טיול ללאוס - לצפונה של הארץ המסתורית
מאת: איציק אהרוני


בצפון לאוס נופים מרהיבים, מערות, אגמים, נהרות, בעלי חיים וכפרים מקומיים משובבי לב. קשה להאמין שזהו האזור "המופצץ ביותר בעולם", שספג 2 מיליון טונות של פצצות במהלך מלחמת וייטנאם. משום שההתיישבות באזור ותיקה - נותרו בו גם עדויות מסתוריות למנהגי העמים שחיו פה, בדמות כדי ענק מסתוריים. לאחר שנים של הסתגרות, פתחה לאוס את שעריה למערב, וכיום היא נהנית מתשומת לב תיירותית וסקרנות רבה.


צורתה של לאוס כשל נחש הפוער את לועו, כשגופו נותר תלוי מאחור. הגוף הוא דרומה של המדינה ואילו אנחנו נתרכז ב"מרכז הלוע" - צפון לאוס "הקרוב". לצפון "הרחוק" (עיני הנחש, אם תרצו) - נקדיש כתבה נפרדת.
1 / 8
2 / 8
3 / 8
4 / 8
5 / 8
6 / 8
7 / 8
8 / 8

נזירים בודהיסטים הם מראה נפוץ בעיר לואנג פראבנג (צילום: Allie_Caulfield)
כשנגמר המקום בעיר... גרים על המים (צילום: jayarc)
מפלי גן עדן של קואנג סי (צילום: WIL)
ומי הניח את הכדים? תעלומה! (צילום: James Antrobus)
בשווקים של לאוס אפשר למצוא ה-כל (צילום: jayarc)
מה תרצו: עטלף, סרטן, חילזון או שרימפס? (צילום: Stefan Magdalinski)
הילדות שומרות על האחים הקטנים מגיל צעיר (צילום: Christian Bowman)
כד מאוד גבוה או אישה מאוד נמוכה? (צילום: rubixcuben)

מפת לאוס ונקודות העניין המתוארות בכתבה

להגדלת המפה יש ללחוץ על הפינה העליונה


הרצאות




העיר פונסוואן ותעלומת הכדים המסתוריים

אחד מיעדי הטיול המרתקים והמסקרנים ביותר בצפון לאוס הוא "מישור הכדים", המתפרש על פני 90 אתרי כדים, במחוז ש'יאנג-קואנג (Xiangkhouang). ניתן להגיע לכאן בטיסה קצרה מעיר הבירה ויינטיאן (Vientian), לנסוע לעיר פונסוואן (Phonsavan) ולצאת ממנה לטיולי יום. כארבעה אתרי כדים מרכזיים שוכנים בסביבתה, וכל אחד מהם ממוקם על גבעה שלמורדותיה פזורים כ- 250 כדי ענק. לכדים דגמים שונים, והם עשויים מאבן שאינה מצויה באזור. משקלם מגיע עד 600 ק"ג וגובהם עד שלושה מ'. הם קבלו את הכנוי "הכדים המיסתוריים", היות שמקורם אינו ידוע בוודאות, כמו גם התכלית שלשמה הם נוצרו. אחת מההשערות המובילות טוענת כי מדובר ב"כדי קבורה" של עם מקומי קדמון, שמעט ידוע על אודותיו. מישור הכדים יושב על חלק מנתיב הו-צ'י מין (Ho Chi Minh trail) שנועד להעברת נשק מסין ומצפון וייטנאם למורדים בדרום וייטנאם. למרבה הפלא, למרות ההפצצות הכבדות מאוד על האזור והמכתשים הגדולים שהן השאירו, לא נפגעו אתרי הכדים. די לבקר באחד-שניים מהאתרים, כדי להתרשם מהתופעה הייחודית.
פונסוואן, בירת המחוז שהפכה לנמל היציאה לטיולים באזור, היא עיר הטובלת בגבעות מוריקות. את שעות הבוקר המוקדמות רצוי להקדיש לביקור בשוק הבוקר המתקיים במרכז העיר, אליו מביאות נשות שבטי האזור את מרכולתן. העין לא שבעה ממגוון המאכלים המוצעים למכירה בשוק זה. אפשר לומר שמוצע בהם "כל דבר שזז, או שזז בעבר". השוק גם כולל מסעדות, בהן ניתן לטעום מאכלים מקומיים, אך מטיילים רבים נרתעים מחלק מהמטעמים, על שום הנראות שלהם, והעובדה שלא ברור מה הם מכילים. בעיר ישנן גם חנויות לממכר עבודות יד וגילופי עץ, והאטרקציות הנוספות השוכנות בקרבתה כוללות אגמים יפהפיים, מפלים מרהיבים ומעיינות חמים.
לינה בעיר פונסוואן

מישור הכדים שבלאוס
כדי ענק זרועים מסביב, ב"אתר מס' 1" ו"אתר מס' 2". מי הניח אותם? תעלומה...
(צילום:
CC Paul)

הכפרים של הצפון

לאוס שמרה על צביונה הייחודי לאורך השנים, זאת בשל מדיניות סגירות נוקשה שרווחה בעשורים שחלפו מאז השתחררה מעול השלטון הצרפתי (1949). אי לכך, אזורים רבים שמורים כבקפסולת זמן, על אורחות החיים המסורתיים שמאפיינים אותם. כך גם כפרי מחוז ש'יאנג-קואנג, שתושביהם שמרו על המנהגים, על סגנון הלבוש ועל שיטות הבנייה. בכפרים אלה מתגוררים שבטים ברמת חיים בסיסית בלבד. לבתים אין מים זורמים ורק לעיתים מגיע אליהם חשמל.

התושבים המקומיים אינם ששים לארח זרים, אלא אם הם מקבלים תמורה. ניתן לבקר באחד מכפרי שבט מונג (Hmong) החיים באזור זה. הכפר ממוקם בצד הכביש המוביל לעיר מואנג קון (Muang Khoune). השבט שיתף פעולה עם האמריקאים בזמן המלחמה, ורבים ממנו עברו לארצות הברית בתום הקרבות.
העיר מואנג-קון שוכנת באתר בו עמדה בעבר הבירה הקודמת, ש'יאנג קואנג, שעל שמה נקרא המחוז. העיר המקורית נהרסה בהפצצות האמריקאים במלחמת וייטנאם, ובכלל זה גם מקדשיה ובנייניה היפים מהתקופה הקולוניאלית הצרפתית. כזכר לנזקי ההפצצות הושארו שרידי מקדש וואט פיא (Wat Phia) במקומם, ובמקדש הוצב פסל גדול של בודהא. המקום משמש כיום מונומנט לזכר ימי המלחמה. בראש אחת הגבעות של העיר ניצבת סטופה בודהיסטית בשם תאט-פון (That Foun), בעלת מבנה קוני בגובה 30 מ'. סטופה זאת נפרצה על ידי נזיר סיני, שהלך שבי אחרי ספור עממי שנפוץ באזור, שכביכול הוטמן בבסיסה אוצר.
אנשי לאוס החביבים
בני השבט הצעירים מוכרים את עבודות היד ועוזרים לכלכלת המשפחה (צילום: CC Christian Bowman)

נסיעה חווייתית ללואנג פראבנג

את הדרך ממישור הכדים לעבר לואנג פראבנג (Luang Prabang) רצוי לעבור בנסיעה. הכביש מתפתל בין הרים וכפרים, דרך נוף משגע. זאת הזדמנות להתוודע לאזורים החקלאיים של לאוס, בהם מגדלים אורז, ירקות ומטעים של עצי טיק. במהלך הנסיעה ניתן לעצור ליד אגם נונג-טאנג (Nong Tang). בכפר דייגים השוכן לצד האגם אנו פוגשים את ה"טכנולוגיה" לציד ציפורים: מלכודת בעלת שתי רשתות, המופעלות במשיכת חבל על ידי אדם המסתתר בסמוך, בסככת ענפי גומא. עצירה נוספת אפשר לעשות במערת תאם-פרה (Tham Pra). זוהי מערה קארסטית טבעית, אשר שימשה כבית חולים ללוחמים בעת הקרבות של שנות ה- 70. כיום מעטר אותה פסל בודהא אחד בלבד המוצב בכניסה. ניתן לסייר בתוך המערה.
בכביש הראשי ויינטיאן- לואנג-פראבנג, לא רחוק מצומת הכבישים המחבר את מישור הכדים, מצויה תחנת עצירה של אוטובוסים ומשאיות בדרכן מהבירה לצפון המדינה ובחזרה. במקום זה ניתן לעצור לארוחה במסעדות מקומיות, המגישות שילוב של אוכל מקומי וסנדוויצ'ים העשוים מבגט ושלל מילויים בסגנון מערבי.
הכביש היפה ממשיך בין הרים קארסטיים וכפרים ציוריים, שנותרו אותנטיים. בשעות אחר הצהריים המאוחרות, לאחר נסיעה ארוכה, מגיעים לתחנה המרכזית של לואנג-פראבנג בירתה המלכותית הראשונה של לאוס. ייחודה של העיר הביא לכך שאונסק"ו הכריזה עליה כאתר לשימור עולמי, לכן חל איסור על כניסת רכב כבד המזהם את האויר למרכז העיר. את הדרך מהתחנה המרכזית למלון עושים ברכבים קטנים שמזהמים פחות. ברכבים כאלה, ובמיוחד בשתי רגלינו - משתמשים במהלך השהות בעיר.
כתבה על חגיגות השנה החדשה בעיר לואנג פראבנג
בדרך ללואנג ברבנג
נופים בדרך המשובשת לפרקים - הרים ירוקים וגידולים חקלאיים (צילום: CC Paul)

לואנג פראבנג - הבירה העתיקה

לואנג-פראבנג נמצאת במיקום אסטרטגי, במפגש הנהרות מקונג (Mekong) ונאם-חאן (Nam Khan). העיר היתה מקום מושבו של בית המלוכה האחרון של לאוס עד חזרתה של ויינטיאן להיות בירתה של המדינה. בהיותה בירה מלכותית הוקמו בה ארמונות ומקדשים בסגנונות בנייה שונים, החל מהמאה ה- 16. כ- 50 מהם עדיין עומדים על תילם. המקדשים הם יצירות אמנות מרהיבות והעיר נראית כמוזיאון פתוח, שבהחלט מצדיק את החלטת אונסק"ו.
מכיוון שהעיר לואנג-פראבנג קטנת ממדים, הסיור בה נערך בהליכה. את הסיור אפשר להתחיל במקדש וואט ויסואלאט (Wat Visounalat), שנבנה במאה ה -16, והוא המקדש העתיק ביותר שפעיל בעיר. כיום משמש המקדש כמוזיאון קטן המרכז תשמישי קודש בודהיסטים. ממנו ממשיכים למקדש סמוך מתחילת המאה ה- 19 - וואט אהאם (Wat Aham). שתי הדמויות המקבלות את הנכנסים למקדש, על יד גרם המדרגות, הן של ראוונה והאנומן מהאפוס ההינדי "ראמאינה". קירות המקדש מעוטרים בציורים של ארועים מחיי בודהה, וכן ציורים מאוחרים יותר שניכרת בהם ההשפעה של השילטון החילוני. מעבר לרחוב נמצא מפעל לייצור חוטי משי, שגם צובע אותם ומפיק מהם מוצרים שונים בשיטות עבודה ידניות. הביקור בו הוא חינם.
ממשיכים לאורך גדת נהר נאם-חאן עד שמגיעים לנקודת תצפית במקום שבו הוא נשפך למקונג. לצד התצפית ישנו שביל היורד למפגש הנהרות. גדר ושער ברזל קטן חוסמים את השביל, כדאי לפתוח את השער ולהמשיך לתצפית בנקודת החיבור של הנהרות. חוזרים לנקודת התצפית ומשם הדרך קצרה למקדש וואט ש'יאנג-תונג (Wat Xiengthong). מקדש זה שנבנה במאה ה- 16 הוא בעל חמישה גגות משופעים, המשתלבים בהרמוניה. המקום מגלם יותר מכל מקדש אחר את האלגנטיות והחן של הארכיטקטורה המיוחדת של לואנג-פראבנג.
כתבה על שייט בנהר המקונג
וואט ש'יאנג-תונג
מקדש וואט ש'יאנג-תונג היפהפה (צילום: CC saritravels)

בילויים בבירת התרבות של לאוס

הדבר המרתק ביותר בעיר לואנג-פראבנג הוא שוטטות ברחובות העיר העתיקה, שכמו כל אתר שאונסק"ו הכריזה עליו כאתר מורשת לשימור, גם הוא מקבל תשומת לב מוגברת בהיבט של שיפוץ ושיקום, תוך שמירה על המבנים המקוריים. המבנים המקוריים ובוודאי אלה שכבר שוקמו, הם פנינה ארכיטקטונית, ובהם שולבו מסעדות אותנטיות וחנויות מזכרות.
לא עוזבים את העיר לואנג-פראבנג ללא ביקור במוזיאון הלאומי של לאוס (Ho Kham), הממוקם בארמונו של מלך לאוס החל משנת בנייתו ב-1909 ועד הגליית המלך ב-1975. המוזיאון כולל את פסלו של בודהא, הנקרא פרה באנג (Pha Bang). פסל הבודהא בן 83 הסנטימטר הוא מהחשובים ביותר בכל יבשת אסיה. הפסל נוצר בין המאה ה-1 למאה ה-9 בסרי לנקה, ולבסוף מצא את דרכו לקמבודיה. הוא הובא ללואנג פראבאנג בשנת 1359, כאשר פה נגום הפך את האזור לבודהיסטי. בשנת 1545 הפסל הועבר לויינטיאן, בגלל פחד מפלישה בורמזית. מאז פסל הפרה באנג עשה את דרכו הלוך ושוב בין סיאם (תאילנד של ימינו), ויינטיאן ולואנג פרה באנג בגלל מתיחויות פוליטיות, אך לבסוף מצא את עצמו בלואנג פרבנג בשנת 1867, שם הוא נמצא עד היום. תושבי לאוס יגידו שפסל הפרה באנג תמיד רוצה לחזור לעיר שלו, ולכן לא משנה לאן הוא ילקח הוא לבסוף יחזור למקומו הטבעי, לואנג פראבנג.
לואנג-פראבנג מספקת גם אפשרויות בילוי לשעות הערב. במרכזה של העיר עומדת גבעת פו-סי (Phu Si). בשעות אחה"צ, בטרם שקיעת השמש, מטפסים לפסגתה בשביל המדרגות עד לנקודת התצפית. ממקום זה פרוס מבט נפלא על העיר וסביבותיה. מנקודת התצפית ניתן לראות את שקיעת השמש במימי נהר המאקונג, תוך שהשמים נצבעים באור נגוהות.
באחד הערבים מומלץ לחזות במופע ריקוד מסורתי (Royal Ballet, Phra-Lak Phra-Lam) המציג את סיפור הראמיאנה, כפי שניכר משמם הלאוטי של האחים לאקשמנה וראמה. המופע מתקיים בתיאטרון הלאומי, הממוקם באחד ממבני הארמון המלכותי לשעבר. מופע עם סיפור מיתולוגי הינדי נאיבי, אך צבעוני ומבוצע להפליא, תוך שימוש בכושרם האישי של השחקנים. לאחר המופע או בערב אחר, אפשר לעשות שופינג בשווקי הלילה (ה"קניונים" של לאוס) הפזורים במרכז העיר, או לשבת באחד מבתי הקפה הסמוכים לתיאטרון.
בתי מלון בעיר לואנג פראבנג
תצפית על העיר
תצפית מקסימה על העיר מגבעת פו-סי (צילום: CC Staffan Scherz)

אל מערות פאק-או

אל המערות מגיעים בשייט על נהר המקונג. מרציף בלואנג-פראבנג הנמצא ברחובTh Kham Khong , עולים על ספינה מסורתית, לשייט במעלה הנהר לעבר המערות המפורסמות של פאק-או (Pak Ou). לאחר כשעתיים מגיעים לאזור היפה ביותר של הנהר, האזור שבו גדות הנהר הן סלעים היורדים בתלילות לגובה המים, ובהם מערות קארסטיות. שתיים מבין המערות קיבלו מעמד של קדושות, ואלו המערות שבהן מבקרים. לאחר עגינה יורדים מהסירה, ובמדרגות שאינן אחידות בגובהן, מגיעים למערה העליונה, שבה חצוב פסל גדול של בודהה והיא משמשת מקדש טבעי. במערה התחתונה מוצבים מאות פסלי בודהה העשויים מחומרים שונים ובגדלים שונים, שהם תרומת יוצר הפסל, או פסלים שנאספו ברחבי המדינה והובאו לשם לאחסון ושמירה.

ממול למערות, מעברו השני של הנהר, נמצאת מסעדה, שמרפסתה משקיפה על הנהר והמערות, וכן על המקום שבו נשפך הנהר או (Ou) למקונג, ושעל שמו נקראות המערות. ארוחת צהרים בה היא חוויה נעימה. בדרך חזרה עוצרת הספינה בכפר באן מואנג-קאו (keo Ban Muang). בכפר זה עוסקים הכפריים בייצור מסורתי של משקה אלכהולי מאורז. הבקבוקים כוללים גם נחשים ובעלי חיים אחרים, שלהם סגולות רפואיות על פי מסורת המקומיים. כמו כן עוסקים בכפר זה בייצור נייר מתמיסת אורז, המעוטר בפרחים ועלים טבעיים, וכן במלאכות יד מסורתית, כגון אריגה ורקמה.

מערות פאק או מבחוץ

מערות פאק או מבפנים מערות פאק או מבפנים
ההגעה למערות - רק דרך הנהר, אך ההשקעה משתלמת!
(צילום עליון: CC Stefan Magdalinski, ימני תחתון: CC Kuruman, שמאלי תחתון: CC Wendy Harman)

מפלי קואנג-סי

חצי יום בחיק הטבע ניתן לבלות במפלי קואנג-סי (Kuang Si). בנסיעה של שעה בקירוב (29 קמ"ר דרומה מהעיר) או בשייט לאורך הנהר, מצוידים בבגדי רחצה, מגבות ובגדי החלפה, מגיעים למפלי המים המרשימים קואנג-סי. המפלים נופלים מגובה 50 מ', בשלוש מדרגות, ויוצרים בריכות בהן ניתן לרחוץ. המקום המטופח מאפשר לנפוש בין החורשות המקיפות את המפלים וליהנות מהנופים סביב. בכניסה למקום נמצא גן חיות קטן, הכולל מספר פרטים של דובים שחורים וטיגריס. לחיות נבנו כלובים בין עצי המקום, המדמים את חייהן בטבע. בהזמנה מראש ניתן לקבל במקום ארוחת צהריים, על שולחנות הפזורים בינות לעצים - פיקניק אמיתי.
מפלי קואנג סי המרהיבים
המפלים המרהיבים משרים רוגע ומרחיבים את הלב (צילום: CC Lee Render)

קבר "מגלה" מקדשי אנגקור למערב

במעבה היער, לא רחוק מהעיר לואנג פראבנג, נמצא קברו של החוקר והנטורליסט הצרפתי, בן המאה ה- 18, הנרי מוהוט (Henry Mouhot). הנרי הוא האדם שחשף למערב את מקדשי אנגקור שבקמבודיה, לאחר שהיו נסתרים בג'ונגלים שנים רבות. מעניין לציין כי בודהיסטים (הדת הנפוצה בלאוס) אינם עורכים קבורה, לכן כאשר ישנה מצבה - בדרך כלל היא שייכת דווקא לאדם שאינו ממוצא לאוטי. הטיול אל המקום נעים וקצר ומתאים לכולם.
כתבה על מקדשי אנגקור, קמבודיה

טיול בג'ולנגל הטרופי של לאוס
טיול בג'ולנגל הטרופי של לאוס (צילום: CC Guillaume Biau)

מידע נוסף

בתי מלון בעיר לואנג פראבנג - השוואת מחירים והזמנות

כתבות נוספות

נשות שמורת לאונג נמטה
שייט על המקונג

טיול לדרום לאוס
מידע וטיפים למטייל בלאוס


איציק אהרוני אודות הכותב
איציק אהרוני, בעל תואר שני בהנדסה. משנת 1981 עוסק, כתחביב, בארגון וליווי קבוצות במסלולים יחודיים ואיכותיים.
izhakaharoni@walla.com







מספר צפיות: 6261
2435



0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר