.jpg)
חגיגות במדינת קֶרַלָה היפה
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין
קֶרַלָה (Kerala) היא מהאקזוטיות במדינות הודו - פינה רגועה יחסית בתוך הכאוס עתיר התחושות שמזמן למטייל המסע בהודו, ואחת הפינות הצבעוניות והמהנות בתשבץ הקסמים ההודי. זוהי ארץ יפהפייה בדרום-מערב הודו, הנמשכת בין הרי הגהאט המערביים שבמזרח לבין הים הערבי שבמערב. ואם לא די ביופי שהטבע הטרופי הרעיף עליה, קם האדם וארג לה יופי משלו - ממטעי התה שבהרים, הנראים כשמיכה הרקומה בירוק עז, ועד לבק-ווטרס (Backwaters), רשת של אגמים, נהרות ותעלות החורצת את הנוף בעורקים כחולים.
טיול בהודו איננו תמיד דבר קל. המטייל בה נתקל לא פעם בקשיים מסוגים שונים. דומה שקרלה, שגם היא יודעת להיות מרושעת, מציעה חוויה הודית קלה יותר לעיכול.
להגדלת המפה לחצו בפינה העליונה
.jpg)
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים » תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מי את קֶרַלָה ? מדינת קֶרַלָה (Kerala) היא ארץ ירוקה - ירוק של אורז, ירוק של תה ובעיקר ירוק של דקלי הקוקוס. הם נטועים בכל מקום, לאורך הדרכים ולגדות הנחלים. הקוקוס עבור תושביה של דרום הודו הוא כמו התמר עבור הבדואים. עץ שהכול בו. בגזעו משתמשים לבנייה, בעליו לסיכוך ובפירותיו להפיק הכול, ממזון ועד שמנים. לפי אחד ההסברים המקובלים, גם שמה של קרלה קשור למילה "קֶרָה" (Kera), שפירושה קוקוס בשפה המקומית מלאיאלאם (Malayalam) .
האסוציאציות לשם "קרלה" הן רבות. דקלים כבר אמרנו, גם תעלות מים וגם תה. אך קודמים להם התבלינים, אוצרותיו הקסומים של המזרח. כבר בעת העתיקה הגיעו סוחרים יוונים, רומאים וערבים לנמלי חוף מאלבאר (Malabar), המשתרע לאורך חופה הדרום-מערבי של הודו, וחלק ניכר ממנו נמצא במדינת קרלה, ובראשם מוזיריס (Muziris) וקולם (Kollam). הם נמשכו לניחוחות התבלינים, אל המגע הקטיפתי של הבדים ואל הממון שאפשר לגרוף מכל אלו. לאחר שקיעתו של מוזיריס במאה ה-14 עלתה חשיבותה של קוצ'ין (Kochi / Cochin), שהפכה לאחד מנמלי המסחר החשובים בחופי קרלה.
מדינת קרלה חוויה הודית קלה יחסית לעיכול עם שירותי תיירות שיודעים לפנק –
בתמונה אתר הנופש קומארקום לייק , ליד העיר קוצ'ין, במדינת קרלה (צילום: Kumarakom Lake Resort )
קרלה - תעלות המים של ה"בֶּק ווֹטֶרס", מחברות בעורקים כחולים נחלים ואגמים (צילום: CC Thierry Leclerc)
תושבי קרלה - פסיפס תרבויות מרתק
אוכלוסיית קרלה מורכבת בעיקר מהינדואים, ולצדם מיעוטים גדולים של מוסלמים ונוצרים. היו כאן גם קהילות יהודיות עתיקות יומין, ששורשיהן לוטים בערפל. מרבית בניהן עלו לישראל, אך הן הותירו אחריהן בתי כנסת, רחוב ציורי הנקרא על שמן ושרידים נוספים במבנים ובכתובות.
בקרלה כנסיות רבות, ובהן כנסיית סנט פרנסיס ברובע פורט קוצ'י, שבה נקבר בשנת 1524 ואסקו דה גאמה, מגלה הארצות הפורטוגלי שפתח את הדרך הימית הישירה מאירופה להודו. בואם של הפורטוגלים שינה את מאזן הכוחות בחופי מאלבאר והביא עמו גם תקופה קשה ליהודים ולמוסלמים. אפילו המקדשים ההינדואיסטיים נראים כאן קצת שונים מהמקדשים של עמק הגנגס - הכול נקי יותר, פשוט יותר. דומני שקצת פחות מעניין.
ובכל זאת, בקוצ'ין, היפה בערי קרלה, התמזגו קצת מפורטוגל, קצת מהולנד, קצת מאנגליה והרבה משל עצמה. יש בה איים קטנים שמהנה להפליג ביניהם ורשתות דיג סיניות ענקיות, שהפכו לאחד מסמליה של העיר. מקורן המדויק אינו ידוע, אך על פי המסורת המקומית הן הגיעו לכאן מסין לפני מאות שנים, בתקופה
מלון מומלץ ברובע היהודי של קוצ'ין
מלון ג’ינג’ר האוס מוזיאום (Ginger House Museum Hotel) ממוקם בקרבת הרובע היהודי ובית הכנסת היחיד שעדיין פעיל בעיר. הוא מציע חדרים גדולים וסוויטות ענקיות, ממוזגים ומרוהטים בסגנון מסורתי, היכולים להתאים גם למשפחות. צוות המלון ידידותי ונכון לסייע בכל שאלה ובקשה
לינה באזור מטנצ'רי - אזור התיירות של קוצ'ין
מלון ג’ינג’ר האוס מוזיאום - בקרבת בית הכנסת של קוצ'ין
מקום של שקט ושלווה המייצא אומנויות לחימה
קרלה היא הרבה יותר מכל אלה. היא שונה משאר מדינות הודו במה שאין לה ובמה שיש לה. בני דתות שונות חיים כאן זה לצד זה כבר מאות שנים, ובמדינה שבה הינדואים, מוסלמים ונוצרים מהווים קהילות גדולות ומשמעותיות, ניכרת מסורת ארוכה של חיים משותפים. המתחים הדתיים שידעו אזורים אחרים בהודו לא פסחו לחלוטין גם על קרלה, אך הפסיפס הדתי והתרבותי הוא עדיין אחד ממאפייניה הבולטים.
