www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

פורטוגל: אוכל שכדאי להכיר


הטעמים של פורטוגל -
האוכל שכדאי להכיר 
מאת: עודד אלבלינק


הטיסות הישירות לפורטוגל באביב, בקיץ ובסתיו. זה הזמן לארוז את המזוודות ולצאת למדינה המערבית ביותר ביבשת אירופה, מדינה יפה, מפותחת והכי חשוב – טעימה! המטבח הפורטוגזי מגוון ומעניין והביקור במדינה משלב בו חוויות קולינריות רבות, לצד ביקור בערים מרשימות ועתיקות וטיולים בטבע המרהיב.


נולדתי להורים ברזילאים וגדלתי בקיבוץ ברור-חיל בצפון הנגב – שזכה לכינוי "ברזיל הקטנה", אך רק לאחר שביקרתי בפורטוגל הבנתי מהיכן קיבלו הברזילאים את כל מה שיש להם היום. אלמנטים יומיומיים רבים בברזיל ואפילו מאפיינים במנטליות הברזילאית הושרשו על ידי הפורטוגזים, שגילו אותה בשנת 1500. את כל מה שלמדתי להכיר בשנים שבהן חייתי בברזיל – פגשתי בפורטוגל, במנה כפולה.
 


מפת פורטוגל ועליה היעדים המוזכרים בכתבה

(להגדלה לחצו על הפינה השמאלית העליונה)


יקבים ויין



המטבח הפורטוגזי – צומת דרכים

מיקומה הגיאוגרפי של פורטוגל הוא אחד מהגורמים העיקריים למורכבותו של המטבח המקומי. היא המדינה המערבית ביותר באירופה וככזו הפכה למעוז נחשק עבור עמים שונים, שהתבססו בה וייבאו אליה מיני מזונות ושיטות גידול מתקדמות. הרומאים למשל, הביאו עמם לפורטוגל את הגפנים ואת עצי הזית, כבר במאה ה- 2 לפנה"ס. המורים – אשר הביאו עמם את פירות ההדר, האורז, התמרים, האגוזים והשקדים, במאה ה- 7 לספירה, גם תרמו את שיטות ההשקיה החדשניות, להשבחת הגידולים הפורטוגזיים. בנוסף, הקרבה אל מצרי גיברלטר, אשר שימשו למעבר סחורות מאפריקה לאירופה, גרמה לתנועה בלתי פוסקת של אנשים מתרבויות שונות אל פורטוגל וממנה.

קצרה היריעה מלפרט את כל סוגי המאכלים הפורטוגזיים, המטבח המקומי מורכב עד מאוד והאתגר שעומד לפניי הוא לתמצת אותו, מבלי להחסיר מהחוויה הקולינרית. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא למפות את פורטוגל, דרך החוויה האישית שלי, המתחילה לחופי האוקיינוס האטלנטי, ממשיכה מזרחה אל פנים הארץ וחוזרת מערבה אל רצועת החוף המשגעת.

טיול קולינרי בפורטוגל
תושבים מקומיים נפגשים לפיקניק על חוף הים האטלנטי של פורטו. באופק - הנמל הענק של העיר.
(צילום: ירדן גור)


חופים הם לפעמים...

1,793 ק"מ של חופים יש לה, לפורטוגל, לכן אין זה מפתיע שמאכלי ים הם חלק מהמומחיות שלה. מנות דגים רבות מוצעות לאורך החוף, בכל המסעדות המקומיות - חגיגה לחובבי הדגים ומאכלי הים.

שעת בין ערביים בעיר ליסבון (Lisboa), על גדת נהר טז'ו (Tejo), בריזה הנישאת מהאוקיינוס האטלנטי מקררת את חומו של יום עת שוקעת השמש. זה הזמן הטוב ביותר לשבת באחת מהמסעדות המקומיות ולהביט אל הטיילת, על הנהר ועל הסירות השטות בו. שתיה קרה ומנה של סרדינים צלויים בצלחת – סרדיניאס אסאדס (Sardinhas Asadas), היא ההמלצה שלי לארוחה קלילה שתשאיר אתכם שבעים אך לא כבדים מידי. צליית הסרדינים מתבצעת באופן פשוט ועליהם זורים מלח ומעט תבלינים. לפני ההגשה מסירים את עור הסרדינים ובשרם רך, טבעי ומעושן קלות. הסרדינים לא יכולים להיות טריים יותר מאלו שהונחו לכם על הצלחת, כי ברוב עונות השנה מסופקים דגים חדשים מהים ומהנהר (מומלץ לוודא עם המלצר שהסרדינים לא מהקפאה).
כתבה על ליסבון - סיור בעיר העתיקה
בתי מלון בעיר ליסבון

טיול קולינרי בפורטוגל טיול קולינרי בפורטוגל
טיול קולינרי בפורטוגל טיול קולינרי בפורטוגל
סרדינים מעושנים בשמן זית משובח ומאכלי ים נוספים מאפיינים את אזורי החוף של פורטוגל
(צילומים: ירדן גור)
 

יין טוב ואוכל טעים של הרים

עד שנות השישים של המאה הקודמת היו האזורים המזרחיים של פורטוגל מבודדים והגישה אליהם קשה מאוד. אזור הרי אסור (Açor), הרי הכוכב - סרה דה אשטרלה (Serra da Estrela), העיר גוארדה (Guarda) והעיר בלמונטה (Belmonte) החלו להיפתח לאזורי החוף עם העברת השלטון הדיקטטורי לידיו של סלזר (António de Oliveira Salazar). תחת שלטונו של סלזר, למרות היותו רודן, הכלכלה החלה לפרוח. קופת המדינה החלה לגדול, תעשייה צמחה ואיתה רשת של כבישים, מסילות ברזל ומקומות עבודה. מזרח המדינה הפך לחלק מפורטוגל.
כתבה על כפרי ההרים של פורטוגל

הניתוק ארוך השנים יצר משקים וחוות עצמאיות בכל כפר וכפר והמטבח המקומי מושתת עד עצם היום הזה על אותם גידולים שניתן היה לגדל, על בשר בקר, כבש ובשר ציד (חוגלות, ארנבות וכו').

 
קדירה של בשר עגל צעיר המלווה בתפוח אדמה היא המנה המועדפת עליי. הבשר רך עד מאוד והמנה מתאימה למזג האוויר הקר השורר כאן בחודשי החורף. היא מלווה בדרך כלל בלחם מקומי טעים וחמאה.

הכבשים באזור זה מייצרות את הגבינות הטובות במדינה (כך לפחות טוענים התושבים, ואני נוטה להסכים עמם) וזאת בזכות תנובת החלב השמן שלהן. אל תוותרו על גבינת סרה דה אשטרלה כמנה ראשונה. הגבינה מזכירה באריזתה את הגאודה ההולנדית, אך טעמה שונה לגמרי בזכות אותו חלב שמן. הגבינות בטעם מעודן מאוד, הן נמסות בחך ואפשרו גם לאדם כמוני – שלא מתחבר כל כך למאכלים אלו – ליהנות מהן ולרצות עוד.

באזור זה כבר מתחילים להיחשף אט אט ליינות של פורטוגל. הראשון עליו אמליץ הוא יין הנתזים
(Espumante) הירוק של העיר לאמגו (Lamego). צבעו של היין המבעבע הזה, נובע מכך שהענבים להכנתו נבצרים בעודם ירוקים, טרם הבשלתם, כדי להימנע ממזג האוויר הקר שמגיע עם הסתיו ופוגע בהם. יין נתזים זה נחשב לטוב ביותר בפורטוגל ולמוערך מאוד בעולם כולו.

היין השני שמומלץ לטעום בביקור באזור, הוא יין הפורט כמובן. לא תוכלו למצוא פורט טוב יותר בעולם כולו. עמק דורו (Douro) מאופיין באקלים הנכון עבור ענבי הפורט ובקרקע המתאימה לגידול גפנים. אל תוותרו על ביקור ביקב מקומי ובכרמים, שם תקבלו הסבר על המקום, על תהליך ייצור היין וכמובן – על האפשרות לרכוש בקבוק או שניים... ניתן להזמין ארוחת צהריים, הכוללת טעימת יינות, כיף אמיתי. רק בסוף הסעודה, לא לשכוח - "אם שותים לא נוהגים".
כתבה על כפרים ועיירות לאורך נהר דורו
לינה בעמק דורו
 
יין בפורטוגל יין בפורטוגל
יין בפורטוגל
בפורטוגל שטחי גידול ענבי יין נרחבים, מהם מכינים את יין הפורט המפורסם  (צילומים: ירדן גור)




מלון מומלץ בעיר לאמגו

בעיר לאמגו ניתן למצוא לא מעט בתי יין ישנים שהוסבו לבתי מלון בוטיקיים, ומקומות לינה מעניינים נוספים. אחד המקסימים שבהם בעיני הוא קינטה דה טימפיירה (Quinta Da Timpeira) - בית ישן שטובל בנופי כרמים, ומעוצב בקווים מסורתיים. בחצר רחבת הידיים ישנה בריכה (לא גדולה) מחוממת כל השנה, מגרש טניס וטרסות ציוריות. ארוחות הבוקר הביתיות, בסיסיות אך טעימות והאווירה בו רגועה ועוטפת. החדרים פשוטים אמנם, אך כוללים בהם כל מה שצריך בכדי ליהנות מהשהות. 

בית מלון בלאמגו  בית מלון בלאמגו
בית מלון בלאמגו  בית מלון בלאמגו
קינטה דה טימפיירה - בריכה מחוממת ואווירה רגועה ועוטפת



 

אל העיר הגדולה – ערש לידתה של מדינה

העיר פורטו נחשבת בעיניי הפורטוגזים כמקום בו נולדה פורטוגל. גל הרקונקיסטה ששחרר את פורטוגל מהכיבוש המורי החל מהצפון, ופורטו היתה מהיישובים הראשונים שחזרו לנצרות.

את העיר פורטו טעמתי גם כן במנות הדגים, הנחשבות כאן בחלקה הצפוני של פורטוגל לטובות ביותר במדינה, וזאת על פי ארגון השפים הבינלאומי. אני ממליץ על דג הפורל, כן הפורל. דג מים מתוקים דווקא, אשר חי בנהר הדורו
. בכל צורות הכנתו – אם בגריל, בתנור או בקדירה – ההנאה מובטחת. הוא מלווה בדרך כלל במחית תפוחי אדמה חלבית.

אמנם יין הפורט המפורסם והטעים הוא קינוח מצוין וראוי לאחר ארוחה טובה אך הרשו לי להמליץ לכם על קינוח אהוב עליי במיוחד, אליו התוודעתי לראשונה בברזיל: פודינג או "פודים"
(Pudim) בפורטוגזית. זהו למעשה פודינג עשוי ביצים, חלב מרוכז וסירופ שזיפים, הנאפה בתנור לזמן קצוב. הוא מוגש בכל מסעדה ולא כדאי לוותר עליו בשום מחיר.

מי שאינו מתכוון לצאת מפורטו לכיוון עמק דורו, יכול ליהנות מביקור במרתפי יישון היין אשר על גדת נהר דורו, בהם ניתן ללמוד על תהליך הכנת היין, לטעום סוגים שונים ואף לרכוש את היין המועדף עליכם.

