לא על היין לבדו:
אוכלים ושותים בעמק דורו
מאת: ירדן גור


מרבדי הכרמים היפהפיים, המכסים כל פיסה טובה של אדמה בעמק נהר דורו, הם סימן ההיכר של האזור, והם המבשרים על כניסתכם לממלכת היין של פורטוגל. כאן, קצב החיים מתאים את עצמו לזמן שלוקח ללגום כוס יין פורט, לפני או אחרי ארוחה בעלת שלוש מנות לפחות – המתפרסת עד שעת הארוחה הבאה...


כדי להכיר באמת ומקרוב את חייהם ותרבותם של תושבי מקום כלשהו, לא מספיק לבקר, לצלם ולהתרשם מסגנון הבנייה הייחודי. כדי באמת להבין תרבות מסוימת – צריך לטעום אותה. בעמק נהר דורו יש הרבה תרבות לטעום, יינות נפלאים ואוכל מסורתי, כפי שאפרט בכתבה.

1 / 8
2 / 8
3 / 8
4 / 8
5 / 8
6 / 8
7 / 8
8 / 8

עמק נהר דורו נפרס על כף היד מתצפית סמוכה ליקב (צילום: ירדן גור)
יינות הפורט של גרהאם משנים נבחרות נחים במרתף (צילום: באדיבות Graham's)
הענבים נמעכים ברגליים חשופות ומתחילים לתסוס (צילום: ירדן גור)
מנמל העיר פורטו עוזבות הספינות שמובילות את הפורט לרחבי העולם (צילום: ירדן גור)
מאפה מקומי מתוק מתוק וטעים (צילום: ירדן גור)
זה מה שקורה כשלא יורקים את הטעימות... (צילום: ירדן גור)
את הגפנים צריך לבצור בדיוק בתזמון הנכון (צילום: ירדן גור)
ברניקלס - מנת פתיחה פופלרית, מן הים (צילום: ירדן גור)


הערים המוזכרות בכתבה: פורטו (A), וילה נובה דה גאיה (B), רגואה (C) ולאמגו (D), יקבים מומלצים לביקור
ושני יקבים בהם ניתן ללון: 
קינטה קאסה אמרלה  |  קינטה דה טימפיירה
להגדלת המפה לחצו על הפינה העליונה


אירופה



עמק דורו – אי ים תיכוני בפורטוגל האטלנטית 

אם תציצו מהחלון בעודכם נוסעים לרוחבה של צפון פורטוגל, החל מהעיר פורטו (Porto) ומערבה  לאורך נהר דורו (Douro), לפתע תחושו כיצד הנוף משתנה אל מול עיניכם, ההרים מתקמטים ומזדקרים והעמקים שנפערים ביניהם מתמלאים בגפנים. עצי האקליפטוס, שיובאו במיוחד לשימוש בתעשיית הנייר, מפנים את מקומם לעצי תפוזים, שקדים, דובדבנים וערמונים. מטעי זיתים מבצבצים בין גדרות העץ, תומכים בשורשיהם בטרסות, מחזיקים את הקרקע ומסמנים את הגבולות בין החלקות השונות.
 
המיקרו-אקלים המקומי בעמק נהר דורו, שנובע מחסימת הלחות והרוח האטלנטית על ידי ההרים, מתאים לסוגים שונים של גידולים ים תיכוניים באופיים. כך נוצר לו "אי ים תיכוני" בפורטוגל האטלנטית – מקור הצלחתו של האזור בתחום היין והגסטרונומיה – שנהנה מכל העולמות. 


מומלץ להגיע לכאן עם רכב שכור, עמו תוכלו "לשוטט" בין הכפרים והכרמים, וכאן ממש אין צורך ברכב שטח כדי ליהנות מכבישים שהם רק שלכם.
השכרת רכב בפורטוגל  |  לינה בעמק נהר דורו
 
עמק נהר דורו
עצי זית, הדרים, שקדים וכמובן  גפנים, בשמיכת תלאים פורטוגזית (צילום: ירדן גור)


שותים כדי להתחמם – עליית קרנם של יינות הפורט

נדמה שהיין תמיד היה פה, מלווה את חייהם של בני המקום. בתחילה היה מיוצר לתצרוכת עצמית במסגרת משפחתית – יין שולחני יבש וחצי יבש, במגוון גרסאות. היין המקומי מכיל בלנד של זנים שונים, ששמם קשה להגייה. גם כיום, אותם יינות משובחים עדיין מיוצרים, אך הם מחווירים לעומת הכוכב האמיתי של המחוז: יין הפורט.
 
כמו הרבה דברים טובים, גם יין הפורט נוצר כפתרון יצירתי לבעיה קשה. ומה היו הבעיות הקשות של תחילת המאה ה- 17? מחסור עז בבריטניה ביינות בורדו צרפתיים, בעקבות חרם על הייצוא  שהוכרז עם תחילתה של מלחמת הירושה הספרדית. אל הריק שנוצר נשאבה פורטוגל כיצרנית יין ראשית. בשל המרחק, חביות רבות לא שרדו את ההפלגה, היין התקלקל ונפגם. ימאים שהכניסו מעט ברנדי ליין שעל סיפונם, כדי לחזק אותו ולהתחמם במהלך המסע, מצאו בטעות את הפתרון המושלם: הברנדי עוצר את תהליך התסיסה של היין, מעלה בו את אחוז האלכוהול, ומאפשר לענבים לשמור על מתיקותם ובאופן קוסמי – להתאים לחיך הבריטי כמו כפפה ליד.
סיור יין בחבל דורו
במוזיאון היין שבעיר רגואה מוצגת ההיסטוריה המרתקת שהביאה לעולם את יין הפורט (צילום: ירדן גור)
 

חוק הטבע של הגפנים השורדות

"את הגפנים אנחנו משקים כשנתיים ולאחר מכן הן מתקיימות ממי גשמים בלבד", מספר לנו טומס המדריך באנגלית רהוטה, תוך שהוא מכניס אותנו אל מבנה הצפחה המודרני, שנראה כאילו הונחת במקום על ידי יצורים מכוכב אחר. "הגפנים צריכות לסבול", הוא מוסיף, "הן דואגות לעצמן וכך מתחזקות". "ומי שלא שורדת..?", אני חוששת לגורלן וטומס עונה מייד: "מפנה את מקומה לגפן חזקה וראויה יותר".

את הגישה הפוריטנית הזו משמרים עד היום בעמק דורו בכלל ובכרמים של קינטה דו ולאדו (
Quinta Do Vallado) בפרט. את הענבים הקטנים והמתוקים להחריד קוטפות הנשים בידיהן העדינות והתנובה מובלת אל הגת בקופסאות קטנות, שמונעות מעיכה בטרם עת, לדריכה ראשונה. גם היום כמו אז, דורכים כאן חלק מהענבים ברגליים חשופות במשך שעות, לפעמים גם בריקוד ובשירה. הדורכים מעידים בחיוך שזה מה ששומר על כפות רגליהם מעודנות כל כך, כמו לאחר טיפול פילינג... והתוצאה? במקום מייצרים בעיקר יינות יבשים וחצי יבשים נפלאים, בכמה רמות, שמתאימים גם למי שאוהב יין קליל וצעיר. לצידם – כי אי אפשר להתכחש למסורת – נחים על המדף יינות פורט מיושנים. האורחים מוזמנים לטעום מספר סוגי יין שונים, בשולחן עץ ארוך ומשותף לכולם.
הזמנת ביקור ביקב  |  כתבות על טיולי יקבים ויין
 
קינטה בדורו
מחירים שפויים ליינות מצוינים, היקב של קינטה דו ולאדו (צילום: ירדן גור)


