s america_120(2).jpg)
.jpg)
לאכול כל מה שזז:
ציידי תאילנד מנצחים את הטבע
מאת: פרץ גלעדי
יצאנו לצפון-מזרח תאילנד, מצוידים בציוד צילום מקצועי ובסקרנות רבה, ללמוד על חיי הכפריים, על תרבותם ועל שיטות הציד שלהם ולהנציח זאת. קל זה לא היה...
חבל איסאן והעובדים הזרים מתאילנד
תאילנד מחולקת ל- 76 מחוזות. הרוב המוחלט של העובדים בישראל מגיע מאזור איסאן ( Isan ), הכולל 20 מחוזות, משתרע על שטח של כ- 160,000 קמ"ר וחיים בו 22 מיליון איש. לכן בחרנו בו כיעד העיקרי של מסענו.
האקלים באזור איסאן מתחלק לשלוש עונות אקלימיות:
♦ עונת המונסון מחודש אוגוסט עד אוקטובר.
♦ העונה היבשה והקרירה יחסית מחודש נובמבר עד מרץ.
♦ העונה הגשומה והחמה, מחודש אפריל עד יולי.
כמות המשקעים באיסאן דלה יחסית, החקלאות ענייה, והאזור נחשב לעני ביותר בתאילנד. בניגוד לאזורים כפריים משגשגים, ההכנסה באזור זה נמוכה ביותר, הגידולים החקלאיים העיקריים באיסאן הם: אורז, סלק סוכר ומניהוט הפקעים (שורש הקסבה) – גידול פקעות עתירות עמילן, המשמשות למאכל אדם ולהזנת בעלי חיים ביתיים בעיקר בעונת הגשמים המסתיימת באוקטובר.
דייג ממוצע יכול לדוג עשרות קילוגרמים ביום ולהרוויח 700 בהאט, שהם כ-70 ש"ח (צילום: אייל ברטוב)
בתאילנד חיים 70 מיליון תושבים, כמחצית מהם מתגוררים בערים. הבירה היא העיר הגדולה ביותר ובמטרופולין שלה חיים בה 17 מיליון תושבים .
שטחה של תאילנד הוא כ- 514,000 קמ"ר, והמרחק מהנקודה הצפונית ביותך לדרומית ביותר הוא כ- 1,900 ק"מ. חופיה משתרעים לאורך כ- 2,700 ק"מ.
אזור איסאן נמצא על רמת קוראט ( Khorat ) שמחולקת לשני אגני ניקוז – סאקון נקון ( Sakon nakhon ) שנהר המקונג (Mekong) זורם בתוכו, ואגן קוראט שלתוכו זורמים הנהרות מא נאם-מון ( Mae Nam-mun ) ומא נא-צ'י (Mae Nam-Chi) .
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
החיים הטובים בצפון תאילנד
לאחר הנחיתה בבנגקוק והתארגנות קצרה נפגשנו עם ג'יים, מורה דרך מקומי שאמור היה ללוות אותנו במסע, הוא התגלה כבחור נחמד, דובר אנגלית רהוטה שאוהב מאוד את החיים הטובים. כמורה דרך, שבדרך כלל לוקח תיירים ישראלים לאיים שבדרום תאילנד, הוא לא הצליח להבין מה כל כך מעניין אותנו בצייד, ביערות ובחיות בר. אולם היות שמשפחתו חיה באיסאן הוא היה האדם המתאים להוביל אותנו למחוז חפצנו.
את הלילה בילינו בנסיעה באוטובוס שנסע כ- 800 ק"מ צפונה לכפרו של ג'יים: הונג פואנג א ליד העיר טונג פונג (Pong Toong Kula). הונג-פונג בתאילנדית פירושו "כפר הדבש", והוא נקרא כך בגלל נחילי הדבורים הרבים שנמצאים במרומי העצים ומספקים לכפריים דבש. הכבישים המעטים באזור עשויים בטון כדי למנוע היסחפות בעונת הגשמים. הבתים בכפר פשוטים ויש בהם חשמל, אך השירותים ממוקמים במבני פח מחוץ לבית, כמו גם המקלחת, שהיא בעצם שוקת, ממנה, בעזרת קערת פלסטיק, לוקחים מים (קרים כמובן), וכך מתקלחים. המטבח נמצא בחצר ואת האוכל מבשלים על מדורות עצים. הלינה היא על מחצלות שנפרסות על רצפת הבית. בעונת הגשמים נאגרים המים במכלי חרס ענקיים בחצר.
הבתים התאילנדיים נקיים ומסודרים מאוד. נכנסים אליהם יחפים ואת כל הארוחות אוכלים בחוץ על מחצלות. כיסאות אין כמובן והאכילה נעשית בשיכול רגליים ("ישיבת לוטוס") – צורת ישיבה שלא עשתה לנו חיים קלים. כבר ביום הראשון בכפר הבנו שאסור להפנות את הרגליים לכיוון בני אדם, כי על פי אמונתם, כפות הרגליים הן החלק הנחות בגוף והפנייתן לכיוון בני אדם מתפרשת כעלבון. גם נגיעה בראש או בשיער מתפרשת כעלבון.
שולחן האוכל העגול – שפע תבשילים ו"ישיבת לוטוס" 
בית איסאני אופייני, בנוי על כלונסאות (צילום: אייל ברטוב)
חיי היום-יום בצפון תאילנד
זכינו להכנסת אורחים נפלאה. כמעט בכל בית שבו ביקרנו ראינו מקדש קטן ובו פסל בודהה, תמונת מלך תאילנד ותמונות של אבות המשפחה. מארחינו סיפרו לנו שהם ישנים כשראשם מופנה לכיוון המקום המקודש הזה בבית. בחצרות הבתים ראינו ערמות חציר והרבה תרנגולים. חלק מהתרנגולים משמשים לקרבות אכזריים – "ספורט" מקובל בתאילנד, והם מטופלים היטב. ערכו של תרנגול קרב טוב יכול להגיע לסכום השווה לכ- 10,000 שקל! 
תרנגול הקרב המשפחתי, ערכו יכול להגיע לעשרת אלפים ש"ח
בכל כפר בתאילנד יש לפחות מנזר בודהיסטי גדול אחד. בכל בוקר מביאות נשות הכפר אוכל לנזירים, שאוכלים עד הצהריים ואחר כך הם צמים עד הבוקר שלמחרת. למדנו מפי המארחים שלנו שרבים מבני תאילנד חיים תקופה מסוימת מחייהם במנזר, כחלק מתהליך ההתבגרות שלהם.
לכל משפחה יש עדר של תאו-הודי (ג'מוס) קטן. מוקדם בבוקר יוצא העדר ללא ליווי מהמכלאה שעל יד הבית, אל השביל הראשי של הכפר. הוא מצטרף לעדרים נוספים שיוצאים מהחצרות, וכולם יחד הולכים לשדות המרעה – שדות אורז קצורים ושטחים לחים אחרים עם צמחייה. בערוב היום חוזרים העדרים, כל אחד לחצר הבית שממנה יצא. מכיוון שבאיסאן אין טורפים הפוגעים בתאו, הוא אינו זקוק להגנה מיוחדת. בשנים האחרונות מתמעט מספר התאואים מכיוון שאת מקומם כבהמות משא תופס הטרקטור. 
" וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם", לכל משפחה יש עדר של תאו הודי
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
בתאילנד צייד הוא ספורט
בניגוד לישראל ולמדינות אחרות, הציד בתאילנד הוא ספורט (אני לא מצליח להבין מה הקשר בין ספורט לציד אבל זה נושא למאמר אחר). בתאילנד צדים כדי לאכול ולשרוד, התושבים המקומיים סיפרו לנו שציד לשם השגת אוכל מותר ורצוי, וזאת בניגוד מפורש לדת המקומית האוסרת פגיעה בבעלי חיים. הילדים הולכים לבית הספר (כמובן לא בהסעות באוטובוס), עם תיק על הגב, בדומה לילדים אחרים בעולם. אולם כחלק מהלימודים "הלא פורמליים" הם לומדים להשתמש במקלעת. זהו מתקן תמים העשוי עץ וגומי חזק, שיכול להיות קטלני בשעת הצורך. ראינו ילדים רבים הולכים עם המקלעת ביד ב"כוננות ירי". על מותניהם קשורה שקית בד ובתוכה יש תמיד אבנים קטנות, המשמשות לפגיעה בחיות הבר. את האבנים הם אוספים תוך כדי הליכה, כך שתמיד יש תחמושת בשקית. בצדם השני תלויה שקית גדולה יותר ובה שמים את שלל הציד: ציפורים, לטאות, חרדונים וכדומה.
ראינו אותם צדים בעזרת מקלעות עופות שונים וחרדונים גדולים שהתחממו על צמרות העצים. המיומנות של הציידים הייתה מרשימה. הם הצליחו לפגוע בחרדונים בעזרת מקלעת ממרחק עשרות מטרים. צריך היה לראות כדי להאמין. לאט אבל בטוח מחסלים התאים בכפרים את כל חיות הבר, כנראה מבלי לתת לעצמם דין וחשבון על העתיד הקשה הצפוי לטבע, ועל ההשלכות האקולוגיות שנובעות מכך. למעשה בתאילנד אין כמעט חיות בר מחוץ לשמורות הטבע המוגנות. 
שימוש במקלעת כחלק מתוכנית הלימודים הפורמאלית בתאילנד
קומזיץ תאילנדי - עטלפים, חולדות ועכברים
הציד הראשון שראינו היה ציד עטלפי פירות החיים בצמרת דקלי הקוקוס הגבוהים. הציידים המקומיים הגיעו בשעות היום, בזמן שהעטלפים שרויים בתרדמה, מצויידים בשני מוטות במבוק, המחוברים יחדיו למוט באורך של כעשרה מטר. בקצה המוט הייתה מותקנת רשת פרפרים גדולה, שאותה הם הרימו לכיוון צמרות דקלי הקוקוס וניערו אותן בחזקה. העטלפים נשרו לתוך הרשת כעלים נידפים ברוח, וכך נלכדו. מבלי לבזבז זמן יקר נטלו הציידים את העטלפים בידיהם ושברו את כנפיהם כדי שלא יוכלו לעוף. כשהצטברו כ- 20 עטלפים ברשת, הם מצאו את דרכם מהר מאוד למדורה ונאכלו בתיאבון על ידי הציידים, כשהם מתובלים בתבלינים חריפים. אם יושמדו עטלפי הפירות בתאילנד, תיפגע ההאבקה וההפריה של הגידולים החקלאיים ופרחי הבר ולאורך זמן הנזק יהיה בלתי הפיך. לקראת ערב הצטרפנו למסע ציד של חולדות ועכברים לבני-בטן ( Nu Thon Kao ). מצוידים בגיטרות, מזון ומשקה כיד המלך, יצאנו לשטח הפתוח רכובים על טוסטוסים. כושר השדאות של התאים התגלה במלואו. הם זיהו את שבילי הנברנים, וגם את המחילות שלהם. בפתח המחילה הם הניחו טחאי – רשת צפופה פרוסה בעזרת כפיסי במבוק, וכשהנברנים והחולדות יצאו לפעילות עם החשכה הם נלכדו ברשתות. את שלל הציד ניקו הציידים מהעור ומהאיברים הפנימיים, שיפדו על מקלות שאלתרו וצלו במדורה. תוך כדי הצלייה והאכילה מסביב למדורה שרו התאים שירי עם ושירי בוקרים, כטוב לבם במשקה אלכוהולי מקומי המופק מאורז. 
"על הסכין" בנוסח תאילנדי
לטאות, חרדונים, רימות, נמלים ומה לא?
הצטרפנו גם לציידי לטאות וחרדונים שנסעו על טוסטוסים לחורשת אקליפטוסים. סרקנו אחר מחילות באדמה החולית והקלה, שמאפשרת ללטאות שונות להתקיים ולחיות בה. כשזיהו הציידים את המחילות הם חפרו בסבלנות לתוך המחילה בעזרת מעדר קטן, ובמהירות הבזק שלחו ידיים ומשכו מהמחילה זנב שאליו הייתה מחוברת כמובן לטאה כלשהי.
המשכנו במסענו לכפר פאט יאם (Pat-Yam) שנמצא במחוז נקון פאנום 900 ק"מ מצפון לבנגקוק. אזור זה נמצא על גבול לאוס קרוב לנהר המקונג, ולצד התושבים התאים, חיים בו גם וייטנאמים ולאוטים. נהר המקונג מרכז סביבו שטחים חקלאיים הניזונים ממימיו, והאזור כולו ירוק מאוד, משופע במים ובשטחים מיוערים טבעיים. הכפר והאזור דלים מאוד, והבתים בנויים עץ ומונחים על כלונסאות גבוהים, כדי למנוע הצפה בעונת הגשמים. בעונת היובש הגברים בטלים מעבודה ויוצאים לצוד וללקט בעלי חיים. באזור זה זכינו לראות מכל הבא ליד ולפה; ראינו תושבים מקומיים נוברים בצואת התאואים ההודיים ומלקטים חיפושיות זבל. ראינו שהם גם לא מהססים לחפש קיני נמלים, הבנויים ככדור בתוך ענפי העצים, מפילים את הקן, סופגים עקיצות לא נעימות, אבל אוספים את רימות הנמלים ואוכלים אותן בעודן בחיים. את הנמלים הם צולים על מחבת ואוכלים בתיאבון רב.
עוד על אזור זה בכתבה על מסלול בצפון תאילנד
שוק של תולעים, רמשים וכל בעל חי זמין למאכל
מי הזמין Hot-Dog?
בנהר המקונג חי השפמנון הענק – דג מוגן הנמצא ברשימת המינים המצויים בסכנת הכחדה. דג זה יכול להגיע למשקל 300 ק"ג ולאורך של שניים עד שלושה מטר, והוא נדוג בעונת הרבייה שלו (אפריל-מאי) כשעומק הנהר רק כשלושה עד ארבעה מטרים.
באזור זה ניתן עדיין למצוא מעט חיות בר קטנות, אבל היונקים הגדולים – איילים, חזירים ועוד, נעלמו כמעט לגמרי. על העצים ביערות ניתן לראות סולמות מאולתרים, המשמשים לטיפוס ולחיפוש נחילים של דבורת הדבש כדי לאסוף דבש. הדיג באזור זה נפוץ מאוד בעיקר באחד מיובלי המקונג, סי-סומקם ( Si-Somkam ), שאליו יצאנו עם כמה דייגים בסירת מנוע מקרטעת. כמות הדגה בנהר, ובגופי המים שמציפים את השטח, מרשימה ביותר. הדייגים פורסים רשתות ומרימים אותן תמיד עם שלל סרטנים ודגים במיני צבעים וגדלים.
הרבה דגים צבעוניים שנלכדו ברשתות אני מכיר מהארץ כדגי נוי הנמכרים בכסף רב למגדלים באקווריום. בנהר ראינו גם רשתות דיג סיניות שהן סירות גדולות עשויות במבוק עם רשתות ענקיות בתוך המים. הרשת מופעלת בעזרת חבלים, מנוע ואבנים המשמשות כמשקולות. בכל פעם שהרשת יורדת למים נכנסת לתוכה הדגה, ובתחתית הרשת יש סל גדול שלתוכו נאספים הדגים. שיא עונת הדיג הוא בחודשי אוקטובר-נובמבר. צפינו בדייגים הפורסים רשתות קטנות בידיים חשופות וזריזות להפליא ובעיניים חדות כתער ומצליחים במיומנות קטלנית לתפוס דגים וסרטנים שנמצאים על גדות מקווי המים.
המסחר נעשה על הסירה תוך כדי הדיג, כאשר דייג ממוצע יכול לדוג עשרות קילוגרמים ביום ולהרוויח כ- 700 בהאט (כשבעים שקל) בממוצע ליום. בשוקי הכפרים ניתן למצוא בעלי חיים הניצודים בציד לא מבוקר ולא חוקי, והם נמכרים לכל המרבה במחיר.
כתבה על שייט על המקונג בלאוס
דייגים על הנהר, ברקע רשת דיג סינית 
רשת דייג סינית בעת השקיעה
כלבים על האש
שוק אחד מיני רבים שבו ביקרנו היה בכפר (באן) תה לה ( Ban Tha Lae ) שנמצא במחוז סי סונג קראם ( Si Song Khram ). בשוק צבעוני וססגוני זה ניתן לראות הכול – מדגים, סרטנים, זחלי טוואי-המש, חרקים, חרקי מים ענקיים וציפורים, ועד עופות מים, נמלים ומה לא. גולת הכותרת של שוק זה מבחינתנו היא בשר כלב. בכפר מתגוררים פליטים מלאוס. לדברי המקומיים, הם שהביאו אתם את מסורת אכילת הכלבים. זהו המקום האחרון בתאילנד שבו מוכרים בשוק באופן חופשי בשר כלבים בצורת נקניק, על האש ובצורות אחרות מזעזעות לא פחות.
כיום מדינות רבות בעולם מגנות את אכילת בשר הכלב ובתאילנד מתקיים ויכוח ציבורי נוקב על מנהג מגונה זה. ממשלת תאילנד מתכוונת כנראה להוציא את מכירת בשר הכלב מחוץ לחוק. תושבי הכפר הנאבקים כדי להמשיך ולקיים את המסורת הזאת, מנעו מאתנו בתקיפות לצלם בשוק, כדי שהנושא לא יתעורר בשום צורה לפני החלטת הממשלה. היום כבר יש חוק (שכנראה לא נאכף) שכל אדם הנתפס מוכר בשר כלב עשוי להקנס ב- 70,000 בהאט (כ- 7,000 ש"ח), סכום גבוה מאוד בסטנדרטים מקומיים. מדד נוסף לציד הפראי ללא שליטה ראינו (או נכון יותר לא ראינו), על נהר המקונג שעליו שטנו. בנהר העצום הזה לא ראינו אפילו עוף מים אחד, וגם עופות דורסים כמעט לא נראו. כשאני משווה את המצב הזה למספר עופות המים שמסביב לכנרת הקטנה שלנו אני מחייך בעצב. 
נחשים בשוק, מישהו רעב?
החיסול השקט – העובדים התאילנדים בישראל רשות הטבע והגנים מעסיקה את פקחיה באכיפת חוקי הציד, גם מול הפועלים התאילנדים הזרים. הרשות מקיימת מדי פעם אספות הסברה לפועלים התאילנדים במקום מושבם ולשם כך היא מפעילה מתורגמנים דוברי תאית. להערכת הרשות מאותרות בשטח כעשרה אחוזים בלבד מהמלכודות ועל שלא נמצא בשטח אין כמובן כל מידע .
הרשות מבקשת את עזרתכם: נתקלתם במלכודת או בחיה לכודה, או שראיתם תאילנדים מבצעים לכידה של חיות בר, אנא התקשרו בדחיפות לרשות הטבע והגנים בטלפון 02-5005444.
מידע נוסף למטייל בתאילנד
כתבות נוספות על צפון ומרכז תאילנד - כתבת המשך לכתבה זו
תיירות אחראית - מה אנו משאירים אחרינו
האקלים באזור איסאן מתחלק לשלוש עונות אקלימיות:
♦ עונת המונסון מחודש אוגוסט עד אוקטובר.
♦ העונה היבשה והקרירה יחסית מחודש נובמבר עד מרץ.
♦ העונה הגשומה והחמה, מחודש אפריל עד יולי.
שטחה של תאילנד הוא כ- 514,000 קמ"ר, והמרחק מהנקודה הצפונית ביותך לדרומית ביותר הוא כ- 1,900 ק"מ. חופיה משתרעים לאורך כ- 2,700 ק"מ.
אזור איסאן נמצא על רמת קוראט (
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »את הלילה בילינו בנסיעה באוטובוס שנסע כ- 800 ק"מ צפונה לכפרו של ג'יים: הונג פואנג
חיי היום-יום בצפון תאילנד
זכינו להכנסת אורחים נפלאה. כמעט בכל בית שבו ביקרנו ראינו מקדש קטן ובו פסל בודהה, תמונת מלך תאילנד ותמונות של אבות המשפחה. מארחינו סיפרו לנו שהם ישנים כשראשם מופנה לכיוון המקום המקודש הזה בבית. בחצרות הבתים ראינו ערמות חציר והרבה תרנגולים. חלק מהתרנגולים משמשים לקרבות אכזריים – "ספורט" מקובל בתאילנד, והם מטופלים היטב. ערכו של תרנגול קרב טוב יכול להגיע לסכום השווה לכ- 10,000 שקל! תרנגול הקרב המשפחתי, ערכו יכול להגיע לעשרת אלפים ש"ח
בכל כפר בתאילנד יש לפחות מנזר בודהיסטי גדול אחד. בכל בוקר מביאות נשות הכפר אוכל לנזירים, שאוכלים עד הצהריים ואחר כך הם צמים עד הבוקר שלמחרת. למדנו מפי המארחים שלנו שרבים מבני תאילנד חיים תקופה מסוימת מחייהם במנזר, כחלק מתהליך ההתבגרות שלהם.
לכל משפחה יש עדר של תאו-הודי (ג'מוס) קטן. מוקדם בבוקר יוצא העדר ללא ליווי מהמכלאה שעל יד הבית, אל השביל הראשי של הכפר. הוא מצטרף לעדרים נוספים שיוצאים מהחצרות, וכולם יחד הולכים לשדות המרעה – שדות אורז קצורים ושטחים לחים אחרים עם צמחייה. בערוב היום חוזרים העדרים, כל אחד לחצר הבית שממנה יצא. מכיוון שבאיסאן אין טורפים הפוגעים בתאו, הוא אינו זקוק להגנה מיוחדת. בשנים האחרונות מתמעט מספר התאואים מכיוון שאת מקומם כבהמות משא תופס הטרקטור. " וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם", לכל משפחה יש עדר של תאו הודי
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
בתאילנד צייד הוא ספורט
בניגוד לישראל ולמדינות אחרות, הציד בתאילנד הוא ספורט (אני לא מצליח להבין מה הקשר בין ספורט לציד אבל זה נושא למאמר אחר). בתאילנד צדים כדי לאכול ולשרוד, התושבים המקומיים סיפרו לנו שציד לשם השגת אוכל מותר ורצוי, וזאת בניגוד מפורש לדת המקומית האוסרת פגיעה בבעלי חיים. הילדים הולכים לבית הספר (כמובן לא בהסעות באוטובוס), עם תיק על הגב, בדומה לילדים אחרים בעולם. אולם כחלק מהלימודים "הלא פורמליים" הם לומדים להשתמש במקלעת. זהו מתקן תמים העשוי עץ וגומי חזק, שיכול להיות קטלני בשעת הצורך. ראינו ילדים רבים הולכים עם המקלעת ביד ב"כוננות ירי". על מותניהם קשורה שקית בד ובתוכה יש תמיד אבנים קטנות, המשמשות לפגיעה בחיות הבר. את האבנים הם אוספים תוך כדי הליכה, כך שתמיד יש תחמושת בשקית. בצדם השני תלויה שקית גדולה יותר ובה שמים את שלל הציד: ציפורים, לטאות, חרדונים וכדומה.
ראינו אותם צדים בעזרת מקלעות עופות שונים וחרדונים גדולים שהתחממו על צמרות העצים. המיומנות של הציידים הייתה מרשימה. הם הצליחו לפגוע בחרדונים בעזרת מקלעת ממרחק עשרות מטרים. צריך היה לראות כדי להאמין. לאט אבל בטוח מחסלים התאים בכפרים את כל חיות הבר, כנראה מבלי לתת לעצמם דין וחשבון על העתיד הקשה הצפוי לטבע, ועל ההשלכות האקולוגיות שנובעות מכך. למעשה בתאילנד אין כמעט חיות בר מחוץ לשמורות הטבע המוגנות. שימוש במקלעת כחלק מתוכנית הלימודים הפורמאלית בתאילנד
קומזיץ תאילנדי - עטלפים, חולדות ועכברים
הציד הראשון שראינו היה ציד עטלפי פירות החיים בצמרת דקלי הקוקוס הגבוהים. הציידים המקומיים הגיעו בשעות היום, בזמן שהעטלפים שרויים בתרדמה, מצויידים בשני מוטות במבוק, המחוברים יחדיו למוט באורך של כעשרה מטר. בקצה המוט הייתה מותקנת רשת פרפרים גדולה, שאותה הם הרימו לכיוון צמרות דקלי הקוקוס וניערו אותן בחזקה. העטלפים נשרו לתוך הרשת כעלים נידפים ברוח, וכך נלכדו. מבלי לבזבז זמן יקר נטלו הציידים את העטלפים בידיהם ושברו את כנפיהם כדי שלא יוכלו לעוף. כשהצטברו כ- 20 עטלפים ברשת, הם מצאו את דרכם מהר מאוד למדורה ונאכלו בתיאבון על ידי הציידים, כשהם מתובלים בתבלינים חריפים. אם יושמדו עטלפי הפירות בתאילנד, תיפגע ההאבקה וההפריה של הגידולים החקלאיים ופרחי הבר ולאורך זמן הנזק יהיה בלתי הפיך. לקראת ערב הצטרפנו למסע ציד של חולדות ועכברים לבני-בטן ( Nu Thon Kao ). מצוידים בגיטרות, מזון ומשקה כיד המלך, יצאנו לשטח הפתוח רכובים על טוסטוסים. כושר השדאות של התאים התגלה במלואו. הם זיהו את שבילי הנברנים, וגם את המחילות שלהם. בפתח המחילה הם הניחו טחאי – רשת צפופה פרוסה בעזרת כפיסי במבוק, וכשהנברנים והחולדות יצאו לפעילות עם החשכה הם נלכדו ברשתות. את שלל הציד ניקו הציידים מהעור ומהאיברים הפנימיים, שיפדו על מקלות שאלתרו וצלו במדורה. תוך כדי הצלייה והאכילה מסביב למדורה שרו התאים שירי עם ושירי בוקרים, כטוב לבם במשקה אלכוהולי מקומי המופק מאורז. "על הסכין" בנוסח תאילנדי
לטאות, חרדונים, רימות, נמלים ומה לא?
הצטרפנו גם לציידי לטאות וחרדונים שנסעו על טוסטוסים לחורשת אקליפטוסים. סרקנו אחר מחילות באדמה החולית והקלה, שמאפשרת ללטאות שונות להתקיים ולחיות בה. כשזיהו הציידים את המחילות הם חפרו בסבלנות לתוך המחילה בעזרת מעדר קטן, ובמהירות הבזק שלחו ידיים ומשכו מהמחילה זנב שאליו הייתה מחוברת כמובן לטאה כלשהי.
המשכנו במסענו לכפר פאט יאם (Pat-Yam) שנמצא במחוז נקון פאנום 900 ק"מ מצפון לבנגקוק. אזור זה נמצא על גבול לאוס קרוב לנהר המקונג, ולצד התושבים התאים, חיים בו גם וייטנאמים ולאוטים. נהר המקונג מרכז סביבו שטחים חקלאיים הניזונים ממימיו, והאזור כולו ירוק מאוד, משופע במים ובשטחים מיוערים טבעיים. הכפר והאזור דלים מאוד, והבתים בנויים עץ ומונחים על כלונסאות גבוהים, כדי למנוע הצפה בעונת הגשמים. בעונת היובש הגברים בטלים מעבודה ויוצאים לצוד וללקט בעלי חיים. באזור זה זכינו לראות מכל הבא ליד ולפה; ראינו תושבים מקומיים נוברים בצואת התאואים ההודיים ומלקטים חיפושיות זבל. ראינו שהם גם לא מהססים לחפש קיני נמלים, הבנויים ככדור בתוך ענפי העצים, מפילים את הקן, סופגים עקיצות לא נעימות, אבל אוספים את רימות הנמלים ואוכלים אותן בעודן בחיים. את הנמלים הם צולים על מחבת ואוכלים בתיאבון רב.
עוד על אזור זה בכתבה על מסלול בצפון תאילנד
שוק של תולעים, רמשים וכל בעל חי זמין למאכל
מי הזמין Hot-Dog?
בנהר המקונג חי השפמנון הענק – דג מוגן הנמצא ברשימת המינים המצויים בסכנת הכחדה. דג זה יכול להגיע למשקל 300 ק"ג ולאורך של שניים עד שלושה מטר, והוא נדוג בעונת הרבייה שלו (אפריל-מאי) כשעומק הנהר רק כשלושה עד ארבעה מטרים.
באזור זה ניתן עדיין למצוא מעט חיות בר קטנות, אבל היונקים הגדולים – איילים, חזירים ועוד, נעלמו כמעט לגמרי. על העצים ביערות ניתן לראות סולמות מאולתרים, המשמשים לטיפוס ולחיפוש נחילים של דבורת הדבש כדי לאסוף דבש. הדיג באזור זה נפוץ מאוד בעיקר באחד מיובלי המקונג, סי-סומקם ( Si-Somkam ), שאליו יצאנו עם כמה דייגים בסירת מנוע מקרטעת. כמות הדגה בנהר, ובגופי המים שמציפים את השטח, מרשימה ביותר. הדייגים פורסים רשתות ומרימים אותן תמיד עם שלל סרטנים ודגים במיני צבעים וגדלים.
הרבה דגים צבעוניים שנלכדו ברשתות אני מכיר מהארץ כדגי נוי הנמכרים בכסף רב למגדלים באקווריום. בנהר ראינו גם רשתות דיג סיניות שהן סירות גדולות עשויות במבוק עם רשתות ענקיות בתוך המים. הרשת מופעלת בעזרת חבלים, מנוע ואבנים המשמשות כמשקולות. בכל פעם שהרשת יורדת למים נכנסת לתוכה הדגה, ובתחתית הרשת יש סל גדול שלתוכו נאספים הדגים. שיא עונת הדיג הוא בחודשי אוקטובר-נובמבר. צפינו בדייגים הפורסים רשתות קטנות בידיים חשופות וזריזות להפליא ובעיניים חדות כתער ומצליחים במיומנות קטלנית לתפוס דגים וסרטנים שנמצאים על גדות מקווי המים.
המסחר נעשה על הסירה תוך כדי הדיג, כאשר דייג ממוצע יכול לדוג עשרות קילוגרמים ביום ולהרוויח כ- 700 בהאט (כשבעים שקל) בממוצע ליום. בשוקי הכפרים ניתן למצוא בעלי חיים הניצודים בציד לא מבוקר ולא חוקי, והם נמכרים לכל המרבה במחיר.
כתבה על שייט על המקונג בלאוסדייגים על הנהר, ברקע רשת דיג סינית רשת דייג סינית בעת השקיעה
כלבים על האש
שוק אחד מיני רבים שבו ביקרנו היה בכפר (באן) תה לה ( Ban Tha Lae ) שנמצא במחוז סי סונג קראם ( Si Song Khram ). בשוק צבעוני וססגוני זה ניתן לראות הכול – מדגים, סרטנים, זחלי טוואי-המש, חרקים, חרקי מים ענקיים וציפורים, ועד עופות מים, נמלים ומה לא. גולת הכותרת של שוק זה מבחינתנו היא בשר כלב. בכפר מתגוררים פליטים מלאוס. לדברי המקומיים, הם שהביאו אתם את מסורת אכילת הכלבים. זהו המקום האחרון בתאילנד שבו מוכרים בשוק באופן חופשי בשר כלבים בצורת נקניק, על האש ובצורות אחרות מזעזעות לא פחות.
כיום מדינות רבות בעולם מגנות את אכילת בשר הכלב ובתאילנד מתקיים ויכוח ציבורי נוקב על מנהג מגונה זה. ממשלת תאילנד מתכוונת כנראה להוציא את מכירת בשר הכלב מחוץ לחוק. תושבי הכפר הנאבקים כדי להמשיך ולקיים את המסורת הזאת, מנעו מאתנו בתקיפות לצלם בשוק, כדי שהנושא לא יתעורר בשום צורה לפני החלטת הממשלה. היום כבר יש חוק (שכנראה לא נאכף) שכל אדם הנתפס מוכר בשר כלב עשוי להקנס ב- 70,000 בהאט (כ- 7,000 ש"ח), סכום גבוה מאוד בסטנדרטים מקומיים. מדד נוסף לציד הפראי ללא שליטה ראינו (או נכון יותר לא ראינו), על נהר המקונג שעליו שטנו. בנהר העצום הזה לא ראינו אפילו עוף מים אחד, וגם עופות דורסים כמעט לא נראו. כשאני משווה את המצב הזה למספר עופות המים שמסביב לכנרת הקטנה שלנו אני מחייך בעצב. נחשים בשוק, מישהו רעב?
החיסול השקט – העובדים התאילנדים בישראל רשות הטבע והגנים מעסיקה את פקחיה באכיפת חוקי הציד, גם מול הפועלים התאילנדים הזרים. הרשות מקיימת מדי פעם אספות הסברה לפועלים התאילנדים במקום מושבם ולשם כך היא מפעילה מתורגמנים דוברי תאית. להערכת הרשות מאותרות בשטח כעשרה אחוזים בלבד מהמלכודות ועל שלא נמצא בשטח אין כמובן כל מידע .
הרשות מבקשת את עזרתכם: נתקלתם במלכודת או בחיה לכודה, או שראיתם תאילנדים מבצעים לכידה של חיות בר, אנא התקשרו בדחיפות לרשות הטבע והגנים בטלפון 02-5005444.
מידע נוסף למטייל בתאילנד
כתבות נוספות על צפון ומרכז תאילנד - כתבת המשך לכתבה זו
תיירות אחראית - מה אנו משאירים אחרינו
לכל משפחה יש עדר של תאו-הודי (ג'מוס) קטן. מוקדם בבוקר יוצא העדר ללא ליווי מהמכלאה שעל יד הבית, אל השביל הראשי של הכפר. הוא מצטרף לעדרים נוספים שיוצאים מהחצרות, וכולם יחד הולכים לשדות המרעה
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »ראינו אותם צדים בעזרת מקלעות עופות שונים וחרדונים גדולים שהתחממו על צמרות העצים. המיומנות של הציידים הייתה מרשימה. הם הצליחו לפגוע בחרדונים בעזרת מקלעת ממרחק עשרות מטרים. צריך היה לראות כדי להאמין. לאט אבל בטוח מחסלים התאים בכפרים את כל חיות הבר, כנראה מבלי לתת לעצמם דין וחשבון על העתיד הקשה הצפוי לטבע, ועל ההשלכות האקולוגיות שנובעות מכך. למעשה בתאילנד אין כמעט חיות בר מחוץ לשמורות הטבע המוגנות.
צייד תאילנדי, או אולי ספורטי תאילנדי... (צילום: אייל ברטוב)
קומזיץ תאילנדי - עטלפים, חולדות ועכברים
הציד הראשון שראינו היה ציד עטלפי פירות החיים בצמרת דקלי הקוקוס הגבוהים. הציידים המקומיים הגיעו בשעות היום, בזמן שהעטלפים שרויים בתרדמה, מצויידים בשני מוטות במבוק, המחוברים יחדיו למוט באורך של כעשרה מטר. בקצה המוט הייתה מותקנת רשת פרפרים גדולה, שאותה הם הרימו לכיוון צמרות דקלי הקוקוס וניערו אותן בחזקה. העטלפים נשרו לתוך הרשת כעלים נידפים ברוח, וכך נלכדו. מבלי לבזבז זמן יקר נטלו הציידים את העטלפים בידיהם ושברו את כנפיהם כדי שלא יוכלו לעוף. כשהצטברו כ- 20 עטלפים ברשת, הם מצאו את דרכם מהר מאוד למדורה ונאכלו בתיאבון על ידי הציידים, כשהם מתובלים בתבלינים חריפים. אם יושמדו עטלפי הפירות בתאילנד, תיפגע ההאבקה וההפריה של הגידולים החקלאיים ופרחי הבר ולאורך זמן הנזק יהיה בלתי הפיך. לקראת ערב הצטרפנו למסע ציד של חולדות ועכברים לבני-בטן ( Nu Thon Kao ). מצוידים בגיטרות, מזון ומשקה כיד המלך, יצאנו לשטח הפתוח רכובים על טוסטוסים. כושר השדאות של התאים התגלה במלואו. הם זיהו את שבילי הנברנים, וגם את המחילות שלהם. בפתח המחילה הם הניחו טחאי – רשת צפופה פרוסה בעזרת כפיסי במבוק, וכשהנברנים והחולדות יצאו לפעילות עם החשכה הם נלכדו ברשתות. את שלל הציד ניקו הציידים מהעור ומהאיברים הפנימיים, שיפדו על מקלות שאלתרו וצלו במדורה. תוך כדי הצלייה והאכילה מסביב למדורה שרו התאים שירי עם ושירי בוקרים, כטוב לבם במשקה אלכוהולי מקומי המופק מאורז. "על הסכין" בנוסח תאילנדי
לטאות, חרדונים, רימות, נמלים ומה לא?
הצטרפנו גם לציידי לטאות וחרדונים שנסעו על טוסטוסים לחורשת אקליפטוסים. סרקנו אחר מחילות באדמה החולית והקלה, שמאפשרת ללטאות שונות להתקיים ולחיות בה. כשזיהו הציידים את המחילות הם חפרו בסבלנות לתוך המחילה בעזרת מעדר קטן, ובמהירות הבזק שלחו ידיים ומשכו מהמחילה זנב שאליו הייתה מחוברת כמובן לטאה כלשהי.
המשכנו במסענו לכפר פאט יאם (Pat-Yam) שנמצא במחוז נקון פאנום 900 ק"מ מצפון לבנגקוק. אזור זה נמצא על גבול לאוס קרוב לנהר המקונג, ולצד התושבים התאים, חיים בו גם וייטנאמים ולאוטים. נהר המקונג מרכז סביבו שטחים חקלאיים הניזונים ממימיו, והאזור כולו ירוק מאוד, משופע במים ובשטחים מיוערים טבעיים. הכפר והאזור דלים מאוד, והבתים בנויים עץ ומונחים על כלונסאות גבוהים, כדי למנוע הצפה בעונת הגשמים. בעונת היובש הגברים בטלים מעבודה ויוצאים לצוד וללקט בעלי חיים. באזור זה זכינו לראות מכל הבא ליד ולפה; ראינו תושבים מקומיים נוברים בצואת התאואים ההודיים ומלקטים חיפושיות זבל. ראינו שהם גם לא מהססים לחפש קיני נמלים, הבנויים ככדור בתוך ענפי העצים, מפילים את הקן, סופגים עקיצות לא נעימות, אבל אוספים את רימות הנמלים ואוכלים אותן בעודן בחיים. את הנמלים הם צולים על מחבת ואוכלים בתיאבון רב.
עוד על אזור זה בכתבה על מסלול בצפון תאילנד
שוק של תולעים, רמשים וכל בעל חי זמין למאכל
מי הזמין Hot-Dog?
בנהר המקונג חי השפמנון הענק – דג מוגן הנמצא ברשימת המינים המצויים בסכנת הכחדה. דג זה יכול להגיע למשקל 300 ק"ג ולאורך של שניים עד שלושה מטר, והוא נדוג בעונת הרבייה שלו (אפריל-מאי) כשעומק הנהר רק כשלושה עד ארבעה מטרים.
באזור זה ניתן עדיין למצוא מעט חיות בר קטנות, אבל היונקים הגדולים – איילים, חזירים ועוד, נעלמו כמעט לגמרי. על העצים ביערות ניתן לראות סולמות מאולתרים, המשמשים לטיפוס ולחיפוש נחילים של דבורת הדבש כדי לאסוף דבש. הדיג באזור זה נפוץ מאוד בעיקר באחד מיובלי המקונג, סי-סומקם ( Si-Somkam ), שאליו יצאנו עם כמה דייגים בסירת מנוע מקרטעת. כמות הדגה בנהר, ובגופי המים שמציפים את השטח, מרשימה ביותר. הדייגים פורסים רשתות ומרימים אותן תמיד עם שלל סרטנים ודגים במיני צבעים וגדלים.
הרבה דגים צבעוניים שנלכדו ברשתות אני מכיר מהארץ כדגי נוי הנמכרים בכסף רב למגדלים באקווריום. בנהר ראינו גם רשתות דיג סיניות שהן סירות גדולות עשויות במבוק עם רשתות ענקיות בתוך המים. הרשת מופעלת בעזרת חבלים, מנוע ואבנים המשמשות כמשקולות. בכל פעם שהרשת יורדת למים נכנסת לתוכה הדגה, ובתחתית הרשת יש סל גדול שלתוכו נאספים הדגים. שיא עונת הדיג הוא בחודשי אוקטובר-נובמבר. צפינו בדייגים הפורסים רשתות קטנות בידיים חשופות וזריזות להפליא ובעיניים חדות כתער ומצליחים במיומנות קטלנית לתפוס דגים וסרטנים שנמצאים על גדות מקווי המים.
המסחר נעשה על הסירה תוך כדי הדיג, כאשר דייג ממוצע יכול לדוג עשרות קילוגרמים ביום ולהרוויח כ- 700 בהאט (כשבעים שקל) בממוצע ליום. בשוקי הכפרים ניתן למצוא בעלי חיים הניצודים בציד לא מבוקר ולא חוקי, והם נמכרים לכל המרבה במחיר.
כתבה על שייט על המקונג בלאוסדייגים על הנהר, ברקע רשת דיג סינית רשת דייג סינית בעת השקיעה
כלבים על האש
שוק אחד מיני רבים שבו ביקרנו היה בכפר (באן) תה לה ( Ban Tha Lae ) שנמצא במחוז סי סונג קראם ( Si Song Khram ). בשוק צבעוני וססגוני זה ניתן לראות הכול – מדגים, סרטנים, זחלי טוואי-המש, חרקים, חרקי מים ענקיים וציפורים, ועד עופות מים, נמלים ומה לא. גולת הכותרת של שוק זה מבחינתנו היא בשר כלב. בכפר מתגוררים פליטים מלאוס. לדברי המקומיים, הם שהביאו אתם את מסורת אכילת הכלבים. זהו המקום האחרון בתאילנד שבו מוכרים בשוק באופן חופשי בשר כלבים בצורת נקניק, על האש ובצורות אחרות מזעזעות לא פחות.
כיום מדינות רבות בעולם מגנות את אכילת בשר הכלב ובתאילנד מתקיים ויכוח ציבורי נוקב על מנהג מגונה זה. ממשלת תאילנד מתכוונת כנראה להוציא את מכירת בשר הכלב מחוץ לחוק. תושבי הכפר הנאבקים כדי להמשיך ולקיים את המסורת הזאת, מנעו מאתנו בתקיפות לצלם בשוק, כדי שהנושא לא יתעורר בשום צורה לפני החלטת הממשלה. היום כבר יש חוק (שכנראה לא נאכף) שכל אדם הנתפס מוכר בשר כלב עשוי להקנס ב- 70,000 בהאט (כ- 7,000 ש"ח), סכום גבוה מאוד בסטנדרטים מקומיים. מדד נוסף לציד הפראי ללא שליטה ראינו (או נכון יותר לא ראינו), על נהר המקונג שעליו שטנו. בנהר העצום הזה לא ראינו אפילו עוף מים אחד, וגם עופות דורסים כמעט לא נראו. כשאני משווה את המצב הזה למספר עופות המים שמסביב לכנרת הקטנה שלנו אני מחייך בעצב. נחשים בשוק, מישהו רעב?
החיסול השקט – העובדים התאילנדים בישראל רשות הטבע והגנים מעסיקה את פקחיה באכיפת חוקי הציד, גם מול הפועלים התאילנדים הזרים. הרשות מקיימת מדי פעם אספות הסברה לפועלים התאילנדים במקום מושבם ולשם כך היא מפעילה מתורגמנים דוברי תאית. להערכת הרשות מאותרות בשטח כעשרה אחוזים בלבד מהמלכודות ועל שלא נמצא בשטח אין כמובן כל מידע .
הרשות מבקשת את עזרתכם: נתקלתם במלכודת או בחיה לכודה, או שראיתם תאילנדים מבצעים לכידה של חיות בר, אנא התקשרו בדחיפות לרשות הטבע והגנים בטלפון 02-5005444.
מידע נוסף למטייל בתאילנד
כתבות נוספות על צפון ומרכז תאילנד - כתבת המשך לכתבה זו
תיירות אחראית - מה אנו משאירים אחרינו
עוד על אזור זה בכתבה על מסלול בצפון תאילנד
מי הזמין Hot-Dog?
בנהר המקונג חי השפמנון הענק – דג מוגן הנמצא ברשימת המינים המצויים בסכנת הכחדה. דג זה יכול להגיע למשקל 300 ק"ג ולאורך של שניים עד שלושה מטר, והוא נדוג בעונת הרבייה שלו (אפריל-מאי) כשעומק הנהר רק כשלושה עד ארבעה מטרים.
באזור זה ניתן עדיין למצוא מעט חיות בר קטנות, אבל היונקים הגדולים – איילים, חזירים ועוד, נעלמו כמעט לגמרי. על העצים ביערות ניתן לראות סולמות מאולתרים, המשמשים לטיפוס ולחיפוש נחילים של דבורת הדבש כדי לאסוף דבש. הדיג באזור זה נפוץ מאוד בעיקר באחד מיובלי המקונג, סי-סומקם ( Si-Somkam ), שאליו יצאנו עם כמה דייגים בסירת מנוע מקרטעת. כמות הדגה בנהר, ובגופי המים שמציפים את השטח, מרשימה ביותר. הדייגים פורסים רשתות ומרימים אותן תמיד עם שלל סרטנים ודגים במיני צבעים וגדלים.
הרבה דגים צבעוניים שנלכדו ברשתות אני מכיר מהארץ כדגי נוי הנמכרים בכסף רב למגדלים באקווריום. בנהר ראינו גם רשתות דיג סיניות שהן סירות גדולות עשויות במבוק עם רשתות ענקיות בתוך המים. הרשת מופעלת בעזרת חבלים, מנוע ואבנים המשמשות כמשקולות. בכל פעם שהרשת יורדת למים נכנסת לתוכה הדגה, ובתחתית הרשת יש סל גדול שלתוכו נאספים הדגים. שיא עונת הדיג הוא בחודשי אוקטובר-נובמבר. צפינו בדייגים הפורסים רשתות קטנות בידיים חשופות וזריזות להפליא ובעיניים חדות כתער ומצליחים במיומנות קטלנית לתפוס דגים וסרטנים שנמצאים על גדות מקווי המים.
המסחר נעשה על הסירה תוך כדי הדיג, כאשר דייג ממוצע יכול לדוג עשרות קילוגרמים ביום ולהרוויח כ- 700 בהאט (כשבעים שקל) בממוצע ליום. בשוקי הכפרים ניתן למצוא בעלי חיים הניצודים בציד לא מבוקר ולא חוקי, והם נמכרים לכל המרבה במחיר.
כתבה על שייט על המקונג בלאוסדייגים על הנהר, ברקע רשת דיג סינית רשת דייג סינית בעת השקיעה
כלבים על האש
שוק אחד מיני רבים שבו ביקרנו היה בכפר (באן) תה לה ( Ban Tha Lae ) שנמצא במחוז סי סונג קראם ( Si Song Khram ). בשוק צבעוני וססגוני זה ניתן לראות הכול – מדגים, סרטנים, זחלי טוואי-המש, חרקים, חרקי מים ענקיים וציפורים, ועד עופות מים, נמלים ומה לא. גולת הכותרת של שוק זה מבחינתנו היא בשר כלב. בכפר מתגוררים פליטים מלאוס. לדברי המקומיים, הם שהביאו אתם את מסורת אכילת הכלבים. זהו המקום האחרון בתאילנד שבו מוכרים בשוק באופן חופשי בשר כלבים בצורת נקניק, על האש ובצורות אחרות מזעזעות לא פחות.
כיום מדינות רבות בעולם מגנות את אכילת בשר הכלב ובתאילנד מתקיים ויכוח ציבורי נוקב על מנהג מגונה זה. ממשלת תאילנד מתכוונת כנראה להוציא את מכירת בשר הכלב מחוץ לחוק. תושבי הכפר הנאבקים כדי להמשיך ולקיים את המסורת הזאת, מנעו מאתנו בתקיפות לצלם בשוק, כדי שהנושא לא יתעורר בשום צורה לפני החלטת הממשלה. היום כבר יש חוק (שכנראה לא נאכף) שכל אדם הנתפס מוכר בשר כלב עשוי להקנס ב- 70,000 בהאט (כ- 7,000 ש"ח), סכום גבוה מאוד בסטנדרטים מקומיים. מדד נוסף לציד הפראי ללא שליטה ראינו (או נכון יותר לא ראינו), על נהר המקונג שעליו שטנו. בנהר העצום הזה לא ראינו אפילו עוף מים אחד, וגם עופות דורסים כמעט לא נראו. כשאני משווה את המצב הזה למספר עופות המים שמסביב לכנרת הקטנה שלנו אני מחייך בעצב. נחשים בשוק, מישהו רעב?
החיסול השקט – העובדים התאילנדים בישראל רשות הטבע והגנים מעסיקה את פקחיה באכיפת חוקי הציד, גם מול הפועלים התאילנדים הזרים. הרשות מקיימת מדי פעם אספות הסברה לפועלים התאילנדים במקום מושבם ולשם כך היא מפעילה מתורגמנים דוברי תאית. להערכת הרשות מאותרות בשטח כעשרה אחוזים בלבד מהמלכודות ועל שלא נמצא בשטח אין כמובן כל מידע .
הרשות מבקשת את עזרתכם: נתקלתם במלכודת או בחיה לכודה, או שראיתם תאילנדים מבצעים לכידה של חיות בר, אנא התקשרו בדחיפות לרשות הטבע והגנים בטלפון 02-5005444.
מידע נוסף למטייל בתאילנד
כתבות נוספות על צפון ומרכז תאילנד - כתבת המשך לכתבה זו
תיירות אחראית - מה אנו משאירים אחרינו
המסחר נעשה על הסירה תוך כדי הדיג, כאשר דייג ממוצע יכול לדוג עשרות קילוגרמים ביום ולהרוויח כ- 700 בהאט (כשבעים שקל) בממוצע ליום. בשוקי הכפרים ניתן למצוא בעלי חיים הניצודים בציד לא מבוקר ולא חוקי, והם נמכרים לכל המרבה במחיר.
כתבה על שייט על המקונג בלאוס
כיום מדינות רבות בעולם מגנות את אכילת בשר הכלב ובתאילנד מתקיים ויכוח ציבורי נוקב על מנהג מגונה זה. ממשלת תאילנד מתכוונת כנראה להוציא את מכירת בשר הכלב מחוץ לחוק. תושבי הכפר הנאבקים כדי להמשיך ולקיים את המסורת הזאת, מנעו מאתנו בתקיפות לצלם בשוק, כדי שהנושא לא יתעורר בשום צורה לפני החלטת הממשלה. היום כבר יש חוק (שכנראה לא נאכף) שכל אדם הנתפס מוכר בשר כלב עשוי להקנס ב- 70,000 בהאט (כ- 7,000 ש"ח), סכום גבוה מאוד בסטנדרטים מקומיים. מדד נוסף לציד הפראי ללא שליטה ראינו (או נכון יותר לא ראינו), על נהר המקונג שעליו שטנו. בנהר העצום הזה לא ראינו אפילו עוף מים אחד, וגם עופות דורסים כמעט לא נראו. כשאני משווה את המצב הזה למספר עופות המים שמסביב לכנרת הקטנה שלנו אני מחייך בעצב.
החיסול השקט – העובדים התאילנדים בישראל רשות הטבע והגנים מעסיקה את פקחיה באכיפת חוקי הציד, גם מול הפועלים התאילנדים הזרים. הרשות מקיימת מדי פעם אספות הסברה לפועלים התאילנדים במקום מושבם ולשם כך היא מפעילה מתורגמנים דוברי תאית. להערכת הרשות מאותרות בשטח כעשרה אחוזים בלבד מהמלכודות ועל שלא נמצא בשטח אין כמובן כל מידע .
הרשות מבקשת את עזרתכם: נתקלתם במלכודת או בחיה לכודה, או שראיתם תאילנדים מבצעים לכידה של חיות בר, אנא התקשרו בדחיפות לרשות הטבע והגנים בטלפון 02-5005444.
מידע נוסף למטייל בתאילנד
כתבות נוספות על צפון ומרכז תאילנד - כתבת המשך לכתבה זו
 |
אודות הכותב
פרץ גלעדי ז"ל, היה פקח רשות הטבע והגנים ומתנדב ביחידת החילוץ ברמת הגולן. הוא עסק רבות באקולוגיה ושימור טבע, ומסעותיו הרבים והמגוונים ברחבי העולם התמקדו בלימוד הטבע ובשימורו.
|
