s america_120(2).jpg)
.jpg)
מיאנמר בראי ההיסטוריה:
סקירה היסטורית קצרה
מאת:
הארץ, המהווה אזור חיץ בין המעצמות הודו וסין, בין מרומי ההימלאיה לאוקיינוס השקט, בין דרום מזרח אסיה ותת היבשת ההודית, היא מקום מושבם של למעלה ממאה עמים, שנדודיהם לאזור זה והסמביוזה ביניהם יצרו היסטוריה מורכבת של מאבקי כוח ומעצמות אזוריות, שנאבקו לשלוט בנקודת המפגש האסטרטגית הזאת.
אביא כאן סקירה היסטורית קצרה, שתעזור למטיילים להבין את הנעשה כיום במיאנמר (בורמה לשעבר).
וזכה להיות ארמון מלכות רק כשלושים שנה, עד לכיבוש בורמה על ידי הבריטים
(צילום: bhidethescene)
ערי הממלכה של פיו
כתבות על יעדי טיול במיאנמר | כתבות על הודו | כתבות על סין
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
שבטי מון ובאמר – העיר באגאן בפריחתה
במאה ה- 9 נדדו שתי קבוצות חשובות לבורמה: בני מון , שישבו בתאילנד ובגבול בורמה כבר במאה ה- 15 לפני הספירה , נדחקו על ידי הקאמרים ( הקמבודים) ממקומם במרכז תאילנד, מערבה לבורמה, בעוד שקבוצות של אנשי באמר הסינו-טיבטיים, חדרו במורד הנחלים מסין דרומה לבורמה. באותה עת היו מעורבבות בשטחי בורמה דתות הבודהיזם, על כל שלושת זרמיהם העיקריים: טראוואדה, מהיאנה ווז'ריאנה. בני מון הנחילו לדרום בורמה את הטראוואדה, בעוד שהבאמר הביאו מסין פולחנים מקומיים ופולחן אבות.
שתי ממלכות קמו במקביל: בבאגאן הממלכה הבאמרית ( בורמזית) ובדרום ממלכת מון. ההתנגשות היתה בלתי נמנעת, ובאמצע המאה ה-11, החליט מלך באגאן לא רק לישר קו ולהפוך את בני עמו למאמיני הטראוואדה, כי אם גם לקחת מבני מון את הכתבים הקדושים של עיקרי הדת הטראוואדית, וכל זאת כדי להמיר את בני עמו לזרם זה של הבודהיזם. זו היתה יריית הפתיחה לבנייה המטורפת של מבני דת בבאגאן.
הממלכה הבורמזית שקמה בבאגאן ( Bagan ) במאה התשיעית, הייתה הראשונה ששלטה בכל שטחה של מיאנמר של ימינו. אך שליטיה לא הצליחו לאחד את הקבוצות האתניות השונות שחיו באזור, והממלכה נפלה, בעקבות פלישה הסינים-מונגולים, בראשות נכדו של הקיסר קובליי-חאן ב-1287. תחת שלטון הסינים, המשיכה באגאן להיות מקום מושבם של שליטי בובה בורמזים עד לדעיכה ונטישת העיר. באותה תקופה היגרו קבוצה מבני שבט מון, מבורמה מערבה, מעבר לרכס הפאטקאי , לעמק בראהמפוטרה, בהקימם את ממלכת אחום (Axomia) , ששלטה 600 שנה באזור הנמצא כיום בהודו.
שרידי הממלכה הבורמזית שקמה בבאגאן במאה התשיעית,
הראשונה ששלטה בכל שטחה של מיאנמר של ימינו (צילום: )
הממלכות האחרונות של בורמה
עם ירידת קרנה של סין בבורמה, בדעיכת שושלת יואן ומעבר קיסרות מינג צפונה לבייג'ינג , התרופפה השליטה הסינית בבורמה ובמאה ה- 14 קמו שושלות חדשות במיאנמר, ששלטו מבירות באזור מנדליי של ימינו. באמצע המאה ה- 16 אוחדה מיאנמר שנית, כאשר שושלת טאונגו ( Taungoo ), ששלטה מבירותיה באזור מנדאליי של ימינו, הרחיבה את שטחה לכיוון תאילנד והנחילה תבוסה לסיאמים. במאה ה- 18 התפלגה הארץ שוב, כאשר שבטי מון ושבטי הגבעות הקימו ממלכות נפרדות.
ב- 1767 פלשו הבורמזים לממלכת סיאם ובזזו את הבירה איותאיה ( Ayuthaia ), דבר שאילץ את הסיאמים להעביר את בירתם לבנגקוק. בתחילת המאה ה- 19, התפשטו הבורמזים גם מזרחה, בהורגם למעלה משליש מתושבי עמק בראהמפוטרה ובהשמידם את ממלכת אחום (כיום באסאם שבהודו). בכך הם פגשו את היריב בו לא היו יכולים להיאבק האימפריה הבריטית בעת תור הזהב שלה.
כתבה על אזור מנדליי
התקופה הקולוניאליסטית בבורמה
התנגשויות גבול שאירעו מדי פעם ושאיפות ההתפשטות של הבריטים מחברת הודו המזרחית, בעיקר על רקע אי תשלום מסים על ייצוא עץ טיק, ופשיטה בורמזית מערבה להודו, גרמו לבריטים לפלוש לבורמה ב- 1824, ושוב ב- 1852 וב- 1883.
הבירה המלכותית מנדליי נוסדה ב-1857 על גדת האירוואדי, באזור בו היו בעבר בירות רבות, על ידי המלך מינדון , ששלט מה בירה הסמוכה אמראפורה . העמק כולו היה מרכז שלטוני החל במאה ה- 14, שנדד בין מקומות סמוכים, בהשאירו ארבע ערי שלטון נטושות ליד מנדאליי של היום.
הממלכה הבורמזית סופחה להודו הבריטית ב- 1885, לאחר המלחמה האנגלו-בורמזית השלישית, והמלך הבורמזי ובני משפחתו הוגלו להודו. הבריטים בנו בבורמה את התשתית הקולוניאלית המקובלת שלהם ופיתחו את ייצוא האורז מהמדינה. הודים, סינים ואף יהודים רבים ממוצא עירקי הגיעו עם הבריטים וסיבכו עוד יותר את תמונת המצב האתנית במדינה.
ב- 1937 נפרדה בורמה מהודו הבריטית, והחלו להישמע בה דיבורים על שלטון עצמי. למרות זאת המשיכו הבריטים להזרים סחורות ונשק, מקצה מסילת הברזל בעיר לאשיו לבירת יוננאן (והמרכז השלטוני הסיני) בקונמינג ( בדרום סין), בדרך בורמה בת אלף הקילומטרים. כל זאת כדי להמשיך להחזיק את כוחותיו של המנהיג הסיני צ'יאנג-קאי-שק , הנאנקים תחת עול היפנים הצרים על סין וחוסמים את נמליה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דחקו היפנים את הבריטים מבורמה, באיימם על הודו הכתר של האימפריה הבריטית.
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מלחמת העולם השנייה
החל משנות השלושים, כמו בכל העולם ובהודו השכנה, החלו להישמע קולות של לאומיות ורצון לאוטונומיה גם בבורמה. כשקצב העברת הסמכויות לא תאם לרצון העם, החלו מאבקים בקנה מידה קטן. במלחמת העולם השנייה, שטפו היפנים את דרום מזרח אסיה, בקוראם " אסיה לאסייתיים" – סיסמה שקלעה לרצון העמים הנאנקים תחת היד הקולוניאליסטית ( הנאורה למדי). עם הגיעם לבורמה, בחרו רבים מבני בורמה, ובכללם הבגיוקה (גנרל) אונג-סאן , לצדד בכוח ה"משחרר" של היפנים.
היפנים מצידם, שעדיין לא סללו את המסילה המחברת את תאילנד לבורמה (ראה את הסרט "הגשר על הנהר קוואיי"), הסתמכו בעיקר על אספקה אותה יכלו לשדוד במקום, ובאופן נוקשה הוכיחו לבורמזים בדרך הקשה, שעדיף קולוניאליזם נאור על שלטון צבאי נוקשה וברוטאלי כמו שהביא הצבא היפני.
הראשונים להבין זאת היו שבטי המיעוט, כגון הקאצ'ינים , שהיו נוהגים לנוע ביער הגשם, לצוד יפנים ולגדוע את אוזניהם. סיוע רב בהעברת אספקה על פילים וכדומה, התקבל משבטים כגון נאגה וקאמטי. הכוחות הבורמזים בראותם את ארצם נהרסת על ידי היפנים, החליפו צד בהדרגה והחלו לתמוך בבריטים-הודים ובכוחות הסיוע האמריקנים-סינים. 
בית הקברות טאוקייאנט, לחיילי חבר העמים שנפלו במלחמת העולם השנייה (צילום: LBM1948)
פרטים בכתבה על אזור באגו
כיבוש מחודש של בורמה
במהלך השנים 1942-1945 נערכו קרבות רבים בין היפנים לכוחות אמריקנים וסינים, שלחמו לשחרר את צפון בורמה וסללו את דרך סטילוול ( על שם גנרל אמריקני שעמד בראש עבודות הסלילה ומראשי הלחימה בצפון בורמה). דרך זו החלה בלאדו, בקצה המסילה ההודית, ונמשכה עד לדרך בורמה המקורית, בגבול בורמה-סין. בינתיים המשיכו ההודים והבריטים בפעולות גרילה בכוחות שונים, ביניהם כוח הצ'ינדיטים של אבי פלוגות הלילה אורד צ'ארלס ווינגייט , שגם נהרג באזור בטיסה חזרה לבסיסו בצפון מזרח הודו.
המלחמה האכזרית ביערות, בין היפנים שלא ידעו כניעה מהי, לבין כוח אמריקני-סיני משולב, כוח הודי-בריטי וכוחות מחתרת של שבטי הצפון, השאירה גוויות יפניות של הרוגים, מתאבדים וכן נרצחים על ידי חבריהם, בשל קוד המוסר היפני לא ליפול בשבי בשום מחיר. בסיום המלחמה נרקבו גופות יפנים ברחבי כל בורמה (ראה הסרט היפני "הנבל הבורמזי" 1956/1985). 
משאיות על דרך סטילוול ( צילום: צבא ארה"ב)
עצמאות וחופש (1948-1962)
בורמה קיבלה אוטונומיה עוד בשנת 1937 אבל הפלישה היפנית, בתחילה בתמיכת מנהיגי בורמה, טרפה את הקלפים. ברחבי המדינה נלחמו הבריטים-הודים בדרום והאמריקנים-סינים בצפון, ועם תבוסת יפן קיבלה שוב בריטניה את השלטון בחבל ארץ קרוע ומסוכסך זה. בשנת 1948 זכתה בורמה בעצמאות, וכמעט מייד נקלעה המדינה החדשה לעימותים פנימיים, כאשר שבטי הגבעות, הקומוניסטים, המוסלמים ובני מון פתחו כולם בהתקוממויות, בהן נרצחו גם מייסד האומה אונג-סאן וארבעה משריו.
בשנים אלו על אף אי היציבות, תחת שלטונו של או-נו , ידיד ישראל וחבר אישי של דוד בן-גוריון, הייתה בורמה מהמדינות היחידות באסיה שהכירו בישראל ואף קנו מישראל את מטוסי הספיטפייר הישנים . בשנים אלו הייתה בורמה מיצואניות האורז המובילות בעולם, שתרמה רבות לישראל של שנות הצנע.
מנהיג בורמה או-נו עם משה דיין בביקור בארץ 1955 ( צילום: GNU )
סוציאליזם, משטר צבאי ומהומות 8888
בשנת 1962 הדיח מרד צבאי שמאלני, בראשות הגנרל נה-וין , את הממשלה, והמדינה הפכה סוציאליסטית. במהלך 26 השנים הבאות הלך המצב הכלכלי בבורמה והידרדר, ואיתו המצב החברתי, עד למהומות הדמים של השנים 87-88, בהן נהרגו אלפי אזרחים בחודש וחצי ובעקבותיהן הוכרז שלטון צבאי.
המהומות של 1988 שהחלו בתאריך בעל משמעות של מזל (8-8-88), הביאו למחאה של נזירים בודהיסטים, סטודנטים ואנשי העם הפשוטים, שהסתיימה תוך 10 ימים ברצח עם נרחב, בעיקר של נזירים וסטודנטים שהפך לתירוץ לממשל להתעמר בעם ולקחת את מעט זכויותיו האחרונות. במהלך ההפגנות עלתה קרנה של ד"ר אונג סן סו צ'י שדרשה בחירות חופשיות לעם, בהפכה את מפלגתה "הליגה הלאומית לדמוקרטיה" (National League for Democracy ) לבעלת תמיכה של כ-80% בעם.
מאז מהומות 8888, נתונה מיאנמר תחת שלטון צבאי מדכא. בשנת 1990 נערכו בחירות חופשיות בהן זכתה ברוב מוחץ אונג-סאן-סו-צ'י, אך מייד בוטל המינוי והגברת הושמה במעצר עד לפני מספר שנים, אז שוחררה למעצר-בית. למרות קבלת פרס נובל לשלום 1991 והכרה בין לאומית, היא עדין מוגבלת לביתה בלבד.
עד היום המדינה נשלטת על ידי שלטון צבאי מושחת ומשחית, החי בפאר בעוד המדינה שוקעת בעוני מחפיר ונמצאת ברשימת 10 המדינות העניות בתבל, ובמקום של כבוד ברשימת המדינות הרומסות את זכויות האדם. 
המהומות של 1988 שהחלו בתאריך בעל משמעות של מזל (8-8-88),
הביאו למחאה של נזירים בודהיסטים, סטודנטים ואנשי העם הפשוטים (צילום:
העשור הראשון של המאה ה- 21 – אסונות טבע והמשך מאבק לעצמאות
בדצמבר 2004, בצונאמי הגדול שפקד את כל חופי האוקיינוס ההודי, נפגעה גם מיאנמר לאורך חופיה ובשפך האירוואדי, הידוע בהיותו " מחסן האורז של מיאנמר". דיווחי ממדי האסון אינם ידועים וגם לא ברור כמה עובדים זרים ממוצא בורמזי נפגעו בתאילנד. בספטמבר 2007, 19 שנה אחרי דיכוי מחאות 8888, נערכו הפגנות שכונו "מהפכת הזעפרן" על שם צבע גלימות הנזירים שעמדו בשנית בחזית המאבק לחופש. למעשה מקור ההפגנות היה המצב הכלכלי המחפיר של אנשי העם הפשוט ולא נושאי חופש וזכויות אדם. הסיבות היו מחירי המזון המאמירים וביטול הסובסידיה על מקורות אנרגיה שהביאו להכפלת מחיר הדלק פי 3 ומחיר גז הבישול פי 6! כשהממשל הוא המונופול לאספקת אנרגיה. בהמשך נערכו הפגנות של עשרות אלפי נזירים וכ- 100 אלף אזרחים בכל ערי מיאנמר. המהומות ארכו כחודש, במהלכן נהרגו מאות ונאסרו אלפים על ידי המשטר והצבא. העולם מחא וקרא להטיל סנקציות. השכנות הגדולות הודו וסין לא הצטרפו להחלטות העולם ובמיאנמר כמו במיאנמר - דבר לא השתנה לטובה. במאי 2008, הכתה סופת הציקלון " נרגיס", במהירות רוח של 190-250 קמ"ש, תוך הורדת כ- 500 מילימטר גשם, בהשמידה אזורים שלמים בדלתא של האירוואדי ועד יאנגון עצמה. יש פער בין המספרים הרשמיים, של כ- 30 אלף הרוגים, ובין ההערכות של עד רבע מיליון וצפי תמותה מתוצאות השיטפונות של עד למעלה ממיליון. עקב המידע הלקוי הדולף מהמדינה אין יודעים אם ייוודע ביום מהימים, אבל ברור שזה היה מאסונות הטבע הגדולים שהיו בדרום-מזרח אסיה ובעולם כולו.
הראשונה ששלטה בכל שטחה של מיאנמר של ימינו
כתבה על אזור מנדליי
התקופה הקולוניאליסטית בבורמה
התנגשויות גבול שאירעו מדי פעם ושאיפות ההתפשטות של הבריטים מחברת הודו המזרחית, בעיקר על רקע אי תשלום מסים על ייצוא עץ טיק, ופשיטה בורמזית מערבה להודו, גרמו לבריטים לפלוש לבורמה ב- 1824, ושוב ב- 1852 וב- 1883.
הבירה המלכותית מנדליי נוסדה ב-1857 על גדת האירוואדי, באזור בו היו בעבר בירות רבות, על ידי המלך מינדון , ששלט מה בירה הסמוכה אמראפורה . העמק כולו היה מרכז שלטוני החל במאה ה- 14, שנדד בין מקומות סמוכים, בהשאירו ארבע ערי שלטון נטושות ליד מנדאליי של היום.
הממלכה הבורמזית סופחה להודו הבריטית ב- 1885, לאחר המלחמה האנגלו-בורמזית השלישית, והמלך הבורמזי ובני משפחתו הוגלו להודו. הבריטים בנו בבורמה את התשתית הקולוניאלית המקובלת שלהם ופיתחו את ייצוא האורז מהמדינה. הודים, סינים ואף יהודים רבים ממוצא עירקי הגיעו עם הבריטים וסיבכו עוד יותר את תמונת המצב האתנית במדינה.
ב- 1937 נפרדה בורמה מהודו הבריטית, והחלו להישמע בה דיבורים על שלטון עצמי. למרות זאת המשיכו הבריטים להזרים סחורות ונשק, מקצה מסילת הברזל בעיר לאשיו לבירת יוננאן (והמרכז השלטוני הסיני) בקונמינג ( בדרום סין), בדרך בורמה בת אלף הקילומטרים. כל זאת כדי להמשיך להחזיק את כוחותיו של המנהיג הסיני צ'יאנג-קאי-שק , הנאנקים תחת עול היפנים הצרים על סין וחוסמים את נמליה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דחקו היפנים את הבריטים מבורמה, באיימם על הודו הכתר של האימפריה הבריטית.
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מלחמת העולם השנייה
החל משנות השלושים, כמו בכל העולם ובהודו השכנה, החלו להישמע קולות של לאומיות ורצון לאוטונומיה גם בבורמה. כשקצב העברת הסמכויות לא תאם לרצון העם, החלו מאבקים בקנה מידה קטן. במלחמת העולם השנייה, שטפו היפנים את דרום מזרח אסיה, בקוראם " אסיה לאסייתיים" – סיסמה שקלעה לרצון העמים הנאנקים תחת היד הקולוניאליסטית ( הנאורה למדי). עם הגיעם לבורמה, בחרו רבים מבני בורמה, ובכללם הבגיוקה (גנרל) אונג-סאן , לצדד בכוח ה"משחרר" של היפנים.
היפנים מצידם, שעדיין לא סללו את המסילה המחברת את תאילנד לבורמה (ראה את הסרט "הגשר על הנהר קוואיי"), הסתמכו בעיקר על אספקה אותה יכלו לשדוד במקום, ובאופן נוקשה הוכיחו לבורמזים בדרך הקשה, שעדיף קולוניאליזם נאור על שלטון צבאי נוקשה וברוטאלי כמו שהביא הצבא היפני.
הראשונים להבין זאת היו שבטי המיעוט, כגון הקאצ'ינים , שהיו נוהגים לנוע ביער הגשם, לצוד יפנים ולגדוע את אוזניהם. סיוע רב בהעברת אספקה על פילים וכדומה, התקבל משבטים כגון נאגה וקאמטי. הכוחות הבורמזים בראותם את ארצם נהרסת על ידי היפנים, החליפו צד בהדרגה והחלו לתמוך בבריטים-הודים ובכוחות הסיוע האמריקנים-סינים.
בית הקברות טאוקייאנט, לחיילי חבר העמים שנפלו במלחמת העולם השנייה (צילום: LBM1948)
פרטים בכתבה על אזור באגו
כיבוש מחודש של בורמה
במהלך השנים 1942-1945 נערכו קרבות רבים בין היפנים לכוחות אמריקנים וסינים, שלחמו לשחרר את צפון בורמה וסללו את דרך סטילוול ( על שם גנרל אמריקני שעמד בראש עבודות הסלילה ומראשי הלחימה בצפון בורמה). דרך זו החלה בלאדו, בקצה המסילה ההודית, ונמשכה עד לדרך בורמה המקורית, בגבול בורמה-סין. בינתיים המשיכו ההודים והבריטים בפעולות גרילה בכוחות שונים, ביניהם כוח הצ'ינדיטים של אבי פלוגות הלילה אורד צ'ארלס ווינגייט , שגם נהרג באזור בטיסה חזרה לבסיסו בצפון מזרח הודו.
המלחמה האכזרית ביערות, בין היפנים שלא ידעו כניעה מהי, לבין כוח אמריקני-סיני משולב, כוח הודי-בריטי וכוחות מחתרת של שבטי הצפון, השאירה גוויות יפניות של הרוגים, מתאבדים וכן נרצחים על ידי חבריהם, בשל קוד המוסר היפני לא ליפול בשבי בשום מחיר. בסיום המלחמה נרקבו גופות יפנים ברחבי כל בורמה (ראה הסרט היפני "הנבל הבורמזי" 1956/1985).
משאיות על דרך סטילוול ( צילום: צבא ארה"ב)
עצמאות וחופש (1948-1962)
בורמה קיבלה אוטונומיה עוד בשנת 1937 אבל הפלישה היפנית, בתחילה בתמיכת מנהיגי בורמה, טרפה את הקלפים. ברחבי המדינה נלחמו הבריטים-הודים בדרום והאמריקנים-סינים בצפון, ועם תבוסת יפן קיבלה שוב בריטניה את השלטון בחבל ארץ קרוע ומסוכסך זה. בשנת 1948 זכתה בורמה בעצמאות, וכמעט מייד נקלעה המדינה החדשה לעימותים פנימיים, כאשר שבטי הגבעות, הקומוניסטים, המוסלמים ובני מון פתחו כולם בהתקוממויות, בהן נרצחו גם מייסד האומה אונג-סאן וארבעה משריו.
בשנים אלו על אף אי היציבות, תחת שלטונו של או-נו , ידיד ישראל וחבר אישי של דוד בן-גוריון, הייתה בורמה מהמדינות היחידות באסיה שהכירו בישראל ואף קנו מישראל את מטוסי הספיטפייר הישנים . בשנים אלו הייתה בורמה מיצואניות האורז המובילות בעולם, שתרמה רבות לישראל של שנות הצנע.
מנהיג בורמה או-נו עם משה דיין בביקור בארץ 1955 ( צילום: GNU )
סוציאליזם, משטר צבאי ומהומות 8888
בשנת 1962 הדיח מרד צבאי שמאלני, בראשות הגנרל נה-וין , את הממשלה, והמדינה הפכה סוציאליסטית. במהלך 26 השנים הבאות הלך המצב הכלכלי בבורמה והידרדר, ואיתו המצב החברתי, עד למהומות הדמים של השנים 87-88, בהן נהרגו אלפי אזרחים בחודש וחצי ובעקבותיהן הוכרז שלטון צבאי.
המהומות של 1988 שהחלו בתאריך בעל משמעות של מזל (8-8-88), הביאו למחאה של נזירים בודהיסטים, סטודנטים ואנשי העם הפשוטים, שהסתיימה תוך 10 ימים ברצח עם נרחב, בעיקר של נזירים וסטודנטים שהפך לתירוץ לממשל להתעמר בעם ולקחת את מעט זכויותיו האחרונות. במהלך ההפגנות עלתה קרנה של ד"ר אונג סן סו צ'י שדרשה בחירות חופשיות לעם, בהפכה את מפלגתה "הליגה הלאומית לדמוקרטיה" (National League for Democracy ) לבעלת תמיכה של כ-80% בעם.
מאז מהומות 8888, נתונה מיאנמר תחת שלטון צבאי מדכא. בשנת 1990 נערכו בחירות חופשיות בהן זכתה ברוב מוחץ אונג-סאן-סו-צ'י, אך מייד בוטל המינוי והגברת הושמה במעצר עד לפני מספר שנים, אז שוחררה למעצר-בית. למרות קבלת פרס נובל לשלום 1991 והכרה בין לאומית, היא עדין מוגבלת לביתה בלבד.
עד היום המדינה נשלטת על ידי שלטון צבאי מושחת ומשחית, החי בפאר בעוד המדינה שוקעת בעוני מחפיר ונמצאת ברשימת 10 המדינות העניות בתבל, ובמקום של כבוד ברשימת המדינות הרומסות את זכויות האדם.
המהומות של 1988 שהחלו בתאריך בעל משמעות של מזל (8-8-88),
הביאו למחאה של נזירים בודהיסטים, סטודנטים ואנשי העם הפשוטים (צילום:
העשור הראשון של המאה ה- 21 – אסונות טבע והמשך מאבק לעצמאות
בדצמבר 2004, בצונאמי הגדול שפקד את כל חופי האוקיינוס ההודי, נפגעה גם מיאנמר לאורך חופיה ובשפך האירוואדי, הידוע בהיותו " מחסן האורז של מיאנמר". דיווחי ממדי האסון אינם ידועים וגם לא ברור כמה עובדים זרים ממוצא בורמזי נפגעו בתאילנד. בספטמבר 2007, 19 שנה אחרי דיכוי מחאות 8888, נערכו הפגנות שכונו "מהפכת הזעפרן" על שם צבע גלימות הנזירים שעמדו בשנית בחזית המאבק לחופש. למעשה מקור ההפגנות היה המצב הכלכלי המחפיר של אנשי העם הפשוט ולא נושאי חופש וזכויות אדם. הסיבות היו מחירי המזון המאמירים וביטול הסובסידיה על מקורות אנרגיה שהביאו להכפלת מחיר הדלק פי 3 ומחיר גז הבישול פי 6! כשהממשל הוא המונופול לאספקת אנרגיה. בהמשך נערכו הפגנות של עשרות אלפי נזירים וכ- 100 אלף אזרחים בכל ערי מיאנמר. המהומות ארכו כחודש, במהלכן נהרגו מאות ונאסרו אלפים על ידי המשטר והצבא. העולם מחא וקרא להטיל סנקציות. השכנות הגדולות הודו וסין לא הצטרפו להחלטות העולם ובמיאנמר כמו במיאנמר - דבר לא השתנה לטובה. במאי 2008, הכתה סופת הציקלון " נרגיס", במהירות רוח של 190-250 קמ"ש, תוך הורדת כ- 500 מילימטר גשם, בהשמידה אזורים שלמים בדלתא של האירוואדי ועד יאנגון עצמה. יש פער בין המספרים הרשמיים, של כ- 30 אלף הרוגים, ובין ההערכות של עד רבע מיליון וצפי תמותה מתוצאות השיטפונות של עד למעלה ממיליון. עקב המידע הלקוי הדולף מהמדינה אין יודעים אם ייוודע ביום מהימים, אבל ברור שזה היה מאסונות הטבע הגדולים שהיו בדרום-מזרח אסיה ובעולם כולו.
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »פרטים בכתבה על אזור באגו
כיבוש מחודש של בורמה
במהלך השנים 1942-1945 נערכו קרבות רבים בין היפנים לכוחות אמריקנים וסינים, שלחמו לשחרר את צפון בורמה וסללו את דרך סטילוול ( על שם גנרל אמריקני שעמד בראש עבודות הסלילה ומראשי הלחימה בצפון בורמה). דרך זו החלה בלאדו, בקצה המסילה ההודית, ונמשכה עד לדרך בורמה המקורית, בגבול בורמה-סין. בינתיים המשיכו ההודים והבריטים בפעולות גרילה בכוחות שונים, ביניהם כוח הצ'ינדיטים של אבי פלוגות הלילה אורד צ'ארלס ווינגייט , שגם נהרג באזור בטיסה חזרה לבסיסו בצפון מזרח הודו.
המלחמה האכזרית ביערות, בין היפנים שלא ידעו כניעה מהי, לבין כוח אמריקני-סיני משולב, כוח הודי-בריטי וכוחות מחתרת של שבטי הצפון, השאירה גוויות יפניות של הרוגים, מתאבדים וכן נרצחים על ידי חבריהם, בשל קוד המוסר היפני לא ליפול בשבי בשום מחיר. בסיום המלחמה נרקבו גופות יפנים ברחבי כל בורמה (ראה הסרט היפני "הנבל הבורמזי" 1956/1985).
משאיות על דרך סטילוול ( צילום: צבא ארה"ב)
עצמאות וחופש (1948-1962)
בורמה קיבלה אוטונומיה עוד בשנת 1937 אבל הפלישה היפנית, בתחילה בתמיכת מנהיגי בורמה, טרפה את הקלפים. ברחבי המדינה נלחמו הבריטים-הודים בדרום והאמריקנים-סינים בצפון, ועם תבוסת יפן קיבלה שוב בריטניה את השלטון בחבל ארץ קרוע ומסוכסך זה. בשנת 1948 זכתה בורמה בעצמאות, וכמעט מייד נקלעה המדינה החדשה לעימותים פנימיים, כאשר שבטי הגבעות, הקומוניסטים, המוסלמים ובני מון פתחו כולם בהתקוממויות, בהן נרצחו גם מייסד האומה אונג-סאן וארבעה משריו.
בשנים אלו על אף אי היציבות, תחת שלטונו של או-נו , ידיד ישראל וחבר אישי של דוד בן-גוריון, הייתה בורמה מהמדינות היחידות באסיה שהכירו בישראל ואף קנו מישראל את מטוסי הספיטפייר הישנים . בשנים אלו הייתה בורמה מיצואניות האורז המובילות בעולם, שתרמה רבות לישראל של שנות הצנע.
מנהיג בורמה או-נו עם משה דיין בביקור בארץ 1955 ( צילום: GNU )
סוציאליזם, משטר צבאי ומהומות 8888
בשנת 1962 הדיח מרד צבאי שמאלני, בראשות הגנרל נה-וין , את הממשלה, והמדינה הפכה סוציאליסטית. במהלך 26 השנים הבאות הלך המצב הכלכלי בבורמה והידרדר, ואיתו המצב החברתי, עד למהומות הדמים של השנים 87-88, בהן נהרגו אלפי אזרחים בחודש וחצי ובעקבותיהן הוכרז שלטון צבאי.
המהומות של 1988 שהחלו בתאריך בעל משמעות של מזל (8-8-88), הביאו למחאה של נזירים בודהיסטים, סטודנטים ואנשי העם הפשוטים, שהסתיימה תוך 10 ימים ברצח עם נרחב, בעיקר של נזירים וסטודנטים שהפך לתירוץ לממשל להתעמר בעם ולקחת את מעט זכויותיו האחרונות. במהלך ההפגנות עלתה קרנה של ד"ר אונג סן סו צ'י שדרשה בחירות חופשיות לעם, בהפכה את מפלגתה "הליגה הלאומית לדמוקרטיה" (National League for Democracy ) לבעלת תמיכה של כ-80% בעם.
מאז מהומות 8888, נתונה מיאנמר תחת שלטון צבאי מדכא. בשנת 1990 נערכו בחירות חופשיות בהן זכתה ברוב מוחץ אונג-סאן-סו-צ'י, אך מייד בוטל המינוי והגברת הושמה במעצר עד לפני מספר שנים, אז שוחררה למעצר-בית. למרות קבלת פרס נובל לשלום 1991 והכרה בין לאומית, היא עדין מוגבלת לביתה בלבד.
עד היום המדינה נשלטת על ידי שלטון צבאי מושחת ומשחית, החי בפאר בעוד המדינה שוקעת בעוני מחפיר ונמצאת ברשימת 10 המדינות העניות בתבל, ובמקום של כבוד ברשימת המדינות הרומסות את זכויות האדם.
המהומות של 1988 שהחלו בתאריך בעל משמעות של מזל (8-8-88),
הביאו למחאה של נזירים בודהיסטים, סטודנטים ואנשי העם הפשוטים (צילום:
העשור הראשון של המאה ה- 21 – אסונות טבע והמשך מאבק לעצמאות
בדצמבר 2004, בצונאמי הגדול שפקד את כל חופי האוקיינוס ההודי, נפגעה גם מיאנמר לאורך חופיה ובשפך האירוואדי, הידוע בהיותו " מחסן האורז של מיאנמר". דיווחי ממדי האסון אינם ידועים וגם לא ברור כמה עובדים זרים ממוצא בורמזי נפגעו בתאילנד. בספטמבר 2007, 19 שנה אחרי דיכוי מחאות 8888, נערכו הפגנות שכונו "מהפכת הזעפרן" על שם צבע גלימות הנזירים שעמדו בשנית בחזית המאבק לחופש. למעשה מקור ההפגנות היה המצב הכלכלי המחפיר של אנשי העם הפשוט ולא נושאי חופש וזכויות אדם. הסיבות היו מחירי המזון המאמירים וביטול הסובסידיה על מקורות אנרגיה שהביאו להכפלת מחיר הדלק פי 3 ומחיר גז הבישול פי 6! כשהממשל הוא המונופול לאספקת אנרגיה. בהמשך נערכו הפגנות של עשרות אלפי נזירים וכ- 100 אלף אזרחים בכל ערי מיאנמר. המהומות ארכו כחודש, במהלכן נהרגו מאות ונאסרו אלפים על ידי המשטר והצבא. העולם מחא וקרא להטיל סנקציות. השכנות הגדולות הודו וסין לא הצטרפו להחלטות העולם ובמיאנמר כמו במיאנמר - דבר לא השתנה לטובה. במאי 2008, הכתה סופת הציקלון " נרגיס", במהירות רוח של 190-250 קמ"ש, תוך הורדת כ- 500 מילימטר גשם, בהשמידה אזורים שלמים בדלתא של האירוואדי ועד יאנגון עצמה. יש פער בין המספרים הרשמיים, של כ- 30 אלף הרוגים, ובין ההערכות של עד רבע מיליון וצפי תמותה מתוצאות השיטפונות של עד למעלה ממיליון. עקב המידע הלקוי הדולף מהמדינה אין יודעים אם ייוודע ביום מהימים, אבל ברור שזה היה מאסונות הטבע הגדולים שהיו בדרום-מזרח אסיה ובעולם כולו.
סוציאליזם, משטר צבאי ומהומות 8888
בשנת 1962 הדיח מרד צבאי שמאלני, בראשות הגנרל נה-וין , את הממשלה, והמדינה הפכה סוציאליסטית. במהלך 26 השנים הבאות הלך המצב הכלכלי בבורמה והידרדר, ואיתו המצב החברתי, עד למהומות הדמים של השנים 87-88, בהן נהרגו אלפי אזרחים בחודש וחצי ובעקבותיהן הוכרז שלטון צבאי.
המהומות של 1988 שהחלו בתאריך בעל משמעות של מזל (8-8-88), הביאו למחאה של נזירים בודהיסטים, סטודנטים ואנשי העם הפשוטים, שהסתיימה תוך 10 ימים ברצח עם נרחב, בעיקר של נזירים וסטודנטים שהפך לתירוץ לממשל להתעמר בעם ולקחת את מעט זכויותיו האחרונות. במהלך ההפגנות עלתה קרנה של ד"ר אונג סן סו צ'י שדרשה בחירות חופשיות לעם, בהפכה את מפלגתה "הליגה הלאומית לדמוקרטיה" (National League for Democracy ) לבעלת תמיכה של כ-80% בעם.
מאז מהומות 8888, נתונה מיאנמר תחת שלטון צבאי מדכא. בשנת 1990 נערכו בחירות חופשיות בהן זכתה ברוב מוחץ אונג-סאן-סו-צ'י, אך מייד בוטל המינוי והגברת הושמה במעצר עד לפני מספר שנים, אז שוחררה למעצר-בית. למרות קבלת פרס נובל לשלום 1991 והכרה בין לאומית, היא עדין מוגבלת לביתה בלבד.
עד היום המדינה נשלטת על ידי שלטון צבאי מושחת ומשחית, החי בפאר בעוד המדינה שוקעת בעוני מחפיר ונמצאת ברשימת 10 המדינות העניות בתבל, ובמקום של כבוד ברשימת המדינות הרומסות את זכויות האדם.
