קוצ'ין - עיר הנמל והמורשת היהודית בדרום הודו
מאת: יובל נעמן
קוצ'י, המוכרת גם בשמה הקולוניאלי קוצ'ין, היא אחת הערים המרתקות בדרום הודו - עיר של איים ונתיבי מים, נמל עתיק, שווקי תבלינים, רשתות דיג סיניות ומורשת שהותירו אחריהם פורטוגלים, הולנדים ובריטים. בין כל אלה מסתתר גם סיפור יהודי מרתק, של קהילה עתיקה שחיה בחופי קרלה במשך מאות שנים ורובה עלה לישראל.
בכתבה נטייל בין הרחובות הקולוניאליים של פורט קוצ'י, הרובע היהודי ובית הכנסת פאראדסי, ארמון מאטאנצ'רי, הכנסיות העתיקות, רשתות הדיג הסיניות וארנקולם המודרנית - ונכיר את העיר שבה נפגשו במשך מאות שנים מזרח ומערב.
יעדים מרכזיים ורובעים בעיר קוצין המתוארים בכתבה ובתי מלון מומלצים:
מלון פרגרנט נייצ'ר קוצ'י ברובע מאטאנצ'רי | מלון ג’ינג’ר האוס מוזיאום ברובע היהודי
.jpg)
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים » תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
קוצ'ין והנקודה היהודית
עבור היהודים יש לעיר קוצ'ין (Cochin) מעמד מיוחד. קהילה יהודית התקיימה במשך מאות שנים בחופי מאלבאר, רצועת החוף הדרום-מערבית של הודו לאורך הים הערבי ב דרום הודו. על ראשיתה של הקהילה קיימות מסורות שונות: יש המייחסים אותה לסוחרים יהודים שהגיעו לכאן כבר בימי שלמה המלך, ואחרים קושרים אותה לגלויות קדומות יותר. עדויות היסטוריות מוצקות קיימות רק מסביבות המאה ה-10, ובראשן לוחות נחושת שהעניקו למנהיג היהודי יוסף רבן זכויות ומעמד באזור.
הקהילה היהודית הוותיקה של חוף מאלבאר נודעה לימים בשם יהודי מלבאר, ובמקורות היסטוריים כונו אנשיה גם "היהודים השחורים", להבדיל מהיהודים הפארדסים שהגיעו מאוחר יותר. לצדם התקיימה קבוצה נוספת, המשוחררים (Meshuchrarim) - עבדים משוחררים, מומרים וצאצאיהם, שמעמדם בתוך הקהילה היהודית היה במשך שנים נחות ומוגבל.
החל מהמאה ה-16 הגיעו לקרלה יהודים נוספים, בהם צאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל ויהודים ממקומות נוספים באירופה ובמזרח התיכון. הם נודעו בשם פארדסים (Paradesi), כלומר "זרים" בשפת המקום, והקימו קהילה נפרדת.
תקופת השלטון הפורטוגלי (1503-1663) לא היטיבה עם יהודי האזור. האינקוויזיציה הפורטוגלית איימה במיוחד על אנוסים ונוצרים חדשים שהגיעו להודו, אם כי שליטי קוצ'ין המקומיים העניקו ליהודים הגנה. עם עליית השלטון ההולנדי (1663-1795) השתפר מצבם של היהודים, וכמה מבני הקהילה הפאראדסית אף מילאו תפקידים חשובים במסחר. גם תחת השלטון הבריטי ( 1795-1947 ) הצליחו הקהילות היהודיות להתקיים, תוך שמירה על זהותן הנפרדת. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו מרבית יהודי קוצ'ין ארצה, בעיקר בשנות ה-50 של המאה ה-20.
לא הרבה נשאר כיום מהקהילה היהודית המפוארת של קוצ'ין. הרובע היהודי ממשיך להיקרא Jew Town והוא אחד מאתרי התיירות המוכרים בעיר. באזור נותרו בתי כנסת היסטוריים, בתי קברות ומבנים הקשורים לקהילה, ובראשם בית הכנסת פאראדסי, היחיד שבו עדיין מתקיימות תפילות של הקהילה היהודית.
המלצה: הזמינו סיור פרטי עם טוקטוק, הכולל את העיר היהודית ובית הכנסת יחד עם יעדים ברובע מבצר קוצ'י ורשתות הדייג הסיניות שבו. מדובר בסיור פרטי, עם איסוף בנקודה שתבחרו, ואפשר לבטל עד 24 שעות מראש.
סורגים עם מגן דוד ברובע היהודי ומצבות ב בית הקברות היהודי בקוצ'ין (צילום: יובל נעמן)
הרובע היהודי של קוצ'ין
לאחר הקמת מדינת ישראל עלה לישראל הרוב הגדול של יהודי קוצ'ין, ובהם יהודי מאלבאר ורוב בני הקהילה הפאראדסית, והקהילה המקומית הצטמצמה בהדרגה עד שנותרו ממנה כיום בודדים.
בית הכנסת פאראדסי (Paradesi Synagogue), שנבנה בשנת 1568, הוא היחיד מבתי הכנסת ההיסטוריים של קוצ'ין שבו עדיין מתקיימות תפילות, כאשר ניתן להשלים מניין. כיום הוא גם אחד מאתרי התיירות החשובים של הרובע היהודי. המבקרים נכנסים אליו יחפים ומשלמים דמי כניסה, ובתוכו ניתן לראות ארון קודש מעץ טיק, נברשות זכוכית מבלגיה, ספרי תורה, כתרים שהוענקו לקהילה על ידי שליטי קוצ'ין וטרוונקור, ובעיקר מאות אריחי חרסינה סיניים מצוירים ביד מהמאה ה-18, שאין שניים מהם זהים לחלוטין.
לצד בית הכנסת ניצב מגדל השעון, שהוקם בשנים 1760-1761 ביוזמת יחזקאל רחבי (Ezekiel Rahabi), סוחר יהודי עשיר שהיה קשור לחברת הודו המזרחית ההולנדית. שלושת לוחות השעון ההיסטוריים שנותרו נושאים ספרות עבריות, רומיות ומלאיאלאם ופונים לכיוונים שונים. מקורות היסטוריים מזכירים גם לוח רביעי, ככל הנראה בספרות ערביות, שאינו קיים כיום.
בית הכנסת פאראדסי, שנבנה בשנת 1568, אחד מאתרי התיירות החשובים של הרובע היהודי -
שימו לב לרצפת אריחי החרסינה הסיניים המצוירים ביד מהמאה ה-18 (צילום:Oleg Yunakov)
כאן גרה (פעם) משפחת שמחה, שלט על אחד הבתים ליד בית הכנסת בקוצ'ין (צילום: CC B_lomi)
מלון מומלץ ברובע היהודי של קוצ'ין
מלון ג’ינג’ר האוס מוזיאום (Ginger House Museum Hotel) ממוקם בקרבת הרובע היהודי ובית הכנסת היחיד שעדיין פעיל בעיר. הוא מציע חדרים גדולים וסוויטות ענקיות, ממוזגים ומרוהטים בסגנון מסורתי, היכולים להתאים גם למשפחות. צוות המלון ידידותי ונכון לסייע בכל שאלה ובקשה
רובע מאטאנצ'רי וארמון מאטאנצ'רי - הארמון ההולנדי
הרובע היהודי נמצא בלבו של רובע מאטאנצ'רי (Mattancherry), ש היה במשך מאות שנים מרכז חשוב למסחר בתבלינים ובסחורות שהגיעו לנמל קוצ'ין. גם כיום נותר באזור מסחר ער בתבלינים, לצד חנויות עתיקות ומזכרות - ובליל הריחות כאן משכר.
כאן נמצא ארמון מאטאנצ'רי (Mattancherry Palace), שנבנה בסביבות שנת 1545 על ידי הפורטוגלים והוענק במתנה לראג'ה של קוצ'ין. לאחר שההולנדים כבשו את קוצ'י הם שיפצו את הארמון, ומכאן כינויו "הארמון ההולנדי", אף שלמעשה לא הם שבנו אותו.
הארמון בן שתי הקומות בנוי בעיקר בסגנון המסורתי של קרלה, סביב חצר פנימית, וכיום הוא משמש מוזיאון לתולדות משפחת המלוכה של קוצ'ין. גולת הכותרת היא ציורי הקיר המרהיבים, המתארים סצנות מהראמאיאנה ומסיפורים ומיתוסים הינדיים נוספים. בארמון מוצגים גם דיוקנאות של מלכי קוצ'ין, מפות ותוכניות הולנדיות של קוצ'י, בגדי מלכות, אפריונים, כלי נשק וחפצים ששימשו את משפחת המלוכה.
בחצר הפנימית של הארמון נמצא מקדש המוקדש לאלה פז'איאנור בהגוואטי (Pazhayannur Bhagavathi), האלה המגינה של משפחת המלוכה של קוצ'ין, ובסמוך לארמון מקדשים נוספים המוקדשים לאלים קרישנה ושיווה.
ציורי הקיר בארמון מאטאנצ'רי מתארים סצנות מהראמאיאנה ומסיפורים ומיתוסים הינדיים נוספים (צילום: CC Mark Hills)
רובע ארנקולם ונמל המעבורות של קוצ'י
מצדו השני של המפרץ, רובע ארנקולם (Ernakulam) הוא המרכז המסחרי והמודרני של קוצ'י. את הרובע חוצה רחוב מהאטמה גנדי (Mahatma Gandhi Road), שלאורכו חנויות, בתי מלון ועסקים רבים. בצדו המערבי, לאורך Marine Drive, הטיילת שעל קו המים של ארנקולם, נמצא גם גשר הקשת (Rainbow Bridge) - גשר הולכי רגל קטן שהפך לאחד מסמלי הטיילת. בשעות הערב מוארת הקשת הגדולה שלו בשלל צבעים, המשתקפים במים, וזהו מקום נחמד במיוחד לטיול בשעת השקיעה ולאחר רדת החשכה.
על קו המים נמצא גם מעגן המעבורות של ארנקולם ( Ernakulam Boat Jetty ), ממנו יוצאות מעבורות לפורט קוצ'י, רובע מטאנצ'רי ולאיים שבמפרץ.
