הרובע היהודי של ונציה:
הגטו היהודי הראשון באירופה
מאת: ד"ר רמי דברת


לא רבים יודעים כי ונציה, עיר התעלות היפהפייה שתיירים כל כך אוהבים, מהווה ציון דרך משמעותי בהיסטוריה של היהודים באירופה. בוודאי תופתעו לשמוע, כפי שהופתעתי אני, שדווקא בוונציה הוקם הגטו היהודי הראשון.


אך לא נקדים את המאוחר. תחילה אספר מהיכן הגיעו היהודים לוונציה וכיצד התנהלו חייהם בעיר, מאז ועד היום. נסיים בביקור בגטו היהודי של ונציה ובאתרים שנשתמרו בו.
 
הרובע היהודי של ונציה
הגטו החדש ברובע היהודי של ונציה (צילום: CC San Marco Venice)
 

סוחרים ואנשי כספים יהודים בוונציה

ונציה, ככל עיר מסחר קוסמופוליטית מרכזית, משכה סוחרים ואנשי כספים יהודים כבר מראשית ימיה. קיימות עדויות על יהודים המגיעים לעיר מגרמניה, כבר מהמאה העשירית. למרות זאת, עד המאה ה-14 יהודים לא הורשו להתיישב בלגונה של ונציה, חלקה המרכזי של העיר. עד לאותם ימים יהודים אשר רצו לגור בקרבת מוקד הפעילות הופנו לאי ספינאלונגה (Spinalonga), אשר נקרא מאוחר יותר ג'יודקה (Giudecca). ייתכן ששם זה הוא שיבוש של המילה הלטינית Judaica, המתייחסת ליהודים ולחבל יהודה.
 
לאורך השנים העסיקו היחסים עם היהודים את הממסד החילוני והדתי בוונציה. כך למשל בשנת 1386 הוקצה להם שטח לקבורת מתיהם, באי לידו (Lido di Venezia) של ימינו. אך שמונה שנים לאחר מכן, ב- 1394, הוחלט כי היהודים יוגלו מהעיר ויותר להם לעבוד בה למשך פרקי זמן מוגדרים, בפיקוח השלטונות.
 
החל מהמאה ה-14 נאלצו היהודים בוונציה לציין את עובדת יהדותם, באמצעות סממנים חיצוניים, כמו טלאי צהוב (מוכר ולא חביב). במאה השנים הבאות התגוררו יהודים בעיר באופן בלתי מוסדר, חייהם היו רצופי הגבלות, כמו איסור על קניית אדמה, לחצים להתנצר ועלילות דם.
כתבה על ונציה - היכרות עם עיר התעלות
 
הרובע היהודי של ונציה
הגשר המוביל אל הגטו החדש של ונציה מצפון  Ponte de Gheto Novo (צילום: CC Tony Hisgett)

הרובע היהודי של ונציה
מפת הרובע היהודי של ונציה (צילום: CC Christian Michelides)

 ברירת מחדל



הגטו היהודי הראשון באירופה

הזרם הנמשך של יהודים ספרדים, אשר הגיעו לאזור ונציה עם גירוש ספרד, בסוף המאה ה-15 ובתחילת המאה ה-16, הניע את המועצה השלטת בונציה ואת שלטון הדודג'ים לאשר ליהודים להתיישב בעיר באופן רשמי. התנאי לכך היה שהיהודים יגורו ברובע נפרד, באזור נידח של העיר דאז. אזור זה נקרא בפיהם ג'טו, שפירושו באיטלקית "יציקת מתכת", מכיוון שבמקום פעלו חרשי ברזל, אשר הכינו מתכות ליציקת התותחים של הרפובליקה הוונציאנית. מן הראוי לציין כי הנוהג של יישוב אנשים ממוצא לא מקומי בשכונות נפרדות, היה מקובל בערי מסחר ונמל רבות ולא נבע בהכרח ממניעי קיפוחם של היהודים.
 
התיישבות היהודים בחלק מוגדר ומיוחד בעיר החלה בשנת 1516, עם יישוב יהודים ממוצא גרמני ואיטלקי, אשר רבים מהם הגיעו לוונציה עקב אנטישמיות ועלילות דם במחוזות מוצאם. הם שוכנו באזור שנקרא הגטו החדש (Ghetto Nuovo). מכיוון שהתקשו לבטא את האות ג', הרי שהמקום כונה על ידם "גטו".
 
בשנת 1541 הצטרפו לגטו גם יהודים ספרדים. התושבים ה"וותיקים" ברובע לא הסכימו לקבל לשורותיהם את הספרדים, אשר זה מקרוב באו, ולכן הם התגוררו בקרבת מקום, בשכונה נפרדת אשר כונתה הגטו הישן (Ghetto Vecchio). היהודים הספרדים הפכו לעשירים ולחשובים בין שלוש קהילות היהודים בעיר, אשר חיו בנפרד זו לצד זו. ליהודים ניתן חופש תנועה בכל רחבי העיר, אך הם המשיכו לענוד תג זיהוי מיוחד ונאלצו ללון בגטו בלבד. בשנת 1633, עם עליית הצפיפות בגטו, התווסף אליו חלק נוסף  הגטו החדש ביותר (Ghetto Novissimo).
 
הגטו הישן (A) והגטו החדש (B) של ונציה
שני בתי מלון ברובע היהודי: 
מלון לוקאנדה דל גטו (C), מלון רימון פלייס-כושר (D)
 

ימיו היפים וימיו העצובים של הגטו

בהדרגה התפתחו בתוך הרובע היהודי בוונציה חיים חילוניים מגוונים, כולל בנקים, חנויות וחיי תרבות. חיי התרבות התאפיינו בהקמת בתי כנסת לכל קהילה, בית ספר יהודי, תיאטרון ובית דפוס. ככלל התנהלו חיי הקהילה בגטו למישרין, למעט הסבל בעת מגפת הדבר הגדולה בשנים 1630-1631, בה מתו כ-450 מדיירי הגטו, מתוך כחמשת אלפים אשר התגוררו בו. כשהצפיפות הפכה קשה הותר ליהודים לבנות בניינים אשר התנשאו עד כדי תשע קומות, גובה חריג ביחס לנהוג בעיר באותה תקופה.
 
במאה ה-18 הוטלו הגבלות על הפעילות הכלכלית של היהודים, אשר הביאו לדילול אוכלוסיית הגטו. לאחר כיבוש העיר על ידי נפוליאון (1797), הותר ליהודים לגור גם מחוץ לגטו. לאחר עקירת עשירי הגטו לאזורים אחרים של העיר, הוא המשיך להתקיים כמרכז למגורי יהודים, אך לא חזר עוד לימי תפארתו.
 
עם הכיבוש הגרמני של ונציה, בשנת 1943 נשלחו למחנות ההשמדה כמאתיים מתוך כ- 1,200 היהודים שהתגוררו אז בעיר. כיום חיים בוונציה כ-500 יהודים, אך רק מעטים מהם מתגוררים בגטו.

הרובע היהודי של ונציה
לוח זיכרון לקורבנות השואה בגטו החדש של ונציה (צילום: Designwallah)
 
כיכר הגטו החדש של ונציה
כיכר הגטו החדש של ונציה (צילום: Valery Voennyy)
 

סיור בגטו היהודי של ונציה

כיום הגטו היהודי הוא חלק מרובע קנרג'יו (Cannaregio), אחד מששת רובעי העיר. בסיור ברחובותיו נוכל לראות בין השאר את הכיכר המרכזית של הגטו החדש, שבמרכזה באר ועליה תבליט של אריה, ואת מבני הדירות, אשר משמשים כיום למגורי משפחות איטלקיות. גולת הכותרת של הביקור בגטו הוא הביקור בבתי הכנסת. מתוך שלושה עשר בתי תפילה שהיו בגטו בעבר, נותרו כיום חמישה בתי כנסת עתיקים אשר עדיין פעילים.
 
כל החלקים המרכזיים בבתי הכנסת ממוקמים בקומות גבוהות של מבני מגורים, כנראה מחשש לפגעי טבע (הצפות) ולפורענות מידי אדם. הבמה נמצאת בקצה בית הכנסת ולא במרכזו, וארון הקודש ממוקם מחוץ לקו המבנה, כנראה מחשש לשריפות.
בתי מלון ברובע קנרג'יו של ונציה
 
הרובע היהודי של ונציה
גשר עץ ישן מחבר בין הגטו החדש והישן (צילום: DavidCallan)

הרובע היהודי של ונציה
התעלה המקיפה את הגטו החדש של ונציה (צילום: MarkHatfield)
 



בתי הכנסת הספרדיים בגטו הישן

מתוך חמישה בתי הכנסת בגטו היהודי של ונציה  שניים אשכנזיים, שניים ספרדיים ואחד איטלקי. המפואר שבהם הוא בית הכנסת הספרדי (Sinagoga Spanish Schola), אשר כיום הוא גם הפעיל ביותר. הוא נבנה בשנת 1550, ונמצא ב- Campiello delle Scuole בגטו הישן. תוכו מהודר וכולל שלוש נברשות ענקיות, עשויות זכוכית מורנו, ותריסר נברשות קטנות יותר, המשתלשלות מתקרת עץ מפוארת. בית הכנסת פעיל באופן רציף מיום הקמתו ועד לימינו אלה.
 
גם בית הכנסת הספרדי השני, המכונה בית הכנסת הלבנטיני (Sinagoga Schola Levantine), שוכן גם הוא בגטו הישן, והוא שימש בעיקר את היהודים אשר מוצאם בארצות המזרח התיכון. בתוכו שני תריסר נברשות תלויות ובמה מקושטת מעץ. היום משמש בית הכנסת בעיקר לתפילות בחגי תשרי ובפסח. בסמטה המוליכה לבית הכנסת ניתן לראות תנור לאפיית מצות, אשר הופעל גם בשנים האחרונות. בסמוך לבית הכנסת תחנת מידע לתיירים, המספקת מידע עדכני גם על הקהילה היהודית.
 
בית הכנסת הלבנטיני, הגטו הישן של ונציה
בית הכנסת הלבנטיני בגטו הישן (צילום: CC Didier Descouens)
 

אתרים יהודיים בגטו החדש

שאר בתי הכנסת של ונציה מרוכזים בגטו החדש. הצנוע שבהם הוא בית הכנסת האיטלקי (Sinagoga Schola Italiana), אשר נוסד בשנת 1575 ושופץ ב- 1970. שני בתי הכנסת האשכנזיים נמצאים בסמיכות זה לזה בכיכר הגטו החדש. בית הכנסת הגרמני (Scola Grande Tedesca) הוקם ב- 1528. הוא העתיק ביותר מבין בתי הכנסת בגטו ושופץ מספר פעמים. שלוש שנים אחריו הוקם בית כנסת אשכנזי נוסף, בית הכנסת קנטון (Sinagoga Scola Canton), הנקרא כנראה על שם אחת המשפחות אשר הקימו אותו – משפחת קנטוני. כיום הוא משמש בעיקר לחתונות.
 
המוזיאון היהודי של ונציה ממוקם בין שני בתי הכנסת האשכנזיים. בולטים בו מוצגים של עבודות אמנות מסורתית, המוקדשות וקשורות לחגים היהודיים: חנוכיות כסף גדולות ומפוארות, מגילת אסתר וכלים אשר שימשו לסדר פסח. בבתי הכנסת ובמוזיאון ניתן לבקר בסיור מתואם מראש ובתשלום.
 
נקודת ציון נוספת בגטו החדש היא קיר זיכרון, המתאר את המוראות אשר עברו על יהודי ונציה בתקופת השלטון הגרמני. בין השאר נראים בו, ריכוז היהודים בכיכר הגטו החדש לפני גירושם והרכבת אשר הובילה אותם לאושוויץ.
 
בית הכנסת הגרמני בגטו החדש של ונציה
בית הכנסת הגרמני בגטו החדש, העתיק ביותר מבין בתי הכנסת בגטו (צילום: CC Didier Descouens)
 

בית הקברות היהודי באי לידו

האתר היהודי המשמעותי היחיד הנמצא מחוץ לחומות הגטו, הוא בית הקברות היהודי. בית קברות זה ממוקם באי לידו (Lido di Venezia) והחלו לקבור בו בסוף המאה ה-14. במאתיים השנה האחרונות סבל בית הקברות מהזנחה ורבות מהמצבות בו ניזוקו. בשנת 1999 החל מבצע מקיף לשימור בית הקברות, וכיום המבקר במקום יכול להבחין בלמעלה מאלף מצבות שמורות היטב, משנת 1550 ועד אמצע המאה ה-18.

