חתונה סינית - כל האמונות והמנהגים
מאת: נעמה דור


להיות בחתונה זה אירוע משמח ולהיות בחתונה סינית זה משמח עוד יותר... לפני מספר שנים התארחתי אצל ידיד סיני שלי, בשם לי, שגר באזור הצפוני של סין, וכמנהג הסינים כשבאים אורחים יוצאים לארוחה מכובדת ומפוארת. בזמן הארוחה, בעוד אנו מתרשמים וטועמים ממבחר המנות שעולה על השולחן, מדברים ושותים בירה סינית להנאתנו, הוסבה תשומת ליבי לקצה השני של המסעדה, שם הייתה קבוצה שמחה ורועשת. כששאלנו על מה המהומה, הסתבר שהיו אלה האורחים האחרונים מחתונה שהסתיימה לא מכבר. הצטערתי שלא יצא לי לראות את האירוע וביקשתי מלי שיספר לי קצת מה קורה בחתונה סינית. לשמחתי הרבה הוא הזמין אותי לחתונת חברו ז'אנג ואשתו לעתיד, הונג, שאמורה להתקיים למחרת במלון שליד ביתו. כך יצא שהשתתפתי בחתונה הסינית הראשונה שלי!


לפני שאני ממשיכה בסיפור החתונה, מספר דברים הקשורים לחתונות בסין שכדאי לדעת: בסין אין אולמות אירועים בהגדרה. חתונות ואירועים חשובים מתקיימים באולמות המרכזיים של מסעדות או בתי מלון, בהתאם לתקציב ומספר המשתתפים.
 
חתונה בסין, חתן כלה סין
מהו צבע החתונה בסין? בעיר שנגחאי עדיין שולט הצבע האדום  (צילום: philippe collard, unsplash)


המזרח הרחוק



פרידה לחיים שלמים

בעבר תפקיד השדכנית היה חשוב ומרכזי, היא היתה זאת שאיחדה, יצרה קשרים וארגנה את הפגישה בין המשפחות, לפעמים ביוזמתה ולפעמים לאחר בקשה מאחד מהצדדים. אגב, היא גם זאת שקבעה מתי יקפלו ויחבשו את רגלי הילדה, כדי שרגליה יהיו "רגלי לוטוס זהובות" והיא תהיה שידוך הולם בגיל מאוחר יותר.
על מנהג קשירת הרגליים בכתבה על נשים בחברה הסינית המסורתית
 
לאחר שנוצר הקשר הראשוני והיתה הסכמה בין הצדדים, הועברו תאריכי ושעות הלידה אל מגדת עתידות שבדקה את ההורוסקופ, התחזית וההתאמה, נשלחו אל משפחת הכלה מכתב בקשה, מתנה והזמנה לארוחת הכרות. בהמשך, בחרה משפחת החתן תאריך נישואין ועדכנה את משפחת הכלה על ידי מכתב הזמנה אדום, מספר חודשים לפני החתונה. משפחת הכלה ערכה משתה ובו מתנות האירוסין שניתנו על ידי משפחת החתן וכמו כן כסף אירוסין.
 
ביום הנישואין היה החתן שולח את כסא האפריון, מלווה בתזמורת גדולה, לאסוף את הכלה מבית הוריה. כאשר נפרדה מהוריה, לפעמים לתקופת חיים שלמה, היה עליה לבכות כדי להביע את צערה על הפרידה הכפויה עליה, דבר שהביא מזל לה ולבני משפחתה. התזמורת ליוותה את הכלה אל בית החתן, כאשר היא מנגנת ושרה ובכך מכריזה לכל הסביבה שאין בושה בנישואין אלו. את הכלה היו מכסים בתוך האפריון, כדי להגן עליה מפני הרוחות הרעות שאולי ירצו להזיק לה בחייה החדשים.
 
כיום הדברים שונים: תפקיד השדכנית יצא מהאופנה וההיכרות נעשית במסגרת הלימודים, במקום העבודה, בכפר או במקום המגורים וגם דרך אתרי הכרויות. היום יש יותר נועזות ופחות ביישנות מאשר בעבר ואפשר אפילו לראות זוגות מתנשקים להם באמצע הרחוב, דבר שלא היה אפשרי לראות עד לפני כמה שנים.
כתבות על יעדי טיול בסין לפי אזורים
 
צילומי חתונה, בייג'ינג
גם בסין אוהבים צילומי חתונה רומנטיים - 
זוג צעיר על רקע היכל השמים, אתר תיירות חשוב במרכז העיר בייג'ינג 
 (צילום: xiquinhosilva)
 

שמלת חתונה אדומה

הצבע האהוב ביותר בתרבות הסינית הוא הצבע האדום ועד היום אפשר לראותו בחיי היום יום כמעט בכל מקום, על אחת כמה וכמה שבחתונה צבע זה יהיה דומיננטי ואפשר לקרוא לאירוע חתונה אדומה! בעבר, כל חתונה מסורתית היתה "צבועה" באדום: שמלת הכלה, כיסוי הראש ונעלי הכלה, בגדי החתן, האפריון, הפנסים שקישטו את האירוע ואת חצר המגורים (למשל בסרט פנסים אדומים), וכל דבר אחר שאפשר שיהיה בצבע אדום קיבל את הצבע האדום. ולא, זה לא קשור למפלגה הקומוניסטית... זה קשור לכך שהצבע האדום נחשב בתרבות הסינית לצבע משמח, חיובי, חי, שמזכיר את הנוזל שזורם בגוף ונותן לנו חיים, צבע הדם.

הצבע הלבן, שבמערב נתפס כסימן וסמל לטוהרה ולתום, בסין ובמזרח הרחוק נתפס כצבע של אבלות. אף על פי כן, כיום כל כלה מקבלת את אורחיה בשמלת "מרנג" לבנה ומגונדרת ורק בחלקו השני של האירוע מחליפה את השמלה הלבנה בשמלה סינית מסורתית אדומה וסקסית.
 
שעת החתונה גם היא בעלת חשיבות. תושבי צפון סין יקיימו את החתונה בשעות הבוקר והצהריים, במקרה של נישואין ראשונים, ובשעות הערב במקרה של נישואין שניים. בדרום סין המנהג הוא הפוך, דבר שעוזר לאורחים להבדיל גם אם לא אומרים זאת בצורה ישירה.
 
המעטפה האדומה, HONG BAO, היא חלק חובה בכל חתונה. בחתונה סינית לא מתלבטים מה כדאי להביא כמתנה. סיפולוקס, גם אם הוא אדום, אינו נחשב ראוי כמתנה. למעטפה מכניסים האורחים שטרות כסף, הרבה כסף! וככל שיותר קרובים לזוג מצופה לתת יותר. מראית העין היא נושא חשוב בתרבות הסינית, ויש חשיבות לנפח המעטפה.
כתבות על צפון סין  |  כתבות על דרום סין
 
חתונה בסין, צבע אדום
אדום הוא צבע משמח בסין ולכן הוא גם יופיע בחתונה  (צילום: Suong Photography)
 

לשגע את החתן והכלה

נחזור לסיפור. למחרת בבוקר, בסביבות השעה 9 (אנחנו בצפון סין וזו חתונה ראשונה, לכן האירוע מתחיל בשעות הבוקר ומגיע לשיאו בשעות הצהריים), התכנסנו בלובי של אחד מהמלונות הגדולים בעיר. החתן, שושבין, מנחה החתונה, אורחים, בני משפחה וחברים מצד החתן, חברים לעבודה וזרה אחת מישראל, אני.
 
לכל חתונה יש מנחה חתונה ושושבין. תפקידו העיקרי של מנחה החתונה, מלבד לנהל את האירוע ולדאוג לפרטיו, הוא גם לשגע את החתן והכלה ועל ידי כך לשעשע את הקהל הצופה. השושבין דואג שכל החלקים יסתדרו להם לאירוע מוצלח.
 
בזמן שאנחנו מחכים לאורחי החתן, השושבין ומנהל החתונה חילקו משימות בסגנון "ועדת קישוט" למוזמנים וכולם קישטו את שיירת הרכבים, שמאוחר יותר יצאו לאסוף את פמליית הכלה. הקישוט היה קישוט אחיד לכל הרכבים וכלל סרט אדום גדול, שנקשר סביב המראה הצדדית, שלטי ברכה אדומים שהודבקו על לוחית הרישוי ועוד כמה פרחים, אדומים כמובן, על מכסה המנוע הקדמי.
 

