.jpg)
קיצור תולדותיה של לאוס
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין
לאוס, המדינה המסתורית ששמרה על דלתותיה סגורות למטיילים עד לפני כמה עשורים, מתהדרת בהיסטוריה מרתקת עמוסה תהפוכות ומשברים שעצבו את פניה ואת תרבותה הייחודית.
כאשר מטיילים במקום כלשהו, מעניין להכיר את עברו בכדי להבין כיצד הפך למה שהוא היום. בכתבה אנסה לעשות סדר, תוך מעבר כרונולוגי על קורותיה של לאוס, החל מהמאה ה- 13 ועד ימינו אנו.
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
בראשית הייתה לאוס... בימי קדם היה שטחה של לאוס כלול באימפריית "קאמר". במאה ה- 13 החלו שבטים תאיים, שנהדפו מיוננאן שבדרום סין, לחדור לשטחי הקיסרות הקמארית, והביאו לייסוד המדינות , סיאם, קמבודיה, וייטנאם ולאוס. עד היום נותרה בלאוס מורשת התרבות ההודית.
בשנת 1353, לאחר שנים של סכסוכים בין שבטים, הצליח המלך פַה-נְגום להקים בלאוס ממלכה מאוחדת, שבירתה הייתה לואנג פרבאנג. פה-נגום גם הכניס ללאוס את הבודהיזם. במהלך רוב השנים, נלחמה לאוס בשכנותיה, בעיקר בסיאם (תאילנד), אך גם קלטה ממנה ומ וייטנאם, השפעות תרבותיות ודתיות.
בעקבות לחץ מצד בורמה, העתיקה לאוס בשנת 1560, את בירתה מלואנג-פרבאנג אל ויינטיאן (וויאנג-צ'אן) . בשנת 1707 נתפלגה לאוס לשתי ממלכות עוינות, עם בירות נפרדות בלואנג-פרבאנג ו- ויינטיאן (וויאנג-צ'אן) . ממלכת ויאנג-צ'אן סופחה ב- 1828 לסיאם (תאילנד) וממלכת לואנג-פרבאנג שמרה על קיומה כמדינה, אך השפעת סיאם גברה בהדרגה.
אפשרויות לינה בלאוס
היסטוריה מוקדמת
בשנות ה- 60 של המאה ה- 19 גברה החדירה הצרפתית בווייטנאם של היום. צרפת סיפחה לאזורי שליטתה בוייטנאם את כל השטחים שממזרח למקונג. עם הזמן דרשה צרפת, ואף קיבלה מסיאם את כל לאוס שממזרח למקונג. בשנת 1904 סופחו ללאוס גם שטחים ממערב למקונג אולם במלחה"ע ה-2 שבו היפנים וסיפחו אותם חזרה לתאילנד . אחרי המלחמה, ב- 1946 הוחזרו שטחים אלו ללאוס. השלטון הצרפתי בלאוס קרס ב- 1940, אך שרידיו נותרו עד 1945, כאשר היפנים השתלטו כליל על המדינה. חודשים מספר אחר כך, נטלה תנועת "לאו איסאראק", שדגלה בעצמאות לאומית, את השלטון לידיה, אולם ב- 1946 חזרו הצרפתים, ומנהיגי העצמאות ברחו מן הארץ.
אפשרויות לינה בלאוס
כתבה על טיול לדרום לאוס
למרות כניסת הצרפתים – האוכלוסייה המקומית נותרה ענייה ומפגרת מבחינה טכנולוגית (צילום:
מאבקים בהקמת לאוס המאוחדת
כאשר שבו הצרפתים, הם הכירו בסיסאוואנג וונג, מלך לואנג פרבנג, כמלך על כל לאוס, וכך קמה מדינה מאוחדת. ב- 1949 נהייתה לאוס מדינה אוטונומית במסגרת "האיחוד הצרפתי" ורבים ממנהיגי לאו איסאראק חזרו לארץ. כמה מהם, ובראשם הנסיך סופָאנָאובנג, מנהיג הקומוניסטים, התקשרו עם הווייֶט-מינְהְ והקימו את התנועה פאתֶט-לאו ( Pathet Lao = "מדינת לאוס"). באפריל 1953 פלשו כוחות הוויט-מינה, בסיוע הפאתט-לאו, ללאוס. הצרפתים מנעו מהם את כיבוש לואנג-פרבאנג, אך הקומוניסטים השתלטו על שני מחוזות בצפון.
כתבה על עולם הטבע הנדיר של לאוס
בחירות דמוקרטיות והתחדשות מלחמת האחים
בהסכם ז'נבה (ביחס לחלוקת הודו-סין) ב- 1954, הוכרה עצמאות לאוס ונקבע ששטחי הפאתט-לאו ימוזגו עם שאר חלקי הארץ. ראש הממשלה, הנסיך סואנה פומה ( (Souvana Phuma , אחיינו של סופָאנָאוונג, דגל במדיניות ניטרלית. בבחירות ב- 1958 זכו הקומוניסטים ברבע מהקולות, דבר שגרם לימין להתארגן נגדם ולהקים ממשלה ללא אישור האסיפה הלאומית. ההסכם לאיחוד כוחות הפאתט-לאו עם הצבא המלכותי לא כובד והתחדשה מלחמת הגרילה בצפון. ב- 1960 עלה בתמיכת ארה"ב, הגנרל פמי נוסאוואן ( Phoumi Nosavan ), עצר את מנהיגי הקומוניסטים והעביר את פומה לתפקיד דיפלומטי. כמה חודשים מאוחר יותר התקיימה הפיכה נגד ו, ופומה חזר לשלטון. מלחמת האזרחים נמשכה.
ביוני 1962 הוקמה ממשלה קואליציונית בראשות סואנה פומה וסופָאנָאונג השמאלי ופומי נוסאוואן הימני מונו כשני סגניו. הממשלה הוקמה על סמך הסכם שכונה על שם שלושת חותמיו: "הסכם שלושת הנסיכים". בהסכם נקבע כי לאוס תשמור על מדיניות ניטרלית וכי כל אנשי הצבא הזרים יצאו מן הארץ. החלטות אלו אושרו בוועידה הבינלאומית לענייני לאוס שהתקיימה בז'נבה ובה השתתפו נציגי 14 מדינות בהן ארה"ב, ברית המועצות, סין צפון-וייטנאם ודרום-וייטנאם. ממשלת הקואליציה התפרקה ב-1963, משעבר ספָאנָאונג לשטחי הפאתט-לאו וקיבל סיוע נרחב מצפון ו וייטנאם וסין. חרף קיומה כביכול של ממשלת "קואליציה" משולשת - לפי ההסכם הבינ"ל משנת 1962, הייתה הארץ מחולקת למעשה, כשפאתט-לאו שולט במחוזות הצפון ומרחיב שלטונו בהתמדה, בסיוע של כוחות צפון-וייטנאמים מעבר לגבול. הללו ניצלו את שטחה של לאוס למעבר כוחות, וכבסיס אספקה במלחמתם באמריקאים ובדרום וייטנאם. בלאוס עבר נתיב האספקה מצפון ווייטנאם לכוחות הווייטקונג בדרום ווייטנאם ומכאן חשיבותה של לאוס לגבי המלחמה בוייטנאם.
ב- 1965 זנח סואנה פומה את מדיניותו הניטרלית והרשה למטוסי ארה"ב לתקוף את כוחות הפאתט לאו. באותה שנה ניסה פומה להחיות את הקואליציה המשולשת (ניטרליסטים, ימנים, קומוניסטים) שהייתה קיימת בעבר. הקומוניסטים החרימו את הבחירות ב- 1965 וב- 1967, ואת הממשלות שהורכבו בעקבותיהן, אך פומה השאיר להם משרות פנויות. גם לא כל כוחות הימין תמכו בממשלה. חלקם קשרו קשר להפיכה והעקבות הובילו אל הגנרל פומי נוסאוואן ששהה בגלות בתאילנד. מצד שני, כוחות צפון-ווייטנאמים השתמשו בלאוס כבסיס לפעולתם כנגד כוחות אמריקאיים וכוחות דרום-וייטנאמים. ניסיון של פעולה נגדית, מצד כוחות דרום-וייטנאם, ב- 1971, נכשל.
השתלטות הקומוניזם – כינון ה"רפובליקה העממית"
הסכמי שביתת הנשק בווייטנאם (1973) כללו התחייבות לכבד את השלמות ואת הניטרליות של לאוס. אך הקומוניסטים הן המקומיים והן כוחות צפון-וייטנאם התחזקו בהדרגה (במקביל למתרחש בווייטנאם). לאחר ניסיון כושל להקים קואליציה חדשה, בה שני הצדדים יהיו מיוצגים באופן שווה (ממשלת אחדות), פוזרה האסיפה הלאומית באפריל 1975.
משהשלימו הקומוניסטים את השתלטותם על ווייטנאם (באפריל 1975), לא היה מנוס מהתפתחות דומה בלאוס. כוחות הפאתט־לאו הרחיבו את שלטונם על כל הארץ, ונציגיהם בממשלה השתלטו על כל המיניסטריונים ועל עמדות המפתח. אחדים מראשי הימין נמלטו לתאילנד וראש הממשלה הורה שלא להתנגד לכוחות ה'פאתט-לאו' המשתלטים. אלו "התאחדו" עם הצבא, תחת שליטת הקומוניסטים. הפגנות המוניות תבעו להפסיק את הסיוע הכלכלי האמריקאי. ב- 3 בדצמבר 1975 הוכרז על ביטול המלוכה וכינון "רפובליקה עממית". השלטון הקומוניסטי החדש , עצר רבבות מפעילי המשטר הישן ואלפים מהם הושמו במחנות "חינוך מחדש" לתקופות ארוכות. מדי פעם נערכו "טיהורים". מספרם של הפליטים, בעיקר אלו שברחו לתאילנד, נאמד במאות אלפים. מהם כ- 300,000 בני שבטי מונג , שהתגייסו קודם לכוחות הימין והאמריקאים. המשק של לאוס, שהיה ממילא עני ובלתי מפותח, נפגע קשות במלחמות ותלותו בסיוע חוץ גברה. הסיוע בא עתה מברית המועצות ומגרורותיה. מעתה הייתה לאוס נתונה להשפעה ולחסות למעשה של וייטנאם, שהוסיפה להחזיק בה כוחות צבא ניכרים. בקיץ 1977 נחתם חוזה ידידות פורמלי בין המדינות. הזדהות זו עם ווייטנאם העכירה את היחסים של לאוס עם סין. ב- 1979 הוקפא הסיוע הסיני ואלפי טכנאים ומומחים סיניים עזבו את לאוס תוך האשמות הדדיות בחתרנות. החל מ- 1988 החלו הפליטים מתאילנד לחצות את המקונג ולשוב ללאוס. הממשלה הביעה נכונות לתת להם אדמה, לאחר שישהו ששה חודשים וישובו להיות אזרחים לאוטיים.
נפלים מתקופת המלחמה הם ממצא שכיח בשטחי לאוס. הפועלים הללו בוחנים את הפצצות שעלולות להיות קטלניות
(צילום: CC M_M)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
היסטוריה בעת החדשה של לאוס
לאוס עברה רעידת אדמה פוליטית במאי 1991. בקונגרס החמישי של " המפלגה המהפכנית הלאוטית" ( LPRP ), הוחלט לאמץ רפורמות לכיוון כלכלת שוק ולהזרים לפוליטביורו (הלשכה הפוליטית, ברוסית) דם חדש. באותו זמן בוטל הסמל המסורתי של הפטיש והמגל. התהליך החל כבר בקונגרס המפלגה ב- 1986, שבו לאוס הייתה בעצם המדינה הראשונה שאימצה את ה"פרסטרויקה" ( ). סיסמת המדינה שהייתה קודם: "שלום, עצמאות, דמוקרטיה, איחוד וסוציאליזם", שונתה ל"שלום, עצמאות, דמוקרטיה, איחוד ושגשוג". החלק האחרון הוא רק תקווה עבור הארץ הענייה ביותר בדרום־מזרח אסיה. אך הוא משקף את הראליסטיקה, שאם לאוס לא הייתה עוזבת את הדרך הסוציאליסטית, היה לה קשה מאוד לחלץ את עצמה מתוך ה"בוץ" שיצרו 15 שנות דבקות במרקסיזם.
באוגוסט 1991, עם פתיחת מועצת העם העליונה, הכריז הנשיא האחרון קייסון פומיהן ( Kaysone Phomihane ) כי סוציאליזם הוא עדיין המטרה, אך לטווח ארוך. כרגע לאוס נמצאת בשלב של "חשיבה מחודשת" ( Chin Thanakan Mai ).
הנשיא נפטר בנובמבר 1992, בגיל 71. יד ימינו, הנסיך סואופנואוונג ( Souphanouvong ), מת שלוש שנים מאוחר יותר (בינואר 1995). נאמר על פומיהאן, שהיה יותר זקן ממה שנראה, גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה אידיאולוגית. הוא היה יו"ר "מפלגת העם המהפכנית הלאוטית" ( LPRP ) מאז 1950 וקיבל הנחיות מהו-צ'י-מין. לאחר שהנהיג את ממשלת ההתנגדות הלאוטית -'הפאתט־לאו' ( Pathet Lao ) - ממערות בפרובינציית Sam Neua שבצפון, קייסונה תפס את עמדת המנהיגות הראשית, עם ביטול המלוכה ב- 1975. מאוחר יותר עמד מאחורי רפורמות השוק בלאוס, בעקבות הדוגמה של האנוי. כמה שנים לפני מותו, ויתר על ראשות הממשלה לטובת נשיאות. מותו שינה מעט מאוד.
Nouhak Phousavanah - נהג משאית בעברו, בן 78, החליף אותו בנשיאות. ראש הממשלה שנבחר בבחירות שנערכו אחרי מות פומיהאנה, היה גנרל קמאטאי סיפנדון ( Kamatai Siphandon ), שכמה שנים קודם לכן השתלט על ה- LPRP .
חלוקים בין שני עולמות – ההשקעות הזרות והפחד מהתחלואים שהן מביאות עמן
בשנת 1986, טרם שהפרסטרויקה התבססה בברה"מ לשעבר, קיבלה המפלגה מכניזם כלכלי חדש: מעבר מתכנון מרכזי למה שמכונה כיום "סוציאליזם שוק", בדומה למוכר מסין. הציפיות היו מרקיעות שחקים, אך בדומה לשכנתה וייטנאם, החופש הכלכלי לא לווה בגלאסנוסט פוליטי. המפלגה המונוליטית לא הראתה סימן לקשר קפיטליזם עם דמוקרטיה. הקומוניזם הלאוטי היה תמיד צייתן יחסית והיה רחוק מפלורליזם פוליטי. החוקה הלאוטית הראשונה, מאז שהקומוניסטים עלו לשלטון ב- 1975, אושרה ב- 1975. השיטה הפוליטית מוגדרת כ"דמוקרטיה עממית", אך עדיין מתנגדת לרפורמות רבות מפלגות.
ברחובות המנומנמים של הסיכוי לאירועים כמו "מהומות טיאנאנמן" נראים מרוחקים, אך האירועים של סוף שנות ה- 80 ותחילת שנות ה- 90 במזרח אירופה, הדליקו נורת אזהרה. אמת, יותר אנשים דואגים לארוחה הבאה שלהם, מאשר לדמוקרטיה רבת מפלגות. הדאגה העיקרית של ההנהגה הלאוטית, ובעניין זה משתקפת דאגת משטרים אחרים באסיה, היא מסכנת "ההתמערבות". החשש הוא שהרפורמות הכלכליות מביאות עמן, בנוסף להשקעות זרות וצריכת מוצרים, גם תאוות בצע, שחיתות, ושאר תחלואים חברתיים, מסמים ועד זנות. הדבר בא לידי ביטוי בקונגרס המפלגה, שהתכנס ב- 1996. המשקיפים צפו כיצד מעצבי הרפורמות הכלכליות מאשימים את ההשקעות התאיות בהבאת תחלואים חברתיים מתאילנד. גם אם הרפורמות הכלכליות לא יידחו, לא יהיה כאן - בטווח הקרוב - קפיטליזם ללא שליטה, מחשש לסחף חברתי.
"המפלגה" של לאוס
הגוף השולט בלאוס הוא " מפלגת העם המהפכנית" ( LPRP ), שהמודל שלה הוא המפלגה הקומוניסטית בוייטנאם. המפלגה נשלטת על-ידי קונגרס המפלגה, המתכנס כל ארבע או חמש שנים, לבחירת מנהיגי המפלגה. האידיאל של המפלגה הוא " הדיקטטורה של הפרולטריון", כפי שהוכרז על יד מזכ"ל המפלגה קייסונה פומיהאנה ( Kaysone Phomihane ). למרות ההכרזה על "פרולטריוניזם", חברות במפלגה הייתה מורכבת מאיכרים ומשבטי הרים, משבטים שונים. אם כי מספר הפועלים העירוניים הולך ועולה מאז מהפכת 1975. הגוף העיקרי במפלגה, כמו בארצות קומוניסטיות אחרות, הוא הלשכה הפוליטית הפוליטביורו ( Politburo ), אשר באופן רשמי מקבל את כל ההחלטות הפוליטיות. גופים מפלגתיים נוספים הם "המועצה המרכזית" ו"המזכירות הקבועה". בתיאוריה, חברי הפוליטביורו נבחרים על ידי מועצת המפלגה המרכזית. במציאות - מכיוון שהמזכ"ל של הפוליטביורו ומזכירות המועצה המרכזית הם אדם אחד אז הוא גם נשיא מדינה. למעשה, כל חברי הגופים המפלגתיים מצורפים כחברים על ידי אותו אדם, הנתמך בקביעות על ידי וייטנאם.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבה על עולם הטבע הנדיר של לאוס
ביוני 1962 הוקמה
השתלטות הקומוניזם – כינון ה"רפובליקה העממית"
הסכמי שביתת הנשק בווייטנאם (1973) כללו התחייבות לכבד את השלמות ואת הניטרליות של לאוס. אך הקומוניסטים הן המקומיים והן כוחות צפון-וייטנאם התחזקו בהדרגה (במקביל למתרחש בווייטנאם). לאחר ניסיון כושל להקים קואליציה חדשה, בה שני הצדדים יהיו מיוצגים באופן שווה (ממשלת אחדות), פוזרה האסיפה הלאומית באפריל 1975.
משהשלימו הקומוניסטים את השתלטותם על ווייטנאם (באפריל 1975), לא היה מנוס מהתפתחות דומה בלאוס. כוחות הפאתט־לאו הרחיבו את שלטונם על כל הארץ, ונציגיהם בממשלה השתלטו על כל המיניסטריונים ועל עמדות המפתח. אחדים מראשי הימין נמלטו לתאילנד וראש הממשלה הורה שלא להתנגד לכוחות ה'פאתט-לאו' המשתלטים. אלו "התאחדו" עם הצבא, תחת שליטת הקומוניסטים. הפגנות המוניות תבעו להפסיק את הסיוע הכלכלי האמריקאי. ב- 3 בדצמבר 1975 הוכרז על ביטול המלוכה וכינון "רפובליקה עממית". השלטון הקומוניסטי החדש , עצר רבבות מפעילי המשטר הישן ואלפים מהם הושמו במחנות "חינוך מחדש" לתקופות ארוכות. מדי פעם נערכו "טיהורים". מספרם של הפליטים, בעיקר אלו שברחו לתאילנד, נאמד במאות אלפים. מהם כ- 300,000 בני שבטי מונג , שהתגייסו קודם לכוחות הימין והאמריקאים. המשק של לאוס, שהיה ממילא עני ובלתי מפותח, נפגע קשות במלחמות ותלותו בסיוע חוץ גברה. הסיוע בא עתה מברית המועצות ומגרורותיה. מעתה הייתה לאוס נתונה להשפעה ולחסות למעשה של וייטנאם, שהוסיפה להחזיק בה כוחות צבא ניכרים. בקיץ 1977 נחתם חוזה ידידות פורמלי בין המדינות. הזדהות זו עם ווייטנאם העכירה את היחסים של לאוס עם סין. ב- 1979 הוקפא הסיוע הסיני ואלפי טכנאים ומומחים סיניים עזבו את לאוס תוך האשמות הדדיות בחתרנות. החל מ- 1988 החלו הפליטים מתאילנד לחצות את המקונג ולשוב ללאוס. הממשלה הביעה נכונות לתת להם אדמה, לאחר שישהו ששה חודשים וישובו להיות אזרחים לאוטיים.
נפלים מתקופת המלחמה הם ממצא שכיח בשטחי לאוס. הפועלים הללו בוחנים את הפצצות שעלולות להיות קטלניות
(צילום: CC M_M)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
היסטוריה בעת החדשה של לאוס
לאוס עברה רעידת אדמה פוליטית במאי 1991. בקונגרס החמישי של " המפלגה המהפכנית הלאוטית" ( LPRP ), הוחלט לאמץ רפורמות לכיוון כלכלת שוק ולהזרים לפוליטביורו (הלשכה הפוליטית, ברוסית) דם חדש. באותו זמן בוטל הסמל המסורתי של הפטיש והמגל. התהליך החל כבר בקונגרס המפלגה ב- 1986, שבו לאוס הייתה בעצם המדינה הראשונה שאימצה את ה"פרסטרויקה" ( ). סיסמת המדינה שהייתה קודם: "שלום, עצמאות, דמוקרטיה, איחוד וסוציאליזם", שונתה ל"שלום, עצמאות, דמוקרטיה, איחוד ושגשוג". החלק האחרון הוא רק תקווה עבור הארץ הענייה ביותר בדרום־מזרח אסיה. אך הוא משקף את הראליסטיקה, שאם לאוס לא הייתה עוזבת את הדרך הסוציאליסטית, היה לה קשה מאוד לחלץ את עצמה מתוך ה"בוץ" שיצרו 15 שנות דבקות במרקסיזם.
באוגוסט 1991, עם פתיחת מועצת העם העליונה, הכריז הנשיא האחרון קייסון פומיהן ( Kaysone Phomihane ) כי סוציאליזם הוא עדיין המטרה, אך לטווח ארוך. כרגע לאוס נמצאת בשלב של "חשיבה מחודשת" ( Chin Thanakan Mai ).
הנשיא נפטר בנובמבר 1992, בגיל 71. יד ימינו, הנסיך סואופנואוונג ( Souphanouvong ), מת שלוש שנים מאוחר יותר (בינואר 1995). נאמר על פומיהאן, שהיה יותר זקן ממה שנראה, גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה אידיאולוגית. הוא היה יו"ר "מפלגת העם המהפכנית הלאוטית" ( LPRP ) מאז 1950 וקיבל הנחיות מהו-צ'י-מין. לאחר שהנהיג את ממשלת ההתנגדות הלאוטית -'הפאתט־לאו' ( Pathet Lao ) - ממערות בפרובינציית Sam Neua שבצפון, קייסונה תפס את עמדת המנהיגות הראשית, עם ביטול המלוכה ב- 1975. מאוחר יותר עמד מאחורי רפורמות השוק בלאוס, בעקבות הדוגמה של האנוי. כמה שנים לפני מותו, ויתר על ראשות הממשלה לטובת נשיאות. מותו שינה מעט מאוד.
Nouhak Phousavanah - נהג משאית בעברו, בן 78, החליף אותו בנשיאות. ראש הממשלה שנבחר בבחירות שנערכו אחרי מות פומיהאנה, היה גנרל קמאטאי סיפנדון ( Kamatai Siphandon ), שכמה שנים קודם לכן השתלט על ה- LPRP .
חלוקים בין שני עולמות – ההשקעות הזרות והפחד מהתחלואים שהן מביאות עמן
בשנת 1986, טרם שהפרסטרויקה התבססה בברה"מ לשעבר, קיבלה המפלגה מכניזם כלכלי חדש: מעבר מתכנון מרכזי למה שמכונה כיום "סוציאליזם שוק", בדומה למוכר מסין. הציפיות היו מרקיעות שחקים, אך בדומה לשכנתה וייטנאם, החופש הכלכלי לא לווה בגלאסנוסט פוליטי. המפלגה המונוליטית לא הראתה סימן לקשר קפיטליזם עם דמוקרטיה. הקומוניזם הלאוטי היה תמיד צייתן יחסית והיה רחוק מפלורליזם פוליטי. החוקה הלאוטית הראשונה, מאז שהקומוניסטים עלו לשלטון ב- 1975, אושרה ב- 1975. השיטה הפוליטית מוגדרת כ"דמוקרטיה עממית", אך עדיין מתנגדת לרפורמות רבות מפלגות.
ברחובות המנומנמים של הסיכוי לאירועים כמו "מהומות טיאנאנמן" נראים מרוחקים, אך האירועים של סוף שנות ה- 80 ותחילת שנות ה- 90 במזרח אירופה, הדליקו נורת אזהרה. אמת, יותר אנשים דואגים לארוחה הבאה שלהם, מאשר לדמוקרטיה רבת מפלגות. הדאגה העיקרית של ההנהגה הלאוטית, ובעניין זה משתקפת דאגת משטרים אחרים באסיה, היא מסכנת "ההתמערבות". החשש הוא שהרפורמות הכלכליות מביאות עמן, בנוסף להשקעות זרות וצריכת מוצרים, גם תאוות בצע, שחיתות, ושאר תחלואים חברתיים, מסמים ועד זנות. הדבר בא לידי ביטוי בקונגרס המפלגה, שהתכנס ב- 1996. המשקיפים צפו כיצד מעצבי הרפורמות הכלכליות מאשימים את ההשקעות התאיות בהבאת תחלואים חברתיים מתאילנד. גם אם הרפורמות הכלכליות לא יידחו, לא יהיה כאן - בטווח הקרוב - קפיטליזם ללא שליטה, מחשש לסחף חברתי.
"המפלגה" של לאוס
הגוף השולט בלאוס הוא " מפלגת העם המהפכנית" ( LPRP ), שהמודל שלה הוא המפלגה הקומוניסטית בוייטנאם. המפלגה נשלטת על-ידי קונגרס המפלגה, המתכנס כל ארבע או חמש שנים, לבחירת מנהיגי המפלגה. האידיאל של המפלגה הוא " הדיקטטורה של הפרולטריון", כפי שהוכרז על יד מזכ"ל המפלגה קייסונה פומיהאנה ( Kaysone Phomihane ). למרות ההכרזה על "פרולטריוניזם", חברות במפלגה הייתה מורכבת מאיכרים ומשבטי הרים, משבטים שונים. אם כי מספר הפועלים העירוניים הולך ועולה מאז מהפכת 1975. הגוף העיקרי במפלגה, כמו בארצות קומוניסטיות אחרות, הוא הלשכה הפוליטית הפוליטביורו ( Politburo ), אשר באופן רשמי מקבל את כל ההחלטות הפוליטיות. גופים מפלגתיים נוספים הם "המועצה המרכזית" ו"המזכירות הקבועה". בתיאוריה, חברי הפוליטביורו נבחרים על ידי מועצת המפלגה המרכזית. במציאות - מכיוון שהמזכ"ל של הפוליטביורו ומזכירות המועצה המרכזית הם אדם אחד אז הוא גם נשיא מדינה. למעשה, כל חברי הגופים המפלגתיים מצורפים כחברים על ידי אותו אדם, הנתמך בקביעות על ידי וייטנאם.
מידע נוסף
כתבות נוספות
נפלים מתקופת המלחמה הם ממצא שכיח בשטחי לאוס. הפועלים הללו בוחנים את הפצצות שעלולות להיות קטלניות
(צילום:
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »באוגוסט 1991, עם פתיחת מועצת העם העליונה,
חלוקים בין שני עולמות – ההשקעות הזרות והפחד מהתחלואים שהן מביאות עמן
בשנת 1986, טרם שהפרסטרויקה התבססה בברה"מ לשעבר, קיבלה המפלגה מכניזם כלכלי חדש: מעבר מתכנון מרכזי למה שמכונה כיום "סוציאליזם שוק", בדומה למוכר מסין. הציפיות היו מרקיעות שחקים, אך בדומה לשכנתה וייטנאם, החופש הכלכלי לא לווה בגלאסנוסט פוליטי. המפלגה המונוליטית לא הראתה סימן לקשר קפיטליזם עם דמוקרטיה. הקומוניזם הלאוטי היה תמיד צייתן יחסית והיה רחוק מפלורליזם פוליטי. החוקה הלאוטית הראשונה, מאז שהקומוניסטים עלו לשלטון ב- 1975, אושרה ב- 1975. השיטה הפוליטית מוגדרת כ"דמוקרטיה עממית", אך עדיין מתנגדת לרפורמות רבות מפלגות.
ברחובות המנומנמים של הסיכוי לאירועים כמו "מהומות טיאנאנמן" נראים מרוחקים, אך האירועים של סוף שנות ה- 80 ותחילת שנות ה- 90 במזרח אירופה, הדליקו נורת אזהרה. אמת, יותר אנשים דואגים לארוחה הבאה שלהם, מאשר לדמוקרטיה רבת מפלגות. הדאגה העיקרית של ההנהגה הלאוטית, ובעניין זה משתקפת דאגת משטרים אחרים באסיה, היא מסכנת "ההתמערבות". החשש הוא שהרפורמות הכלכליות מביאות עמן, בנוסף להשקעות זרות וצריכת מוצרים, גם תאוות בצע, שחיתות, ושאר תחלואים חברתיים, מסמים ועד זנות. הדבר בא לידי ביטוי בקונגרס המפלגה, שהתכנס ב- 1996. המשקיפים צפו כיצד מעצבי הרפורמות הכלכליות מאשימים את ההשקעות התאיות בהבאת תחלואים חברתיים מתאילנד. גם אם הרפורמות הכלכליות לא יידחו, לא יהיה כאן - בטווח הקרוב - קפיטליזם ללא שליטה, מחשש לסחף חברתי.
"המפלגה" של לאוס
הגוף השולט בלאוס הוא " מפלגת העם המהפכנית" ( LPRP ), שהמודל שלה הוא המפלגה הקומוניסטית בוייטנאם. המפלגה נשלטת על-ידי קונגרס המפלגה, המתכנס כל ארבע או חמש שנים, לבחירת מנהיגי המפלגה. האידיאל של המפלגה הוא " הדיקטטורה של הפרולטריון", כפי שהוכרז על יד מזכ"ל המפלגה קייסונה פומיהאנה ( Kaysone Phomihane ). למרות ההכרזה על "פרולטריוניזם", חברות במפלגה הייתה מורכבת מאיכרים ומשבטי הרים, משבטים שונים. אם כי מספר הפועלים העירוניים הולך ועולה מאז מהפכת 1975. הגוף העיקרי במפלגה, כמו בארצות קומוניסטיות אחרות, הוא הלשכה הפוליטית הפוליטביורו ( Politburo ), אשר באופן רשמי מקבל את כל ההחלטות הפוליטיות. גופים מפלגתיים נוספים הם "המועצה המרכזית" ו"המזכירות הקבועה". בתיאוריה, חברי הפוליטביורו נבחרים על ידי מועצת המפלגה המרכזית. במציאות - מכיוון שהמזכ"ל של הפוליטביורו ומזכירות המועצה המרכזית הם אדם אחד אז הוא גם נשיא מדינה. למעשה, כל חברי הגופים המפלגתיים מצורפים כחברים על ידי אותו אדם, הנתמך בקביעות על ידי וייטנאם.
מידע נוסף
כתבות נוספות
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין, PhD מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות
|