קרלה חריגה בנוף ההודי גם במדדים חברתיים גבוהים. שיעור יודעי קרוא וכתוב גבוה במיוחד, מספר הילדים למשפחה נמוך ותוחלת החיים גבוהה יחסית להודו. אך יותר מכל אלה, קרלה מיוחדת במה שיש בה: לא רק נוף, אלא בעיקר תרבות.
יש כאן אמנות במה מיוחדת הנקראת קתהקלי (Kathakali), שבה שחקנים המאופרים בכבדות מספרים סיפורים מיתולוגיים באמצעות תנועות גוף, מחוות ידיים ושליטה מדהימה בשרירי הפנים והעיניים. בקרלה נשמרה והתפתחה גם מסורת עשירה של איורוודה, הרפואה ההודית המסורתית, המושכת אליה מטופלים ותלמידים מרחבי העולם.
מכאן צמחה גם קלאריפאיאט (Kalaripayattu), אמנות הלחימה המסורתית של קרלה ואחת העתיקות בהודו. מסורת רווחת קושרת בינה לבין בודהידהרמה, הנזיר הבודהיסטי מדרום הודו שהגיע לסין, ולימים גם להתפתחות אמנויות הלחימה הסיניות. הקשר ההיסטורי הישיר בין הקלאריפאיאט לקונג-פו אינו מוכח, אך הסיפור הפך לחלק מהמיתולוגיה הסובבת את אמנות הלחימה העתיקה.
בגבעות המוריקות שליד סכר נייאר (Neyyar Dam), לא הרחק מטריוונדרום, נמצא אשראם שיווננדה (Sivananda Yoga Vedanta Dhanwantari Ashram), מרכז ותיק ללימודי יוגה ומדיטציה המושך אליו תלמידים מרחבי העולם.
כתבה על תעלות המים ושווקי התבלינים במדינת קרלה
הרים, נתיבי מים ונופש נעים בקרלה. קודם כל הטיולים ברגל ובג'יפ בהרי הגהאט המערביים (Western Ghats), המתרוממים ממזרח למישור החוף ומכוסים יערות, מטעי תה ותבלינים. באזורים כמו מונאר (Munnar) מגיעים ההרים לגבהים של יותר מ-2,000 מטר, והנוף הירוק והאקלים הנעים הם ניגוד מרענן לחום וללחות של החוף.
בצפון-מזרח קרלה מגיע רכס הגהאט אל הרי נילגירי (Nilgiri Mountains), שפירוש שמם "ההרים הכחולים". רכס הנילגירי משתרע גם בתחומי המדינות השכנות טמיל נאדו וקרנטקה, ופסגותיו מתנשאות לגובה של יותר מ-2,500 מטר. הרים גבוהים וירוקים, שרק בחלק זה של התבל מעזים לקרוא להם "גבעות" - אולי משום שביחס להימלאיה, הכול מתגמד.
נפלא לא פחות הוא השייט הקסום בנתיבי המים, עם שקיעות אדומות מעל צמרות הדקלים, פרפורים ושלדגים מעל וילדים המתרחצים בתעלות זעירות. עבור רבים קרלה מתקשרת גם לנופש. לאורך חופי הים הערבי פזורים חופים טרופיים, המושכים אליהם גם תיירים אירופאים המבקשים מפלט מהחורף בבית.
מלון מומלץ בהרי הגהאט המערביים
נמליץ על מלון ספא בלנקט ( Blanket Hotel & Spa), מלון ברמת 5 כוכבים, הממוקם בשולי העיירה מונאר (Munnar), משקיף לעבר מטעי התה המאפיינים אותה. כאן, בגובה 1,600 מ', האקלים נוח והמקום מהווה אחד ממוקדי התיירות המרכזיים של מדינת קרלה.
מלון הספא בלנקט, חדרים מרווחים ומפנקים עם נוף נפלא
מבט מהבריכה של מלון ספא בלנקט לעבר מטעי התה של העיירה מונאר, הרי גהט המערביים
בחוף וורקלה - היפה מכולם עבור המטיילים קרלה היא הזדמנות לנוח מהשוטטות במרחביה של הודו, ולנוח קצת מהודו. יפה מכולם, לטעמי, הוא החוף של וורקלה (Varkala), הנמצא כ-45 ק"מ מצפון לטריוונדרום (Thiruvananthapuram), בירת קרלה, ויכול לשמש בסיס מצוין לטיולים בדרום המדינה.
כשהגעתי לשם לראשונה נעצרה נשימתי: דקלי קוקוס, פס צר של בתים וממערב להם מצוק ארוך בצבעי צהוב-אדמדם, הנופל בתלילות אל קו המים. מתחת למצוק נמתחת רצועה רחבה של חול ומעבר לה הים. המצוקים של וורקלה הם תופעה יוצאת דופן לאורך חופיה השטוחים בדרך כלל של קרלה. הם מוכרים בשם Varkala Formation והוכרזו כאתר מורשת גאולוגית של הודו.
היה זה החוף הראשון בהודו שהלהיב אותי באמת. הים עצמו, צבע המים והחול, אינם מרהיבים כמו בתאילנד למשל, אבל העיקר הוא מה שקורה על המצוק - שורה ארוכה של מסעדות ובתי קפה, חנויות תכשיטים ומזכרות, מרכזי יוגה ואיורוודה ומקומות לינה המשקיפים אל הים. בדים צבעוניים מרג'סטאן, תכשיטים מקשמיר ועבודות יד מטיבט מעניקים לטיילת שעל המצוק אווירה קוסמופוליטית, שאליה מצטרפים מטיילים מכל רחבי העולם.