יינות פורט - רובי'ס, טוני'ס ומה שביניהם

באופן מסורתי משפחת יינות הפורט מחולקת לשני סוגים שונים, שלכל אחד מהם קשת צבעים, ריחות וטעמים, המעידים על גילו ועל איכותו:
רובי (
Ruby) – יינות צעירים יחסית, שיושנו במכלי נירוסטה או עץ גדולים, צבעם בורדו עז וטעמם פירותי וטבעי יותר. אפשר להבחין בהם בארומה של אוכמניות ודומדמניות.    
טוני (
Tawny) – יינות המתיישנים בחביות עץ אלון קטנות, מה שמוביל לחשיפה מבוקרת לחמצן ולפיתוח טעמים מורכבים יותר. עם השנים צבעם מתבהר לגווני ענבר, וטעמיהם מתפתחים לכיוון אגוזים, קרמל, וניל ותבלינים כמו קינמון. ככל שיין הטוני מתיישן יותר, כך צבעו בהיר יותר ואופיו מורכב ועדין יותר.
בנוסף, קיים גם יין פורט לבן, המיוצר מענבים לבנים, טעמו הקליל מזכיר דבש, תפוחים ואפרסקים, וככל שהוא מתיישן צבעו הופך כהה ועמוק.

אחרון חביב הוא יין הווינטג' שנחשב ליין הפורט המשובח ביותר. לא בכל שנה ניתן לייצרו, חייבים להיות תנאים מאוד מסוימים ונדע האם הייתה זו שנה טובה רק בדיעבד – כשנתיים לאחר שהיין התיישן בחבית. יין הווינטג' לא מסונן לפני שמוכנס לבקבוק ולכן ממשיך בתהליך ההתיישנות עד לרגע חליצת הפקק, אי לכך, יינות וינטג' בני אותו מחזור יהיו בעלי טעם שונה, כתלות בשנה שבה נפתח הבקבוק.


"תטעמי עם האף!" גוערת בי בחיבה חברתי האירית, כשכוס היין כבר מונפת לפניי, במסלול ישיר אל הפה. אני בולמת את עצמי ברגע האחרון ותוחבת את האף למפתח הכוס הדקיקה. "ארומה של...", אני מאמצת את בולבוסי ההרחה, "וניל, מוקה, קפה..." – היא משלימה את המשפט ואני מהנהנת בהסכמה. עכשיו אפשר גם לשתות. החלק המהנה בטעימת יינות הפורט (מעבר לטעם) הוא שלמידתם היא די מהירה  בתוך זמן קצר לומדים להבחין בין הסוגים השונים, ומכתירים את החביב עליכם.
כתבה עם מדריך לסיורי יין בעולם
 
טעימת יינות בגראהם
כותבת הכתבה מנסה לשתות לפני שעוד מישהו יעיר לה שאת היין צריך בכלל לירוק...

יינות פורט, טוניס ורוביס
רואים כיצד הצבע מתבהר ככל שהיין מבוגר יותר? (צילום: ירדן גור)




קינטה קאסה אמרלה – היין שאוהב ויוואלדי

אני באופן אישי התאהבתי ביין הפורט הלבן, ובאופן ספציפי – בזה שמיוצר אי שם באמצע הדרך בין הערים לאמגו (Lamego) ורגואה (Régua, או בשמה המלא Peso da Régua), בקינטה משפחתית אותנטית שאת שמה קיבלה מצבע המבנה: קינטה קאסה אמרלה (Quinta da Casa Amarela) – "הקינטה של הבית הצהוב". מזה שלושה דורות מייצרים כאן יין פורט משובח בשיטות מסורתיות. הגפנים מטופחות באמצעים השומרים על הטבע, בחקלאות בת קיימא, הדברה אקולוגית ופתרונות יצירתיים ידידותיים לסביבה.

ג'יל (Gil Regueiro) מקבל את פנינו בחדר צונן, עם יינות ישנים מאוד המתיישנים בחביות  מאזין ל"ארבע העונות" של ויוואלדי ומתיישן לו. כאן זה המקום המושלם לסדנת יין וטעימות, לצד מאכלים מסורתיים – קציצות דג בקלה על מצע כרוב מבושל ובול'ה (Bola) – לחם ממולא בבשר.

כאן אני מגלה שלא רק האנשים של חבל דורו חמים: אבני הצפחה שמאפיינות את האזור סופגות את החום במהלך היום ומשחררות אותו לאיטן בלילה, כך שנחסך מהגפנים המעבר החד שבין חום היום לצינת הליל. זהו סוד הקסם לגידול ענבי יין פורט מתוקים ומוצלחים.

לינה בקינטה קאסה אמרלה  |  בתי מלון בעיר לאמגו
 
  קינטה קאסה אמרלה, יקב בעמק דורו
ג'יל המקסים על רקע החביות שחובבות מוסיקה קלאסית, ויין הפורט הלבן שכבש את חכי ביקב של קינטה קאסה אמרלה
 (צילום: ירדן גור)

מלון עם יקב בעמק דורו, פורטוגל
קינטה קאסה אמרלה  - אם כמוני אתם מתכוונים לטעום מכל היינות... הישארו ללון כאן


מלון מומלץ בעיר לאמגו

בעיר לאמגו ניתן למצוא לא מעט בתי יין ישנים שהוסבו לבתי מלון בוטיקיים, ומקומות לינה מעניינים נוספים. אחד המקסימים שבהם בעיני הוא קינטה דה טימפיירה (Quinta Da Timpeira) – בית ישן שטובל בנופי כרמים, ומעוצב בקווים מסורתיים. בחצר רחבת הידיים ישנה בריכה (לא גדולה) מחוממת כל השנה, מגרש טניס וטרסות ציוריות. ארוחות הבוקר הביתיות בסיסיות אך טעימות, והאווירה רגועה ועוטפת. החדרים פשוטים אמנם, אך כוללים בהם כל מה שצריך כדי ליהנות מהשהות. 
 
בית מלון מומלץ בלאמגו, עמק דורו

בית מלון מומלץ בלאמגו, עמק דורו
קינטה דה טימפיירה  בריכה מחוממת ואווירה רגועה ועוטפת
 


שותים שותים, ומה אוכלים?

ברצינות עכשיו – סיור יקבים מצריך מאמץ, ריכוז וחדות, והרבה... אוכל טוב. לאחר ביקור בשתי קינטות הגיע הזמן לעצור לצהריים. "לעצור" במלוא מובן המילה – עד היום עסקים רבים בפורטוגל נסגרים בין השעות 13:00 – 15:00 לזמן הארוחה. ומה על הצלחת? המנות הראשונות כוללות בדרך כלל מאכלי ים, ובפרט את דג הבקלה, שמגיע כקציצות דג או כפילה מטוגן, מאודה או מושרה בלימון, מטובל בבצל, בפטרוזיליה או בתבשיל כרוב. הסרדינים כובשים את השולחן בסערה ולמי שזקוק למנה חמה, מוגש מרק פועלים בשם קאלדו וורדה (Caldo Verde). רכיביו הקבועים הם תפו"א, בצל וכרוב ירוק דמוי קייל, ולזה מוסיפים תוספות שונות, לפי מה שזמין באותה עונה.

כמנה עיקרית תמיד יוצע בשר מסוגים שונים, לרוב חזיר 
 מעושן או מבושל ביין פורט, כמנת קדירה או פרוס כמו נקניק. בכל ארוחה יופיע אורז, שהרי פורטוגל היא המדינה האירופאית היחידה שמגדלת אותו בגאווה. הכרוב המקומי מופיע כמוטיב חוזר היכן שרק ניתן. כמצע לפתיחים, כתוספת חמה וכמנה עיקרית לצמחוניים שבחבורה. כמובן שאת הארוחה מלווה יין, ואם אפשר – כזה שיוצר ביקב הביתי של המסעדה.
כתבה על אוכל בפורטוגל |  כתבות על טיולי יקבים ויין
 
אוכל בעמק דורו
מימין לשמאל: מולים בסגנון ים תיכוני, לחם בולה מסורתי, פילה בקלה מטוגן בשמן זית ואנטריקוט על מצע כרוב מאודה
(צילום: ירדן גור)
 

יקב גראהם – היין שהמלכה אוהבת

אי אפשר לסיים סיור יין בעמק דורו מבלי לבקר במרכז המבקרים של אחד היקבים הגדולים והוותיקים של עמק דורו, שמתמחה ביין פורט. יקב גראהם (Graham’s), שנוסד בשנת 1820 על ידי שני האחים למשפחת גראהם, מצליח לבלוט מעל כולם ולהישאר עדכני וחדשני בתחומו. "בכל שנה הגפנים מתנהגות אחרת", מספרת סוזנה שמארחת אותנו במרתף היקב, "צריך להכיר היטב את הכרמים ולדעת מתי בדיוק לבצור כדי להפיק מהם את המיטב". במרתף חביות עץ שחורות עם ציון השנה שבה מולאו. לפתע – חבית מיוחסת: "לכבוד יום הולדתה ה- 90 של המלכה אליזבת, הידועה כחובבת פורט, רקחנו בלנד מהשנים המשובחות 1912, 1924 ו- 1935", מספרת סוזנה בהתרגשות, ומוסיפה שנפל בחלקה לטעום מהמשקה ושלעולם לא תשכח את החוויה.

בדרך לחדר הטעימות אנחנו חולפים ב"ארכיון היין" של היקב. מאות בקבוקי פורט מבצבצים מתאי כוורות, עדות לגילו של המקום. 

מרכז המבקרים
 (Graham’s Port Lodgeממוקם בעיר וילה נובה דה גאיה (Vila Nova de Gaia), שבצדו השני של נהר דורו, מול העיר פורטו. כדאי לתאם את הביקור אחר הצהריים ובכך להרוויח שקיעה קסומה מהמרפסת, ולשלב ארוחת ערב במסעדה המשובחת של המקום  Vinum Restaurant & Wine Bar
מרכז המבקרים של גראהם
משלוש החביות האלו יצרו את הבלנד המושלם לחגיגות ה- 90 של המלכה אליזבת (צילום: ירדן גור)


משהו מתוק לקינוח...

אם כוס יין פורט לא מספקת את מכסת הסוכר הנחוצה לכם, אל דאגה – בעמק דורו הפליאו להמציא מיני מתוקים ש"יעשו את העבודה". בין היתר יש כאן מתוקים על בסיס שקדים, קינוח דמוי קרם ברולה שנקרא לייטה קרם (Leite Cream) ומאפים קטנים ממולאים בקרם ביצים וסוכר שנקראים פסטל דה נאטה (Pastel de Nata). במסעדות רבות מגישים גם קינוחים "רגילים" כמו עוגות שוקולד יצירתיות, אגס שיכור ועוד. מובטח שתצאו עם "שוגר ראש" וחיוך על הפנים.
 
קינוח לייטה קרם, דמוי קרם ברולה
קרם מוקצף בניחוח וניל וקינמון, סוכר חום ומנטה. טעים שם בדורו... (צילום: ירדן גור) 


עמק נהר דורו, על טעמיו המיוחדים ועברו המרתק, הוא המקום המושלם להתוודע לתרבות הפורטוגזית ולהיכנס לעולם שכולו יין וצבע, בעזרתם האדיבה של המארחים, תושבי המקום. אחרי שמבקרים בעמק, כל שנותר הוא לחזור הביתה עם התמונות, לפתוח בקבוק יין פורט ולתכנן את הביקור הבא.


לאן ממשיכים מכאן?

להרחבה על העמק בכתבה מסלול בעמק דורו ובכתבה על סוד הקסם של עמק דורו

כתבות נוספות על צפון פורטוגל 

עמק דורו - שיכרון נופים ויין
לחזור אל ההרים והכפרים
פורטו - עיר קטנה ויין בה הרבה
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל


ירדן גור
 
אודות הכותבת
ירדן גור - אוהבת ים וטבע, מדריכת צלילה וטיולים בעולם. בעבר התגוררה במקסיקו ובארה"ב. כיום משתדלת להגיע ולטייל בכל מקום שבו ניתן לצלול.







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר