www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



טיול ללאוס - לדרומה של הארץ המסתורית
מאת: איציק אהרוני


לאוס נמצאת בליבה של דרום-מזרח אסיה, מזרחית לתאילנד המוכרת והממוסחרת. לאוס היא אחת משלושת המדינות (לאוס, וייטנאם וקמבודיה), שנקראו בעבר הודו-סין, כשנשלטו במשך שנים רבות על ידי משטר קולוניאליסטי צרפתי, שגם השאיר בה את חותמו. ייחודה של לאוס משאר מדינות דרום-מזרח אסיה, הוא היותה מדינה ששמרה על בדידותה ולא אפשרה כניסת זרים לתחומה. על ידי כך הצליחה לשמור על אותנטיות של אורחות החיים בה, כפי שנהגו אנשיה במשך מאות שנים, ועל הייחודיות של תרבויות השבטים הרבים היושבים בקרבה. רק בעשור האחרון פתחה לאוס צוהר לתיירות מכל העולם, ומאפשרת הצצה אל עולמה הקסום והמסתורי שעוד היום אינו מוכר לרבים.


את תיאורה של לאוס נתחיל בויינטיאן הבירה, ונדרים לחלקה הדרומי של המדינה, בכתבה נוספת - לאוס - לצפונה של הארץ המסתורית - נגלה חלק מצפונה של המדינה. לצפון הרחוק תוקדש כתבה נפרדת.


 (צילום: איציק אהרוני)
  

לאוס - שיאו של הטיול בדרום מזרח אסיה
לאוס היא המדינה שספר הטיולים "לונלי פלנט", התנ"ך של התיירות, כתב עליה: "המבקרים בלאוס מסכימים שהביקור בה הוא שיאו של הטיול בדרום מזרח אסיה".

הכניסה ללאוס יכולה להעשות דרך אחד ממעברי הגבול שלה אל שכנותיה סיןתאילנדקמבודיה או וייטנאם. ממיאנמר (בורמה) אין מעבר יבשתי פתוח לתיירים. יש לבדוק מראש אם במעבר המתוכנן ישנה אפשרות של קבלת ויזה. אפשרות אחרת היא בטיסה מתאילנד, קמבודיה, וייטנאם או סין, לאחד משדות התעופה הבינלאומיים של לאוס (ויינטיאן, לואנג-פראבנג או פאקסה).


 (צילום: איציק אהרוני)
 


המזרח הרחוק





ויינטיאן בירת לאוס
ויינטיאן (Vientine) היא בירתה הנוכחית של לאוס, לאחר שמלך לאוס העביר אליה בשנת 1560 את פעילותו. הבירה נדדה הלוך ושוב, אולם מאז הכרזת הרפובליקה הדמוקרטית העממית של לאוס, שבה להיות בירת המדינה. למרות היותה עיר הבירה לא התפתחה העיר לממדים גדולים ונשארה צנועה, נעימה ומקבלת את פני הזר. את הסיור בעיר אפשר לעשות בהליכה, כך ניתן לספוג את אוירתה השונה והמיוחדת. עקב ממדיה הקטנים ניתן לסייר בה בכל מסלול רצוי. נציין אחד מהם:

נתחיל במקדש וואט סיסאקט (Wat Sisaket). המקדש העתיק ביותר. הוא נבנה בשנת 1818, ושופץ מספר פעמים על ידי הצרפתים. מקדש זה בנוי בסגנון תאי, היות ובונה המקדש התחנך ולמד בתאילנד. המקדש מכיל היום יותר מ- 800 צלמי בודהא, רבים מהם בנישות הנמצאות בקירותיו.

נמשיך למקדש וואט הו פרא-קאו (Wat Ho Prakeo) שנבנה כמקדש המלכותי, מעונו הקודם של צלם בודהא פראקאו (Pra Keo) העשוי ברקת, בטרם הועבר ללואנג-פרבנג ונשדד לתאילנד. כיום משמש המבנה הבנוי בצורת ריבוע, עם חצר פנימית, כמוזיאון לממצאים מסביבת העיר וכבית ספר לנזירים.

נמשיך בסיור לשער הנצחון (Patouxy). הרחוב המוביל אליו הוא רחוב רחב, דו-מסלולי, שמספר המכוניות הנע בו הוא מזערי. שווקים אחדים ומסעדות ממוקמים לאורכו וכל אחד מהם ומהן ראוי לביקור. המענין מכולם הוא שוק התבלינים והתרופות, העשויות מבעלי חיים וצמחים. שער הנצחון, שנבנה בשנות ה-60 לזכר הנופלים במלחמות של לאוס, דומה מרחוק לשער הנצחון בפריז. גם מיקומו במרכז שדרות רחבות מזכיר אותו. אך כשנמצאים מתחתיו רואים כי לשער ארבע קשתות ולא שתיים כמו לשער הצרפתי. ליד השער הוקם גן ציבורי בו ניתן לנוח.

משער הנצחון ניתן להמשיך אל תאט-לואנג סטופה (That luang stupa), המבנה החשוב ביותר בלאוס. צבעו זהב והוא נבנה על גבי מבנה קדום קטן יותר בממדיו, ומאחסן בתוכו על פי המסורת את אחת מעצמות החזה של הבודהא.

מכאן יש לקחת הסעה לביקור במנזר וואט סוק פא לואנג (Wat Sok Pa Luang) השוכן בפרברי הבירה. המקדש נודע בטיפולי הסאונה והעיסוי שנזיריו מעניקים לנצרכים. הוא ידוע גם בכך, שבין דייריו נמצאות נזירות, המגיעות אליו לאחר משברים במשפחה או שנשארו בודדות בגיל מבוגר.

מכאן מדרימים בכביש נוח אל עבר גשר הידידות (Friendship Bridge). גשר זה עובר מעל נהר המאקונג, שהוא הגבול בין לאוס לתאילנד ומחבר אותן יבשתית. הגשר נתרם והוקם על ידי ממשלת אוסטרליה, בכדי לפתוח את לאוס אל העולם החיצון. ניתן לעלות עליו ולהגיע עד למרכז הנהר הזורם מתחתיו, נקודת הגבול בין שתי המדינות.

במרחק קצר מגשר הידידות נמצא פארק בודהא (Xieng Khuan) הממוקם על גדת נהר המאקונג. הפארק הוקם לפני 50 שנה כאתר דתי, על ידי נזיר בשם Bunleua Sunlitat, ששימש גם כרופא אליל, בכדי למשוך אליו קהל מאמינים מלאוס וצפון תאילנד. הפארק כולל בתוכו פסלי בטון רבים של בודהא וכן פסלים הינדים. הפארק כולל מבנה בעל שלושה מפלסים, שהתחתון שבהם מייצג את השאול, המרכזי את האדמה והשלישי את השמים. בעת השתלטות הקומוניסטים, ברחו רבים מהמאמינים לתאילנד, והנזיר גורש גם הוא לשם. כיום אין למקום משמעות דתית, והוא נחשב לאחד הגנים הציבוריים היפים בלאוס.

במרכז ויינטיאן נמצאת כיכר ומסביבה בתי קפה ומסעדות. חלקן הן בסגנון מערבי, ומי שמתגעגע לאוכל זה ובעיקר לעוגות קרם עם קצפת ודובדבן, מוזמן לשם. בשעת הערב, בטרם שקיעה, ניתן לשבת בבתי הקפה שלאורך נהר המאקונג וליהנות משקיעתה של השמש, תוך שתיית בירה לאית טובה.


 (צילום: איציק אהרוני)

פאקסה - דרומה של לאוס
אל העיר פאקסה (Pakse) הנמצאת בדרומה של לאוס, ניתן להגיע בטיסה של שעה אחת מויינטיאן או באוטובוס הנוסע לילה שלם. מומלץ להמשיך מיד לאחר ההגעה לסי פאן-דון (Si Pan Don) - "ארץ 4,000 האיים", לאחד מהמלונות הנמצאים על האי קואנג (Khong). בדרך אתם צפויים למחזות הזויים, כמו העלאת המכונית למעבורת שתעביר אותה לצידו השני של המאקונג. או עגינת המעבורת ברציף ההעמסה ונוספים.


 (צילום: איציק אהרוני)

  

סי פאן דון - ארץ 4,000 האיים
ארץ 4,000 האיים היא ארכיפלג בנהר המאקונג, בו מגיע רוחבו עד לכ- 14 קילומטר. בכדי לבקר במפלי הנהר ובכפרים המבודדים על האיים הרבים שבנהר, יש להיעזר בסירה - (שם כבוד לגרוטאה) היוצאת בשעות הבוקר. במשך כשעה שטים עם הזרם במורד הנהר, עד לעגינה באי דון-קונג (Done Khong).

כבר עם העגינה מתגלה הגשר שנבנה על ידי הצרפתים לצורך סלילת מסילת הברזל (היחידה בלאוס וגם היא מושבתת), במטרה לעקוף את מפלי המים בנהר המאקונג, שאינם מאפשרים שייט אוניות. מטרת המסילה היתה הובלת הסחורות לתוך לאוס שאין לה גישה לים. הקטר שלא פעל מעולם עדין חונה על מסילת הברזל.

בשביל העובר במעבה היער, דרך כפרים שהקידמה עדיין רחוקה מהם, ותיירים הם עדין אטרקציה עבור תושביהם, הולכים אל מפלי המים שמסילת הרכבת היתה אמורה לעקוף. מפלי לי-פי (Li Phi Falls) הם שילוב של מספר רב של מפלי מים, המגיעים מכיוונים שונים, ויוצרים פנורמה של  180 מעלות של מים בגבול קמבודיה עם לאוס.

ממשיכים לכוון מפלי המים הגדולים ביותר של נהר המאקונג - מפלי קון-פאפנג (Khone Phapheng Falls). מפלים אלה מרכזים כמות גדולה של מים ונופלים מגובה רב, ביוצרם שאון ערב לאוזן בעת ארוחת צהרים, באחת המסעדות הסמוכות אליהם.

לא רחוק משם, במימי המאקונג, נמצאת להקת דולפיני האירוואדי (Irrawaddy dolphin). זאת להקה של דולפינים לבנים, החיים במים מתוקים. בסירות מיושנות, שמים חודרים אליהן, חוצים את המאקונג לעבר קמבודיה ועוגנים בה. בקמבודיה נמצאת נקודת התצפית על הדולפינים. מידי פעם מבחינים בדולפין העולה על פני המים וחוזר, כאילו מגלה סקרנות בתיירים שהגיעו.


הצצה חטופה בדולפין האירוואדי הנדיר
 






וואט פו - רמת בולוואן
במהלך הטיול בלאוס, שנקראה בין המאות 14-18 "ממלכת מיליון הפילים" (Lan Xang), לא ניתן שלא לכלול רכיבה על פילים. בדרך לא דרך מגיעים לכפר באן קייט-קואנג (Ban Kiet Khong), הנמצא צפונית לסי פאן-דון, הכפר שלתושביו הוותק הגדול ביותר בגידול ואילוף פילים. במשך שעה ויותר, רוכבים בין חורשות ושלוליות מים, על חיית פרא חכמה וזהירה זאת, שקשרה את חייה עם האדם.

ממשיכים אל צ'אמפאסאק וממנה למקדש וואט-פו (Wat Phou). מקדש וואט-פו נבנה במקום שהיה קדוש לפחות לשלוש תרבויות: ממלכת צאן-לה בין המאות 6-8., ממלכת קהמר המוקדמת (הממלכה שבנתה מאוחר יותר את מקדשי אנגקור בקמבודיה), בין המאות 11-8 (מרבית המבנים באתר נבנו בתקופתה), ולבסוף ממלכת מיליון הפילים הבודהיסטית לאן-ש'אנג (Lan Xang) במאות 14-18. המקום נקרא בספרות "מקדש ההרים", ואלו אכן נמצאים ברקע המקדש ונקראים פו-פאסק (Phu Pasak). המקדש ממוקם בשיפוליהם של שלושה מפלסים, שהראשון שבהם הן בריכות המים הנמצאות במפלס הנהר, המפלס השני הוא מפלס מבני המקדשים, שלפי החוקרים באחד מהם התגוררו נשים ובשני גברים. אל המקדשים מגיעים מהבריכות בשביל, שבצדיו מוצבים פסלים. אל המפלס השלישי, הנמצא במורדות ההרים, מגיעים בגרם מדרגות תלול, שבצדיו עצים שגילם רב, ובו נמצא המבנה הראשי של הקדושה, ששימש למטרות שונות בתרבויות המתחלפות.

היות והמקום נשלט על ידי כמה תרבויות, נמצאו בו מגוון רחב של ממצאים, המוצגים כיום במוזיאון במקום. אל המוזאון (כמו לכל מקום מכובד) נכנסים רק לאחר חליצת נעליים. בגלל חשיבותו ההיסטורית, הוא נכלל ברשימת האתרים לשימור עולמי של אוסק"ו.

    
(צילום: איציק אהרוני) 

רמת בולוואן - פאקסה
בדרך לרמת בולוואן (Bolaven Pleateau) שבדרום מזרח לאוס, ניתן לעצור או לדלג על כניסה לעיר פאקסה ולהמשיך ישירות. מתמקמים באחד מהלודג'ים הנמצאים ברמה, שהמפורסם בהם הוא טאד-לו (Tad Lo), אל מול מפלי המים סאסאת (Seset Waterfall). הלודג' נמצא ביער סבוך, שעל עציו גדלים סחלבים בגדלים וצבעים שונים ומרהיבים, עטופים בענן מים, העולה ממפל המים הסמוך, ובינהם מתעופופת להקות פרפרים.

רמת בולוואן היא מקום מגוריהם של שבטים רבים שאינם מהגזע הלאוטי העיקרי. בינהם: אלאק, קאטו, טא-אוי וסואי. שבטים אלו משמרים את תרבות מון-קהמר העתיקה, בלבושם, מנהגיהם ומבנה כפריהם. ניתן לבקר בכפרים של שבט קאטו המתמחים בעבודות אריגה ומוכרים את תוצרתם לבאים. היות וגם שבטים אלה עומדים לאבד את ייחודם ולהבלע בזרם התרבות המרכזי, הוקם מוזיאון פתוח לשימור תרבותם. המוזיאון, למרות דלותו, מציג מעט מסגנונות הבניה, עבודות הבית, מיומניות מקצועיות כלי נגינה ולבוש.


 (צילום: איציק אהרוני)
 

רמת בולוואן ידועה בפוריות אדמתה ובגידוליה החקלאיים. המפורסמים ביותר הם גידולי התה והקפה הנחשב לטוב בעולם. הצרפתים הביאו את גידולי הקפה והתה לרמת בולוואן בעקבות תנאי מזג האויר המתאימים לכך. כיום 90% מהיבולים נמכרים לצרפת ו- 10% נמכרים לוייטנאם.
כתבה על גידול קפה בלאוס

Map of the Bolaven Plateau
מפת אזור רמת בולוואן

המשך הסיור בלאוס בכתבה לאוס - לצפונה של הארץ המסתורית

מידע נוסף
לינה בלאוס - השוואת מחירים והזמנות

כתבות נוספות
חגיגות השנה החדשה בלואנג פרבאנג
טיול לצפון לאוס

טיולי טבע בלאוס
חוויות מטיול בלאוס






איציק אהרוני אודות הכותב
איציק אהרוני, בעל תואר שני בהנדסה. משנת 1981 עוסק, כתחביב, בארגון וליווי קבוצות במסלולים יחודיים ואיכותיים.
izhakaharoni@walla.com

לקריאת כתבות נוספות של איציק








מספר צפיות: 6628
2582