בית הקברות היהודי באי לידו, ונציה
בית הקברות היהודי באי לידו, מעל 1,000 מצבות שמורות היטב (צילום: רמי דברת)
 

הקהילה היהודית בוונציה כיום

כיום מונה הקהילה היהודית של ונציה כ-500 איש, שחלקם מתגוררים בערים סמוכות. הקהילה מפעילה בית אבות, מסעדה כשרה ובית מלון כשר, שבו נערכים אירועים. מאפייה וחנות מכולת בשם Panificio Giovanni Volpe, המוכרת מצרכים כשרים, ממוקמת בכניסה לגטו הישן (מכיוון תחנת הרכבת).
 
תפילת שחרית נערכת כל בוקר באחד מבתי הכנסת של ונציה. בשישי-שבת נערכות גם תפילות נוספות, קידוש ולעיתים גם ארוחות ערב שבת. בימי ראשון מארגנת הקהילה פעילויות לנוער ואירועי תרבות, ובמשך השבוע מתקיימים שיעורי תלמוד תורה לילדים והרצאות למבוגרים. בוונציה יש גם בית חב"ד.

המאפייה היהודית בגטו הישן של ונציה
המאפייה היהודית בגטו הישן  Panificio Giovanni Volpe (צילום: Giovanni Dall'Orto)


בתי מלון כשרים בוונציה

בוונציה שני בתי מלון כשרים, הנמצאים ברובע היהודי, ליד בית הכנסת האיטלקי ובמרחק הליכה משאר בתי הכנסת, מסעדות כשרות ובית חב"ד. שניהם מציעים חדרים לזוגות ומשפחות: מלון לוקאנדה דל גטו (Locanda del Ghetto) ומלון רימון פלייס-כושר (Rimon Place-Kosher).
 
 

בתי מלון מומלצים במרכז ונציה (בקרבת כיכר סן מרקו)

מלון לה איסולה (Hotel Le Isole) הוא מלון בוטיק (3 כוכבים), הממוקם במיקום נוח לטיול באתריה המרכזיים של ונציה, במרחק 300 מ' מכיכר סן מרקו. הבניין המשופץ מהמאה ה-16 מציע חדרים זוגיים וחדרי משפחה ממוזגים. ארוחת בוקר עשירה מוגשת בחדר האוכל, המשקיף לחצר הפנימית, ובחודשי הקיץ גם בחוץ. הצוות שירותי ואדיב ומציע גם שירותי קונסיירז'. תחנת אוטובוס המים שליד המלון, מציעה קישור לתחנת הרכבת ונציה סנטה לוצ'יה ולנמל התעופה מרקו פולו.
 
מלון איי קוואליירי די ונציה (Hotel Ai Cavalieri di Venezia) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם 500 מ' מכיכר סן מרקו. המלון מציע חדרים וסוויטות עם מיזוג אוויר, מיני בר, פינת תה/קפה. מתקני המלון מונגשים לבעלי קשיי ניידות. צוות המלון אדיב וישמח לסייע בהכוונה לאתרי העיר.

מלון לה איסולה, ונציה
מלון איי קוואליירי די ונציה, ונציה
בתי מלון בקרבת כיכר סן מרקו: למעלה – מלון לה איסולה  |  למטה  מלון איי קוואליירי די ונציה


אני תקווה כי שורות אלו ישמשו תזכורת, לכל הנהנה מאווירת העיר הרומנטית ביותר בעולם, למקומה החשוב של עיר התעלות בהיסטוריה של העם העתיק ביותר בעולם.
 

מידע נוסף

סדרת כתבות על הרי הדולומיטים
שווקי חג המולד באיטליה

רמי דברת אודות הכותב
ד"ר רמי דברת מטייל בעולם עם מצלמה, ביקר עד כה ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם, והיד עוד נטויה...
מרצה באקדמיה בתחום הפסיכולוגיה הארגונית, בעל ניסיון עשיר בהרצאות למגוון קהלים, גופים ומוסדות
.
דוא"ל: 
ramidov@zahav.net.il

רמי עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר