פורטוגל: סקירה היסטורית קצרה
פורטוגל: סקירה היסטורית קצרה למטיילים
פורטוגל "זכתה" במהלך ההיסטוריה להיות נכבשת וגם כובשת, משפיעה ומושפעת, ועדויות רבות לכך יכול לראות כל המבקר בה. מנזרים גדולים, כנסיות מרשימות ומיוחדות, ארמונות בית המלוכה, בתי אחוזה עשירים, ערי נמל וערי חוף, כמו גם עיירות וכפרים בהרים, שהגנו על הגבול עם ספרד השכנה והיוו מסתור לקהילה גדולה של יהודים אנוסים.
טיול בפורטוגל מפגיש אותנו עם כל אלו, וכדי להבין מה רואות עינינו, נביא כאן סקירה היסטורית קצרה.
כפר בהרי פורטוגל, לא הרחק מהגבול הספרדי ומכפרי האנוסים (צילום: כרמית וייס)
העמים הקדומים של פורטוגל
באזור בו שוכנת כיום פורטוגל, הותירו האבות הקדומים - האדם הניאנדרטלי וההומו-ספיאנס - את עקבותיהם כבר לפני כמה מאות אלפי שנים.
בתחילת המאה השלישית לפנה"ס כבשו את האזור הרומאים, שהצליחו לספח אותו לאימפריה הרומית, למרות התנגדות השבטים שחיו במקום. יוליוס קיסר הגיע לליסבון בשנת 60 לפנה"ס ודיכא את מוקד המרי האחרון.
רק במאה ה- 4 לספירה החלו תושבי האזור לאמץ את הנצרות. לפני כן היו העמים הקלטו-איבריים שחיו באזור עובדי אלילים (פגנים), אשר נהגו להעלות קורבנות אדם לאלים.
שרידי העבר המפואר של פורטוגל, מנזר אלקובסה (צילום: יגאל שלהבת)
פולשים ברברים ומוסלמים
בתחילת המאה ה- 5 התישבו באזור עמים ברברים שמוצאם מאירופה, רובם גרמאנים, והם חילקו בינהם את הטריטוריה. לאחר מכן הגיעו לאזור גם הוויזיגותים.
במאה ה- 8 פלשו לאזור המוסלמים (מורים) ושלטו בו במשך למעלה מ- 800 שנה. רק בשנת 1492 נכבש המעוז האחרון של המוסלמים בחצי האי האיברי על ידי הנוצרים, והמוסלמים נהדפו חזרה לאפריקה. כיבוש זה נעשה כחלק ממסעי הצלב, שמטרתם לסלק את הכופרים ולהחיל את האמונה הנוצרית. יש הטוענים שבמסעי צלב אלו נזרעו גם הזרעים למה שהפך מאוחר יותר ל"אינקוויזיציה" ו"גירוש ספרד".
לידתה של פורטוגל
דוכסות פורטו-קלה (Portus Cale), שנהנתה ממידה רבה של אוטונומיה, היוותה את הגרעין לממלכת פורטוגל. בשנת 1128 הוכרזה עצמאותה של הדוכסות והיא הפכה לנסיכות עצמאית. בשנת 1139 הוכרז אפונסו אנריקש למלך הראשון של ממלכת פורטוגל. האפיפיור, שנתן את ברכתו לממלכה החדשה, הכריז עליה כממלכה קתולית עצמאית.
עד שנת 1580 שלטו בפורטוגל שתי שושלות – בית בורגוניה ובית אוויש. בשנת 1580 אוחדו ספרד ופורטוגל בעקבות המלכתו של מלך ספרד, פיליפה השני, גם כמלכה של פורטוגל.
רק בשנת 1640 הוחזר כתר פורטוגל לפורטוגזים.
גגות העיר העתיקה של ליסבון, על גדות נהר טאחו (צילום: כרמית וייס)
עידן התגליות והאימפריה הפורטוגזית
בתחילת המאה ה- 15 החלו ימאי הממלכה הפורטוגזית לצאת למסעות אל מעבר לים, תוך שהם מגלים יבשות ונתיבי מסחר חדשים ומקימים בהם מאחזים. בתחילה השתלטה פורטוגל על מספר מובלעות בצפון אפריקה, בהן סאוטה וטנג'יר. הכובשים הפורטוגזים גילו באותם אזורים עושר רב, אשר המריץ אותם להמשיך במסעותיהם ולחפש קשרי מסחר עם ארצות נוספות. גם מקומה של הפצת הנצרות לא נפקד ממסעות אלו.
משלחות גילוי נוספות שיצאו מפורטוגל גילו בהמשך את איי מדירה, סאו טומה ופרינסיפה, כף ורדה, אנגולה וגינאה.
יעדם הבא של הספנים הפורטוגזים היה חופי הודו, ששמועות אודותם הגיעו משליחים שעשו דרכם ביבשה. ואכן בימי מלכותו של מנואל הראשון הקיף ואסקו דה גמה את כף התקווה הטובה (דרום אפריקה) והגיע לחופי הודו. מנקודה זו החלה נוכחות פורטוגזית גם באגן האוקיינוס ההודי.
היעד האחרון, יבשת דרום אמריקה, התגלה על ידי האדמירל פדרו אלוורז קברל, שהגיע לברזיל בשנת 1500. באותה תקופה הפכו ספרד (ששלחה את כריסטופר קולומבוס) ופורטוגל למעצמות הימיות של אירופה.
פורטוגל יסדה מושבות בכל המקומות אליהן הגיעו ימאיה ובכך הפכה השפה הפורטוגזית לשפתם של תושבים רבים על פני כדור הארץ (כיום דוברים למעלה מ- 200 מיליון איש את השפה, רובם תושבי המושבות לשעבר ורק 10 מיליון הם תושבי פורטוגל). פורטוגל גם זכתה בעושר רב על חשבון המושבות אותן הזניחה.
לקראת סוף המאה ה- 16 החלה האימפריה הפורטוגזית לאבד בהדרגה את נכסיה הקולוניאליים. ב- 1580 עבר הכתר הפורטוגזי לידי מלכי ספרד ונשאר שם עד 1640. בעקבות כך החלו ההולנדים והאנגלים, שהיו אויביה של ספרד, לתקוף גם את מושבות פורטוגל מעבר לים. בהדרגה איבדה פורטוגל את מרבית המושבות, להוציא את ברזיל ומושבות קטנות באסיה ובאפריקה. מאוחר יותר במאה ה- 19 היא איבדה גם את השליטה בברזיל. לאחר מלחמת העולם השניה איבדה פורטוגל את מרבית מושבותיה, עד שבשנת 1999 נמסרה אחרונת המושבות לסין.
אנדרטת המגלים ברובע בלם של ליסבון, זיכרון לתקופה מפוארת בתולדות פורטוגל (צילום: כרמית וייס)
האיחוד האיברי ועצמאות פורטוגל
תחת שלטונם של מלכי ספרד, פיליפה השני והשלישי, שמלכו גם על פורטוגל, לא התערבה ספרד בענייניה של פורטוגל. אולם בשנת 1640 הכריזו הפורטוגזים על דוכס ברגנסה כמלך פורטוגל. היה זה האות לתחילתה של מלחמה עם ספרד, שכונתה לימים "מלחמת השבת הכתר הפורטוגזי". בהסכם ליסבון
(1668) הכירה ספרד בריבונות פורטוגל.
בשנת 1755 הכתה רעידת אדמה בעיר ליסבון וזרעה בה חורבן מוחלט.
ב- 1807 פלשו לפורטוגל כוחות צרפתים שנשלחו על ידי נפוליון. המלחמה עם הצרפתים, שהסתיימה כעבור 5 שנים, כונתה "מלחמת התפוזים". משפחת המלוכה הפורטוגזית נמלטה לריו דה ז'נירו, אשר הפכה זמנית לבירת האימפריה הפורטוגזית. עם הכרזת עצמאות ברזיל, בשנת 1822, חזרה ליסבון להיות בירת פורטוגל.
פורטוגל השתתפה במלחמת העולם הראשונה. הקריסה בסחר הימי, והשימוש בכוחות צבא במלחמה, גרמו לבעיות רבות בחברה ובכלכלה של פורטוגל. האינפלציה דהרה והאספקה של חומרי גלם ומזון הייתה מקוטעת ודלה.
במהלך מלחמת האזרחים בספרד (1936-1939) תמכה פורטוגל במשטרו של פרנסיסקו פרנקו, שליטה הרודן של ספרד, וטיפחה עמו מערכת יחסים מיוחדת. עם זאת, כיבדה פורטוגל את הברית המסורתית שלה עם אנגליה, ובעטיה אף דבקה בעמדה נייטרלית לאורך מלחמת העולם השנייה, תוך הזדהות לכאורה עם מטרות בעלות הברית, להבדיל מספרד, שצידדה יותר במדינות הציר.
בשנת 1949 הצטרפה פורטוגל לארגון הברית הצפון אטלנטית (NATO), וב-1955 גם לאו"ם.
מגדל בלם על גדות נהר טאחו, עדות נוספת לכוחה הימי של פורטוגל (צילום: כרמית וייס)
שלטון הדיקטטורה בפורטוגל
עד שנת 1910 שלט בפורטוגל בית המלוכה, אשר הודח בהפיכה שהביאה להקמתה של רפובליקה. הפיכה נוספת בשנת 1926 העלתה לשלטון משטר דיקטטורי. הרודן אנטוניו דה אוליביירה סלזר (António de Oliveira Salazar) שלט שלטון יחיד בפורטוגל בשנים 1932-1968. הדיקטטורה שרדה עד לשנת 1974, אז ביצעו אנשי צבא הפיכה והנהיגו בפורטוגל דמוקרטיה.
ב-25 באפריל 1975, נערכו בפורטוגל הבחירות הדמוקרטיות הראשונות, והמדינה החלה בתהליך של הפתחות לעולם ופיתוח מואץ, אותו יכול לראות כל מטייל בפורטוגל. כיום פורטוגל היא מדינה מפותחת, עם מערכת כבישים ותשתיות שאפשר להתקנא בה.
|
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|