www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



לאכול כל מה שזז - ציידי תאילנד מנצחים את הטבע
מאת: פרץ גלעדי 


שנים לא מעטות אני עובד כפקח ברמת הגולן, ובשנים האחרונות צצה ועולה חדשות לבקרים בעיית הציד הלא חוקי של העובדים הזרים שהגיעו אלינו מתאילנד. יצאנו לצפון-מזרח תאילנד, מצוידים בציוד צילום מקצועי ובסקרנות רבה, ללמוד על חיי הכפריים, על תרבותם ועל שיטות הציד שלהם ולהנציח זאת. קל זה לא היה...


 
נהר מא קונג
רשת דייג סינית בנהר המא-קונג  (צילוםאייל ברטוב)


צלילה




שנים לא מעטות אני עובד כפקח ברמת הגולן, ובשנים האחרונות צצה ועולה חדשות לבקרים בעיית הציד הלא חוקי של העובדים הזרים שהגיעו אלינו מתאילנד. לזכותם של עובדים אלה יאמר שהם חרוצים להפליא, אדיבים, חייכנים ובהחלט מועילים. אולם אליה וקוץ בה - חלק גדול מהם מתנהגים כאילו הם נמצאים בארצם: הם צדים, לוכדים, מלקטים ודגים כמעט כל בעל חיים בטבע. עובדים אלה ניחנו בחושים חדים, ביכולת אלתור ובשדאות מרשימה, וכל זה עוזר להם לפגוע, לאט אבל בטוח, באוכלוסיית חיות הבר למיניהן בכל מקום שיש בו חקלאות, בכל רחבי הארץ.
תופעה קשה וממושכת זו שבתוצאותיה נתקלתי במסגרת עבודתי, עוררה את סקרנותי. לאחר בירורים ובדיקות רבות החלטתי לצאת ולבדוק את שורש העניין, לראות מקרוב וללמוד על הציד בצפון-מזרח תאילנד, משם מגיעים רוב העובדים הזרים מתאילנד.
כתבות על צפון וצפון-מזרח תאילנד
 
מפת תאילנד
מפת תאילנד בצהוב, חבל איסן באדום
 
איסן והעובדים הזרים מתאילנד
תאילנד מחולקת ל- 76 מחוזות. הרוב המוחלט של העובדים לישראל, מגיע מאזור איסן (Isan), המשתרע על שטח של כ- 160.000 קמ"ר, חובק 19 מחוזות, וחיים בו כ- 22 מיליון איש. לכן בחרנו בו כיעד העיקרי של מסענו. 
כמות המשקעים באיסן דלה יחסית, החקלאות ענייה, והאזור נחשב לעני ביותר בתאילנד. בניגוד לאזורים כפריים משגשגים, ההכנסה באזור זה נמוכה ביותר, הגידולים החקלאיים העיקריים באיסן הם: אורז, סלק סוכר ומניהוט הפקעים (שורש הקסבה) - גידול פקעות עתירות עמילן, המשמשות למאכל אדם ולהזנת בעלי חיים ביתיים בעיקר בעונת הגשמים המסתיימת באוקטובר.

 
האקלים באזור איסן מתחלק לשלוש עונות אקלימיות: עונת המונסון מחודש אוגוסט עד אוקטובר, העונה היבשה והקרירה יחסית מחודש נובמבר עד מרץ והעונה הגשומה והחמה, מחודש אפריל עד יולי.
בתאילנד חיים כ- 66 מיליון תושבים, שליש מתוכם מתגוררים בערים. 
בנגקוק הבירה היא העיר הגדולה ביותר וחיים בה שישה מיליוני תושבים ועוד מספר דומה של אנשים עובר בה כל יום לצורכי עבודה, תיירות וכדומה. שטחה של תאילנד הוא כ- 514,000 קמ"ר, והמרחק מהנקודה הצפונית ביותך לדרומית ביותר הוא כ- 1,900 ק"מ. חופיה משתרעים לאורך כ- 2,700 ק"מ. אזור איסן נמצא על רמת קוראט (Khorat) שמחולקת לשני אגני ניקוז - סאקון נקון  (Sakon nakhonשנהר המא-קונג (Mae-Kong)   זורם בתוכו, ואגן קוראט שלתוכו זורמים הנהרות מא נאם-מון (Mae Nam-mun) ומא נא- צ'י (Mae Nam-Chi).
כתבה על בנגקוק
 
ילדים בתאילנד
ילדות על הנהר - החיוך של איסאן   (צילום: אייל ברטוב)
 
החיים הטובים בצפון תאילנד
לאחר הנחיתה בבנגקוק והתארגנות קצרה נפגשנו עם ג'יים, מורה דרך מקומי שאמור היה ללוות אותנו במסע, הוא התגלה כבחור נחמד, דובר אנגלית רהוטה שאוהב מאוד את החיים הטובים. כמורה דרך, שבדרך כלל לוקח תיירים ישראלים לאיים שבדרום תאילנד, הוא לא הצליח להבין מה כל כך מעניין אותנו בצייד, ביערות ובחיות בר. אולם היות שמשפחתו חיה באיסן הוא היה האדם המתאים להוביל אותנו למחוז חפצנו.
את הלילה בילינו בנסיעה באוטובוס שנסע כ- 800 ק"מ צפונה לכפרו של ג'יים: הונג-פואנג 
(Hong Pueng) , הנמצא ליד העיר טונג קולה פונג ((Pong Toong Kula . הונג-פונג בתאילנדית פירושו "כפר הדבש", והוא נקרא כך בגלל נחילי הדבורים הרבים שנמצאים במרומי העצים ומספקים לכפריים דבש. הכבישים המעטים באזור עשויים בטון כדי למנוע היסחפות בעונת הגשמים. הבתים בכפר פשוטים ויש בהם חשמל, אך השירותים ממוקמים במבני פח מחוץ לבית, כמו גם המקלחת, שהיא בעצם שוקת, ממנה, בעזרת קערת פלסטיק, לוקחים מים (קרים כמובן), וכך מתקלחים. המטבח נמצא בחצר ואת האוכל מבשלים על מדורות עצים. הלינה היא על מחצלות שנפרסות על רצפת הבית. בעונת הגשמים נאגרים המים במכלי חרס ענקיים בחצר.
הבתים התאילנדיים נקיים ומסודרים מאוד. נכנסים אליהם יחפים ואת כל הארוחות אוכלים בחוץ על מחצלות. כיסאות אין כמובן והאכילה נעשית בשיכול רגליים ("ישיבת לוטוס") - צורת ישיבה שלא עשתה לנו חיים קלים. כבר ביום הראשון בכפר הבנו שאסור להפנות את הרגליים לכיוון בני אדם, כי על פי אמונתם, כפות הרגליים הן החלק הנחות בגוף והפנייתן לכיוון בני אדם מתפרשת כעלבון. גם נגיעה בראש או בשיער מתפרשת כעלבון.
 
אירוח משפחתי בתאילנד
שולחן האוכל העגול - שפע תבשילים ב"ישיבת לוטוס"   (צילום: אייל ברטוב)
 
בית מקומי, צפון תאילנד
 בית איסאני אופייני, בנוי על כלונסאות   (צילום: אייל ברטוב)
 
חיי היום-יום בצפון תאילנד
זכינו להכנסת אורחים נפלאה. כמעט בכל בית שבו ביקרנו ראינו מקדש קטן ובו פסל בודהה, תמונת מלך תאילנד ותמונות של אבות המשפחה. מארחינו סיפרו לנו שהם ישנים כשראשם מופנה לכיוון המקום המקודש הזה בבית. בחצרות הבתים ראינו ערמות חציר והרבה תרנגולים. חלק מהתרנגולים משמשים לקרבות אכזריים - "ספורט" מקובל בתאילנד, והם מטופלים היטב. ערכו של תרנגול קרב טוב יכול להגיע לסכום השווה לכ- 10,000 שקל!
 
תרנגולי קרב תאילנד
תרנגול הקרב המשפחתי   (צילום: אייל ברטוב)
 
בכל כפר בתאילנד יש לפחות מנזר בודהיסטי גדול אחד. בכל בוקר מביאות נשות הכפר אוכל לנזירים שאוכלים עד הצהריים ואחר כך הם צמים עד הבוקר שלמחרת. למדנו מפי המארחים שלנו שרבים מבני תאילנד חיים תקופה מסוימת מחייהם במנזר כחלק מתהליך ההתבגרות שלהם. לכל משפחה יש עדר של תאו-הודי (ג'מוס) קטן. מוקדם בבוקר יוצא העדר ללא ליווי מהמכלאה שעל יד הבית, אל השביל הראשי של הכפר. הוא מצטרף לעדרים נוספים שיוצאים מהחצרות, וכולם יחד הולכים לשדות המרעה - שדות אורז קצורים ושטחים לחים אחרים עם צמחייה. בערוב היום חוזרים העדרים, כל אחד לחצר הבית שממנה יצא. מכיוון שבאיסן אין טורפים הפוגעים בתאו, הוא אינו זקוק להגנה מיוחדת. בשנים האחרונות מתמעט מספר התאואים מכיוון שאת מקומם כבהמות משא תופס הטרקטור.
 
תאו הודי
"..וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.." אחרית הימים ע"פ ישעיהו י"א-6   (צילום: אייל ברטוב)





ספורט הוא עניין של גיאוגרפיה
בניגוד לישראל ולמדינות אחרות, הציד בתאילנד הוא ספורט (אני לא מצליח להבין מה הקשר בין ספורט לציד אבל זה נושא למאמר אחר). בתאילנד צדים כדי לאכול ולשרוד, התושבים המקומיים סיפרו לנו שציד לשם השגת אוכל מותר ורצוי, וזאת בניגוד מפורש לדת המקומית האוסרת פגיעה בבעלי חיים. הילדים הולכים לבית הספר (כמובן לא בהסעות באוטובוס), עם תיק על הגב, בדומה לילדים אחרים בעולם. אולם כחלק מהלימודים "הלא פורמאליים" הם לומדים להשתמש במקלעת. זהו מתקן תמים העשוי עץ וגומי חזק, שיכול להיות קטלני בשעת הצורך. ראינו ילדים רבים הולכים עם המקלעת ביד ב"כוננות ירי". על מותניהם קשורה שקית בד ובתוכה יש תמיד אבנים קטנות, המשמשות לפגיעה בחיות הבר. את האבנים הם אוספים תוך כדי הליכה, כך שתמיד יש תחמושת בשקית. בצדם השני תלויה שקית גדולה יותר ובה שמים את שלל הציד: ציפורים, לטאות, חרדונים וכדומה.
ראינו אותם צדים בעזרת מקלעות עופות שונים וחרדונים גדולים שהתחממו על צמרות העצים. המיומנות של הציידים הייתה מרשימה. הם הצליחו לפגוע בחרדונים בעזרת מקלעת ממרחק עשרות מטרים. צריך היה לראות כדי להאמין. לאט אבל בטוח מחסלים התאים בכפרים את כל חיות הבר, כנראה מבלי לתת לעצמם דין וחשבון על העתיד הקשה הצפוי לטבע, ועל ההשלכות האקולוגיות שנובעות מכך. למעשה בתאילנד אין כמעט חיות בר מחוץ לשמורות הטבע המוגנות.
 
מקלע תאילנדי
שימוש במקלעת כחלק מתוכנית הלימודים הפורמאלית בתאילנד   (צילום: אייל ברטוב)
 
קומזיץ תאילנדי
הציד הראשון שראינו היה ציד עטלפי פירות החיים בצמרת דקלי הקוקוס הגבוהים. הציידים המקומיים הגיעו בשעות היום, בזמן שהעטלפים שרויים בתרדמה, מצויידים בשני מוטות חזרן (במבוק), המחוברים יחדיו למוט באורך של כעשרה מטר. בקצה המוט הייתה מותקנת רשת פרפרים גדולה, שאותה הם הרימו לכיוון צמרות דקלי הקוקוס וניערו אותן בחזקה. העטלפים נשרו לתוך הרשת כעלים נידפים ברוח, וכך נלכדו. מבלי לבזבז זמן יקר נטלו הציידים את העטלפים בידיהם ושברו את כנפיהם כדי שלא יוכלו לעוף. כשהצטברו כ- 20 עטלפים ברשת, הם מצאו את דרכם מהר מאוד למדורה ונאכלו בתיאבון על ידי הציידים, כשהם מתובלים בתבלינים חריפים.
אם יושמדו עטלפי הפירות בתאילנד, תיפגע ההאבקה וההפריה של הגידולים החקלאיים ופרחי הבר ולאורך זמן הנזק יהיה בלתי הפיך.
 
עטלפים
עטלפים ביום - אוכל תלוי על העץ  (צילום: יובל נעמן)
 
לקראת ערב הצטרפנו למסע ציד של חולדות ועכברים לבני-בטן (Nu Thon Kao). מצוידים בגיטרות, מזון ומשקה כיד המלך, יצאנו לשטח הפתוח רכובים על טוסטוסים. כושר השדאות של התאים התגלה במלואו. הם זיהו את שבילי הנברנים, וגם את המחילות שלהם. בפתח המחילה הם הניחו טחאי - רשת צפופה פרוסה בעזרת כפיסי חזרן, וכשהנברנים והחולדות יצאו לפעילות עם החשכה הם נלכדו ברשתות. את שלל הציד ניקו הציידים מהעור ומהאיברים הפנימיים, שיפדו על מקלות שאלתרו וצלו במדורה. תוך כדי הצלייה והאכילה מסביב למדורה שרו התאים שירי עם ושירי בוקרים, נוסח שרהל'ה שרון, כטוב לבם במשקה אלכוהולי מקומי המופק מאורז.
 
קרב תרנגולים, תאילנד
"על הסכין" בנוסח תאילנדי   (צילום: אייל ברטוב)
 
הצטרפנו גם לציידי לטאות וחרדונים שנסעו על טוסטוסים לחורשת אקליפטוסים. סרקנו אחר מחילות באדמה החולית והקלה, שמאפשרת ללטאות שונות להתקיים ולחיות בה. כשזיהו הציידים את המחילות הם חפרו בסבלנות לתוך המחילה בעזרת מעדר קטן, ובמהירות הבזק שלחו ידיים ומשכו מהמחילה זנב שאליו הייתה מחוברת כמובן לטאה כלשהי.
 
צייד בתאילנד
צייד תאילנדי בעבודתו   (צילום: אייל ברטוב)
 
המשכנו במסענו לכפר פאט- יאם (Pat-Yam) שנמצא במחוז נקון פאנום (Nakon Phanom), כ- 900 ק"מ מצפון לבנגקוק. אזור זה נמצא על גבול לאוס קרוב לנהר המא-קונג, ולצד התושבים התאים, חיים בו גם ווייטנאמים ולאוטים. נהר המא-קונג מרכז סביבו שטחים חקלאיים הניזונים ממימיו, והאזור כולו ירוק מאוד, משופע במים ובשטחים מיוערים טבעיים. הכפר והאזור דלים מאוד, והבתים בנויים עץ ומונחים על כלונסאות גבוהים, כדי למנוע הצפה בעונת הגשמים. בעונת היובש הגברים בטלים מעבודה ויוצאים לצוד וללקט בעלי חיים.
 
באזור זה זכינו לראות מכל הבא ליד ולפה; ראינו תושבים מקומיים נוברים בצואת התאואים ההודיים ומלקטים חיפושיות זבליות. ראינו שהם גם לא מהססים לחפש קני נמלים, הבנויים ככדור בתוך ענפי העצים, מפילים את הקן, סופגים עקיצות לא נעימות, אבל אוספים את רימות הנמלים ואוכלים אותן בעודן בחיים. את הנמלים הם צולים על מחבת ואוכלים בתיאבון רב.
 
איסן, תאילנד
שוק של תולעים, רמשים וכל בעל חי זמין למאכל   (צילום: אייל ברטוב)
 
מי הזמין Hot-Dog?
בנהר המא-קונג חי השפמנון הענק - דג מוגן הנמצא ברשימת המינים המצויים בסכנת הכחדה בין-לאומית. דג זה יכול להגיע למשקל 300 ק"ג ולאורך של שניים עד שלושה מטר, והוא נדוג בעונת הרבייה שלו (אפריל-מאי) כשעומק הנהר רק כשלושה עד ארבעה מטרים.
באזור זה ניתן עדיין למצוא מעט חיות בר קטנות, אבל היונקים הגדולים - איילים, חזירים ועוד, נעלמו כמעט לגמרי. על העצים ביערות ניתן לראות סולמות מאולתרים, המשמשים לטיפוס ולחיפוש נחילים של דבורת הדבש כדי לאסוף דבש. הדיג באזור זה נפוץ מאוד בעיקר באחד מיובלי המא-קונג, סי-סומקם (Si-Somkam), שאליו יצאנו עם כמה דייגים בסירת מנוע מקרטעת. כמות הדגה בנהר, ובגופי המים שמציפים את השטח, מרשימה ביותר. הדייגים פורסים רשתות ומרימים אותן תמיד עם שלל סרטנים ודגים במיני צבעים וגדלים. 
הרבה דגים צבעוניים שנלכדו ברשתות אני מכיר מהארץ כדגי נוי הנמכרים בכסף רב למגדלים באקווריום. בנהר ראינו גם רשתות דיג סיניות שהן סירות גדולות עשויות חזרן עם רשתות ענקיות בתוך המים. הרשת מופעלת בעזרת חבלים, מנוע ואבנים המשמשות כמשקולות. בכל פעם שהרשת יורדת למים נכנסת לתוכה הדגה, ובתחתית הרשת יש סל גדול שלתוכו נאספים הדגים. שיא עונת הדיג הוא בחודשי אוקטובר-נובמבר. צפינו בדייגים הפורסים רשתות קטנות בידיים חשופות וזריזות להפליא ובעיניים חדות כתער ומצליחים במיומנות קטלנית לתפוס דגים וסרטנים שנמצאים על גדות מקווי המים.

המסחר נעשה על הסירה תוך כדי הדיג, כאשר דייג ממוצע יכול לדוג עשרות קילוגרמים ביום ולהרוויח כ- 700 בהאט (כשבעים שקל) בממוצע ליום. בשוקי הכפרים ניתן למצוא בעלי חיים הניצודים בציד לא מבוקר ולא חוקי, והם נמכרים לכל המרבה במחיר. 
 
חבל איסן, צפון תאילנד
דייגים על הנהר, ברקע רשת דיג סינית   (צילום: אייל ברטוב)
 
דיג בצפון תאילנד
רשת דייג סינית בעת השקיעה   (צילום: אייל ברטוב)
  
כלבים על האש
שוק אחד מיני רבים שבו ביקרנו היה בכפר (באן) תה לה (
Ban Tha Lae) שנמצא במחוז סי סונג קראם (Si Song Khram). בשוק צבעוני וססגוני זה ניתן לראות הכול - מדגים. סרטנים, זחלי טוואי-המשי. חרקים, חרקי מים ענקיים וציפורים, ועד עופות מים. נמלים ומה לא. גולת הכותרת של שוק זה מבחינתינו היא בשר כלב. בכפר מתגוררים פליטים מלאוס. לדברי המקומיים, הם שהביאו אתם את מסורת אכילת הכלבים. זהו המקום האחרון בתאילנד שבו מוכרים בשוק באופן חופשי בשר כלבים בצורת נקניק, על האש ובצורות אחרות מזעזעות לא פחות.
כיום מדינות רבות בעולם מגנות את אכילת בשר הכלב ובתאילנד מתקיים ויכוח ציבורי נוקב על מנהג מגונה זה. ממשלת תאילנד מתכוונת כנראה להוציא את מכירת בשר הכלב מחוץ לחוק. תושבי הכפר הנאבקים כדי להמשיך ולקיים את המסורת הזאת, מנעו מאתנו בתקיפות לצלם בשוק, כדי שהנושא לא יתעורר בשום צורה לפני החלטת הממשלה. היום כבר יש חוק (שכנראה לא נאכף) שכל אדם הנתפס מוכר בשר כלב עשוי להקנס ב- 70,000 בהאט (כ- 7,000 ש"ח), סכום גבוה מאוד בסטנדרטים מקומיים. מדד נוסף לציד הפראי ללא שליטה ראינו (או נכון יותר לא ראינו), על נהר המא-קונג שעליו שטנו. בנהר העצום הזה לא ראינו אפילו עוף מים אחד, וגם עופות דורסים כמעט לא נראו. כשאני משווה את המצב הזה למספר עופות המים שמסביב לכינרת הקטנה שלנו אני מחייך בעצב.
 
שוק בצפון תאילנד
נחשים בשוק  (צילום: אייל ברטוב)
 
דייג בצפון תאילנד
 

החיסול השקט - העובדים התאילנדים בישראל
רשות הטבע והגנים מעסיקה את פקחיה באכיפת חוקי הציד, גם מול הפועלים התאילנדים הזרים. הרשות מקיימת מדי פעם אספות הסברה לפועלים התאילנדים במקום מושבם ולשם כך היא מפעילה מתורגמנים דוברי תאית. להערכת הרשות מאותרות בשטח כעשרה אחוזים בלבד מהמלכודות ועל שלא נמצא בשטח אין כמובן כל מידע.

הרשות מבקשת את עזרתכם: נתקלתם במלכודת או בחיה לכודה, או שראיתם תאילנדים מבצעים לכידה של חיות בר, אנא התקשרו בדחיפות לרשות הטבע והגנים בטלפון  02-5005444



מידע נוסף למטייל בתאילנד






פרץ גלעדי
 
אודות הכותב
פרץ גלעדי, פקח רשות הטבע והגנים ברמת הגולן, חי ונושם אקולוגיה ושימור טבע. מסעותיו בעולם מתמקדים בלימוד הטבע וכיצד שומרים עליו, ביעדים בהם הוא מבקר.

לקריאת כתבות נוספות של פרץ








מספר צפיות: 24457
3355