לאוס – מידע למטיילים

לאוס – מידע כללי למטיילים
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין


טיול בלאוס הוא טיול למזרח הבלתי משתנה, השמור כבקפסולת זמן, בדיוק כפי שהיה לפני חמישים שנה ויותר. אם תהיתם כיצד נראתה תאילנד בעבר – סעו ללאוס. קורות המדינה טרגיים ורצופים שליטה זרה, מלחמת אזרחים וסוציאליזם נוקשה – שהביא לבסוף לקריסתה. בעשורים האחרונים נפתחת לאוס לעולם ועבורנו המטיילים זו הזדמנות פז להכיר פנינה אסייתית, עטופה בטבע מרהיב ותרבות מרתקת.


"הארץ האבודה שבדרום-מזרח אסיה" קראו לה. "סגורה" בין תאילנד במערב, וייטנאם וקמבודיה בדרום ובמזרח; סין בצפון ומיאנמר (בורמה) בצפון־מערב. ללאוס – אחת המדינות העניות בעולם – אין מוצא לים, אך אדמתה פורייה ותושביה סבלניים. למרות תנאי חייהם הקשים, מדובר באנשים רגועים ונעימים. כיום היא נהנית משקט פנימי, יציבות כלכלית ופוליטית, ומיישירה מבטה את העתיד. 
 
1 / 8
2 / 8
3 / 8
4 / 8
5 / 8
6 / 8
7 / 8
8 / 8

נזירים בודהיסטים עם קערות המיועדות לתרומות מזון  (צילום: Tanes Ngamsom)
לילה טוב בודהה!  (צילום: Marko Mikkonen)
לאוס - גן עדן לחובבי טבע  (צילום: Felix Nagel)
שווקי פירות וירקות, מגוון וטעמים נדירים (צילום: Rolling Okie)
מערת תפילה עם פסלי בודהה לצד המקונג (צילום: Felix Nagel)
עושים דרכם על המקונג (צילום: Jérémi Joslin)
תוואי השטח ההרי של לאוס (צילום: Patrick Barry)
רוב התושבים בלאוס חיים בכפרים (צילום: Jérémi Joslin)
 

קווים לדמותה של לאוס 

לאוס מכונה לעיתים ה"מדינה המופצצת ביותר בעולם", אך המטייל בה מופתע בדרך כלל למצוא מדינה יפהפייה, שלווה ורוגעת, בה הזמן עצר מלכת. כפרים קטנים ומבודדים בהם בתי קש ועץ, כמו תלויים על קצה המצוק, מול נוף משגע; שבטים בתלבושתם הססגונית המסורתית, צועדים בצד דרכי העפר המאובקות קילומטרים רבים עד ליישוביהם המרוחקים; נזירים בגלימותיהם הכתומות, המלקטים עם שחר אורז מקערות תושבי העיר; צבעי הזהב המרהיבים ונעימת התפילות המתנגנות במקדשי לואנג פרבאנג (Luang Prabang) – הבירה לשעבר; דוכני פירות מוזרים, אטריות בכל אורך ורוחב, באגטים צרפתיים טריים ונשים מחייכות בשווקים הצבעוניים; משפחות שלמות וקניותיהן היומיות על אופנוע אחד, הילדים הרצים אחרי האוטובוס ומנופפים לתייר המערבי לשלום בקריאות "סאבאדי!!!" – "שלום" בלאית. כאילו נשכחה מדינה שלמה בזמן, ועתה, כיפהפייה הנרדמת, מתעוררת אט-אט אל המאה העשרים ואחת.
כתבה על העיר לואנג פרבאנג

לאוס, לואנג פרבאנג
מקדש בודהיסטי אחד מני רבים בעיר 
לואנג פרבאנג  (צילום: CC Rui T Guedes)
 

המזרח הרחוק



לאוס במספרים

• שמה הרשמי של המדינה הוא: הרפובליקה הדמוקרטית של העם הלאי (סַטהָלָנָלָט פָּשָטהִיפָּטָאי פָּשָשָוֹן לָאוֹ), והיא משתרעת על פני 236,800 קמ"ר. חיים בה כ- 7.7 מיליון תושבים, אשר כ- 68% מהם ממוצא לאו-לום, 22% הם לאו-תאונג, וכל היתר שייכים ללאו-סאונג ולאחרים (9%).
• 18% מתושביה חיים מתחת לקו העוני, נתון שהיה כמעט כפול לפני 2 עשורים. 
• בלאוס מדברים בשפה הרשמית: "לאו" (או לאית), ורוב התושבים שייכים לדת הבודהיסטית (60%), כ-38% מאמינים ברוחות וכל היתר נמנים על זרמי הנצרות השונים. 
• עיר הבירה הנוכחית והעיר הגדולה ביותר בלאוס היאויינטיאן (Vientiane), או בשמה השני "ויאנג צ'אן" (על ויינטיאן בכתבה על דרום לאוס). 
• אמנם המדינה השתחררה מעול השלטון הזר כבר ביולי 1949, אך עד היום היא נמצאת תחת 
דיקטטורה צבאית קומוניסטית במסווה של "רפובליקה עממית".
• ענפי הכלכלה העיקריים בלאוס הם: גידול בטטות, תירס, קפה, קנה סוכר, טבק, כותנה, תה, בוטנים, אורז, תאו, חזירים, בקר, תרנגולות; כרייה (נחושת, בדיל, גבס), עץ לתעשייה, אנרגיה חשמלית, עיבוד מוצרי החקלאות, בנייה, פריטי הלבשה, מלט וגם תיירות.
כתבה על גידול קפה בלאוס
 
הדת הבודהיסטית, בלאוס
כ- 60% מתושבי לאוס משתייכים לדת הבודהיסטית  (צילום: CC Felix Nagel)

נזירים בודהיסטים מקבלים אורז מנשות העיר
נזירים בודהיסטים מקבלים אורז מנשות העיר (צילום: 
CC Felix Nagel)
 

להכיר את תושבי לאוס

באופן כמעט גורף, בלאוס פוגשים רק באנשים נעימים ומסבירי פנים. רוב תושבי המדינה מתגוררים בכפרים שלגדות נהר המקונג ויובליו, ואוכלוסייתה צעירה: כ- 43% מהתושבים הם בני פחות מ- 14, ורק 3% הם מעל גיל 65. את הדבר ניתן להסביר בקלות על ידי תוחלת החיים הנמוכה: רק 53.09 בממוצע לכלל האוכלוסייה, כאשר תוחלת החיים של נשים היא 66 שנים ושל גברים 62 שנים.
רק 63% מנשות לאוס יודעות קרוא וכתוב, ואצל הגברים 78% יודעי קרוא וכתוב.

ילדים בלאוס, מידע למטיילים
באופן כמעט גורף, בלאוס פוגשים רק באנשים נעימים ומסבירי פנים  (צילום: CC Sasha Popovic)
 
הקבוצה האתנית הגדולה ביותר היא לאו-לום (Lao Loum), המשתייכים לעם הלאו. כראוי לשמם ("בני לאוס - תושבי השפלה") ניתן למצוא אותם בעיר הבירה ולאורך נהר המקונג, מבחינה אתנית הם קרובים מאוד לילידי תאילנד
למעט בני השבטים, שחלקם אנימיסטים ולמעט מיעוט נוצרי מבוטל, מרבית התושבים הם בודהיסטים.
כתבה על שייט לאורך המקונג העילי בלאוס
 
לאו-תאי הם שבטים שמקורם בתאילנד, אשר התאזרחו בלאוס, והם מחולקים לתת-קבוצות המזוהות לפי צבע הבגדים ("התאים השחורים", "האדומים" וכו'). 
לאו-סונג הם כנראה גל ההגירה האחרון ללאוס. זהו שם כללי למספר קבוצות שהיגרו ממקומות שונים. 
לאו-טונג הטוענים שהם תושביה המקוריים של לאוס, ואילו כל האחרים הם מהגרים. זהו למעשה שם כולל לקבוצת שבטים
לשבטי לאו אין מכנה משותף, למעט אב קדמון, מאי-שם בדרומה של סין, לפני כ- 1,200 שנה.
 
ילדים סקרנים בלאוס, מידע למטיילים
ילדים לאוטים מסתקרנים מאוד מפלאי הטכנולוגיה שהגיעו לכפרם - מצלמה עם פלאש  (צילום: CC Carlos Matos)
 



האגדה על הדרקון שממנו צמחה לאוס

גופו של דרקון הזהב השחיר, התעוות, התפתל והרעיד את יסודות היקום. חושך ירד על הארץ והדרקון פער את לועו. מתוך אפילת הלוע פרץ זרם אדיר של מים, הציף את היקום ושכח. או אז נח הדרקון, גופו הזהיב, השמש עלתה על פני העולם וייבשה את המים. רק פס מים אדיר זרם במרכז העולם, חום ומהיר, אך רוגע. מתוך הבוץ שעל גדות הנהר בצבצו ועלו בני האדם, חלקם החלו מיד לשתול אורז בתוך הבוץ וחלקם נסו במהירות מן המקום, עלו אל ההרים והיערות, נבלעו באפלולית, ומשם הגיחו רק כדי להילחם באנשי הבוץ. אלה קראו לנהר "האם הגדולה" (בשפת לַאו טונג, הקרובה לתאית – "מא-קונג").

כך בריאתה של לאוס. לא בפי
כל שבטי לאוס אומנם, אך די בסיפור כדי להסדיר את הקשר של בני הארץ אל המרחב הגדול והריק שתוחם את גבולותיה, המזכיר בצורתו דרקון.
 
נשים לאיות
נשים סוחבות שקי מזון בטכניקת החזקה מיוחדת, בחזרה לכפרן (צילום: CC Carlos Matos)
 

הגאוגרפיה של לאוס

אורכה של לאוס, מצפון לדרום, הוא כ- 1,000 ק"מ. המרחק ממזרח למערב הוא בין 140 ל- 500 ק"מ. גודלה של לאוס כשל בריטניה, למעלה מעשר פעמים שטחה של ישראל, אך אוכלוסייתה קטנה הרבה יותר. היא נמצאת באזור הטרופי, בין קווי רוחב 14° ו- 23° וכשני שלישים משטחה מכוסים יער (רק כעשרה אחוז משטחה נחשבים מתאימים לעיבוד חקלאי). לאוס היא אחת מהמדינות בעלות האוכלוסייה הדלילה ביותר באסיה. רוב האוכלוסייה ממוקמת לאורך עמקי הנהרות הפוריים, פרט לשבטים קטנים רבים המתגוררים בהרים. מרכזי האוכלוסייה הגדולים ביותר הם: העיר ויינטיאן (Vientiane) והעיר סאוואנאקט (Savannakhet), שתיהן לגדותיו של נהר המקונג.

85% מתושבי המדינה חיים באזורים כפריים. הגידול העיקרי הוא אורז. ויינטיאן הבירה ממוקמת בקירבה לגבולה של תאילנד, בסמוך לנהר המקונג, שם מתגוררים כ- 534,000 תושבים.
כתבה על הנשים שבשמורת לואנג נמטה
 
 Savannakhet סאוואנאקט, העיר השנייה בגודלה בלאוס
פסלי בודהה בעיר סאוואנאקט, העיר השנייה בגודלה בלאוס  (צילום: CC  Indigoai)
 

הטופוגרפיה של לאוס

מבחינה גיאוגרפית נחלקת לאוס לשני חלקים: האזורים ההרריים – בצפון ובמזרח, ועמק נהר המקונג ויובליו – במערב ובדרום. האזורים ההרריים, התופסים כ- 3/4 משטח המדינה, מבותרים מאוד. הם מכוסים בצמחייה סבוכה והתנועה בהם קשה ביותר, מלבד כמה עמקי נהרות. החלק הצפוני והצפון־מערבי של האזור הוא רמה, הכוללת את שוליה הדרומיים של רמת יונאן שבסין ואת שוליה המזרחיים של רמת שאן שמיאנמר. הרמה מבותרת מאד על ידי רשת צפופה של גיאיות צרים ועמוקים. גובה פני הרמה הוא 1,300-1,500 מ' מעל פני הים, אך כמה גושי הרים מתנשאים לגובה 2,300 -2,200 מ'.
מרבית האוכלוסייה בצפון לאוס מתרכזת לאורך המקונג
ויובליו נאם-הו (Nam Hou) ונאם-סנג (Nam Seng). לאורך ההיסטוריה, היה המקונג עורק החיים של המדינה ולאורכו ישבו הערים החשובות של המדינה: בצפון - הבירה הססגונית לואנג פרבאנג (Luang Prabang) ובדרום - הבירה האדמיניסטרטיבית ויינטיאן (Vientien). 
כתבה על מסלול בצפון לאוס
 
את חלקה מרכזי והדרום-מזרחי של לאוס תופסים המורדות המערביים של הרי אנאם. הגבול עם וייטנאם עובר סמוך לקו פרשת-המים, בין אגן המקונג לבין הנהרות הנשפכים לים סין הדרומי. גם הרים אלו מבותרים מאוד, אך בדרום מצויים גם עמקים רחבים, שבהם שוכנים כפרים רבים. הרי אנאם מגיעים בתחומי לאוס לגובה של 2,920 מ'. בקצה הדרומי של המדינה, בשטח שבין המקונג ליובלו הגדול סה-קונג (Se Khong), מכסות שכבות עבות של סלעים געשיים את מדרונות ההרים ויוצרות מישורים נרחבים. באזור זה מצויים מטעי קפה וכותנה. רק חלק קטן מהמישור הגדול של אגן המקונג התיכון נכלל בתחומי לאוס, משום שהנהר, המהווה את הגבול בין לאוס לתאילנד, זורם בשוליו הצפוניים והמזרחיים של האגן. עם זאת, נכללים בתחומי לאוס שטחי מישור נרחבים.
 
1,865 ק"מ מתוך 4,000 ק"מ של המקונג זורמים לאורך הגבול של לאוס. האזורים הנמוכים של בקעת המקונג הם ארץ עשירה ואזור חקלאי ראשון במעלה, במיוחד סביב ויינטיאן, שם חיים הלאוטים של המישורים,הנחשבים ללאוטים "האמיתיים". למקונג יש שלושה יובלים ראשיים: Nam-Ou , Nam-Tha מהצפון ו- Nam-Ngun, הנשפך אל מחוז ויינטיאן (ויאנג-צ'אן). חלק גדול מהמחצית הצפונית של לאוס, מתרומם לגובה של מעל 1,500 מ' ורובו אזור קרסטי. דרומה משם נמצא הרכס האנאמיטי ולו גובה ממוצע של 1,200 מ'. הרים אלה, מיוערים בצפיפות, יוצרים את גבולה הטבעי של לאוס עם וייטנאם.
 
שדות אורז בצפון לאוס
שדות אורז בצפון לאוס, לאורך אחד מיובלי נהר המקונג  (צילום: CC  Sorapong's Images)
 

האקלים בלאוס

מחזור המונסון השנתי באסיה יוצר בלאוס שתי עונות נפרדות וברורות:
♦ העונה הגשומה – בין מאי לאוקטובר
♦ העונה
היבשה – בין נובמבר לאפריל.

מידות החום משתנות בהתאם לגובה מעל פני הים: בעמק של נהר
מקונג התקופה החמה ביותר היא בחודשים מרץ-אפריל, כאשר הטמפרטורות עולות עד 38°. התקופה הקרירה ביותר חלה בדצמבר-ינואר – כאשר הטמפרטורות יורדות עד 15°. במהלך רוב העונה הגשומה נעה הטמפרטורה הממוצעת בסביבות 29º באזורים הנמוכים ובסביבות25º  בעמקי ההרים.
 
לאוס, מזג אוויר טרופי
כפר לאי מקומי מסתתר בערפל טרופי כבד  (צילום: 
CC Carlos Matos)
 

מידע נוסף

כתבות נוספות


גילי חסקין אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין,  PHd מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות. אתר הבית של גילי חסקין
 






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר