.jpg)
סוד הקסם של עמק דורו:
כפרים ועיירות לאורך הנהר
מאת: ירדן גור
עמק נהר דורו הוא אוצר בלום, שממתין למטיילים שיבואו לגלות אותו. מרבדי הכרמים על מדרונותיו – כל חלקה נטועה בזווית ייחודית שמאפשרת זרימה מיטבית של מי הגשמים – הם סימן ההיכר של העמק, שהוכרז בשנת 1998 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. לצד נהר דורו זורם "נהר של יין", היסטוריה מרתקת, נוף חלומי, אדריכלות ייחודית וכפרים עתיקים וציוריים.
העיר פורטו (A), העיירות והכפרים של עמק נהר דורו המתוארים בכתבה,
ושני בתי מלון מומלצים במרכז העמק:
רגע לפני – עצירה מתוקה באמרנטה
כשיוצאים א (Douro Valley), בדרך כלל מעיר הנמל יש לקחת בחשבון נסיעה של בין שעה לשעתיים, שחלקה בדרכים פתלתלות, דרך נופים מרהיבים. אם בעיר יכולים היינו להסתפק בתחבורה ציבורית, הרי שאל העמק נעים ופרקטי יותר לצאת עם . הדרך מכשפת ביופייה וקשה להתיק את העיניים מהחלון.
באמצע הדרך בין פורטו לבין העמק, על אחד מיובליו של נהר הדורו הקרוי טאמגה ( Tâmega ), כדאי לעצור להתרעננות בעיירה אמרנטה ( Amarante ). כמו כפרים רבים, גם אמרנטה מתהדרת בקדוש מגן משלה, הרי הוא גונסאלו הקדוש ( Sâo Gonçalo ) – נזיר מקומי ששמו יצא לפניו כמחתן רווקות. בין שני חלקי העיירה מחבר גשר אבן עתיק ומרשים, שנבנה על ידי אותו נזיר. ברחובות המובילים אל הכנסייה הגדולה ( Igreja de Sâo Gonçalo ) בה הוא קבור, דוכני ממכר למיני מאפים לכבודו, שצורתם פאלית (ממש ככה).
בצידו הדרומי של הגשר ישנו בית קפה עם מאפים מקומיים, צנועים יותר בצורתם ואלוהיים בטעמם. צורתם כסירות קטנות או כאמפנדס מבצק דק, בבסיסם שקדים, ביצים והרבה סוכר. "ככל שהמאפה קטן יותר – כך הוא מתוק יותר", הזהירה אותנו המדריכה המקומית בקריצה, אך זה לא עצר אותנו מלטעום מכל הסוגים...
בתי מלון בעיירה אמרנטה | כתבה עם מסלול בעמק דורו | השכרת רכב בפורטוגל
העיירה אמרנטה, גשר אבן מרשים על אחד מיובליו של נהר טאמגה (צילום: Freeartist)
מאפים בצורה פאלית לכבוד הנזיר "מחתן הרווקות", העיירה אמרנטה (צילום: 黃景淵)
.jpg)
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
וילה ריאל וקאסה דה מטאוס
בפאתי העיר וילה ריאל ( Vila Real ) נמצא אחד המוזיאונים ששווה להרחיק עבורו וחובה לבקר בו אם נמצאים בסביבה. מדובר בקאסה דה מטאוס ( Casa de Mateus ) בית מפואר ומלכותי שהמשפחה שמתגוררת בין כתליו חיה בו כבר למעלה מ-14 דורות. החלק שפתוח לקהל מרשים ונותן טעימה מסגנון החיים האליטיסטי של האלפיון העליון בפורטוגל.
בכל חדר מוצגים לראווה פריטי לבוש והנעלה, אביזרים שונים, אוספים של יצירות מימי הביניים שנרכשו בכל קצוות תבל על ידי המשפחה, סטים של כלי פורצלן, ריהוט עתיק, ציורים רבי ערך ומיניאטורות המציגות סצנות דתיות. החדרים מעוצבים בסגנון הבארוק, עם הקפדה יתרה על סימטריה ועל זרימה ביניהם. לאחר ששבעים מן המוצגים, כדאי להרים את העיניים לתקרה העשויה מעץ ערמונים (שריחו דוחה חרקים ומזיקים), בה פיתוחים שאפתניים – יצירות אומנות שלמות שהשתמרו. החצר המטופחת היא חיקוי לא רע לגני ורסאי הצרפתיים.
במרכז העיר קתדרלה גדולה ומרשימה ( Igreja de São Domingos ), מהמאה ה-15, וכנסייה בסגנון מודרני יותר ( Nossa Senhora da Conceição ). אפשר ומומלץ לשוטט ברחובות העיר ברגל, המרחקים קצרים והטיול בין הבתים המסוגננים ממריץ ומרתק. אם שבעתם כנסיות ומנזרים ואתם רוצים קצת טבע, וילה ריאל היא בסיס היציאה למסלולים במפלי פישקש דה ארמלו ( Fisgas de Ermelo ), שנחשבים מהמפלים הגבוהים באירופה. סדרת מפלים, הצונחים מגובה כולל של 200 מ', ובריכות טבעיות ( piocas ), הם מרענן אמיתי לקיץ, במרחק 25 ק"מ מהעיר.
קאסה דה מטאוס, בני האלפיון העליון חיים כאן כבר 14 דורות (צילום: Sonny Vermeer)
נשות החיל שאחראיות לגנים המרשימים של קאסה דה מטאוס (צילום: ירדן גור)
סברוסה – עירו של מגלן
העיירה סברוסה ( Sabrosa ) ידועה בעיקר כעיר הולדתו של מגלה הארצות פרדיננד מגלן , שגדל וחונך בה כבן למשפחת אצולה, ועמד בראש המשלחת הראשונה שהקיפה את העולם (גם אם לא השלים אותה בעצמו). האווירה ההיסטורית של התקופה עדיין מורגשת בעיירה הקטנה והשלווה, שפסלו של בנה המפורסם ניצב במרכזה.
העיירה מוקפת כרמים וגבעות מתונות, והיא בורכה במסורת מקומית עשירה של מלאכת יד: סלים קלועים, רקמות מסורתיות ומלאכות עור – תחום שבעבר שגשג כאן והותיר חותם תרבותי וכלכלי. סברוסה ידועה גם בתוצרת החקלאית המקומית שלה, ובמיוחד בגבינות עיזים איכותיות המיוצרות בשיטות מסורתיות.
פסלו של מגלה הארצות פרדיננד מגלן , שגדל וחונך בעיירה סברוסה
פרובזנדה – עיירה קטנה ומטריפה
ככל שמתקרבים אל הנהר הולך הנוף ומשתנה. קו האופק מתמלא בשלוחות הרים ירוקות ודשנות, עצי האקליפטוס מפנים את מקומם לעצי תפוזים, ערמונים ושקדים, ועל ראשי ההרים מבצבצות תחנות רוח לבנות. האקלים הופך ליבש וחם יותר, נפרדים מהלחות של קו החוף ומהצפיפות העירונית ונכנסים לעולם שכולו יופי ויין.
אחת העצירות הראשונות בעמק היא, איך לא, עיירת היין ההיסטורית פרובזנדה ( Provesende ). כאן, הזמן עצר מלכת, בתי העיירה בנויים משברי אבני צפחה וגרניט, והתושבים מבלים את זמנם בטיפוח הגפנים ובמלאכות יד עתיקות. שיטוט בסמטאות מוביל למפגשים בלתי אמצעיים עם זקני הכפר, שבהתרגשות רבה מהנהנים: "בוודאי שאפשר לצלם את הכרמים, גם תטעמו מהענבים – לא תמצאו כמותם טעימים!". לצד תצפית נפלאה לעבר הכרמים, בכפר תמצאו את מאפיית פאטימה ( Padaria Fátima ), בה מייצרים כ-190 כיכרות לחם ביום, בשיטה ובכלים מסורתיים, בתנור אבן ענק. לפני שמתחילים בתהליך מברכים על הבצק, ואם טמפרטורת הגוף נכונה והטפיחות גסות ומדויקות – יצא לנו לחם עם טעם בלתי נשכח. אפר עצי ההסקה שמזינים את האש בתנור, משמש לדישון הקרקע ואחראי גם לטעמם הנפלא של הענבים.
טיפ: המאפייה פתוחה בימים שני-שישי, בשעות 8:00-10:00, והיא נסגרת כשהלחם נגמר, לכן יש לתכנן ביקור מוקדם.
אם בטעמים עסקינן – לא ניתן להשלים ביקור בעיירה מבלי להיחשף למטבח המקומי במסעדת פאפאס זיידה ( Casa Típica Papas Zaide ) המסורתית. המנות כולן מורכבות מחומרי גלם שמקורם במחוז ומשקפות את התרבות הגסטרונומית של האזור, לצד יין מקומי משובח. בין המנות המומלצות – אורז עם בשר אווז, עטוף בגבינת גאודה וחזיר אפוי ביין פורט מתקתק.
לינה בעיירה פרובזנדה
את הלחמים, שני סוגים בסך הכול, מכינים באמצעים מסורתיים – כך נשמר טעמם המיוחד (צילום: ירדן גור)
העיירה פרובזנדה, "כמעט לא רואים כאן כלב" – כאן זו לא סתם אמירה... (צילום: barmalini)
רגואה – העיר, הרכבת ומוזיאון היין
אמנם לא מדובר בעיירה קטנה, אך גם בעיר רגואה (Régua ), או בשמה המלא פסו דה רגואה ( Peso da Régua ),
לאחר מכן, כדאי לבקר במוזיאון דורו (Museu do Douro), שמסכם בפשטות את ההיסטוריה של היין בעמק נהר דורו. במוזיאון מבינים סוף סוף את ההבדל בין יינות הפורט השונים, באמצעות מיצגים אינטראקטיביים, נחשפים למגוון סוגי הענבים שמגדלים בעמק, למחלת הפילוקסרה שהטילה את חיתתה על העם הפורטוגזי משך שנים רבות, ולתהליך ייצור היין, שכרוכים בו שמחה רבה מהולה בסבל וקשיים. בסוף הביקור אפשר לשלב טעימת יין פורט בחצר המוזיאון.
אטרקציה נוספת בעיר היא נסיעה ברכבת הקיטור ההיסטורית (Douro Historic Steam Train) במסלול לאורך הנהר. הרכבת מגיעה לתחנה בעיירה הקטנה פיניאו (Pinhao), שעל קירותיה החיצוניים תמונות עשויות אריחי אזולז'ו מסורתיים. לפני שהיא אוספת את קבוצת הנוסעים הבאה, צריך לקרר את מנוע הקיטור באמצעות הזרמת מים, כפי שנעשה בימים עברו. במהלך הנסיעה הרכבת עוצרת להפסקה במרכז תיירותי שבו חנויות מזכרות, בתי קפה ולהקות זמרים ונגנים נפלאות, בביצועים מיוחדים לשירים מסורתיים.
טיפ: הרכבת יוצאת מתחנת Estação de Peso da Régua רק בקיץ (יוני-אוקטובר), והמסלול בכיוון אחד אורך כשעה וחצי. היציאה בשעות הצהרים ורצוי להזמין כרטיסים מראש.
בתי מלון בעיירה רגואה | על פיניאו בכתבה מסלול בעמק דורו
כרמים על צלע ההר מעל העיירה רגואה, ללגום יין אל מול הנוף (צילום: Mercedes Rancaño Otero)
רכבת הקיטור – אטרקציה לילדים ונוסטלגיה למבוגרים... (צילום: ירדן גור)
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
טיול יום בין שלוש עיירות
דרומית לעיר רגואה , הכביש הפתלתל מתפצל אל העיירה טרוקה ( Tarouca ). מלבד הנסיעה בנוף המרהיב, שווה להגיע לביקור ב מתחם המנזר המרשים Mosteiro de São João de Tarouca . ממצאים מהמנזר, שהוקם במאה ה-12 , עזרו להבין וללמוד על אורח חייהם של הנזירים בני התקופה (רמז – לא קל להיות נזיר...).
הכנסייה הצמודה, הנושאת את אותו שם, שופצה במהלך המאה ה-18 ואריחי האזולז'ו הכחלחלים המעטרים את קירותיה הפנימיים, עוצבו בהשראת עם ציורי פרחים, ציפורים ובעלי חיים. כמה מהאמנים הצעירים שהשלימו את העבודה כחלק מהסטאז' שלהם, ניחנו בחוש הומור בריא וכך אפשר למצוא על הקיר אריחים עם דמויות משעשעות ולא שגרתיות לאותה תקופה (למשל אישה עם מקטרת – הלצת המאה!). בחנויות ובדוכנים שמול הכנסייה יש היצע מרשים של צמחי תבלין, ריבות, תוצרת מקומית טרייה, סרדינים בקופסאות מעוצבות וכמובן – אשכולות ענבים קטנטנים ומתוקים לקינוח ויין פורט תוצרת בית.
לאחר כמה דקות של נסיעה פתלתלה בנופים מרהיבים, אנחנו מגיעים לעיירה קסומה נוספת – אוקניה ( Ucanha ). במורד הכביש ניצב גשר שהיה הגרסה הימי-ביניימית לכביש אגרה. כיום, אין תשלום עבור המעבר בו, מומלץ לחצות אותו ולהגיע למסעדה הקטנה שבקצהו המערבי ( Tasquinha do Matias ), ולטעום תבשיל בשר ותירס מסורתי ( Milhos no pote ) . לאחר הסעודה אפשר לטייל לאורך הנהר, לפגוש בתושבים שבוחנים אתכם בסקרנות, ולשאול אותם אם אפשר לטעום ענבים שמבצבצים מהחצרות.
טיפ: שימו לב לשעות הפתיחה של המסעדה, שהן מצומצמות למדי – בדרך כלל 12:00 עד 14:30, ולפעמים גם בערב 19:00 עד 21:00 (מומלץ להתעדכן באינטרנט).
הכנסייה בעיירה טרוקה, אריחי קרמיקה בהשראה פלמית (צילום: ירדן גור)
גשר האגרה של העיירה אוקניה, מומלץ לחצות אותו ולהגיע למסעדה הקטנה שבקצהו (צילום: ירדן גור)
מנזר סנטה מריה דה סלזדש
השלישית בסדרה היא העיירה הנעימה סלזדש ( Salzedas ), שהאטרקציה המרכזית בה היא, איך לא, מנזר סנטה מריה המפואר (Mosteiro de Santa Maria de Salzedas) . גם כאן מדובר על מנזר שאינו פעיל, אך להבדיל מעיירות אחרות – פרויקט השחזור והשימור שלו מקיף. במנזר חללים עם תצוגות על חיי הנזירים וההיסטוריה של המקום .
המבנה מציג אדריכלות פורטוגזית מתקופות שונות (מהמאה ה-12 עד ה-18), שחלקה המאוחר הוא פרי יצירתו של הארכיטקט קרלוס גימש ( Carlos Gimach ), יליד שתכנן את הקלויסטר המרשים . פעם בשנה מאורגנת במנזר ארוחת ערב המונית בסגנון נזירי – האורחים מגיעים במיטב הגלימות, לאור נרות ולפידים הם מתיישבים בשולחנות ארוכים משותפים וסועדים מיני מאכלים ברוח התקופה. ארוחת הערב המיוחדת הזו מתקיימת בחודש יוני ויש להירשם אליה מראש, מפני שהמקום מוגבל ביותר.
מנזר סנטה מריה דה סלזדש, ארכיטקטורה פורטוגזית בהשראה מלטזית (צילום: ירדן גור)
בתי מלון מומלצים במרכז עמק דורו
באזור העיר לאמגו (Lamego), אשר במרכזו של עמק דורו, ניתן למצוא לא מעט בתי יין ישנים שהוסבו לבתי מלון בוטיקיים, ומקומות לינה מעניינים נוספים. אחד המקסימים שבהם הוא קינטה דה טימפיירה (Quinta Da Timpeira) – בית ישן שטובל בנופי כרמים, ומעוצב בקווים מסורתיים. בחצר רחבת הידיים ישנה בריכה (לא גדולה) מחוממת כל השנה, מגרש טניס וטרסות ציוריות. ארוחות הבוקר הביתיות בסיסיות אך טעימות, והאווירה רגועה ועוטפת. החדרים פשוטים אמנם, אך כוללים בהם כל מה שצריך כדי ליהנות מהשהות.
לא הרחק משם, מלון דלפים דורו (Delfim Douro Hotel), אולי נעדר את הקסם ההיסטורי, אבל מרוויח בגדול את הנוף לעבר עמק דורו. החדרים והסוויטות, כולם פונים לעבר העמק ומעניקים תצפיות מרהיבות, וכך גם הבריכה והטרסה שעל הגג. מסעדת המלון מגישה מאכלים מקומיים ובינלאומיים, ואיך לא – מגוון יינות גדול. צוות המלון האדיב מטפל ביעילות בכל בעיה, וישמח להמליץ לכם על פעילויות באזור.
נהר דורו הזורם בעמק נאסף אל האוקיינוס בעיר ולאורך נתיבו כפרים ועיירות ציוריות שעוצבו בהתאם לתנאי המחיה באזור. בנוסף לעניין הרב שיש ליינות המקומיים, לכרמים ולבתי היין הרבים להציע, הביקור בעיירות מציע למטיילים הצצה אל מאחורי הקלעים – טעימה מסגנון החיים בעמק דורו המקסים.
לאן ממשיכים מכאן?
להרחבה על העמק בכתבה מסלול בעמק דורו ובכתבה על היין והאוכל של עמק דורו
מערבה אל פורטו ומשם אל ערי החוף בין ליסבון לפורטו ואל החופים היפים של פורטוגל
דרומה אל ההרים וכפרי האנוסים אל או מחוץ למסלול השחוק
צפונה אל שלוש ערים בצפון פורטוגל
כתבות נוספות
מסלול בעמק דורו - שיכרון נופים ויין
לחזור אל ההרים והכפרים של פורטוגל
מסלול רומנטי לאורך חופי פורטוגל
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
בצידו הדרומי של הגשר ישנו בית קפה עם מאפים מקומיים, צנועים יותר בצורתם ואלוהיים בטעמם. צורתם כסירות קטנות או כאמפנדס מבצק דק, בבסיסם שקדים, ביצים והרבה סוכר. "ככל שהמאפה קטן יותר – כך הוא מתוק יותר", הזהירה אותנו המדריכה המקומית בקריצה, אך זה לא עצר אותנו מלטעום מכל הסוגים...
בתי מלון בעיירה אמרנטה | כתבה עם מסלול בעמק דורו | השכרת רכב בפורטוגל
העיירה אמרנטה, גשר אבן מרשים על אחד מיובליו של נהר טאמגה (צילום: Freeartist)
מאפים בצורה פאלית לכבוד הנזיר "מחתן הרווקות", העיירה אמרנטה (צילום: 黃景淵)
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים » תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
וילה ריאל וקאסה דה מטאוס
בפאתי העיר וילה ריאל ( Vila Real ) נמצא אחד המוזיאונים ששווה להרחיק עבורו וחובה לבקר בו אם נמצאים בסביבה. מדובר בקאסה דה מטאוס ( Casa de Mateus ) בית מפואר ומלכותי שהמשפחה שמתגוררת בין כתליו חיה בו כבר למעלה מ-14 דורות. החלק שפתוח לקהל מרשים ונותן טעימה מסגנון החיים האליטיסטי של האלפיון העליון בפורטוגל.
בכל חדר מוצגים לראווה פריטי לבוש והנעלה, אביזרים שונים, אוספים של יצירות מימי הביניים שנרכשו בכל קצוות תבל על ידי המשפחה, סטים של כלי פורצלן, ריהוט עתיק, ציורים רבי ערך ומיניאטורות המציגות סצנות דתיות. החדרים מעוצבים בסגנון הבארוק, עם הקפדה יתרה על סימטריה ועל זרימה ביניהם. לאחר ששבעים מן המוצגים, כדאי להרים את העיניים לתקרה העשויה מעץ ערמונים (שריחו דוחה חרקים ומזיקים), בה פיתוחים שאפתניים – יצירות אומנות שלמות שהשתמרו. החצר המטופחת היא חיקוי לא רע לגני ורסאי הצרפתיים.
במרכז העיר קתדרלה גדולה ומרשימה ( Igreja de São Domingos ), מהמאה ה-15, וכנסייה בסגנון מודרני יותר ( Nossa Senhora da Conceição ). אפשר ומומלץ לשוטט ברחובות העיר ברגל, המרחקים קצרים והטיול בין הבתים המסוגננים ממריץ ומרתק. אם שבעתם כנסיות ומנזרים ואתם רוצים קצת טבע, וילה ריאל היא בסיס היציאה למסלולים במפלי פישקש דה ארמלו ( Fisgas de Ermelo ), שנחשבים מהמפלים הגבוהים באירופה. סדרת מפלים, הצונחים מגובה כולל של 200 מ', ובריכות טבעיות ( piocas ), הם מרענן אמיתי לקיץ, במרחק 25 ק"מ מהעיר.
קאסה דה מטאוס, בני האלפיון העליון חיים כאן כבר 14 דורות (צילום: Sonny Vermeer)
נשות החיל שאחראיות לגנים המרשימים של קאסה דה מטאוס (צילום: ירדן גור)
סברוסה – עירו של מגלן
העיירה סברוסה ( Sabrosa ) ידועה בעיקר כעיר הולדתו של מגלה הארצות פרדיננד מגלן , שגדל וחונך בה כבן למשפחת אצולה, ועמד בראש המשלחת הראשונה שהקיפה את העולם (גם אם לא השלים אותה בעצמו). האווירה ההיסטורית של התקופה עדיין מורגשת בעיירה הקטנה והשלווה, שפסלו של בנה המפורסם ניצב במרכזה.
העיירה מוקפת כרמים וגבעות מתונות, והיא בורכה במסורת מקומית עשירה של מלאכת יד: סלים קלועים, רקמות מסורתיות ומלאכות עור – תחום שבעבר שגשג כאן והותיר חותם תרבותי וכלכלי. סברוסה ידועה גם בתוצרת החקלאית המקומית שלה, ובמיוחד בגבינות עיזים איכותיות המיוצרות בשיטות מסורתיות.
פסלו של מגלה הארצות פרדיננד מגלן , שגדל וחונך בעיירה סברוסה
בכל חדר מוצגים לראווה פריטי לבוש והנעלה, אביזרים שונים, אוספים של יצירות מימי הביניים שנרכשו בכל קצוות תבל על ידי המשפחה, סטים של כלי פורצלן, ריהוט עתיק, ציורים רבי ערך ומיניאטורות המציגות סצנות דתיות. החדרים מעוצבים בסגנון הבארוק, עם הקפדה יתרה על סימטריה ועל זרימה ביניהם. לאחר ששבעים מן המוצגים, כדאי להרים את העיניים לתקרה העשויה מעץ ערמונים (שריחו דוחה חרקים ומזיקים), בה פיתוחים שאפתניים – יצירות אומנות שלמות שהשתמרו. החצר המטופחת היא חיקוי לא רע לגני ורסאי הצרפתיים.
קאסה דה מטאוס, בני האלפיון העליון חיים כאן כבר 14 דורות (צילום: Sonny Vermeer)
נשות החיל שאחראיות לגנים המרשימים של קאסה דה מטאוס (צילום: ירדן גור)
סברוסה – עירו של מגלן
העיירה סברוסה ( Sabrosa ) ידועה בעיקר כעיר הולדתו של מגלה הארצות פרדיננד מגלן , שגדל וחונך בה כבן למשפחת אצולה, ועמד בראש המשלחת הראשונה שהקיפה את העולם (גם אם לא השלים אותה בעצמו). האווירה ההיסטורית של התקופה עדיין מורגשת בעיירה הקטנה והשלווה, שפסלו של בנה המפורסם ניצב במרכזה.
העיירה מוקפת כרמים וגבעות מתונות, והיא בורכה במסורת מקומית עשירה של מלאכת יד: סלים קלועים, רקמות מסורתיות ומלאכות עור – תחום שבעבר שגשג כאן והותיר חותם תרבותי וכלכלי. סברוסה ידועה גם בתוצרת החקלאית המקומית שלה, ובמיוחד בגבינות עיזים איכותיות המיוצרות בשיטות מסורתיות.
פסלו של מגלה הארצות פרדיננד מגלן , שגדל וחונך בעיירה סברוסה
אחת העצירות הראשונות בעמק היא, איך לא, עיירת היין ההיסטורית פרובזנדה (
טיפ: המאפייה פתוחה בימים
לינה בעיירה פרובזנדה
את הלחמים, שני סוגים בסך הכול, מכינים באמצעים מסורתיים – כך נשמר טעמם המיוחד (צילום: ירדן גור)
העיירה פרובזנדה, "כמעט לא רואים כאן כלב" – כאן זו לא סתם אמירה... (צילום: barmalini)
רגואה – העיר, הרכבת ומוזיאון היין
אמנם לא מדובר בעיירה קטנה, אך גם בעיר רגואה (Régua ), או בשמה המלא פסו דה רגואה ( Peso da Régua ),
לאחר מכן, כדאי לבקר במוזיאון דורו (Museu do Douro), שמסכם בפשטות את ההיסטוריה של היין בעמק נהר דורו. במוזיאון מבינים סוף סוף את ההבדל בין יינות הפורט השונים, באמצעות מיצגים אינטראקטיביים, נחשפים למגוון סוגי הענבים שמגדלים בעמק, למחלת הפילוקסרה שהטילה את חיתתה על העם הפורטוגזי משך שנים רבות, ולתהליך ייצור היין, שכרוכים בו שמחה רבה מהולה בסבל וקשיים. בסוף הביקור אפשר לשלב טעימת יין פורט בחצר המוזיאון.
אטרקציה נוספת בעיר היא נסיעה ברכבת הקיטור ההיסטורית (Douro Historic Steam Train) במסלול לאורך הנהר. הרכבת מגיעה לתחנה בעיירה הקטנה פיניאו (Pinhao), שעל קירותיה החיצוניים תמונות עשויות אריחי אזולז'ו מסורתיים. לפני שהיא אוספת את קבוצת הנוסעים הבאה, צריך לקרר את מנוע הקיטור באמצעות הזרמת מים, כפי שנעשה בימים עברו. במהלך הנסיעה הרכבת עוצרת להפסקה במרכז תיירותי שבו חנויות מזכרות, בתי קפה ולהקות זמרים ונגנים נפלאות, בביצועים מיוחדים לשירים מסורתיים.
טיפ: הרכבת יוצאת מתחנת Estação de Peso da Régua רק בקיץ (יוני-אוקטובר), והמסלול בכיוון אחד אורך כשעה וחצי. היציאה בשעות הצהרים ורצוי להזמין כרטיסים מראש.
בתי מלון בעיירה רגואה | על פיניאו בכתבה מסלול בעמק דורו
כרמים על צלע ההר מעל העיירה רגואה, ללגום יין אל מול הנוף (צילום: Mercedes Rancaño Otero)
רכבת הקיטור – אטרקציה לילדים ונוסטלגיה למבוגרים... (צילום: ירדן גור)
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
טיול יום בין שלוש עיירות
דרומית לעיר רגואה , הכביש הפתלתל מתפצל אל העיירה טרוקה ( Tarouca ). מלבד הנסיעה בנוף המרהיב, שווה להגיע לביקור ב מתחם המנזר המרשים Mosteiro de São João de Tarouca . ממצאים מהמנזר, שהוקם במאה ה-12 , עזרו להבין וללמוד על אורח חייהם של הנזירים בני התקופה (רמז – לא קל להיות נזיר...).
הכנסייה הצמודה, הנושאת את אותו שם, שופצה במהלך המאה ה-18 ואריחי האזולז'ו הכחלחלים המעטרים את קירותיה הפנימיים, עוצבו בהשראת עם ציורי פרחים, ציפורים ובעלי חיים. כמה מהאמנים הצעירים שהשלימו את העבודה כחלק מהסטאז' שלהם, ניחנו בחוש הומור בריא וכך אפשר למצוא על הקיר אריחים עם דמויות משעשעות ולא שגרתיות לאותה תקופה (למשל אישה עם מקטרת – הלצת המאה!). בחנויות ובדוכנים שמול הכנסייה יש היצע מרשים של צמחי תבלין, ריבות, תוצרת מקומית טרייה, סרדינים בקופסאות מעוצבות וכמובן – אשכולות ענבים קטנטנים ומתוקים לקינוח ויין פורט תוצרת בית.
לאחר כמה דקות של נסיעה פתלתלה בנופים מרהיבים, אנחנו מגיעים לעיירה קסומה נוספת – אוקניה ( Ucanha ). במורד הכביש ניצב גשר שהיה הגרסה הימי-ביניימית לכביש אגרה. כיום, אין תשלום עבור המעבר בו, מומלץ לחצות אותו ולהגיע למסעדה הקטנה שבקצהו המערבי ( Tasquinha do Matias ), ולטעום תבשיל בשר ותירס מסורתי ( Milhos no pote ) . לאחר הסעודה אפשר לטייל לאורך הנהר, לפגוש בתושבים שבוחנים אתכם בסקרנות, ולשאול אותם אם אפשר לטעום ענבים שמבצבצים מהחצרות.
טיפ: שימו לב לשעות הפתיחה של המסעדה, שהן מצומצמות למדי – בדרך כלל 12:00 עד 14:30, ולפעמים גם בערב 19:00 עד 21:00 (מומלץ להתעדכן באינטרנט).
הכנסייה בעיירה טרוקה, אריחי קרמיקה בהשראה פלמית (צילום: ירדן גור)
גשר האגרה של העיירה אוקניה, מומלץ לחצות אותו ולהגיע למסעדה הקטנה שבקצהו (צילום: ירדן גור)
מנזר סנטה מריה דה סלזדש
השלישית בסדרה היא העיירה הנעימה סלזדש ( Salzedas ), שהאטרקציה המרכזית בה היא, איך לא, מנזר סנטה מריה המפואר (Mosteiro de Santa Maria de Salzedas) . גם כאן מדובר על מנזר שאינו פעיל, אך להבדיל מעיירות אחרות – פרויקט השחזור והשימור שלו מקיף. במנזר חללים עם תצוגות על חיי הנזירים וההיסטוריה של המקום .
המבנה מציג אדריכלות פורטוגזית מתקופות שונות (מהמאה ה-12 עד ה-18), שחלקה המאוחר הוא פרי יצירתו של הארכיטקט קרלוס גימש ( Carlos Gimach ), יליד שתכנן את הקלויסטר המרשים . פעם בשנה מאורגנת במנזר ארוחת ערב המונית בסגנון נזירי – האורחים מגיעים במיטב הגלימות, לאור נרות ולפידים הם מתיישבים בשולחנות ארוכים משותפים וסועדים מיני מאכלים ברוח התקופה. ארוחת הערב המיוחדת הזו מתקיימת בחודש יוני ויש להירשם אליה מראש, מפני שהמקום מוגבל ביותר.
מנזר סנטה מריה דה סלזדש, ארכיטקטורה פורטוגזית בהשראה מלטזית (צילום: ירדן גור)
בתי מלון מומלצים במרכז עמק דורו
באזור העיר לאמגו (Lamego), אשר במרכזו של עמק דורו, ניתן למצוא לא מעט בתי יין ישנים שהוסבו לבתי מלון בוטיקיים, ומקומות לינה מעניינים נוספים. אחד המקסימים שבהם הוא קינטה דה טימפיירה (Quinta Da Timpeira) – בית ישן שטובל בנופי כרמים, ומעוצב בקווים מסורתיים. בחצר רחבת הידיים ישנה בריכה (לא גדולה) מחוממת כל השנה, מגרש טניס וטרסות ציוריות. ארוחות הבוקר הביתיות בסיסיות אך טעימות, והאווירה רגועה ועוטפת. החדרים פשוטים אמנם, אך כוללים בהם כל מה שצריך כדי ליהנות מהשהות.
לא הרחק משם, מלון דלפים דורו (Delfim Douro Hotel), אולי נעדר את הקסם ההיסטורי, אבל מרוויח בגדול את הנוף לעבר עמק דורו. החדרים והסוויטות, כולם פונים לעבר העמק ומעניקים תצפיות מרהיבות, וכך גם הבריכה והטרסה שעל הגג. מסעדת המלון מגישה מאכלים מקומיים ובינלאומיים, ואיך לא – מגוון יינות גדול. צוות המלון האדיב מטפל ביעילות בכל בעיה, וישמח להמליץ לכם על פעילויות באזור.
נהר דורו הזורם בעמק נאסף אל האוקיינוס בעיר ולאורך נתיבו כפרים ועיירות ציוריות שעוצבו בהתאם לתנאי המחיה באזור. בנוסף לעניין הרב שיש ליינות המקומיים, לכרמים ולבתי היין הרבים להציע, הביקור בעיירות מציע למטיילים הצצה אל מאחורי הקלעים – טעימה מסגנון החיים בעמק דורו המקסים.
לאן ממשיכים מכאן?
להרחבה על העמק בכתבה מסלול בעמק דורו ובכתבה על היין והאוכל של עמק דורו
מערבה אל פורטו ומשם אל ערי החוף בין ליסבון לפורטו ואל החופים היפים של פורטוגל
דרומה אל ההרים וכפרי האנוסים אל או מחוץ למסלול השחוק
צפונה אל שלוש ערים בצפון פורטוגל
כתבות נוספות
מסלול בעמק דורו - שיכרון נופים ויין
לחזור אל ההרים והכפרים של פורטוגל
מסלול רומנטי לאורך חופי פורטוגל
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
לאחר מכן, כדאי לבקר במוזיאון דורו (Museu do Douro), שמסכם בפשטות את ההיסטוריה של היין בעמק נהר דורו. במוזיאון מבינים סוף סוף את ההבדל בין יינות הפורט השונים, באמצעות מיצגים אינטראקטיביים, נחשפים למגוון סוגי הענבים שמגדלים בעמק, למחלת הפילוקסרה שהטילה את חיתתה על העם הפורטוגזי משך שנים רבות, ולתהליך ייצור היין, שכרוכים בו שמחה רבה מהולה בסבל וקשיים. בסוף הביקור אפשר לשלב טעימת יין פורט בחצר המוזיאון.
אטרקציה נוספת בעיר היא נסיעה ברכבת הקיטור ההיסטורית (Douro Historic Steam Train) במסלול לאורך הנהר. הרכבת מגיעה לתחנה בעיירה הקטנה פיניאו (Pinhao), שעל קירותיה החיצוניים תמונות עשויות אריחי אזולז'ו מסורתיים. לפני שהיא אוספת את קבוצת הנוסעים הבאה, צריך לקרר את מנוע הקיטור באמצעות הזרמת מים, כפי שנעשה בימים עברו. במהלך הנסיעה הרכבת עוצרת להפסקה במרכז תיירותי שבו חנויות מזכרות, בתי קפה ולהקות זמרים ונגנים נפלאות, בביצועים מיוחדים לשירים מסורתיים.
טיפ: הרכבת יוצאת מתחנת Estação de Peso da Régua רק בקיץ (יוני-אוקטובר), והמסלול בכיוון אחד אורך כשעה וחצי. היציאה בשעות הצהרים ורצוי להזמין כרטיסים מראש.
בתי מלון בעיירה רגואה | על פיניאו בכתבה מסלול בעמק דורו
כרמים על צלע ההר מעל העיירה רגואה, ללגום יין אל מול הנוף (צילום: Mercedes Rancaño Otero)
רכבת הקיטור – אטרקציה לילדים ונוסטלגיה למבוגרים... (צילום: ירדן גור)
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים » תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
טיול יום בין שלוש עיירות
דרומית לעיר רגואה , הכביש הפתלתל מתפצל אל העיירה טרוקה ( Tarouca ). מלבד הנסיעה בנוף המרהיב, שווה להגיע לביקור ב מתחם המנזר המרשים Mosteiro de São João de Tarouca . ממצאים מהמנזר, שהוקם במאה ה-12 , עזרו להבין וללמוד על אורח חייהם של הנזירים בני התקופה (רמז – לא קל להיות נזיר...).
הכנסייה הצמודה, הנושאת את אותו שם, שופצה במהלך המאה ה-18 ואריחי האזולז'ו הכחלחלים המעטרים את קירותיה הפנימיים, עוצבו בהשראת עם ציורי פרחים, ציפורים ובעלי חיים. כמה מהאמנים הצעירים שהשלימו את העבודה כחלק מהסטאז' שלהם, ניחנו בחוש הומור בריא וכך אפשר למצוא על הקיר אריחים עם דמויות משעשעות ולא שגרתיות לאותה תקופה (למשל אישה עם מקטרת – הלצת המאה!). בחנויות ובדוכנים שמול הכנסייה יש היצע מרשים של צמחי תבלין, ריבות, תוצרת מקומית טרייה, סרדינים בקופסאות מעוצבות וכמובן – אשכולות ענבים קטנטנים ומתוקים לקינוח ויין פורט תוצרת בית.
לאחר כמה דקות של נסיעה פתלתלה בנופים מרהיבים, אנחנו מגיעים לעיירה קסומה נוספת – אוקניה ( Ucanha ). במורד הכביש ניצב גשר שהיה הגרסה הימי-ביניימית לכביש אגרה. כיום, אין תשלום עבור המעבר בו, מומלץ לחצות אותו ולהגיע למסעדה הקטנה שבקצהו המערבי ( Tasquinha do Matias ), ולטעום תבשיל בשר ותירס מסורתי ( Milhos no pote ) . לאחר הסעודה אפשר לטייל לאורך הנהר, לפגוש בתושבים שבוחנים אתכם בסקרנות, ולשאול אותם אם אפשר לטעום ענבים שמבצבצים מהחצרות.
טיפ: שימו לב לשעות הפתיחה של המסעדה, שהן מצומצמות למדי – בדרך כלל 12:00 עד 14:30, ולפעמים גם בערב 19:00 עד 21:00 (מומלץ להתעדכן באינטרנט).
הכנסייה בעיירה טרוקה, אריחי קרמיקה בהשראה פלמית (צילום: ירדן גור)
גשר האגרה של העיירה אוקניה, מומלץ לחצות אותו ולהגיע למסעדה הקטנה שבקצהו (צילום: ירדן גור)
מנזר סנטה מריה דה סלזדש
השלישית בסדרה היא העיירה הנעימה סלזדש ( Salzedas ), שהאטרקציה המרכזית בה היא, איך לא, מנזר סנטה מריה המפואר (Mosteiro de Santa Maria de Salzedas) . גם כאן מדובר על מנזר שאינו פעיל, אך להבדיל מעיירות אחרות – פרויקט השחזור והשימור שלו מקיף. במנזר חללים עם תצוגות על חיי הנזירים וההיסטוריה של המקום .
המבנה מציג אדריכלות פורטוגזית מתקופות שונות (מהמאה ה-12 עד ה-18), שחלקה המאוחר הוא פרי יצירתו של הארכיטקט קרלוס גימש ( Carlos Gimach ), יליד שתכנן את הקלויסטר המרשים . פעם בשנה מאורגנת במנזר ארוחת ערב המונית בסגנון נזירי – האורחים מגיעים במיטב הגלימות, לאור נרות ולפידים הם מתיישבים בשולחנות ארוכים משותפים וסועדים מיני מאכלים ברוח התקופה. ארוחת הערב המיוחדת הזו מתקיימת בחודש יוני ויש להירשם אליה מראש, מפני שהמקום מוגבל ביותר.
מנזר סנטה מריה דה סלזדש, ארכיטקטורה פורטוגזית בהשראה מלטזית (צילום: ירדן גור)
בתי מלון מומלצים במרכז עמק דורו
באזור העיר לאמגו (Lamego), אשר במרכזו של עמק דורו, ניתן למצוא לא מעט בתי יין ישנים שהוסבו לבתי מלון בוטיקיים, ומקומות לינה מעניינים נוספים. אחד המקסימים שבהם הוא קינטה דה טימפיירה (Quinta Da Timpeira) – בית ישן שטובל בנופי כרמים, ומעוצב בקווים מסורתיים. בחצר רחבת הידיים ישנה בריכה (לא גדולה) מחוממת כל השנה, מגרש טניס וטרסות ציוריות. ארוחות הבוקר הביתיות בסיסיות אך טעימות, והאווירה רגועה ועוטפת. החדרים פשוטים אמנם, אך כוללים בהם כל מה שצריך כדי ליהנות מהשהות.
לא הרחק משם, מלון דלפים דורו (Delfim Douro Hotel), אולי נעדר את הקסם ההיסטורי, אבל מרוויח בגדול את הנוף לעבר עמק דורו. החדרים והסוויטות, כולם פונים לעבר העמק ומעניקים תצפיות מרהיבות, וכך גם הבריכה והטרסה שעל הגג. מסעדת המלון מגישה מאכלים מקומיים ובינלאומיים, ואיך לא – מגוון יינות גדול. צוות המלון האדיב מטפל ביעילות בכל בעיה, וישמח להמליץ לכם על פעילויות באזור.
נהר דורו הזורם בעמק נאסף אל האוקיינוס בעיר ולאורך נתיבו כפרים ועיירות ציוריות שעוצבו בהתאם לתנאי המחיה באזור. בנוסף לעניין הרב שיש ליינות המקומיים, לכרמים ולבתי היין הרבים להציע, הביקור בעיירות מציע למטיילים הצצה אל מאחורי הקלעים – טעימה מסגנון החיים בעמק דורו המקסים.
לאן ממשיכים מכאן?
להרחבה על העמק בכתבה מסלול בעמק דורו ובכתבה על היין והאוכל של עמק דורו
מערבה אל פורטו ומשם אל ערי החוף בין ליסבון לפורטו ואל החופים היפים של פורטוגל
דרומה אל ההרים וכפרי האנוסים אל או מחוץ למסלול השחוק
צפונה אל שלוש ערים בצפון פורטוגל
כתבות נוספות
מסלול בעמק דורו - שיכרון נופים ויין
לחזור אל ההרים והכפרים של פורטוגל
מסלול רומנטי לאורך חופי פורטוגל
הכנסייה הצמודה, הנושאת את אותו שם, שופצה במהלך המאה ה-18 ואריחי האזולז'ו הכחלחלים המעטרים את קירותיה הפנימיים, עוצבו בהשראת
הכנסייה בעיירה טרוקה, אריחי קרמיקה בהשראה פלמית (צילום: ירדן גור)
גשר האגרה של העיירה אוקניה,
מנזר סנטה מריה דה סלזדש, ארכיטקטורה פורטוגזית בהשראה מלטזית (צילום: ירדן גור)
בתי מלון מומלצים במרכז עמק דורו
באזור העיר לאמגו (Lamego), אשר במרכזו של עמק דורו, ניתן למצוא לא מעט בתי יין ישנים שהוסבו לבתי מלון בוטיקיים, ומקומות לינה מעניינים נוספים. אחד המקסימים שבהם הוא קינטה דה טימפיירה (Quinta Da Timpeira) – בית ישן שטובל בנופי כרמים, ומעוצב בקווים מסורתיים. בחצר רחבת הידיים ישנה בריכה (לא גדולה) מחוממת כל השנה, מגרש טניס וטרסות ציוריות. ארוחות הבוקר הביתיות בסיסיות אך טעימות, והאווירה רגועה ועוטפת. החדרים פשוטים אמנם, אך כוללים בהם כל מה שצריך כדי ליהנות מהשהות.
לא הרחק משם, מלון דלפים דורו (Delfim Douro Hotel), אולי נעדר את הקסם ההיסטורי, אבל מרוויח בגדול את הנוף לעבר עמק דורו. החדרים והסוויטות, כולם פונים לעבר העמק ומעניקים תצפיות מרהיבות, וכך גם הבריכה והטרסה שעל הגג. מסעדת המלון מגישה מאכלים מקומיים ובינלאומיים, ואיך לא – מגוון יינות גדול. צוות המלון האדיב מטפל ביעילות בכל בעיה, וישמח להמליץ לכם על פעילויות באזור.
לאן ממשיכים מכאן?
להרחבה על העמק בכתבה מסלול בעמק דורו ובכתבה על היין והאוכל של עמק דורו
מערבה אל פורטו ומשם אל ערי החוף בין ליסבון לפורטו ואל החופים היפים של פורטוגל
דרומה אל ההרים וכפרי האנוסים אל או מחוץ למסלול השחוק
צפונה אל שלוש ערים בצפון פורטוגל
כתבות נוספות
מסלול בעמק דורו - שיכרון נופים ויין
לחזור אל ההרים והכפרים של פורטוגל
מסלול רומנטי לאורך חופי פורטוגל
צפונה אל שלוש ערים בצפון פורטוגל
לחזור אל ההרים והכפרים של פורטוגל
מסלול רומנטי לאורך חופי פורטוגל
.jpg) |
אודות הכותבת
ירדן גור - אוהבת ים וטבע, מדריכת צלילה וטיולים בעולם. בעבר התגוררה במקסיקו ובארה"ב. כיום משתדלת להגיע ולטייל בכל מקום שבו ניתן לצלול.
|
