.jpg)
.jpg)
יעדי טיול בעיר קוצ'ין והנקודה היהודית
מאת: יובל נעמן
קוצ'י, או כפי שהיא מוכרת בשמה הישן קוצ'ין, היא עיר נמל לחופי דרום הודו, במדינת קרלה. זהו נמל טבעי ממנו התקיים סחר ימי ענף בכל האוקיינוס ההודי והים הערבי. כנמל טבעי, היה המקום נקודה אסטרטגית, שהייתה נקודת הישוב הראשונה של אירופאים בתת-היבשת, ונכבשה על ידי מעצמות קולוניאליסטיות שונות במהלך המאות האחרונות.
בכתבה נכיר את נקודות העניין העיקריות בעיר קוצ'י (Kochi) ונקדיש פרק מיוחד לקהילה היהודית, שעלתה ברובה לישראל.
רובעים בעיר קוצין המתוארים בכתבה:
רובע
יעדים נוספים ובתי מלון מומלצים:
מלון פרגרנט נייצ'ר קוצ'י ברובע מאטאנצ'רי | מלון ג’ינג’ר האוס מוזיאום ברובע היהודי
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
קוצ'ין והנקודה היהודית
עבורנו כיהודים, יש לעיר קוצ'ין (C ochi n ) מעמד מיוחד. קהילה יהודית קיימת זה מאות שנים בחופי מאלבאר (דרום הודו). יש האומרים שעוד מתקופת משלחות הסחר עם מלכת שבא, בתקופת שלמה המלך, ויש הדוחים את הגעת היהודים לגלות אשור. עדויות להימצאות יהודים נמצאו רק מהמאה העשירית ואילך. יהודים הודים אלו נקראו "היהודים הכהים". ברבות השנים, עבדים שהיו בבתי היהודים והשתחררו, קיבלו על עצמם את היהדות כפי שהכירו, וחיו בקהילה שנקראה "המשוחררים".
עם הגעת הפורטוגלים, מיד לאחר גירוש ספרד, ובמהלך גירוש פורטוגל, הגיעו איתם יהודים מחצי האי האיברי והקימו קהילות מתבדלות של יהודים זרים "פארדאסים" בשפת המקום. תקופת שלטון הפורטוגלים לא היטיבה עם יהודי הודו, והאינקוויזיציה הגיעה גם לשם, אבל בתקופת השלטון ההולנדי הייתה ליהודים עדנה, וגם תחת השלטון הבריטי הצליחה הקהילה לשרוד ולשגשג. קהילות היהודים השונות לא התערבבו זו עם זו, ועם הקמת מדינת ישראל עלו מרבית יהודי קוצ'ין ארצה (גם כאן לא התערבבו הקהילות השונות).
לא הרבה נשאר מיהדות קוצ'ין. העיר היהודית ממשיכה להיקרא Jew Toun והיא נחשבת לאתר תיירות, ההמטופח בידי מוסדות התיירות של העיר. פרט לכך ישנם בעיר מספר בתי כנסת נטושים, בית כנסת פעיל אחד (עליו ארחיב בהמשך) ומספר בתי קברות.
עוד על יהדות קוצ'ין בכתבה על יהודי הודו
סורגים ברובע היהודי ומצבות ב בית הקברות היהודי בקוצ'ין (צילום: יובל נעמן)
כאן גרה (פעם) משפחת שמחה, שלט על אחד הבתים ליד בית הכנסת בקוצ'ין (צילום: CC B_lomi)
מלון מומלץ ברובע היהודי של קוצ'ין
מלון ג’ינג’ר האוס מוזיאום (Ginger House Museum Hotel) ממוקם בקרבת הרובע היהודי ובית הכנסת היחיד שעדיין פעיל בעיר. הוא מציע חדרים גדולים וסוויטות ענקיות, ממוזגים ומרוהטים בסגנון מסורתי, היכולים להתאים גם למשפחות. צוות המלון ידידותי ונכון לסייע בכל שאלה ובקשה
מלון ג’ינג’ר האוס מוזיאום - בקרבת בית הכנסת של קוצ'ין
רובע מבצר קוצ'ין
במשך מאות שנים, נמל קוזיקוד ( Kozhikode ) אשר מצפון לעיר קוצ'ין, היה החשוב ביותר בדרום מערב הודו. הייתה זו העיר הצבעונית הבינלאומית הגדולה של דרום הודו, אליה הגיעו ציי סוחר מהמזרח הרחוק והקרוב וכן ואסקו דה גאמה הפורטוגזי ב-1498.
מבצר קוצ'י ( Fort Kochi ) הוא שמה של השכונה, שיחד עם השכונות מאטאנצ'רי וארנקולם אוחדו לעיר אחת שנקראת כיום קוצ'י. בחצי-האי עליו היא שוכנת היה נמל קדום, שהיווה נקודת סחר בתבלינים. עם בוא הפורטוגלים ,בראשות ואסקו דה גאמה, הוקם עליה מבצר והיא הפכה אתר לסחר ימי ולהתיישבות. 150 שנה אחרי בוא הפורטוגזים, באמצע המאה ה-17, הגיעו ההולנדים וכבשו את חצי האי. הם הרסו את מרבית הכנסיות הקתוליות והקימו כנסיות פרוטסטנטיות. מאה שנים חלפו, וב- 1760 נכבשה העיר על-ידי הסולטן של מייסור והפכה מוסלמית. ב- 1790 עברה לידי הבריטים והכנסיות הוסבו להיות כנסיות אנגליקניות.
רובע מבצר קוצ'י הוא המרכז התיירותי היפה בקוצ'י כולה, ולמרות התמסחרותו הוא עדיין שקט,רגוע ונינוח, מתאים למחפש את רוח העיר וכן מציע מלונות רבים ומסעדות טובות.
באזור זה נמליץ על (Fragrant Nature Kochi ), המציע מרכז ספא ובריכת שחיה על הגג, עם נוף נהדר לעיר ולנמל.
בתי מלון נוספים ברובע מבצר קוצ'י
רובע ארנקולם ורובע מאטאנצ'רי
רובע ארנקולם (Ernakulam) גם הוא הוא כיום חלק מהעיר קוצ'י. את הרובע חוצה רחוב מהאטמה גאנד נויות יוקרה ועסקים מודרניים. במזרח העיר נמצאות תחנות הרכבת והאוטובוסים, וכאן גם מרכז המידע לתיירים ומעגן המעבורות לאיים באגם ומבאנאד ( Vembanad ) ולקוצ'ין.
לינה ברובע ארנקולם
רובע מאטאנצ'רי ( Mattancherry ), הרובע הנוסף של העיר קוצ'ין, נמצא במרחק של כ- 3 ק"מ מרובע מבצר קוצ'ין. חלק זה של העיר היה מרכז לסחר בתבלינים, ובעיקר כורכום, פלפל ותה. באזור זה פרחה הקהילה היהודית, במיוחד בתקופת שלטון ההולנדים. בשכונה זו נמצא בית הכנסת פאראדסי (Paradesi Synagogue) - בית הכנסת היחיד שעדיין פעיל מתוך שבעת בתי הכנסת בעיר. סביב לו נמצא הרובע היהודי (Jew Town) ובו בתים עם סממנים יהודיים. זהו אחד ממרכזי התיירות וסחר התבלינים בקוצ'ין, ובליל הריחות כאן משכר .
