.jpg)
.jpg)
מסלול טיול בעמק נהר דורו:
שיכרון נופים ויין
מאת: כרמית וייס
פלא תבל. אין לי ביטוי אחר לתאר את עוצמות הנופים, היופי, הטעמים, התחושות וההתרגשות שאחזה בי למראה המדרונות הציוריים של עמק נהר דורו, בצפונה של פורטוגל. כל פיסת קרקע מכוסה במארג צפוף של טרסות, כרמים וכפרים ציוריים, במקום בו מייצרים (וטועמים!) את אחד ממותגי היין המשובחים בעולם.
.JPG "בתים מכוסי אזוב בכפר הקטן פרובסנדה (צילום: כרמית וייס)")
.JPG "תושבי הכפר הקטן פרובסנדה (צילום: כרמית וייס)")
.JPG "טרסות בעמק נהר דורו (צילום: כרמית וייס)")
כותבת שורות אלו בייקב פאשקה, אחד מהייקבים הרבים בעמק נהר דורו (צילום: טל לוי)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מורשת עולמית על נהר דורו לאורך 897 קילומטרים עושה דרכו נהר דורו ( Douro ), מהגדולים שבנהרות חצי האי האיברי, המתחיל בעומק ספרד ונשפך למימי האוקיינוס האטלנטי בעיר היפהפייה פורטו ( Porto ). לאורך 112 קילומטר מסמן הנהר חלק מהגבול בין ספרד לפורטוגל, בקטע קניוני, המוגן על ידי הפארק הבינלאומי דורו ( International Douro Natural Park ), אליו לצערי לא הגענו (אך לפי התמונות שראינו, בטוח נחזור). חלקו הפורטוגזי של הנהר, שימש בעבר את הספינות שהובילו את היין לפורטו, אולם כיום, לאחר שנבנו עליו 5 סכרים למניעת ההצפות שאירעו כאן תדיר, היין מובל במיכליות. הנהר עדיין משמש את ספינות הקרוזים, בטיולים יומיים וטיולים בני מספר ימים, והן נעזרות ב'לוקים' (תאי הצפה) מיוחדים, שנבנו לצד הסכרים.
אך לא הנהר הוא המיוחד כאן, אלא מה שסביבו. שטיח אינסופי של טרסות, המתעגלות על חמוקי הגבעות סביב, מבלי להשאיר מטר אחד חופשי. הטרסות הבנויות אבן צפחה כהה, אוגרות את חומה של השמש וממזגות את הטמפרטורה בלילות הקרים, תנאים אידאליים לגידול גפנים ועצי זית. לכמה חריצות ואמונה בכוחה של הקרקע נדרשו תושבי המקום, אני תוהה בלבי. אין זה פלא שגם אנשי אונסק"ו החליטו להכריז על עמק נהר דורו כאתר מורשת עולמית.
כתבה על סוד הקסם של עמק דורו
פיניאו (E), (G), מלון דה וינטג' האוז דורו (H), מריאלבה (I), מלון קאזאס דו קורו (J)
להגדלה לחצו בפינה העליונה
לטעות בכבישי ההרים כאשר אתם מגיעים לעמק נהר דורו, קחו לעצמכם לפחות יומיים לשיטוט נינוח בין הכרמים, הכפרים, החוות והייקבים. טעיתם בדרך? מצוין... גם אנו טעינו, וכך הגענו לכפרים הכי נידחים ולתצפיות קסומות. הכבישים בין הכפרים, גם הקטנים והמרוחקים יותר, הם כבישים טובים, השילוט סביר (גם אם ה- GPS לעיתים קצת מאבד את דרכו...) והאנשים כה נכונים לעזור, שהמפגש איתם גם הוא חלק מהחוויה.
חוות רבות נבנו בעמק דורו ובמדרונות ההרים סביבו. הן מכונות קינטה ( Quinta ), "חווה" בפורטוגזית, ורובן ככולן עסקו ועדיין עוסקות בגידול כרמים וייצור יין. חלקן הפכו לבתי מלון מיוחדים, תוך שימור אופי המבנים והיקבים שלצדם. מומלץ לא לבקר בגדולים שבייקבים, שהפכו ממוסחרים, אלא דווקא בקטנים שבהם.
בתי מלון בעמק נהר דורו
צבעי הסתיו בכרמים של ייקב פאשקה, מראה שקשה לשבוע ממנו (צילום: כרמית וייס)
200 דונם של שיכרון חושים אחד הייקבים שלטעמי משמר בצורה הטובה ביותר את מסורת העבר, וכך גם מציג אותה למטיילים, הוא הייקב של קינטה דה פאשקה ( Quinta da Pacheca ). בייקב, השייך למשפחת פאשקה, עדיין דורכים את הענבים ברגליים, תהליך המשפר את טעמו של היין, כך מסבירים לנו. המגיעים לכאן בעונת הבציר מוזמנים להצטרף לחגיגה. תהליך ייצור היין, עליו אנו למדים בסיור במקום (7 אירו למבקר, חינם לאורחי המלון), נעשה כאן רק בחביות עץ.
אחד ממבני האחוזה, שנבנה במאה ה- 18, הפך מלון בוטיק - מלון בית היין - קינטה דה פאשקה ( The Wine House Hotel - Quinta da Pacheca ) , עם יפים חדרים ומרווחים, מספר בונגלוס בצורת חביות יין, מסעדה ושטחי ציבור רחבי ידיים. ארוחת הערב אותה סעדנו במלון היתה מלאכת מחשבת של עיצוב וטעמים. אפשר גם להצטרף כאן לקורס יינות או סדנאות בישול, ואורחי המלון יכולים לטייל בסביבה באופניים שהמלון משאיל.
גולת הכותרת עבורי היו המרחבים סביב למלון ולייקב. 200 דונם של שיכרון חושים לחובבי צילום ויופי, שבעת ביקורנו, שלהי הסתיו, נצבעו בצבעי שלכת שקצת קשה להאמין שהם אמיתיים (והם אכן אמיתיים. לא נגעתי!).
ללכת לאיבוד בין הכפרים כעבור מספר ימים אנו חוזרים שוב לביקור בעיירה הקטנה קאמברס ( Cambres ), שבפאתיה נמצא ייקב פאשקה. אני רוצה לצלם את הגשרים המרשימים החוצים את הנהר – האחד משמש את הכביש האזורי והשני את הכביש המהיר (801 E ), החוצה את פורטוגל מצפון לדרום. לצערי השמיים המעוננים והרוח הקלה, לקחו איתם את היופי שהשתקף בנהר בביקורנו הקודם, אך הכל סביב כל כך קסום שזה לא ממש משנה.
ה- GPS שלנו קצת מאבד כיוון בחיפוש אחר הייקב, וכך אנו מרוויחים עוד נופים כפריים שלווים, בין בתי העיירה והכפרים שמעליה, ותושבים קשישים וחביבים המחייכים אלינו, שמחים לאורחים הנדירים שהגיעו לכפר.
בתי מלון בעיירה קאמברס
כנסייה קטנה באחד הכפרים בהם טעינו, כדאי לטעות... (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
שלווה ונופש פעיל בחוות היין נסיעה של כחצי שעה מזרחה, לאורך נהר דורו, מביאה אותנו אל העיירה הקטנה פיניאו ( Pinhao ), ממנו מטפס כביש הררי מפותל אל חוות יין נוספת. חוות קינטה נובה ( Quinta Nova Winery House - Relais & Châteaux ) היא התגשמות כל החלומות, למי שרוצה לבלות מספר ימים רגועים בנופים השמיימיים הללו. מכל עבר מקיפים את החווה כרמים, הגולשים על המדרונות התלולים. טראסות אבן מציירות עליהם קווי גובה המתעגלים בעדינות ומשתלבים זה בזה. למרגלותינו מתפתל נהר דורו, מפריד אותנו מהמדרונות הדרומיים, שגם בהם לא נותר מטר חופשי מטרסות. פשוט קשה לשבוע מהמראות.
שמה של החווה כולל את שמה של גבירתנו מהר הכרמל ( Nossa Senhora do Carmo ), הלוא היא מריה אמו של ישו. קפלה קטנה במקום מוקדשת לה, בתור הפטרונית השומרת על המלחים בנהר דורו.
החווה שהוקמה בשנת 1764, שופצה והפכה למלון בוטיק כפרי - מלון קינטה נובה. רוגע ונינוחות משודרים כאן מכל פינה – החל בפינות הישיבה שבין העצים, דרך הבריכה הקטנה, המשקיפה על הנהר, וכלה בחללים הפנימיים.
אחרי שהאורחים סיימו להרגע ולבלוע בעינייהם את כל היופי סביב, מזומנות להם שלל אפשרויות לבילוי מעט יותר פעיל. אפשר להשתתף בסיור בייקב, טעימות יין, ובעונה להצטרף לעבודות הבציר. שבילי הליכה מסומנים יורדים לעמק, בינות לכרמים ומטעי פרי, השייכים לחווה, כך שלא חייבים לסחוב אוכל לדרך... רוכבי אופניים רבים מגיעים למלון, השייך לקבוצת בתי מלון לאופניים ( Bikotel ), הפזורים בכל רחבי פורטוגל, והשבילים בין הכרמים (לרוכבי השטח) או הכבישים בין הכפרים (לרוכבי הכביש) מזמנים אין סוף אפשרויות. ירידה של כ- 2 ק"מ מובילה אל תחנת הרכבת הקטנה של Ferrão , ממנה ניתן לצאת לסיור ברכבת העושה דרכה בעמק, או להצטרף לשייט בנהר.
כתבה על היין של עמק דורו
סרט וידאו קצר על חוות קינטה נובה (לפתוח רמקולים)
החיים הטובים והפשוטים באחוזת היין בחווה נוספת, לא הרחק משם, אנו יושבים לארוחת צהריים מאוחרת, סביב האח המחממת, כשבחוץ הטמפרטורות צונחות במהירות. הארוחה נפתחת, איך לא, ביין פורט מתוצרת ייקב האחוזה. מנואל ( Manuel Villas-Boas ), הבעלים והרוח החיה של אחוזת מורגאדו דה קלסאדה ( Morgadio da Calçada ), שמבחין מיד שאנו לא מומחים גדולים ביין, מסביר לנו איך לסובב את הכוס במומחיות ונותן לנו הרצאה קצרצרה על תהליך הייצור. אין ספק שמנואל הוא הקסם של המקום. איש צנוע ואינטלגנטי, נצר למשפחת אצולה מקומית, שאוהב את החיים הפשוטים ויודע ליהנות מהם. בזכות רעיונותיו המופלאים, שלא אגלה כאן כדי לא לעשות "ספויילר", מובטחת לאורחיו חוויה מיוחדת בהחלט.
הארוחה כולה מתוצרת הגן, פשוטה וטעימה. המנה העיקרית היא אליירה ( alheira ) - נקניקיות משובחות, שקצת עלבון לקרוא להן נקניקיות... למעשה זהו בשר ציפורי צייד, מאכל אותו פיתחו היהודים האנוסים (או הנוצרים החדשים, אם תרצו), כדי לא לחלל את מצוות הדת היהודית. רבים בפורטוגל מודעים לדרישות הכשרות של הדת היהודית, בשל העבר המשותף, אך נתקלנו גם בנקניקיות שכונו אליירה, אך היו עשויות בשר חזיר (הבשר היחיד האסור בהן).
מנואל מוזג עבורנו יין תוצרת האחוזת ונקניקיות האליירה במחבת (צילום: כרמית וייס)
מלון מורגאדו דה קלסאדה מציע 8 חדרים, הממוקמים כולם במבנים של חצר האחוזה, שנבנתה במאה ה- 17 ושופצה. הבריכה בה היו מאחסנים את הענבים לאחר הבציר, הפכה לבריכת שחיה קטנה, והכל מוקף כרמים והמון שלווה. מבנה המגורים של המשפחה משמש את מנואל, שלוקח אותנו לסיור בין חדרי הבית הענק, על קירותיו העבים, תקרות העץ הצבעוניות והריהוט הכבד. הייקב הקטן משמש כיום כמוזיאון והייצור נעשה במקום אחר.
הכפרים של עמק דורו מנואל לוקח אותנו לסיור בכפר הקטן פרובסנדה ( Provesende ), המשקיף מגובה 600 מטר על עמק נהר דורו. הכנסייה הקטנה מפתיעה מבפנים בפאר והדר, המעידים על היותו של הכפר מרכז חשוב לכפרי הסביבה. רק קשישים מתגוררים כיום בבתי הכפר המכוסים טחב, וכל שנותר להם לעשות הוא לשבת במרכז הכפר ולבהות בזרים המוזרים עם המצלמות. במאפייה הקטנה עדיין אופים ככרות לחם טריים כל בוקר, בתנור המזכיר לי את ימי ילדותי בקיבוץ, כשחונא האופה היה מוציא את ככרות הלחם הטריים היישר לצלחת.
הייקב של אחוזת מורגאדו דה קלסאדה, כיום משמש כמוזיאון קטן (צילום: כרמית וייס)
הכיכר המרכזית הקטנה בכפר פרובסנדה, משקיפה לעבר עמק דורו (צילום: כרמית וייס)
הנסיעה לעיירה המרכזית באזור, על גדות נהר דורו – העיירה פיניאו ( Pinhão ), עוברת דרך נופי טרסות וכרמים בלתי נגמרים. מורדות ההרים באזור זה נחשבים מהיפים בעמק נהר דורו, כפרים קטנים מנקדים את הגבעות, ביופי שקשה לתאר במילים. מהמזח של הכפר יוצאות ספינות הקרוזים למסען בנהר. במרכזו של הכפר תחנת רכבת קטנה, שקירותיה מכוסים אז'ולז'ו – אריחי קרמיקה מצויירים בגווני כחול.
כתבה על אריחי האז'ולז'ו
עצירה קצרה לכוס קפה על המרפסת של מלון דה וינטג' האוז דורו (The Vintage Ho use - Douro), המשקיף לעבר הנהר והטרסות משני צידיו, משאירה אותנו מתוסכלים. כמה יפה פה, כמה רגוע, מדוע לא הזמנו כאן לילה? לא סתם המלון המשגע הזה מעוטר בחמישה כוכבים.
מלון דה וינטג' האוז דורו משקיף לעבר נהר דורו -
עשו לעצמכם טובה והישארו כאן ליותר מכוס קפה (או מיץ תפוזים...)
יין פורט - היין של עמק דורו אי אפשר לסיים כתבה על עמק דורו, מבלי להזכיר, ולו בקיצור נמרץ, את היין הנפלא המיוצר בו. יין פורט הוא מותג, אותו רשאים לשאת רק היינות שמקורם כאן בעמק דורו. המותג קיבל דחיפה בעקבות מלחמת הירושה הספרדית (תחילת המאה ה- 18), בעקבותיה פסק יצוא היין מצרפת לבריטניה. הסוחרים האנגלים, שחיפשו שווקים חדשים, גילו שהאלכוהול אותו נהגו להוסיף ליין הפורט בשלב מוקדם של התסיסה, מנע את קלקול היין בדרכו הארוכה לחופי אנגליה. התוצאה של תוספת זו של אלכוהול, מביאה ליין המצטיין באחוז גבוה הן של סוכר והן של אלכוהול.
כמספר הייצרנים, והם רבים, כך מספר יינות הפורט, אך החלוקה עליה תשמעו תמיד מפי יצרני היין המקומיים היא החלוקה לשניים: רובי ( Ruby ) וטוני ( Tawny ) (או רוביס וטוניס, ברבים). יינות טוני – צבעם וטעמם בהיר וצלול, מאחר והם שהו זמן רב (לפחות שנתיים) בחביות עץ אלון. לעומתם יינות רובי - צבעם וטעמם עמוק וכהה, בדרך כלל אדום, מאחר שמייד עם הפסקת התסיסה הם מועברים למיכלים גדולים ואטומים.
כאן בעמק דורו מתבצע תהליך העיבוד הראשוני, ומכאן מועבר היין לאיחסון ויישון בייקבים של וילה נובה דה גאיה ( Vila Nova de Gaia ), מדרום לפורטו, העיר השנייה בגודלה בפורטוגל.
כתבה על פורטו
התנור של האופה בכפר פרובסנדה וצבעי הסתיו בכרמים של עמק דורו (צילום: כרמית וייס)
סוד הקסם אנו המשכנו מכאן לכפר הקטנטן מריאלבה ( Marialva ), באחת הדרכים היפות ביותר באזור, בינות חלקות הכרמים, המשתלבות זו בזו כתשבץ, וכפרים קטנים שהזמן עמד בהם מלכת.
היינות של קאזאס דו קורו ( Casas Do Coro ), מלון הבוטיק הקסום בו העברנו את הלילה, כבר אינם שייכים למותג יין הפורט, אך הנופים והאנשים בחברתם סעדנו הפכו אותם נפלאים לא פחות.
הנופים והאנשים - עבורי זהו סוד הקסם של צפון פורטוגל.
על מלון קאזאס דו קורו בכתבה על בתי מלון בפורטוגל
מידע נוסף
כתבות נוספות על פורטוגל פורטו – עיר קטנה ויין בה הרבה
צפון פורטוגל: שלוש ערים ויין אחד
מרכז פורטוגל: ההרים וכפרי האנוסים
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של פורטו וצפון פורטוגל וחברת התעופה בריסל אירליינס.
כתבה על סוד הקסם של עמק דורו
צבעי הסתיו בכרמים של ייקב פאשקה, מראה שקשה לשבוע ממנו
200 דונם של שיכרון חושים אחד הייקבים שלטעמי משמר בצורה הטובה ביותר את מסורת העבר, וכך גם מציג אותה למטיילים, הוא הייקב של קינטה דה פאשקה ( Quinta da Pacheca ). בייקב, השייך למשפחת פאשקה, עדיין דורכים את הענבים ברגליים, תהליך המשפר את טעמו של היין, כך מסבירים לנו. המגיעים לכאן בעונת הבציר מוזמנים להצטרף לחגיגה. תהליך ייצור היין, עליו אנו למדים בסיור במקום (7 אירו למבקר, חינם לאורחי המלון), נעשה כאן רק בחביות עץ.
אחד ממבני האחוזה, שנבנה במאה ה- 18, הפך מלון בוטיק - מלון בית היין - קינטה דה פאשקה ( The Wine House Hotel - Quinta da Pacheca ) , עם יפים חדרים ומרווחים, מספר בונגלוס בצורת חביות יין, מסעדה ושטחי ציבור רחבי ידיים. ארוחת הערב אותה סעדנו במלון היתה מלאכת מחשבת של עיצוב וטעמים. אפשר גם להצטרף כאן לקורס יינות או סדנאות בישול, ואורחי המלון יכולים לטייל בסביבה באופניים שהמלון משאיל.
גולת הכותרת עבורי היו המרחבים סביב למלון ולייקב. 200 דונם של שיכרון חושים לחובבי צילום ויופי, שבעת ביקורנו, שלהי הסתיו, נצבעו בצבעי שלכת שקצת קשה להאמין שהם אמיתיים (והם אכן אמיתיים. לא נגעתי!).
ללכת לאיבוד בין הכפרים כעבור מספר ימים אנו חוזרים שוב לביקור בעיירה הקטנה קאמברס ( Cambres ), שבפאתיה נמצא ייקב פאשקה. אני רוצה לצלם את הגשרים המרשימים החוצים את הנהר – האחד משמש את הכביש האזורי והשני את הכביש המהיר (801 E ), החוצה את פורטוגל מצפון לדרום. לצערי השמיים המעוננים והרוח הקלה, לקחו איתם את היופי שהשתקף בנהר בביקורנו הקודם, אך הכל סביב כל כך קסום שזה לא ממש משנה.
ה- GPS שלנו קצת מאבד כיוון בחיפוש אחר הייקב, וכך אנו מרוויחים עוד נופים כפריים שלווים, בין בתי העיירה והכפרים שמעליה, ותושבים קשישים וחביבים המחייכים אלינו, שמחים לאורחים הנדירים שהגיעו לכפר.
בתי מלון בעיירה קאמברס
כנסייה קטנה באחד הכפרים בהם טעינו, כדאי לטעות... (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
שלווה ונופש פעיל בחוות היין נסיעה של כחצי שעה מזרחה, לאורך נהר דורו, מביאה אותנו אל העיירה הקטנה פיניאו ( Pinhao ), ממנו מטפס כביש הררי מפותל אל חוות יין נוספת. חוות קינטה נובה ( Quinta Nova Winery House - Relais & Châteaux ) היא התגשמות כל החלומות, למי שרוצה לבלות מספר ימים רגועים בנופים השמיימיים הללו. מכל עבר מקיפים את החווה כרמים, הגולשים על המדרונות התלולים. טראסות אבן מציירות עליהם קווי גובה המתעגלים בעדינות ומשתלבים זה בזה. למרגלותינו מתפתל נהר דורו, מפריד אותנו מהמדרונות הדרומיים, שגם בהם לא נותר מטר חופשי מטרסות. פשוט קשה לשבוע מהמראות.
שמה של החווה כולל את שמה של גבירתנו מהר הכרמל ( Nossa Senhora do Carmo ), הלוא היא מריה אמו של ישו. קפלה קטנה במקום מוקדשת לה, בתור הפטרונית השומרת על המלחים בנהר דורו.
החווה שהוקמה בשנת 1764, שופצה והפכה למלון בוטיק כפרי - מלון קינטה נובה. רוגע ונינוחות משודרים כאן מכל פינה – החל בפינות הישיבה שבין העצים, דרך הבריכה הקטנה, המשקיפה על הנהר, וכלה בחללים הפנימיים.
אחרי שהאורחים סיימו להרגע ולבלוע בעינייהם את כל היופי סביב, מזומנות להם שלל אפשרויות לבילוי מעט יותר פעיל. אפשר להשתתף בסיור בייקב, טעימות יין, ובעונה להצטרף לעבודות הבציר. שבילי הליכה מסומנים יורדים לעמק, בינות לכרמים ומטעי פרי, השייכים לחווה, כך שלא חייבים לסחוב אוכל לדרך... רוכבי אופניים רבים מגיעים למלון, השייך לקבוצת בתי מלון לאופניים ( Bikotel ), הפזורים בכל רחבי פורטוגל, והשבילים בין הכרמים (לרוכבי השטח) או הכבישים בין הכפרים (לרוכבי הכביש) מזמנים אין סוף אפשרויות. ירידה של כ- 2 ק"מ מובילה אל תחנת הרכבת הקטנה של Ferrão , ממנה ניתן לצאת לסיור ברכבת העושה דרכה בעמק, או להצטרף לשייט בנהר.
כתבה על היין של עמק דורו
סרט וידאו קצר על חוות קינטה נובה (לפתוח רמקולים)
החיים הטובים והפשוטים באחוזת היין בחווה נוספת, לא הרחק משם, אנו יושבים לארוחת צהריים מאוחרת, סביב האח המחממת, כשבחוץ הטמפרטורות צונחות במהירות. הארוחה נפתחת, איך לא, ביין פורט מתוצרת ייקב האחוזה. מנואל ( Manuel Villas-Boas ), הבעלים והרוח החיה של אחוזת מורגאדו דה קלסאדה ( Morgadio da Calçada ), שמבחין מיד שאנו לא מומחים גדולים ביין, מסביר לנו איך לסובב את הכוס במומחיות ונותן לנו הרצאה קצרצרה על תהליך הייצור. אין ספק שמנואל הוא הקסם של המקום. איש צנוע ואינטלגנטי, נצר למשפחת אצולה מקומית, שאוהב את החיים הפשוטים ויודע ליהנות מהם. בזכות רעיונותיו המופלאים, שלא אגלה כאן כדי לא לעשות "ספויילר", מובטחת לאורחיו חוויה מיוחדת בהחלט.
הארוחה כולה מתוצרת הגן, פשוטה וטעימה. המנה העיקרית היא אליירה ( alheira ) - נקניקיות משובחות, שקצת עלבון לקרוא להן נקניקיות... למעשה זהו בשר ציפורי צייד, מאכל אותו פיתחו היהודים האנוסים (או הנוצרים החדשים, אם תרצו), כדי לא לחלל את מצוות הדת היהודית. רבים בפורטוגל מודעים לדרישות הכשרות של הדת היהודית, בשל העבר המשותף, אך נתקלנו גם בנקניקיות שכונו אליירה, אך היו עשויות בשר חזיר (הבשר היחיד האסור בהן).
מנואל מוזג עבורנו יין תוצרת האחוזת ונקניקיות האליירה במחבת (צילום: כרמית וייס)
מלון מורגאדו דה קלסאדה מציע 8 חדרים, הממוקמים כולם במבנים של חצר האחוזה, שנבנתה במאה ה- 17 ושופצה. הבריכה בה היו מאחסנים את הענבים לאחר הבציר, הפכה לבריכת שחיה קטנה, והכל מוקף כרמים והמון שלווה. מבנה המגורים של המשפחה משמש את מנואל, שלוקח אותנו לסיור בין חדרי הבית הענק, על קירותיו העבים, תקרות העץ הצבעוניות והריהוט הכבד. הייקב הקטן משמש כיום כמוזיאון והייצור נעשה במקום אחר.
הכפרים של עמק דורו מנואל לוקח אותנו לסיור בכפר הקטן פרובסנדה ( Provesende ), המשקיף מגובה 600 מטר על עמק נהר דורו. הכנסייה הקטנה מפתיעה מבפנים בפאר והדר, המעידים על היותו של הכפר מרכז חשוב לכפרי הסביבה. רק קשישים מתגוררים כיום בבתי הכפר המכוסים טחב, וכל שנותר להם לעשות הוא לשבת במרכז הכפר ולבהות בזרים המוזרים עם המצלמות. במאפייה הקטנה עדיין אופים ככרות לחם טריים כל בוקר, בתנור המזכיר לי את ימי ילדותי בקיבוץ, כשחונא האופה היה מוציא את ככרות הלחם הטריים היישר לצלחת.
הייקב של אחוזת מורגאדו דה קלסאדה, כיום משמש כמוזיאון קטן (צילום: כרמית וייס)
הכיכר המרכזית הקטנה בכפר פרובסנדה, משקיפה לעבר עמק דורו (צילום: כרמית וייס)
הנסיעה לעיירה המרכזית באזור, על גדות נהר דורו – העיירה פיניאו ( Pinhão ), עוברת דרך נופי טרסות וכרמים בלתי נגמרים. מורדות ההרים באזור זה נחשבים מהיפים בעמק נהר דורו, כפרים קטנים מנקדים את הגבעות, ביופי שקשה לתאר במילים. מהמזח של הכפר יוצאות ספינות הקרוזים למסען בנהר. במרכזו של הכפר תחנת רכבת קטנה, שקירותיה מכוסים אז'ולז'ו – אריחי קרמיקה מצויירים בגווני כחול.
כתבה על אריחי האז'ולז'ו
עצירה קצרה לכוס קפה על המרפסת של מלון דה וינטג' האוז דורו (The Vintage Ho use - Douro), המשקיף לעבר הנהר והטרסות משני צידיו, משאירה אותנו מתוסכלים. כמה יפה פה, כמה רגוע, מדוע לא הזמנו כאן לילה? לא סתם המלון המשגע הזה מעוטר בחמישה כוכבים.
מלון דה וינטג' האוז דורו משקיף לעבר נהר דורו -
עשו לעצמכם טובה והישארו כאן ליותר מכוס קפה (או מיץ תפוזים...)
יין פורט - היין של עמק דורו אי אפשר לסיים כתבה על עמק דורו, מבלי להזכיר, ולו בקיצור נמרץ, את היין הנפלא המיוצר בו. יין פורט הוא מותג, אותו רשאים לשאת רק היינות שמקורם כאן בעמק דורו. המותג קיבל דחיפה בעקבות מלחמת הירושה הספרדית (תחילת המאה ה- 18), בעקבותיה פסק יצוא היין מצרפת לבריטניה. הסוחרים האנגלים, שחיפשו שווקים חדשים, גילו שהאלכוהול אותו נהגו להוסיף ליין הפורט בשלב מוקדם של התסיסה, מנע את קלקול היין בדרכו הארוכה לחופי אנגליה. התוצאה של תוספת זו של אלכוהול, מביאה ליין המצטיין באחוז גבוה הן של סוכר והן של אלכוהול.
כמספר הייצרנים, והם רבים, כך מספר יינות הפורט, אך החלוקה עליה תשמעו תמיד מפי יצרני היין המקומיים היא החלוקה לשניים: רובי ( Ruby ) וטוני ( Tawny ) (או רוביס וטוניס, ברבים). יינות טוני – צבעם וטעמם בהיר וצלול, מאחר והם שהו זמן רב (לפחות שנתיים) בחביות עץ אלון. לעומתם יינות רובי - צבעם וטעמם עמוק וכהה, בדרך כלל אדום, מאחר שמייד עם הפסקת התסיסה הם מועברים למיכלים גדולים ואטומים.
כאן בעמק דורו מתבצע תהליך העיבוד הראשוני, ומכאן מועבר היין לאיחסון ויישון בייקבים של וילה נובה דה גאיה ( Vila Nova de Gaia ), מדרום לפורטו, העיר השנייה בגודלה בפורטוגל.
כתבה על פורטו
התנור של האופה בכפר פרובסנדה וצבעי הסתיו בכרמים של עמק דורו (צילום: כרמית וייס)
סוד הקסם אנו המשכנו מכאן לכפר הקטנטן מריאלבה ( Marialva ), באחת הדרכים היפות ביותר באזור, בינות חלקות הכרמים, המשתלבות זו בזו כתשבץ, וכפרים קטנים שהזמן עמד בהם מלכת.
היינות של קאזאס דו קורו ( Casas Do Coro ), מלון הבוטיק הקסום בו העברנו את הלילה, כבר אינם שייכים למותג יין הפורט, אך הנופים והאנשים בחברתם סעדנו הפכו אותם נפלאים לא פחות.
הנופים והאנשים - עבורי זהו סוד הקסם של צפון פורטוגל.
על מלון קאזאס דו קורו בכתבה על בתי מלון בפורטוגל
מידע נוסף
כתבות נוספות על פורטוגל פורטו – עיר קטנה ויין בה הרבה
צפון פורטוגל: שלוש ערים ויין אחד
מרכז פורטוגל: ההרים וכפרי האנוסים
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של פורטו וצפון פורטוגל וחברת התעופה בריסל אירליינס.
כנסייה קטנה באחד הכפרים בהם טעינו, כדאי לטעות... (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
שלווה ונופש פעיל בחוות היין נסיעה של כחצי שעה מזרחה, לאורך נהר דורו, מביאה אותנו אל העיירה הקטנה פיניאו ( Pinhao ), ממנו מטפס כביש הררי מפותל אל חוות יין נוספת. חוות קינטה נובה ( Quinta Nova Winery House - Relais & Châteaux ) היא התגשמות כל החלומות, למי שרוצה לבלות מספר ימים רגועים בנופים השמיימיים הללו. מכל עבר מקיפים את החווה כרמים, הגולשים על המדרונות התלולים. טראסות אבן מציירות עליהם קווי גובה המתעגלים בעדינות ומשתלבים זה בזה. למרגלותינו מתפתל נהר דורו, מפריד אותנו מהמדרונות הדרומיים, שגם בהם לא נותר מטר חופשי מטרסות. פשוט קשה לשבוע מהמראות.
שמה של החווה כולל את שמה של גבירתנו מהר הכרמל ( Nossa Senhora do Carmo ), הלוא היא מריה אמו של ישו. קפלה קטנה במקום מוקדשת לה, בתור הפטרונית השומרת על המלחים בנהר דורו.
החווה שהוקמה בשנת 1764, שופצה והפכה למלון בוטיק כפרי - מלון קינטה נובה. רוגע ונינוחות משודרים כאן מכל פינה – החל בפינות הישיבה שבין העצים, דרך הבריכה הקטנה, המשקיפה על הנהר, וכלה בחללים הפנימיים.
אחרי שהאורחים סיימו להרגע ולבלוע בעינייהם את כל היופי סביב, מזומנות להם שלל אפשרויות לבילוי מעט יותר פעיל. אפשר להשתתף בסיור בייקב, טעימות יין, ובעונה להצטרף לעבודות הבציר. שבילי הליכה מסומנים יורדים לעמק, בינות לכרמים ומטעי פרי, השייכים לחווה, כך שלא חייבים לסחוב אוכל לדרך... רוכבי אופניים רבים מגיעים למלון, השייך לקבוצת בתי מלון לאופניים ( Bikotel ), הפזורים בכל רחבי פורטוגל, והשבילים בין הכרמים (לרוכבי השטח) או הכבישים בין הכפרים (לרוכבי הכביש) מזמנים אין סוף אפשרויות. ירידה של כ- 2 ק"מ מובילה אל תחנת הרכבת הקטנה של Ferrão , ממנה ניתן לצאת לסיור ברכבת העושה דרכה בעמק, או להצטרף לשייט בנהר.
כתבה על היין של עמק דורו
סרט וידאו קצר על חוות קינטה נובה (לפתוח רמקולים)
החיים הטובים והפשוטים באחוזת היין בחווה נוספת, לא הרחק משם, אנו יושבים לארוחת צהריים מאוחרת, סביב האח המחממת, כשבחוץ הטמפרטורות צונחות במהירות. הארוחה נפתחת, איך לא, ביין פורט מתוצרת ייקב האחוזה. מנואל ( Manuel Villas-Boas ), הבעלים והרוח החיה של אחוזת מורגאדו דה קלסאדה ( Morgadio da Calçada ), שמבחין מיד שאנו לא מומחים גדולים ביין, מסביר לנו איך לסובב את הכוס במומחיות ונותן לנו הרצאה קצרצרה על תהליך הייצור. אין ספק שמנואל הוא הקסם של המקום. איש צנוע ואינטלגנטי, נצר למשפחת אצולה מקומית, שאוהב את החיים הפשוטים ויודע ליהנות מהם. בזכות רעיונותיו המופלאים, שלא אגלה כאן כדי לא לעשות "ספויילר", מובטחת לאורחיו חוויה מיוחדת בהחלט.
הארוחה כולה מתוצרת הגן, פשוטה וטעימה. המנה העיקרית היא אליירה ( alheira ) - נקניקיות משובחות, שקצת עלבון לקרוא להן נקניקיות... למעשה זהו בשר ציפורי צייד, מאכל אותו פיתחו היהודים האנוסים (או הנוצרים החדשים, אם תרצו), כדי לא לחלל את מצוות הדת היהודית. רבים בפורטוגל מודעים לדרישות הכשרות של הדת היהודית, בשל העבר המשותף, אך נתקלנו גם בנקניקיות שכונו אליירה, אך היו עשויות בשר חזיר (הבשר היחיד האסור בהן).
מנואל מוזג עבורנו יין תוצרת האחוזת ונקניקיות האליירה במחבת (צילום: כרמית וייס)
מלון מורגאדו דה קלסאדה מציע 8 חדרים, הממוקמים כולם במבנים של חצר האחוזה, שנבנתה במאה ה- 17 ושופצה. הבריכה בה היו מאחסנים את הענבים לאחר הבציר, הפכה לבריכת שחיה קטנה, והכל מוקף כרמים והמון שלווה. מבנה המגורים של המשפחה משמש את מנואל, שלוקח אותנו לסיור בין חדרי הבית הענק, על קירותיו העבים, תקרות העץ הצבעוניות והריהוט הכבד. הייקב הקטן משמש כיום כמוזיאון והייצור נעשה במקום אחר.
הכפרים של עמק דורו מנואל לוקח אותנו לסיור בכפר הקטן פרובסנדה ( Provesende ), המשקיף מגובה 600 מטר על עמק נהר דורו. הכנסייה הקטנה מפתיעה מבפנים בפאר והדר, המעידים על היותו של הכפר מרכז חשוב לכפרי הסביבה. רק קשישים מתגוררים כיום בבתי הכפר המכוסים טחב, וכל שנותר להם לעשות הוא לשבת במרכז הכפר ולבהות בזרים המוזרים עם המצלמות. במאפייה הקטנה עדיין אופים ככרות לחם טריים כל בוקר, בתנור המזכיר לי את ימי ילדותי בקיבוץ, כשחונא האופה היה מוציא את ככרות הלחם הטריים היישר לצלחת.
הייקב של אחוזת מורגאדו דה קלסאדה, כיום משמש כמוזיאון קטן (צילום: כרמית וייס)
הכיכר המרכזית הקטנה בכפר פרובסנדה, משקיפה לעבר עמק דורו (צילום: כרמית וייס)
הנסיעה לעיירה המרכזית באזור, על גדות נהר דורו – העיירה פיניאו ( Pinhão ), עוברת דרך נופי טרסות וכרמים בלתי נגמרים. מורדות ההרים באזור זה נחשבים מהיפים בעמק נהר דורו, כפרים קטנים מנקדים את הגבעות, ביופי שקשה לתאר במילים. מהמזח של הכפר יוצאות ספינות הקרוזים למסען בנהר. במרכזו של הכפר תחנת רכבת קטנה, שקירותיה מכוסים אז'ולז'ו – אריחי קרמיקה מצויירים בגווני כחול.
כתבה על אריחי האז'ולז'ו
עצירה קצרה לכוס קפה על המרפסת של מלון דה וינטג' האוז דורו (The Vintage Ho use - Douro), המשקיף לעבר הנהר והטרסות משני צידיו, משאירה אותנו מתוסכלים. כמה יפה פה, כמה רגוע, מדוע לא הזמנו כאן לילה? לא סתם המלון המשגע הזה מעוטר בחמישה כוכבים.
מלון דה וינטג' האוז דורו משקיף לעבר נהר דורו -
עשו לעצמכם טובה והישארו כאן ליותר מכוס קפה (או מיץ תפוזים...)
יין פורט - היין של עמק דורו אי אפשר לסיים כתבה על עמק דורו, מבלי להזכיר, ולו בקיצור נמרץ, את היין הנפלא המיוצר בו. יין פורט הוא מותג, אותו רשאים לשאת רק היינות שמקורם כאן בעמק דורו. המותג קיבל דחיפה בעקבות מלחמת הירושה הספרדית (תחילת המאה ה- 18), בעקבותיה פסק יצוא היין מצרפת לבריטניה. הסוחרים האנגלים, שחיפשו שווקים חדשים, גילו שהאלכוהול אותו נהגו להוסיף ליין הפורט בשלב מוקדם של התסיסה, מנע את קלקול היין בדרכו הארוכה לחופי אנגליה. התוצאה של תוספת זו של אלכוהול, מביאה ליין המצטיין באחוז גבוה הן של סוכר והן של אלכוהול.
כמספר הייצרנים, והם רבים, כך מספר יינות הפורט, אך החלוקה עליה תשמעו תמיד מפי יצרני היין המקומיים היא החלוקה לשניים: רובי ( Ruby ) וטוני ( Tawny ) (או רוביס וטוניס, ברבים). יינות טוני – צבעם וטעמם בהיר וצלול, מאחר והם שהו זמן רב (לפחות שנתיים) בחביות עץ אלון. לעומתם יינות רובי - צבעם וטעמם עמוק וכהה, בדרך כלל אדום, מאחר שמייד עם הפסקת התסיסה הם מועברים למיכלים גדולים ואטומים.
כאן בעמק דורו מתבצע תהליך העיבוד הראשוני, ומכאן מועבר היין לאיחסון ויישון בייקבים של וילה נובה דה גאיה ( Vila Nova de Gaia ), מדרום לפורטו, העיר השנייה בגודלה בפורטוגל.
כתבה על פורטו
התנור של האופה בכפר פרובסנדה וצבעי הסתיו בכרמים של עמק דורו (צילום: כרמית וייס)
סוד הקסם אנו המשכנו מכאן לכפר הקטנטן מריאלבה ( Marialva ), באחת הדרכים היפות ביותר באזור, בינות חלקות הכרמים, המשתלבות זו בזו כתשבץ, וכפרים קטנים שהזמן עמד בהם מלכת.
היינות של קאזאס דו קורו ( Casas Do Coro ), מלון הבוטיק הקסום בו העברנו את הלילה, כבר אינם שייכים למותג יין הפורט, אך הנופים והאנשים בחברתם סעדנו הפכו אותם נפלאים לא פחות.
הנופים והאנשים - עבורי זהו סוד הקסם של צפון פורטוגל.
על מלון קאזאס דו קורו בכתבה על בתי מלון בפורטוגל
מידע נוסף
כתבות נוספות על פורטוגל פורטו – עיר קטנה ויין בה הרבה
צפון פורטוגל: שלוש ערים ויין אחד
מרכז פורטוגל: ההרים וכפרי האנוסים
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של פורטו וצפון פורטוגל וחברת התעופה בריסל אירליינס.
החווה שהוקמה בשנת 1764, שופצה והפכה למלון בוטיק כפרי - מלון קינטה נובה. רוגע ונינוחות משודרים כאן מכל פינה – החל בפינות הישיבה שבין העצים, דרך הבריכה הקטנה, המשקיפה על הנהר, וכלה בחללים הפנימיים.
כתבה על היין של עמק דורו
סרט וידאו קצר על חוות קינטה נובה (לפתוח רמקולים)
מנואל מוזג עבורנו יין תוצרת האחוזת
הכפרים של עמק דורו מנואל לוקח אותנו לסיור בכפר הקטן פרובסנדה ( Provesende ), המשקיף מגובה 600 מטר על עמק נהר דורו. הכנסייה הקטנה מפתיעה מבפנים בפאר והדר, המעידים על היותו של הכפר מרכז חשוב לכפרי הסביבה. רק קשישים מתגוררים כיום בבתי הכפר המכוסים טחב, וכל שנותר להם לעשות הוא לשבת במרכז הכפר ולבהות בזרים המוזרים עם המצלמות. במאפייה הקטנה עדיין אופים ככרות לחם טריים כל בוקר, בתנור המזכיר לי את ימי ילדותי בקיבוץ, כשחונא האופה היה מוציא את ככרות הלחם הטריים היישר לצלחת.
הייקב של אחוזת מורגאדו דה קלסאדה, כיום משמש כמוזיאון קטן (צילום: כרמית וייס)
הכיכר המרכזית הקטנה בכפר פרובסנדה, משקיפה לעבר עמק דורו (צילום: כרמית וייס)
הנסיעה לעיירה המרכזית באזור, על גדות נהר דורו – העיירה פיניאו ( Pinhão ), עוברת דרך נופי טרסות וכרמים בלתי נגמרים. מורדות ההרים באזור זה נחשבים מהיפים בעמק נהר דורו, כפרים קטנים מנקדים את הגבעות, ביופי שקשה לתאר במילים. מהמזח של הכפר יוצאות ספינות הקרוזים למסען בנהר. במרכזו של הכפר תחנת רכבת קטנה, שקירותיה מכוסים אז'ולז'ו – אריחי קרמיקה מצויירים בגווני כחול.
כתבה על אריחי האז'ולז'ו
עצירה קצרה לכוס קפה על המרפסת של מלון דה וינטג' האוז דורו (The Vintage Ho use - Douro), המשקיף לעבר הנהר והטרסות משני צידיו, משאירה אותנו מתוסכלים. כמה יפה פה, כמה רגוע, מדוע לא הזמנו כאן לילה? לא סתם המלון המשגע הזה מעוטר בחמישה כוכבים.
מלון דה וינטג' האוז דורו משקיף לעבר נהר דורו -
עשו לעצמכם טובה והישארו כאן ליותר מכוס קפה (או מיץ תפוזים...)
יין פורט - היין של עמק דורו אי אפשר לסיים כתבה על עמק דורו, מבלי להזכיר, ולו בקיצור נמרץ, את היין הנפלא המיוצר בו. יין פורט הוא מותג, אותו רשאים לשאת רק היינות שמקורם כאן בעמק דורו. המותג קיבל דחיפה בעקבות מלחמת הירושה הספרדית (תחילת המאה ה- 18), בעקבותיה פסק יצוא היין מצרפת לבריטניה. הסוחרים האנגלים, שחיפשו שווקים חדשים, גילו שהאלכוהול אותו נהגו להוסיף ליין הפורט בשלב מוקדם של התסיסה, מנע את קלקול היין בדרכו הארוכה לחופי אנגליה. התוצאה של תוספת זו של אלכוהול, מביאה ליין המצטיין באחוז גבוה הן של סוכר והן של אלכוהול.
כמספר הייצרנים, והם רבים, כך מספר יינות הפורט, אך החלוקה עליה תשמעו תמיד מפי יצרני היין המקומיים היא החלוקה לשניים: רובי ( Ruby ) וטוני ( Tawny ) (או רוביס וטוניס, ברבים). יינות טוני – צבעם וטעמם בהיר וצלול, מאחר והם שהו זמן רב (לפחות שנתיים) בחביות עץ אלון. לעומתם יינות רובי - צבעם וטעמם עמוק וכהה, בדרך כלל אדום, מאחר שמייד עם הפסקת התסיסה הם מועברים למיכלים גדולים ואטומים.
כאן בעמק דורו מתבצע תהליך העיבוד הראשוני, ומכאן מועבר היין לאיחסון ויישון בייקבים של וילה נובה דה גאיה ( Vila Nova de Gaia ), מדרום לפורטו, העיר השנייה בגודלה בפורטוגל.
כתבה על פורטו
התנור של האופה בכפר פרובסנדה וצבעי הסתיו בכרמים של עמק דורו (צילום: כרמית וייס)
סוד הקסם אנו המשכנו מכאן לכפר הקטנטן מריאלבה ( Marialva ), באחת הדרכים היפות ביותר באזור, בינות חלקות הכרמים, המשתלבות זו בזו כתשבץ, וכפרים קטנים שהזמן עמד בהם מלכת.
היינות של קאזאס דו קורו ( Casas Do Coro ), מלון הבוטיק הקסום בו העברנו את הלילה, כבר אינם שייכים למותג יין הפורט, אך הנופים והאנשים בחברתם סעדנו הפכו אותם נפלאים לא פחות.
הנופים והאנשים - עבורי זהו סוד הקסם של צפון פורטוגל.
על מלון קאזאס דו קורו בכתבה על בתי מלון בפורטוגל
מידע נוסף
כתבות נוספות על פורטוגל פורטו – עיר קטנה ויין בה הרבה
צפון פורטוגל: שלוש ערים ויין אחד
מרכז פורטוגל: ההרים וכפרי האנוסים
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של פורטו וצפון פורטוגל וחברת התעופה בריסל אירליינס.
הייקב של אחוזת מורגאדו דה קלסאדה, כיום משמש כמוזיאון קטן (צילום: כרמית וייס)
הכיכר המרכזית הקטנה בכפר פרובסנדה
מלון דה וינטג' האוז דורו משקיף לעבר נהר דורו -
עשו לעצמכם טובה והישארו כאן ליותר מכוס קפה (או מיץ תפוזים...)
התנור של האופה בכפר פרובסנדה
סוד הקסם אנו המשכנו מכאן לכפר הקטנטן מריאלבה ( Marialva ), באחת הדרכים היפות ביותר באזור, בינות חלקות הכרמים, המשתלבות זו בזו כתשבץ, וכפרים קטנים שהזמן עמד בהם מלכת.
היינות של קאזאס דו קורו ( Casas Do Coro ), מלון הבוטיק הקסום בו העברנו את הלילה, כבר אינם שייכים למותג יין הפורט, אך הנופים והאנשים בחברתם סעדנו הפכו אותם נפלאים לא פחות.
הנופים והאנשים - עבורי זהו סוד הקסם של צפון פורטוגל.
על מלון קאזאס דו קורו בכתבה על בתי מלון בפורטוגל
מידע נוסף
כתבות נוספות על פורטוגל פורטו – עיר קטנה ויין בה הרבה
צפון פורטוגל: שלוש ערים ויין אחד
מרכז פורטוגל: ההרים וכפרי האנוסים
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של פורטו וצפון פורטוגל וחברת התעופה בריסל אירליינס.
כתבות נוספות על פורטוגל פורטו – עיר קטנה ויין בה הרבה
צפון פורטוגל: שלוש ערים ויין אחד
מרכז פורטוגל: ההרים וכפרי האנוסים
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של פורטו וצפון פורטוגל וחברת התעופה בריסל אירליינס.
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
.jpg)
