מדריך למיאנמר:
העיר יאנגון - הגדולה והחשובה במיאנמר
מאת: יובל נעמן
יאנגון היא העיר הגדולה והחשובה במיאנמר ובירתה בפועל. העיר נמצאת במיקום אסטרטגי, באזור הפורה של שפכי הנהרות והדלתא של נהר האירוואדי, כשלושים קילומטרים מהים.

יעדי טיול בעיר יאנגון המתוארים בכתבה זו ובכתבה נוספת על העיר יאנגון,
מלון מומלץ במרכז יאנגון:
היכרות עם יאנגון
למרות עדויות על ישוב במקום מלפני אלפי שנה, העיר הקיימת היא עיר חדשה. במקום בו היה ישוב קטן באמצע המאה ה-18, ששמו דאגון (Dagon) , הקים המלך אלונגפאיה עיר ושמה יאנגון (Yangon), שפירושו "סוף המאבק", לציון נצחונו על ממלכת מון. הבריטים שהשתלטו על יאנגון 70 שנה מאוחר יותר, הרחיבו ובנו אותה כעיר עם אגמים, גנים והרבה עצים, ובאמצע המאה ה-19 הפכו אותה לבירתם. בשל קשיים בביטוי הם העניקו לה את השם הקולוניאליסטי ראנגון (Rangoon).
יאנגון המשיכה לשמש כעיר בירה של מיאנמר גם לאחר קבלת העצמאות הבורמזית, עד שנת 2005, אז נבנתה בירה חדשה מאות קילומטרים צפונית לה, בלב הג'ונגל. גם כיום, למרות היות יאנגון עירם של כ- 5 מיליון איש, ההרגשה בחלקים רבים של העיר היא כאילו נמצאים בפרברים.
בחלקה העתיק יותר, המסודר רחובות ישרים וניצבים זה לזה, מסודרים בשמות מספרים עוקבים, ניצבים בנייני קומות קולוניאליסטים מתפוררים, ודוכני מכירה לכל דבר. מאכרים רבים וחלפנים מתנפלים על התיירים, וכמה שווקים חביבים ויפים, אבל מחוץ למרכז זה, הכבישים כמעט ריקים, ועצים וריאות ירוקות, ושלווה שאין בערי בירה אחרות. בעיר מספר מבני דת מרתקים ובראשם פגודת שוודגון (Shwedagon Pagoda) , הפגודה הקדושה לכל בורמזי, והוא מהסטופות (מבני דת בודהיסטים בצורת פעמון גבוה) הגדולות והמרהיבות בעולם הבודהיסטי כולו, אבל הפלורליזם הדתי השאיר גם בית כנסת, מבנים הינדים בסגנון דרום הודו ומסגדים אחדים.
חיי הלילה אינם תוססים, וככלל אין פעילות רבה לאחר השעה 22:00, אבל ישנם מעט מוקדי חיי לילה שאותם יש לחפש, ובהם ישנם מועדונים, ריקודים, סנוקר, מסעדות ובלויי מין בשכר. במהלך היום התנועה בכבישים ערה .
כתבה נוספת על העיר יאנגון | כתבות נוספות על מיאנמר
פגודת שוודגון - סמלה של יאנגון
סמל יאנגון ומיאנמר כולה, והמבנה הדתי החשוב ביותר הוא סטופת הפעמון הקרויה שוודגון פאיה (Shwedagon Paya) , המתנוססת ונראית מכל מקום בעיר, מוארת וזורחת בלילה. "דאגון" הוא שמו של המקום עד 1755 ו-"שווה" משמעותו מוזהב. זוהי סטופה (מבנה דת בודהיסטי מלא, בצורת פעמון גבוה) בגובה של כ-110 מטר – מהגדולות הקיימות בעולם, המצופה בקילוגרמים רבים של זהב. לפי המסורת היא נבנתה בתקופת הבודהה, לפני 2500 שנה, ובה 8 משערות ראשו של הבודהה. המבנה הנוכחי הוא מהמאה ה-18 והוא ממוקם בראש גבעה, שהדרכים אליה הן למעשה שוק מוצרי קדושה צבעוני, בו גם תמצאו את מוכרי כרטיסי הכניסה למתחם המרכזי.
במתחם עצמו ניצב מבנה הסטופה, ומסביבו 8 מקדשים שונים המסמלים את שמונת ימי השבוע על פי הבודהיזם (ראשון, שני, שלישי, רביעי בבוקר, רביעי אחה"צ, חמישי, שישי ושבת), עשרות סטופות קטנות, חדרי תפילה, אולמות ושאר מבנים רוחניים. פרט לזהב הרב, ראש הסטופה משובץ ב- 5448 יהלומים, 2317 אבני אודם, 1076 פעמוני זהב, וממש בשפיץ, עוד יהלום במשקל 76 קראט – רחוק מכל אפשרות גניבה. מומלץ להקדיש לביקור לפחות שעתיים, רצוי אף יותר, ולשבת במתחם ולהתבונן בטקסי התפילה . לבעלי מוגבלות גופנית נבנתה מעלית לצד הכניסה הראשית.

פגודות משניות במתחם פגודת שוודגון (צילום: nattanan726)

ראש הסטופה משובץ ב- 5448 יהלומים, 2317 אבני אודם, 1076 פעמוני זהב,
וממש בשפיץ, עוד יהלום במשקל 76 קראט (צילום: PonAek)
פסל הבודהה השוכב
כשני קילומטרים צפונית למרכז יאנגון, על כביש Shwe-gone Thaing , נמצא מקדש צ'אוקאטאטגי (Chaukhtatgyi Buddha Temple). המבנה מזכיר יותר מוסך, ובו פסל בודהה ענק שוכב ( Reclining Buddha ) , דומה לזה שבעיר באגו. אורכו 66 מטר, לעומת אחיו בבאגו שאורכו "רק" 55 מטר. והמיוחד בו, מלבד השלווה על פניו, הן כפות רגליו המשובצות עבודות צדף מרהיבות.
במרחק הליכה קצר נמצא מקדש נגאטאטגי (Ngahtatgyi Buddha Temple), מוקף גן ירוק וצמחיה, ובאולם המרכזי בודהה יושב ענק בגובה 30 מטר, המכונה "בודהת חמשת הקומות".

הבודהה השוכב במקדש צ'אוקאטאטגי (צילום: Cnmessana)
הספינה של ארמון קרווייק
על האגם המלכותי Kandawgyi נראית למרחוק ספינה בצורת צמד ברבורים מיתולוגיים מוזהבים הנקראים "קרווייק". ארמון קרווייק (Karaweik Palace) מהווה ביחד עם פגודת שוודגון את סמלי העיר יאנגון. הספינה היא למעשה מסעדה צפה בהמשך לגן מטופח ונעים, בה מתקיימת הופעת פולקלור בורמזית לתיירים בכל ערב. הארוחה וההופעה לא זולים במיוחד, אבל גם תרמילאים יכולים לגייס את הסכום וליהנות מארוחה טובה והופעה מעניינת, הנמשכת כשעה. אפשר לבקר בגן ובמסעדה במשך היום אם כי היא פתוחה כמסעדה רק בערב.
פגודת סולה - הפגודה הזהובה
במקום מרכזי, על כביש ראשי במרכז העיר העתיקה, ניצבת הפגודה הזהובה - פגודת סולה (Sule Pagoda), שיש האומרים כי ציצית משערו של הבודהא נמצאת בה. כל סביבת הפגודה רוחשת בקוראים בכף היד, חלפני כספים, אסטרולוגים וסתם "דביקים" אחרים, שיציעו לכם את השמיים והכוכבים... ובדרך כלל גם ירמו אותכם. בסמוך לפגודה נמצא מרכז המידע לתיירים.

זהב נוצץ בפגודת סולה, במרכז העיר העתיקה של יאנגון (צילום: Smanjik)
בית הכנסת של יאנגון
בית הכנסת משמיע ישועה (Musmeah Yeshua) נוסד על ידי יהודים מבגדד בשנת 1896, בתקופה בה החלו יהודי בגדד שחיו תחת השלטון הבריטי, להרחיב עסקיהם לסוראט ובומביי בהודו, והלאה ליאנגון ועד הונג קונג, בעידוד משפחת ששון העשירה, שעסקה בטקסטיל, והעדיפה יהודים שיעבדו במפעליהם. לבורמה הגיעו בגדדים ביחד עם אנשי קבוצת בני-ישראל מבומביי וקוצ'ינים מקרלה, ועד מלחמת העולם כללה הקהילה היהודית 2,500 איש.
בזמן הכיבוש היפני ב-1942 ברחו חלקם להודו, ולאחר המהפכה ב-1962 ברחו הנותרים. בשנת 1968 יצא הרב האחרון. עם שמונה המשפחות היהודיות שנותרו בבורמה, קשה להפעיל את בית הכנסת, והיהודים מעודדים ביקור יהודים מהעולם להשלמת מניין, לפחות בחגים. בית הכנסת ממוקם באזור העיר העתיקה, במרכז העיניינים, פתוח לביקורים, ופעיל בחגים ואירועים מיוחדים. הקהילה מזמינה לראות גם את בית הקברות העתיק (בן כ-700 שנים) בקצה העיר.
כתובת בית הכנסת: רחוב 26 מספר 85, מזוהה בצבעי כחול-לבן ומנורה מעל הפתח.

ברחובות העיר העתיקה של יאנגון - בית הכנסת משמיע ישועה (צילום: יובל נעמן)
המקדש ההינדי-טאמילי
מקדש שרי קאלי (Shri Kali Temple) הוא מקדש הינדי טאמילי, המזכיר את מקדשי דרום הודו, שגגו המשופע במיוחד (=גופראם), עשוי מאות פסלים המספרים את סיפורי האלים, וצבועים בצבעים פסיכדליים. המקדש נבנה על ידי טאמילים שהיגרו לבורמה תחת הכיבוש הבריטי, והיו מיעוט זניח בקרב ההודים הבורמזים, שמרביתם מוסלמים, וביאנגון לבדה מחזיקים עשרות מסגדים. על מנת לשמר את דתם בנו ההינדים מקדש זה, ופעילות דתית של השחלת מחרוזות פרחים לקישוט האלים ותפילות, נערכות כל הזמן, ובמיוחד בחגים ההינדים הרבים. מסביב למקדש נוצר רובע הינדי קטן.
המקדש מוקדש לאלת המוות וההרס קאלי, הניזונה מדם, אם כי לפי המסורת, מדם השד הרע אותו היא משמידה. קאלי הוא אחד השמות של בת זוגתו של האל הנערץ שיווה, ופסליו של האל הרוכב על נאנדי הפר ביחד עם קאלי עטוית הגולגולות, ניתנים לצפייה בין הפסלים הרבים שעל הגג. למי שעדיין לא ביקר בדרום הודו זוהי הזדמנות לראות את הארכיטקטורה המצועצעת והצבעונית של מקדשי טאמיל (סארי-מינקשי במדוראיי), ומי שכבר ראה ישמח לחזור ולהיזכר.
דרך הגעה: על רחוב Koyone Gyee בקצה רחוב 26, בין שוק בוגיוקה ובית הכנסת.

מקדש שרי קאלי, מקדש הינדי בלב יאנגון (צילום: Xianzi Tan)
השוק המקורה של יאנגון
במרכז העיר העתיקה, מערבית מתחנת הרכבת, בבניין קולוניאליסטי מפואר שנבנה ב-1926 תחת השם " שוק סקוט", שוכן שוק מקורה גדול ומקסים. שוק בוגיוקה אונג סאן (Bogyoke Aung San Market) קרוי על שם לוחם החופש והגיבור הלאומי בוגיוקה (גנרל) אונג-סאן 1914-1947 (אביה של מנהיגת האופוזיציה אונג סאן סו צ'י), שלחם לשחרור בורמה ונרצח ביאנגון.
במבנה השוק ישנן כ-1,600 חנויות מחולקות לארבעה רבעים. בשוק אפשר למצוא מזכרות מעניינות כמו חפצים קטנים מאבן ירקן, או פסלוני עץ, כמו גם בדים ורהיטים וכמובן פירות וירקות. אין זה שוק במובן הרגיל אלא יותר מרכז קניות יוקרתי. זהו גם המקום הטוב בעיר להחליף כסף אצל חלפנים "מורשים" וברבות מהחנויות האיכותיות יותר. המשך השוק בדוכני רחוב, בכיוון צפון ומזרח ממבנה השוק. מבנה השוק פתוח בשעות 9:00-17:00 .

השוק המקורה של יאנגון, תבחרו לכם שרשרת... (צילום: efesenko)
טמפרטורות ומשקעים ביאנגון
יאנגון המשיכה לשמש כעיר בירה של מיאנמר גם לאחר קבלת העצמאות הבורמזית, עד שנת 2005, אז נבנתה בירה חדשה מאות קילומטרים צפונית לה, בלב הג'ונגל. גם כיום, למרות היות יאנגון עירם של כ- 5 מיליון איש, ההרגשה בחלקים

וממש בשפיץ, עוד יהלום במשקל 76 קראט
פסל הבודהה השוכב
כשני קילומטרים צפונית למרכז יאנגון, על כביש Shwe-gone Thaing , נמצא מקדש צ'אוקאטאטגי (Chaukhtatgyi Buddha Temple). המבנה מזכיר יותר מוסך, ובו פסל בודהה ענק שוכב ( Reclining Buddha ) , דומה לזה שבעיר באגו. אורכו 66 מטר, לעומת אחיו בבאגו שאורכו "רק" 55 מטר. והמיוחד בו, מלבד השלווה על פניו, הן כפות רגליו המשובצות עבודות צדף מרהיבות.
במרחק הליכה קצר נמצא מקדש נגאטאטגי (Ngahtatgyi Buddha Temple), מוקף גן ירוק וצמחיה, ובאולם המרכזי בודהה יושב ענק בגובה 30 מטר, המכונה "בודהת חמשת הקומות".

הבודהה השוכב במקדש צ'אוקאטאטגי (צילום: Cnmessana)
הספינה של ארמון קרווייק
על האגם המלכותי Kandawgyi נראית למרחוק ספינה בצורת צמד ברבורים מיתולוגיים מוזהבים הנקראים "קרווייק". ארמון קרווייק (Karaweik Palace) מהווה ביחד עם פגודת שוודגון את סמלי העיר יאנגון. הספינה היא למעשה מסעדה צפה בהמשך לגן מטופח ונעים, בה מתקיימת הופעת פולקלור בורמזית לתיירים בכל ערב. הארוחה וההופעה לא זולים במיוחד, אבל גם תרמילאים יכולים לגייס את הסכום וליהנות מארוחה טובה והופעה מעניינת, הנמשכת כשעה. אפשר לבקר בגן ובמסעדה במשך היום אם כי היא פתוחה כמסעדה רק בערב.
פגודת סולה - הפגודה הזהובה
במקום מרכזי, על כביש ראשי במרכז העיר העתיקה, ניצבת הפגודה הזהובה - פגודת סולה (Sule Pagoda), שיש האומרים כי ציצית משערו של הבודהא נמצאת בה. כל סביבת הפגודה רוחשת בקוראים בכף היד, חלפני כספים, אסטרולוגים וסתם "דביקים" אחרים, שיציעו לכם את השמיים והכוכבים... ובדרך כלל גם ירמו אותכם. בסמוך לפגודה נמצא מרכז המידע לתיירים.

זהב נוצץ בפגודת סולה, במרכז העיר העתיקה של יאנגון (צילום: Smanjik)
בית הכנסת של יאנגון
בית הכנסת משמיע ישועה (Musmeah Yeshua) נוסד על ידי יהודים מבגדד בשנת 1896, בתקופה בה החלו יהודי בגדד שחיו תחת השלטון הבריטי, להרחיב עסקיהם לסוראט ובומביי בהודו, והלאה ליאנגון ועד הונג קונג, בעידוד משפחת ששון העשירה, שעסקה בטקסטיל, והעדיפה יהודים שיעבדו במפעליהם. לבורמה הגיעו בגדדים ביחד עם אנשי קבוצת בני-ישראל מבומביי וקוצ'ינים מקרלה, ועד מלחמת העולם כללה הקהילה היהודית 2,500 איש.
בזמן הכיבוש היפני ב-1942 ברחו חלקם להודו, ולאחר המהפכה ב-1962 ברחו הנותרים. בשנת 1968 יצא הרב האחרון. עם שמונה המשפחות היהודיות שנותרו בבורמה, קשה להפעיל את בית הכנסת, והיהודים מעודדים ביקור יהודים מהעולם להשלמת מניין, לפחות בחגים. בית הכנסת ממוקם באזור העיר העתיקה, במרכז העיניינים, פתוח לביקורים, ופעיל בחגים ואירועים מיוחדים. הקהילה מזמינה לראות גם את בית הקברות העתיק (בן כ-700 שנים) בקצה העיר.
כתובת בית הכנסת: רחוב 26 מספר 85, מזוהה בצבעי כחול-לבן ומנורה מעל הפתח.

ברחובות העיר העתיקה של יאנגון - בית הכנסת משמיע ישועה (צילום: יובל נעמן)
המקדש ההינדי-טאמילי
מקדש שרי קאלי (Shri Kali Temple) הוא מקדש הינדי טאמילי, המזכיר את מקדשי דרום הודו, שגגו המשופע במיוחד (=גופראם), עשוי מאות פסלים המספרים את סיפורי האלים, וצבועים בצבעים פסיכדליים. המקדש נבנה על ידי טאמילים שהיגרו לבורמה תחת הכיבוש הבריטי, והיו מיעוט זניח בקרב ההודים הבורמזים, שמרביתם מוסלמים, וביאנגון לבדה מחזיקים עשרות מסגדים. על מנת לשמר את דתם בנו ההינדים מקדש זה, ופעילות דתית של השחלת מחרוזות פרחים לקישוט האלים ותפילות, נערכות כל הזמן, ובמיוחד בחגים ההינדים הרבים. מסביב למקדש נוצר רובע הינדי קטן.
המקדש מוקדש לאלת המוות וההרס קאלי, הניזונה מדם, אם כי לפי המסורת, מדם השד הרע אותו היא משמידה. קאלי הוא אחד השמות של בת זוגתו של האל הנערץ שיווה, ופסליו של האל הרוכב על נאנדי הפר ביחד עם קאלי עטוית הגולגולות, ניתנים לצפייה בין הפסלים הרבים שעל הגג. למי שעדיין לא ביקר בדרום הודו זוהי הזדמנות לראות את הארכיטקטורה המצועצעת והצבעונית של מקדשי טאמיל (סארי-מינקשי במדוראיי), ומי שכבר ראה ישמח לחזור ולהיזכר.
דרך הגעה: על רחוב Koyone Gyee בקצה רחוב 26, בין שוק בוגיוקה ובית הכנסת.

מקדש שרי קאלי, מקדש הינדי בלב יאנגון (צילום: Xianzi Tan)
השוק המקורה של יאנגון
במרכז העיר העתיקה, מערבית מתחנת הרכבת, בבניין קולוניאליסטי מפואר שנבנה ב-1926 תחת השם " שוק סקוט", שוכן שוק מקורה גדול ומקסים. שוק בוגיוקה אונג סאן (Bogyoke Aung San Market) קרוי על שם לוחם החופש והגיבור הלאומי בוגיוקה (גנרל) אונג-סאן 1914-1947 (אביה של מנהיגת האופוזיציה אונג סאן סו צ'י), שלחם לשחרור בורמה ונרצח ביאנגון.
במבנה השוק ישנן כ-1,600 חנויות מחולקות לארבעה רבעים. בשוק אפשר למצוא מזכרות מעניינות כמו חפצים קטנים מאבן ירקן, או פסלוני עץ, כמו גם בדים ורהיטים וכמובן פירות וירקות. אין זה שוק במובן הרגיל אלא יותר מרכז קניות יוקרתי. זהו גם המקום הטוב בעיר להחליף כסף אצל חלפנים "מורשים" וברבות מהחנויות האיכותיות יותר. המשך השוק בדוכני רחוב, בכיוון צפון ומזרח ממבנה השוק. מבנה השוק פתוח בשעות 9:00-17:00 .

השוק המקורה של יאנגון, תבחרו לכם שרשרת... (צילום: efesenko)
טמפרטורות ומשקעים ביאנגון


פגודת סולה - הפגודה הזהובה
במקום מרכזי, על כביש ראשי במרכז העיר העתיקה, ניצבת הפגודה הזהובה - פגודת סולה (Sule Pagoda), שיש האומרים כי ציצית משערו של הבודהא נמצאת בה. כל סביבת הפגודה רוחשת בקוראים בכף היד, חלפני כספים, אסטרולוגים וסתם "דביקים" אחרים, שיציעו לכם את השמיים והכוכבים... ובדרך כלל גם ירמו אותכם. בסמוך לפגודה נמצא מרכז המידע לתיירים.

זהב נוצץ בפגודת סולה, במרכז העיר העתיקה של יאנגון (צילום: Smanjik)
בית הכנסת של יאנגון
בית הכנסת משמיע ישועה (Musmeah Yeshua) נוסד על ידי יהודים מבגדד בשנת 1896, בתקופה בה החלו יהודי בגדד שחיו תחת השלטון הבריטי, להרחיב עסקיהם לסוראט ובומביי בהודו, והלאה ליאנגון ועד הונג קונג, בעידוד משפחת ששון העשירה, שעסקה בטקסטיל, והעדיפה יהודים שיעבדו במפעליהם. לבורמה הגיעו בגדדים ביחד עם אנשי קבוצת בני-ישראל מבומביי וקוצ'ינים מקרלה, ועד מלחמת העולם כללה הקהילה היהודית 2,500 איש.
בזמן הכיבוש היפני ב-1942 ברחו חלקם להודו, ולאחר המהפכה ב-1962 ברחו הנותרים. בשנת 1968 יצא הרב האחרון. עם שמונה המשפחות היהודיות שנותרו בבורמה, קשה להפעיל את בית הכנסת, והיהודים מעודדים ביקור יהודים מהעולם להשלמת מניין, לפחות בחגים. בית הכנסת ממוקם באזור העיר העתיקה, במרכז העיניינים, פתוח לביקורים, ופעיל בחגים ואירועים מיוחדים. הקהילה מזמינה לראות גם את בית הקברות העתיק (בן כ-700 שנים) בקצה העיר.
כתובת בית הכנסת: רחוב 26 מספר 85, מזוהה בצבעי כחול-לבן ומנורה מעל הפתח.

ברחובות העיר העתיקה של יאנגון - בית הכנסת משמיע ישועה (צילום: יובל נעמן)
המקדש ההינדי-טאמילי
מקדש שרי קאלי (Shri Kali Temple) הוא מקדש הינדי טאמילי, המזכיר את מקדשי דרום הודו, שגגו המשופע במיוחד (=גופראם), עשוי מאות פסלים המספרים את סיפורי האלים, וצבועים בצבעים פסיכדליים. המקדש נבנה על ידי טאמילים שהיגרו לבורמה תחת הכיבוש הבריטי, והיו מיעוט זניח בקרב ההודים הבורמזים, שמרביתם מוסלמים, וביאנגון לבדה מחזיקים עשרות מסגדים. על מנת לשמר את דתם בנו ההינדים מקדש זה, ופעילות דתית של השחלת מחרוזות פרחים לקישוט האלים ותפילות, נערכות כל הזמן, ובמיוחד בחגים ההינדים הרבים. מסביב למקדש נוצר רובע הינדי קטן.
המקדש מוקדש לאלת המוות וההרס קאלי, הניזונה מדם, אם כי לפי המסורת, מדם השד הרע אותו היא משמידה. קאלי הוא אחד השמות של בת זוגתו של האל הנערץ שיווה, ופסליו של האל הרוכב על נאנדי הפר ביחד עם קאלי עטוית הגולגולות, ניתנים לצפייה בין הפסלים הרבים שעל הגג. למי שעדיין לא ביקר בדרום הודו זוהי הזדמנות לראות את הארכיטקטורה המצועצעת והצבעונית של מקדשי טאמיל (סארי-מינקשי במדוראיי), ומי שכבר ראה ישמח לחזור ולהיזכר.
דרך הגעה: על רחוב Koyone Gyee בקצה רחוב 26, בין שוק בוגיוקה ובית הכנסת.

מקדש שרי קאלי, מקדש הינדי בלב יאנגון (צילום: Xianzi Tan)
השוק המקורה של יאנגון
במרכז העיר העתיקה, מערבית מתחנת הרכבת, בבניין קולוניאליסטי מפואר שנבנה ב-1926 תחת השם " שוק סקוט", שוכן שוק מקורה גדול ומקסים. שוק בוגיוקה אונג סאן (Bogyoke Aung San Market) קרוי על שם לוחם החופש והגיבור הלאומי בוגיוקה (גנרל) אונג-סאן 1914-1947 (אביה של מנהיגת האופוזיציה אונג סאן סו צ'י), שלחם לשחרור בורמה ונרצח ביאנגון.
במבנה השוק ישנן כ-1,600 חנויות מחולקות לארבעה רבעים. בשוק אפשר למצוא מזכרות מעניינות כמו חפצים קטנים מאבן ירקן, או פסלוני עץ, כמו גם בדים ורהיטים וכמובן פירות וירקות. אין זה שוק במובן הרגיל אלא יותר מרכז קניות יוקרתי. זהו גם המקום הטוב בעיר להחליף כסף אצל חלפנים "מורשים" וברבות מהחנויות האיכותיות יותר. המשך השוק בדוכני רחוב, בכיוון צפון ומזרח ממבנה השוק. מבנה השוק פתוח בשעות 9:00-17:00 .

השוק המקורה של יאנגון, תבחרו לכם שרשרת... (צילום: efesenko)
טמפרטורות ומשקעים ביאנגון

בית הכנסת משמיע ישועה (Musmeah Yeshua) נוסד על ידי יהודים מבגדד בשנת 1896, בתקופה בה החלו יהודי בגדד שחיו תחת השלטון הבריטי, להרחיב עסקיהם לסוראט ובומביי בהודו, והלאה ליאנגון ועד הונג קונג, בעידוד משפחת ששון העשירה, שעסקה בטקסטיל, והעדיפה יהודים שיעבדו במפעליהם. לבורמה הגיעו בגדדים ביחד עם אנשי קבוצת בני-ישראל מבומביי וקוצ'ינים מקרלה, ועד מלחמת העולם כללה הקהילה היהודית 2,500 איש.

ברחובות העיר העתיקה של יאנגון - בית הכנסת משמיע ישועה
המקדש ההינדי-טאמילי
מקדש שרי קאלי (Shri Kali Temple) הוא מקדש הינדי טאמילי, המזכיר את מקדשי דרום הודו, שגגו המשופע במיוחד (=גופראם), עשוי מאות פסלים המספרים את סיפורי האלים, וצבועים בצבעים פסיכדליים. המקדש נבנה על ידי טאמילים שהיגרו לבורמה תחת הכיבוש הבריטי, והיו מיעוט זניח בקרב ההודים הבורמזים, שמרביתם מוסלמים, וביאנגון לבדה מחזיקים עשרות מסגדים. על מנת לשמר את דתם בנו ההינדים מקדש זה, ופעילות דתית של השחלת מחרוזות פרחים לקישוט האלים ותפילות, נערכות כל הזמן, ובמיוחד בחגים ההינדים הרבים. מסביב למקדש נוצר רובע הינדי קטן.
המקדש מוקדש לאלת המוות וההרס קאלי, הניזונה מדם, אם כי לפי המסורת, מדם השד הרע אותו היא משמידה. קאלי הוא אחד השמות של בת זוגתו של האל הנערץ שיווה, ופסליו של האל הרוכב על נאנדי הפר ביחד עם קאלי עטוית הגולגולות, ניתנים לצפייה בין הפסלים הרבים שעל הגג. למי שעדיין לא ביקר בדרום הודו זוהי הזדמנות לראות את הארכיטקטורה המצועצעת והצבעונית של מקדשי טאמיל (סארי-מינקשי במדוראיי), ומי שכבר ראה ישמח לחזור ולהיזכר.
דרך הגעה: על רחוב Koyone Gyee בקצה רחוב 26, בין שוק בוגיוקה ובית הכנסת.

מקדש שרי קאלי, מקדש הינדי בלב יאנגון (צילום: Xianzi Tan)
השוק המקורה של יאנגון
במרכז העיר העתיקה, מערבית מתחנת הרכבת, בבניין קולוניאליסטי מפואר שנבנה ב-1926 תחת השם " שוק סקוט", שוכן שוק מקורה גדול ומקסים. שוק בוגיוקה אונג סאן (Bogyoke Aung San Market) קרוי על שם לוחם החופש והגיבור הלאומי בוגיוקה (גנרל) אונג-סאן 1914-1947 (אביה של מנהיגת האופוזיציה אונג סאן סו צ'י), שלחם לשחרור בורמה ונרצח ביאנגון.
במבנה השוק ישנן כ-1,600 חנויות מחולקות לארבעה רבעים. בשוק אפשר למצוא מזכרות מעניינות כמו חפצים קטנים מאבן ירקן, או פסלוני עץ, כמו גם בדים ורהיטים וכמובן פירות וירקות. אין זה שוק במובן הרגיל אלא יותר מרכז קניות יוקרתי. זהו גם המקום הטוב בעיר להחליף כסף אצל חלפנים "מורשים" וברבות מהחנויות האיכותיות יותר. המשך השוק בדוכני רחוב, בכיוון צפון ומזרח ממבנה השוק. מבנה השוק פתוח בשעות 9:00-17:00 .

השוק המקורה של יאנגון, תבחרו לכם שרשרת... (צילום: efesenko)
טמפרטורות ומשקעים ביאנגון

מקדש שרי קאלי, מקדש הינדי בלב יאנגון (צילום: Xianzi Tan)
במבנה השוק

טמפרטורות ומשקעים ביאנגון
|
|||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|