פורטוגל הרומנטית:
מסלול לחופי מרכז פורטוגל
מאת: כרמית וייס
לכל אחד מעוררי הרומנטיקה שלו... עבורי זהו מראה הים. ולכן הפעם, בביקור חוזר במרכז פורטוגל, החלטנו להתמקד רק בחופים ובעיירות החוף הקטנות בדרך בין ליסבון לפורטו. והם גמלו לנו בשלל מראות נפלאים, החל מחופי חול זהובים ובלתי נגמרים, דרך חופים סלעיים ומצוקים אדירים, עיירות וכפרי דייגים, ועד גלי ענק שהשאירו אותנו פעורי פה.
נקודות במסלול לאורך חופי פורטוגל – בין ליסבון לפורטו - ומקומות לינה מומלצים:
(להגדלת המפה יש ללחוץ בפינה העליונה)
החופים היפים של פניש
רק שעה נסיעה מליסבון, העיר פניש ( Peniche ) היא מקום נפלא להתחיל בו את המסלול הרומנטי שלנו. אדלג כאן על המבצר שבמרכזה, עליו כתבתי בעקבות ביקורי הקודם במקום, ואקח אתכם היישר לחופים הנהדרים המקיפים את העיר, השוכנת על חצי אי החודר אל האוקיינוס האטלנטי.
נתחיל בחוף הכי מפורסם, אשר מדרום לעיר, המארח תחרויות גלישת גלים בינלאומית. חוף סופר-טובוס ( Praia dos Supertubos ), נקרא כך על שום "גלי צינור", היכולים להגיע לגובה 4 מ', ובזכותו נחשבת פורטוגל אחד מיעדי גלישת הגלים הטובים בעולם. נמשיך אל המגדלור של קייפ קארבוירו ( Cabo Carvoeiro ), הנקודה המערבית ביותר בפניש, ותצפית נפלאה על הצוקים הדרמטיים שהאוקיינוס גילף באבן הגיר, הגלים המתנפצים עליהם והקורמורנים הפורשים כנפיהם להתיבש בשמש. אם תבחינו בחניה במוכרת הערמונים, פרגנו לעצמכם את המעדן המחמם הזה. בנקודה הצפונית ביותר של העיר, במקום בו בולט ממנה חצי אי קטן ( Ilhéu da Papôa ), כדאי לחנות ולצאת למסלול הליכה קצר ותצפיות נהדרות.
תצורות סלע נפלאות בחוף קייפ קארבוירו בעיירה פניש (צילום: כרמית וייס)
אם החלטתם להישאר ללון כאן, מלון MH פניש (MH Peniche) החדיש והיפה, במרחק הליכה ממרכז העיר ומהחוף, מציע בריכה חיצונית ומקורה, מרכז בריאות וספא, מסעדה וחדרים מרווחים.
בתי מלון נוספים בעיר פניש
חוף הגולשים והכפר המתנתק
מאות גולשים מקבלים את פנינו מעט צפונה לפניש, בשני המפרצים של חוף בליל ( Baleal Beach ) – הדרומי והצפוני. איך שני מפרצים לחוף אחד, כדאי להסתכל במפה שלמעלה כדי להבין, אבל אנסה להסביר. חצי האי בליל מחובר ליבשה עם רצועת חול צרה, אשר במרכזה כביש, אשר בימי סערה נשטף מים ולא ניתן לעבור בו. משני צידי הכביש – החוף הדרומי והצפוני, אשר רק כ- 200 מ' מפרידים ביניהם, הם יעד פופולרי לגלישת גלים.
כדאי לנסוע על הכביש הקצר אל חצי האי, לא לפני שווידאתם שאין סופה רצינית בדרך, כי היא עלולה לנתק אותו גם למספר ימים. בתקווה שתמצאו כאן חניה, צאו לטיול קצר בין בתי הכפר הקטן, שדומה שנכבש בידי גולשי הגלים, טיילו על המצוקים המרשימים או רדו לחוף ותיהנו מהחגיגה הספורטיבית.
לינה בחצי האי בליל
מאות גולשים באחד משני המפרצים של חצי האי בליל, חגיגה ספורטיבית (צילום: כרמית וייס)
ממש מול הכניסה לכביש אל חצי האי בליל, מלון סילבר קואסט ביץ' רזידנס
מציע תצפיות אל החוף באחד מבתי המלון היותר מקסימים שפגשנו (צילום: Silver Coast Beach Residence)
עבודה על הזוגיות בלגונה של אובידוש
עם כל הכבוד לגולשי הגלים, לרובנו תתאים פעילות קצת פחות מאתגרת. לשם כך אנחנו מצפינים לעבר הלגונה של אובידוש ( Lagoa de Óbidos ), המשתרעת על פני כ- 7 קמ"ר. לפני מאות שנים היה גודלה יותר מכפול, והיא הגיעה עד לעיר אובידוש ( Óbidos ), ומכאן שמה. הכפר פוש דו ארלו ( Foz do Arelho )* הוא הגדול מבין 3 כפרים הנושקים ללגונה, כפר דייגים, שלמרות הווילות שצמחו בו, רבים מתושביו עדיין מתפרנסים מהים.
* האותיות S ו- Z בסוף מילה מבוטאות בפורטוגזית SH | על העיר אובידוש בכתבה: יעדים באזור החוף
אין כמו חתירה בקיאק זוגי כדי "לעבוד על הזוגיות"... אז למרות שגלשן החתירה (סאפ) קורץ לי, אני מצטרפת לבן זוגי בקיאק, מה גם שכאן הוא עושה את רוב העבודה. אנחנו חותרים לאי קטן במרכז הלגונה, שיש בה עושר של חי וצומח, ובעיקר המון צדפות מכל הסוגים והגדלים. המדריך שלנו, מיגל ( Miguel Azevedo e Castro ), הבעלים של חברת Intertidal Natureza & Aventura , הוא איש מקסים ומקצוען אמיתי. מעבר לחתירתו הנמרצת, הוא גם מכיר כאן כל צמח, ציפור, דג, צדפה וסרטן, והסבריו מעשירים אותנו בהמון ידע. מרתק להביט על שולי הצדפות, שעדיין עובדים בשיטות המסורתיות. זרם מים חזק הודף אותנו לאחור, כאשר אנו מנסים לשוב לחוף, וכך אנו מתוודעים לעוצמה האדירה של הגאות, שמכניסה ללגונה כמויות מים אדירות.
ליצירת קשר עם מיגל: info@intertidal.pt
על החוף מוכרות נשים מקומיות את השלל שהוציאו בעליהן מהים – צדפות וסרטנים, שעדיין מפרפרים בשקית. אנחנו מעדיפים אותם מוכנים, במסעדת טאבולה לאגווה ( Távola Lagoa ), המציעה מאכלי ים נהדרים, ומקנחים במסלול קצר על שביל עץ (800 מ'), לנקודת תצפית על הלגונה.
מלך הלגונה, מיגל והקיאקים על אי קטן בלגונה של אובידוש (צילום: כרמית וייס)
צדפות טריות טריות מהלגונה, חגיגה לחובבי מאכלי ים (צילום: כרמית וייס)
הצדפה המושלמת והשקיעה המושלמת
עם צורת צדפה מושלמת, קשה להאמין שהמפרץ שלחופיו שוכנת העיירה סאו מארינו דו פורטו ( São Martinho do Porto ) הוא טבעי ולא מעשה ידי אדם. הבתים הישנים ממוקמים על הגבעה, ולאורך המפרץ והנמל צמחו בתים חדשים, בתי מלון, חנויות, מסעדות ובתי קפה. הקונכייה של המפרץ נסגרת עם שתי שלוחות, המותירות פתח של כמאתיים מטר לים הפתוח. בשלוחה הצפונית, בקצה הנמל, נחצבה מנהרה קצרה, המוליכה לצד הפונה לים. הגלים נשברים כאן בשצף והרבה קצף אל הסלעים, והמראה מייצר קריאות התפעלות ואינספור תמונות.
מכאן ניתן לטפס ברגל (או לקצר מעט עם רכב) אל נקודת התצפית ( Miradouro de São Martinho do Porto ) אשר במרומי השלוחה הצפונית. שני המסלולים קצרים ומעט מאתגרים, אבל מתגמלים מאוד. קשה לתאר את יופיו של המראה הנשקף מכאן, ואם זכיתם לחזות בשקיעה, היא בהחלט אחת היפות לה זכינו.
לינה בעיירה סאו מארינו דו פורטו
שקיעה מרהיבה, נקודת התצפית של סאו מארינו דו פורטו (צילום: Filipe Pinto)
טיולי כוכב מהעיירה נאזרה
העיירה נאזרה ( Nazaré ) היא היעד הבא שלנו, והיא יכולה לשמש כבסיס לטיול כוכב בכל יעדי הכתבה, וגם יעדים נוספים, כמו המנזרים של אלקובאסה ( Alcobaça ) ובאטליה ( Batalha ). היא תוססת ביחס לעיירות החוף, ועבורי, כמי שהחלום הגדול שלה הוא לצפות ב"גל הגדול", זה גם הגדיל את הסיכוי להגשים את החלום.
* על אלקובאסה ובאטליה בכתבה: יעדים באזור החוף
בעת ביקורי הקודם בנאזרה הייתה כנסיית גבירתנו מנאזרה ( Nossa Senhora da Nazaré ), בה שמור פסל המדונה השחורה שהובא מנצרת, האטרקציה העיקרית במקום. שמועות על הגלים האימתניים כבר רחשו באוויר, אבל גלים בגובה 30 מ' נראו לנו דמיוניים. כיום אין מבקר שלא צועד (או נוסע בטוקטוק) במורד הכביש המוביל למגדלור ( Farol da Nazaré ), לתצפית מראש המצוק לעבר הגלים הגבוהים. כולם חולמים לראות את "הגל הגדול", רובם יסתפקו בגלים נמוכים בהרבה, אבל המראה יפה בכל מקרה.
לינה בעיירה נאזרה
אמנם לראות גל של 30 מ' לא זכיתי, אבל גם 6 מ' לא רואים בכל יום (צילום: כרמית וייס)
הגל הגדול של נאזרה
עד נובמבר 2011 איש לא העז לגלוש על הגלים הגבוהים בעולם, תוצאה של תופעת טבע מיוחדת – קניון תת ימי בעומק 5,000 מ'. היה זה גולש אמריקאי אמיץ במיוחד, בשם גארט מקנמרה ( Garret McNamara ), הראשון שנענה לאתגר וקבע שיא עולמי כאשר גלש על גל בגובה 23.8 מ'. מאז נשבר השיא פעמיים, והוא עומד כיום על 26.2 מ' לגברים ו- 22.4 מ' לנשים, שיא שנשבר על ידי מאיה גבריאלה ( Maya Gabeira ), גולשת ברזילאית שמספר שנים קודם לכן כמעט קיפחה כאן את חייה.
מתי ניתן לצפות בגלים הגבוהים? זקני נאזרה ממליצים להגיע לכאן בין נובמבר לפברואר, אבל גם באוקטובר ומרץ יש סיכוי לגלים יפים למדי. אחת לשנה מתקיימת כאן תחרות בליגה העולמית לגלישה ( WSL Nazaré Tow Surfing Challenge ), אך את המועד המדויק שלה ניתן לדעת רק בהתראה של יומיים. Tow Surfing פירושו, גלישה בגרירה על ידי אופנוע ים, סוג הגלישה היחיד האפשרי בגלים אימתניים שכאלו. הגל הגבוה ביותר שנמדד כאן הוא בגובה 30 מ' (100 פיט), ופרס של חברת בילבונג מובטח למי שיגלוש ראשון על גובה כזה, עם 10,000 דולר לכל פיט, כלומר מיליון דולר.
שיא גינס בגלישה על גל בגובה 26.21 מ' שנקבע על ידי גולש גרמני, תחילה בהילוך איטי ואז במהירות רגילה.
שימו לב לאופנועי הים המלווים את הגולש ברקע
שייט בין גלים ודולפינים
לינו ( Lino Bogalho ) הוא שם נוסף שכדאי להכיר כאשר מגיעים לנאזרה. הוא הגיע לכאן ב- 2011 יחד עם גארט מקנמרה, והקים את חברת נאזרה ווטר פאן ( Nazaré Water Fun ), שאחראית לאופנועי הים המשרתים את הגולשים. מאז נבנה נמל, המאפשר לספינות הדיג וספינות התיירים לצאת ולחזור בבטחה, ושם אנחנו גם פוגשים ב"חסרי הפחד" היוצאים עם אופנועי הים לעבר הגלים.
על הספינה אנחנו שומעים את סיפוריו המרתקים של לינו, שמכיר אישית את כל הגולשים "הגדולים", וגאה בעובדה שאיש עוד לא נהרג בין הגלים, הודות לנהלי עבודה מחמירים. עשרות דולפינים סובבים את הספינה בלב ים, שמחים לבואנו ומציגים קפיצות נהדרות, והחזרה על הגלים הגבוהים מסיימת את חגיגת האדרנלין הזו. מי שזקוק ליותר אדרנלין יכול לשוט בסירת מירוץ, לנהוג באופנוע ים, ועוד שלל פעילויות שמציעה החברה.
* ליצירת קשר עם חברת נאזרה ווטר פאן: geral@nazarewaterfun.com
דולפינים מקיפים את הספינה של נאזרה ווטר פאן, בסרטון שצולם עם ציוד קצת יותר מקצועי משלי...
מה עוד עושים כאן?
העיירה נאזרה, שהייתה כפר דייגים קטן ועני, חווה פיתוח מואץ בעקבות הגלים הגבוהים. פוניקולר ( Ascensor ) מחבר את העיר התחתית, הקרויה פראיה ( Praia ), שפירושו "חוף", עם השכונה שעל המצוק, הנקראת סיטיו ( Sitio ), בה נמצאים הכנסייה המפורסמת והמגדלור. שכונה נוספת, פדרניירה ( Pederneira ), פרוסה על הגבעה, וכדאי לעלות אל נקודת התצפית ממנה ( Miradouro da Pederneira ). מעליה נקודת תצפית נוספת ( Monte de São Bartolomeu ), המצריכה טיפוס רגלי, אך מזכה בתצפית פנורמית.
רוב המסעדות, בתי הקפה ובתי המלון ממוקמים לאורך הטיילת, וכך גם המלון שהפך לביתנו, עם דירת סוויטה מרווחת – מלון פראיה ( Hotel Praia ). בחלקה הדרומי של הטיילת, המגיעה עד הנמל, ניתן לראות את סירות הדייגים הצבעוניות, לקרוא את הסיפורים שלהן, ולצפות במתקני ייבוש הדגים. חלק מהנשים המבוגרות עדיין לובשות את החצאית המסורתית, המורכבות משבע שכבות, בעזרתן היו סופרות את הגלים, עד לגל השביעי בכל מחזור, לאחריו היו יורדים הגלים והסירות יוצאות לחוף.
הדגים מתייבשים בשמש וברקע סירות הדייגים, לכל סירה סיפור (צילום: כרמית וייס)
מלון פראיה על החוף של נאזרה, תצפית מהבריכה שעל הגג
אני ממליצה לרדת בשביל התלול, היורד מהמגדלור אל החוף הצפוני – פראיה דו נורטה ( Praia do Norte ), אליו מתנפצים הגלים . "רק" 6 מטרים – זהו גובה הגלים אותם זכינו לראות, והאמינו לי, זה מספיק גבוה ומרגש . מאות צופים מרותקים לגלי הענק הנשברים בעוצמה אדירה, מחכים לרגע בו יחליטו הגולשים לשחרר את הכבל מאופנוע הים ולגלוש במורד הגל. אלו שמצליחים זוכים למחיאות כפיים, ואלו שפחות למבטים מודאגים – האם יצליחו לצאת והאם יגיע האופנוע לחלצם.
סרטון שצולם למחרת עזיבתי את נאזרה, על ידי רחפן שמביא זוויות צילום נפלאות.
תוכלו להיווכח שגם גלים של 6-7 מ' הם מראה מרהיב, וגם לראות את הטכניקה של גלישה בעזרת אופנועי ים
הדרך האטלנטית באופניים
מנאזרה צפונה אנחנו רוכבים כ- 20 ק"מ על הדרך האטלנטית ( Atlantic Road ), שביל אופניים סלול, העושה דרכו לאורך קו החוף מליסבון לפורטו. חברת A2Z , חברת האופניים הגדולה ביותר בפורטוגל, מספקת לנו אופניים חשמליות, בהן חייבים לדווש אבל אפשר לקבל קצת עזרה מהמנוע, וגם דואגת להסעה חזרה. עצירה מעל חוף ואל פוראדו ( Praia de Vale Furado ) מאפשרת תצפית והליכה קצרה אל אחד החופים היפים ביותר בפורטוגל. חול זהוב, סלעים שחורים ומצוקי אבן גיר אדירים, יוצרים כאן מראה דרמטי וקסום.
אנחנו מסיימים את המסלול בכפר סאו פדרו דה מואל ( São Pedro de Moel ), שרבים מבתיו הם בתי נופש מטופחים. מצפון לו מגדלור פנדו דה סאודאד ( Farol Penedo da Saudade ) מתנשא לגובה 32 מ' בראש מצוק מרשים. בחור חביב בשם סרג'יו מצלם אותנו בנקודת התצפית ומתפתחת שיחה. מסתבר שסבא של סרג'יו היה מפעיל המגדלור, והוא חי בבית שלמרגלותיו, בו עדיין מתגוררת משפחתו של המפעיל הנוכחי. הוא מסביר לנו על מערכת המראות החזקות, המגבירות את האור, שאם לא יכסו אותן כל בוקר בווילון הן יגרמו לשריפה. הוא גם מראה לנו את הקו שסימנו הגלים בעת סערה, על המצוקים הגבוהים שלמרגלותינו .
* ליצירת קשר עם חברת האופניים A2Z: info@a2z.pt
חוף ואל פוראדו (מימין) וחוף המגדלור של סאו פדרו דה מואל (צילום: טובי וייס, סרג'יו)
המגדלור של סאו פדרו דה מואל ושביל האופניים של הדרך האטלנטית (צילום: כרמית וייס)
העיר אוויירו והעיירה הקטנה קוסטה נובה
בנקודה הצפונית ביותר במסלול – את העיר אוויירו ( Aveiro ), המכונה "ונציה של פורטוגל", כבר הכרתי בביקורי הקודם במרכז פורטוגל . בשל יופיה בלילה, עם שלל אורות צבעוניים המשתקפים בתעלות, החלטנו ללון כאן גם הפעם, והבחירה במלון דס סלינאס ( Hotel das Salinas ) שעל גדות התעלה, התגלתה כמוצלחת מאוד.
בתי מלון נוספים באוויירו
סירות מוליסיירו בתעלה של אוויירו, אווירה רומנטית (צילום: כרמית וייס)
מלון דס סלינאס ליד התעלה של אוויירו, מתאים לזוגות, משפחות ושומרי כשרות (צילום: כרמית וייס)
את ארוחת הערב אנחנו סועדים בעיירה הקטנה קוסטה נובה ( Costa Nova ), על רצועה צרה המפרידה בין הלגונה לאוקיינוס האטלנטי. ברחוב הפונה לעבר הלגונה ( Av. José Estevão ), הוסבו מחסני הדייגים לבתי מגורים קטנים ומקסימים, הצבועים בפסים צבעוניים על לבן. מספרן הרב של המסעדות כאן מעיד על הפופולריות הרבה של המקום, והדג הטרי שהוגש לנו במסעדת Canastra do Fidalgo , היה מוצלח במיוחד.
העיירה קוסטה נובה, בתים מקסימים בשלל צבעים עליזים (צילום: Antonio Duarte)
הלגונה של אוויירו
הפעם מרכז הביקור שלנו כאן הוא הלגונה של אוויירו ( Ria de Aveiro ), גוף מים אדיר המשתרע על פני 75 קמ"ר, וחגיגה לחובבי הטבע. העיירה מורטוזה ( Murtosa ), לחופה הצפוני של הלגונה, מציעה מספר מסלולי רכיבת אופניים, וגם אופניים בחינם למי שלן בה.
לינה בעיירה מורטוזה
יש כאן שני מוזיאונים מעניינים, ושניהם, איך לא, קשורים בדיג. מוזיאון קומור ( Comur Museum ) מציג את ההיסטוריה של מפעל שימורי הדגים קומור, אחד החשובים בפורטוגל, שהחל כיוזמה של נשות העיירה, שהתפרנסו משימור הדגים שהביאו הגברים מהים. השני ( Museu Estaleiro ) מדגים את אומנות בניית סירות המוליסיירו ( Moliceiro ), סירות הדייגים היפות האופייניות למקום, לצד המספנה של מאסטר ג'וזה ריטו ( José Rito ), בה ניתן לראות את האומן בפעולה.
ציורים מחיי המקום, וגם לא מעט ציורים עם הומור אירוטי-שוביניסטי, מעטרים את סירות המוליסיירו.
מימין: הפרות שהיו מושכות את הסירות אל החוף, משמאל: הומור שוביניסטי (צילום: כרמית וייס)
מאסטרית נוספת היא דונה אלסינה, שכבר 70 שנה מחזיקה במתכון הטוב ביותר לנזיד צלופחים, במסעדה העממית טברנה דה אלסינה ( Taberna da Alcina ) שלצד המרינה. האישה המרשימה הזו, שכבר מזמן חצתה את שנת השמונים לחייה, מתמוגגת מכל ביס שלנו. אם כמוני, אתם פחות מתחברים לצלופחים... על תוותרו על הקינוח הנפלא ( Leite Creme ).
בעזרת חברת טרה ד'אגווה ( Terra D´agua ), שפירושו "אדמה ומים", אנחנו יוצאים לרכיבת אופניים לחופי הלגונה, ולאחריה שייט בסירת מוליסיירו, שמעלה פלאים את מפלס הרומנטיקה. את פני השמש השוקעת אנחנו מקבלים בשכונת טוריירה ( Torreira ), לחופי האטלנטי, ולאחריה חוזרים עם המעבורת מנמל São Jacinto לנמל אוויירו.
* ליצירת קשר עם חברת טרה ד'אגווה: eral@terradeagua.com
סירת מוליסיירו בלגונה של אוויירו, חסר רק הגונדולייר המזמר... (צילום: Filipe Pinto)
הזמן כאן חולף מהר מדי, יש כל כך הרבה מה לגלות, אז קחו את הזמן, גלו את החופים המיוחדים שלכם, המסעדות הנהדרות והאנשים המרתקים, שהופכים את החוף למלא חיים. אם תרצו, המשיכו לפורטו, או חזרו לליסבון, שגם להן בהחלט יש מה להציע בתחום הרומנטיקה.
מידע נוסף
השכרת רכב בפורטוגל
בתי מלון בליסבון
כתבות נוספות
מסלול הרחק מההמון במרכז פורטוגל
מסלול טיול בעמק נהר דורו
מסלול בחבל אלנטז'ו
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של מרכז פורטוגל.
תצורות סלע נפלאות בחוף קייפ קארבוירו בעיירה פניש (צילום: כרמית וייס)
אם החלטתם להישאר ללון כאן, מלון MH פניש (MH Peniche) החדיש והיפה, במרחק הליכה ממרכז העיר ומהחוף, מציע בריכה חיצונית ומקורה, מרכז בריאות וספא, מסעדה וחדרים מרווחים.
בתי מלון נוספים בעיר פניש
מאות גולשים באחד משני המפרצים של חצי האי בליל, חגיגה ספורטיבית (צילום: כרמית וייס)
ממש מול הכניסה לכביש אל חצי האי בליל, מלון סילבר קואסט ביץ' רזידנס
מציע תצפיות אל החוף באחד מבתי המלון היותר מקסימים שפגשנו (צילום: Silver Coast Beach Residence)
עבודה על הזוגיות בלגונה של אובידוש
עם כל הכבוד לגולשי הגלים, לרובנו תתאים פעילות קצת פחות מאתגרת. לשם כך אנחנו מצפינים לעבר הלגונה של אובידוש ( Lagoa de Óbidos ), המשתרעת על פני כ- 7 קמ"ר. לפני מאות שנים היה גודלה יותר מכפול, והיא הגיעה עד לעיר אובידוש ( Óbidos ), ומכאן שמה. הכפר פוש דו ארלו ( Foz do Arelho )* הוא הגדול מבין 3 כפרים הנושקים ללגונה, כפר דייגים, שלמרות הווילות שצמחו בו, רבים מתושביו עדיין מתפרנסים מהים.
* האותיות S ו- Z בסוף מילה מבוטאות בפורטוגזית SH | על העיר אובידוש בכתבה: יעדים באזור החוף
אין כמו חתירה בקיאק זוגי כדי "לעבוד על הזוגיות"... אז למרות שגלשן החתירה (סאפ) קורץ לי, אני מצטרפת לבן זוגי בקיאק, מה גם שכאן הוא עושה את רוב העבודה. אנחנו חותרים לאי קטן במרכז הלגונה, שיש בה עושר של חי וצומח, ובעיקר המון צדפות מכל הסוגים והגדלים. המדריך שלנו, מיגל ( Miguel Azevedo e Castro ), הבעלים של חברת Intertidal Natureza & Aventura , הוא איש מקסים ומקצוען אמיתי. מעבר לחתירתו הנמרצת, הוא גם מכיר כאן כל צמח, ציפור, דג, צדפה וסרטן, והסבריו מעשירים אותנו בהמון ידע. מרתק להביט על שולי הצדפות, שעדיין עובדים בשיטות המסורתיות. זרם מים חזק הודף אותנו לאחור, כאשר אנו מנסים לשוב לחוף, וכך אנו מתוודעים לעוצמה האדירה של הגאות, שמכניסה ללגונה כמויות מים אדירות.
ליצירת קשר עם מיגל: info@intertidal.pt
על החוף מוכרות נשים מקומיות את השלל שהוציאו בעליהן מהים – צדפות וסרטנים, שעדיין מפרפרים בשקית. אנחנו מעדיפים אותם מוכנים, במסעדת טאבולה לאגווה ( Távola Lagoa ), המציעה מאכלי ים נהדרים, ומקנחים במסלול קצר על שביל עץ (800 מ'), לנקודת תצפית על הלגונה.
מלך הלגונה, מיגל והקיאקים על אי קטן בלגונה של אובידוש (צילום: כרמית וייס)
צדפות טריות טריות מהלגונה, חגיגה לחובבי מאכלי ים (צילום: כרמית וייס)
הצדפה המושלמת והשקיעה המושלמת
עם צורת צדפה מושלמת, קשה להאמין שהמפרץ שלחופיו שוכנת העיירה סאו מארינו דו פורטו ( São Martinho do Porto ) הוא טבעי ולא מעשה ידי אדם. הבתים הישנים ממוקמים על הגבעה, ולאורך המפרץ והנמל צמחו בתים חדשים, בתי מלון, חנויות, מסעדות ובתי קפה. הקונכייה של המפרץ נסגרת עם שתי שלוחות, המותירות פתח של כמאתיים מטר לים הפתוח. בשלוחה הצפונית, בקצה הנמל, נחצבה מנהרה קצרה, המוליכה לצד הפונה לים. הגלים נשברים כאן בשצף והרבה קצף אל הסלעים, והמראה מייצר קריאות התפעלות ואינספור תמונות.
מכאן ניתן לטפס ברגל (או לקצר מעט עם רכב) אל נקודת התצפית ( Miradouro de São Martinho do Porto ) אשר במרומי השלוחה הצפונית. שני המסלולים קצרים ומעט מאתגרים, אבל מתגמלים מאוד. קשה לתאר את יופיו של המראה הנשקף מכאן, ואם זכיתם לחזות בשקיעה, היא בהחלט אחת היפות לה זכינו.
לינה בעיירה סאו מארינו דו פורטו
שקיעה מרהיבה, נקודת התצפית של סאו מארינו דו פורטו (צילום: Filipe Pinto)
טיולי כוכב מהעיירה נאזרה
העיירה נאזרה ( Nazaré ) היא היעד הבא שלנו, והיא יכולה לשמש כבסיס לטיול כוכב בכל יעדי הכתבה, וגם יעדים נוספים, כמו המנזרים של אלקובאסה ( Alcobaça ) ובאטליה ( Batalha ). היא תוססת ביחס לעיירות החוף, ועבורי, כמי שהחלום הגדול שלה הוא לצפות ב"גל הגדול", זה גם הגדיל את הסיכוי להגשים את החלום.
* על אלקובאסה ובאטליה בכתבה: יעדים באזור החוף
בעת ביקורי הקודם בנאזרה הייתה כנסיית גבירתנו מנאזרה ( Nossa Senhora da Nazaré ), בה שמור פסל המדונה השחורה שהובא מנצרת, האטרקציה העיקרית במקום. שמועות על הגלים האימתניים כבר רחשו באוויר, אבל גלים בגובה 30 מ' נראו לנו דמיוניים. כיום אין מבקר שלא צועד (או נוסע בטוקטוק) במורד הכביש המוביל למגדלור ( Farol da Nazaré ), לתצפית מראש המצוק לעבר הגלים הגבוהים. כולם חולמים לראות את "הגל הגדול", רובם יסתפקו בגלים נמוכים בהרבה, אבל המראה יפה בכל מקרה.
לינה בעיירה נאזרה
אמנם לראות גל של 30 מ' לא זכיתי, אבל גם 6 מ' לא רואים בכל יום (צילום: כרמית וייס)
הגל הגדול של נאזרה
עד נובמבר 2011 איש לא העז לגלוש על הגלים הגבוהים בעולם, תוצאה של תופעת טבע מיוחדת – קניון תת ימי בעומק 5,000 מ'. היה זה גולש אמריקאי אמיץ במיוחד, בשם גארט מקנמרה ( Garret McNamara ), הראשון שנענה לאתגר וקבע שיא עולמי כאשר גלש על גל בגובה 23.8 מ'. מאז נשבר השיא פעמיים, והוא עומד כיום על 26.2 מ' לגברים ו- 22.4 מ' לנשים, שיא שנשבר על ידי מאיה גבריאלה ( Maya Gabeira ), גולשת ברזילאית שמספר שנים קודם לכן כמעט קיפחה כאן את חייה.
מתי ניתן לצפות בגלים הגבוהים? זקני נאזרה ממליצים להגיע לכאן בין נובמבר לפברואר, אבל גם באוקטובר ומרץ יש סיכוי לגלים יפים למדי. אחת לשנה מתקיימת כאן תחרות בליגה העולמית לגלישה ( WSL Nazaré Tow Surfing Challenge ), אך את המועד המדויק שלה ניתן לדעת רק בהתראה של יומיים. Tow Surfing פירושו, גלישה בגרירה על ידי אופנוע ים, סוג הגלישה היחיד האפשרי בגלים אימתניים שכאלו. הגל הגבוה ביותר שנמדד כאן הוא בגובה 30 מ' (100 פיט), ופרס של חברת בילבונג מובטח למי שיגלוש ראשון על גובה כזה, עם 10,000 דולר לכל פיט, כלומר מיליון דולר.
שיא גינס בגלישה על גל בגובה 26.21 מ' שנקבע על ידי גולש גרמני, תחילה בהילוך איטי ואז במהירות רגילה.
שימו לב לאופנועי הים המלווים את הגולש ברקע
שייט בין גלים ודולפינים
לינו ( Lino Bogalho ) הוא שם נוסף שכדאי להכיר כאשר מגיעים לנאזרה. הוא הגיע לכאן ב- 2011 יחד עם גארט מקנמרה, והקים את חברת נאזרה ווטר פאן ( Nazaré Water Fun ), שאחראית לאופנועי הים המשרתים את הגולשים. מאז נבנה נמל, המאפשר לספינות הדיג וספינות התיירים לצאת ולחזור בבטחה, ושם אנחנו גם פוגשים ב"חסרי הפחד" היוצאים עם אופנועי הים לעבר הגלים.
על הספינה אנחנו שומעים את סיפוריו המרתקים של לינו, שמכיר אישית את כל הגולשים "הגדולים", וגאה בעובדה שאיש עוד לא נהרג בין הגלים, הודות לנהלי עבודה מחמירים. עשרות דולפינים סובבים את הספינה בלב ים, שמחים לבואנו ומציגים קפיצות נהדרות, והחזרה על הגלים הגבוהים מסיימת את חגיגת האדרנלין הזו. מי שזקוק ליותר אדרנלין יכול לשוט בסירת מירוץ, לנהוג באופנוע ים, ועוד שלל פעילויות שמציעה החברה.
* ליצירת קשר עם חברת נאזרה ווטר פאן: geral@nazarewaterfun.com
דולפינים מקיפים את הספינה של נאזרה ווטר פאן, בסרטון שצולם עם ציוד קצת יותר מקצועי משלי...
מה עוד עושים כאן?
העיירה נאזרה, שהייתה כפר דייגים קטן ועני, חווה פיתוח מואץ בעקבות הגלים הגבוהים. פוניקולר ( Ascensor ) מחבר את העיר התחתית, הקרויה פראיה ( Praia ), שפירושו "חוף", עם השכונה שעל המצוק, הנקראת סיטיו ( Sitio ), בה נמצאים הכנסייה המפורסמת והמגדלור. שכונה נוספת, פדרניירה ( Pederneira ), פרוסה על הגבעה, וכדאי לעלות אל נקודת התצפית ממנה ( Miradouro da Pederneira ). מעליה נקודת תצפית נוספת ( Monte de São Bartolomeu ), המצריכה טיפוס רגלי, אך מזכה בתצפית פנורמית.
רוב המסעדות, בתי הקפה ובתי המלון ממוקמים לאורך הטיילת, וכך גם המלון שהפך לביתנו, עם דירת סוויטה מרווחת – מלון פראיה ( Hotel Praia ). בחלקה הדרומי של הטיילת, המגיעה עד הנמל, ניתן לראות את סירות הדייגים הצבעוניות, לקרוא את הסיפורים שלהן, ולצפות במתקני ייבוש הדגים. חלק מהנשים המבוגרות עדיין לובשות את החצאית המסורתית, המורכבות משבע שכבות, בעזרתן היו סופרות את הגלים, עד לגל השביעי בכל מחזור, לאחריו היו יורדים הגלים והסירות יוצאות לחוף.
הדגים מתייבשים בשמש וברקע סירות הדייגים, לכל סירה סיפור (צילום: כרמית וייס)
מלון פראיה על החוף של נאזרה, תצפית מהבריכה שעל הגג
אני ממליצה לרדת בשביל התלול, היורד מהמגדלור אל החוף הצפוני – פראיה דו נורטה ( Praia do Norte ), אליו מתנפצים הגלים . "רק" 6 מטרים – זהו גובה הגלים אותם זכינו לראות, והאמינו לי, זה מספיק גבוה ומרגש . מאות צופים מרותקים לגלי הענק הנשברים בעוצמה אדירה, מחכים לרגע בו יחליטו הגולשים לשחרר את הכבל מאופנוע הים ולגלוש במורד הגל. אלו שמצליחים זוכים למחיאות כפיים, ואלו שפחות למבטים מודאגים – האם יצליחו לצאת והאם יגיע האופנוע לחלצם.
סרטון שצולם למחרת עזיבתי את נאזרה, על ידי רחפן שמביא זוויות צילום נפלאות.
תוכלו להיווכח שגם גלים של 6-7 מ' הם מראה מרהיב, וגם לראות את הטכניקה של גלישה בעזרת אופנועי ים
הדרך האטלנטית באופניים
מנאזרה צפונה אנחנו רוכבים כ- 20 ק"מ על הדרך האטלנטית ( Atlantic Road ), שביל אופניים סלול, העושה דרכו לאורך קו החוף מליסבון לפורטו. חברת A2Z , חברת האופניים הגדולה ביותר בפורטוגל, מספקת לנו אופניים חשמליות, בהן חייבים לדווש אבל אפשר לקבל קצת עזרה מהמנוע, וגם דואגת להסעה חזרה. עצירה מעל חוף ואל פוראדו ( Praia de Vale Furado ) מאפשרת תצפית והליכה קצרה אל אחד החופים היפים ביותר בפורטוגל. חול זהוב, סלעים שחורים ומצוקי אבן גיר אדירים, יוצרים כאן מראה דרמטי וקסום.
אנחנו מסיימים את המסלול בכפר סאו פדרו דה מואל ( São Pedro de Moel ), שרבים מבתיו הם בתי נופש מטופחים. מצפון לו מגדלור פנדו דה סאודאד ( Farol Penedo da Saudade ) מתנשא לגובה 32 מ' בראש מצוק מרשים. בחור חביב בשם סרג'יו מצלם אותנו בנקודת התצפית ומתפתחת שיחה. מסתבר שסבא של סרג'יו היה מפעיל המגדלור, והוא חי בבית שלמרגלותיו, בו עדיין מתגוררת משפחתו של המפעיל הנוכחי. הוא מסביר לנו על מערכת המראות החזקות, המגבירות את האור, שאם לא יכסו אותן כל בוקר בווילון הן יגרמו לשריפה. הוא גם מראה לנו את הקו שסימנו הגלים בעת סערה, על המצוקים הגבוהים שלמרגלותינו .
* ליצירת קשר עם חברת האופניים A2Z: info@a2z.pt
חוף ואל פוראדו (מימין) וחוף המגדלור של סאו פדרו דה מואל (צילום: טובי וייס, סרג'יו)
המגדלור של סאו פדרו דה מואל ושביל האופניים של הדרך האטלנטית (צילום: כרמית וייס)
העיר אוויירו והעיירה הקטנה קוסטה נובה
בנקודה הצפונית ביותר במסלול – את העיר אוויירו ( Aveiro ), המכונה "ונציה של פורטוגל", כבר הכרתי בביקורי הקודם במרכז פורטוגל . בשל יופיה בלילה, עם שלל אורות צבעוניים המשתקפים בתעלות, החלטנו ללון כאן גם הפעם, והבחירה במלון דס סלינאס ( Hotel das Salinas ) שעל גדות התעלה, התגלתה כמוצלחת מאוד.
בתי מלון נוספים באוויירו
סירות מוליסיירו בתעלה של אוויירו, אווירה רומנטית (צילום: כרמית וייס)
מלון דס סלינאס ליד התעלה של אוויירו, מתאים לזוגות, משפחות ושומרי כשרות (צילום: כרמית וייס)
את ארוחת הערב אנחנו סועדים בעיירה הקטנה קוסטה נובה ( Costa Nova ), על רצועה צרה המפרידה בין הלגונה לאוקיינוס האטלנטי. ברחוב הפונה לעבר הלגונה ( Av. José Estevão ), הוסבו מחסני הדייגים לבתי מגורים קטנים ומקסימים, הצבועים בפסים צבעוניים על לבן. מספרן הרב של המסעדות כאן מעיד על הפופולריות הרבה של המקום, והדג הטרי שהוגש לנו במסעדת Canastra do Fidalgo , היה מוצלח במיוחד.
העיירה קוסטה נובה, בתים מקסימים בשלל צבעים עליזים (צילום: Antonio Duarte)
הלגונה של אוויירו
הפעם מרכז הביקור שלנו כאן הוא הלגונה של אוויירו ( Ria de Aveiro ), גוף מים אדיר המשתרע על פני 75 קמ"ר, וחגיגה לחובבי הטבע. העיירה מורטוזה ( Murtosa ), לחופה הצפוני של הלגונה, מציעה מספר מסלולי רכיבת אופניים, וגם אופניים בחינם למי שלן בה.
לינה בעיירה מורטוזה
יש כאן שני מוזיאונים מעניינים, ושניהם, איך לא, קשורים בדיג. מוזיאון קומור ( Comur Museum ) מציג את ההיסטוריה של מפעל שימורי הדגים קומור, אחד החשובים בפורטוגל, שהחל כיוזמה של נשות העיירה, שהתפרנסו משימור הדגים שהביאו הגברים מהים. השני ( Museu Estaleiro ) מדגים את אומנות בניית סירות המוליסיירו ( Moliceiro ), סירות הדייגים היפות האופייניות למקום, לצד המספנה של מאסטר ג'וזה ריטו ( José Rito ), בה ניתן לראות את האומן בפעולה.
ציורים מחיי המקום, וגם לא מעט ציורים עם הומור אירוטי-שוביניסטי, מעטרים את סירות המוליסיירו.
מימין: הפרות שהיו מושכות את הסירות אל החוף, משמאל: הומור שוביניסטי (צילום: כרמית וייס)
מאסטרית נוספת היא דונה אלסינה, שכבר 70 שנה מחזיקה במתכון הטוב ביותר לנזיד צלופחים, במסעדה העממית טברנה דה אלסינה ( Taberna da Alcina ) שלצד המרינה. האישה המרשימה הזו, שכבר מזמן חצתה את שנת השמונים לחייה, מתמוגגת מכל ביס שלנו. אם כמוני, אתם פחות מתחברים לצלופחים... על תוותרו על הקינוח הנפלא ( Leite Creme ).
בעזרת חברת טרה ד'אגווה ( Terra D´agua ), שפירושו "אדמה ומים", אנחנו יוצאים לרכיבת אופניים לחופי הלגונה, ולאחריה שייט בסירת מוליסיירו, שמעלה פלאים את מפלס הרומנטיקה. את פני השמש השוקעת אנחנו מקבלים בשכונת טוריירה ( Torreira ), לחופי האטלנטי, ולאחריה חוזרים עם המעבורת מנמל São Jacinto לנמל אוויירו.
* ליצירת קשר עם חברת טרה ד'אגווה: eral@terradeagua.com
סירת מוליסיירו בלגונה של אוויירו, חסר רק הגונדולייר המזמר... (צילום: Filipe Pinto)
הזמן כאן חולף מהר מדי, יש כל כך הרבה מה לגלות, אז קחו את הזמן, גלו את החופים המיוחדים שלכם, המסעדות הנהדרות והאנשים המרתקים, שהופכים את החוף למלא חיים. אם תרצו, המשיכו לפורטו, או חזרו לליסבון, שגם להן בהחלט יש מה להציע בתחום הרומנטיקה.
מידע נוסף
השכרת רכב בפורטוגל
בתי מלון בליסבון
כתבות נוספות
מסלול הרחק מההמון במרכז פורטוגל
מסלול טיול בעמק נהר דורו
מסלול בחבל אלנטז'ו
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של מרכז פורטוגל.
* האותיות S ו- Z בסוף מילה מבוטאות בפורטוגזית SH | על העיר אובידוש בכתבה: יעדים באזור החוף
מלך הלגונה, מיגל והקיאקים על אי קטן בלגונה של אובידוש (צילום: כרמית וייס)
צדפות טריות טריות מהלגונה, חגיגה לחובבי מאכלי ים (צילום: כרמית וייס)
שקיעה מרהיבה, נקודת התצפית של סאו מארינו דו פורטו (צילום: Filipe Pinto)
טיולי כוכב מהעיירה נאזרה
העיירה נאזרה ( Nazaré ) היא היעד הבא שלנו, והיא יכולה לשמש כבסיס לטיול כוכב בכל יעדי הכתבה, וגם יעדים נוספים, כמו המנזרים של אלקובאסה ( Alcobaça ) ובאטליה ( Batalha ). היא תוססת ביחס לעיירות החוף, ועבורי, כמי שהחלום הגדול שלה הוא לצפות ב"גל הגדול", זה גם הגדיל את הסיכוי להגשים את החלום.
* על אלקובאסה ובאטליה בכתבה: יעדים באזור החוף
בעת ביקורי הקודם בנאזרה הייתה כנסיית גבירתנו מנאזרה ( Nossa Senhora da Nazaré ), בה שמור פסל המדונה השחורה שהובא מנצרת, האטרקציה העיקרית במקום. שמועות על הגלים האימתניים כבר רחשו באוויר, אבל גלים בגובה 30 מ' נראו לנו דמיוניים. כיום אין מבקר שלא צועד (או נוסע בטוקטוק) במורד הכביש המוביל למגדלור ( Farol da Nazaré ), לתצפית מראש המצוק לעבר הגלים הגבוהים. כולם חולמים לראות את "הגל הגדול", רובם יסתפקו בגלים נמוכים בהרבה, אבל המראה יפה בכל מקרה.
לינה בעיירה נאזרה
אמנם לראות גל של 30 מ' לא זכיתי, אבל גם 6 מ' לא רואים בכל יום (צילום: כרמית וייס)
הגל הגדול של נאזרה
עד נובמבר 2011 איש לא העז לגלוש על הגלים הגבוהים בעולם, תוצאה של תופעת טבע מיוחדת – קניון תת ימי בעומק 5,000 מ'. היה זה גולש אמריקאי אמיץ במיוחד, בשם גארט מקנמרה ( Garret McNamara ), הראשון שנענה לאתגר וקבע שיא עולמי כאשר גלש על גל בגובה 23.8 מ'. מאז נשבר השיא פעמיים, והוא עומד כיום על 26.2 מ' לגברים ו- 22.4 מ' לנשים, שיא שנשבר על ידי מאיה גבריאלה ( Maya Gabeira ), גולשת ברזילאית שמספר שנים קודם לכן כמעט קיפחה כאן את חייה.
מתי ניתן לצפות בגלים הגבוהים? זקני נאזרה ממליצים להגיע לכאן בין נובמבר לפברואר, אבל גם באוקטובר ומרץ יש סיכוי לגלים יפים למדי. אחת לשנה מתקיימת כאן תחרות בליגה העולמית לגלישה ( WSL Nazaré Tow Surfing Challenge ), אך את המועד המדויק שלה ניתן לדעת רק בהתראה של יומיים. Tow Surfing פירושו, גלישה בגרירה על ידי אופנוע ים, סוג הגלישה היחיד האפשרי בגלים אימתניים שכאלו. הגל הגבוה ביותר שנמדד כאן הוא בגובה 30 מ' (100 פיט), ופרס של חברת בילבונג מובטח למי שיגלוש ראשון על גובה כזה, עם 10,000 דולר לכל פיט, כלומר מיליון דולר.
שיא גינס בגלישה על גל בגובה 26.21 מ' שנקבע על ידי גולש גרמני, תחילה בהילוך איטי ואז במהירות רגילה.
שימו לב לאופנועי הים המלווים את הגולש ברקע
שייט בין גלים ודולפינים
לינו ( Lino Bogalho ) הוא שם נוסף שכדאי להכיר כאשר מגיעים לנאזרה. הוא הגיע לכאן ב- 2011 יחד עם גארט מקנמרה, והקים את חברת נאזרה ווטר פאן ( Nazaré Water Fun ), שאחראית לאופנועי הים המשרתים את הגולשים. מאז נבנה נמל, המאפשר לספינות הדיג וספינות התיירים לצאת ולחזור בבטחה, ושם אנחנו גם פוגשים ב"חסרי הפחד" היוצאים עם אופנועי הים לעבר הגלים.
על הספינה אנחנו שומעים את סיפוריו המרתקים של לינו, שמכיר אישית את כל הגולשים "הגדולים", וגאה בעובדה שאיש עוד לא נהרג בין הגלים, הודות לנהלי עבודה מחמירים. עשרות דולפינים סובבים את הספינה בלב ים, שמחים לבואנו ומציגים קפיצות נהדרות, והחזרה על הגלים הגבוהים מסיימת את חגיגת האדרנלין הזו. מי שזקוק ליותר אדרנלין יכול לשוט בסירת מירוץ, לנהוג באופנוע ים, ועוד שלל פעילויות שמציעה החברה.
* ליצירת קשר עם חברת נאזרה ווטר פאן: geral@nazarewaterfun.com
דולפינים מקיפים את הספינה של נאזרה ווטר פאן, בסרטון שצולם עם ציוד קצת יותר מקצועי משלי...
מה עוד עושים כאן?
העיירה נאזרה, שהייתה כפר דייגים קטן ועני, חווה פיתוח מואץ בעקבות הגלים הגבוהים. פוניקולר ( Ascensor ) מחבר את העיר התחתית, הקרויה פראיה ( Praia ), שפירושו "חוף", עם השכונה שעל המצוק, הנקראת סיטיו ( Sitio ), בה נמצאים הכנסייה המפורסמת והמגדלור. שכונה נוספת, פדרניירה ( Pederneira ), פרוסה על הגבעה, וכדאי לעלות אל נקודת התצפית ממנה ( Miradouro da Pederneira ). מעליה נקודת תצפית נוספת ( Monte de São Bartolomeu ), המצריכה טיפוס רגלי, אך מזכה בתצפית פנורמית.
רוב המסעדות, בתי הקפה ובתי המלון ממוקמים לאורך הטיילת, וכך גם המלון שהפך לביתנו, עם דירת סוויטה מרווחת – מלון פראיה ( Hotel Praia ). בחלקה הדרומי של הטיילת, המגיעה עד הנמל, ניתן לראות את סירות הדייגים הצבעוניות, לקרוא את הסיפורים שלהן, ולצפות במתקני ייבוש הדגים. חלק מהנשים המבוגרות עדיין לובשות את החצאית המסורתית, המורכבות משבע שכבות, בעזרתן היו סופרות את הגלים, עד לגל השביעי בכל מחזור, לאחריו היו יורדים הגלים והסירות יוצאות לחוף.
הדגים מתייבשים בשמש וברקע סירות הדייגים, לכל סירה סיפור (צילום: כרמית וייס)
מלון פראיה על החוף של נאזרה, תצפית מהבריכה שעל הגג
אני ממליצה לרדת בשביל התלול, היורד מהמגדלור אל החוף הצפוני – פראיה דו נורטה ( Praia do Norte ), אליו מתנפצים הגלים . "רק" 6 מטרים – זהו גובה הגלים אותם זכינו לראות, והאמינו לי, זה מספיק גבוה ומרגש . מאות צופים מרותקים לגלי הענק הנשברים בעוצמה אדירה, מחכים לרגע בו יחליטו הגולשים לשחרר את הכבל מאופנוע הים ולגלוש במורד הגל. אלו שמצליחים זוכים למחיאות כפיים, ואלו שפחות למבטים מודאגים – האם יצליחו לצאת והאם יגיע האופנוע לחלצם.
סרטון שצולם למחרת עזיבתי את נאזרה, על ידי רחפן שמביא זוויות צילום נפלאות.
תוכלו להיווכח שגם גלים של 6-7 מ' הם מראה מרהיב, וגם לראות את הטכניקה של גלישה בעזרת אופנועי ים
הדרך האטלנטית באופניים
מנאזרה צפונה אנחנו רוכבים כ- 20 ק"מ על הדרך האטלנטית ( Atlantic Road ), שביל אופניים סלול, העושה דרכו לאורך קו החוף מליסבון לפורטו. חברת A2Z , חברת האופניים הגדולה ביותר בפורטוגל, מספקת לנו אופניים חשמליות, בהן חייבים לדווש אבל אפשר לקבל קצת עזרה מהמנוע, וגם דואגת להסעה חזרה. עצירה מעל חוף ואל פוראדו ( Praia de Vale Furado ) מאפשרת תצפית והליכה קצרה אל אחד החופים היפים ביותר בפורטוגל. חול זהוב, סלעים שחורים ומצוקי אבן גיר אדירים, יוצרים כאן מראה דרמטי וקסום.
אנחנו מסיימים את המסלול בכפר סאו פדרו דה מואל ( São Pedro de Moel ), שרבים מבתיו הם בתי נופש מטופחים. מצפון לו מגדלור פנדו דה סאודאד ( Farol Penedo da Saudade ) מתנשא לגובה 32 מ' בראש מצוק מרשים. בחור חביב בשם סרג'יו מצלם אותנו בנקודת התצפית ומתפתחת שיחה. מסתבר שסבא של סרג'יו היה מפעיל המגדלור, והוא חי בבית שלמרגלותיו, בו עדיין מתגוררת משפחתו של המפעיל הנוכחי. הוא מסביר לנו על מערכת המראות החזקות, המגבירות את האור, שאם לא יכסו אותן כל בוקר בווילון הן יגרמו לשריפה. הוא גם מראה לנו את הקו שסימנו הגלים בעת סערה, על המצוקים הגבוהים שלמרגלותינו .
* ליצירת קשר עם חברת האופניים A2Z: info@a2z.pt
חוף ואל פוראדו (מימין) וחוף המגדלור של סאו פדרו דה מואל (צילום: טובי וייס, סרג'יו)
המגדלור של סאו פדרו דה מואל ושביל האופניים של הדרך האטלנטית (צילום: כרמית וייס)
העיר אוויירו והעיירה הקטנה קוסטה נובה
בנקודה הצפונית ביותר במסלול – את העיר אוויירו ( Aveiro ), המכונה "ונציה של פורטוגל", כבר הכרתי בביקורי הקודם במרכז פורטוגל . בשל יופיה בלילה, עם שלל אורות צבעוניים המשתקפים בתעלות, החלטנו ללון כאן גם הפעם, והבחירה במלון דס סלינאס ( Hotel das Salinas ) שעל גדות התעלה, התגלתה כמוצלחת מאוד.
בתי מלון נוספים באוויירו
סירות מוליסיירו בתעלה של אוויירו, אווירה רומנטית (צילום: כרמית וייס)
מלון דס סלינאס ליד התעלה של אוויירו, מתאים לזוגות, משפחות ושומרי כשרות (צילום: כרמית וייס)
את ארוחת הערב אנחנו סועדים בעיירה הקטנה קוסטה נובה ( Costa Nova ), על רצועה צרה המפרידה בין הלגונה לאוקיינוס האטלנטי. ברחוב הפונה לעבר הלגונה ( Av. José Estevão ), הוסבו מחסני הדייגים לבתי מגורים קטנים ומקסימים, הצבועים בפסים צבעוניים על לבן. מספרן הרב של המסעדות כאן מעיד על הפופולריות הרבה של המקום, והדג הטרי שהוגש לנו במסעדת Canastra do Fidalgo , היה מוצלח במיוחד.
העיירה קוסטה נובה, בתים מקסימים בשלל צבעים עליזים (צילום: Antonio Duarte)
הלגונה של אוויירו
הפעם מרכז הביקור שלנו כאן הוא הלגונה של אוויירו ( Ria de Aveiro ), גוף מים אדיר המשתרע על פני 75 קמ"ר, וחגיגה לחובבי הטבע. העיירה מורטוזה ( Murtosa ), לחופה הצפוני של הלגונה, מציעה מספר מסלולי רכיבת אופניים, וגם אופניים בחינם למי שלן בה.
לינה בעיירה מורטוזה
יש כאן שני מוזיאונים מעניינים, ושניהם, איך לא, קשורים בדיג. מוזיאון קומור ( Comur Museum ) מציג את ההיסטוריה של מפעל שימורי הדגים קומור, אחד החשובים בפורטוגל, שהחל כיוזמה של נשות העיירה, שהתפרנסו משימור הדגים שהביאו הגברים מהים. השני ( Museu Estaleiro ) מדגים את אומנות בניית סירות המוליסיירו ( Moliceiro ), סירות הדייגים היפות האופייניות למקום, לצד המספנה של מאסטר ג'וזה ריטו ( José Rito ), בה ניתן לראות את האומן בפעולה.
ציורים מחיי המקום, וגם לא מעט ציורים עם הומור אירוטי-שוביניסטי, מעטרים את סירות המוליסיירו.
מימין: הפרות שהיו מושכות את הסירות אל החוף, משמאל: הומור שוביניסטי (צילום: כרמית וייס)
מאסטרית נוספת היא דונה אלסינה, שכבר 70 שנה מחזיקה במתכון הטוב ביותר לנזיד צלופחים, במסעדה העממית טברנה דה אלסינה ( Taberna da Alcina ) שלצד המרינה. האישה המרשימה הזו, שכבר מזמן חצתה את שנת השמונים לחייה, מתמוגגת מכל ביס שלנו. אם כמוני, אתם פחות מתחברים לצלופחים... על תוותרו על הקינוח הנפלא ( Leite Creme ).
בעזרת חברת טרה ד'אגווה ( Terra D´agua ), שפירושו "אדמה ומים", אנחנו יוצאים לרכיבת אופניים לחופי הלגונה, ולאחריה שייט בסירת מוליסיירו, שמעלה פלאים את מפלס הרומנטיקה. את פני השמש השוקעת אנחנו מקבלים בשכונת טוריירה ( Torreira ), לחופי האטלנטי, ולאחריה חוזרים עם המעבורת מנמל São Jacinto לנמל אוויירו.
* ליצירת קשר עם חברת טרה ד'אגווה: eral@terradeagua.com
סירת מוליסיירו בלגונה של אוויירו, חסר רק הגונדולייר המזמר... (צילום: Filipe Pinto)
הזמן כאן חולף מהר מדי, יש כל כך הרבה מה לגלות, אז קחו את הזמן, גלו את החופים המיוחדים שלכם, המסעדות הנהדרות והאנשים המרתקים, שהופכים את החוף למלא חיים. אם תרצו, המשיכו לפורטו, או חזרו לליסבון, שגם להן בהחלט יש מה להציע בתחום הרומנטיקה.
מידע נוסף
השכרת רכב בפורטוגל
בתי מלון בליסבון
כתבות נוספות
מסלול הרחק מההמון במרכז פורטוגל
מסלול טיול בעמק נהר דורו
מסלול בחבל אלנטז'ו
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של מרכז פורטוגל.
אמנם לראות גל של 30 מ' לא זכיתי, אבל גם 6 מ' לא רואים בכל יום (צילום: כרמית וייס)
שיא גינס בגלישה על גל בגובה 26.21 מ' שנקבע על ידי גולש גרמני, תחילה בהילוך איטי ואז במהירות רגילה.
שימו לב לאופנועי הים המלווים את הגולש ברקע
שייט בין גלים ודולפינים
לינו ( Lino Bogalho ) הוא שם נוסף שכדאי להכיר כאשר מגיעים לנאזרה. הוא הגיע לכאן ב- 2011 יחד עם גארט מקנמרה, והקים את חברת נאזרה ווטר פאן ( Nazaré Water Fun ), שאחראית לאופנועי הים המשרתים את הגולשים. מאז נבנה נמל, המאפשר לספינות הדיג וספינות התיירים לצאת ולחזור בבטחה, ושם אנחנו גם פוגשים ב"חסרי הפחד" היוצאים עם אופנועי הים לעבר הגלים.
על הספינה אנחנו שומעים את סיפוריו המרתקים של לינו, שמכיר אישית את כל הגולשים "הגדולים", וגאה בעובדה שאיש עוד לא נהרג בין הגלים, הודות לנהלי עבודה מחמירים. עשרות דולפינים סובבים את הספינה בלב ים, שמחים לבואנו ומציגים קפיצות נהדרות, והחזרה על הגלים הגבוהים מסיימת את חגיגת האדרנלין הזו. מי שזקוק ליותר אדרנלין יכול לשוט בסירת מירוץ, לנהוג באופנוע ים, ועוד שלל פעילויות שמציעה החברה.
* ליצירת קשר עם חברת נאזרה ווטר פאן: geral@nazarewaterfun.com
דולפינים מקיפים את הספינה של נאזרה ווטר פאן, בסרטון שצולם עם ציוד קצת יותר מקצועי משלי...
מה עוד עושים כאן?
העיירה נאזרה, שהייתה כפר דייגים קטן ועני, חווה פיתוח מואץ בעקבות הגלים הגבוהים. פוניקולר ( Ascensor ) מחבר את העיר התחתית, הקרויה פראיה ( Praia ), שפירושו "חוף", עם השכונה שעל המצוק, הנקראת סיטיו ( Sitio ), בה נמצאים הכנסייה המפורסמת והמגדלור. שכונה נוספת, פדרניירה ( Pederneira ), פרוסה על הגבעה, וכדאי לעלות אל נקודת התצפית ממנה ( Miradouro da Pederneira ). מעליה נקודת תצפית נוספת ( Monte de São Bartolomeu ), המצריכה טיפוס רגלי, אך מזכה בתצפית פנורמית.
רוב המסעדות, בתי הקפה ובתי המלון ממוקמים לאורך הטיילת, וכך גם המלון שהפך לביתנו, עם דירת סוויטה מרווחת – מלון פראיה ( Hotel Praia ). בחלקה הדרומי של הטיילת, המגיעה עד הנמל, ניתן לראות את סירות הדייגים הצבעוניות, לקרוא את הסיפורים שלהן, ולצפות במתקני ייבוש הדגים. חלק מהנשים המבוגרות עדיין לובשות את החצאית המסורתית, המורכבות משבע שכבות, בעזרתן היו סופרות את הגלים, עד לגל השביעי בכל מחזור, לאחריו היו יורדים הגלים והסירות יוצאות לחוף.
הדגים מתייבשים בשמש וברקע סירות הדייגים, לכל סירה סיפור (צילום: כרמית וייס)
מלון פראיה על החוף של נאזרה, תצפית מהבריכה שעל הגג
אני ממליצה לרדת בשביל התלול, היורד מהמגדלור אל החוף הצפוני – פראיה דו נורטה ( Praia do Norte ), אליו מתנפצים הגלים . "רק" 6 מטרים – זהו גובה הגלים אותם זכינו לראות, והאמינו לי, זה מספיק גבוה ומרגש . מאות צופים מרותקים לגלי הענק הנשברים בעוצמה אדירה, מחכים לרגע בו יחליטו הגולשים לשחרר את הכבל מאופנוע הים ולגלוש במורד הגל. אלו שמצליחים זוכים למחיאות כפיים, ואלו שפחות למבטים מודאגים – האם יצליחו לצאת והאם יגיע האופנוע לחלצם.
סרטון שצולם למחרת עזיבתי את נאזרה, על ידי רחפן שמביא זוויות צילום נפלאות.
תוכלו להיווכח שגם גלים של 6-7 מ' הם מראה מרהיב, וגם לראות את הטכניקה של גלישה בעזרת אופנועי ים
הדרך האטלנטית באופניים
מנאזרה צפונה אנחנו רוכבים כ- 20 ק"מ על הדרך האטלנטית ( Atlantic Road ), שביל אופניים סלול, העושה דרכו לאורך קו החוף מליסבון לפורטו. חברת A2Z , חברת האופניים הגדולה ביותר בפורטוגל, מספקת לנו אופניים חשמליות, בהן חייבים לדווש אבל אפשר לקבל קצת עזרה מהמנוע, וגם דואגת להסעה חזרה. עצירה מעל חוף ואל פוראדו ( Praia de Vale Furado ) מאפשרת תצפית והליכה קצרה אל אחד החופים היפים ביותר בפורטוגל. חול זהוב, סלעים שחורים ומצוקי אבן גיר אדירים, יוצרים כאן מראה דרמטי וקסום.
אנחנו מסיימים את המסלול בכפר סאו פדרו דה מואל ( São Pedro de Moel ), שרבים מבתיו הם בתי נופש מטופחים. מצפון לו מגדלור פנדו דה סאודאד ( Farol Penedo da Saudade ) מתנשא לגובה 32 מ' בראש מצוק מרשים. בחור חביב בשם סרג'יו מצלם אותנו בנקודת התצפית ומתפתחת שיחה. מסתבר שסבא של סרג'יו היה מפעיל המגדלור, והוא חי בבית שלמרגלותיו, בו עדיין מתגוררת משפחתו של המפעיל הנוכחי. הוא מסביר לנו על מערכת המראות החזקות, המגבירות את האור, שאם לא יכסו אותן כל בוקר בווילון הן יגרמו לשריפה. הוא גם מראה לנו את הקו שסימנו הגלים בעת סערה, על המצוקים הגבוהים שלמרגלותינו .
* ליצירת קשר עם חברת האופניים A2Z: info@a2z.pt
חוף ואל פוראדו (מימין) וחוף המגדלור של סאו פדרו דה מואל (צילום: טובי וייס, סרג'יו)
המגדלור של סאו פדרו דה מואל ושביל האופניים של הדרך האטלנטית (צילום: כרמית וייס)
העיר אוויירו והעיירה הקטנה קוסטה נובה
בנקודה הצפונית ביותר במסלול – את העיר אוויירו ( Aveiro ), המכונה "ונציה של פורטוגל", כבר הכרתי בביקורי הקודם במרכז פורטוגל . בשל יופיה בלילה, עם שלל אורות צבעוניים המשתקפים בתעלות, החלטנו ללון כאן גם הפעם, והבחירה במלון דס סלינאס ( Hotel das Salinas ) שעל גדות התעלה, התגלתה כמוצלחת מאוד.
בתי מלון נוספים באוויירו
סירות מוליסיירו בתעלה של אוויירו, אווירה רומנטית (צילום: כרמית וייס)
מלון דס סלינאס ליד התעלה של אוויירו, מתאים לזוגות, משפחות ושומרי כשרות (צילום: כרמית וייס)
את ארוחת הערב אנחנו סועדים בעיירה הקטנה קוסטה נובה ( Costa Nova ), על רצועה צרה המפרידה בין הלגונה לאוקיינוס האטלנטי. ברחוב הפונה לעבר הלגונה ( Av. José Estevão ), הוסבו מחסני הדייגים לבתי מגורים קטנים ומקסימים, הצבועים בפסים צבעוניים על לבן. מספרן הרב של המסעדות כאן מעיד על הפופולריות הרבה של המקום, והדג הטרי שהוגש לנו במסעדת Canastra do Fidalgo , היה מוצלח במיוחד.
העיירה קוסטה נובה, בתים מקסימים בשלל צבעים עליזים (צילום: Antonio Duarte)
הלגונה של אוויירו
הפעם מרכז הביקור שלנו כאן הוא הלגונה של אוויירו ( Ria de Aveiro ), גוף מים אדיר המשתרע על פני 75 קמ"ר, וחגיגה לחובבי הטבע. העיירה מורטוזה ( Murtosa ), לחופה הצפוני של הלגונה, מציעה מספר מסלולי רכיבת אופניים, וגם אופניים בחינם למי שלן בה.
לינה בעיירה מורטוזה
יש כאן שני מוזיאונים מעניינים, ושניהם, איך לא, קשורים בדיג. מוזיאון קומור ( Comur Museum ) מציג את ההיסטוריה של מפעל שימורי הדגים קומור, אחד החשובים בפורטוגל, שהחל כיוזמה של נשות העיירה, שהתפרנסו משימור הדגים שהביאו הגברים מהים. השני ( Museu Estaleiro ) מדגים את אומנות בניית סירות המוליסיירו ( Moliceiro ), סירות הדייגים היפות האופייניות למקום, לצד המספנה של מאסטר ג'וזה ריטו ( José Rito ), בה ניתן לראות את האומן בפעולה.
ציורים מחיי המקום, וגם לא מעט ציורים עם הומור אירוטי-שוביניסטי, מעטרים את סירות המוליסיירו.
מימין: הפרות שהיו מושכות את הסירות אל החוף, משמאל: הומור שוביניסטי (צילום: כרמית וייס)
מאסטרית נוספת היא דונה אלסינה, שכבר 70 שנה מחזיקה במתכון הטוב ביותר לנזיד צלופחים, במסעדה העממית טברנה דה אלסינה ( Taberna da Alcina ) שלצד המרינה. האישה המרשימה הזו, שכבר מזמן חצתה את שנת השמונים לחייה, מתמוגגת מכל ביס שלנו. אם כמוני, אתם פחות מתחברים לצלופחים... על תוותרו על הקינוח הנפלא ( Leite Creme ).
בעזרת חברת טרה ד'אגווה ( Terra D´agua ), שפירושו "אדמה ומים", אנחנו יוצאים לרכיבת אופניים לחופי הלגונה, ולאחריה שייט בסירת מוליסיירו, שמעלה פלאים את מפלס הרומנטיקה. את פני השמש השוקעת אנחנו מקבלים בשכונת טוריירה ( Torreira ), לחופי האטלנטי, ולאחריה חוזרים עם המעבורת מנמל São Jacinto לנמל אוויירו.
* ליצירת קשר עם חברת טרה ד'אגווה: eral@terradeagua.com
סירת מוליסיירו בלגונה של אוויירו, חסר רק הגונדולייר המזמר... (צילום: Filipe Pinto)
הזמן כאן חולף מהר מדי, יש כל כך הרבה מה לגלות, אז קחו את הזמן, גלו את החופים המיוחדים שלכם, המסעדות הנהדרות והאנשים המרתקים, שהופכים את החוף למלא חיים. אם תרצו, המשיכו לפורטו, או חזרו לליסבון, שגם להן בהחלט יש מה להציע בתחום הרומנטיקה.
מידע נוסף
השכרת רכב בפורטוגל
בתי מלון בליסבון
כתבות נוספות
מסלול הרחק מההמון במרכז פורטוגל
מסלול טיול בעמק נהר דורו
מסלול בחבל אלנטז'ו
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של מרכז פורטוגל.
דולפינים מקיפים את הספינה של נאזרה ווטר פאן, בסרטון שצולם עם ציוד קצת יותר מקצועי משלי...
הדגים מתייבשים בשמש וברקע סירות הדייגים, לכל סירה סיפור (צילום: כרמית וייס)
מלון פראיה על החוף של נאזרה, תצפית מהבריכה שעל הגג
סרטון שצולם למחרת עזיבתי את נאזרה, על ידי רחפן שמביא זוויות צילום נפלאות.
תוכלו להיווכח שגם גלים של 6-7 מ' הם מראה מרהיב, וגם לראות את הטכניקה של גלישה בעזרת אופנועי ים
הדרך האטלנטית באופניים
מנאזרה צפונה אנחנו רוכבים כ- 20 ק"מ על הדרך האטלנטית ( Atlantic Road ), שביל אופניים סלול, העושה דרכו לאורך קו החוף מליסבון לפורטו. חברת A2Z , חברת האופניים הגדולה ביותר בפורטוגל, מספקת לנו אופניים חשמליות, בהן חייבים לדווש אבל אפשר לקבל קצת עזרה מהמנוע, וגם דואגת להסעה חזרה. עצירה מעל חוף ואל פוראדו ( Praia de Vale Furado ) מאפשרת תצפית והליכה קצרה אל אחד החופים היפים ביותר בפורטוגל. חול זהוב, סלעים שחורים ומצוקי אבן גיר אדירים, יוצרים כאן מראה דרמטי וקסום.
אנחנו מסיימים את המסלול בכפר סאו פדרו דה מואל ( São Pedro de Moel ), שרבים מבתיו הם בתי נופש מטופחים. מצפון לו מגדלור פנדו דה סאודאד ( Farol Penedo da Saudade ) מתנשא לגובה 32 מ' בראש מצוק מרשים. בחור חביב בשם סרג'יו מצלם אותנו בנקודת התצפית ומתפתחת שיחה. מסתבר שסבא של סרג'יו היה מפעיל המגדלור, והוא חי בבית שלמרגלותיו, בו עדיין מתגוררת משפחתו של המפעיל הנוכחי. הוא מסביר לנו על מערכת המראות החזקות, המגבירות את האור, שאם לא יכסו אותן כל בוקר בווילון הן יגרמו לשריפה. הוא גם מראה לנו את הקו שסימנו הגלים בעת סערה, על המצוקים הגבוהים שלמרגלותינו .
* ליצירת קשר עם חברת האופניים A2Z: info@a2z.pt
חוף ואל פוראדו (מימין) וחוף המגדלור של סאו פדרו דה מואל (צילום: טובי וייס, סרג'יו)
המגדלור של סאו פדרו דה מואל ושביל האופניים של הדרך האטלנטית (צילום: כרמית וייס)
העיר אוויירו והעיירה הקטנה קוסטה נובה
בנקודה הצפונית ביותר במסלול – את העיר אוויירו ( Aveiro ), המכונה "ונציה של פורטוגל", כבר הכרתי בביקורי הקודם במרכז פורטוגל . בשל יופיה בלילה, עם שלל אורות צבעוניים המשתקפים בתעלות, החלטנו ללון כאן גם הפעם, והבחירה במלון דס סלינאס ( Hotel das Salinas ) שעל גדות התעלה, התגלתה כמוצלחת מאוד.
בתי מלון נוספים באוויירו
סירות מוליסיירו בתעלה של אוויירו, אווירה רומנטית (צילום: כרמית וייס)
מלון דס סלינאס ליד התעלה של אוויירו, מתאים לזוגות, משפחות ושומרי כשרות (צילום: כרמית וייס)
את ארוחת הערב אנחנו סועדים בעיירה הקטנה קוסטה נובה ( Costa Nova ), על רצועה צרה המפרידה בין הלגונה לאוקיינוס האטלנטי. ברחוב הפונה לעבר הלגונה ( Av. José Estevão ), הוסבו מחסני הדייגים לבתי מגורים קטנים ומקסימים, הצבועים בפסים צבעוניים על לבן. מספרן הרב של המסעדות כאן מעיד על הפופולריות הרבה של המקום, והדג הטרי שהוגש לנו במסעדת Canastra do Fidalgo , היה מוצלח במיוחד.
העיירה קוסטה נובה, בתים מקסימים בשלל צבעים עליזים (צילום: Antonio Duarte)
הלגונה של אוויירו
הפעם מרכז הביקור שלנו כאן הוא הלגונה של אוויירו ( Ria de Aveiro ), גוף מים אדיר המשתרע על פני 75 קמ"ר, וחגיגה לחובבי הטבע. העיירה מורטוזה ( Murtosa ), לחופה הצפוני של הלגונה, מציעה מספר מסלולי רכיבת אופניים, וגם אופניים בחינם למי שלן בה.
לינה בעיירה מורטוזה
יש כאן שני מוזיאונים מעניינים, ושניהם, איך לא, קשורים בדיג. מוזיאון קומור ( Comur Museum ) מציג את ההיסטוריה של מפעל שימורי הדגים קומור, אחד החשובים בפורטוגל, שהחל כיוזמה של נשות העיירה, שהתפרנסו משימור הדגים שהביאו הגברים מהים. השני ( Museu Estaleiro ) מדגים את אומנות בניית סירות המוליסיירו ( Moliceiro ), סירות הדייגים היפות האופייניות למקום, לצד המספנה של מאסטר ג'וזה ריטו ( José Rito ), בה ניתן לראות את האומן בפעולה.
ציורים מחיי המקום, וגם לא מעט ציורים עם הומור אירוטי-שוביניסטי, מעטרים את סירות המוליסיירו.
מימין: הפרות שהיו מושכות את הסירות אל החוף, משמאל: הומור שוביניסטי (צילום: כרמית וייס)
מאסטרית נוספת היא דונה אלסינה, שכבר 70 שנה מחזיקה במתכון הטוב ביותר לנזיד צלופחים, במסעדה העממית טברנה דה אלסינה ( Taberna da Alcina ) שלצד המרינה. האישה המרשימה הזו, שכבר מזמן חצתה את שנת השמונים לחייה, מתמוגגת מכל ביס שלנו. אם כמוני, אתם פחות מתחברים לצלופחים... על תוותרו על הקינוח הנפלא ( Leite Creme ).
בעזרת חברת טרה ד'אגווה ( Terra D´agua ), שפירושו "אדמה ומים", אנחנו יוצאים לרכיבת אופניים לחופי הלגונה, ולאחריה שייט בסירת מוליסיירו, שמעלה פלאים את מפלס הרומנטיקה. את פני השמש השוקעת אנחנו מקבלים בשכונת טוריירה ( Torreira ), לחופי האטלנטי, ולאחריה חוזרים עם המעבורת מנמל São Jacinto לנמל אוויירו.
* ליצירת קשר עם חברת טרה ד'אגווה: eral@terradeagua.com
סירת מוליסיירו בלגונה של אוויירו, חסר רק הגונדולייר המזמר... (צילום: Filipe Pinto)
הזמן כאן חולף מהר מדי, יש כל כך הרבה מה לגלות, אז קחו את הזמן, גלו את החופים המיוחדים שלכם, המסעדות הנהדרות והאנשים המרתקים, שהופכים את החוף למלא חיים. אם תרצו, המשיכו לפורטו, או חזרו לליסבון, שגם להן בהחלט יש מה להציע בתחום הרומנטיקה.
מידע נוסף
השכרת רכב בפורטוגל
בתי מלון בליסבון
כתבות נוספות
מסלול הרחק מההמון במרכז פורטוגל
מסלול טיול בעמק נהר דורו
מסלול בחבל אלנטז'ו
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של מרכז פורטוגל.
* ליצירת קשר עם חברת האופניים A2Z: info@a2z.pt
חוף ואל פוראדו (מימין) וחוף המגדלור של סאו פדרו דה מואל (צילום: טובי וייס, סרג'יו)
המגדלור של סאו פדרו דה מואל ושביל האופניים של הדרך האטלנטית (צילום: כרמית וייס)
סירות מוליסיירו בתעלה של אוויירו, אווירה רומנטית (צילום: כרמית וייס)
מלון דס סלינאס ליד התעלה של אוויירו, מתאים לזוגות, משפחות ושומרי כשרות (צילום: כרמית וייס)
העיירה קוסטה נובה, בתים מקסימים בשלל צבעים עליזים (צילום: Antonio Duarte)
הלגונה של אוויירו
הפעם מרכז הביקור שלנו כאן הוא הלגונה של אוויירו ( Ria de Aveiro ), גוף מים אדיר המשתרע על פני 75 קמ"ר, וחגיגה לחובבי הטבע. העיירה מורטוזה ( Murtosa ), לחופה הצפוני של הלגונה, מציעה מספר מסלולי רכיבת אופניים, וגם אופניים בחינם למי שלן בה.
לינה בעיירה מורטוזה
יש כאן שני מוזיאונים מעניינים, ושניהם, איך לא, קשורים בדיג. מוזיאון קומור ( Comur Museum ) מציג את ההיסטוריה של מפעל שימורי הדגים קומור, אחד החשובים בפורטוגל, שהחל כיוזמה של נשות העיירה, שהתפרנסו משימור הדגים שהביאו הגברים מהים. השני ( Museu Estaleiro ) מדגים את אומנות בניית סירות המוליסיירו ( Moliceiro ), סירות הדייגים היפות האופייניות למקום, לצד המספנה של מאסטר ג'וזה ריטו ( José Rito ), בה ניתן לראות את האומן בפעולה.
ציורים מחיי המקום, וגם לא מעט ציורים עם הומור אירוטי-שוביניסטי, מעטרים את סירות המוליסיירו.
מימין: הפרות שהיו מושכות את הסירות אל החוף, משמאל: הומור שוביניסטי (צילום: כרמית וייס)
מאסטרית נוספת היא דונה אלסינה, שכבר 70 שנה מחזיקה במתכון הטוב ביותר לנזיד צלופחים, במסעדה העממית טברנה דה אלסינה ( Taberna da Alcina ) שלצד המרינה. האישה המרשימה הזו, שכבר מזמן חצתה את שנת השמונים לחייה, מתמוגגת מכל ביס שלנו. אם כמוני, אתם פחות מתחברים לצלופחים... על תוותרו על הקינוח הנפלא ( Leite Creme ).
בעזרת חברת טרה ד'אגווה ( Terra D´agua ), שפירושו "אדמה ומים", אנחנו יוצאים לרכיבת אופניים לחופי הלגונה, ולאחריה שייט בסירת מוליסיירו, שמעלה פלאים את מפלס הרומנטיקה. את פני השמש השוקעת אנחנו מקבלים בשכונת טוריירה ( Torreira ), לחופי האטלנטי, ולאחריה חוזרים עם המעבורת מנמל São Jacinto לנמל אוויירו.
* ליצירת קשר עם חברת טרה ד'אגווה: eral@terradeagua.com
סירת מוליסיירו בלגונה של אוויירו, חסר רק הגונדולייר המזמר... (צילום: Filipe Pinto)
הזמן כאן חולף מהר מדי, יש כל כך הרבה מה לגלות, אז קחו את הזמן, גלו את החופים המיוחדים שלכם, המסעדות הנהדרות והאנשים המרתקים, שהופכים את החוף למלא חיים. אם תרצו, המשיכו לפורטו, או חזרו לליסבון, שגם להן בהחלט יש מה להציע בתחום הרומנטיקה.
מידע נוסף
השכרת רכב בפורטוגל
בתי מלון בליסבון
כתבות נוספות
מסלול הרחק מההמון במרכז פורטוגל
מסלול טיול בעמק נהר דורו
מסלול בחבל אלנטז'ו
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של מרכז פורטוגל.
ציורים מחיי המקום, וגם לא מעט ציורים עם הומור אירוטי-שוביניסטי, מעטרים את סירות המוליסיירו.
מימין: הפרות שהיו מושכות את הסירות אל החוף, משמאל: הומור שוביניסטי (צילום: כרמית וייס)
סירת מוליסיירו בלגונה של אוויירו, חסר רק הגונדולייר המזמר... (צילום: Filipe Pinto)