. בחורף מפנים הגידולים האלה את מקומם לירקות כמו תרד, כרוב, חסה וגזר. חלק אחר של הגן מוקדש לגידול עצי פרי כמו תות, תפוח, שקדים ואגוזי מלך. גן שמכבד את עצמו ישאיר מקום לגפנים המפורסמות של העיר, חלקן מזנים ייחודים. בחצר בנויה בדרך כלל גם בריכה קטנה, המשמשת מאגר להשקיית הגידולים החקלאיים בחצר.
קומת הבסיס בנויה מאבנים ותפקידה לשאת את משקל שתי הקומות שמעליה. החלל שבקומה זו ( Hayat ) שימש במקור למגורי חיות משק הבית ולאחסון בולי העץ לקראת החורף. שני גרמי מדרגות מוליכים לאולם המרכזי ( Sofa ) שבקומה השנייה. בראשית התפתחותו של הבית הטורקי, היה אולם זה חלל חשוף לעולם החיצון, מבלי ששום קיר הסתיר אותו. מסביב לחלל הזה נבנו חדרי הבית. רק במאה ה- 17 החלל נסגר והפך לחלק בלתי נפרד מהבית. החל מהמאה ה- 18 היה סגנון זה למקובל ביותר והאולם הפך למקום המפגש של בני הבית. התקרה של הקומה השנייה נמוכה יחסית, כך שקל יותר לחמם את החדרים בחורף. הסופה ( Sofa ) של משפחת אסמזלאר הוא אחד האולמות המיוחדים ביותר בסאפרנבולו. במרכז האולם נמצאת בריכת מים ריבועית, 1.70 מ' עומקה. המים המטפטפים מהברזים הישנים ונוף הגן המשתקף במי הבריכה, משרים אווירה של שלווה נפלאה.
מהאולם המרכזי מסתעף חלל צדדי קטן ובפינותיו ארבע דלתות, שתיים מהן מוליכות לחדרים, אחת מוליכה למדרגות היורדות לגן, ומאחורי הדלת הרביעית נמצא קיר. "הדלת הזו איננה מובילה לשום מקום", מסבירה שריפה, "עשו אותה רק כדי לשמור על מראה סימטרי". בקומה השלישית, המפוארת יותר, נמצאים ארבעה חדרי מגורים נוספים. באולם המרכזי של קומה זו נהגו לארח את האורחים. שריפה מתגוררת בבית עם בעלה ושלושת ילדיהם. הבית, העובר מדור לדור, הוא מקור לגאווה והמשפחה מתכוונת לשמר אותו ולהמשיך להתגורר בו.
טיולים וסיורים נוספים באזור סאפרנבולו
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
החדר הרב תכליתי – פטנט טורקי
החדר הוא היחידה המשמעותית והאופיינית ביותר בבית הטורקי. לכל החדרים, בין אם החדר גדול ומפואר ובין אם הוא קטן ודל, יש מאפיינים דומים. החדר ממחיש יותר מכל את העבר של הטורקים כעם נודד והוא דומה במהותו לאוהל - יחידת מגורים שלמה, שעונה על כל צרכי של משפחה. לכל פינה בחדר יש תפקיד משלה. הריהוט עשוי כך שניתן להזיזו במהירות ולשנות את ייעודו של החדר לפי הצורך.
מרכז החדר, ממש כמו באוהל, חסר ריהוט קבוע. על השטיחים והכרים שמסביב לחדר, ובתקופות מאוחרות יותר גם על דרגשים הצמודים לקירות החדר, אפשר לנוח, לשבת ולשוחח. כשמגיע זמן הארוחה, שולפים מגש נחושת, או משטח עץ, מניחים אותו על בסיס והרי לכם שולחן האוכל. מאחורי מה שנראה כדלת של אחד הארונות נמצא אמבט קטן שפתח בקרקעיתו מזרים את המים החוצה. חפצים אישיים מונחים במדפים ובארונות, וכשמגיעה השעה לישון, שולפים את המצעים מהארון, פורשים אותם על השטיחים, והרי לכם חדר המיטות. בכל חדר יש אח, שבו גם אפשר לבשל מזון.
בסאפרנבולו נהוג לייעד חדר מסוים בבית למטבח, בדרך כלל בקומה השנייה. המטבח דומה כמעט בכל לשאר החדרים בבית, אלא שהאח גדול יותר ויש בו יותר מקומות לאחסון מזון וכלים. בבתים עשירים במיוחד יש הפרדה בין חדרי גברים לחדרי נשים. בבית שנקרא Kaymaklar Gezi , המשמש כיום כמוזיאון, נמצא מתקן מיוחד בדמותו של מזווה עגול מסתובב. הנשים היו טוענות את מגירות המזווה באוכל ומסובבות אותו כך שגברים יוכלו לקחת את המזון, מבלי לראותן כלל.
בבית הקיץ של Emirhocazade Ahmet Bey שברובע באלאר נמצא חדר מעניין במיוחד. זהו, כנראה, החדר הישן ביותר בסאפרנבולו, בן יותר מ- 370 שנה. החדר הזה הוא היחיד ששרד מן הבית המקורי. נזיבה ( Nezibe Aycan ), דור שביעי בבית, הפכה את החדר למוזיאון פרטי והיא שומרת עליו כעל בבת עינה. (ביקורים בתיאום מראש באמצעות לשכת התיירות בסאפרנבולו.)
החדר נפלא. התקרה עשויה מפיסות אדמדמות של עץ אגוז, עם עיטורים גיאומטריים ובמרכזו מראה קטנה. מעל לאח גגון עץ מדהים, החלונות והשטיחים יפהפיים. הארונות, המדפים וגומחות האחסון הכול במקום והדלתות עשויות מפיסות עץ קטנות, מלאכת מחשבת. ליד הבית שוחזרה טחנת קמח.
שימור הבתים
בסאפרנבולו קיימים כ- 2,000 בתים מסורתיים, שרובם נבנו בתקופה שבין המאה ה- 18 וראשית המאה ה- 20. ארגון אונסק"ו הכיר בעיירה כאתר מורשת עולמית. בשנת 1975 החל הממשל המקומי במאמצים לשימור אופייה המיוחד של העיר. בשנת 1985 הוכרזו הרובעים באלאר וקרשי כרובעים לשימור ויותר מאלף מונומנטים הוכרזו כמוגנים. משרד התרבות הטורקי רכש את הבית שנודע בשם Kaymakamlar Evi , שיפץ אותו והפך אותו למוזיאון וכמה בתים אחרים הפכו למוזיאונים פרטיים.
כיצד קרה שבסאפרנבולו נשמרו בתי עץ רבים כל כך? נראה כי חברו לכך כמה גורמים: ראשית, הבתים נבנו באיכות גבוהה והם עמדו במבחן הזמן. שנית, סאפרנבולו לא התפתחה כמו ערים גדולות אחרות, כך שהפיתוי לבנות בתים מודרניים במקום הישנים לא היה רב במיוחד. הדבר החשוב ביותר מכול, אולי, היא העובדה שמשפחות רבות נשארו להתגורר בבתים והן מעבירות אותם בתוך המשפחה מדור לדור.
העיירה שמרה על מרקם אורבני מסורתי: שוק, בתי מגורים, מקומות ציבוריים ובתי מלאכה. בשנים האחרונות הופכים יותר ויותר בתים לבתי מלון. הבתים משוחזרים היטב, התיירים נהנים מאתרי לינה מיוחדים וחשים את אווירת הבית הטורקי והכסף שנכנס מהתיירות מושקע בשחזור בתים נוספים. 
עוד מבט על הבתים המיוחדים של סאפרנבולו (צילום: ali konak)
מידע נוסף
כתבות נוספות
קירות הקומות הראשונות של הבתים ושל החומות המקיפות את הגנים, נבנו גם הן בהתאם לתוואי השטח, חוסמים את המראה מהרחוב ומעניקים פרטיות ליושבי הבית. לפיכך, מראהו של רחוב טורקי בעיר ישנה נראה כמו פרוזדור. המרפסות והכרכובים של הגגות בולטים מכל בית ומצלים כמעט על כל הרחוב. בפינות הרחוב ניצבת בדרך כלל מזרקה של מים זורמים (
העיר אינה תוצאה של פרי תכנון מדוקדק, למעט מוסדות הציבור
כתבות על עיירות וערים במערב טורקיה
קירות הקומה הראשונה והחומות סביב הגן מעניקים פרטיות לדיירי הבית (צילום:
לינה בעיר סאפרנבולו
סיור בבית טיפוסי בן 200 שנה
עמדנו ברחוב, מול השער כפול הדלתות שבחומת האבן המקיפה את הבית (שמו: Asmazlar Konağı ) ולחצנו על הפעמון החשמלי. בימים עברו נהגו האורחים להקיש במקוש הברזל כדי להודיע על בואם. מקושים כאלה מותקנים בדלתות רבות בסאפרנבולו. ישנן דלתות המתפארות אף בשני מקושים גדול וקטן. יש שמספרים שהגדול מיועד לאורח גבר והקטן – לאורחת אישה, וכך יכול בעל הבית לדעת מי ניצב מאחורי השער. הדלת נפתחה כאילו מעצמה, איש לא ניצב מאחוריה. מחלון הקומה השנייה ניבטו פניה של אישה נחמדה, שריפה אסמזלאר שמה, שפתחה את השער בשיטה סאפרנבולית מתוחכמת: משיכה קלה בחבל המחובר לבריח הדלת. השיטה חוסכת את הטרדה הכרוכה ביציאה מן הבית.
הגינה שבתוך החומות אופיינית לגינות סאפרנבולו. יש חלקת ירק, שבה מגדלים בקיץ שעועית, עגבניות, פלפלים, מלפפונים, חצילים, תירס ועוד. בחורף מפנים הגידולים האלה את מקומם לירקות כמו תרד, כרוב, חסה וגזר. חלק אחר של הגן מוקדש לגידול עצי פרי כמו תות, תפוח, שקדים ואגוזי מלך. גן שמכבד את עצמו ישאיר מקום לגפנים המפורסמות של העיר, חלקן מזנים ייחודים. בחצר בנויה בדרך כלל גם בריכה קטנה, המשמשת מאגר להשקיית הגידולים החקלאיים בחצר.
קומת הבסיס בנויה מאבנים ותפקידה לשאת את משקל שתי הקומות שמעליה. החלל שבקומה זו ( Hayat ) שימש במקור למגורי חיות משק הבית ולאחסון בולי העץ לקראת החורף. שני גרמי מדרגות מוליכים לאולם המרכזי ( Sofa ) שבקומה השנייה. בראשית התפתחותו של הבית הטורקי, היה אולם זה חלל חשוף לעולם החיצון, מבלי ששום קיר הסתיר אותו. מסביב לחלל הזה נבנו חדרי הבית. רק במאה ה- 17 החלל נסגר והפך לחלק בלתי נפרד מהבית. החל מהמאה ה- 18 היה סגנון זה למקובל ביותר והאולם הפך למקום המפגש של בני הבית. התקרה של הקומה השנייה נמוכה יחסית, כך שקל יותר לחמם את החדרים בחורף. הסופה ( Sofa ) של משפחת אסמזלאר הוא אחד האולמות המיוחדים ביותר בסאפרנבולו. במרכז האולם נמצאת בריכת מים ריבועית, 1.70 מ' עומקה. המים המטפטפים מהברזים הישנים ונוף הגן המשתקף במי הבריכה, משרים אווירה של שלווה נפלאה.
מהאולם המרכזי מסתעף חלל צדדי קטן ובפינותיו ארבע דלתות, שתיים מהן מוליכות לחדרים, אחת מוליכה למדרגות היורדות לגן, ומאחורי הדלת הרביעית נמצא קיר. "הדלת הזו איננה מובילה לשום מקום", מסבירה שריפה, "עשו אותה רק כדי לשמור על מראה סימטרי". בקומה השלישית, המפוארת יותר, נמצאים ארבעה חדרי מגורים נוספים. באולם המרכזי של קומה זו נהגו לארח את האורחים. שריפה מתגוררת בבית עם בעלה ושלושת ילדיהם. הבית, העובר מדור לדור, הוא מקור לגאווה והמשפחה מתכוונת לשמר אותו ולהמשיך להתגורר בו.
טיולים וסיורים נוספים באזור סאפרנבולו
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
החדר הרב תכליתי – פטנט טורקי
החדר הוא היחידה המשמעותית והאופיינית ביותר בבית הטורקי. לכל החדרים, בין אם החדר גדול ומפואר ובין אם הוא קטן ודל, יש מאפיינים דומים. החדר ממחיש יותר מכל את העבר של הטורקים כעם נודד והוא דומה במהותו לאוהל - יחידת מגורים שלמה, שעונה על כל צרכי של משפחה. לכל פינה בחדר יש תפקיד משלה. הריהוט עשוי כך שניתן להזיזו במהירות ולשנות את ייעודו של החדר לפי הצורך.
מרכז החדר, ממש כמו באוהל, חסר ריהוט קבוע. על השטיחים והכרים שמסביב לחדר, ובתקופות מאוחרות יותר גם על דרגשים הצמודים לקירות החדר, אפשר לנוח, לשבת ולשוחח. כשמגיע זמן הארוחה, שולפים מגש נחושת, או משטח עץ, מניחים אותו על בסיס והרי לכם שולחן האוכל. מאחורי מה שנראה כדלת של אחד הארונות נמצא אמבט קטן שפתח בקרקעיתו מזרים את המים החוצה. חפצים אישיים מונחים במדפים ובארונות, וכשמגיעה השעה לישון, שולפים את המצעים מהארון, פורשים אותם על השטיחים, והרי לכם חדר המיטות. בכל חדר יש אח, שבו גם אפשר לבשל מזון.
בסאפרנבולו נהוג לייעד חדר מסוים בבית למטבח, בדרך כלל בקומה השנייה. המטבח דומה כמעט בכל לשאר החדרים בבית, אלא שהאח גדול יותר ויש בו יותר מקומות לאחסון מזון וכלים. בבתים עשירים במיוחד יש הפרדה בין חדרי גברים לחדרי נשים. בבית שנקרא Kaymaklar Gezi , המשמש כיום כמוזיאון, נמצא מתקן מיוחד בדמותו של מזווה עגול מסתובב. הנשים היו טוענות את מגירות המזווה באוכל ומסובבות אותו כך שגברים יוכלו לקחת את המזון, מבלי לראותן כלל.
בבית הקיץ של Emirhocazade Ahmet Bey שברובע באלאר נמצא חדר מעניין במיוחד. זהו, כנראה, החדר הישן ביותר בסאפרנבולו, בן יותר מ- 370 שנה. החדר הזה הוא היחיד ששרד מן הבית המקורי. נזיבה ( Nezibe Aycan ), דור שביעי בבית, הפכה את החדר למוזיאון פרטי והיא שומרת עליו כעל בבת עינה. (ביקורים בתיאום מראש באמצעות לשכת התיירות בסאפרנבולו.)
החדר נפלא. התקרה עשויה מפיסות אדמדמות של עץ אגוז, עם עיטורים גיאומטריים ובמרכזו מראה קטנה. מעל לאח גגון עץ מדהים, החלונות והשטיחים יפהפיים. הארונות, המדפים וגומחות האחסון הכול במקום והדלתות עשויות מפיסות עץ קטנות, מלאכת מחשבת. ליד הבית שוחזרה טחנת קמח.
שימור הבתים
בסאפרנבולו קיימים כ- 2,000 בתים מסורתיים, שרובם נבנו בתקופה שבין המאה ה- 18 וראשית המאה ה- 20. ארגון אונסק"ו הכיר בעיירה כאתר מורשת עולמית. בשנת 1975 החל הממשל המקומי במאמצים לשימור אופייה המיוחד של העיר. בשנת 1985 הוכרזו הרובעים באלאר וקרשי כרובעים לשימור ויותר מאלף מונומנטים הוכרזו כמוגנים. משרד התרבות הטורקי רכש את הבית שנודע בשם Kaymakamlar Evi , שיפץ אותו והפך אותו למוזיאון וכמה בתים אחרים הפכו למוזיאונים פרטיים.
כיצד קרה שבסאפרנבולו נשמרו בתי עץ רבים כל כך? נראה כי חברו לכך כמה גורמים: ראשית, הבתים נבנו באיכות גבוהה והם עמדו במבחן הזמן. שנית, סאפרנבולו לא התפתחה כמו ערים גדולות אחרות, כך שהפיתוי לבנות בתים מודרניים במקום הישנים לא היה רב במיוחד. הדבר החשוב ביותר מכול, אולי, היא העובדה שמשפחות רבות נשארו להתגורר בבתים והן מעבירות אותם בתוך המשפחה מדור לדור.
העיירה שמרה על מרקם אורבני מסורתי: שוק, בתי מגורים, מקומות ציבוריים ובתי מלאכה. בשנים האחרונות הופכים יותר ויותר בתים לבתי מלון. הבתים משוחזרים היטב, התיירים נהנים מאתרי לינה מיוחדים וחשים את אווירת הבית הטורקי והכסף שנכנס מהתיירות מושקע בשחזור בתים נוספים.
עוד מבט על הבתים המיוחדים של סאפרנבולו (צילום: ali konak)
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיולים וסיורים נוספים באזור סאפרנבולו
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מרכז החדר, ממש כמו באוהל, חסר ריהוט קבוע. על השטיחים והכרים שמסביב לחדר, ובתקופות מאוחרות יותר גם על דרגשים הצמודים לקירות החדר, אפשר לנוח, לשבת ולשוחח. כשמגיע זמן הארוחה, שולפים מגש נחושת, או משטח עץ, מניחים אותו על בסיס והרי לכם
החדר נפלא. התקרה עשויה מפיסות אדמדמות של עץ אגוז, עם עיטורים גיאומטריים ובמרכזו מראה קטנה. מעל לאח גגון עץ מדהים, החלונות והשטיחים יפהפיים. הארונות, המדפים וגומחות האחסון
שימור הבתים
בסאפרנבולו קיימים כ- 2,000 בתים מסורתיים, שרובם נבנו בתקופה שבין המאה ה- 18 וראשית המאה ה- 20. ארגון אונסק"ו הכיר בעיירה כאתר מורשת עולמית. בשנת 1975 החל הממשל המקומי במאמצים לשימור אופייה המיוחד של העיר. בשנת 1985 הוכרזו הרובעים באלאר וקרשי כרובעים לשימור ויותר מאלף מונומנטים הוכרזו כמוגנים. משרד התרבות הטורקי רכש את הבית שנודע בשם Kaymakamlar Evi , שיפץ אותו והפך אותו למוזיאון וכמה בתים אחרים הפכו למוזיאונים פרטיים.
כיצד קרה שבסאפרנבולו נשמרו בתי עץ רבים כל כך? נראה כי חברו לכך כמה גורמים: ראשית, הבתים נבנו באיכות גבוהה והם עמדו במבחן הזמן. שנית, סאפרנבולו לא התפתחה כמו ערים גדולות אחרות, כך שהפיתוי לבנות בתים מודרניים במקום הישנים לא היה רב במיוחד. הדבר החשוב ביותר מכול, אולי, היא העובדה שמשפחות רבות נשארו להתגורר בבתים והן מעבירות אותם בתוך המשפחה מדור לדור.
העיירה שמרה על מרקם אורבני מסורתי: שוק, בתי מגורים, מקומות ציבוריים ובתי מלאכה. בשנים האחרונות הופכים יותר ויותר בתים לבתי מלון. הבתים משוחזרים היטב, התיירים נהנים מאתרי לינה מיוחדים וחשים את אווירת הבית הטורקי והכסף שנכנס מהתיירות מושקע בשחזור בתים נוספים.
עוד מבט על הבתים המיוחדים של סאפרנבולו (צילום: ali konak)
מידע נוסף
כתבות נוספות
העיירה שמרה על מרקם אורבני מסורתי: שוק, בתי מגורים, מקומות ציבוריים ובתי מלאכה. בשנים האחרונות הופכים יותר ויותר בתים לבתי מלון. הבתים משוחזרים היטב, התיירים נהנים מאתרי לינה מיוחדים וחשים את אווירת הבית הטורקי והכסף שנכנס מהתיירות מושקע בשחזור בתים נוספים.
עוד מבט על הבתים המיוחדים של סאפרנבולו (צילום: ali konak)
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
יעקב שקולניק, מוותיקי המדריכים לטורקיה, מארכיאולוגיה וטבע, ועד צילום, ארכיטקטורה וטיולים עירוניים. עורך מגזין ארץ וטבע ומגזין מטרופוליס, כותב במגוון תחומים. מחבר הספר "101 עצים מופלאים בישראל".
|
.jpg)
