תעלות המים ושווקי התבלינים במדינת קֶרַלָה
מאת: ליאור בר
בדרום-מערב הודו, בין רכס הרי הגהאט המערביים לים הערבי, נמצאת מדינת קֶרַלָה, אחד מחבלי הארץ הפוריים והירוקים בהודו. במשך אלפי שנים משכו התבלינים של חופי הים הערבי סוחרים מארצות רחוקות, וחלקם התיישבו באזור עיר הנמל קוצ'ין. כך צמח כאן פסיפס מרתק של דתות ותרבויות - הינדואיסטים, נוצרים, מוסלמים ויהודים. הקהילה היהודית העתיקה, שרוב בניה עלו לישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20, הותירה אחריה מורשת מרתקת, ובראשה בית כנסת מהמאה ה-16.
יהודי קוצ'ין – הסיפור היהודי של קרלה
המוכרים בחנות המזכרות הצביעו לעבר הבית הלבן הדו-קומתי, במרחק כמה עשרות מטרים, ואמרו לי ששם אולי מתגוררים יהודים. התקרבתי אל הבית ומחלון הקומה השנייה הציץ אדם מבוגר שפלג גופו העליון עירום. "האם אדוני מדבר עברית?", שאלתי, "למה לא", הוא ענה, "אני יהודי". כך, לפני שנים רבות, החלה שיחתי עם יצחק אנטיגואה, אחד מאחרוני היהודים שנותרו בקוצ'ין.
יצחק הוא שריד לקהילה יהודית עתיקה ומפוארת, אחת מתוך מספר קהילות ורבדים תרבותיים שנאספו זה על גבי זה במשך אלפי שנות היסטוריה של קוצ'ין. על פי המסורת הנוצרית המקומית, הנצרות הגיעה לחופי קרלה כבר במאה הראשונה לספירה עם תומס הקדוש, אחד משליחיו של ישו. החל מהמאה ה-7 הגיע האסלאם לחופי מאלבאר עם סוחרים ערבים. בראשית המאה ה-16 הגיעו הפורטוגזים לקוצ'ין וביססו בה את שלטונם, ובהמשך עברה העיר לידי ההולנדים ולבסוף הבריטים. חוט השני המחבר את המיסיונרים, אנשי הדת, הסוחרים והמעצמות שהגיעו לאזור הוא סחר התבלינים, שהיה במשך מאות שנים ממקורות עושרה ומשיכתה של עיר הנמל קוצ'ין.
יצחק הוא שריד לקהילה יהודית עתיקה ומפוארת, אחת מתוך מספר קהילות ורבדים תרבותיים שנאספו זה על גבי זה במשך אלפי שנות היסטוריה של קוצ'ין. ההשפעות החיצוניות על הקהילה ההינדואיסטית המקורית חלחלו לאזור קוצ'ין כבר במאה הראשונה לספירה עם הגעת המיסיונרים והשליחים הנוצרים (תומס הקדוש הוא המפורסם שבהם). שבע מאות שנה לאחר מכן הביאו עימם סוחרים ערבים את האסלאם. במאה ה-16 כבשו הפורטוגזים את העיר והביאו את תחילת עידן הקולוניאליזם, במהלכו עברה העיר מידי הפורטוגזים להולנדים ולבסוף לבריטים. חוט השני המחבר את המיסיונרים, אנשי הדת, הסוחרים, האימפריות והמעצמות שהגיעו לאזור הוא סחר התבלינים, מקור עושרה ומשיכתה של עיר הנמל המרכזית של מדינת קֶרַלָה ( Kerala ) – קוצ'ין.
יצחק הוא שריד לקהילה יהודית עתיקה ומפוארת, אחת מתוך מספר קהילות ורבדים תרבותיים שנאספו זה על גבי זה במשך אלפי שנות היסטוריה של קוצ'ין. על פי המסורת הנוצרית המקומית, הנצרות הגיעה לחופי קרלה כבר במאה הראשונה לספירה עם תומס הקדוש, אחד משליחיו של ישו. החל מהמאה ה-7 הגיע האסלאם לחופי מאלבאר עם סוחרים ערבים. בראשית המאה ה-16 הגיעו הפורטוגזים לקוצ'ין וביססו בה את שלטונם, ובהמשך עברה העיר לידי ההולנדים ולבסוף הבריטים. חוט השני המחבר את המיסיונרים, אנשי הדת, הסוחרים והמעצמות שהגיעו לאזור הוא סחר התבלינים, שהיה במשך מאות שנים ממקורות עושרה ומשיכתה של עיר הנמל קוצ'ין.
יעדי טיול במדינת קרלה המוזכרים בכתבה, ו
.jpg)
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים » תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
קרלה – מדינת התבלינים
קרלה היא אחת המדינות הפוריות והירוקות בהודו. האקלים הטרופי החם והלח וכמויות המשקעים הגדולות יוצרים שפע של מקורות מים ותנאים מצוינים לחקלאות. מגדלים כאן קוקוס, אורז, תה וקפה, אך יותר מכל מזוהה קרלה עם התבלינים. במשך אלפי שנים גידלו על המורדות המערביים של הרי הגהט המערביים (Western Ghats) פלפל שחור, הל, זנגוויל ותבלינים נוספים, ובהמשך הצטרפו אליהם גם קינמון, אגוז מוסקט וצ'ילי.
בעת ביקורכם, אם אתם רוצים להתפנק, הזמינו את מלון פנורמיק גייטווי (The Panoramic Getaway), מלון ברמת 5 כוכבים הממוקם לא הרחק מהעיירה מונאר (Munnar), על המורדות המערביים של הרי הגהט. במלון בריכות שחייה מחוממות, האחת למבוגרים והשנייה למשפחות עם ילדים, מסעדות, מרכז בריאות וספא, ובעיקר נוף נפלא להרים.
מלון פנורמיק גייטווי, מלון 5 כוכבים מפנק ליד העיירה מונאר בהרי גהט המערביים
מבט מהבריכה של מלון פנורמיק גייטווי לעבר הרי גהט והשמש השוקעת במערב
במשך מאות ואלפי שנים יוצאו התבלינים דרך נמלי חוף מאלבאר והביאו לכאן סוחרים מארצות ערב, סין ואירופה. אחד המרכזים החשובים של המסחר היה קוצ'ין, שהתפתחה סביב נמל טבעי בין איים, חצאי איים ונתיבי מים.
המרכז המסחרי והמודרני של העיר הוא ארנקולם (Ernakulam), ואילו עיקר העניין ההיסטורי והתיירותי נמצא ברובע פורט קוצ'י (Fort Kochi) וברובע מאטאנצ'רי (Mattancherry) הסמוך. כאן השתמרו כנסיות מהתקופה הפורטוגלית, מבנים הולנדיים ובריטיים, ארמון מאטאנצ'רי והרובע היהודי (Jew Town), שבו חיה במשך מאות שנים אחת הקהילות היהודיות החשובות של קרלה.
באזור זה נמליץ על מלון פרגרנט נייצ'ר קוצ'י (Fragrant Nature Kochi), מלון ברמת 5 כוכבים המציע מרכז ספא ובריכת אינפיניטי על הגג, עם נוף אל פורט קוצ'י והים הערבי.
לינה באזור מטנצ'רי בקוצ'ין | כתבה על גואה - המדינה השכנה
פורט קוצ'י - דייגים הודים ורשתות סיניות
אתר נוח להתחיל בו סיור בפורט קוצ'י הוא מזח רשתות הדיג הסיניות, התלויות בין שמיים למים ומהוות דוגמה לריבוי ההשפעות שספגה העיר. מקורן המדויק אינו ידוע, אך מקובל לקשור אותן לקשרי המסחר הענפים שהתקיימו בין סין לחופי מאלבאר בימי הביניים.
השיטה פשוטה למראה, אך דורשת עבודת צוות: רשת רבועה גדולה מחוברת למתקן עץ הפועל כמעין מנוף, ומערכת של חבלים ואבנים משמשת כמשקולת נגד. הדייגים מורידים את הרשת למים, ממתינים מספר דקות ומעלים אותה כדי לאסוף את השלל. באחד מביקוריי זכיתי לראות גם דולפינים קטנים ששחו בין הרשתות וניסו ליהנות מהדגים שחמקו מהן.
בסמוך לחוף משתרעים רחובותיה ההיסטוריים של פורט קוצ'י, עם מבנים בסגנונות אירופיים, חצרות פנימיות ושדרות מוצלות. חלק מבתי המידות הפכו למסעדות ולמלונות בוטיק, וביניהם חיים תושבי המקום בבתים פשוטים יותר, שחלקם מארחים תיירים. בגסטהאוס שכזה התאכסנתי מספר ימים והתוודעתי למשפחה מקומית, עם ילד אחד, אופנוע אחד ואמונה במספר דתות. הם הציגו את עצמם כהינדואיסטים לא מחמירים, אך קירות הבית היו מכוסים בתמונות של ישו, והבעל סיפר שהוא מרבה לקרוא בקוראן. זוהי אולי תמצית ההוויה הרב-דתית של קוצ'י, שתושביה הושפעו במשך מאות שנים מתרבויות ואמונות שונות.
עוד אתר היסטורי מעניין הוא כנסיית סנט פרנסיס (St. Francis Church) בפורט קוצ'י, שבה נקבר בשנת 1524 הימאי ומגלה הארצות ואסקו דה גאמה, שמת בקוצ'י במהלך ביקורו השלישי בהודו. כעבור 14 שנה הועברו שרידיו לפורטוגל, אך מקום קבורתו המקורי עדיין מסומן בתוך הכנסייה. 
רשתות הדיג הסיניות לעת ערב -
ברי המזל זוכים לראות דולפינים קטנים שוחים בין הרשתות, מנסים ליהנות משלל שחמק בין חורי המכמורת (צילום: CC Binny V A)
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
ארמון פורטוגלי, ראג'ה מקומי ובית כנסת יהודי
בקוצ'ין אין הרבה אתרי תיירות היסטוריים פורמליים. זוהי בעיקר עיר של אווירה, המרתקת בחיי הרחוב, בשווקים ובאזורי סחר התבלינים. אחד האתרים החשובים הוא ארמון מאטאנצ'רי, שנבנה בידי הפורטוגלים באמצע המאה ה-16 והוענק לראג'ה של
בסמוך לארמון, ולא במקרה, נמצא הרובע היהודי (Jew Town), שבו התפתחה אחת הקהילות היהודיות של אזור קוצ'ין, שנהנתה מחסותו של המהראג'ה המקומי. בלב הרובע ניצב בית הכנסת פאראדסי, שנבנה בשנת 1568.
לא ברור מתי בדיוק הגיעו היהודים הראשונים לקרלה, ובמשך השנים נוצרו מסורות שונות. אחת מהן מספרת על סוחרים יהודים שהגיעו לכאן כבר בימי שלמה המלך, אך העדות ההיסטורית המוצקה הקדומה ביותר היא לוחות נחושת מסביבות שנת 1,000, שבהם מתועדות זכויות שהעניק שליט מקומי למנהיג היהודי יוסף רבן.
במשך מאות שנים התקיימו קהילות יהודיות בקוצ'ין וביישובים נוספים בקרלה, ובהם ארנקולם, פארור, צ'נדמנגלאם ומאלה. באמצע המאה ה-20 מנתה הקהילה כ-2,400 איש, אך בשנות ה-50 עלו רוב יהודי קרלה לישראל. כיום נותרו בקוצ'י יהודים בודדים בלבד, ובתי הכנסת והרובע היהודי הם העדות הבולטת ביותר לקהילה שחיה כאן במשך מאות שנים. 
בקוצ'ין - עיר היהודים
מלבד יצחק פגשתי ב"עיר היהודים" גם את ברימה סאלם, אישה מבוגרת שחיה בצנעה עם בעלה בבית קטן ברחוב היהודים. לרימה בן ושתי בנות החיים בקנדה, ואילו משפחת בעלה מתגוררת בחיפה. רימה בקושי הספיקה להחליף איתי כמה מילים וכבר מיהרה להיפרד, בתואנה שהיום יום שישי וצריך לסיים את ההכנות האחרונות לשבת.
מחיי הקהילה היהודית ששקקו כאן בעבר נותר מעט מאוד. על משקופי חלק מהבתים ניתן היה בעת ביקורי להבחין בסימנים שהותירו מזוזות שהוסרו, ולעיתים בשלט ישן הנושא שם משפחה יהודי, כמו סלומון. רבים מהבתים ברחוב הפכו לחנויות עתיקות ומזכרות לתיירים, ובחלקן מודגשים סממנים יהודיים, כמו מגני דוד התלויים בחזית.
שלט של סוחרי תבלינים בעיר היהודים בקוצ'י ן (צילום: יובל נעמן)
מרצפות בית הכנסת
השריד החשוב ביותר שנותר מהקהילה היהודית בקוצ'ין הוא בית הכנסת פאראדסי (Paradesi Synagogue), שנבנה בשנת 1568. פירוש השם פאראדסי הוא "זרים", והוא מתייחס ליהודים שהגיעו לקרלה מארצות אחרות והצטרפו לקהילה היהודית המקומית. בכניסה לבית הכנסת יש לחלוץ נעליים, בין השאר כדי לשמור על רצפתו המיוחדת. הרצפה מורכבת מיותר מאלף אריחי חרסינה כחולים-לבנים שהובאו מסין במאה ה-18. האריחים צוירו ביד, ולכן אין שניים הזהים לחלוטין, והם מעוטרים בדגמים דומים אך שונים מעט זה מזה.
אחד המאפיינים הייחודיים הנוספים של בית הכנסת הוא במה שנייה בקומה העליונה, בסמוך לעזרת הנשים, ששימשה בחלק מתפילות השבת, החגים ואירועים מיוחדים. כך יכלו הנשים לצפות מקרוב יותר בחלקים מהתפילה ובקריאת התורה.
בית הכנסת משמש כיום גם אתר מורשת ומוזיאון ומושך אליו מבקרים מהודו ומרחבי העולם. בשנת 1968, במלאת 400 שנה להקמתו, השתתפה ראש ממשלת הודו דאז אינדירה גנדי בחגיגות שנערכו במקום. במהלך השנים ביקרו בו גם אישים ידועים נוספים, ובהם המלכה אליזבת השנייה, שביקשה לכלול את בית הכנסת בביקורה בהודו בשנת 1997, ונשיא מדינת ישראל עזר ויצמן.
בצמוד לבית הכנסת ניצב מגדל השעון, שהוקם במאה ה-18 ביוזמת יחזקאל רחבי, מעשירי הקהילה וסוחר חשוב שהיה קשור לחברת הודו המזרחית ההולנדית. על שלושת לוחות השעון ההיסטוריים שנותרו מופיעות ספרות עבריות, רומיות ומלאיאלאם, בעבר היה ככל הנראה גם לוח רביעי בספרות ערביות.
סביב רחוב היהודים מתנהל סחר ער בתבלינים, המזכיר את התפקיד שמילאה מאטאנצ'רי במשך מאות שנים במסחר התבלינים של קרלה. בחצרות המחסנים ניתן לראות ולהריח סוגים שונים של תבלינים המונחים לייבוש או ממתינים לשקילה ולאריזה בשקי יוטה - ריח ערמות הזנגוויל ושקי הצ'ילי מתערבב בארומת הפלפל הלבן המעקצצת את האף. 
מרצפות סיניות מרהיבות בבית הכנסת הפרדאסי של קוצ'ין (צילום: Rangan Datta Wiki, Vis M)
שייט במבוך תעלות המים של קרלה
אחת החוויות הנפלאות שמציעה קרלה היא שייט בגופי (Backwaters) - מערכת מסועפת של אגמים, לגונות, נהרות ותעלות, חלקן טבעיות וחלקן מעשה ידי אדם. נתיבי המים חוצים אזורים נרחבים של קרלה ומתחברים במקומות שונים אל . הנוף הירוק והמים השקטים הם מהסמלים המזוהים ביותר עם קרלה ועם הדימוי שדבק בה כ"ארצו של האל".
אחד האזורים היפים והידועים ביותר של הבק-ווטרס משתרע סביב אגם ומבאנאד (Vembanad), בין קוצ'י בצפון לאזור אלאפוזה (Alappuzha או Alleppey) בדרום. זהו גוף מים עצום, שאליו מתחברים נהרות ותעלות רבות, ולאורכו פזורים כפרים, שדות אורז ואיים קטנים. התעלות יכולות להיות צרות ברוחב של מטרים אחדים או להיפתח למרחבי מים גדולים. גדותיהן מכוסות בצמחייה טרופית סבוכה, ובקו האופק שולטים עצי קוקוס בירוק עז, שביניהם מבצבצים עצי מנגו, פפאיה ובננות.
על הגדה המזרחית של אגם ומבאנאד, ליד הכפר קומארקום (Kumarakom), מומלץ בחום לקחת הפוגה בבקתות של אתר הנופש קומארקום לייק (Kumarakom Lake Resort), ריזורט 5 כוכבים מפנק השוכן ממש לחוף האגם. זהו מקום מצוין לשלב בו מנוחה עם חוויית הבק-ווטרס - שייט באגם ובתעלות, ספורט מים, טיולים בכפרים וביקור בשמורת הציפורים של קומארקום, או פשוט מנוחה בין הבריכה לאגם.
שייט בסירה שהיא בית מלון מפנק
במהלך שייט חולפים על פני כפרים קטנים או קבוצות בתים, הממוקמת על אחד מבין אין ספור איים קטנים שנכלאו בין גופי המים. השיט האיטי מאפשר להתבונן בקצב החיים המקומי: סירות דייגים עוגנות סביב רשתות הפרושות במקביל לתעלות, חצרות בתים בהם מתבצעת טווייה בפלך של חבלים מסיבי קליפת אגוז הקוקוס, כריית חול מקרקעית התעלות, המשמש כחומר לבניה, ועוד.
קטע השיט הפופולרי ביותר בקרב התיירים, נמצא בין העיר אלאפוזה לעיר קולם (Kollam) – שתיהן מדרום לקוצ'ין. ניתן לצאת ליום שיט חווייתי גם מקו'צין עצמה. השיט מתבצע במעבורת מקומיות, בספינות של תיירים או בסירות קטנות. הפינוק האמיתי של התעלות הוא סירות הבתים. אלו הן ספינות קטנות שעליהן נבנו יחידות של חדרי שינה, שירותים צמודים ומטבח מרכזי. ניתן לשכור ספינה שכזו למספר ימים יחד עם צוות של הגאי, מבשל, מנקה ועוד.
אמליץ כאן על סירות-הבית של ספייס קוסט (Spice Coast Cruises - Houseboat) - הכוללות כל אחת מספר חדרי שינה ממוזגים, שכל אחד מהם יכול לארח 2 עד 4 נוסעים. האירוח כולל צוות של 3 איש, שכל ייעודו לפנק אתכם, כולל שלוש ארוחות ואינספור נישנושים, סיורי חוף מרתקים, חוויה נפלאה ללילה או שניים.
סירות הבית ספייס קוסט השטות בלגונה ובתעלות המים שמדרום לקוצ'ין - עם צוות ושירות מלא
(צילום: Spice Coast Cruises - Houseboat)
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
תיאטרון הקתהקלי - בני אדם, אלין ושדים
לקראת ערב קצב החיים בקוצ'ין והסביבה נהיה איטי יותר, מלבד מקום אחד שדווקא ניעור לחיים לקראת שעות החשיכה - תיאטרון הקתהקלי (Kathakali). בדיוק כשנכנסתי לתיאטרון הגיעה השדה נקרטונדי לגן העדן, בשליחותו של מלך השדים נארקאסורה. בדרך היא פגשה את ג'איאנטה, בנו הצעיר ויפה התואר של האל אינדרה, ושכחה את משימתה והתאהבה בו. כדי לפתות אותו היא משנה את דמותה לעלמה יפהפייה בשם לליטה.
עיניה רשפו מתשוקה, תרתי משמע: לובן עיניו של השחקן נצבע באדום עז, כפי שנהגו שחקני קתהקלי לעשות באמצעות זרעים מיוחדים שהוכנסו לעיניים לפני ההצגה. השחקנים עצמם אינם מדברים. את הסיפור מספרים באמצעות שירה המבוצעת בידי זמרים מלווים, לצד תיפוף, מחוות ידיים, תנועות גוף ומימיקה מדהימה של הפנים והעיניים. לכל מחווה והבעת פנים משמעות משלה, והאיפור הססגוני והדרמטי מדגיש את השפתיים, העיניים והגבות ומסייע לזהות את אופייה של כל דמות.
הקתהקלי הוא תיאטרון-מחול קלאסי שהתפתח בקרלה החל מהמאה ה-17, מתוך מסורות תיאטרון, מחול וטקס קדומות יותר. במשך דורות נערכו הופעות בעיקר בחצרות מקדשים, לעיתים במשך לילה שלם, וסיפוריהן נשאבו מן האפוסים והמיתולוגיה ההינדואיסטית. כיום מועלות הופעות גם בתיאטראות המיועדים לקהל הרחב ולתיירים, ובהם בקוצ'ין. הנושא המרכזי הוא לא פעם המאבק בין כוחות הטוב לכוחות הרשע, והבמה הופכת למקום מפגש בין עולמם של בני האדם לעולמות האלים והשדים.
ביציאה מהתיאטרון פניהם של הצופים מביעות ספק, כאילו רצו לשאול היכן עובר הגבול בין החיים, המשחק ועולם המציאות. שאלה שבהודו התשובה לה תמיד חמקמקה ומטושטשת. 
מידע נוסף
כתבות נוספות
בעת ביקורכם, אם אתם רוצים להתפנק, הזמינו את מלון פנורמיק גייטווי (The Panoramic Getaway), מלון ברמת 5 כוכבים הממוקם לא הרחק מהעיירה מונאר (Munnar), על המורדות המערביים של הרי הגהט. במלון בריכות שחייה מחוממות, האחת למבוגרים והשנייה למשפחות עם ילדים, מסעדות, מרכז בריאות וספא, ובעיקר נוף נפלא להרים.
מלון פנורמיק גייטווי, מלון 5 כוכבים מפנק ליד העיירה מונאר בהרי גהט המערביים
מבט מהבריכה של מלון פנורמיק גייטווי לעבר הרי גהט והשמש השוקעת במערב
המרכז המסחרי והמודרני של העיר הוא ארנקולם (Ernakulam), ואילו עיקר העניין ההיסטורי והתיירותי נמצא ברובע פורט קוצ'י (Fort Kochi) וברובע מאטאנצ'רי (Mattancherry) הסמוך. כאן השתמרו כנסיות מהתקופה הפורטוגלית, מבנים הולנדיים ובריטיים, ארמון מאטאנצ'רי והרובע היהודי (Jew Town), שבו חיה במשך מאות שנים אחת הקהילות היהודיות החשובות של קרלה.
באזור זה נמליץ על מלון פרגרנט נייצ'ר קוצ'י (Fragrant Nature Kochi), מלון ברמת 5 כוכבים המציע מרכז ספא ובריכת אינפיניטי על הגג, עם נוף אל פורט קוצ'י והים הערבי.
לינה באזור מטנצ'רי בקוצ'ין | כתבה על גואה - המדינה השכנה
.jpg)
השיטה פשוטה למראה, אך דורשת עבודת צוות: רשת רבועה גדולה מחוברת למתקן עץ הפועל כמעין מנוף, ומערכת של חבלים ואבנים משמשת כמשקולת נגד. הדייגים מורידים את הרשת למים, ממתינים מספר דקות ומעלים אותה כדי לאסוף את השלל. באחד מביקוריי זכיתי לראות גם דולפינים קטנים ששחו בין הרשתות וניסו ליהנות מהדגים שחמקו מהן.
בסמוך לחוף משתרעים רחובותיה ההיסטוריים של פורט קוצ'י, עם מבנים בסגנונות אירופיים, חצרות פנימיות ושדרות מוצלות. חלק מבתי המידות הפכו למסעדות ולמלונות בוטיק, וביניהם חיים תושבי המקום בבתים פשוטים יותר, שחלקם מארחים תיירים. בגסטהאוס שכזה התאכסנתי מספר ימים והתוודעתי למשפחה מקומית, עם ילד אחד, אופנוע אחד ואמונה במספר דתות. הם הציגו את עצמם כהינדואיסטים לא מחמירים, אך קירות הבית היו מכוסים בתמונות של ישו, והבעל סיפר שהוא מרבה לקרוא בקוראן. זוהי אולי תמצית ההוויה הרב-דתית של קוצ'י, שתושביה הושפעו במשך מאות שנים מתרבויות ואמונות שונות.
רשתות הדיג הסיניות לעת ערב -
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים » תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
ארמון פורטוגלי, ראג'ה מקומי ובית כנסת יהודי
בקוצ'ין אין הרבה אתרי תיירות היסטוריים פורמליים. זוהי בעיקר עיר של אווירה, המרתקת בחיי הרחוב, בשווקים ובאזורי סחר התבלינים. אחד האתרים החשובים הוא ארמון מאטאנצ'רי, שנבנה בידי הפורטוגלים באמצע המאה ה-16 והוענק לראג'ה של
בסמוך לארמון, ולא במקרה, נמצא הרובע היהודי (Jew Town), שבו התפתחה אחת הקהילות היהודיות של אזור קוצ'ין, שנהנתה מחסותו של המהראג'ה המקומי. בלב הרובע ניצב בית הכנסת פאראדסי, שנבנה בשנת 1568.
לא ברור מתי בדיוק הגיעו היהודים הראשונים לקרלה, ובמשך השנים נוצרו מסורות שונות. אחת מהן מספרת על סוחרים יהודים שהגיעו לכאן כבר בימי שלמה המלך, אך העדות ההיסטורית המוצקה הקדומה ביותר היא לוחות נחושת מסביבות שנת 1,000, שבהם מתועדות זכויות שהעניק שליט מקומי למנהיג היהודי יוסף רבן.
במשך מאות שנים התקיימו קהילות יהודיות בקוצ'ין וביישובים נוספים בקרלה, ובהם ארנקולם, פארור, צ'נדמנגלאם ומאלה. באמצע המאה ה-20 מנתה הקהילה כ-2,400 איש, אך בשנות ה-50 עלו רוב יהודי קרלה לישראל. כיום נותרו בקוצ'י יהודים בודדים בלבד, ובתי הכנסת והרובע היהודי הם העדות הבולטת ביותר לקהילה שחיה כאן במשך מאות שנים.
בקוצ'ין - עיר היהודים
מלבד יצחק פגשתי ב"עיר היהודים" גם את ברימה סאלם, אישה מבוגרת שחיה בצנעה עם בעלה בבית קטן ברחוב היהודים. לרימה בן ושתי בנות החיים בקנדה, ואילו משפחת בעלה מתגוררת בחיפה. רימה בקושי הספיקה להחליף איתי כמה מילים וכבר מיהרה להיפרד, בתואנה שהיום יום שישי וצריך לסיים את ההכנות האחרונות לשבת.
מחיי הקהילה היהודית ששקקו כאן בעבר נותר מעט מאוד. על משקופי חלק מהבתים ניתן היה בעת ביקורי להבחין בסימנים שהותירו מזוזות שהוסרו, ולעיתים בשלט ישן הנושא שם משפחה יהודי, כמו סלומון. רבים מהבתים ברחוב הפכו לחנויות עתיקות ומזכרות לתיירים, ובחלקן מודגשים סממנים יהודיים, כמו מגני דוד התלויים בחזית.
שלט של סוחרי תבלינים בעיר היהודים בקוצ'י ן (צילום: יובל נעמן)
מרצפות בית הכנסת
השריד החשוב ביותר שנותר מהקהילה היהודית בקוצ'ין הוא בית הכנסת פאראדסי (Paradesi Synagogue), שנבנה בשנת 1568. פירוש השם פאראדסי הוא "זרים", והוא מתייחס ליהודים שהגיעו לקרלה מארצות אחרות והצטרפו לקהילה היהודית המקומית. בכניסה לבית הכנסת יש לחלוץ נעליים, בין השאר כדי לשמור על רצפתו המיוחדת. הרצפה מורכבת מיותר מאלף אריחי חרסינה כחולים-לבנים שהובאו מסין במאה ה-18. האריחים צוירו ביד, ולכן אין שניים הזהים לחלוטין, והם מעוטרים בדגמים דומים אך שונים מעט זה מזה.
אחד המאפיינים הייחודיים הנוספים של בית הכנסת הוא במה שנייה בקומה העליונה, בסמוך לעזרת הנשים, ששימשה בחלק מתפילות השבת, החגים ואירועים מיוחדים. כך יכלו הנשים לצפות מקרוב יותר בחלקים מהתפילה ובקריאת התורה.
בית הכנסת משמש כיום גם אתר מורשת ומוזיאון ומושך אליו מבקרים מהודו ומרחבי העולם. בשנת 1968, במלאת 400 שנה להקמתו, השתתפה ראש ממשלת הודו דאז אינדירה גנדי בחגיגות שנערכו במקום. במהלך השנים ביקרו בו גם אישים ידועים נוספים, ובהם המלכה אליזבת השנייה, שביקשה לכלול את בית הכנסת בביקורה בהודו בשנת 1997, ונשיא מדינת ישראל עזר ויצמן.
בצמוד לבית הכנסת ניצב מגדל השעון, שהוקם במאה ה-18 ביוזמת יחזקאל רחבי, מעשירי הקהילה וסוחר חשוב שהיה קשור לחברת הודו המזרחית ההולנדית. על שלושת לוחות השעון ההיסטוריים שנותרו מופיעות ספרות עבריות, רומיות ומלאיאלאם, בעבר היה ככל הנראה גם לוח רביעי בספרות ערביות.
סביב רחוב היהודים מתנהל סחר ער בתבלינים, המזכיר את התפקיד שמילאה מאטאנצ'רי במשך מאות שנים במסחר התבלינים של קרלה. בחצרות המחסנים ניתן לראות ולהריח סוגים שונים של תבלינים המונחים לייבוש או ממתינים לשקילה ולאריזה בשקי יוטה - ריח ערמות הזנגוויל ושקי הצ'ילי מתערבב בארומת הפלפל הלבן המעקצצת את האף.
מרצפות סיניות מרהיבות בבית הכנסת הפרדאסי של קוצ'ין (צילום: Rangan Datta Wiki, Vis M)
שייט במבוך תעלות המים של קרלה
אחת החוויות הנפלאות שמציעה קרלה היא שייט בגופי (Backwaters) - מערכת מסועפת של אגמים, לגונות, נהרות ותעלות, חלקן טבעיות וחלקן מעשה ידי אדם. נתיבי המים חוצים אזורים נרחבים של קרלה ומתחברים במקומות שונים אל . הנוף הירוק והמים השקטים הם מהסמלים המזוהים ביותר עם קרלה ועם הדימוי שדבק בה כ"ארצו של האל".
אחד האזורים היפים והידועים ביותר של הבק-ווטרס משתרע סביב אגם ומבאנאד (Vembanad), בין קוצ'י בצפון לאזור אלאפוזה (Alappuzha או Alleppey) בדרום. זהו גוף מים עצום, שאליו מתחברים נהרות ותעלות רבות, ולאורכו פזורים כפרים, שדות אורז ואיים קטנים. התעלות יכולות להיות צרות ברוחב של מטרים אחדים או להיפתח למרחבי מים גדולים. גדותיהן מכוסות בצמחייה טרופית סבוכה, ובקו האופק שולטים עצי קוקוס בירוק עז, שביניהם מבצבצים עצי מנגו, פפאיה ובננות.
על הגדה המזרחית של אגם ומבאנאד, ליד הכפר קומארקום (Kumarakom), מומלץ בחום לקחת הפוגה בבקתות של אתר הנופש קומארקום לייק (Kumarakom Lake Resort), ריזורט 5 כוכבים מפנק השוכן ממש לחוף האגם. זהו מקום מצוין לשלב בו מנוחה עם חוויית הבק-ווטרס - שייט באגם ובתעלות, ספורט מים, טיולים בכפרים וביקור בשמורת הציפורים של קומארקום, או פשוט מנוחה בין הבריכה לאגם.
שייט בסירה שהיא בית מלון מפנק
במהלך שייט חולפים על פני כפרים קטנים או קבוצות בתים, הממוקמת על אחד מבין אין ספור איים קטנים שנכלאו בין גופי המים. השיט האיטי מאפשר להתבונן בקצב החיים המקומי: סירות דייגים עוגנות סביב רשתות הפרושות במקביל לתעלות, חצרות בתים בהם מתבצעת טווייה בפלך של חבלים מסיבי קליפת אגוז הקוקוס, כריית חול מקרקעית התעלות, המשמש כחומר לבניה, ועוד.
קטע השיט הפופולרי ביותר בקרב התיירים, נמצא בין העיר אלאפוזה לעיר קולם (Kollam) – שתיהן מדרום לקוצ'ין. ניתן לצאת ליום שיט חווייתי גם מקו'צין עצמה. השיט מתבצע במעבורת מקומיות, בספינות של תיירים או בסירות קטנות. הפינוק האמיתי של התעלות הוא סירות הבתים. אלו הן ספינות קטנות שעליהן נבנו יחידות של חדרי שינה, שירותים צמודים ומטבח מרכזי. ניתן לשכור ספינה שכזו למספר ימים יחד עם צוות של הגאי, מבשל, מנקה ועוד.
אמליץ כאן על סירות-הבית של ספייס קוסט (Spice Coast Cruises - Houseboat) - הכוללות כל אחת מספר חדרי שינה ממוזגים, שכל אחד מהם יכול לארח 2 עד 4 נוסעים. האירוח כולל צוות של 3 איש, שכל ייעודו לפנק אתכם, כולל שלוש ארוחות ואינספור נישנושים, סיורי חוף מרתקים, חוויה נפלאה ללילה או שניים.
סירות הבית ספייס קוסט השטות בלגונה ובתעלות המים שמדרום לקוצ'ין - עם צוות ושירות מלא
(צילום: Spice Coast Cruises - Houseboat)
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
תיאטרון הקתהקלי - בני אדם, אלין ושדים
לקראת ערב קצב החיים בקוצ'ין והסביבה נהיה איטי יותר, מלבד מקום אחד שדווקא ניעור לחיים לקראת שעות החשיכה - תיאטרון הקתהקלי (Kathakali). בדיוק כשנכנסתי לתיאטרון הגיעה השדה נקרטונדי לגן העדן, בשליחותו של מלך השדים נארקאסורה. בדרך היא פגשה את ג'איאנטה, בנו הצעיר ויפה התואר של האל אינדרה, ושכחה את משימתה והתאהבה בו. כדי לפתות אותו היא משנה את דמותה לעלמה יפהפייה בשם לליטה.
עיניה רשפו מתשוקה, תרתי משמע: לובן עיניו של השחקן נצבע באדום עז, כפי שנהגו שחקני קתהקלי לעשות באמצעות זרעים מיוחדים שהוכנסו לעיניים לפני ההצגה. השחקנים עצמם אינם מדברים. את הסיפור מספרים באמצעות שירה המבוצעת בידי זמרים מלווים, לצד תיפוף, מחוות ידיים, תנועות גוף ומימיקה מדהימה של הפנים והעיניים. לכל מחווה והבעת פנים משמעות משלה, והאיפור הססגוני והדרמטי מדגיש את השפתיים, העיניים והגבות ומסייע לזהות את אופייה של כל דמות.
הקתהקלי הוא תיאטרון-מחול קלאסי שהתפתח בקרלה החל מהמאה ה-17, מתוך מסורות תיאטרון, מחול וטקס קדומות יותר. במשך דורות נערכו הופעות בעיקר בחצרות מקדשים, לעיתים במשך לילה שלם, וסיפוריהן נשאבו מן האפוסים והמיתולוגיה ההינדואיסטית. כיום מועלות הופעות גם בתיאטראות המיועדים לקהל הרחב ולתיירים, ובהם בקוצ'ין. הנושא המרכזי הוא לא פעם המאבק בין כוחות הטוב לכוחות הרשע, והבמה הופכת למקום מפגש בין עולמם של בני האדם לעולמות האלים והשדים.
ביציאה מהתיאטרון פניהם של הצופים מביעות ספק, כאילו רצו לשאול היכן עובר הגבול בין החיים, המשחק ועולם המציאות. שאלה שבהודו התשובה לה תמיד חמקמקה ומטושטשת.
מידע נוסף
כתבות נוספות
בסמוך לארמון, ולא במקרה, נמצא הרובע היהודי (Jew Town), שבו התפתחה אחת הקהילות היהודיות של אזור קוצ'ין, שנהנתה מחסותו של המהראג'ה המקומי. בלב הרובע ניצב בית הכנסת פאראדסי, שנבנה בשנת 1568.
לא ברור מתי בדיוק הגיעו היהודים הראשונים לקרלה, ובמשך השנים נוצרו מסורות שונות. אחת מהן מספרת על סוחרים יהודים שהגיעו לכאן כבר בימי שלמה המלך, אך העדות ההיסטורית המוצקה הקדומה ביותר היא לוחות נחושת מסביבות שנת 1,000, שבהם מתועדות זכויות שהעניק שליט מקומי למנהיג היהודי יוסף רבן.
במשך מאות שנים התקיימו קהילות יהודיות בקוצ'ין וביישובים נוספים בקרלה, ובהם ארנקולם, פארור, צ'נדמנגלאם ומאלה. באמצע המאה ה-20 מנתה הקהילה כ-2,400 איש, אך בשנות ה-50 עלו רוב יהודי קרלה לישראל. כיום נותרו בקוצ'י יהודים בודדים בלבד, ובתי הכנסת והרובע היהודי הם העדות הבולטת ביותר לקהילה שחיה כאן במשך מאות שנים.
מחיי הקהילה היהודית ששקקו כאן בעבר נותר מעט מאוד. על משקופי חלק מהבתים ניתן היה בעת ביקורי להבחין בסימנים שהותירו מזוזות שהוסרו, ולעיתים בשלט ישן הנושא שם משפחה יהודי, כמו סלומון. רבים מהבתים ברחוב הפכו לחנויות עתיקות ומזכרות לתיירים, ובחלקן מודגשים סממנים יהודיים, כמו מגני דוד התלויים בחזית.
מרצפות בית הכנסת
השריד החשוב ביותר שנותר מהקהילה היהודית בקוצ'ין הוא בית הכנסת פאראדסי (Paradesi Synagogue), שנבנה בשנת 1568. פירוש השם פאראדסי הוא "זרים", והוא מתייחס ליהודים שהגיעו לקרלה מארצות אחרות והצטרפו לקהילה היהודית המקומית. בכניסה לבית הכנסת יש לחלוץ נעליים, בין השאר כדי לשמור על רצפתו המיוחדת. הרצפה מורכבת מיותר מאלף אריחי חרסינה כחולים-לבנים שהובאו מסין במאה ה-18. האריחים צוירו ביד, ולכן אין שניים הזהים לחלוטין, והם מעוטרים בדגמים דומים אך שונים מעט זה מזה.
אחד המאפיינים הייחודיים הנוספים של בית הכנסת הוא במה שנייה בקומה העליונה, בסמוך לעזרת הנשים, ששימשה בחלק מתפילות השבת, החגים ואירועים מיוחדים. כך יכלו הנשים לצפות מקרוב יותר בחלקים מהתפילה ובקריאת התורה.
בית הכנסת משמש כיום גם אתר מורשת ומוזיאון ומושך אליו מבקרים מהודו ומרחבי העולם. בשנת 1968, במלאת 400 שנה להקמתו, השתתפה ראש ממשלת הודו דאז אינדירה גנדי בחגיגות שנערכו במקום. במהלך השנים ביקרו בו גם אישים ידועים נוספים, ובהם המלכה אליזבת השנייה, שביקשה לכלול את בית הכנסת בביקורה בהודו בשנת 1997, ונשיא מדינת ישראל עזר ויצמן.
בצמוד לבית הכנסת ניצב מגדל השעון, שהוקם במאה ה-18 ביוזמת יחזקאל רחבי, מעשירי הקהילה וסוחר חשוב שהיה קשור לחברת הודו המזרחית ההולנדית. על שלושת לוחות השעון ההיסטוריים שנותרו מופיעות ספרות עבריות, רומיות ומלאיאלאם, בעבר היה ככל הנראה גם לוח רביעי בספרות ערביות.
סביב רחוב היהודים מתנהל סחר ער בתבלינים, המזכיר את התפקיד שמילאה מאטאנצ'רי במשך מאות שנים במסחר התבלינים של קרלה. בחצרות המחסנים ניתן לראות ולהריח סוגים שונים של תבלינים המונחים לייבוש או ממתינים לשקילה ולאריזה בשקי יוטה - ריח ערמות הזנגוויל ושקי הצ'ילי מתערבב בארומת הפלפל הלבן המעקצצת את האף.
מרצפות סיניות מרהיבות בבית הכנסת הפרדאסי של קוצ'ין (צילום: Rangan Datta Wiki, Vis M)
שייט במבוך תעלות המים של קרלה
אחת החוויות הנפלאות שמציעה קרלה היא שייט בגופי (Backwaters) - מערכת מסועפת של אגמים, לגונות, נהרות ותעלות, חלקן טבעיות וחלקן מעשה ידי אדם. נתיבי המים חוצים אזורים נרחבים של קרלה ומתחברים במקומות שונים אל . הנוף הירוק והמים השקטים הם מהסמלים המזוהים ביותר עם קרלה ועם הדימוי שדבק בה כ"ארצו של האל".
אחד האזורים היפים והידועים ביותר של הבק-ווטרס משתרע סביב אגם ומבאנאד (Vembanad), בין קוצ'י בצפון לאזור אלאפוזה (Alappuzha או Alleppey) בדרום. זהו גוף מים עצום, שאליו מתחברים נהרות ותעלות רבות, ולאורכו פזורים כפרים, שדות אורז ואיים קטנים. התעלות יכולות להיות צרות ברוחב של מטרים אחדים או להיפתח למרחבי מים גדולים. גדותיהן מכוסות בצמחייה טרופית סבוכה, ובקו האופק שולטים עצי קוקוס בירוק עז, שביניהם מבצבצים עצי מנגו, פפאיה ובננות.
על הגדה המזרחית של אגם ומבאנאד, ליד הכפר קומארקום (Kumarakom), מומלץ בחום לקחת הפוגה בבקתות של אתר הנופש קומארקום לייק (Kumarakom Lake Resort), ריזורט 5 כוכבים מפנק השוכן ממש לחוף האגם. זהו מקום מצוין לשלב בו מנוחה עם חוויית הבק-ווטרס - שייט באגם ובתעלות, ספורט מים, טיולים בכפרים וביקור בשמורת הציפורים של קומארקום, או פשוט מנוחה בין הבריכה לאגם.
שייט בסירה שהיא בית מלון מפנק
במהלך שייט חולפים על פני כפרים קטנים או קבוצות בתים, הממוקמת על אחד מבין אין ספור איים קטנים שנכלאו בין גופי המים. השיט האיטי מאפשר להתבונן בקצב החיים המקומי: סירות דייגים עוגנות סביב רשתות הפרושות במקביל לתעלות, חצרות בתים בהם מתבצעת טווייה בפלך של חבלים מסיבי קליפת אגוז הקוקוס, כריית חול מקרקעית התעלות, המשמש כחומר לבניה, ועוד.
קטע השיט הפופולרי ביותר בקרב התיירים, נמצא בין העיר אלאפוזה לעיר קולם (Kollam) – שתיהן מדרום לקוצ'ין. ניתן לצאת ליום שיט חווייתי גם מקו'צין עצמה. השיט מתבצע במעבורת מקומיות, בספינות של תיירים או בסירות קטנות. הפינוק האמיתי של התעלות הוא סירות הבתים. אלו הן ספינות קטנות שעליהן נבנו יחידות של חדרי שינה, שירותים צמודים ומטבח מרכזי. ניתן לשכור ספינה שכזו למספר ימים יחד עם צוות של הגאי, מבשל, מנקה ועוד.
אמליץ כאן על סירות-הבית של ספייס קוסט (Spice Coast Cruises - Houseboat) - הכוללות כל אחת מספר חדרי שינה ממוזגים, שכל אחד מהם יכול לארח 2 עד 4 נוסעים. האירוח כולל צוות של 3 איש, שכל ייעודו לפנק אתכם, כולל שלוש ארוחות ואינספור נישנושים, סיורי חוף מרתקים, חוויה נפלאה ללילה או שניים.
סירות הבית ספייס קוסט השטות בלגונה ובתעלות המים שמדרום לקוצ'ין - עם צוות ושירות מלא
(צילום: Spice Coast Cruises - Houseboat)
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
תיאטרון הקתהקלי - בני אדם, אלין ושדים
לקראת ערב קצב החיים בקוצ'ין והסביבה נהיה איטי יותר, מלבד מקום אחד שדווקא ניעור לחיים לקראת שעות החשיכה - תיאטרון הקתהקלי (Kathakali). בדיוק כשנכנסתי לתיאטרון הגיעה השדה נקרטונדי לגן העדן, בשליחותו של מלך השדים נארקאסורה. בדרך היא פגשה את ג'איאנטה, בנו הצעיר ויפה התואר של האל אינדרה, ושכחה את משימתה והתאהבה בו. כדי לפתות אותו היא משנה את דמותה לעלמה יפהפייה בשם לליטה.
עיניה רשפו מתשוקה, תרתי משמע: לובן עיניו של השחקן נצבע באדום עז, כפי שנהגו שחקני קתהקלי לעשות באמצעות זרעים מיוחדים שהוכנסו לעיניים לפני ההצגה. השחקנים עצמם אינם מדברים. את הסיפור מספרים באמצעות שירה המבוצעת בידי זמרים מלווים, לצד תיפוף, מחוות ידיים, תנועות גוף ומימיקה מדהימה של הפנים והעיניים. לכל מחווה והבעת פנים משמעות משלה, והאיפור הססגוני והדרמטי מדגיש את השפתיים, העיניים והגבות ומסייע לזהות את אופייה של כל דמות.
הקתהקלי הוא תיאטרון-מחול קלאסי שהתפתח בקרלה החל מהמאה ה-17, מתוך מסורות תיאטרון, מחול וטקס קדומות יותר. במשך דורות נערכו הופעות בעיקר בחצרות מקדשים, לעיתים במשך לילה שלם, וסיפוריהן נשאבו מן האפוסים והמיתולוגיה ההינדואיסטית. כיום מועלות הופעות גם בתיאטראות המיועדים לקהל הרחב ולתיירים, ובהם בקוצ'ין. הנושא המרכזי הוא לא פעם המאבק בין כוחות הטוב לכוחות הרשע, והבמה הופכת למקום מפגש בין עולמם של בני האדם לעולמות האלים והשדים.
ביציאה מהתיאטרון פניהם של הצופים מביעות ספק, כאילו רצו לשאול היכן עובר הגבול בין החיים, המשחק ועולם המציאות. שאלה שבהודו התשובה לה תמיד חמקמקה ומטושטשת.
מידע נוסף
כתבות נוספות
אחד המאפיינים הייחודיים הנוספים של בית הכנסת הוא במה שנייה בקומה העליונה, בסמוך לעזרת הנשים, ששימשה בחלק מתפילות השבת, החגים ואירועים מיוחדים. כך יכלו הנשים לצפות מקרוב יותר בחלקים מהתפילה ובקריאת התורה.
בית הכנסת משמש כיום גם אתר מורשת ומוזיאון ומושך אליו מבקרים מהודו ומרחבי העולם. בשנת 1968, במלאת 400 שנה להקמתו, השתתפה ראש ממשלת הודו דאז אינדירה גנדי בחגיגות שנערכו במקום. במהלך השנים ביקרו בו גם אישים ידועים נוספים, ובהם המלכה אליזבת השנייה, שביקשה לכלול את בית הכנסת בביקורה בהודו בשנת 1997, ונשיא מדינת ישראל עזר ויצמן.
בצמוד לבית הכנסת ניצב מגדל השעון, שהוקם במאה ה-18 ביוזמת יחזקאל רחבי, מעשירי הקהילה וסוחר חשוב שהיה קשור לחברת הודו המזרחית ההולנדית. על שלושת לוחות השעון ההיסטוריים שנותרו מופיעות ספרות עבריות, רומיות ומלאיאלאם, בעבר היה ככל הנראה גם לוח רביעי בספרות ערביות.
סביב רחוב היהודים מתנהל סחר ער בתבלינים, המזכיר את התפקיד שמילאה מאטאנצ'רי במשך מאות שנים במסחר התבלינים של קרלה. בחצרות המחסנים ניתן לראות ולהריח סוגים שונים של תבלינים המונחים לייבוש או ממתינים לשקילה ולאריזה בשקי יוטה - ריח ערמות הזנגוויל ושקי הצ'ילי מתערבב בארומת הפלפל הלבן המעקצצת את האף.
אחד האזורים היפים והידועים ביותר של הבק-ווטרס משתרע סביב אגם ומבאנאד (Vembanad), בין קוצ'י בצפון לאזור אלאפוזה (Alappuzha או Alleppey) בדרום. זהו גוף מים עצום, שאליו מתחברים נהרות ותעלות רבות, ולאורכו פזורים כפרים, שדות אורז ואיים קטנים. התעלות יכולות להיות צרות ברוחב של מטרים אחדים או להיפתח למרחבי מים גדולים. גדותיהן מכוסות בצמחייה טרופית סבוכה, ובקו האופק שולטים עצי קוקוס בירוק עז, שביניהם מבצבצים עצי מנגו, פפאיה ובננות.
על הגדה המזרחית של אגם ומבאנאד, ליד הכפר קומארקום (Kumarakom), מומלץ בחום לקחת הפוגה בבקתות של
שייט בסירה שהיא בית מלון מפנק
במהלך שייט חולפים על פני כפרים קטנים או קבוצות בתים, הממוקמת על אחד מבין אין ספור איים קטנים שנכלאו בין גופי המים. השיט האיטי מאפשר להתבונן בקצב החיים המקומי: סירות דייגים עוגנות סביב רשתות הפרושות במקביל לתעלות, חצרות בתים בהם מתבצעת טווייה בפלך של חבלים מסיבי קליפת אגוז הקוקוס, כריית חול מקרקעית התעלות, המשמש כחומר לבניה, ועוד.
קטע השיט הפופולרי ביותר בקרב התיירים, נמצא בין העיר אלאפוזה לעיר קולם (Kollam) – שתיהן מדרום לקוצ'ין. ניתן לצאת ליום שיט חווייתי גם מקו'צין עצמה. השיט מתבצע במעבורת מקומיות, בספינות של תיירים או בסירות קטנות. הפינוק האמיתי של התעלות הוא סירות הבתים. אלו הן ספינות קטנות שעליהן נבנו יחידות של חדרי שינה, שירותים צמודים ומטבח מרכזי. ניתן לשכור ספינה שכזו למספר ימים יחד עם צוות של הגאי, מבשל, מנקה ועוד.
אמליץ כאן על סירות-הבית של ספייס קוסט (Spice Coast Cruises - Houseboat) - הכוללות כל אחת מספר חדרי שינה ממוזגים, שכל אחד מהם יכול לארח 2 עד 4 נוסעים. האירוח כולל צוות של 3 איש, שכל ייעודו לפנק אתכם, כולל שלוש ארוחות ואינספור נישנושים, סיורי חוף מרתקים, חוויה נפלאה ללילה או שניים.
קטע השיט הפופולרי ביותר בקרב התיירים, נמצא בין העיר אלאפוזה לעיר קולם (Kollam) – שתיהן מדרום לקוצ'ין. ניתן לצאת ליום שיט חווייתי גם מקו'צין עצמה. השיט מתבצע במעבורת מקומיות, בספינות של תיירים או בסירות קטנות. הפינוק האמיתי של התעלות הוא סירות הבתים. אלו הן ספינות קטנות שעליהן נבנו יחידות של חדרי שינה, שירותים צמודים ומטבח מרכזי. ניתן לשכור ספינה שכזו למספר ימים יחד עם צוות של הגאי, מבשל, מנקה ועוד.
אמליץ כאן על סירות-הבית של ספייס קוסט (Spice Coast Cruises - Houseboat) - הכוללות כל אחת מספר חדרי שינה ממוזגים, שכל אחד מהם יכול לארח 2 עד 4 נוסעים. האירוח כולל צוות של 3 איש, שכל ייעודו לפנק אתכם, כולל שלוש ארוחות ואינספור נישנושים, סיורי חוף מרתקים, חוויה נפלאה ללילה או שניים.
סירות הבית ספייס קוסט השטות בלגונה ובתעלות המים שמדרום לקוצ'ין - עם צוות ושירות מלא
(צילום: Spice Coast Cruises - Houseboat)
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים » תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
תיאטרון הקתהקלי - בני אדם, אלין ושדים
לקראת ערב קצב החיים בקוצ'ין והסביבה נהיה איטי יותר, מלבד מקום אחד שדווקא ניעור לחיים לקראת שעות החשיכה - תיאטרון הקתהקלי (Kathakali). בדיוק כשנכנסתי לתיאטרון הגיעה השדה נקרטונדי לגן העדן, בשליחותו של מלך השדים נארקאסורה. בדרך היא פגשה את ג'איאנטה, בנו הצעיר ויפה התואר של האל אינדרה, ושכחה את משימתה והתאהבה בו. כדי לפתות אותו היא משנה את דמותה לעלמה יפהפייה בשם לליטה.
עיניה רשפו מתשוקה, תרתי משמע: לובן עיניו של השחקן נצבע באדום עז, כפי שנהגו שחקני קתהקלי לעשות באמצעות זרעים מיוחדים שהוכנסו לעיניים לפני ההצגה. השחקנים עצמם אינם מדברים. את הסיפור מספרים באמצעות שירה המבוצעת בידי זמרים מלווים, לצד תיפוף, מחוות ידיים, תנועות גוף ומימיקה מדהימה של הפנים והעיניים. לכל מחווה והבעת פנים משמעות משלה, והאיפור הססגוני והדרמטי מדגיש את השפתיים, העיניים והגבות ומסייע לזהות את אופייה של כל דמות.
הקתהקלי הוא תיאטרון-מחול קלאסי שהתפתח בקרלה החל מהמאה ה-17, מתוך מסורות תיאטרון, מחול וטקס קדומות יותר. במשך דורות נערכו הופעות בעיקר בחצרות מקדשים, לעיתים במשך לילה שלם, וסיפוריהן נשאבו מן האפוסים והמיתולוגיה ההינדואיסטית. כיום מועלות הופעות גם בתיאטראות המיועדים לקהל הרחב ולתיירים, ובהם בקוצ'ין. הנושא המרכזי הוא לא פעם המאבק בין כוחות הטוב לכוחות הרשע, והבמה הופכת למקום מפגש בין עולמם של בני האדם לעולמות האלים והשדים.
ביציאה מהתיאטרון פניהם של הצופים מביעות ספק, כאילו רצו לשאול היכן עובר הגבול בין החיים, המשחק ועולם המציאות. שאלה שבהודו התשובה לה תמיד חמקמקה ומטושטשת.
מידע נוסף
כתבות נוספות
עיניה רשפו מתשוקה, תרתי משמע: לובן עיניו של השחקן נצבע באדום עז, כפי שנהגו שחקני קתהקלי לעשות באמצעות זרעים מיוחדים שהוכנסו לעיניים לפני ההצגה. השחקנים עצמם אינם מדברים. את הסיפור מספרים באמצעות שירה המבוצעת בידי זמרים מלווים, לצד תיפוף, מחוות ידיים, תנועות גוף ומימיקה מדהימה של הפנים והעיניים. לכל מחווה והבעת פנים משמעות משלה, והאיפור הססגוני והדרמטי מדגיש את השפתיים, העיניים והגבות ומסייע לזהות את אופייה של כל דמות.
הקתהקלי הוא תיאטרון-מחול קלאסי שהתפתח בקרלה החל מהמאה ה-17, מתוך מסורות תיאטרון, מחול וטקס קדומות יותר. במשך דורות נערכו הופעות בעיקר בחצרות מקדשים, לעיתים במשך לילה שלם, וסיפוריהן נשאבו מן האפוסים והמיתולוגיה ההינדואיסטית. כיום מועלות הופעות גם בתיאטראות המיועדים לקהל הרחב ולתיירים, ובהם בקוצ'ין. הנושא המרכזי הוא לא פעם המאבק בין כוחות הטוב לכוחות הרשע, והבמה הופכת למקום מפגש בין עולמם של בני האדם לעולמות האלים והשדים.
ביציאה מהתיאטרון פניהם של הצופים מביעות ספק, כאילו רצו לשאול היכן עובר הגבול בין החיים, המשחק ועולם המציאות. שאלה שבהודו התשובה לה תמיד חמקמקה ומטושטשת.
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב ליאור בר, דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ומדריך טיולים, המתמחה בטיולים לתת היבשת ההודית, לדרום מזרח-אסיה ולמדינות הבלקן. פרסם מדריך טיולים לקרואטיה, סלובניה ומונטנגרו. |