בתי מלון באזור וורקלה
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
חגיגות הפוראם והפילים המקושטים
השמועות הללו עוברות בדרך כלל מפה לאוזן. לעתים הן מופצות מודפסות, לעתים כמו נישאות ברוח. כך או כך, הן מגיעות מהר לאוזניים הכרויות לשמוע אותן. יום לאחר בואם של ילדיי לבקר אותי בחלק זה של העולם, סיפר לי מָאן-דְּהוּא כי בעיירה קטנה, במרחק שעה נסיעה מכאן, מתקיים פסטיבל לכבוד מקדש.
אירועים כאלה, המכונים פּוּרָאם (Pooram), הם פסטיבלי מקדש ססגוניים, שרבים מהם כוללים תהלוכות של פילים מקושטים, תזמורות כלי הקשה ולעתים גם מופעי מחול ואמנויות מסורתיות. פברואר ומרץ הם חודשים מצוינים לצפייה בכמה מהאירועים הללו, אך עונת הפסטיבלים נמשכת גם אל תוך האביב. לא צריך יותר מקורטוב של מזל כדי להיתקל בפוראם כזה או אחר.
לא תמיד מספר הפילים הוא אינדיקציה לעוצמתו של האירוע. חודשיים וחצי קודם לכן, בטיול שהדרכתי, הגענו לפסטיבל שבו התקבצו חמישה עשר פילים במקדש כפרי. אירוע זה, שנסענו כשלוש שעות לכל כיוון במיוחד כדי לצפות בו, היה מרשים להפליא, למרות מספרם הקטן יחסית של הפילים. עמדו שם, על כל פיל מקושט, כמה אנשים וביצעו טקס ממושך של החלפת שמשיות, קודאמאטם (Kudamattam), בכל פעם בצבע אחר.
רק שבוע קודם לכן התקיים בוורקלה, סמוך לחוף הים, אירוע שבו השתתפו פילים מקושטים ומופעי קתהקלי, שהוסיפו לתהלוכה צבע רב. לצורך אותה תהלוכה נבנה מגדל גבוה, שקושט להפליא ונישא על כתפי כמה גברים שסחררו אותו במהירות, בדמיון מפתיע לטקסי הקבורה של האי באלי.
הפעם, כך סיפרו יודעי דבר, עומד להתרחש אירוע ססגוני במיוחד. האיש מבית ההארחה הודיע שעלינו להגיע לשם בשעה שלוש וחצי, לבל נאחר חלילה. כבקי ורגיל בזמניה של הודו, השתדלתי להגיע בארבע וחצי, ובכל זאת הגענו כמעט שעה לפני הזמן.
רקדניות חושניות שהיו פעם גברים ההכנות לטקס הן חלק מהעניין, והצופה זקוק לזמן הסתגלות לקצב ולגודש של האירוע. הרכב התפתל בסביבה כפרית יפה, בין גבעות מעוגלות, עצי קוקוס ושדות אורז. חצר המקדש וסביבתו המו אדם. חלק מהפילים עדיין רחצו בפלג מים סמוך, ואחרים כבר המתינו בשקט בזמן שמטפליהם הניחו על מצחם קישוטים מוזהבים והכינו אותם לתהלוכה.
לא הרחק משם ניצבו דמויות ענק צבעוניות שייצגו אלים מן המיתולוגיה ההינדואיסטית. קל היה לזהות את דורגה, האלה הלוחמת, את הקלשון של שיווה ואת דמותו הכחולה של וישנו. לצדן רקדו גברים מאופרים בכבדות ולבושים בבגדי נשים ססגוניים - מנהג המוכר בכמה מטקסי המקדשים באזור. נוצות ומצנפות צבעוניות התנוססו מעל לראשים, מצלתיים הרעישו וריח קטורת עלה באוויר.
בחצר המקדש נשאו כמה גברים פסל של פרה עשוי אורז, ומאחור השתרך טור ארוך של נשים - מבוגרות, צעירות וילדות - לבושות במיטב בגדיהן ונושאות מנחות אל המקדש. לפניהן הלמו המתופפים בתופיהם בעוצמה הולכת וגוברת, גופם מתנועע עם הקצב, עד שנדמה היה שעוד מעט ייכנסו לטראנס.
מפגש מהמם בעוצמתו, עם צבעיה, קולותיה וניחוחותיה של הודו (צילום: גילי חסקין)
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מפגש ראשון עם הודו הצבעונית
עבור ילדיי היה זה מפגש ראשון, מהמם בעוצמתו, עם צבעיה, קולותיה וניחוחותיה של הודו. צבעוני וגדוש מכדי להיראות אמיתי. מוגזם, כדרכה של הודו, ששום דבר בה אינו במידה. עבורי היה זה מפגש חוזר, מלהיב ומעורר, בפעם המי יודע כמה, עם תיאטרון האבסורד.
בשלב מסוים החלו הרקדנים לצעוד ברחובה הראשי של העיירה, אחריהם המתופפים ולבסוף שורה ארוכה של פילים, שלושים וחמישה במספר, מקושטים לתהלוכה. על מרפסות הבתים וגגותיהם צבאו המונים, ואחרים התגודדו משני צדי הכביש והמתינו בסבלנות לבואה.
בדרכנו חזרה לוורקלה סיפר לנו הנהג על ביתו שנשטף בגל הצונאמי הגדול ועל משפחתו שנותרה בחוסר כול. מה נותר לו לעשות? לדלות מעט פרנסה "מן הגורן ומן היקב", ומעת לעת להזדמן לפוראם, כדי שתהיה לו גם סיבה לחיות.
יש כאן הכול.
זו הודו בזעיר אנפין ויחד עם זאת, איננה הודו.
כפי שנאמר על מקומות רבים בהודו, ש"אינם דומים להודו", מה שהביא מישהו למסקנה ש"הודו אינה דומה להודו"...
מידע נוסף
כתבות נוספות
האסוציאציות לשם "קרלה" הן רבות. דקלים כבר אמרנו, גם תעלות מים וגם תה. אך קודמים להם התבלינים, אוצרותיו הקסומים של המזרח. כבר בעת העתיקה הגיעו סוחרים יוונים, רומאים וערבים לנמלי חוף מאלבאר (Malabar), המשתרע לאורך חופה הדרום-מערבי של הודו, וחלק ניכר ממנו נמצא במדינת קרלה, ובראשם מוזיריס (Muziris) וקולם (Kollam). הם נמשכו לניחוחות התבלינים, אל המגע הקטיפתי של הבדים ואל הממון שאפשר לגרוף מכל אלו. לאחר שקיעתו של מוזיריס במאה ה-14 עלתה חשיבותה של קוצ'ין (Kochi / Cochin), שהפכה לאחד מנמלי המסחר החשובים בחופי קרלה.
מדינת קרלה
תושבי קרלה - פסיפס תרבויות מרתק
אוכלוסיית קרלה מורכבת בעיקר מהינדואים, ולצדם מיעוטים גדולים של מוסלמים ונוצרים. היו כאן גם קהילות יהודיות עתיקות יומין, ששורשיהן לוטים בערפל. מרבית בניהן עלו לישראל, אך הן הותירו אחריהן בתי כנסת, רחוב ציורי הנקרא על שמן ושרידים נוספים במבנים ובכתובות.
בקרלה כנסיות רבות, ובהן כנסיית סנט פרנסיס ברובע פורט קוצ'י, שבה נקבר בשנת 1524 ואסקו דה גאמה, מגלה הארצות הפורטוגלי שפתח את הדרך הימית הישירה מאירופה להודו. בואם של הפורטוגלים שינה את מאזן הכוחות בחופי מאלבאר והביא עמו גם תקופה קשה ליהודים ולמוסלמים. אפילו המקדשים ההינדואיסטיים נראים כאן קצת שונים מהמקדשים של עמק הגנגס - הכול נקי יותר, פשוט יותר. דומני שקצת פחות מעניין.
ובכל זאת, בקוצ'ין, היפה בערי קרלה, התמזגו קצת מפורטוגל, קצת מהולנד, קצת מאנגליה והרבה משל עצמה. יש בה איים קטנים שמהנה להפליג ביניהם ורשתות דיג סיניות ענקיות, שהפכו לאחד מסמליה של העיר. מקורן המדויק אינו ידוע, אך על פי המסורת המקומית הן הגיעו לכאן מסין לפני מאות שנים, בתקופה
מלון מומלץ ברובע היהודי של קוצ'ין
מלון ג’ינג’ר האוס מוזיאום (Ginger House Museum Hotel) ממוקם בקרבת הרובע היהודי ובית הכנסת היחיד שעדיין פעיל בעיר. הוא מציע חדרים גדולים וסוויטות ענקיות, ממוזגים ומרוהטים בסגנון מסורתי, היכולים להתאים גם למשפחות. צוות המלון ידידותי ונכון לסייע בכל שאלה ובקשה
לינה באזור מטנצ'רי - אזור התיירות של קוצ'ין
מלון ג’ינג’ר האוס מוזיאום - בקרבת בית הכנסת של קוצ'ין
בקרלה כנסיות רבות, ובהן כנסיית סנט פרנסיס ברובע פורט קוצ'י, שבה נקבר בשנת 1524 ואסקו דה גאמה, מגלה הארצות הפורטוגלי שפתח את הדרך הימית הישירה מאירופה להודו. בואם של הפורטוגלים שינה את מאזן הכוחות בחופי מאלבאר והביא עמו גם תקופה קשה ליהודים ולמוסלמים. אפילו המקדשים ההינדואיסטיים נראים כאן קצת שונים מהמקדשים של עמק הגנגס - הכול נקי יותר, פשוט יותר. דומני שקצת פחות מעניין.
ובכל זאת, בקוצ'ין, היפה בערי קרלה, התמזגו קצת מפורטוגל, קצת מהולנד, קצת מאנגליה והרבה משל עצמה. יש בה איים קטנים שמהנה להפליג ביניהם ורשתות דיג סיניות ענקיות, שהפכו לאחד מסמליה של העיר. מקורן המדויק אינו ידוע, אך על פי המסורת המקומית הן הגיעו לכאן מסין לפני מאות שנים, בתקופה
לינה באזור מטנצ'רי - אזור התיירות של קוצ'ין
קרלה חריגה בנוף ההודי גם במדדים חברתיים גבוהים. שיעור יודעי קרוא וכתוב גבוה במיוחד, מספר הילדים למשפחה נמוך ותוחלת החיים גבוהה יחסית להודו. אך יותר מכל אלה, קרלה מיוחדת במה שיש בה: לא רק נוף, אלא בעיקר תרבות.
יש כאן אמנות במה מיוחדת הנקראת קתהקלי (Kathakali), שבה שחקנים המאופרים בכבדות מספרים סיפורים מיתולוגיים באמצעות תנועות גוף, מחוות ידיים ושליטה מדהימה בשרירי הפנים והעיניים. בקרלה נשמרה והתפתחה גם מסורת עשירה של איורוודה, הרפואה ההודית המסורתית, המושכת אליה מטופלים ותלמידים מרחבי העולם.
מכאן צמחה גם קלאריפאיאט (Kalaripayattu), אמנות הלחימה המסורתית של קרלה ואחת העתיקות בהודו. מסורת רווחת קושרת בינה לבין בודהידהרמה, הנזיר הבודהיסטי מדרום הודו שהגיע לסין, ולימים גם להתפתחות אמנויות הלחימה הסיניות. הקשר ההיסטורי הישיר בין הקלאריפאיאט לקונג-פו אינו מוכח, אך הסיפור הפך לחלק מהמיתולוגיה הסובבת את אמנות הלחימה העתיקה.
בגבעות המוריקות שליד סכר נייאר (Neyyar Dam), לא הרחק מטריוונדרום, נמצא אשראם שיווננדה (Sivananda Yoga Vedanta Dhanwantari Ashram), מרכז ותיק ללימודי יוגה ומדיטציה המושך אליו תלמידים מרחבי העולם.
כתבה על תעלות המים ושווקי התבלינים במדינת קרלה
הרים, נתיבי מים ונופש נעים בקרלה. קודם כל הטיולים ברגל ובג'יפ בהרי הגהאט המערביים (Western Ghats), המתרוממים ממזרח למישור החוף ומכוסים יערות, מטעי תה ותבלינים. באזורים כמו מונאר (Munnar) מגיעים ההרים לגבהים של יותר מ-2,000 מטר, והנוף הירוק והאקלים הנעים הם ניגוד מרענן לחום וללחות של החוף.
בצפון-מזרח קרלה מגיע רכס הגהאט אל הרי נילגירי (Nilgiri Mountains), שפירוש שמם "ההרים הכחולים". רכס הנילגירי משתרע גם בתחומי המדינות השכנות טמיל נאדו וקרנטקה, ופסגותיו מתנשאות לגובה של יותר מ-2,500 מטר. הרים גבוהים וירוקים, שרק בחלק זה של התבל מעזים לקרוא להם "גבעות" - אולי משום שביחס להימלאיה, הכול מתגמד.
נפלא לא פחות הוא השייט הקסום בנתיבי המים, עם שקיעות אדומות מעל צמרות הדקלים, פרפורים ושלדגים מעל וילדים המתרחצים בתעלות זעירות. עבור רבים קרלה מתקשרת גם לנופש. לאורך חופי הים הערבי פזורים חופים טרופיים, המושכים אליהם גם תיירים אירופאים המבקשים מפלט מהחורף בבית.
מלון מומלץ בהרי הגהאט המערביים
נמליץ על מלון ספא בלנקט ( Blanket Hotel & Spa), מלון ברמת 5 כוכבים, הממוקם בשולי העיירה מונאר (Munnar), משקיף לעבר מטעי התה המאפיינים אותה. כאן, בגובה 1,600 מ', האקלים נוח והמקום מהווה אחד ממוקדי התיירות המרכזיים של מדינת קרלה.
מלון הספא בלנקט, חדרים מרווחים ומפנקים עם נוף נפלא
מבט מהבריכה של מלון ספא בלנקט לעבר מטעי התה של העיירה מונאר, הרי גהט המערביים
בחוף וורקלה - היפה מכולם עבור המטיילים קרלה היא הזדמנות לנוח מהשוטטות במרחביה של הודו, ולנוח קצת מהודו. יפה מכולם, לטעמי, הוא החוף של וורקלה (Varkala), הנמצא כ-45 ק"מ מצפון לטריוונדרום (Thiruvananthapuram), בירת קרלה, ויכול לשמש בסיס מצוין לטיולים בדרום המדינה.
כשהגעתי לשם לראשונה נעצרה נשימתי: דקלי קוקוס, פס צר של בתים וממערב להם מצוק ארוך בצבעי צהוב-אדמדם, הנופל בתלילות אל קו המים. מתחת למצוק נמתחת רצועה רחבה של חול ומעבר לה הים. המצוקים של וורקלה הם תופעה יוצאת דופן לאורך חופיה השטוחים בדרך כלל של קרלה. הם מוכרים בשם Varkala Formation והוכרזו כאתר מורשת גאולוגית של הודו.
היה זה החוף הראשון בהודו שהלהיב אותי באמת. הים עצמו, צבע המים והחול, אינם מרהיבים כמו בתאילנד למשל, אבל העיקר הוא מה שקורה על המצוק - שורה ארוכה של מסעדות ובתי קפה, חנויות תכשיטים ומזכרות, מרכזי יוגה ואיורוודה ומקומות לינה המשקיפים אל הים. בדים צבעוניים מרג'סטאן, תכשיטים מקשמיר ועבודות יד מטיבט מעניקים לטיילת שעל המצוק אווירה קוסמופוליטית, שאליה מצטרפים מטיילים מכל רחבי העולם.
בתי מלון באזור וורקלה
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
חגיגות הפוראם והפילים המקושטים
השמועות הללו עוברות בדרך כלל מפה לאוזן. לעתים הן מופצות מודפסות, לעתים כמו נישאות ברוח. כך או כך, הן מגיעות מהר לאוזניים הכרויות לשמוע אותן. יום לאחר בואם של ילדיי לבקר אותי בחלק זה של העולם, סיפר לי מָאן-דְּהוּא כי בעיירה קטנה, במרחק שעה נסיעה מכאן, מתקיים פסטיבל לכבוד מקדש.
אירועים כאלה, המכונים פּוּרָאם (Pooram), הם פסטיבלי מקדש ססגוניים, שרבים מהם כוללים תהלוכות של פילים מקושטים, תזמורות כלי הקשה ולעתים גם מופעי מחול ואמנויות מסורתיות. פברואר ומרץ הם חודשים מצוינים לצפייה בכמה מהאירועים הללו, אך עונת הפסטיבלים נמשכת גם אל תוך האביב. לא צריך יותר מקורטוב של מזל כדי להיתקל בפוראם כזה או אחר.
לא תמיד מספר הפילים הוא אינדיקציה לעוצמתו של האירוע. חודשיים וחצי קודם לכן, בטיול שהדרכתי, הגענו לפסטיבל שבו התקבצו חמישה עשר פילים במקדש כפרי. אירוע זה, שנסענו כשלוש שעות לכל כיוון במיוחד כדי לצפות בו, היה מרשים להפליא, למרות מספרם הקטן יחסית של הפילים. עמדו שם, על כל פיל מקושט, כמה אנשים וביצעו טקס ממושך של החלפת שמשיות, קודאמאטם (Kudamattam), בכל פעם בצבע אחר.
רק שבוע קודם לכן התקיים בוורקלה, סמוך לחוף הים, אירוע שבו השתתפו פילים מקושטים ומופעי קתהקלי, שהוסיפו לתהלוכה צבע רב. לצורך אותה תהלוכה נבנה מגדל גבוה, שקושט להפליא ונישא על כתפי כמה גברים שסחררו אותו במהירות, בדמיון מפתיע לטקסי הקבורה של האי באלי.
הפעם, כך סיפרו יודעי דבר, עומד להתרחש אירוע ססגוני במיוחד. האיש מבית ההארחה הודיע שעלינו להגיע לשם בשעה שלוש וחצי, לבל נאחר חלילה. כבקי ורגיל בזמניה של הודו, השתדלתי להגיע בארבע וחצי, ובכל זאת הגענו כמעט שעה לפני הזמן.
רקדניות חושניות שהיו פעם גברים ההכנות לטקס הן חלק מהעניין, והצופה זקוק לזמן הסתגלות לקצב ולגודש של האירוע. הרכב התפתל בסביבה כפרית יפה, בין גבעות מעוגלות, עצי קוקוס ושדות אורז. חצר המקדש וסביבתו המו אדם. חלק מהפילים עדיין רחצו בפלג מים סמוך, ואחרים כבר המתינו בשקט בזמן שמטפליהם הניחו על מצחם קישוטים מוזהבים והכינו אותם לתהלוכה.
לא הרחק משם ניצבו דמויות ענק צבעוניות שייצגו אלים מן המיתולוגיה ההינדואיסטית. קל היה לזהות את דורגה, האלה הלוחמת, את הקלשון של שיווה ואת דמותו הכחולה של וישנו. לצדן רקדו גברים מאופרים בכבדות ולבושים בבגדי נשים ססגוניים - מנהג המוכר בכמה מטקסי המקדשים באזור. נוצות ומצנפות צבעוניות התנוססו מעל לראשים, מצלתיים הרעישו וריח קטורת עלה באוויר.
בחצר המקדש נשאו כמה גברים פסל של פרה עשוי אורז, ומאחור השתרך טור ארוך של נשים - מבוגרות, צעירות וילדות - לבושות במיטב בגדיהן ונושאות מנחות אל המקדש. לפניהן הלמו המתופפים בתופיהם בעוצמה הולכת וגוברת, גופם מתנועע עם הקצב, עד שנדמה היה שעוד מעט ייכנסו לטראנס.
מפגש מהמם בעוצמתו, עם צבעיה, קולותיה וניחוחותיה של הודו (צילום: גילי חסקין)
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מפגש ראשון עם הודו הצבעונית
עבור ילדיי היה זה מפגש ראשון, מהמם בעוצמתו, עם צבעיה, קולותיה וניחוחותיה של הודו. צבעוני וגדוש מכדי להיראות אמיתי. מוגזם, כדרכה של הודו, ששום דבר בה אינו במידה. עבורי היה זה מפגש חוזר, מלהיב ומעורר, בפעם המי יודע כמה, עם תיאטרון האבסורד.
בשלב מסוים החלו הרקדנים לצעוד ברחובה הראשי של העיירה, אחריהם המתופפים ולבסוף שורה ארוכה של פילים, שלושים וחמישה במספר, מקושטים לתהלוכה. על מרפסות הבתים וגגותיהם צבאו המונים, ואחרים התגודדו משני צדי הכביש והמתינו בסבלנות לבואה.
בדרכנו חזרה לוורקלה סיפר לנו הנהג על ביתו שנשטף בגל הצונאמי הגדול ועל משפחתו שנותרה בחוסר כול. מה נותר לו לעשות? לדלות מעט פרנסה "מן הגורן ומן היקב", ומעת לעת להזדמן לפוראם, כדי שתהיה לו גם סיבה לחיות.
יש כאן הכול.
זו הודו בזעיר אנפין ויחד עם זאת, איננה הודו.
כפי שנאמר על מקומות רבים בהודו, ש"אינם דומים להודו", מה שהביא מישהו למסקנה ש"הודו אינה דומה להודו"...
מידע נוסף
כתבות נוספות
נפלא לא פחות הוא השייט הקסום בנתיבי המים, עם שקיעות אדומות מעל צמרות הדקלים, פרפורים ושלדגים מעל וילדים המתרחצים בתעלות זעירות. עבור רבים קרלה מתקשרת גם לנופש. לאורך חופי הים הערבי פזורים חופים טרופיים, המושכים אליהם גם תיירים אירופאים המבקשים מפלט מהחורף בבית.
מלון מומלץ בהרי הגהאט המערביים
נמליץ על מלון ספא בלנקט ( Blanket Hotel & Spa), מלון ברמת 5 כוכבים, הממוקם בשולי העיירה מונאר (Munnar), משקיף לעבר מטעי התה המאפיינים אותה. כאן, בגובה 1,600 מ', האקלים נוח והמקום מהווה אחד ממוקדי התיירות המרכזיים של מדינת קרלה.
מלון הספא בלנקט, חדרים מרווחים ומפנקים עם נוף נפלא
מבט מהבריכה של מלון ספא בלנקט לעבר מטעי התה של העיירה מונאר, הרי גהט המערביים
מלון הספא בלנקט, חדרים מרווחים ומפנקים עם נוף נפלא
מבט מהבריכה של מלון ספא בלנקט לעבר מטעי התה של העיירה מונאר, הרי גהט המערביים
כשהגעתי לשם לראשונה נעצרה נשימתי: דקלי קוקוס, פס צר של בתים וממערב להם מצוק ארוך בצבעי צהוב-אדמדם, הנופל בתלילות אל קו המים. מתחת למצוק נמתחת רצועה רחבה של חול ומעבר לה הים. המצוקים של וורקלה הם תופעה יוצאת דופן לאורך חופיה השטוחים בדרך כלל של קרלה. הם מוכרים בשם Varkala Formation והוכרזו כאתר מורשת גאולוגית של הודו.
היה זה החוף הראשון בהודו שהלהיב אותי באמת. הים עצמו, צבע המים והחול, אינם מרהיבים כמו בתאילנד למשל, אבל העיקר הוא מה שקורה על המצוק - שורה ארוכה של מסעדות ובתי קפה, חנויות תכשיטים ומזכרות, מרכזי יוגה ואיורוודה ומקומות לינה המשקיפים אל הים. בדים צבעוניים מרג'סטאן, תכשיטים מקשמיר ועבודות יד מטיבט מעניקים לטיילת שעל המצוק אווירה קוסמופוליטית, שאליה מצטרפים מטיילים מכל רחבי העולם.
בתי מלון באזור וורקלה
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים » תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
חגיגות הפוראם והפילים המקושטים
השמועות הללו עוברות בדרך כלל מפה לאוזן. לעתים הן מופצות מודפסות, לעתים כמו נישאות ברוח. כך או כך, הן מגיעות מהר לאוזניים הכרויות לשמוע אותן. יום לאחר בואם של ילדיי לבקר אותי בחלק זה של העולם, סיפר לי מָאן-דְּהוּא כי בעיירה קטנה, במרחק שעה נסיעה מכאן, מתקיים פסטיבל לכבוד מקדש.
אירועים כאלה, המכונים פּוּרָאם (Pooram), הם פסטיבלי מקדש ססגוניים, שרבים מהם כוללים תהלוכות של פילים מקושטים, תזמורות כלי הקשה ולעתים גם מופעי מחול ואמנויות מסורתיות. פברואר ומרץ הם חודשים מצוינים לצפייה בכמה מהאירועים הללו, אך עונת הפסטיבלים נמשכת גם אל תוך האביב. לא צריך יותר מקורטוב של מזל כדי להיתקל בפוראם כזה או אחר.
לא תמיד מספר הפילים הוא אינדיקציה לעוצמתו של האירוע. חודשיים וחצי קודם לכן, בטיול שהדרכתי, הגענו לפסטיבל שבו התקבצו חמישה עשר פילים במקדש כפרי. אירוע זה, שנסענו כשלוש שעות לכל כיוון במיוחד כדי לצפות בו, היה מרשים להפליא, למרות מספרם הקטן יחסית של הפילים. עמדו שם, על כל פיל מקושט, כמה אנשים וביצעו טקס ממושך של החלפת שמשיות, קודאמאטם (Kudamattam), בכל פעם בצבע אחר.
רק שבוע קודם לכן התקיים בוורקלה, סמוך לחוף הים, אירוע שבו השתתפו פילים מקושטים ומופעי קתהקלי, שהוסיפו לתהלוכה צבע רב. לצורך אותה תהלוכה נבנה מגדל גבוה, שקושט להפליא ונישא על כתפי כמה גברים שסחררו אותו במהירות, בדמיון מפתיע לטקסי הקבורה של האי באלי.
הפעם, כך סיפרו יודעי דבר, עומד להתרחש אירוע ססגוני במיוחד. האיש מבית ההארחה הודיע שעלינו להגיע לשם בשעה שלוש וחצי, לבל נאחר חלילה. כבקי ורגיל בזמניה של הודו, השתדלתי להגיע בארבע וחצי, ובכל זאת הגענו כמעט שעה לפני הזמן.
רקדניות חושניות שהיו פעם גברים ההכנות לטקס הן חלק מהעניין, והצופה זקוק לזמן הסתגלות לקצב ולגודש של האירוע. הרכב התפתל בסביבה כפרית יפה, בין גבעות מעוגלות, עצי קוקוס ושדות אורז. חצר המקדש וסביבתו המו אדם. חלק מהפילים עדיין רחצו בפלג מים סמוך, ואחרים כבר המתינו בשקט בזמן שמטפליהם הניחו על מצחם קישוטים מוזהבים והכינו אותם לתהלוכה.
לא הרחק משם ניצבו דמויות ענק צבעוניות שייצגו אלים מן המיתולוגיה ההינדואיסטית. קל היה לזהות את דורגה, האלה הלוחמת, את הקלשון של שיווה ואת דמותו הכחולה של וישנו. לצדן רקדו גברים מאופרים בכבדות ולבושים בבגדי נשים ססגוניים - מנהג המוכר בכמה מטקסי המקדשים באזור. נוצות ומצנפות צבעוניות התנוססו מעל לראשים, מצלתיים הרעישו וריח קטורת עלה באוויר.
בחצר המקדש נשאו כמה גברים פסל של פרה עשוי אורז, ומאחור השתרך טור ארוך של נשים - מבוגרות, צעירות וילדות - לבושות במיטב בגדיהן ונושאות מנחות אל המקדש. לפניהן הלמו המתופפים בתופיהם בעוצמה הולכת וגוברת, גופם מתנועע עם הקצב, עד שנדמה היה שעוד מעט ייכנסו לטראנס.
מפגש מהמם בעוצמתו, עם צבעיה, קולותיה וניחוחותיה של הודו (צילום: גילי חסקין)
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים »
תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מפגש ראשון עם הודו הצבעונית
עבור ילדיי היה זה מפגש ראשון, מהמם בעוצמתו, עם צבעיה, קולותיה וניחוחותיה של הודו. צבעוני וגדוש מכדי להיראות אמיתי. מוגזם, כדרכה של הודו, ששום דבר בה אינו במידה. עבורי היה זה מפגש חוזר, מלהיב ומעורר, בפעם המי יודע כמה, עם תיאטרון האבסורד.
בשלב מסוים החלו הרקדנים לצעוד ברחובה הראשי של העיירה, אחריהם המתופפים ולבסוף שורה ארוכה של פילים, שלושים וחמישה במספר, מקושטים לתהלוכה. על מרפסות הבתים וגגותיהם צבאו המונים, ואחרים התגודדו משני צדי הכביש והמתינו בסבלנות לבואה.
בדרכנו חזרה לוורקלה סיפר לנו הנהג על ביתו שנשטף בגל הצונאמי הגדול ועל משפחתו שנותרה בחוסר כול. מה נותר לו לעשות? לדלות מעט פרנסה "מן הגורן ומן היקב", ומעת לעת להזדמן לפוראם, כדי שתהיה לו גם סיבה לחיות.
יש כאן הכול.
זו הודו בזעיר אנפין ויחד עם זאת, איננה הודו.
כפי שנאמר על מקומות רבים בהודו, ש"אינם דומים להודו", מה שהביא מישהו למסקנה ש"הודו אינה דומה להודו"...
מידע נוסף
כתבות נוספות
אירועים כאלה, המכונים פּוּרָאם (Pooram), הם פסטיבלי מקדש ססגוניים, שרבים מהם כוללים תהלוכות של פילים מקושטים, תזמורות כלי הקשה ולעתים גם מופעי מחול ואמנויות מסורתיות. פברואר ומרץ הם חודשים מצוינים לצפייה בכמה מהאירועים הללו, אך עונת הפסטיבלים נמשכת גם אל תוך האביב. לא צריך יותר מקורטוב של מזל כדי להיתקל בפוראם כזה או אחר.
לא תמיד מספר הפילים הוא אינדיקציה לעוצמתו של האירוע. חודשיים וחצי קודם לכן, בטיול שהדרכתי, הגענו לפסטיבל שבו התקבצו חמישה עשר פילים במקדש כפרי. אירוע זה, שנסענו כשלוש שעות לכל כיוון במיוחד כדי לצפות בו, היה מרשים להפליא, למרות מספרם הקטן יחסית של הפילים. עמדו שם, על כל פיל מקושט, כמה אנשים וביצעו טקס ממושך של החלפת שמשיות, קודאמאטם (Kudamattam), בכל פעם בצבע אחר.
רק שבוע קודם לכן התקיים בוורקלה, סמוך לחוף הים, אירוע שבו השתתפו פילים מקושטים ומופעי קתהקלי, שהוסיפו לתהלוכה צבע רב. לצורך אותה תהלוכה נבנה מגדל גבוה, שקושט להפליא ונישא על כתפי כמה גברים שסחררו אותו במהירות, בדמיון מפתיע לטקסי הקבורה של האי באלי.
הפעם, כך סיפרו יודעי דבר, עומד להתרחש אירוע ססגוני במיוחד. האיש מבית ההארחה הודיע שעלינו להגיע לשם בשעה שלוש וחצי, לבל נאחר חלילה. כבקי ורגיל בזמניה של הודו, השתדלתי להגיע בארבע וחצי, ובכל זאת הגענו כמעט שעה לפני הזמן.
לא הרחק משם ניצבו דמויות ענק צבעוניות שייצגו אלים מן המיתולוגיה ההינדואיסטית. קל היה לזהות את דורגה, האלה הלוחמת, את הקלשון של שיווה ואת דמותו הכחולה של וישנו. לצדן רקדו גברים מאופרים בכבדות ולבושים בבגדי נשים ססגוניים - מנהג המוכר בכמה מטקסי המקדשים באזור. נוצות ומצנפות צבעוניות התנוססו מעל לראשים, מצלתיים הרעישו וריח קטורת עלה באוויר.
בחצר המקדש נשאו כמה גברים פסל של פרה עשוי אורז, ומאחור השתרך טור ארוך של נשים - מבוגרות, צעירות וילדות - לבושות במיטב בגדיהן ונושאות מנחות אל המקדש. לפניהן הלמו המתופפים בתופיהם בעוצמה הולכת וגוברת, גופם מתנועע עם הקצב, עד שנדמה היה שעוד מעט ייכנסו לטראנס.
תכנון טיולים למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » תכנון טיולים לפולינזיה הצרפתית לחצו לפרטים » תכנון טיולים לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מפגש ראשון עם הודו הצבעונית
עבור ילדיי היה זה מפגש ראשון, מהמם בעוצמתו, עם צבעיה, קולותיה וניחוחותיה של הודו. צבעוני וגדוש מכדי להיראות אמיתי. מוגזם, כדרכה של הודו, ששום דבר בה אינו במידה. עבורי היה זה מפגש חוזר, מלהיב ומעורר, בפעם המי יודע כמה, עם תיאטרון האבסורד.
בשלב מסוים החלו הרקדנים לצעוד ברחובה הראשי של העיירה, אחריהם המתופפים ולבסוף שורה ארוכה של פילים, שלושים וחמישה במספר, מקושטים לתהלוכה. על מרפסות הבתים וגגותיהם צבאו המונים, ואחרים התגודדו משני צדי הכביש והמתינו בסבלנות לבואה.
בדרכנו חזרה לוורקלה סיפר לנו הנהג על ביתו שנשטף בגל הצונאמי הגדול ועל משפחתו שנותרה בחוסר כול. מה נותר לו לעשות? לדלות מעט פרנסה "מן הגורן ומן היקב", ומעת לעת להזדמן לפוראם, כדי שתהיה לו גם סיבה לחיות.
יש כאן הכול.
זו הודו בזעיר אנפין ויחד עם זאת, איננה הודו.
כפי שנאמר על מקומות רבים בהודו, ש"אינם דומים להודו", מה שהביא מישהו למסקנה ש"הודו אינה דומה להודו"...
מידע נוסף
כתבות נוספות
בשלב מסוים החלו הרקדנים לצעוד ברחובה הראשי של העיירה, אחריהם המתופפים ולבסוף שורה ארוכה של פילים, שלושים וחמישה במספר, מקושטים לתהלוכה. על מרפסות הבתים וגגותיהם צבאו המונים, ואחרים התגודדו משני צדי הכביש והמתינו בסבלנות לבואה.
בדרכנו חזרה לוורקלה סיפר לנו הנהג על ביתו שנשטף בגל הצונאמי הגדול ועל משפחתו שנותרה בחוסר כול. מה נותר לו לעשות? לדלות מעט פרנסה "מן הגורן ומן היקב", ומעת לעת להזדמן לפוראם, כדי שתהיה לו גם סיבה לחיות.
זו הודו בזעיר אנפין ויחד עם זאת, איננה הודו.
כפי שנאמר על מקומות רבים בהודו, ש"אינם דומים להודו", מה שהביא מישהו למסקנה ש"הודו אינה דומה להודו"...
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין, PhD מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות
|