לעת ערב נעים להגיע לאזור מאטאנצ'רי בו מרוכזים מרבית בתי המלון והתיירים בעיר קוצ'ין.
בתמונה - תצפית על הנמל מבריכת מלון פרגרנט נייצ'ר קוצ'י ברובע פורט קוצ'י
ארמון מאטאנצ'רי - הארמון ההולנדי
בסמוך לרובע היהודי, ארמון מאטאנצ'רי ( Mattancherry Palace ) נבנה על ידי הפורטוגלים, והוענק במתנה לראג'ה (מלך) של קוצ'ין. בהמשך שופץ הארמון בידי ההולנדים, ומכאן כינויו "הארמון ההולנדי". השם מאטאנצ'רי הוא שמו של הרובע בו הוא נמצא. יש כאן ציורי קיר מהמרהיבים בהודו כולה, אך רמת התאורה גרועה מאד, עם השתקפויות שכמעט אינן מאפשרות צפייה בתמונות בכללותן. יש כאן גם מפות הולנדיות של קוצ'ין, ותמונות כל שושלת הראג'ות של קוצ'ין עם סיפור חייהם. הצילום אסור בתוך המבנה .
השפעת הפורטוגלים בהודו
מוזיאון אינדו-פורטוגז (Indo-Portuguese Museum) - מוזיאון הפורטוגלים בהודו, נבנה בדרום מבצר קוצ'ין, בבית הבישוף של קוצ'ין, בידי הבישוף ד"ר יוסף קוריטרה במטרה לשמר את ההשפעה הקולוניאליסטית של הכובשים, בעיקר הפורטוגזים, על קוצ'ין וסביבתה. המוזיאון מחולק לחמישה חלקים: חיים אזרחיים, תהלוכה ומצעד, קתדרלה, אוצר ומזבח. המוזיאון מציג את ההשפעה התרבותית של הפורטוגזים על אנשי המקום, באומנות וארכיטקטורה, ובעיקר בנושא הדתי. בין השאר מוצגים במקום חלק ממזבח עשוי עץ טיק מהמאה ה-16, גלימות כמורה, צלבים יקרי ערך וחשיבות ותשמישים אחרים ופסלים דתיים.
האירופאי הראשון שהגיע להודו
כנסיית סן פרנסיסקו ( Saint Francis Church ) היא הכנסייה העתיקה ביותר שנבנתה על ידי האירופאים ועדיין עומדת על תה ב-1506-1516 ככנסייה פרנציסקנית, אך כנסיית העץ המקורית הוחלפה במבנה לבנים באמצע המאה ה-16. לאחר כיבוש העיר באמצע המאה ה-17, ההולנדים הפכו אותה לכנסייה פרוטסטנטית, רק כדי שבסוף המאה ה-18 היא תהפוך לאנגליקנית, עם כיבוש העיר בידי האנגלים .
בכנסייה נקברה גופתו של מגלה הדרך מאירופה להודו - וואסקו דה-גאמה, בשנת 1524, עד העברת הגופה לעיר ליסבון בפורטוגל, 14 שנה מאוחר יותר. המצבה על קברו המקורי עדיין נמצאת בצידו הדרומי של אולם הכנסייה . לא נדרשים בדמי כניסה, אבל הכומר מנסה לשדל לתרומות.
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
הכנסייה המנצחת של קוצ'ין
בתחרות המתמדת בין כנסיית סן פרנסיסקו לחברתה בזיליקת סנטה קרוז (Santa Cruz Basilica) , השנייה מנצחת ואף קיבלה תואר של בזיליקה באמצע המאה ה-16 על ידי האפיפיור . רק הן נותרו על כנן בהרס הכנסיות הקתוליות, שביצעו ההולנדים הפרוטסטנטים בעת כיבוש את העיר . האנגלים הרסו את המבנה הישן וב-1905 חנכו במקום כנסייה חדשה ויפה בהרבה מזו של סן-פרנסיסקו, ובשנת 1984 העלה האפיפיור את הכנסייה לדרגת בזיליקה .
זהו המבנה הקתולי החשוב ביותר בעיר, אל מול מתחרהו סן-פרנסיסקו, שהוא מרכז הכנסייה הפרוטסטנטית של דרום הודו .
היסטוריה על מצבות האירופאים בקוצ'ין
בית הקברות ההולנדי (Dutch Cemetery) הוא למעשה בית קברות אירופאי, מאחר ולמרות שמו לא רק הולנדים קבורים בו. הוא נפתח ב-1724 ומוחזק על ידי הכמרים מכנסיית סן פרנסיסקו, עמם גם יש לתאם ביקור בו. זהו מתחם סגור בסמוך לים, בו המצבות נשארו במצב סביר (בהתחשב בים הקרוב). הוא נשמר מטופח, ומציג את ההיסטוריה האירופאית הקולוניאליסטית של מבצר קוצ'ין . 
קברים בבית הקברות ההולנדי בקוצ'ין (צילום: יובל נעמן)
רשתות הדיג הסיניות הציוריות
רשתות הדייג שכל כך מאפיינות את קוצ'ין - רשתות הדייג הסיניות ( Chinese fishing nets ), הן למעשה מתקני מנוף, הקבועים בעמודים לקרקע הנהר או חוף הים, כשמצדם האחד רשת רבועה רפויה ובצד השני זרועה ארוכה, עליה תלויות אבנים כבדות . במקומות אחרים, מחוץ לקוצ'ין, ישנן גם מנורות מעל מרכז הרשת, העוזרות למשיכת הדגים למרכזה . לקראת הלילה מורידים את הרשתות אל המים. מי שמשתמש בתאורה מלאכותית מושך בכך אף יותר דגים, וכשהדייגים בעבודה משותפת בוחרים להרים את הרשת, שוליה עולים אל מחוץ למים, בעוד שהדגים נלכדים במרכזה . שיטת דיג זו הובאה ככל הנראה על ידי הצי הענק של ג'אנג-חא, האדמירל המוסלמי יליד קונמינג, בתקופת הפתיחות של שושלת מינג הסינית אל העולם (ראשית המאה ה-15), אז הפליג צי הענק הסיני בכל חופי הים הערבי והאוקיינוס ההודי, ויש האומרים שאף גילה את אמריקה, אנטארקטיקה ואוסטרליה.
עבור הצי הזה, קוצ'ין כמרכז סחר גדול בתבלינים, היתה מוקד חשוב ביותר. משערים שהם היו אלו שהביאו את שיטת הדיג הזו לחופי מאלבאר, בעוד שבסין היא פסה מהעולם . תמונות רשתות הדיג הסיניות בצפון קוצ'ין הן מסמלי העיר, אם כי אפשר לראות את הרשתות לאורך כל חופי קרלה ובתעלות המים שלה, כמו גם לאורך נהר המאקונג בתאילנד ובמקומות נוספים במזרח.
שוק הדגים של קוצ'ין
ממזרח לרשתות הדייג הסיניות, בצפון מבצר קוצ'ין, כל יום, בשעות אחר הצהריים, לפני שקיעת השמש, מגיעות למזח סירות דייגים עמוסות שלל יום הדייג. מעבר לרחבת שוק הדגים ( Fish Market ) מגיעות משאיות קירור וקבלנים עם גושי קרח. בתווך ניצב כרוז מכירות פומביות ולידו משקל . כשהסחורה נפרקת בסלים ליד הכרוז, נערך מכרז פומבי, לאחריו שקילה, וכסף רב מחליף ידיים. הסוחרים עורמים את הדגים שנרכשו בערימות, עליהן נשפך קרח מרוסק, בטרם יועמסו הדגים על המשאיות להפצה במדינה כולה .
את הדגים הפחות מרשימים, ושאר יצורי הים, רוכשים סוחרי הבאסטות המקומיים, הפותחים שולחן מכירה בסמוך לרחבת המכירה הפומבית . גם העורבים ממתינים בסבלנות לתורם, שיגיע עם רדת החשכה .
יהדות קוצ'ין
בגל העלייה ארצה, לאחר הקמת מדינת ישראל, עזבו מרבית היהודים הפאראדסים (וכל המאלבארים) את קוצ'ין, והקהילה הצטמצמה לעשרות בודדות.
בית הכנסת משמש כבית תפילה רק במקרים בודדים, בעיקר בחגים. הוא נפתח כאתר תיירות בעידוד ממשלת הודו ועיריית קוצ'ין. כיום, סיורי התיירות של העיר עוברים גם בבית הכנסת, בו לא חובשים כיפה, אבל מקפידים על חליצת נעליים, אוסרים על צילום וכניסה במכנס קצר וללא כיסוי כתפיים, ומשלמים דמי כניסה .
מגדל השעון הצמוד לבית הכנסת נבנה על ידי יחזקאל רחבי, סוחר בחברת הסחר ההולנדית, מעשירי הקהילה במאה ה-18. הספרות שעל ארבעת צדדיו כתובות בעברית, רומית, ערבית ומלאילאם (שפת המקום).
סרטון וידאו מעניין על יהדות קוצ'ין אז והיום
ריקוד הקתקאלי
קתקאלי ( Kathakali), ב סנסקריט "סיפור משחק", הינו הריקוד הייחודי לאזור דובר מלאילאם (מדינת קרלה). הלבוש בולט, גדול מהחיים עצמם, והאיפור בצבעים חזקים ובולטים. במקור סיפרו הריקודים את סיפורי המיתוסים ההודים, אולם הם יכולים להציג באותה מידה כל סיפור אחר, גם אם אינו הודי. לשם סיפור המעשה ישנה שפה של הבעות פנים קיצוניות ותנועות וידיים, המחולקת למילים ואותיות. את התנועות מלווים בשירת זמר ובתזמורת. הריקוד הוא שפה בה יש אותיות ומילים בתנועות ידיים. כל האיפור והלבוש מטרתו להראות שהאומנות גדולה מהחיים ולכן הגדלת הפנים והדגשתם, והתלבושות המנופחות ביותר . שלושת שכבות הלחיים המוגדלות מסמלות את השילוש האלוהי: בראהמה-ווישנו-שיווא .
הריקוד כמו ריקודים מסורתיים בחלקים רבים בעולם, נעשה רק על ידי גברים, המגלמים גם את הדמויות הנשיות . את המופע ניתן לראות במקומות שונים בעיר ובקרלה כולה. המופע הוותיק ובעל הפרסים הרבים ביותר ה מופעים נוספים אפשר לראות בכל יום בדרום העיר ארנקולם ובמרכז לקתהקלי בפורט קוצ'ין המופע הוא חוויה מיוחדת. כשעה וחצי לפני המופע השחקנים מתחילים להתאפר בנוכחות הקהל. לא חייבים לראות את הכל, אבל ניתן ואף רצוי להגיע כחצי שעה לפני המופע המרכזי. המופע עצמו נמשך כשעה וחצי. כרטיסים ניתן להזמין בכל מלון .
רובע מבצר קוצ'ין
במשך מאות שנים, נמל קוזיקוד ( Kozhikode ) אשר מצפון לעיר קוצ'ין, היה החשוב ביותר בדרום מערב הודו. הייתה זו העיר הצבעונית הבינלאומית הגדולה של דרום הודו, אליה הגיעו ציי סוחר מהמזרח הרחוק והקרוב וכן ואסקו דה גאמה הפורטוגזי ב-1498.
מבצר קוצ'י ( Fort Kochi ) הוא שמה של השכונה, שיחד עם השכונות מאטאנצ'רי וארנקולם אוחדו לעיר אחת שנקראת כיום קוצ'י. בחצי-האי עליו היא שוכנת היה נמל קדום, שהיווה נקודת סחר בתבלינים. עם בוא הפורטוגלים ,בראשות ואסקו דה גאמה, הוקם עליה מבצר והיא הפכה אתר לסחר ימי ולהתיישבות. 150 שנה אחרי בוא הפורטוגזים, באמצע המאה ה-17, הגיעו ההולנדים וכבשו את חצי האי. הם הרסו את מרבית הכנסיות הקתוליות והקימו כנסיות פרוטסטנטיות. מאה שנים חלפו, וב- 1760 נכבשה העיר על-ידי הסולטן של מייסור והפכה מוסלמית. ב- 1790 עברה לידי הבריטים והכנסיות הוסבו להיות כנסיות אנגליקניות.
רובע מבצר קוצ'י הוא המרכז התיירותי היפה בקוצ'י כולה, ולמרות התמסחרותו הוא עדיין שקט,רגוע ונינוח, מתאים למחפש את רוח העיר וכן מציע מלונות רבים ומסעדות טובות.
באזור זה נמליץ על (Fragrant Nature Kochi ), המציע מרכז ספא ובריכת שחיה על הגג, עם נוף נהדר לעיר ולנמל.
בתי מלון נוספים ברובע מבצר קוצ'י
רובע ארנקולם ורובע מאטאנצ'רי
רובע ארנקולם (Ernakulam) גם הוא הוא כיום חלק מהעיר קוצ'י. את הרובע חוצה רחוב מהאטמה גאנד נויות יוקרה ועסקים מודרניים. במזרח העיר נמצאות תחנות הרכבת והאוטובוסים, וכאן גם מרכז המידע לתיירים ומעגן המעבורות לאיים באגם ומבאנאד ( Vembanad ) ולקוצ'ין.
לינה ברובע ארנקולם
רובע מאטאנצ'רי ( Mattancherry ), הרובע הנוסף של העיר קוצ'ין, נמצא במרחק של כ- 3 ק"מ מרובע מבצר קוצ'ין. חלק זה של העיר היה מרכז לסחר בתבלינים, ובעיקר כורכום, פלפל ותה. באזור זה פרחה הקהילה היהודית, במיוחד בתקופת שלטון ההולנדים. בשכונה זו נמצא בית הכנסת פאראדסי (Paradesi Synagogue) - בית הכנסת היחיד שעדיין פעיל מתוך שבעת בתי הכנסת בעיר. סביב לו נמצא הרובע היהודי (Jew Town) ובו בתים עם סממנים יהודיים. זהו אחד ממרכזי התיירות וסחר התבלינים בקוצ'ין, ובליל הריחות כאן משכר .
לעת ערב נעים להגיע לאזור מאטאנצ'רי בו מרוכזים מרבית בתי המלון והתיירים בעיר קוצ'ין.
בתמונה - תצפית על הנמל מבריכת מלון פרגרנט נייצ'ר קוצ'י ברובע פורט קוצ'י
ארמון מאטאנצ'רי - הארמון ההולנדי
בסמוך לרובע היהודי, ארמון מאטאנצ'רי ( Mattancherry Palace ) נבנה על ידי הפורטוגלים, והוענק במתנה לראג'ה (מלך) של קוצ'ין. בהמשך שופץ הארמון בידי ההולנדים, ומכאן כינויו "הארמון ההולנדי". השם מאטאנצ'רי הוא שמו של הרובע בו הוא נמצא. יש כאן ציורי קיר מהמרהיבים בהודו כולה, אך רמת התאורה גרועה מאד, עם השתקפויות שכמעט אינן מאפשרות צפייה בתמונות בכללותן. יש כאן גם מפות הולנדיות של קוצ'ין, ותמונות כל שושלת הראג'ות של קוצ'ין עם סיפור חייהם. הצילום אסור בתוך המבנה .
השפעת הפורטוגלים בהודו
מוזיאון אינדו-פורטוגז (Indo-Portuguese Museum) - מוזיאון הפורטוגלים בהודו, נבנה בדרום מבצר קוצ'ין, בבית הבישוף של קוצ'ין, בידי הבישוף ד"ר יוסף קוריטרה במטרה לשמר את ההשפעה הקולוניאליסטית של הכובשים, בעיקר הפורטוגזים, על קוצ'ין וסביבתה. המוזיאון מחולק לחמישה חלקים: חיים אזרחיים, תהלוכה ומצעד, קתדרלה, אוצר ומזבח. המוזיאון מציג את ההשפעה התרבותית של הפורטוגזים על אנשי המקום, באומנות וארכיטקטורה, ובעיקר בנושא הדתי. בין השאר מוצגים במקום חלק ממזבח עשוי עץ טיק מהמאה ה-16, גלימות כמורה, צלבים יקרי ערך וחשיבות ותשמישים אחרים ופסלים דתיים.
האירופאי הראשון שהגיע להודו
כנסיית סן פרנסיסקו ( Saint Francis Church ) היא הכנסייה העתיקה ביותר שנבנתה על ידי האירופאים ועדיין עומדת על תה ב-1506-1516 ככנסייה פרנציסקנית, אך כנסיית העץ המקורית הוחלפה במבנה לבנים באמצע המאה ה-16. לאחר כיבוש העיר באמצע המאה ה-17, ההולנדים הפכו אותה לכנסייה פרוטסטנטית, רק כדי שבסוף המאה ה-18 היא תהפוך לאנגליקנית, עם כיבוש העיר בידי האנגלים .
בכנסייה נקברה גופתו של מגלה הדרך מאירופה להודו - וואסקו דה-גאמה, בשנת 1524, עד העברת הגופה לעיר ליסבון בפורטוגל, 14 שנה מאוחר יותר. המצבה על קברו המקורי עדיין נמצאת בצידו הדרומי של אולם הכנסייה . לא נדרשים בדמי כניסה, אבל הכומר מנסה לשדל לתרומות.
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
הכנסייה המנצחת של קוצ'ין
בתחרות המתמדת בין כנסיית סן פרנסיסקו לחברתה בזיליקת סנטה קרוז (Santa Cruz Basilica) , השנייה מנצחת ואף קיבלה תואר של בזיליקה באמצע המאה ה-16 על ידי האפיפיור . רק הן נותרו על כנן בהרס הכנסיות הקתוליות, שביצעו ההולנדים הפרוטסטנטים בעת כיבוש את העיר . האנגלים הרסו את המבנה הישן וב-1905 חנכו במקום כנסייה חדשה ויפה בהרבה מזו של סן-פרנסיסקו, ובשנת 1984 העלה האפיפיור את הכנסייה לדרגת בזיליקה .
זהו המבנה הקתולי החשוב ביותר בעיר, אל מול מתחרהו סן-פרנסיסקו, שהוא מרכז הכנסייה הפרוטסטנטית של דרום הודו .
היסטוריה על מצבות האירופאים בקוצ'ין
בית הקברות ההולנדי (Dutch Cemetery) הוא למעשה בית קברות אירופאי, מאחר ולמרות שמו לא רק הולנדים קבורים בו. הוא נפתח ב-1724 ומוחזק על ידי הכמרים מכנסיית סן פרנסיסקו, עמם גם יש לתאם ביקור בו. זהו מתחם סגור בסמוך לים, בו המצבות נשארו במצב סביר (בהתחשב בים הקרוב). הוא נשמר מטופח, ומציג את ההיסטוריה האירופאית הקולוניאליסטית של מבצר קוצ'ין .
קברים בבית הקברות ההולנדי בקוצ'ין (צילום: יובל נעמן)
רשתות הדיג הסיניות הציוריות
רשתות הדייג שכל כך מאפיינות את קוצ'ין - רשתות הדייג הסיניות ( Chinese fishing nets ), הן למעשה מתקני מנוף, הקבועים בעמודים לקרקע הנהר או חוף הים, כשמצדם האחד רשת רבועה רפויה ובצד השני זרועה ארוכה, עליה תלויות אבנים כבדות . במקומות אחרים, מחוץ לקוצ'ין, ישנן גם מנורות מעל מרכז הרשת, העוזרות למשיכת הדגים למרכזה . לקראת הלילה מורידים את הרשתות אל המים. מי שמשתמש בתאורה מלאכותית מושך בכך אף יותר דגים, וכשהדייגים בעבודה משותפת בוחרים להרים את הרשת, שוליה עולים אל מחוץ למים, בעוד שהדגים נלכדים במרכזה . שיטת דיג זו הובאה ככל הנראה על ידי הצי הענק של ג'אנג-חא, האדמירל המוסלמי יליד קונמינג, בתקופת הפתיחות של שושלת מינג הסינית אל העולם (ראשית המאה ה-15), אז הפליג צי הענק הסיני בכל חופי הים הערבי והאוקיינוס ההודי, ויש האומרים שאף גילה את אמריקה, אנטארקטיקה ואוסטרליה.
עבור הצי הזה, קוצ'ין כמרכז סחר גדול בתבלינים, היתה מוקד חשוב ביותר. משערים שהם היו אלו שהביאו את שיטת הדיג הזו לחופי מאלבאר, בעוד שבסין היא פסה מהעולם . תמונות רשתות הדיג הסיניות בצפון קוצ'ין הן מסמלי העיר, אם כי אפשר לראות את הרשתות לאורך כל חופי קרלה ובתעלות המים שלה, כמו גם לאורך נהר המאקונג בתאילנד ובמקומות נוספים במזרח.
שוק הדגים של קוצ'ין
ממזרח לרשתות הדייג הסיניות, בצפון מבצר קוצ'ין, כל יום, בשעות אחר הצהריים, לפני שקיעת השמש, מגיעות למזח סירות דייגים עמוסות שלל יום הדייג. מעבר לרחבת שוק הדגים ( Fish Market ) מגיעות משאיות קירור וקבלנים עם גושי קרח. בתווך ניצב כרוז מכירות פומביות ולידו משקל . כשהסחורה נפרקת בסלים ליד הכרוז, נערך מכרז פומבי, לאחריו שקילה, וכסף רב מחליף ידיים. הסוחרים עורמים את הדגים שנרכשו בערימות, עליהן נשפך קרח מרוסק, בטרם יועמסו הדגים על המשאיות להפצה במדינה כולה .
את הדגים הפחות מרשימים, ושאר יצורי הים, רוכשים סוחרי הבאסטות המקומיים, הפותחים שולחן מכירה בסמוך לרחבת המכירה הפומבית . גם העורבים ממתינים בסבלנות לתורם, שיגיע עם רדת החשכה .
יהדות קוצ'ין
בגל העלייה ארצה, לאחר הקמת מדינת ישראל, עזבו מרבית היהודים הפאראדסים (וכל המאלבארים) את קוצ'ין, והקהילה הצטמצמה לעשרות בודדות.
בית הכנסת משמש כבית תפילה רק במקרים בודדים, בעיקר בחגים. הוא נפתח כאתר תיירות בעידוד ממשלת הודו ועיריית קוצ'ין. כיום, סיורי התיירות של העיר עוברים גם בבית הכנסת, בו לא חובשים כיפה, אבל מקפידים על חליצת נעליים, אוסרים על צילום וכניסה במכנס קצר וללא כיסוי כתפיים, ומשלמים דמי כניסה .
מגדל השעון הצמוד לבית הכנסת נבנה על ידי יחזקאל רחבי, סוחר בחברת הסחר ההולנדית, מעשירי הקהילה במאה ה-18. הספרות שעל ארבעת צדדיו כתובות בעברית, רומית, ערבית ומלאילאם (שפת המקום).
סרטון וידאו מעניין על יהדות קוצ'ין אז והיום
ריקוד הקתקאלי
קתקאלי ( Kathakali), ב סנסקריט "סיפור משחק", הינו הריקוד הייחודי לאזור דובר מלאילאם (מדינת קרלה). הלבוש בולט, גדול מהחיים עצמם, והאיפור בצבעים חזקים ובולטים. במקור סיפרו הריקודים את סיפורי המיתוסים ההודים, אולם הם יכולים להציג באותה מידה כל סיפור אחר, גם אם אינו הודי. לשם סיפור המעשה ישנה שפה של הבעות פנים קיצוניות ותנועות וידיים, המחולקת למילים ואותיות. את התנועות מלווים בשירת זמר ובתזמורת. הריקוד הוא שפה בה יש אותיות ומילים בתנועות ידיים. כל האיפור והלבוש מטרתו להראות שהאומנות גדולה מהחיים ולכן הגדלת הפנים והדגשתם, והתלבושות המנופחות ביותר . שלושת שכבות הלחיים המוגדלות מסמלות את השילוש האלוהי: בראהמה-ווישנו-שיווא .
הריקוד כמו ריקודים מסורתיים בחלקים רבים בעולם, נעשה רק על ידי גברים, המגלמים גם את הדמויות הנשיות . את המופע ניתן לראות במקומות שונים בעיר ובקרלה כולה. המופע הוותיק ובעל הפרסים הרבים ביותר ה מופעים נוספים אפשר לראות בכל יום בדרום העיר ארנקולם ובמרכז לקתהקלי בפורט קוצ'ין המופע הוא חוויה מיוחדת. כשעה וחצי לפני המופע השחקנים מתחילים להתאפר בנוכחות הקהל. לא חייבים לראות את הכל, אבל ניתן ואף רצוי להגיע כחצי שעה לפני המופע המרכזי. המופע עצמו נמשך כשעה וחצי. כרטיסים ניתן להזמין בכל מלון .
רובע מבצר קוצ'י הוא המרכז התיירותי היפה בקוצ'י כולה, ולמרות התמסחרותו הוא עדיין שקט,רגוע ונינוח, מתאים למחפש את רוח העיר וכן מציע מלונות רבים ומסעדות טובות.
בתי מלון נוספים ברובע מבצר קוצ'י
רובע ארנקולם ורובע מאטאנצ'רי
רובע ארנקולם (Ernakulam) גם הוא הוא כיום חלק מהעיר קוצ'י. את הרובע חוצה רחוב מהאטמה גאנד נויות יוקרה ועסקים מודרניים. במזרח העיר נמצאות תחנות הרכבת והאוטובוסים, וכאן גם מרכז המידע לתיירים ומעגן המעבורות לאיים באגם ומבאנאד ( Vembanad ) ולקוצ'ין.
לינה ברובע ארנקולם
רובע מאטאנצ'רי ( Mattancherry ), הרובע הנוסף של העיר קוצ'ין, נמצא במרחק של כ- 3 ק"מ מרובע מבצר קוצ'ין. חלק זה של העיר היה מרכז לסחר בתבלינים, ובעיקר כורכום, פלפל ותה. באזור זה פרחה הקהילה היהודית, במיוחד בתקופת שלטון ההולנדים. בשכונה זו נמצא בית הכנסת פאראדסי (Paradesi Synagogue) - בית הכנסת היחיד שעדיין פעיל מתוך שבעת בתי הכנסת בעיר. סביב לו נמצא הרובע היהודי (Jew Town) ובו בתים עם סממנים יהודיים. זהו אחד ממרכזי התיירות וסחר התבלינים בקוצ'ין, ובליל הריחות כאן משכר .
לעת ערב נעים להגיע לאזור מאטאנצ'רי בו מרוכזים מרבית בתי המלון והתיירים בעיר קוצ'ין.
בתמונה - תצפית על הנמל מבריכת מלון פרגרנט נייצ'ר קוצ'י ברובע פורט קוצ'י
ארמון מאטאנצ'רי - הארמון ההולנדי
בסמוך לרובע היהודי, ארמון מאטאנצ'רי ( Mattancherry Palace ) נבנה על ידי הפורטוגלים, והוענק במתנה לראג'ה (מלך) של קוצ'ין. בהמשך שופץ הארמון בידי ההולנדים, ומכאן כינויו "הארמון ההולנדי". השם מאטאנצ'רי הוא שמו של הרובע בו הוא נמצא. יש כאן ציורי קיר מהמרהיבים בהודו כולה, אך רמת התאורה גרועה מאד, עם השתקפויות שכמעט אינן מאפשרות צפייה בתמונות בכללותן. יש כאן גם מפות הולנדיות של קוצ'ין, ותמונות כל שושלת הראג'ות של קוצ'ין עם סיפור חייהם. הצילום אסור בתוך המבנה .
לינה ברובע ארנקולם
לעת ערב נעים להגיע לאזור מאטאנצ'רי
בתמונה - תצפית על הנמל מבריכת
בסמוך לרובע היהודי, ארמון מאטאנצ'רי ( Mattancherry Palace ) נבנה על ידי הפורטוגלים, והוענק במתנה לראג'ה (מלך) של קוצ'ין. בהמשך שופץ הארמון בידי ההולנדים, ומכאן כינויו "הארמון ההולנדי". השם מאטאנצ'רי הוא שמו של הרובע בו הוא נמצא.
האירופאי הראשון שהגיע להודו
כנסיית סן פרנסיסקו ( Saint Francis Church ) היא הכנסייה העתיקה ביותר שנבנתה על ידי האירופאים ועדיין עומדת על תה ב-1506-1516 ככנסייה פרנציסקנית, אך כנסיית העץ המקורית הוחלפה במבנה לבנים באמצע המאה ה-16. לאחר כיבוש העיר באמצע המאה ה-17, ההולנדים הפכו אותה לכנסייה פרוטסטנטית, רק כדי שבסוף המאה ה-18 היא תהפוך לאנגליקנית, עם כיבוש העיר בידי האנגלים .
בכנסייה נקברה גופתו של מגלה הדרך מאירופה להודו - וואסקו דה-גאמה, בשנת 1524, עד העברת הגופה לעיר ליסבון בפורטוגל, 14 שנה מאוחר יותר. המצבה על קברו המקורי עדיין נמצאת בצידו הדרומי של אולם הכנסייה . לא נדרשים בדמי כניסה, אבל הכומר מנסה לשדל לתרומות.
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
הכנסייה המנצחת של קוצ'ין
בתחרות המתמדת בין כנסיית סן פרנסיסקו לחברתה בזיליקת סנטה קרוז (Santa Cruz Basilica) , השנייה מנצחת ואף קיבלה תואר של בזיליקה באמצע המאה ה-16 על ידי האפיפיור . רק הן נותרו על כנן בהרס הכנסיות הקתוליות, שביצעו ההולנדים הפרוטסטנטים בעת כיבוש את העיר . האנגלים הרסו את המבנה הישן וב-1905 חנכו במקום כנסייה חדשה ויפה בהרבה מזו של סן-פרנסיסקו, ובשנת 1984 העלה האפיפיור את הכנסייה לדרגת בזיליקה .
זהו המבנה הקתולי החשוב ביותר בעיר, אל מול מתחרהו סן-פרנסיסקו, שהוא מרכז הכנסייה הפרוטסטנטית של דרום הודו .
היסטוריה על מצבות האירופאים בקוצ'ין
בית הקברות ההולנדי (Dutch Cemetery) הוא למעשה בית קברות אירופאי, מאחר ולמרות שמו לא רק הולנדים קבורים בו. הוא נפתח ב-1724 ומוחזק על ידי הכמרים מכנסיית סן פרנסיסקו, עמם גם יש לתאם ביקור בו. זהו מתחם סגור בסמוך לים, בו המצבות נשארו במצב סביר (בהתחשב בים הקרוב). הוא נשמר מטופח, ומציג את ההיסטוריה האירופאית הקולוניאליסטית של מבצר קוצ'ין .
קברים בבית הקברות ההולנדי בקוצ'ין (צילום: יובל נעמן)
רשתות הדיג הסיניות הציוריות
רשתות הדייג שכל כך מאפיינות את קוצ'ין - רשתות הדייג הסיניות ( Chinese fishing nets ), הן למעשה מתקני מנוף, הקבועים בעמודים לקרקע הנהר או חוף הים, כשמצדם האחד רשת רבועה רפויה ובצד השני זרועה ארוכה, עליה תלויות אבנים כבדות . במקומות אחרים, מחוץ לקוצ'ין, ישנן גם מנורות מעל מרכז הרשת, העוזרות למשיכת הדגים למרכזה . לקראת הלילה מורידים את הרשתות אל המים. מי שמשתמש בתאורה מלאכותית מושך בכך אף יותר דגים, וכשהדייגים בעבודה משותפת בוחרים להרים את הרשת, שוליה עולים אל מחוץ למים, בעוד שהדגים נלכדים במרכזה . שיטת דיג זו הובאה ככל הנראה על ידי הצי הענק של ג'אנג-חא, האדמירל המוסלמי יליד קונמינג, בתקופת הפתיחות של שושלת מינג הסינית אל העולם (ראשית המאה ה-15), אז הפליג צי הענק הסיני בכל חופי הים הערבי והאוקיינוס ההודי, ויש האומרים שאף גילה את אמריקה, אנטארקטיקה ואוסטרליה.
עבור הצי הזה, קוצ'ין כמרכז סחר גדול בתבלינים, היתה מוקד חשוב ביותר. משערים שהם היו אלו שהביאו את שיטת הדיג הזו לחופי מאלבאר, בעוד שבסין היא פסה מהעולם . תמונות רשתות הדיג הסיניות בצפון קוצ'ין הן מסמלי העיר, אם כי אפשר לראות את הרשתות לאורך כל חופי קרלה ובתעלות המים שלה, כמו גם לאורך נהר המאקונג בתאילנד ובמקומות נוספים במזרח.
שוק הדגים של קוצ'ין
ממזרח לרשתות הדייג הסיניות, בצפון מבצר קוצ'ין, כל יום, בשעות אחר הצהריים, לפני שקיעת השמש, מגיעות למזח סירות דייגים עמוסות שלל יום הדייג. מעבר לרחבת שוק הדגים ( Fish Market ) מגיעות משאיות קירור וקבלנים עם גושי קרח. בתווך ניצב כרוז מכירות פומביות ולידו משקל . כשהסחורה נפרקת בסלים ליד הכרוז, נערך מכרז פומבי, לאחריו שקילה, וכסף רב מחליף ידיים. הסוחרים עורמים את הדגים שנרכשו בערימות, עליהן נשפך קרח מרוסק, בטרם יועמסו הדגים על המשאיות להפצה במדינה כולה .
את הדגים הפחות מרשימים, ושאר יצורי הים, רוכשים סוחרי הבאסטות המקומיים, הפותחים שולחן מכירה בסמוך לרחבת המכירה הפומבית . גם העורבים ממתינים בסבלנות לתורם, שיגיע עם רדת החשכה .
יהדות קוצ'ין
בגל העלייה ארצה, לאחר הקמת מדינת ישראל, עזבו מרבית היהודים הפאראדסים (וכל המאלבארים) את קוצ'ין, והקהילה הצטמצמה לעשרות בודדות.
בית הכנסת משמש כבית תפילה רק במקרים בודדים, בעיקר בחגים. הוא נפתח כאתר תיירות בעידוד ממשלת הודו ועיריית קוצ'ין. כיום, סיורי התיירות של העיר עוברים גם בבית הכנסת, בו לא חובשים כיפה, אבל מקפידים על חליצת נעליים, אוסרים על צילום וכניסה במכנס קצר וללא כיסוי כתפיים, ומשלמים דמי כניסה .
מגדל השעון הצמוד לבית הכנסת נבנה על ידי יחזקאל רחבי, סוחר בחברת הסחר ההולנדית, מעשירי הקהילה במאה ה-18. הספרות שעל ארבעת צדדיו כתובות בעברית, רומית, ערבית ומלאילאם (שפת המקום).
סרטון וידאו מעניין על יהדות קוצ'ין אז והיום
ריקוד הקתקאלי
קתקאלי ( Kathakali), ב סנסקריט "סיפור משחק", הינו הריקוד הייחודי לאזור דובר מלאילאם (מדינת קרלה). הלבוש בולט, גדול מהחיים עצמם, והאיפור בצבעים חזקים ובולטים. במקור סיפרו הריקודים את סיפורי המיתוסים ההודים, אולם הם יכולים להציג באותה מידה כל סיפור אחר, גם אם אינו הודי. לשם סיפור המעשה ישנה שפה של הבעות פנים קיצוניות ותנועות וידיים, המחולקת למילים ואותיות. את התנועות מלווים בשירת זמר ובתזמורת. הריקוד הוא שפה בה יש אותיות ומילים בתנועות ידיים. כל האיפור והלבוש מטרתו להראות שהאומנות גדולה מהחיים ולכן הגדלת הפנים והדגשתם, והתלבושות המנופחות ביותר . שלושת שכבות הלחיים המוגדלות מסמלות את השילוש האלוהי: בראהמה-ווישנו-שיווא .
הריקוד כמו ריקודים מסורתיים בחלקים רבים בעולם, נעשה רק על ידי גברים, המגלמים גם את הדמויות הנשיות . את המופע ניתן לראות במקומות שונים בעיר ובקרלה כולה. המופע הוותיק ובעל הפרסים הרבים ביותר ה מופעים נוספים אפשר לראות בכל יום בדרום העיר ארנקולם ובמרכז לקתהקלי בפורט קוצ'ין המופע הוא חוויה מיוחדת. כשעה וחצי לפני המופע השחקנים מתחילים להתאפר בנוכחות הקהל. לא חייבים לראות את הכל, אבל ניתן ואף רצוי להגיע כחצי שעה לפני המופע המרכזי. המופע עצמו נמשך כשעה וחצי. כרטיסים ניתן להזמין בכל מלון .
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
היסטוריה על מצבות האירופאים בקוצ'ין
בית הקברות ההולנדי (Dutch Cemetery) הוא למעשה בית קברות אירופאי, מאחר ולמרות שמו לא רק הולנדים קבורים בו. הוא נפתח ב-1724 ומוחזק על ידי הכמרים מכנסיית סן פרנסיסקו, עמם גם יש לתאם ביקור בו. זהו מתחם סגור בסמוך לים, בו המצבות נשארו במצב סביר (בהתחשב בים הקרוב). הוא נשמר מטופח, ומציג את ההיסטוריה האירופאית הקולוניאליסטית של מבצר קוצ'ין .
קברים בבית הקברות ההולנדי בקוצ'ין (צילום: יובל נעמן)
רשתות הדיג הסיניות הציוריות
רשתות הדייג שכל כך מאפיינות את קוצ'ין - רשתות הדייג הסיניות ( Chinese fishing nets ), הן למעשה מתקני מנוף, הקבועים בעמודים לקרקע הנהר או חוף הים, כשמצדם האחד רשת רבועה רפויה ובצד השני זרועה ארוכה, עליה תלויות אבנים כבדות . במקומות אחרים, מחוץ לקוצ'ין, ישנן גם מנורות מעל מרכז הרשת, העוזרות למשיכת הדגים למרכזה . לקראת הלילה מורידים את הרשתות אל המים. מי שמשתמש בתאורה מלאכותית מושך בכך אף יותר דגים, וכשהדייגים בעבודה משותפת בוחרים להרים את הרשת, שוליה עולים אל מחוץ למים, בעוד שהדגים נלכדים במרכזה . שיטת דיג זו הובאה ככל הנראה על ידי הצי הענק של ג'אנג-חא, האדמירל המוסלמי יליד קונמינג, בתקופת הפתיחות של שושלת מינג הסינית אל העולם (ראשית המאה ה-15), אז הפליג צי הענק הסיני בכל חופי הים הערבי והאוקיינוס ההודי, ויש האומרים שאף גילה את אמריקה, אנטארקטיקה ואוסטרליה.
עבור הצי הזה, קוצ'ין כמרכז סחר גדול בתבלינים, היתה מוקד חשוב ביותר. משערים שהם היו אלו שהביאו את שיטת הדיג הזו לחופי מאלבאר, בעוד שבסין היא פסה מהעולם . תמונות רשתות הדיג הסיניות בצפון קוצ'ין הן מסמלי העיר, אם כי אפשר לראות את הרשתות לאורך כל חופי קרלה ובתעלות המים שלה, כמו גם לאורך נהר המאקונג בתאילנד ובמקומות נוספים במזרח.
שוק הדגים של קוצ'ין
ממזרח לרשתות הדייג הסיניות, בצפון מבצר קוצ'ין, כל יום, בשעות אחר הצהריים, לפני שקיעת השמש, מגיעות למזח סירות דייגים עמוסות שלל יום הדייג. מעבר לרחבת שוק הדגים ( Fish Market ) מגיעות משאיות קירור וקבלנים עם גושי קרח. בתווך ניצב כרוז מכירות פומביות ולידו משקל . כשהסחורה נפרקת בסלים ליד הכרוז, נערך מכרז פומבי, לאחריו שקילה, וכסף רב מחליף ידיים. הסוחרים עורמים את הדגים שנרכשו בערימות, עליהן נשפך קרח מרוסק, בטרם יועמסו הדגים על המשאיות להפצה במדינה כולה .
את הדגים הפחות מרשימים, ושאר יצורי הים, רוכשים סוחרי הבאסטות המקומיים, הפותחים שולחן מכירה בסמוך לרחבת המכירה הפומבית . גם העורבים ממתינים בסבלנות לתורם, שיגיע עם רדת החשכה .
יהדות קוצ'ין
בגל העלייה ארצה, לאחר הקמת מדינת ישראל, עזבו מרבית היהודים הפאראדסים (וכל המאלבארים) את קוצ'ין, והקהילה הצטמצמה לעשרות בודדות.
בית הכנסת משמש כבית תפילה רק במקרים בודדים, בעיקר בחגים. הוא נפתח כאתר תיירות בעידוד ממשלת הודו ועיריית קוצ'ין. כיום, סיורי התיירות של העיר עוברים גם בבית הכנסת, בו לא חובשים כיפה, אבל מקפידים על חליצת נעליים, אוסרים על צילום וכניסה במכנס קצר וללא כיסוי כתפיים, ומשלמים דמי כניסה .
מגדל השעון הצמוד לבית הכנסת נבנה על ידי יחזקאל רחבי, סוחר בחברת הסחר ההולנדית, מעשירי הקהילה במאה ה-18. הספרות שעל ארבעת צדדיו כתובות בעברית, רומית, ערבית ומלאילאם (שפת המקום).
סרטון וידאו מעניין על יהדות קוצ'ין אז והיום
ריקוד הקתקאלי
קתקאלי ( Kathakali), ב סנסקריט "סיפור משחק", הינו הריקוד הייחודי לאזור דובר מלאילאם (מדינת קרלה). הלבוש בולט, גדול מהחיים עצמם, והאיפור בצבעים חזקים ובולטים. במקור סיפרו הריקודים את סיפורי המיתוסים ההודים, אולם הם יכולים להציג באותה מידה כל סיפור אחר, גם אם אינו הודי. לשם סיפור המעשה ישנה שפה של הבעות פנים קיצוניות ותנועות וידיים, המחולקת למילים ואותיות. את התנועות מלווים בשירת זמר ובתזמורת. הריקוד הוא שפה בה יש אותיות ומילים בתנועות ידיים. כל האיפור והלבוש מטרתו להראות שהאומנות גדולה מהחיים ולכן הגדלת הפנים והדגשתם, והתלבושות המנופחות ביותר . שלושת שכבות הלחיים המוגדלות מסמלות את השילוש האלוהי: בראהמה-ווישנו-שיווא .
הריקוד כמו ריקודים מסורתיים בחלקים רבים בעולם, נעשה רק על ידי גברים, המגלמים גם את הדמויות הנשיות . את המופע ניתן לראות במקומות שונים בעיר ובקרלה כולה. המופע הוותיק ובעל הפרסים הרבים ביותר ה מופעים נוספים אפשר לראות בכל יום בדרום העיר ארנקולם ובמרכז לקתהקלי בפורט קוצ'ין המופע הוא חוויה מיוחדת. כשעה וחצי לפני המופע השחקנים מתחילים להתאפר בנוכחות הקהל. לא חייבים לראות את הכל, אבל ניתן ואף רצוי להגיע כחצי שעה לפני המופע המרכזי. המופע עצמו נמשך כשעה וחצי. כרטיסים ניתן להזמין בכל מלון .
קברים בבית הקברות ההולנדי
עבור הצי הזה, קוצ'ין כמרכז סחר גדול בתבלינים, היתה מוקד חשוב ביותר. משערים שהם היו אלו שהביאו את שיטת הדיג הזו לחופי מאלבאר, בעוד שבסין היא פסה מהעולם
שוק הדגים של קוצ'ין
ממזרח לרשתות הדייג הסיניות, בצפון מבצר קוצ'ין, כל יום, בשעות אחר הצהריים, לפני שקיעת השמש, מגיעות למזח סירות דייגים עמוסות שלל יום הדייג. מעבר לרחבת שוק הדגים ( Fish Market ) מגיעות משאיות קירור וקבלנים עם גושי קרח. בתווך ניצב כרוז מכירות פומביות ולידו משקל . כשהסחורה נפרקת בסלים ליד הכרוז, נערך מכרז פומבי, לאחריו שקילה, וכסף רב מחליף ידיים. הסוחרים עורמים את הדגים שנרכשו בערימות, עליהן נשפך קרח מרוסק, בטרם יועמסו הדגים על המשאיות להפצה במדינה כולה .
את הדגים הפחות מרשימים, ושאר יצורי הים, רוכשים סוחרי הבאסטות המקומיים, הפותחים שולחן מכירה בסמוך לרחבת המכירה הפומבית . גם העורבים ממתינים בסבלנות לתורם, שיגיע עם רדת החשכה .
יהדות קוצ'ין
בגל העלייה ארצה, לאחר הקמת מדינת ישראל, עזבו מרבית היהודים הפאראדסים (וכל המאלבארים) את קוצ'ין, והקהילה הצטמצמה לעשרות בודדות.
בית הכנסת משמש כבית תפילה רק במקרים בודדים, בעיקר בחגים. הוא נפתח כאתר תיירות בעידוד ממשלת הודו ועיריית קוצ'ין. כיום, סיורי התיירות של העיר עוברים גם בבית הכנסת, בו לא חובשים כיפה, אבל מקפידים על חליצת נעליים, אוסרים על צילום וכניסה במכנס קצר וללא כיסוי כתפיים, ומשלמים דמי כניסה .
מגדל השעון הצמוד לבית הכנסת נבנה על ידי יחזקאל רחבי, סוחר בחברת הסחר ההולנדית, מעשירי הקהילה במאה ה-18. הספרות שעל ארבעת צדדיו כתובות בעברית, רומית, ערבית ומלאילאם (שפת המקום).
סרטון וידאו מעניין על יהדות קוצ'ין אז והיום
ריקוד הקתקאלי
קתקאלי ( Kathakali), ב סנסקריט "סיפור משחק", הינו הריקוד הייחודי לאזור דובר מלאילאם (מדינת קרלה). הלבוש בולט, גדול מהחיים עצמם, והאיפור בצבעים חזקים ובולטים. במקור סיפרו הריקודים את סיפורי המיתוסים ההודים, אולם הם יכולים להציג באותה מידה כל סיפור אחר, גם אם אינו הודי. לשם סיפור המעשה ישנה שפה של הבעות פנים קיצוניות ותנועות וידיים, המחולקת למילים ואותיות. את התנועות מלווים בשירת זמר ובתזמורת. הריקוד הוא שפה בה יש אותיות ומילים בתנועות ידיים. כל האיפור והלבוש מטרתו להראות שהאומנות גדולה מהחיים ולכן הגדלת הפנים והדגשתם, והתלבושות המנופחות ביותר . שלושת שכבות הלחיים המוגדלות מסמלות את השילוש האלוהי: בראהמה-ווישנו-שיווא .
הריקוד כמו ריקודים מסורתיים בחלקים רבים בעולם, נעשה רק על ידי גברים, המגלמים גם את הדמויות הנשיות . את המופע ניתן לראות במקומות שונים בעיר ובקרלה כולה. המופע הוותיק ובעל הפרסים הרבים ביותר ה מופעים נוספים אפשר לראות בכל יום בדרום העיר ארנקולם ובמרכז לקתהקלי בפורט קוצ'ין המופע הוא חוויה מיוחדת. כשעה וחצי לפני המופע השחקנים מתחילים להתאפר בנוכחות הקהל. לא חייבים לראות את הכל, אבל ניתן ואף רצוי להגיע כחצי שעה לפני המופע המרכזי. המופע עצמו נמשך כשעה וחצי. כרטיסים ניתן להזמין בכל מלון .
סרטון וידאו מעניין על יהדות קוצ'ין אז והיום
ריקוד הקתקאלי
קתקאלי ( Kathakali), ב סנסקריט "סיפור משחק", הינו הריקוד הייחודי לאזור דובר מלאילאם (מדינת קרלה). הלבוש בולט, גדול מהחיים עצמם, והאיפור בצבעים חזקים ובולטים. במקור סיפרו הריקודים את סיפורי המיתוסים ההודים, אולם הם יכולים להציג באותה מידה כל סיפור אחר, גם אם אינו הודי. לשם סיפור המעשה ישנה שפה של הבעות פנים קיצוניות ותנועות וידיים, המחולקת למילים ואותיות. את התנועות מלווים בשירת זמר ובתזמורת. הריקוד הוא שפה בה יש אותיות ומילים בתנועות ידיים. כל האיפור והלבוש מטרתו להראות שהאומנות גדולה מהחיים ולכן הגדלת הפנים והדגשתם, והתלבושות המנופחות ביותר . שלושת שכבות הלחיים המוגדלות מסמלות את השילוש האלוהי: בראהמה-ווישנו-שיווא .
הריקוד כמו ריקודים מסורתיים בחלקים רבים בעולם, נעשה רק על ידי גברים, המגלמים גם את הדמויות הנשיות . את המופע ניתן לראות במקומות שונים בעיר ובקרלה כולה. המופע הוותיק ובעל הפרסים הרבים ביותר ה מופעים נוספים אפשר לראות בכל יום בדרום העיר ארנקולם ובמרכז לקתהקלי בפורט קוצ'ין המופע הוא חוויה מיוחדת. כשעה וחצי לפני המופע השחקנים מתחילים להתאפר בנוכחות הקהל. לא חייבים לראות את הכל, אבל ניתן ואף רצוי להגיע כחצי שעה לפני המופע המרכזי. המופע עצמו נמשך כשעה וחצי. כרטיסים ניתן להזמין בכל מלון .
 |
אודות הכותב
יובל נעמן, צלם גיאוגרפי, מדריך טיולים, בונה מסלולים, יועץ טיולים אישיים ומרצה על ארצות העולם השלישי. בעל תואר שני בלימודי אסיה, מכיר את אסיה על בוריה וכן חלקים נרחבים של אפריקה ואמריקה, מעשרות ביקורים ולמעלה משלושים שנות טיולים עם התרמיל על הגב.
|
יובל עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