לינה ברובע ארנקולם
זה המקום למספר מילים על התחבורה הימית בקוצ'י: מיקומה של קוצ'י בין הים, האיים ונתיבי המים הופך את השיט לחלק ממערכת התחבורה העירונית. ממעגן המעבורות של ארנקולם יוצאות המעבורות הוותיקות של מחלקת התחבורה הימית של קרלה (SWTD) לפורט קוצ'י, מאטאנצ'רי, וייפין ויעדים נוספים. המעבורות זולות ומשמשות את תושבי העיר לצד תיירים.
בשנים האחרונות פועלת בעיר גם Kochi Water Metro - מערכת תחבורה ציבורית של סירות חשמליות, המחברת בין ארנקולם, איים ושכונות שונות באמצעות רשת של נתיבי מים וטרמינלים מודרניים. עבור המטייל זו לא רק דרך נוחה להתנייד, אלא גם הזדמנות לראות את קוצ'י מהמים.
כתבה על תעלות המים ושווקי התבלינים של קרלה
גשר הקשת, גשר הולכי רגל קטן שהפך לאחד מסמלי הטיילת של רובע ארנקולם (צילום:Capithom)
רובע פורט קוצ'י - הלב התיירותי של העיר
סיפורו של רובע פורט קוצ'י (Fort Kochi) קשור קשר הדוק לסחר התבלינים, שהביא לחופי סוחרים מכל רחבי העולם. במשך מאות שנים היה קוז'יקוד (Kozhikode), מצפון לקוצ'י, אחד מנמלי המסחר החשובים באזור, ואליו הגיעו סוחרים מארצות ערב, מסין וממזרח אפריקה. לשם הגיע בשנת 1498 גם ואסקו דה גאמה לאחר שהצליח למצוא נתיב ימי ישיר מאירופה להודו.
אלא שהיחסים בין הפורטוגלים לשליט קוז'יקוד לא עלו יפה, והם מצאו בעל ברית דווקא במלך קוצ'ין, יריבו של שליט קוז'יקוד. קוצ'י כבר הייתה אז עיר נמל משגשגת, שהתפתחה לאחר שיטפון גדול בשנת 1341 ששינה את קו החוף ויצר באזור נמל טבעי. בתחילת המאה ה-16 התיר מלך קוצ'ין לפורטוגלים להתיישב במקום, ובשנת 1503 הם הקימו על חצי האי את מבצר עמנואל (Fort Immanuel). סביב המבצר התפתחה התיישבות פורטוגלית ומרכז חשוב לסחר בתבלינים - ומכאן שמו של הרובע עד היום.
בשנת 1663 כבשו ההולנדים את קוצ'י מידי הפורטוגלים. הם הרסו חלק ניכר מהמבצר ומהמבנים הפורטוגליים ושינו את פני הרובע, אך הותירו בו גם מבנים וחותם אדריכלי משלהם. בשנת 1795 השתלטו הבריטים על קוצ'י, ובתקופתם נהרסו חלקים נוספים של המבצר. בשנת 1806 כבר נותר ממנו מעט מאוד, וכיום אפשר לראות רק שרידים שלו באזור החוף של פורט קוצ'י. למרות זאת, שמו של המבצר נשמר בשמה של השכונה. בין שרידי התקופות השונות נותרו בפורט קוצ'י מבנים פורטוגליים, הולנדיים ובריטיים, ובהם כנסיות, בתי מגורים ובתי קברות, המעניקים לרובע את אופיו המיוחד. אחד המעניינים שבהם הוא כנסיית סנט פרנסיס (St. Francis Church) , שעברה בעצמה מיד ליד: מהפורטוגלים להולנדים ולבסוף לבריטים.
רובע מבצר קוצ'י הוא המרכז התיירותי היפה ביותר בקוצ'י כולה, ולמרות התמסחרותו הוא עדיין שקט, רגוע ונינוח. זהו המקום המתאים ביותר למי שמחפש את האווירה ההיסטורית של העיר, לצד מלונות רבים, חנויות בוטיק, בתי קפה ומסעדות טובות. רחוב פרינסס (Princess Street) הוא אחד הרחובות הוותיקים והנעימים ברובע, ולאורכו מבנים מהתקופה הקולוניאלית, בתי קפה, גלריות וחנויות קטנות. משם אפשר להמשיך לכיוון החוף ואל כיכר ואסקו דה גאמה (Vasco da Gama Square) והטיילת, שלאורכה נמצאות רשתות הדיג הסיניות, דוכני מזון ודגים ונקודות תצפית אל הים. האזור נעים במיוחד לקראת השקיעה.
כיום אפשר לראות רק שרידים של המבצר באזור החוף של פורט קוצ'י (צילום:Sleeping Ascetic)
מלון מומלץ ברובע פורט קוצ'י
רוב התיירים בוחרים להתמקם באזור זה, ואנו נמליץ כאן על (Fragrant Nature Kochi ), מלון 5 כוכבים, המציע מרכז ספא ובריכת שחיה על הגג, עם נוף נהדר לעיר ולנמל. מיקומו במרחק לא רב מאתרי הביאנלה של קוצ'י הופך אותו לבחירה מצוינת גם למי שמגיע לתערוכת האמנות שמתקיימת כאן אחת לשנתיים.
בתי מלון נוספים ברובע מבצר קוצ'י
המורשת האירופאית בקוצ'י
המוזיאון האינדו-פורטוגלי (Indo-Portuguese Museum), בדרום רובע מבצר קוצ'י, הוקם ביוזמת הבישוף ג'וזף קוריתרה (Joseph Kureethra), במטרה לשמר את המורשת האינדו-פורטוגלית ואת השפעת הפורטוגלים על התרבות, האמנות והאדריכלות באזור, ובעיקר את המורשת הנוצרית שהותירו אחריהם.
המוזיאון מחולק לחמישה אגפים - מזבח, אוצר, תהלוכות, חיים אזרחיים וקתדרלה. בין המוצגים פריטים מכנסיות עתיקות באזור, ובהם חלק ממזבח מעץ טיק מהמאה ה-16, בגדי כמורה, צלבים, פסלים ותשמישי דת.
בית הקברות ההולנדי (Dutch Cemetery), הסמוך לחוף פורט קוצ'י, הוא למעשה בית קברות אירופי, שכן לצד ההולנדים קבורים בו גם בריטים. הוא נחנך בשנת 1724 ובין חומותיו 104 קברים ומצבות, חלקם של מושלים, מפקדים ובעלי תפקידים הולנדים שחיו ומתו בקוצ'י בתקופה הקולוניאלית. בית הקברות סגור רוב הזמן, אך ניתן לבקש לפתוח אותו לביקור בתיאום מראש. המצבות העתיקות, שחלקן נושאות כתובות בהולנדית עתיקה, הן עדות נוספת לתקופה האירופית הארוכה שעברה על פורט קוצ'י.
מוזיאון אינדו-פורטוגז, מציג את ההשפעה התרבותית של הפורטוגזים על אנשי המקום (צילום: CC Cycling Man)
בית הקברות ההולנדי הסמוך לחוף פורט קוצ'י, לצד ההולנדים קבורים בו גם בריטים (צילום: Kandukuru Nagarjun)
כנסיות קוצ'ין וראשית הדרך הימית מאירופה להודו
כנסיית סנט פרנסיס (Saint Francis Church) נחשבת לכנסייה האירופית העתיקה ביותר בהודו שעדיין עומדת על תילה. הכנסייה הראשונה הוקמה כאן בידי הפורטוגלים בשנת 1503 כמבנה עץ, ובהמשך נבנתה מחדש באבן. לאחר כיבוש קוצ'י בידי ההולנדים בשנת 1663 היא הפכה לכנסייה פרוטסטנטית, ועם השתלטות הבריטים בסוף המאה ה-18 עברה לידי הכנסייה האנגליקנית.
בכנסייה נקבר בשנת 1524 ואסקו דה גאמה, מגלה נתיב השיט מאירופה להודו סביב כף התקווה הטובה, שמת בקוצ'י במהלך ביקורו השלישי בהודו. כעבור 14 שנה הועברו שרידיו לפורטוגל, וכיום קברו נמצא במנזר ז'רונימוש אשר ברובע בלם של ליסבון.
מבנה מרשים נוסף ברובע הוא הוא בזיליקת סנטה קרוז (Santa Cruz Cathedral Basilica), שסיפורה משקף היטב את חילופי השלטון בקוצ'י. הכנסייה הראשונה הוקמה כאן על ידי הפורטוגלים בשנת 1505 והפכה לקתדרלה בשנת 1558. היא שרדה את הכיבוש ההולנדי, אך נהרסה לאחר השתלטות הבריטים בסוף המאה ה-18. המבנה המרשים הניצב כאן כיום נבנה בסוף המאה ה-19 ונחנך בשנת 1905, וב-1984 הוענק לו מעמד של בזיליקה.
החזית הלבנה ושני המגדלים הגבוהים מרשימים, אך כדאי להיכנס גם פנימה ולראות את הקשתות הגבוהות, ציורי הקיר והתקרה, המזבח המעוטר וחלונות הוויטראז'. הבזיליקה משמשת עד היום כקתדרלה הקתולית של קוצ'ין.
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
רשתות הדיג הסיניות ושוק הדגים
אחד מסמליה המוכרים ביותר של קוצ'י הוא רשתות הדיג הסיניות (Chinese Fishing Nets), מתקני דיג גדולים הפועלים כמעין מנוף: בקצה אחד רשת רבועה גדולה ובקצה השני אבנים המשמשות כמשקולות נגד. צוות של מספר דייגים מוריד את הרשת למים, ממתין זמן קצר ואז מעלה אותה באמצעות חבלים ומשקולות, כשהדגים שנלכדו נותרים במרכזה. לעיתים משתמשים גם בתאורה מעל הרשת כדי למשוך אליה דגים.
מקורן המדויק של הרשתות אינו ידוע, אך מקובל לקשור אותן לקשרי המסחר הענפים שהתקיימו בין סין לחופי מאלבאר בימי הביניים. לפי המסורת המקומית הן הגיעו לכאן בין המאות ה-14 וה-15, בתקופה שבה פקדו סוחרים ומשלחות סיניות את נמלי האזור. כיום הן מזוהות יותר מכל עם חוף פורט קוצ'י, והמראה שלהן על רקע השקיעה הוא אחד מסמליה המצולמים ביותר של העיר. אפשר לראות את הרשתות גם לאורך כל חופי קרלה האחרים ובתעלות המים שלה, כמו גם לאורך נהר המאקונג ב תאילנד ובמקומות נוספים במזרח אסיה.
בסמוך לרשתות נמצא שוק הדגים (Fish Market). בעת ביקורנו, בשעות אחר הצהריים הגיעו למזח סירות הדייגים עמוסות בשלל היום. הדגים נפרקו בסלים ונמכרו במכירה פומבית, נשקלו וכוסו בקרח מרוסק לקראת העברתם לשווקים. לצד המסחר הסיטונאי פתחו סוחרים מקומיים דוכנים למכירת דגים ופירות ים טריים, וגם העורבים המתינו בסבלנות לתורם.
המלצה: צאו לסיור ערב בקוצ'י עם נוף השקיעה מהחוף - הרחובות ההיסטוריים של פורט קוצ'י ורשתות הדיג הסיניות, ציוני דרך קולוניאליים כמו כנסיית סנט פרנסיס ובזיליקת סנטה קרוז, טיול רגוע לאורך החוף בשקיעה, וסיום במרין דרייב וגשר הקשת המואר ברובע ארנקולום.
ריקוד הקתקאלי
קתקאלי (Kathakali) הוא תיאטרון-מחול מסורתי שהתפתח בקרלה, ומשלב משחק, מחול, מוזיקה ותלבושות ואיפור מרהיבים. העלילות מבוססות בעיקר על האפוסים והמיתולוגיה ההינדית, והסיפור מועבר ללא דיבור באמצעות הבעות פנים מודגשות, תנועות גוף ומערכת של מחוות ידיים (Mudras), בליווי זמרים וכלי הקשה. האיפור והתלבושות הם חלק בלתי נפרד מהסיפור. צבעי הפנים והדוגמאות מסמנים סוגים שונים של דמויות ותכונות אופי, ואילו המסגרת הלבנה המוגבהת סביב הפנים, הנקראת Chutti, מדגישה את הבעות השחקן. יחד עם כיסויי הראש הגדולים והתלבושות המנופחות מתקבל מראה צבעוני וגדול מהחיים.
באופן מסורתי בוצע הקתקאלי בידי גברים, שגילמו גם את הדמויות הנשיות, אם כי כיום מופיעות גם נשים. מופעי קתקאלי מוצגים במקומות שונים בקוצ'י ובקרלה כולה. בין המקומות המוכרים נמצאים See India Foundation ברובע ארנקולם ו-Kerala Kathakali Centre בפורט קוצ'י.
המופע הוא חוויה מיוחדת, וכדאי להגיע מוקדם כדי לצפות בתהליך האיפור המורכב. ב-Kerala Kathakali Centre, לדוגמה, ניתן כיום לצפות באיפור החל מ-17:00, והמופע עצמו מתקיים בשעה 18:00.
להזמנת מופע קתקאלי בקוצ'י
מידע וטיפים למטיילים בהודו
הקהילה היהודית הוותיקה של חוף מאלבאר נודעה לימים בשם יהודי מלבאר, ובמקורות היסטוריים כונו אנשיה גם "היהודים השחורים", להבדיל מהיהודים הפארדסים שהגיעו מאוחר יותר. לצדם התקיימה קבוצה נוספת, המשוחררים (Meshuchrarim) - עבדים משוחררים, מומרים וצאצאיהם, שמעמדם בתוך הקהילה היהודית היה במשך שנים נחות ומוגבל.
החל מהמאה ה-16 הגיעו לקרלה יהודים נוספים, בהם צאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל ויהודים ממקומות נוספים באירופה ובמזרח התיכון. הם נודעו בשם פארדסים (Paradesi), כלומר "זרים" בשפת המקום, והקימו קהילה נפרדת.
תקופת השלטון הפורטוגלי (1503-1663) לא היטיבה עם יהודי האזור. האינקוויזיציה הפורטוגלית איימה במיוחד על אנוסים ונוצרים חדשים שהגיעו להודו, אם כי שליטי קוצ'ין המקומיים העניקו ליהודים הגנה. עם עליית השלטון ההולנדי (1663-1795) השתפר מצבם של היהודים, וכמה מבני הקהילה הפאראדסית אף מילאו תפקידים חשובים במסחר. גם תחת השלטון הבריטי
לא הרבה נשאר כיום מהקהילה היהודית המפוארת של קוצ'ין. הרובע היהודי ממשיך להיקרא Jew Town והוא אחד מאתרי התיירות המוכרים בעיר. באזור נותרו בתי כנסת היסטוריים, בתי קברות ומבנים הקשורים לקהילה, ובראשם בית הכנסת פאראדסי, היחיד שבו עדיין מתקיימות תפילות של הקהילה היהודית.
המלצה: הזמינו סיור פרטי עם טוקטוק, הכולל את העיר היהודית ובית הכנסת יחד עם יעדים ברובע מבצר קוצ'י ורשתות הדייג הסיניות שבו. מדובר בסיור פרטי, עם איסוף בנקודה שתבחרו, ואפשר לבטל עד 24 שעות מראש.
הרובע היהודי של קוצ'ין
לאחר הקמת מדינת ישראל עלה לישראל הרוב הגדול של יהודי קוצ'ין, ובהם יהודי מאלבאר ורוב בני הקהילה הפאראדסית, והקהילה המקומית הצטמצמה בהדרגה עד שנותרו ממנה כיום בודדים.
בית הכנסת פאראדסי (Paradesi Synagogue), שנבנה בשנת 1568, הוא היחיד מבתי הכנסת ההיסטוריים של קוצ'ין שבו עדיין מתקיימות תפילות, כאשר ניתן להשלים מניין. כיום הוא גם אחד מאתרי התיירות החשובים של הרובע היהודי. המבקרים נכנסים אליו יחפים ומשלמים דמי כניסה, ובתוכו ניתן לראות ארון קודש מעץ טיק, נברשות זכוכית מבלגיה, ספרי תורה, כתרים שהוענקו לקהילה על ידי שליטי קוצ'ין וטרוונקור, ובעיקר מאות אריחי חרסינה סיניים מצוירים ביד מהמאה ה-18, שאין שניים מהם זהים לחלוטין.
לצד בית הכנסת ניצב מגדל השעון, שהוקם בשנים 1760-1761 ביוזמת יחזקאל רחבי (Ezekiel Rahabi), סוחר יהודי עשיר שהיה קשור לחברת הודו המזרחית ההולנדית. שלושת לוחות השעון ההיסטוריים שנותרו נושאים ספרות עבריות, רומיות ומלאיאלאם ופונים לכיוונים שונים. מקורות היסטוריים מזכירים גם לוח רביעי, ככל הנראה בספרות ערביות, שאינו קיים כיום.
בית הכנסת פאראדסי, שנבנה בשנת 1568, אחד מאתרי התיירות החשובים של הרובע היהודי -
שימו לב לרצפת אריחי החרסינה הסיניים המצוירים ביד מהמאה ה-18 (צילום:Oleg Yunakov)
בית הכנסת פאראדסי (Paradesi Synagogue), שנבנה בשנת 1568, הוא היחיד מבתי הכנסת ההיסטוריים של קוצ'ין שבו עדיין מתקיימות תפילות, כאשר ניתן להשלים מניין. כיום הוא גם אחד מאתרי התיירות החשובים של הרובע היהודי. המבקרים נכנסים אליו יחפים ומשלמים דמי כניסה, ובתוכו ניתן לראות ארון קודש מעץ טיק, נברשות זכוכית מבלגיה, ספרי תורה, כתרים שהוענקו לקהילה על ידי שליטי קוצ'ין וטרוונקור, ובעיקר מאות אריחי חרסינה סיניים מצוירים ביד מהמאה ה-18, שאין שניים מהם זהים לחלוטין.
לצד בית הכנסת ניצב מגדל השעון, שהוקם בשנים 1760-1761 ביוזמת יחזקאל רחבי (Ezekiel Rahabi), סוחר יהודי עשיר שהיה קשור לחברת הודו המזרחית ההולנדית. שלושת לוחות השעון ההיסטוריים שנותרו נושאים ספרות עבריות, רומיות ומלאיאלאם ופונים לכיוונים שונים. מקורות היסטוריים מזכירים גם לוח רביעי, ככל הנראה בספרות ערביות, שאינו קיים כיום.
בית הכנסת פאראדסי, שנבנה בשנת 1568, אחד מאתרי התיירות החשובים של הרובע היהודי -
שימו לב לרצפת אריחי החרסינה הסיניים המצוירים ביד מהמאה ה-18 (צילום:Oleg Yunakov)
רובע מאטאנצ'רי וארמון מאטאנצ'רי - הארמון ההולנדי
הרובע היהודי נמצא בלבו של רובע מאטאנצ'רי (Mattancherry), ש היה במשך מאות שנים מרכז חשוב למסחר בתבלינים ובסחורות שהגיעו לנמל קוצ'ין. גם כיום נותר באזור מסחר ער בתבלינים, לצד חנויות עתיקות ומזכרות - ובליל הריחות כאן משכר.
כאן נמצא ארמון מאטאנצ'רי (Mattancherry Palace), שנבנה בסביבות שנת 1545 על ידי הפורטוגלים והוענק במתנה לראג'ה של קוצ'ין. לאחר שההולנדים כבשו את קוצ'י הם שיפצו את הארמון, ומכאן כינויו "הארמון ההולנדי", אף שלמעשה לא הם שבנו אותו.
הארמון בן שתי הקומות בנוי בעיקר בסגנון המסורתי של קרלה, סביב חצר פנימית, וכיום הוא משמש מוזיאון לתולדות משפחת המלוכה של קוצ'ין. גולת הכותרת היא ציורי הקיר המרהיבים, המתארים סצנות מהראמאיאנה ומסיפורים ומיתוסים הינדיים נוספים. בארמון מוצגים גם דיוקנאות של מלכי קוצ'ין, מפות ותוכניות הולנדיות של קוצ'י, בגדי מלכות, אפריונים, כלי נשק וחפצים ששימשו את משפחת המלוכה.
בחצר הפנימית של הארמון נמצא מקדש המוקדש לאלה פז'איאנור בהגוואטי (Pazhayannur Bhagavathi), האלה המגינה של משפחת המלוכה של קוצ'ין, ובסמוך לארמון מקדשים נוספים המוקדשים לאלים קרישנה ושיווה.
ציורי הקיר בארמון מאטאנצ'רי מתארים סצנות מהראמאיאנה ומסיפורים ומיתוסים הינדיים נוספים (צילום: CC Mark Hills)
רובע ארנקולם ונמל המעבורות של קוצ'י
מצדו השני של המפרץ, רובע ארנקולם (Ernakulam) הוא המרכז המסחרי והמודרני של קוצ'י. את הרובע חוצה רחוב מהאטמה גנדי (Mahatma Gandhi Road), שלאורכו חנויות, בתי מלון ועסקים רבים. בצדו המערבי, לאורך Marine Drive, הטיילת שעל קו המים של ארנקולם, נמצא גם גשר הקשת (Rainbow Bridge) - גשר הולכי רגל קטן שהפך לאחד מסמלי הטיילת. בשעות הערב מוארת הקשת הגדולה שלו בשלל צבעים, המשתקפים במים, וזהו מקום נחמד במיוחד לטיול בשעת השקיעה ולאחר רדת החשכה.
על קו המים נמצא גם מעגן המעבורות של ארנקולם ( Ernakulam Boat Jetty ), ממנו יוצאות מעבורות לפורט קוצ'י, רובע מטאנצ'רי ולאיים שבמפרץ.
לינה ברובע ארנקולם
זה המקום למספר מילים על התחבורה הימית בקוצ'י: מיקומה של קוצ'י בין הים, האיים ונתיבי המים הופך את השיט לחלק ממערכת התחבורה העירונית. ממעגן המעבורות של ארנקולם יוצאות המעבורות הוותיקות של מחלקת התחבורה הימית של קרלה (SWTD) לפורט קוצ'י, מאטאנצ'רי, וייפין ויעדים נוספים. המעבורות זולות ומשמשות את תושבי העיר לצד תיירים.
בשנים האחרונות פועלת בעיר גם Kochi Water Metro - מערכת תחבורה ציבורית של סירות חשמליות, המחברת בין ארנקולם, איים ושכונות שונות באמצעות רשת של נתיבי מים וטרמינלים מודרניים. עבור המטייל זו לא רק דרך נוחה להתנייד, אלא גם הזדמנות לראות את קוצ'י מהמים.
כתבה על תעלות המים ושווקי התבלינים של קרלה
גשר הקשת, גשר הולכי רגל קטן שהפך לאחד מסמלי הטיילת של רובע ארנקולם (צילום:Capithom)
רובע פורט קוצ'י - הלב התיירותי של העיר
סיפורו של רובע פורט קוצ'י (Fort Kochi) קשור קשר הדוק לסחר התבלינים, שהביא לחופי סוחרים מכל רחבי העולם. במשך מאות שנים היה קוז'יקוד (Kozhikode), מצפון לקוצ'י, אחד מנמלי המסחר החשובים באזור, ואליו הגיעו סוחרים מארצות ערב, מסין וממזרח אפריקה. לשם הגיע בשנת 1498 גם ואסקו דה גאמה לאחר שהצליח למצוא נתיב ימי ישיר מאירופה להודו.
אלא שהיחסים בין הפורטוגלים לשליט קוז'יקוד לא עלו יפה, והם מצאו בעל ברית דווקא במלך קוצ'ין, יריבו של שליט קוז'יקוד. קוצ'י כבר הייתה אז עיר נמל משגשגת, שהתפתחה לאחר שיטפון גדול בשנת 1341 ששינה את קו החוף ויצר באזור נמל טבעי. בתחילת המאה ה-16 התיר מלך קוצ'ין לפורטוגלים להתיישב במקום, ובשנת 1503 הם הקימו על חצי האי את מבצר עמנואל (Fort Immanuel). סביב המבצר התפתחה התיישבות פורטוגלית ומרכז חשוב לסחר בתבלינים - ומכאן שמו של הרובע עד היום.
בשנת 1663 כבשו ההולנדים את קוצ'י מידי הפורטוגלים. הם הרסו חלק ניכר מהמבצר ומהמבנים הפורטוגליים ושינו את פני הרובע, אך הותירו בו גם מבנים וחותם אדריכלי משלהם. בשנת 1795 השתלטו הבריטים על קוצ'י, ובתקופתם נהרסו חלקים נוספים של המבצר. בשנת 1806 כבר נותר ממנו מעט מאוד, וכיום אפשר לראות רק שרידים שלו באזור החוף של פורט קוצ'י. למרות זאת, שמו של המבצר נשמר בשמה של השכונה. בין שרידי התקופות השונות נותרו בפורט קוצ'י מבנים פורטוגליים, הולנדיים ובריטיים, ובהם כנסיות, בתי מגורים ובתי קברות, המעניקים לרובע את אופיו המיוחד. אחד המעניינים שבהם הוא כנסיית סנט פרנסיס (St. Francis Church) , שעברה בעצמה מיד ליד: מהפורטוגלים להולנדים ולבסוף לבריטים.
רובע מבצר קוצ'י הוא המרכז התיירותי היפה ביותר בקוצ'י כולה, ולמרות התמסחרותו הוא עדיין שקט, רגוע ונינוח. זהו המקום המתאים ביותר למי שמחפש את האווירה ההיסטורית של העיר, לצד מלונות רבים, חנויות בוטיק, בתי קפה ומסעדות טובות. רחוב פרינסס (Princess Street) הוא אחד הרחובות הוותיקים והנעימים ברובע, ולאורכו מבנים מהתקופה הקולוניאלית, בתי קפה, גלריות וחנויות קטנות. משם אפשר להמשיך לכיוון החוף ואל כיכר ואסקו דה גאמה (Vasco da Gama Square) והטיילת, שלאורכה נמצאות רשתות הדיג הסיניות, דוכני מזון ודגים ונקודות תצפית אל הים. האזור נעים במיוחד לקראת השקיעה.
כיום אפשר לראות רק שרידים של המבצר באזור החוף של פורט קוצ'י (צילום:Sleeping Ascetic)
מלון מומלץ ברובע פורט קוצ'י
רוב התיירים בוחרים להתמקם באזור זה, ואנו נמליץ כאן על (Fragrant Nature Kochi ), מלון 5 כוכבים, המציע מרכז ספא ובריכת שחיה על הגג, עם נוף נהדר לעיר ולנמל. מיקומו במרחק לא רב מאתרי הביאנלה של קוצ'י הופך אותו לבחירה מצוינת גם למי שמגיע לתערוכת האמנות שמתקיימת כאן אחת לשנתיים.
בתי מלון נוספים ברובע מבצר קוצ'י
המורשת האירופאית בקוצ'י
המוזיאון האינדו-פורטוגלי (Indo-Portuguese Museum), בדרום רובע מבצר קוצ'י, הוקם ביוזמת הבישוף ג'וזף קוריתרה (Joseph Kureethra), במטרה לשמר את המורשת האינדו-פורטוגלית ואת השפעת הפורטוגלים על התרבות, האמנות והאדריכלות באזור, ובעיקר את המורשת הנוצרית שהותירו אחריהם.
המוזיאון מחולק לחמישה אגפים - מזבח, אוצר, תהלוכות, חיים אזרחיים וקתדרלה. בין המוצגים פריטים מכנסיות עתיקות באזור, ובהם חלק ממזבח מעץ טיק מהמאה ה-16, בגדי כמורה, צלבים, פסלים ותשמישי דת.
בית הקברות ההולנדי (Dutch Cemetery), הסמוך לחוף פורט קוצ'י, הוא למעשה בית קברות אירופי, שכן לצד ההולנדים קבורים בו גם בריטים. הוא נחנך בשנת 1724 ובין חומותיו 104 קברים ומצבות, חלקם של מושלים, מפקדים ובעלי תפקידים הולנדים שחיו ומתו בקוצ'י בתקופה הקולוניאלית. בית הקברות סגור רוב הזמן, אך ניתן לבקש לפתוח אותו לביקור בתיאום מראש. המצבות העתיקות, שחלקן נושאות כתובות בהולנדית עתיקה, הן עדות נוספת לתקופה האירופית הארוכה שעברה על פורט קוצ'י.
מוזיאון אינדו-פורטוגז, מציג את ההשפעה התרבותית של הפורטוגזים על אנשי המקום (צילום: CC Cycling Man)
בית הקברות ההולנדי הסמוך לחוף פורט קוצ'י, לצד ההולנדים קבורים בו גם בריטים (צילום: Kandukuru Nagarjun)
כנסיות קוצ'ין וראשית הדרך הימית מאירופה להודו
כנסיית סנט פרנסיס (Saint Francis Church) נחשבת לכנסייה האירופית העתיקה ביותר בהודו שעדיין עומדת על תילה. הכנסייה הראשונה הוקמה כאן בידי הפורטוגלים בשנת 1503 כמבנה עץ, ובהמשך נבנתה מחדש באבן. לאחר כיבוש קוצ'י בידי ההולנדים בשנת 1663 היא הפכה לכנסייה פרוטסטנטית, ועם השתלטות הבריטים בסוף המאה ה-18 עברה לידי הכנסייה האנגליקנית.
בכנסייה נקבר בשנת 1524 ואסקו דה גאמה, מגלה נתיב השיט מאירופה להודו סביב כף התקווה הטובה, שמת בקוצ'י במהלך ביקורו השלישי בהודו. כעבור 14 שנה הועברו שרידיו לפורטוגל, וכיום קברו נמצא במנזר ז'רונימוש אשר ברובע בלם של ליסבון.
מבנה מרשים נוסף ברובע הוא הוא בזיליקת סנטה קרוז (Santa Cruz Cathedral Basilica), שסיפורה משקף היטב את חילופי השלטון בקוצ'י. הכנסייה הראשונה הוקמה כאן על ידי הפורטוגלים בשנת 1505 והפכה לקתדרלה בשנת 1558. היא שרדה את הכיבוש ההולנדי, אך נהרסה לאחר השתלטות הבריטים בסוף המאה ה-18. המבנה המרשים הניצב כאן כיום נבנה בסוף המאה ה-19 ונחנך בשנת 1905, וב-1984 הוענק לו מעמד של בזיליקה.
החזית הלבנה ושני המגדלים הגבוהים מרשימים, אך כדאי להיכנס גם פנימה ולראות את הקשתות הגבוהות, ציורי הקיר והתקרה, המזבח המעוטר וחלונות הוויטראז'. הבזיליקה משמשת עד היום כקתדרלה הקתולית של קוצ'ין.
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
רשתות הדיג הסיניות ושוק הדגים
אחד מסמליה המוכרים ביותר של קוצ'י הוא רשתות הדיג הסיניות (Chinese Fishing Nets), מתקני דיג גדולים הפועלים כמעין מנוף: בקצה אחד רשת רבועה גדולה ובקצה השני אבנים המשמשות כמשקולות נגד. צוות של מספר דייגים מוריד את הרשת למים, ממתין זמן קצר ואז מעלה אותה באמצעות חבלים ומשקולות, כשהדגים שנלכדו נותרים במרכזה. לעיתים משתמשים גם בתאורה מעל הרשת כדי למשוך אליה דגים.
מקורן המדויק של הרשתות אינו ידוע, אך מקובל לקשור אותן לקשרי המסחר הענפים שהתקיימו בין סין לחופי מאלבאר בימי הביניים. לפי המסורת המקומית הן הגיעו לכאן בין המאות ה-14 וה-15, בתקופה שבה פקדו סוחרים ומשלחות סיניות את נמלי האזור. כיום הן מזוהות יותר מכל עם חוף פורט קוצ'י, והמראה שלהן על רקע השקיעה הוא אחד מסמליה המצולמים ביותר של העיר. אפשר לראות את הרשתות גם לאורך כל חופי קרלה האחרים ובתעלות המים שלה, כמו גם לאורך נהר המאקונג ב תאילנד ובמקומות נוספים במזרח אסיה.
בסמוך לרשתות נמצא שוק הדגים (Fish Market). בעת ביקורנו, בשעות אחר הצהריים הגיעו למזח סירות הדייגים עמוסות בשלל היום. הדגים נפרקו בסלים ונמכרו במכירה פומבית, נשקלו וכוסו בקרח מרוסק לקראת העברתם לשווקים. לצד המסחר הסיטונאי פתחו סוחרים מקומיים דוכנים למכירת דגים ופירות ים טריים, וגם העורבים המתינו בסבלנות לתורם.
המלצה: צאו לסיור ערב בקוצ'י עם נוף השקיעה מהחוף - הרחובות ההיסטוריים של פורט קוצ'י ורשתות הדיג הסיניות, ציוני דרך קולוניאליים כמו כנסיית סנט פרנסיס ובזיליקת סנטה קרוז, טיול רגוע לאורך החוף בשקיעה, וסיום במרין דרייב וגשר הקשת המואר ברובע ארנקולום.
ריקוד הקתקאלי
קתקאלי (Kathakali) הוא תיאטרון-מחול מסורתי שהתפתח בקרלה, ומשלב משחק, מחול, מוזיקה ותלבושות ואיפור מרהיבים. העלילות מבוססות בעיקר על האפוסים והמיתולוגיה ההינדית, והסיפור מועבר ללא דיבור באמצעות הבעות פנים מודגשות, תנועות גוף ומערכת של מחוות ידיים (Mudras), בליווי זמרים וכלי הקשה. האיפור והתלבושות הם חלק בלתי נפרד מהסיפור. צבעי הפנים והדוגמאות מסמנים סוגים שונים של דמויות ותכונות אופי, ואילו המסגרת הלבנה המוגבהת סביב הפנים, הנקראת Chutti, מדגישה את הבעות השחקן. יחד עם כיסויי הראש הגדולים והתלבושות המנופחות מתקבל מראה צבעוני וגדול מהחיים.
באופן מסורתי בוצע הקתקאלי בידי גברים, שגילמו גם את הדמויות הנשיות, אם כי כיום מופיעות גם נשים. מופעי קתקאלי מוצגים במקומות שונים בקוצ'י ובקרלה כולה. בין המקומות המוכרים נמצאים See India Foundation ברובע ארנקולם ו-Kerala Kathakali Centre בפורט קוצ'י.
המופע הוא חוויה מיוחדת, וכדאי להגיע מוקדם כדי לצפות בתהליך האיפור המורכב. ב-Kerala Kathakali Centre, לדוגמה, ניתן כיום לצפות באיפור החל מ-17:00, והמופע עצמו מתקיים בשעה 18:00.
להזמנת מופע קתקאלי בקוצ'י
מידע וטיפים למטיילים בהודו
כאן נמצא ארמון מאטאנצ'רי (Mattancherry Palace), שנבנה בסביבות שנת 1545 על ידי הפורטוגלים והוענק במתנה לראג'ה של קוצ'ין. לאחר שההולנדים כבשו את קוצ'י הם שיפצו את הארמון, ומכאן כינויו "הארמון ההולנדי", אף שלמעשה לא הם שבנו אותו.
הארמון בן שתי הקומות בנוי בעיקר בסגנון המסורתי של קרלה, סביב חצר פנימית, וכיום הוא משמש מוזיאון לתולדות משפחת המלוכה של קוצ'ין. גולת הכותרת היא ציורי הקיר המרהיבים, המתארים סצנות מהראמאיאנה ומסיפורים ומיתוסים הינדיים נוספים. בארמון מוצגים גם דיוקנאות של מלכי קוצ'ין, מפות ותוכניות הולנדיות של קוצ'י, בגדי מלכות, אפריונים, כלי נשק וחפצים ששימשו את משפחת המלוכה.
ציורי הקיר בארמון מאטאנצ'רי
זה המקום למספר מילים על התחבורה הימית בקוצ'י: מיקומה של קוצ'י בין הים, האיים ונתיבי המים הופך את השיט לחלק ממערכת התחבורה העירונית. ממעגן המעבורות של ארנקולם יוצאות המעבורות הוותיקות של מחלקת התחבורה הימית של קרלה (SWTD) לפורט קוצ'י, מאטאנצ'רי, וייפין ויעדים נוספים. המעבורות זולות ומשמשות את תושבי העיר לצד תיירים.
בשנים האחרונות פועלת בעיר גם Kochi Water Metro - מערכת תחבורה ציבורית של סירות חשמליות, המחברת בין ארנקולם, איים ושכונות שונות באמצעות רשת של נתיבי מים וטרמינלים מודרניים. עבור המטייל זו לא רק דרך נוחה להתנייד, אלא גם הזדמנות לראות את קוצ'י מהמים.
כתבה על תעלות המים ושווקי התבלינים של קרלה
גשר הקשת, גשר הולכי רגל קטן שהפך לאחד מסמלי הטיילת של רובע ארנקולם (צילום:Capithom)
רובע פורט קוצ'י - הלב התיירותי של העיר
סיפורו של רובע פורט קוצ'י (Fort Kochi) קשור קשר הדוק לסחר התבלינים, שהביא לחופי סוחרים מכל רחבי העולם. במשך מאות שנים היה קוז'יקוד (Kozhikode), מצפון לקוצ'י, אחד מנמלי המסחר החשובים באזור, ואליו הגיעו סוחרים מארצות ערב, מסין וממזרח אפריקה. לשם הגיע בשנת 1498 גם ואסקו דה גאמה לאחר שהצליח למצוא נתיב ימי ישיר מאירופה להודו.
אלא שהיחסים בין הפורטוגלים לשליט קוז'יקוד לא עלו יפה, והם מצאו בעל ברית דווקא במלך קוצ'ין, יריבו של שליט קוז'יקוד. קוצ'י כבר הייתה אז עיר נמל משגשגת, שהתפתחה לאחר שיטפון גדול בשנת 1341 ששינה את קו החוף ויצר באזור נמל טבעי. בתחילת המאה ה-16 התיר מלך קוצ'ין לפורטוגלים להתיישב במקום, ובשנת 1503 הם הקימו על חצי האי את מבצר עמנואל (Fort Immanuel). סביב המבצר התפתחה התיישבות פורטוגלית ומרכז חשוב לסחר בתבלינים - ומכאן שמו של הרובע עד היום.
בשנת 1663 כבשו ההולנדים את קוצ'י מידי הפורטוגלים. הם הרסו חלק ניכר מהמבצר ומהמבנים הפורטוגליים ושינו את פני הרובע, אך הותירו בו גם מבנים וחותם אדריכלי משלהם. בשנת 1795 השתלטו הבריטים על קוצ'י, ובתקופתם נהרסו חלקים נוספים של המבצר. בשנת 1806 כבר נותר ממנו מעט מאוד, וכיום אפשר לראות רק שרידים שלו באזור החוף של פורט קוצ'י. למרות זאת, שמו של המבצר נשמר בשמה של השכונה. בין שרידי התקופות השונות נותרו בפורט קוצ'י מבנים פורטוגליים, הולנדיים ובריטיים, ובהם כנסיות, בתי מגורים ובתי קברות, המעניקים לרובע את אופיו המיוחד. אחד המעניינים שבהם הוא כנסיית סנט פרנסיס (St. Francis Church) , שעברה בעצמה מיד ליד: מהפורטוגלים להולנדים ולבסוף לבריטים.
רובע מבצר קוצ'י הוא המרכז התיירותי היפה ביותר בקוצ'י כולה, ולמרות התמסחרותו הוא עדיין שקט, רגוע ונינוח. זהו המקום המתאים ביותר למי שמחפש את האווירה ההיסטורית של העיר, לצד מלונות רבים, חנויות בוטיק, בתי קפה ומסעדות טובות. רחוב פרינסס (Princess Street) הוא אחד הרחובות הוותיקים והנעימים ברובע, ולאורכו מבנים מהתקופה הקולוניאלית, בתי קפה, גלריות וחנויות קטנות. משם אפשר להמשיך לכיוון החוף ואל כיכר ואסקו דה גאמה (Vasco da Gama Square) והטיילת, שלאורכה נמצאות רשתות הדיג הסיניות, דוכני מזון ודגים ונקודות תצפית אל הים. האזור נעים במיוחד לקראת השקיעה.
כיום אפשר לראות רק שרידים של המבצר באזור החוף של פורט קוצ'י (צילום:Sleeping Ascetic)
מלון מומלץ ברובע פורט קוצ'י
רוב התיירים בוחרים להתמקם באזור זה, ואנו נמליץ כאן על (Fragrant Nature Kochi ), מלון 5 כוכבים, המציע מרכז ספא ובריכת שחיה על הגג, עם נוף נהדר לעיר ולנמל. מיקומו במרחק לא רב מאתרי הביאנלה של קוצ'י הופך אותו לבחירה מצוינת גם למי שמגיע לתערוכת האמנות שמתקיימת כאן אחת לשנתיים.
בתי מלון נוספים ברובע מבצר קוצ'י
המורשת האירופאית בקוצ'י
המוזיאון האינדו-פורטוגלי (Indo-Portuguese Museum), בדרום רובע מבצר קוצ'י, הוקם ביוזמת הבישוף ג'וזף קוריתרה (Joseph Kureethra), במטרה לשמר את המורשת האינדו-פורטוגלית ואת השפעת הפורטוגלים על התרבות, האמנות והאדריכלות באזור, ובעיקר את המורשת הנוצרית שהותירו אחריהם.
המוזיאון מחולק לחמישה אגפים - מזבח, אוצר, תהלוכות, חיים אזרחיים וקתדרלה. בין המוצגים פריטים מכנסיות עתיקות באזור, ובהם חלק ממזבח מעץ טיק מהמאה ה-16, בגדי כמורה, צלבים, פסלים ותשמישי דת.
בית הקברות ההולנדי (Dutch Cemetery), הסמוך לחוף פורט קוצ'י, הוא למעשה בית קברות אירופי, שכן לצד ההולנדים קבורים בו גם בריטים. הוא נחנך בשנת 1724 ובין חומותיו 104 קברים ומצבות, חלקם של מושלים, מפקדים ובעלי תפקידים הולנדים שחיו ומתו בקוצ'י בתקופה הקולוניאלית. בית הקברות סגור רוב הזמן, אך ניתן לבקש לפתוח אותו לביקור בתיאום מראש. המצבות העתיקות, שחלקן נושאות כתובות בהולנדית עתיקה, הן עדות נוספת לתקופה האירופית הארוכה שעברה על פורט קוצ'י.
מוזיאון אינדו-פורטוגז, מציג את ההשפעה התרבותית של הפורטוגזים על אנשי המקום (צילום: CC Cycling Man)
בית הקברות ההולנדי הסמוך לחוף פורט קוצ'י, לצד ההולנדים קבורים בו גם בריטים (צילום: Kandukuru Nagarjun)
כנסיות קוצ'ין וראשית הדרך הימית מאירופה להודו
כנסיית סנט פרנסיס (Saint Francis Church) נחשבת לכנסייה האירופית העתיקה ביותר בהודו שעדיין עומדת על תילה. הכנסייה הראשונה הוקמה כאן בידי הפורטוגלים בשנת 1503 כמבנה עץ, ובהמשך נבנתה מחדש באבן. לאחר כיבוש קוצ'י בידי ההולנדים בשנת 1663 היא הפכה לכנסייה פרוטסטנטית, ועם השתלטות הבריטים בסוף המאה ה-18 עברה לידי הכנסייה האנגליקנית.
בכנסייה נקבר בשנת 1524 ואסקו דה גאמה, מגלה נתיב השיט מאירופה להודו סביב כף התקווה הטובה, שמת בקוצ'י במהלך ביקורו השלישי בהודו. כעבור 14 שנה הועברו שרידיו לפורטוגל, וכיום קברו נמצא במנזר ז'רונימוש אשר ברובע בלם של ליסבון.
מבנה מרשים נוסף ברובע הוא הוא בזיליקת סנטה קרוז (Santa Cruz Cathedral Basilica), שסיפורה משקף היטב את חילופי השלטון בקוצ'י. הכנסייה הראשונה הוקמה כאן על ידי הפורטוגלים בשנת 1505 והפכה לקתדרלה בשנת 1558. היא שרדה את הכיבוש ההולנדי, אך נהרסה לאחר השתלטות הבריטים בסוף המאה ה-18. המבנה המרשים הניצב כאן כיום נבנה בסוף המאה ה-19 ונחנך בשנת 1905, וב-1984 הוענק לו מעמד של בזיליקה.
החזית הלבנה ושני המגדלים הגבוהים מרשימים, אך כדאי להיכנס גם פנימה ולראות את הקשתות הגבוהות, ציורי הקיר והתקרה, המזבח המעוטר וחלונות הוויטראז'. הבזיליקה משמשת עד היום כקתדרלה הקתולית של קוצ'ין.
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
רשתות הדיג הסיניות ושוק הדגים
אחד מסמליה המוכרים ביותר של קוצ'י הוא רשתות הדיג הסיניות (Chinese Fishing Nets), מתקני דיג גדולים הפועלים כמעין מנוף: בקצה אחד רשת רבועה גדולה ובקצה השני אבנים המשמשות כמשקולות נגד. צוות של מספר דייגים מוריד את הרשת למים, ממתין זמן קצר ואז מעלה אותה באמצעות חבלים ומשקולות, כשהדגים שנלכדו נותרים במרכזה. לעיתים משתמשים גם בתאורה מעל הרשת כדי למשוך אליה דגים.
מקורן המדויק של הרשתות אינו ידוע, אך מקובל לקשור אותן לקשרי המסחר הענפים שהתקיימו בין סין לחופי מאלבאר בימי הביניים. לפי המסורת המקומית הן הגיעו לכאן בין המאות ה-14 וה-15, בתקופה שבה פקדו סוחרים ומשלחות סיניות את נמלי האזור. כיום הן מזוהות יותר מכל עם חוף פורט קוצ'י, והמראה שלהן על רקע השקיעה הוא אחד מסמליה המצולמים ביותר של העיר. אפשר לראות את הרשתות גם לאורך כל חופי קרלה האחרים ובתעלות המים שלה, כמו גם לאורך נהר המאקונג ב תאילנד ובמקומות נוספים במזרח אסיה.
בסמוך לרשתות נמצא שוק הדגים (Fish Market). בעת ביקורנו, בשעות אחר הצהריים הגיעו למזח סירות הדייגים עמוסות בשלל היום. הדגים נפרקו בסלים ונמכרו במכירה פומבית, נשקלו וכוסו בקרח מרוסק לקראת העברתם לשווקים. לצד המסחר הסיטונאי פתחו סוחרים מקומיים דוכנים למכירת דגים ופירות ים טריים, וגם העורבים המתינו בסבלנות לתורם.
המלצה: צאו לסיור ערב בקוצ'י עם נוף השקיעה מהחוף - הרחובות ההיסטוריים של פורט קוצ'י ורשתות הדיג הסיניות, ציוני דרך קולוניאליים כמו כנסיית סנט פרנסיס ובזיליקת סנטה קרוז, טיול רגוע לאורך החוף בשקיעה, וסיום במרין דרייב וגשר הקשת המואר ברובע ארנקולום.
ריקוד הקתקאלי
קתקאלי (Kathakali) הוא תיאטרון-מחול מסורתי שהתפתח בקרלה, ומשלב משחק, מחול, מוזיקה ותלבושות ואיפור מרהיבים. העלילות מבוססות בעיקר על האפוסים והמיתולוגיה ההינדית, והסיפור מועבר ללא דיבור באמצעות הבעות פנים מודגשות, תנועות גוף ומערכת של מחוות ידיים (Mudras), בליווי זמרים וכלי הקשה. האיפור והתלבושות הם חלק בלתי נפרד מהסיפור. צבעי הפנים והדוגמאות מסמנים סוגים שונים של דמויות ותכונות אופי, ואילו המסגרת הלבנה המוגבהת סביב הפנים, הנקראת Chutti, מדגישה את הבעות השחקן. יחד עם כיסויי הראש הגדולים והתלבושות המנופחות מתקבל מראה צבעוני וגדול מהחיים.
באופן מסורתי בוצע הקתקאלי בידי גברים, שגילמו גם את הדמויות הנשיות, אם כי כיום מופיעות גם נשים. מופעי קתקאלי מוצגים במקומות שונים בקוצ'י ובקרלה כולה. בין המקומות המוכרים נמצאים See India Foundation ברובע ארנקולם ו-Kerala Kathakali Centre בפורט קוצ'י.
המופע הוא חוויה מיוחדת, וכדאי להגיע מוקדם כדי לצפות בתהליך האיפור המורכב. ב-Kerala Kathakali Centre, לדוגמה, ניתן כיום לצפות באיפור החל מ-17:00, והמופע עצמו מתקיים בשעה 18:00.
להזמנת מופע קתקאלי בקוצ'י
מידע וטיפים למטיילים בהודו
אלא שהיחסים בין הפורטוגלים לשליט קוז'יקוד לא עלו יפה, והם מצאו בעל ברית דווקא במלך קוצ'ין, יריבו של שליט קוז'יקוד. קוצ'י כבר הייתה אז עיר נמל משגשגת, שהתפתחה לאחר שיטפון גדול בשנת 1341 ששינה את קו החוף ויצר באזור נמל טבעי. בתחילת המאה ה-16 התיר מלך קוצ'ין לפורטוגלים להתיישב במקום, ובשנת 1503 הם הקימו על חצי האי את מבצר עמנואל (Fort Immanuel). סביב המבצר התפתחה התיישבות פורטוגלית ומרכז חשוב לסחר בתבלינים - ומכאן שמו של הרובע עד היום.
בשנת 1663 כבשו ההולנדים את קוצ'י מידי הפורטוגלים. הם הרסו חלק ניכר מהמבצר ומהמבנים הפורטוגליים ושינו את פני הרובע, אך הותירו בו גם מבנים וחותם אדריכלי משלהם. בשנת 1795 השתלטו הבריטים על קוצ'י, ובתקופתם נהרסו חלקים נוספים של המבצר. בשנת 1806 כבר נותר ממנו מעט מאוד, וכיום אפשר לראות רק שרידים שלו באזור החוף של פורט קוצ'י. למרות זאת, שמו של המבצר נשמר בשמה של השכונה. בין שרידי התקופות השונות נותרו בפורט קוצ'י מבנים פורטוגליים, הולנדיים ובריטיים, ובהם כנסיות, בתי מגורים ובתי קברות, המעניקים לרובע את אופיו המיוחד. אחד המעניינים שבהם הוא כנסיית סנט פרנסיס
רובע מבצר קוצ'י הוא המרכז התיירותי היפה ביותר בקוצ'י כולה, ולמרות התמסחרותו הוא עדיין שקט, רגוע ונינוח. זהו המקום המתאים ביותר למי שמחפש את האווירה ההיסטורית של העיר, לצד מלונות רבים, חנויות בוטיק, בתי קפה ומסעדות טובות.
.jpg)
המורשת האירופאית בקוצ'י
המוזיאון האינדו-פורטוגלי (Indo-Portuguese Museum), בדרום רובע מבצר קוצ'י, הוקם ביוזמת הבישוף ג'וזף קוריתרה (Joseph Kureethra), במטרה לשמר את המורשת האינדו-פורטוגלית ואת השפעת הפורטוגלים על התרבות, האמנות והאדריכלות באזור, ובעיקר את המורשת הנוצרית שהותירו אחריהם.
המוזיאון מחולק לחמישה אגפים - מזבח, אוצר, תהלוכות, חיים אזרחיים וקתדרלה. בין המוצגים פריטים מכנסיות עתיקות באזור, ובהם חלק ממזבח מעץ טיק מהמאה ה-16, בגדי כמורה, צלבים, פסלים ותשמישי דת.
בית הקברות ההולנדי (Dutch Cemetery), הסמוך לחוף פורט קוצ'י, הוא למעשה בית קברות אירופי, שכן לצד ההולנדים קבורים בו גם בריטים. הוא נחנך בשנת 1724 ובין חומותיו 104 קברים ומצבות, חלקם של מושלים, מפקדים ובעלי תפקידים הולנדים שחיו ומתו בקוצ'י בתקופה הקולוניאלית. בית הקברות סגור רוב הזמן, אך ניתן לבקש לפתוח אותו לביקור בתיאום מראש. המצבות העתיקות, שחלקן נושאות כתובות בהולנדית עתיקה, הן עדות נוספת לתקופה האירופית הארוכה שעברה על פורט קוצ'י.
מוזיאון אינדו-פורטוגז, מציג את ההשפעה התרבותית של הפורטוגזים על אנשי המקום (צילום: CC Cycling Man)
בית הקברות ההולנדי הסמוך לחוף פורט קוצ'י, לצד ההולנדים קבורים בו גם בריטים (צילום: Kandukuru Nagarjun)
כנסיות קוצ'ין וראשית הדרך הימית מאירופה להודו
כנסיית סנט פרנסיס (Saint Francis Church) נחשבת לכנסייה האירופית העתיקה ביותר בהודו שעדיין עומדת על תילה. הכנסייה הראשונה הוקמה כאן בידי הפורטוגלים בשנת 1503 כמבנה עץ, ובהמשך נבנתה מחדש באבן. לאחר כיבוש קוצ'י בידי ההולנדים בשנת 1663 היא הפכה לכנסייה פרוטסטנטית, ועם השתלטות הבריטים בסוף המאה ה-18 עברה לידי הכנסייה האנגליקנית.
בכנסייה נקבר בשנת 1524 ואסקו דה גאמה, מגלה נתיב השיט מאירופה להודו סביב כף התקווה הטובה, שמת בקוצ'י במהלך ביקורו השלישי בהודו. כעבור 14 שנה הועברו שרידיו לפורטוגל, וכיום קברו נמצא במנזר ז'רונימוש אשר ברובע בלם של ליסבון.
מבנה מרשים נוסף ברובע הוא הוא בזיליקת סנטה קרוז (Santa Cruz Cathedral Basilica), שסיפורה משקף היטב את חילופי השלטון בקוצ'י. הכנסייה הראשונה הוקמה כאן על ידי הפורטוגלים בשנת 1505 והפכה לקתדרלה בשנת 1558. היא שרדה את הכיבוש ההולנדי, אך נהרסה לאחר השתלטות הבריטים בסוף המאה ה-18. המבנה המרשים הניצב כאן כיום נבנה בסוף המאה ה-19 ונחנך בשנת 1905, וב-1984 הוענק לו מעמד של בזיליקה.
החזית הלבנה ושני המגדלים הגבוהים מרשימים, אך כדאי להיכנס גם פנימה ולראות את הקשתות הגבוהות, ציורי הקיר והתקרה, המזבח המעוטר וחלונות הוויטראז'. הבזיליקה משמשת עד היום כקתדרלה הקתולית של קוצ'ין.
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
רשתות הדיג הסיניות ושוק הדגים
אחד מסמליה המוכרים ביותר של קוצ'י הוא רשתות הדיג הסיניות (Chinese Fishing Nets), מתקני דיג גדולים הפועלים כמעין מנוף: בקצה אחד רשת רבועה גדולה ובקצה השני אבנים המשמשות כמשקולות נגד. צוות של מספר דייגים מוריד את הרשת למים, ממתין זמן קצר ואז מעלה אותה באמצעות חבלים ומשקולות, כשהדגים שנלכדו נותרים במרכזה. לעיתים משתמשים גם בתאורה מעל הרשת כדי למשוך אליה דגים.
מקורן המדויק של הרשתות אינו ידוע, אך מקובל לקשור אותן לקשרי המסחר הענפים שהתקיימו בין סין לחופי מאלבאר בימי הביניים. לפי המסורת המקומית הן הגיעו לכאן בין המאות ה-14 וה-15, בתקופה שבה פקדו סוחרים ומשלחות סיניות את נמלי האזור. כיום הן מזוהות יותר מכל עם חוף פורט קוצ'י, והמראה שלהן על רקע השקיעה הוא אחד מסמליה המצולמים ביותר של העיר. אפשר לראות את הרשתות גם לאורך כל חופי קרלה האחרים ובתעלות המים שלה, כמו גם לאורך נהר המאקונג ב תאילנד ובמקומות נוספים במזרח אסיה.
בסמוך לרשתות נמצא שוק הדגים (Fish Market). בעת ביקורנו, בשעות אחר הצהריים הגיעו למזח סירות הדייגים עמוסות בשלל היום. הדגים נפרקו בסלים ונמכרו במכירה פומבית, נשקלו וכוסו בקרח מרוסק לקראת העברתם לשווקים. לצד המסחר הסיטונאי פתחו סוחרים מקומיים דוכנים למכירת דגים ופירות ים טריים, וגם העורבים המתינו בסבלנות לתורם.
המלצה: צאו לסיור ערב בקוצ'י עם נוף השקיעה מהחוף - הרחובות ההיסטוריים של פורט קוצ'י ורשתות הדיג הסיניות, ציוני דרך קולוניאליים כמו כנסיית סנט פרנסיס ובזיליקת סנטה קרוז, טיול רגוע לאורך החוף בשקיעה, וסיום במרין דרייב וגשר הקשת המואר ברובע ארנקולום.
ריקוד הקתקאלי
קתקאלי (Kathakali) הוא תיאטרון-מחול מסורתי שהתפתח בקרלה, ומשלב משחק, מחול, מוזיקה ותלבושות ואיפור מרהיבים. העלילות מבוססות בעיקר על האפוסים והמיתולוגיה ההינדית, והסיפור מועבר ללא דיבור באמצעות הבעות פנים מודגשות, תנועות גוף ומערכת של מחוות ידיים (Mudras), בליווי זמרים וכלי הקשה. האיפור והתלבושות הם חלק בלתי נפרד מהסיפור. צבעי הפנים והדוגמאות מסמנים סוגים שונים של דמויות ותכונות אופי, ואילו המסגרת הלבנה המוגבהת סביב הפנים, הנקראת Chutti, מדגישה את הבעות השחקן. יחד עם כיסויי הראש הגדולים והתלבושות המנופחות מתקבל מראה צבעוני וגדול מהחיים.
באופן מסורתי בוצע הקתקאלי בידי גברים, שגילמו גם את הדמויות הנשיות, אם כי כיום מופיעות גם נשים. מופעי קתקאלי מוצגים במקומות שונים בקוצ'י ובקרלה כולה. בין המקומות המוכרים נמצאים See India Foundation ברובע ארנקולם ו-Kerala Kathakali Centre בפורט קוצ'י.
המופע הוא חוויה מיוחדת, וכדאי להגיע מוקדם כדי לצפות בתהליך האיפור המורכב. ב-Kerala Kathakali Centre, לדוגמה, ניתן כיום לצפות באיפור החל מ-17:00, והמופע עצמו מתקיים בשעה 18:00.
להזמנת מופע קתקאלי בקוצ'י
מידע וטיפים למטיילים בהודו
המוזיאון מחולק לחמישה אגפים - מזבח, אוצר, תהלוכות, חיים אזרחיים וקתדרלה. בין המוצגים פריטים מכנסיות עתיקות באזור, ובהם חלק ממזבח מעץ טיק מהמאה ה-16, בגדי כמורה, צלבים, פסלים ותשמישי דת.
בית הקברות ההולנדי (Dutch Cemetery), הסמוך לחוף פורט קוצ'י, הוא למעשה בית קברות אירופי, שכן לצד ההולנדים קבורים בו גם בריטים. הוא נחנך בשנת 1724 ובין חומותיו 104 קברים ומצבות, חלקם של מושלים, מפקדים ובעלי תפקידים הולנדים שחיו ומתו בקוצ'י בתקופה הקולוניאלית. בית הקברות סגור רוב הזמן, אך ניתן לבקש לפתוח אותו לביקור בתיאום מראש. המצבות העתיקות, שחלקן נושאות כתובות בהולנדית עתיקה, הן עדות נוספת לתקופה האירופית הארוכה שעברה על פורט קוצ'י.
כנסיית סנט פרנסיס (Saint Francis Church) נחשבת לכנסייה האירופית העתיקה ביותר בהודו שעדיין עומדת על תילה. הכנסייה הראשונה הוקמה כאן בידי הפורטוגלים בשנת 1503 כמבנה עץ, ובהמשך נבנתה מחדש באבן. לאחר כיבוש קוצ'י בידי ההולנדים בשנת 1663 היא הפכה לכנסייה פרוטסטנטית, ועם השתלטות הבריטים בסוף המאה ה-18 עברה לידי הכנסייה האנגליקנית.
בכנסייה נקבר בשנת 1524 ואסקו דה גאמה, מגלה נתיב השיט מאירופה להודו סביב כף התקווה הטובה, שמת בקוצ'י במהלך ביקורו השלישי בהודו. כעבור 14 שנה הועברו שרידיו לפורטוגל, וכיום קברו נמצא במנזר ז'רונימוש אשר ברובע בלם של ליסבון.
בכנסייה נקבר בשנת 1524 ואסקו דה גאמה, מגלה נתיב השיט מאירופה להודו סביב כף התקווה הטובה, שמת בקוצ'י במהלך ביקורו השלישי בהודו. כעבור 14 שנה הועברו שרידיו לפורטוגל, וכיום קברו נמצא במנזר ז'רונימוש אשר ברובע בלם של ליסבון.
החזית הלבנה ושני המגדלים הגבוהים מרשימים, אך כדאי להיכנס גם פנימה ולראות את הקשתות הגבוהות, ציורי הקיר והתקרה, המזבח המעוטר וחלונות הוויטראז'. הבזיליקה משמשת עד היום כקתדרלה הקתולית של קוצ'ין.
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים » תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
רשתות הדיג הסיניות ושוק הדגים
אחד מסמליה המוכרים ביותר של קוצ'י הוא רשתות הדיג הסיניות (Chinese Fishing Nets), מתקני דיג גדולים הפועלים כמעין מנוף: בקצה אחד רשת רבועה גדולה ובקצה השני אבנים המשמשות כמשקולות נגד. צוות של מספר דייגים מוריד את הרשת למים, ממתין זמן קצר ואז מעלה אותה באמצעות חבלים ומשקולות, כשהדגים שנלכדו נותרים במרכזה. לעיתים משתמשים גם בתאורה מעל הרשת כדי למשוך אליה דגים.
מקורן המדויק של הרשתות אינו ידוע, אך מקובל לקשור אותן לקשרי המסחר הענפים שהתקיימו בין סין לחופי מאלבאר בימי הביניים. לפי המסורת המקומית הן הגיעו לכאן בין המאות ה-14 וה-15, בתקופה שבה פקדו סוחרים ומשלחות סיניות את נמלי האזור. כיום הן מזוהות יותר מכל עם חוף פורט קוצ'י, והמראה שלהן על רקע השקיעה הוא אחד מסמליה המצולמים ביותר של העיר. אפשר לראות את הרשתות גם לאורך כל חופי קרלה האחרים ובתעלות המים שלה, כמו גם לאורך נהר המאקונג ב תאילנד ובמקומות נוספים במזרח אסיה.
בסמוך לרשתות נמצא שוק הדגים (Fish Market). בעת ביקורנו, בשעות אחר הצהריים הגיעו למזח סירות הדייגים עמוסות בשלל היום. הדגים נפרקו בסלים ונמכרו במכירה פומבית, נשקלו וכוסו בקרח מרוסק לקראת העברתם לשווקים. לצד המסחר הסיטונאי פתחו סוחרים מקומיים דוכנים למכירת דגים ופירות ים טריים, וגם העורבים המתינו בסבלנות לתורם.
המלצה: צאו לסיור ערב בקוצ'י עם נוף השקיעה מהחוף - הרחובות ההיסטוריים של פורט קוצ'י ורשתות הדיג הסיניות, ציוני דרך קולוניאליים כמו כנסיית סנט פרנסיס ובזיליקת סנטה קרוז, טיול רגוע לאורך החוף בשקיעה, וסיום במרין דרייב וגשר הקשת המואר ברובע ארנקולום.
ריקוד הקתקאלי
קתקאלי (Kathakali) הוא תיאטרון-מחול מסורתי שהתפתח בקרלה, ומשלב משחק, מחול, מוזיקה ותלבושות ואיפור מרהיבים. העלילות מבוססות בעיקר על האפוסים והמיתולוגיה ההינדית, והסיפור מועבר ללא דיבור באמצעות הבעות פנים מודגשות, תנועות גוף ומערכת של מחוות ידיים (Mudras), בליווי זמרים וכלי הקשה. האיפור והתלבושות הם חלק בלתי נפרד מהסיפור. צבעי הפנים והדוגמאות מסמנים סוגים שונים של דמויות ותכונות אופי, ואילו המסגרת הלבנה המוגבהת סביב הפנים, הנקראת Chutti, מדגישה את הבעות השחקן. יחד עם כיסויי הראש הגדולים והתלבושות המנופחות מתקבל מראה צבעוני וגדול מהחיים.
באופן מסורתי בוצע הקתקאלי בידי גברים, שגילמו גם את הדמויות הנשיות, אם כי כיום מופיעות גם נשים. מופעי קתקאלי מוצגים במקומות שונים בקוצ'י ובקרלה כולה. בין המקומות המוכרים נמצאים See India Foundation ברובע ארנקולם ו-Kerala Kathakali Centre בפורט קוצ'י.
המופע הוא חוויה מיוחדת, וכדאי להגיע מוקדם כדי לצפות בתהליך האיפור המורכב. ב-Kerala Kathakali Centre, לדוגמה, ניתן כיום לצפות באיפור החל מ-17:00, והמופע עצמו מתקיים בשעה 18:00.
להזמנת מופע קתקאלי בקוצ'י
מידע וטיפים למטיילים בהודו
מקורן המדויק של הרשתות אינו ידוע, אך מקובל לקשור אותן לקשרי המסחר הענפים שהתקיימו בין סין לחופי מאלבאר בימי הביניים. לפי המסורת המקומית הן הגיעו לכאן בין המאות ה-14 וה-15, בתקופה שבה פקדו סוחרים ומשלחות סיניות את נמלי האזור. כיום הן מזוהות יותר מכל עם חוף פורט קוצ'י, והמראה שלהן על רקע השקיעה הוא אחד מסמליה המצולמים ביותר של העיר.
המלצה: צאו לסיור ערב בקוצ'י עם נוף השקיעה מהחוף - הרחובות ההיסטוריים של פורט קוצ'י ורשתות הדיג הסיניות, ציוני דרך קולוניאליים כמו כנסיית סנט פרנסיס ובזיליקת סנטה קרוז, טיול רגוע לאורך החוף בשקיעה, וסיום במרין דרייב וגשר הקשת המואר ברובע ארנקולום.
קתקאלי (Kathakali) הוא תיאטרון-מחול מסורתי שהתפתח בקרלה, ומשלב משחק, מחול, מוזיקה ותלבושות ואיפור מרהיבים. העלילות מבוססות בעיקר על האפוסים והמיתולוגיה ההינדית, והסיפור מועבר ללא דיבור באמצעות הבעות פנים מודגשות, תנועות גוף ומערכת של מחוות ידיים (Mudras), בליווי זמרים וכלי הקשה. האיפור והתלבושות הם חלק בלתי נפרד מהסיפור. צבעי הפנים והדוגמאות מסמנים סוגים שונים של דמויות ותכונות אופי, ואילו המסגרת הלבנה המוגבהת סביב הפנים, הנקראת Chutti, מדגישה את הבעות השחקן. יחד עם כיסויי הראש הגדולים והתלבושות המנופחות מתקבל מראה צבעוני וגדול מהחיים.
באופן מסורתי בוצע הקתקאלי בידי גברים, שגילמו גם את הדמויות הנשיות, אם כי כיום מופיעות גם נשים. מופעי קתקאלי מוצגים במקומות שונים בקוצ'י ובקרלה כולה. בין המקומות המוכרים נמצאים See India Foundation ברובע ארנקולם ו-Kerala Kathakali Centre בפורט קוצ'י.
המופע הוא חוויה מיוחדת, וכדאי להגיע מוקדם כדי לצפות בתהליך האיפור המורכב. ב-Kerala Kathakali Centre, לדוגמה, ניתן כיום לצפות באיפור החל מ-17:00, והמופע עצמו מתקיים בשעה 18:00.
להזמנת מופע קתקאלי בקוצ'י
באופן מסורתי בוצע הקתקאלי בידי גברים, שגילמו גם את הדמויות הנשיות, אם כי כיום מופיעות גם נשים. מופעי קתקאלי מוצגים במקומות שונים בקוצ'י ובקרלה כולה. בין המקומות המוכרים נמצאים See India Foundation ברובע ארנקולם ו-Kerala Kathakali Centre בפורט קוצ'י.
המופע הוא חוויה מיוחדת, וכדאי להגיע מוקדם כדי לצפות בתהליך האיפור המורכב. ב-Kerala Kathakali Centre, לדוגמה, ניתן כיום לצפות באיפור החל מ-17:00, והמופע עצמו מתקיים בשעה 18:00.
להזמנת מופע קתקאלי בקוצ'י
 |
אודות הכותב
יובל נעמן, צלם גיאוגרפי, מדריך טיולים, בונה מסלולים, יועץ טיולים אישיים ומרצה על ארצות העולם השלישי. בעל תואר שני בלימודי אסיה, מכיר את אסיה על בוריה וכן חלקים נרחבים של אפריקה ואמריקה, מעשרות ביקורים ולמעלה משלושים שנות טיולים עם התרמיל על הגב.
|
יובל עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