הפריצה לחדרה של הכלה

לפני שיצאנו בשיירה ארוכה ומרעישה אל בית הכלה, פוזרו באוויר כמה גלילי קונפטי צבעוניים, סימן לצאת לדרך ברכבים. כשהגענו אל בית הכלה, הוצמד אל פתח הבית, שלט יפה ואדום שעליו הסימנייה "אושר כפול" (Shuang Xi). השלט יישאר כחודש ימים אחרי החתונה ויסמן לעוברים ושבים שבבניין גר זוג שרק נישא.
 
כל האורחים מצד החתן, בסביבות 30 איש, עלו בריצה וצהלות שמחה אל פתח חדרה של הכלה שהיה נעול. החתן ואורחיו היו צריכים לשכנע את פמליית הכלה, שנמצאה איתה בחדר, לפתוח את הדלת כדי שהחתן יוכל "לחטוף" את הכלה ולקיים את מסיבת הנישואין. ואיך משכנעים? החבורה שמעבר לדלת נתנה לחתן שרשרת משימות שהיה עליו לבצע. במשך חצי השעה הקרובה עמדנו כולנו בפתח חדרה של הכלה, מתפקעים מצחוק ומנסים לשכנע את החבורה שמצידה השני של הדלת לפתוח את הדלת, בעוד הם מטילים משימות "מתעללות" בחתן הטרי. זה התחיל בשאלות שונות כמו: "מי אתה ומה אתה רוצה?", והמשיך בהוראות ומטלות כמו: "תשיר לה שיר אהבה", "אוי, אתה מזייף נורא, תשיר שוב", "תקפוץ על רגל אחת", "תעביר את המעטפה האדומה מתחת לדלת", ועוד בקשות כאלו ואחרות לשמחת הקהל סביב. 
 
החבורה של הכלה, שנמצאה איתה בחדר, ביקשה/דרשה מהחתן להעביר מתחת לדלת את המעטפה שלו, בעוד החתן מנסה לשכנעם שהמעטפה עבה מדי ולא תעבור והוא מבקש שיפתחו חריץ קטנטן כדי שהוא יוכל להעביר דרכו את המעטפה השמנה שלו... בסופו של דבר, התרככה חבורת הכלה ופתחה חריץ קטן בדלת, וזה היה בדיוק ה"סימן" שאפשר לחבורת החתן להישען על הדלת ולפרוץ פנימה לחדר.
 
נכנסנו לחדר המגורים הקטן בו ישבה הכלה על המיטה, בשמלתה הלבנה הנפוחה, רגליה מקופלות מתחת לשמלה והיא ללא נעליה לרגליה. הנעליים הוחבאו על ידי חבריה ועל החתן וחבורתו הוטלה המשימה למצוא אותן. רק אחרי חיפוש ארוך הן נמצאו. לאחר שהחתן נעל לכלתו את זוג הנעליים עברנו לחלק הבידורי מול הקהל הצוחק.
 
חתונה בסין, צבע אדום
אורחי החתן והכלה  (צילום: Suong Photography)
 
 



האם תהיה נאמן לאשתך?

מנהל החתונה התחיל לשאול את הזוג שאלות בנוגע לקשר ביניהם והקהל מסביב הוסיף את שאלותיו. השאלות היו תמימות להפליא וראו שז'אנג והונג מסמיקים: "אתם חושבים שהוא יהיה חתן טוב לאשתו?", "כדאי לה להינשא לו?", "האם תהיה נאמן לאשתך?", "מה אתם אומרים, אולי לא כדאי שהם יתחתנו?", "רוצים לראות אותו נותן נשיקה לכלה?" וכמובן שהיה עליו לתת לה נשיקה, אחרת הקהל מסביב לא היה מניח לו.
 
לאחר שהקהל יצא מרוצה "מהופעת הבידור" הקטנה, עבר הזוג הצעיר אל החדר שממול, שם ישבו הורי הכלה, והוא ביקש את ידה מהוריה באופן רשמי. אחרי שנתנו את הסכמתם, ירדנו למטה והתחלקנו בין הרכבים הרבים. הדרך חזרה למלון היתה רועשת ומלאה בצפירות, מנהג שנועד להזכיר את תהלוכת החתונה המסורתית עם האפריון והתזמורת שמלווה את הכלה אל בית החתן.
 
הגענו חזרה למלון והחתן והכלה נעמדו בכניסה וקיבלו את פני האורחים הנכנסים. לכל אורח הגיש החתן סיגריה והכלה הציתה אותה וכל אורחת שנכנסה כובדה בסוכרייה, כדי שיהיה מתוק.
 
כחודשיים לפני יום החתונה עשו החתן והכלה יום צילומים מקצועי שלא היה מבייש אף דוגמנית. יום הצילומים כלל איפור, החלפת כמה סטים של תלבושות מול רקעים שונים. התוצאה היא "בוק" תמונות מפואר שנפרס לאורך המדרגות שהובילו לאולם.. אחת התמונות הוגדלה והושמה בכניסה לאולם עצמו כדי לקבל את פני האורחים.
 
מהכניסה לאולם ועד לבמה המרכזית נפרס שטיח אדום, שלצדו עמדו חברי הזוג, מחזיקים קשתות מעוטרות בפרחים ויצרו מסדרון ארוך שהוביל אל הבמה. החתן צעד עד לבמה וחזר לכיוון הכניסה שם חיכתה לו הכלה. בזמן שצעד לכיוונה שר לה שיר אהבה וביקש ממנה להיות אהובתו ואשתו. היא קצת התלבטה אבל בסוף הסכימה וצעדה איתו בחזרה לכיוון הבמה.
 
חתונה בסין, סצ'ואן
צילומי חתונה במחוז סצ'ואן, אחד המחוזות של טיבט ההיסטורית   (צילום: Martha de Jong-Lantinky)
  

סוכר, סיגריות ואלכוהול

בזמן שהזוג עולה לבמה, התיישבו כל האורחים סביב שולחנות עגולים שעליהם הוגשו שלושה דברים שיוגשו בכל חתונה: "סוכר חתונה", כלומר סוכריות צבעוניות, "סיגריות חתונה" מתוצרת טובה ובעלת שם ו"אלכוהול חתונה", ופה לא מדובר על קוקטיילים או בירה שנחשבת למשקה יומיומי המוגש בטמפרטורת החדר (כן, הבירה מוגשת בסין לא קרה, משום שהסינים לא שותים משקאות קרים. זה לא טוב לגוף.
 
האלכוהול הסיני, אלכוהול לבן, BAI JIU, הוא אלכוהול על בסיס אורז, שריכוזו נע בין 40% ל – 55%, ריחו מתקתק ונעים ואינו מרמז כלל על הצפוי. אפשר למצוא המון חברות שמייצרות את האלכוהול הזה וישנה חשיבות לשם החברה ולאחוזי האלכוהול, שמעידים על איכותו. מחיר בקבוק נע בין 3– 500 יואן (בחישוב גס יואן = ½ שקל ). לגימה קלה מנקה את כל מה שהוא עובר דרכו! כמה כוסות וכולם מרגישים מאושרים ושמחים במיוחד. בסין, כאשר מכבדים בהרמת כוסית יחשב בדבר כמאד לא תרבותי ולא מנומס לסרב כך שעד סופו של היום כל אורח שתה כמה כוסות טובות מהמשקה "המשמח" הזה.
כתבה על טרסות האורז בדרום סין
 
אל הבמה עלו הזוג המאושר ומנחה החתונה, בשביל החלק הבא. תחילה עלה מנהל העבודה של הכלה שהרעיף שבחים על עבודתה, נאמנותה ותרומתה למקום העבודה. בסיום דבריו הוא הגיש מעטפה אדומה עבה. אחריו עלה מנהל העבודה של החתן וגם הוא כמובן שיבח והלל את החתן, מסירותו ותרומתו למקום העבודה ובסופו של דבר גם הוא העניק לזוג את המעטפה האדומה.
 
הבאים שעלו לבמה היו הוריהם של החתן והכלה. זה התחיל בכך שהחתן והכלה הודו להוריהם על השנים שגידלו אותם, על ההשקעה שלהם בהם, בחינוכם, בהענקת לבוש, שעמדו לצידם לאורך הדרך, שיעצו ועזרו ותמכו. ואחרי כל משפט כזה קדו קידה קלה מול הוריהם.
 
מנחה החתונה שאל את החתן האם הוא חושב שהורי הכלה יקבלו אותו כבן אל משפחתם וביקש ממנו לקרוא לאבי הכלה "אבא" כדי לראות אם אכן כן. החתן קרא בקול "אבא" והאב ענה ב"כן" חלוש... המנחה "חימם" את האווירה ואמר "נראה לי שהוא לא מקבל אותך למשפחה! נסה שוב!", ושוב ניסה החתן כמה פעמים עד שמנחה החתונה והקהל שמסביב היו מרוצים מעצמת הקול של תשובת אבי הכלה. גם הורי החתן והכלה הגישו לזוג מעטפות אדומות, שמנות ומלאות בכסף לשימושם. 
 
צילומי חתונה בסין, בייג'ינג
כחודשיים לפני יום החתונה עשו החתן והכלה יום צילומים מקצועי שלא היה מבייש אף דוגמנית,
צילומים בעיר בייג'ינג  (צילום: jensjunge)
 

שיא הקיטש

הפגנת רגשות אינה חלק מהתרבות הסינית. אדם בוגר נחשב אדם השולט ברגשותיו. פעמים רבות אני רואה את הסינים נעמדים מול המצלמה והחיוך יורד להם מהפנים וכל פעם זה מפליא אותי. אך רגשנות ו"קיטש" באים לידי ביטוי במוסיקה, בלבוש ובאירועים כמו חתונה, שם אפשר למצוא את המניירות הקטנות על הבמה. החלק הבא היה שיא ה"קיטש" ובו מגדל השמפניה שהזוג מוזג מהכוס העליונה והשמפניה ממלאת את כל הכוסות. או מסגרת פרחים בצורת לב שדרכה מציצים החתן והכלה ומצולמים כשעל פניהם מרוח חיוך מאוזן לאוזן. (טוב, זה מתבקש לחייך ברגע כזה)
 
עד כאן הגענו בערך למחצית האירוע, שעת צהריים והסינים מקפידים על ארוחת צהריים בזמן. בעוד האורחים מתיישבים מסביב לשולחנות העגולים, החלו להגיש את המנות הרבות לשולחנות, מבחר עצום של מאכלים ומנות קרות, חמות, מרקים, מוקפצים, מאודים, מבושלים... והכול חריף חריף וטעים טעים.
 
בזמן שאנחנו אוכלים להנאתנו, החליפה הכלה את השמלה הלבנה לשמלה סינית מסורתית אדומה ומקסימה, עם שסע בצד. השעתיים הבאות הוקדשו לסיבוב של הזוג בין כל האורחים וקבלת ברכה אישית מכל אורח ואורח. ואיך זה נעשה? מנחה החתונה, החתן והכלה, השושבין והשושבינה, שנושאים מגש ועליו בקבוק אלכוהול לבן וכוסות קטנים, עוברים בין כל השולחנות ובכל שולחן הם נעמדים פנים מול פנים מול האורח ומקבלים את ברכתו האישית. לאחר קבלת הברכה שותים כוסית ומקבלים את המעטפה האדומה שמועברת לשושבינה, המשמשת כ"כספת" למשך היום.
 
לאירוע הגיע בסביבות 150 איש, תחשבו כמה אלכוהול צריכים החתן והכלה לשתות... כדי לא ליפול מהרגליים אחרי הכוס העשירית, וכדי לא להעליב את האורח וברכתו, "מרמים" קלות ונוגעים עם השפתיים בכוסית. גם אליי הגיע הזוג, נרגשים על כך שיקבלו ברכה מזרה. לי, חברי, הנחה אותי מה הן הברכות המקובלות במקרה כזה ובירכתי אותם: "שאהבתם תמשיך עד ששיער ראשם ילבין" ו"שהילד הראשון יבוא במהרה". הוספתי גם ברכה אישית: "שיהיו מאושרים ואוהבים". לאחר מכן הושטתי ברוב כבוד את המעטפה האדומה. היה מרגש.
 
חתונה בסין, צבע אדום
בזמן שאנחנו אוכלים להנאתנו, החליפה הכלה את השמלה הלבנה לשמלה סינית מסורתית אדומה ומקסימה (צילום: Suong Photography)




אוכל סיני בחתונה סינית

השולחן בו ישבנו היה שולחן של חברי החתן ובני המשפחה. כמו אצלנו, חתונה היא מפגש חברים והזדמנות להתעדכן במה שקורה, לצחוק, לשתות ולעשן. כך גם היה בשולחן שלנו. היתה שמחה גדולה לראות את החברים, להתעדכן ולצחוק. נעים היה לראות שהחבורה הזאת דומה לכל חבורת חברים שהייתי יכולה למצוא בכל מקום אחר בעולם... רק שהם דיברו סינית ונראו סינים ואכלו אוכל סיני...
 
בחתונה סינית אין רחבת ריקודים או צילומים עם כל השולחן. בסיום הסיבוב מול כל האורחים ובסיום הארוחה, מסתיים למעשה האירוע והקהל מתפזר לדרכו עד לחתונה הבאה.
 
היה לי מעניין לקחת חלק ולהתבונן במשתתפים באירוע. הפתיע ושימח אותי עד כמה מעורבים היו חבריהם של בני הזוג באירוע עצמו. הם לא היו רק חלק מהאירוע, הם היו האירוע! ריגש במיוחד החלק שבו הברכה האישית היא חשובה וניתנת בתשומת לב אישית ולא כלאחר יד, כל אורח ואורחת מברכים את הזוג בצורה אישית. נראה לי משהו שאפשר לאמץ אצלנו.
 
אני מניחה שישנם שינויים בין אירוע לאירוע ולא כל האירועים נערכים בדיוק באותה צורה, כמו אצלנו... זוג אחד רוצה זיקוקים בשמיים וזוג אחר רוצה כוכבים ומים... בנוסף התרשמתי שלא היתה חשיבות גדולה לבגדי האורחים, כל אחד בא עם הבגדים הטובים שלו, אבל חוץ מהכלה והחתן, השושבין ושושבינה, שהיו בבגדים מפוארים, כל אחד מהמוזמנים לבש כרצונו.
כתבה על אוכל סיני
 
חתונה בסין, צבע אדום
כל אחד בא עם הבגדים הטובים שלו, אבל חוץ מהכלה והחתן,
השושבין ושושבינה, שהיו בבגדים מפוארים, כל אחד מהמוזמנים לבש כרצונו
  (צילום: Suong Photography)
 

בת צנועה למשפחתה החדשה

לאחר החתונה יעבור הזוג לגור ביחד עם הורי החתן, כדי לטפל בהם בימי זקנתם. בחברה המסורתית היתה הכלה עוברת לגור בחצר בית החתן יחד עם הורי החתן, אחיו ונשותיהם, המשרתים והאמות. חמולה שלמה. היא היתה נפרדת ממשפחתה ולעיתים לא היתה זוכה לראותם שוב במהלך חייה. מצופה היה ממנה לאמץ את אבות המשפחה כאבותיה, לקיים את הטקסים המסורתיים עבור משפחתה החדשה, להתאים את עצמה לחצר ולבית החדש שאליו השתייכה ולשמש כבת צנועה ונאמנה למשפחתה החדשה.
 
גם כיום כאשר זוג נישא, מקובל שהכלה עוברת לגור בבית החתן יחד עם הוריו בשל "מדיניות הילד האחד" הנטל הכלכלי כבד, משום שהזוג הצעיר צריך לעבוד קשה כדי לפרנס את הורי הכלה והחתן. אומנם כאשר ייוולד לזוג הצאצא שלהם מובטחים לו ארבעה מטפלים צמודים 24 שעות, אבל זה עדיין קשה. כיום פה ושם אפשר לראות תחילתו של שינוי ובו כלות חדשות מבקשות לעבור לבית משלהן, ללא הורי החתן כשותפים לדירה.
 
לאחר הנישואין הכלה שומרת על שם משפחתה ואינה משנה אותו לשם בעלה. הילדים שייוולדו יקבלו את שם המשפחה של האב. "מדיניות הילד האחד" (המחייבת את בני חאן, הרוב בין הקבוצות האתניות בסין) עודכנה לאחרונה ובמקרה שזוג ההורים הם ילדים יחידים יש באפשרותם להביא לעולם 2 ילדים, כדי שהנטל הכלכלי יתחלק בין שני הילדים. בנוסף, עודכן נושא שמות המשפחה וישנם הורים שמצרפים לשם הילד את שני שמות המשפחה.
 
החתונה הסתיימה ואנחנו חזרנו אל ביתו של לי, שמחים ומעט שיכורים מהאלכוהול. הונג וז'אנג,, אני מאחלת לכם אושר ועושר! GAN – BEI לחיים!
 
 

מידע נוסף

כתבות נוספות


נעמה דור
 
אודות הכותבת
נעמה דור, מארגנת טיולים פרטיים וקבוצתיים לסין, מרכז אסיה, הקווקז ודרך המשי. מדריכה, מרצה ומצלמת. חייתה ולמדה במשך תקופה ארוכה בסין, טיילה לאורכה ולרוחבה וממשיכה לטייל, להדריך, לגלות מקומות חדשים. דוברת סינית, נושמת וחיה את סין. מנהלת חברת חוויות בדרךטלפון: 052-8882611 07-77882611 







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר