.jpg)
מידע כללי למטיילים בסלובקיה
מאת:
סלובקיה שוכנת במרכזה של אירופה, באזור שהיה בעבר הלא רחוק מאחורי "מסך הברזל" של מדינות הגוש הקומוניסטי. שטחה 48,845 קמ"ר (גדול פי 2.3 מישראל) ומספר תושביה 5.4 מיליון (3/4 ממספר תושבי ישראל).
להגדלת המפה לחצו עליה
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הרי הטטרה המערביים (Západné Tatry) נמצאים בחלקו המערבי של הרכס, על גבול סלובקיה עם פולין. פסגתם הגבוהה ביותר מגיעה לגובה 2,248 מטר. חלק זה של הרכס מוגן על ידי הפארק הלאומי של הרי הטטרה (Tatranský národný park).
הרי הטטרה הגבוהים (Vysoké Tatry), הם חלק מרכס הטטרה המזרחי, וגם אותם חולקת סלובקיה עם פולין. כאן נמצאות הפסגות הגבוהות ביותר של הרי הטטרה, בהן 11 פסגות מעל גובה 2,500 מטר. הגבוהה שבהן היא פסגת גרלחובסקי (Gerlachovský štít), שגובהה 2,655 מטר. כאן נמצאים גם כמה מאתרי הסקי של סלובקיה (וגם של פולין).
הרי הטטרה הנמוכים (Nízke Tatry) הוא רכס נמוך יותר, המשתרע מדרום להרי הטטרה הגבוהים ומגיע עד לגובה 2,042 מטר. על רכס זה נמצא אתר הסקי יאסנה (Jasna), שהוא אתר הסקי הגדול ביותר בסלובקיה, וכן אתרי סקי נוספים. כאן נמצא פארק לאומי נוסף - הפארק הלאומי של הרי הטטרה הנמוכים (Národný park Nízke Tatry).
נהרות, אגמים ומעיינות מינרליים תרמיים 41% משטחה של סלובקיה מכוסה ביערות, רק כ- 30% הם שטחים מעובדים ועוד 17% הם שטחי מרעה.
הנהר הגדול ביותר בסלובקיה הוא נהר הדנובה, הזורם בתחומי סלובקיה לאורך 172 קילומטרים. הוא מגיע מאוסטריה, חוצה בדרכו את העיר ברטיסלבה וממשיך להונגריה ומדינות נוספות, עד שהוא נשפך לים השחור. באין לסלובקיה מוצא לים הוא משמש נתיב התחבורה הימי העיקרי במדינה.
הנהר הארוך ביותר (403 ק"מ) הוא נהר ואך (Váh ), הזורם מהרי הטטרה בצפון סלובקיה לדרומה, שם הוא נשפך לדנובה. עיירות רבות נבנו לאורכו של נהר ואך, והוא משמש לכל סוגי ספורט הנהרות, כגון: ראפטינג, שייט, קניונינג וכו'.
נהר הדנובה בברטיסלבה | טיול לאורכו של נהר ואך
בסלובקיה אגמים רבים, חלקם טבעיים וחלקם נוצרו בעקבות בניית סכרים. בהרי הטטרה הגבוהים בלבד, יש כ- 183 אגמים שנוצרו על ידי קרחונים. אגם הינקובו (Velke Hincovo Pleso ) הוא הגדול והעמוק שבאגמי סלובקיה הטבעיים והוא נמצא בהרי הטטרה הגבוהים.
סלובקיה עשירה במעיינות מים מינרליים חמים, אשר מספרם מוערך ב- 1470. לצדם נבנו מתקני ספא המשמשים לריפוי ונופש וזהו אחד מענפי התיירות המובילים.
מפה של נהרות גדולים בסלובקיה
ערים ותעשיה בסלובקיה
העיר הגדולה בסלובקיה היא עיר הבירה ברטיסלבה (Bratislava ), עם 428 אלף תושבים, והעיר השנייה בגודלה היא קושיצה (Košice ), בה מתגוררים 234 אלף איש.
בחצי השני של המאה ה- 20 חל תיעוש מואץ של המדינה, כאשר הממשל הקומוניסטי נתן עדיפות לתעשיות הכבדות ותעשיית הנשק. כיום התעשייה מתרכזת בעיקר בתחומי האלקטרוניקה, כימיקלים, דלק, פלדה, טקסטיל, מזון ותעשיית הרכב. ענפי החקלאות העיקריים הם: חיטה, שעורה, תירס, סלק סוכר, תפוחי אדמה, גפנים ליין ומשקים של בעלי חי, בעיקר בקר, חזירים וכבשים.
מערב סלובקיה, בעיקר אזור ברטיסלבה, הוא האזור היותר תעשייתי ומפותח, בו גם התוצר לנפש הוא הגבוה ביותר. באזור זה גבוה התוצר הגולמי לנפש (תל"ג) ביותר מכפליים מהממוצע הארצי של סלובקיה.
מקור האנרגיה העיקר בסלובקיה הוא אנרגיה גרעינית, והשני בחשיבותו הוא הידרואלקטרי, המופק בעיקר מסכר Gabickovo , שנבנה על הדנובה.
ברטיסלבה בירת סלובקיה | קושיצה - בירת מזרח סלובקיה
חלוקת סלובקיה לאזורים סלובקיה מחולקת לשמונה אזורים מנהלתיים (Kraj ), שנקבעו סביב הערים הגדולות בה, וכל אחד מהם קרוי על שמה של אותה העיר. כל אזור נחלק למספר נפות (Okres ), אשר חלק מהן נחלקות למחוזות (Obvod ). על חלוקה זו מבוסס באופן חלקי גם הרכב הפרלמנט (האסיפה הלאומית).
אזור באנסקה ביסטריצה (Banská Bystrica ) הוא האזור הגדול ביותר, אזור ברטיסלבה הוא האזור הקטן ביותר אך בעל צפיפות התושבים הרבה ביותר, ואילו אזור קושיצ'ה (Košice ) הוא בעל מספר התושבים הגדול ביותר.
במספר מחוזות בדרום-מערב סלובקיה יש רוב של תושבים ממוצא הונגרי ובהם השפה ההונגרית משמשת כשפה רשמית שנייה.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
חלוקת סלובקיה לאזורים
תושבי סלובקיה תושביה של סלובקיה הם ברובם (85%) ממוצא סלאבי, צאצאיהם של הסלאבים שהתיישבו על גדות הדנובה, כמו חבריהם בני העמים הסלאביים האחרים (רוסים, בולגרים, צ'כים, קרואטים, בוסנים, סרבים, סלובנים ועוד). 15% מתושביה של סלובקיה אינם סלאבים, והם מורכבים בעיקר מהונגרים (10.4%), וכן צוענים, צ'כים ואחרים, אשר נהנים מאוטונומיה של שפה ותרבות. התושבים ממוצא הונגרי, המהווים עשירית מתושביה של סלובקיה, מרוכזים בקרבת הגבול עם הונגריה, בעיקר בחלק הדרום-מערבי.
כמו ברוב המדינות הסלאביות, גם כיום לאחר הניתוק מהקומוניזם וחדירת המודרניזציה והתעשייה, רבים מהתושבים המבוגרים יותר עדיין מתגוררים בישובים כפריים ומתפרנסים מחקלאות. כ-45% מהאוכלוסייה חיים בכפרים המונים עד 5,000 איש, ועוד 14% מהאוכלוסייה חיים בכפרים המונים עד 1,000 איש.
החוקה הסלובקית מבטיחה את חופש הדת ובמדינה יש התפלגות דתית מורכבת: 69% הם נוצרים קתולים המשתייכים לכנסייה הרומית, עוד 4% הם נוצרים קתולים המשתייכים לכנסייה היוונית הקתולית, ועוד 11% הם פרוטסטנטים. כל השאר הם חסרי דת או מיעוטים קטנים, בהם גם יהודים.
יהודי סלובקיה יהודי סלובקיה היו שייכים למגוון של זרמים, שפות, תרבויות ולאומים. הם קשורים קשר הדוק ליהודי הונגריה עוד מתקופת ממלכת הונגריה והאימפריה האוסטרו-הונגרית, אליהן השתייכו שתי המדינות. במאה ה-18 הגיעו לסלובקיה יהודים מארצות שכנות, כמו, צ'כיה ואוסטריה, שהתיישבו בעיקר במערב המדינה, ויהודי פולין וגליציה, שהתיישבו בעיקר במזרחה.
לפני מלחמת העולם השניה מנתה הקהילה היהודית 135 אלף איש, שהיוו 4.5% מכלל תושבי המדינה. בסלובקיה היתה קיימת אנטישמיות עוד לפני המלחמה, והיהודים נחשדו בנאמנות לצ'כיה והונגריה, אך היא גברה עם תחילתה. בשנת 1940 הוקם בסלובקיה היודנרט, שהיה אמור לסייע ביישום "תוכנית מדגסקר" (העברת יהודי אירופה למדגסקר). חלק מיהודי סלובקיה גורשו לשטחי הונגריה ואחרים נשלחו למחנות עבודה.
בית הכנסת בכפר סטופבה באזור מוראבה, עדות לקהילה יהודית מפוארת (צילום: כרמית וייס)
במרץ 1942 החל משלוח יהודים למחנות השמדה. סלובקיה לא נכבשה על ידי הגרמנים ואת המשלוחים ארגנה ממשלת סלובקיה. תוך כחצי שנה יצאו 57 משלוחים ובהם כ- 70 אלף יהודים, רובם לאושוויץ והשאר לבלזץ, סוביבור ומאידנק. היהודים שנותרו רוכזו במחנות עבודה, ושילוחם עוכב.
בעקבות "המרד הסלובקי" (1944) שאורגן על ידי ממשלת צ'כוסלובקיה הגולה בלונדון, נכנסו הגרמנים לפולין. עם דיכוי המרד חודשו המשלוחים, ועוד 13 אלף יהודים נשלחו לאושוויץ, ברגן בלזן, ראוונסבריק, זקסנהאוזן וטרזנשטט. את מספרם של יהודי סלובקיה שנרצחו בשואה (כולל שטחי סלובקיה שסופחו להונגריה), מעריכים ב- 105 אלף.
חלק קטן מיהודי סלובקיה הצטרפו לפרטיזנים והשתתפו באופן פעיל בלחימה. על פי הערכות היו כ- 1,600 לוחמים יהודים, כ- 10% מכלל הלוחמים, אשר 269 מהם נהרגו במרד הסלובקי.
רוב היהודים שנותרו בחיים עלו עם סיום המלחמה לישראל. אלו שנותרו סבלו בתקופת השלטון הקומוניסטי וחלקם היגרו למערב.
מרבית יהודי סלובקיה, המונים כיום 3,000 איש לערך, מתרכזים בעיר הבירה ברטיסלבה (כ- 1000 איש) ובעיר קושיצה (Košice ) שבמזרח המדינה (כ-700 איש). ברחבי המדינה פזורים כמאה בתי כנסת, שרק אחדים מהם פעילים כיום, וכ- 700 בתי קברות יהודיים, שחלקם שוקמו וחלקם הרוסים ומוזנחים.
בית קברות יהודי בברטיסלבה, עדות אילמת לקהילה שכמעט ונכחדה (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
נהר הדנובה בברטיסלבה | טיול לאורכו של נהר ואך
ערים ותעשיה בסלובקיה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תושבי סלובקיה תושביה של סלובקיה הם ברובם (85%) ממוצא סלאבי, צאצאיהם של הסלאבים שהתיישבו על גדות הדנובה, כמו חבריהם בני העמים הסלאביים האחרים (רוסים, בולגרים, צ'כים, קרואטים, בוסנים, סרבים, סלובנים ועוד). 15% מתושביה של סלובקיה אינם סלאבים, והם מורכבים בעיקר מהונגרים (10.4%), וכן צוענים, צ'כים ואחרים, אשר נהנים מאוטונומיה של שפה ותרבות. התושבים ממוצא הונגרי, המהווים עשירית מתושביה של סלובקיה, מרוכזים בקרבת הגבול עם הונגריה, בעיקר בחלק הדרום-מערבי.
כמו ברוב המדינות הסלאביות, גם כיום לאחר הניתוק מהקומוניזם וחדירת המודרניזציה והתעשייה, רבים מהתושבים המבוגרים יותר עדיין מתגוררים בישובים כפריים ומתפרנסים מחקלאות. כ-45% מהאוכלוסייה חיים בכפרים המונים עד 5,000 איש, ועוד 14% מהאוכלוסייה חיים בכפרים המונים עד 1,000 איש.
החוקה הסלובקית מבטיחה את חופש הדת ובמדינה יש התפלגות דתית מורכבת: 69% הם נוצרים קתולים המשתייכים לכנסייה הרומית, עוד 4% הם נוצרים קתולים המשתייכים לכנסייה היוונית הקתולית, ועוד 11% הם פרוטסטנטים. כל השאר הם חסרי דת או מיעוטים קטנים, בהם גם יהודים.
יהודי סלובקיה יהודי סלובקיה היו שייכים למגוון של זרמים, שפות, תרבויות ולאומים. הם קשורים קשר הדוק ליהודי הונגריה עוד מתקופת ממלכת הונגריה והאימפריה האוסטרו-הונגרית, אליהן השתייכו שתי המדינות. במאה ה-18 הגיעו לסלובקיה יהודים מארצות שכנות, כמו, צ'כיה ואוסטריה, שהתיישבו בעיקר במערב המדינה, ויהודי פולין וגליציה, שהתיישבו בעיקר במזרחה.
לפני מלחמת העולם השניה מנתה הקהילה היהודית 135 אלף איש, שהיוו 4.5% מכלל תושבי המדינה. בסלובקיה היתה קיימת אנטישמיות עוד לפני המלחמה, והיהודים נחשדו בנאמנות לצ'כיה והונגריה, אך היא גברה עם תחילתה. בשנת 1940 הוקם בסלובקיה היודנרט, שהיה אמור לסייע ביישום "תוכנית מדגסקר" (העברת יהודי אירופה למדגסקר). חלק מיהודי סלובקיה גורשו לשטחי הונגריה ואחרים נשלחו למחנות עבודה.
בית הכנסת בכפר סטופבה באזור מוראבה, עדות לקהילה יהודית מפוארת (צילום: כרמית וייס)
במרץ 1942 החל משלוח יהודים למחנות השמדה. סלובקיה לא נכבשה על ידי הגרמנים ואת המשלוחים ארגנה ממשלת סלובקיה. תוך כחצי שנה יצאו 57 משלוחים ובהם כ- 70 אלף יהודים, רובם לאושוויץ והשאר לבלזץ, סוביבור ומאידנק. היהודים שנותרו רוכזו במחנות עבודה, ושילוחם עוכב.
בעקבות "המרד הסלובקי" (1944) שאורגן על ידי ממשלת צ'כוסלובקיה הגולה בלונדון, נכנסו הגרמנים לפולין. עם דיכוי המרד חודשו המשלוחים, ועוד 13 אלף יהודים נשלחו לאושוויץ, ברגן בלזן, ראוונסבריק, זקסנהאוזן וטרזנשטט. את מספרם של יהודי סלובקיה שנרצחו בשואה (כולל שטחי סלובקיה שסופחו להונגריה), מעריכים ב- 105 אלף.
חלק קטן מיהודי סלובקיה הצטרפו לפרטיזנים והשתתפו באופן פעיל בלחימה. על פי הערכות היו כ- 1,600 לוחמים יהודים, כ- 10% מכלל הלוחמים, אשר 269 מהם נהרגו במרד הסלובקי.
רוב היהודים שנותרו בחיים עלו עם סיום המלחמה לישראל. אלו שנותרו סבלו בתקופת השלטון הקומוניסטי וחלקם היגרו למערב.
מרבית יהודי סלובקיה, המונים כיום 3,000 איש לערך, מתרכזים בעיר הבירה ברטיסלבה (כ- 1000 איש) ובעיר קושיצה (Košice ) שבמזרח המדינה (כ-700 איש). ברחבי המדינה פזורים כמאה בתי כנסת, שרק אחדים מהם פעילים כיום, וכ- 700 בתי קברות יהודיים, שחלקם שוקמו וחלקם הרוסים ומוזנחים.
בית קברות יהודי בברטיסלבה, עדות אילמת לקהילה שכמעט ונכחדה (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות על סלובקיה
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