המהומות של 1988 שהחלו בתאריך בעל משמעות של מזל (8-8-88),
הביאו למחאה של נזירים בודהיסטים, סטודנטים ואנשי העם הפשוטים (צילום:
העשור הראשון של המאה ה- 21 – אסונות טבע והמשך מאבק לעצמאות
בדצמבר 2004, בצונאמי הגדול שפקד את כל חופי האוקיינוס ההודי, נפגעה גם מיאנמר לאורך חופיה ובשפך האירוואדי, הידוע בהיותו " מחסן האורז של מיאנמר". דיווחי ממדי האסון אינם ידועים וגם לא ברור כמה עובדים זרים ממוצא בורמזי נפגעו בתאילנד. בספטמבר 2007, 19 שנה אחרי דיכוי מחאות 8888, נערכו הפגנות שכונו "מהפכת הזעפרן" על שם צבע גלימות הנזירים שעמדו בשנית בחזית המאבק לחופש. למעשה מקור ההפגנות היה המצב הכלכלי המחפיר של אנשי העם הפשוט ולא נושאי חופש וזכויות אדם. הסיבות היו מחירי המזון המאמירים וביטול הסובסידיה על מקורות אנרגיה שהביאו להכפלת מחיר הדלק פי 3 ומחיר גז הבישול פי 6! כשהממשל הוא המונופול לאספקת אנרגיה. בהמשך נערכו הפגנות של עשרות אלפי נזירים וכ- 100 אלף אזרחים בכל ערי מיאנמר. המהומות ארכו כחודש, במהלכן נהרגו מאות ונאסרו אלפים על ידי המשטר והצבא. העולם מחא וקרא להטיל סנקציות. השכנות הגדולות הודו וסין לא הצטרפו להחלטות העולם ובמיאנמר כמו במיאנמר - דבר לא השתנה לטובה. במאי 2008, הכתה סופת הציקלון " נרגיס", במהירות רוח של 190-250 קמ"ש, תוך הורדת כ- 500 מילימטר גשם, בהשמידה אזורים שלמים בדלתא של האירוואדי ועד יאנגון עצמה. יש פער בין המספרים הרשמיים, של כ- 30 אלף הרוגים, ובין ההערכות של עד רבע מיליון וצפי תמותה מתוצאות השיטפונות של עד למעלה ממיליון. עקב המידע הלקוי הדולף מהמדינה אין יודעים אם ייוודע ביום מהימים, אבל ברור שזה היה מאסונות הטבע הגדולים שהיו בדרום-מזרח אסיה ובעולם כולו.
הביאו למחאה של נזירים בודהיסטים, סטודנטים ואנשי העם הפשוטים
מנהיגת האופוזיציה אונג סן סו צ'י והנשיא אובמה בבית הלבן 2012 (צילום: Pete Souza)
העשור השני של של המאה ה- 21 – מלחמת אזרחים מתמשכת
נובמבר 2015 - בחירות חופשיות ראשונות במיאנמר מאז 1990. מפלגת האופוזיציה זכתה ביותר משני שלישים מהמושבים בפרלמנט. מנהיגת האופוזיציה אונג סן סו צ'י בחרה בחבר מפלגתה ובעל בריתה, טין צ'ו, לכהן כנשיא המדינה, והיא כיהנה כיועצת המדינה - ראש הממשלה בפועל - ושרת החוץ.
אוקטובר 2016 - החלה רדיפת הרוהינגיה במיאנמר, שרובם שמוסלמים, כתגובה למתקפות על חיילי גבול מיאנמריים בידי מורדים רוהינגיים. צבא מיאנמר מואשם בהפרות בוטות של זכויות אדם, הכוללות גירוש, רצח, אונס המוני, הצתות ומניעת ילודה. נהרגו למעלה מ-2,000 בני אדם ומאות אלפים נעקרו מבתיהם.
נובמבר 2020 - בתגובה לתוצאות הבחירות, הוביל צבא מיאנמר מחאת ענק נגד התוצאות, בהן ניצחה מפלגתה של מנהיגת המדינה אונג סן סו צ'י ובהן זכתה המפלגה המזוהה עם הצבא רק ל-33 מושבים בפרלמנט.
פברואר 2021 - צבא מיאנמר עצר את יועצת המדינה אונג סן סו צ'י, חברי ממשלה ופעילי זכויות אדם. השלטון הועבר למפקד הצבא ומצב חירום הוכרז למשך שנה. בהפגנות נגד ההפיכה הצבאית נורו למוות מפגינים רבים, והן הסלימו למלחמת אזרחים מתמשכת. המפלגה המודחת הקימה ממשלת צללים, שאיגדה תחתיה מיליציות המתנגדות לשלטון.
מידע נוסף
בתי מלון במיאנמר
כתבות נוספות
ביקור במיאנמר בנימה אישית
אגם איננלה - ונציה האסייתית
טיול למיאנמר - העיר באגו ואתרים בסביבתה
מדריך ליאנגון - עיר הבירה של מיאנמר
כתבות נוספות
ביקור במיאנמר בנימה אישית
אגם איננלה - ונציה האסייתית
טיול למיאנמר - העיר באגו ואתרים בסביבתה
מדריך ליאנגון - עיר הבירה של מיאנמר
 |
אודות הכותב
יובל נעמן, צלם גיאוגרפי, מדריך טיולים, בונה מסלולים, יועץ טיולים אישיים ומרצה על ארצות העולם השלישי. בעל תואר שני בלימודי אסיה, מכיר את אסיה על בוריה וכן חלקים נרחבים של אפריקה ואמריקה, מעשרות ביקורים ולמעלה משלושים שנות טיולים עם התרמיל על הגב.
|
יובל עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