כתבה על העיר פורטו - עיר קטנה ויין בה הרבה
בתי מלון בעיר פורטו
העיר פורטו
סירות מסורתיות מובילות חביות יין, פורטו  (צילום: כרמית וייס)
 

שמן הזית הטוב בעולם והתרנגול שהציל את כולם

כמעט בכל המסעדות מוגשת לשולחן, כמנה ראשונה ובאופן אוטומטי – סלסלת לחם מקומי בליווי חמאה מעולה, שמן זית וכמה טיפות של רוטב בלסמי בתוכו. נכון שאת ה"פטנט הזה" אנחנו כבר מכירים, אך שווה לטעום פיסת לחם ספוגה היטב בשמן הזית המקומי, גם אם אינכם חובבי בצקים.

ומדוע? שתי סיבות טובות: ראשית – קצב הארוחה הפורטוגזית הוא נינוח, האוכל מגיע לאט, יש זמן ליהנות מכל מנה, ועד שיגיעו המנות הבאות עוד יחלוף מספיק זמן שהלחם יישכח... הסיבה השנייה היא שמן הזית המקומי, שעולה פי כמה מונים באיכותו על השמן הישראלי, מבלי להעליב – השמן שלנו מצוין, אך השמן הפורטוגזי עוד יותר – זו כמובן דעתי האישית. טעמו של שמן הזית כל כך עדין ומדויק שניתן לשתות אותו ישר מהצלוחית (תנסו!). למרבה הצער כמעט שלא ניתן להביא אותו ארצה, משום שכדי להוביל שמן במזוודה יש לאחסנו בקונטיינר מיוחד, למניעת נזילה לכבודה של אדם אחר. חברות התעופה מקפידות מאוד והבקבוק יוחרם במידה שלא נארז לפי התקנות המחמירות שלהן. נו טוב, תיהנו ממנו בפורטוגל והשאירו אותו לביקורכם הבא.

לשמן עליו אני ממליץ באופן ספציפי קוראים "גאלו" (
Gallo) – "תרנגול", בתרגום חופשי, אותו תרנגול מפורסם שמזוהה כאחד מסמליה של פורטוגל. הסיפור הכרוך בתרנגול מעניין מאוד: במאה השנייה לספירה התקרב כוח רומאי אל כפר מקומי באזור הרי אסור, תרנגול הכפר החל לקרוא אל עבר החיילים הרומאים אשר חששו להתגלות ולכן הם ערפו את ראשו. האגדה מספרת שהתרנגול המשיך בקריאותיו גם ללא הראש, העיר את הכפר כולו והאזור ניצל מפלישה גדולה מערבה.
 
שמן זית פורטוגזי שמן זית פורטוגזי
שמן הזית המומלץ והתרנגול האגדי... הפעם - עם הראש במקום  (צילום: ירדן גור)




הפסטל של בלם ושאר מתוקים לקינוח

אזור דרום פורטוגל - אלגרבה (Algarve), מתהדר בעצי ההדר ובאלוני השעם לתעשיית היין, והקינוחים המתוקים בו הם הטובים ביותר. מרציפן, תמרים, תאנים, שקדים עם דבש ועוד המון אפשרויות שונות ומגוונות.

קינוחים כגון תאנים ממולאות באגוזים ודבש, "עוגת גבינה" העשויה תאנים ושקדים ועוגת אגוזים, הם רק חלק מהקינוחים המקומיים. אפילו אטריות ביצים מתוקות עם דבש ואגוזים, המזכירות את שערות הקדאיף שלנו, תוכלו למצוא כאן. אך אהבתי האישית תמיד נתונה לקינוחים "הרטובים", כמו האורז המתוק – "ארויש דוסי" (Arroz doce), מנה של אורז המבושל בחלב עם גרידת לימון, מים והמון קינמון וסוכר. אני כמעט משוכנע שהמנה תזכיר לכם את דייסת הסולת עליה גדלנו כשהיינו ילדים.

החוויה הקולינרית שלי הסתיימה בחזרה בעיר ליסבון. ממש ליד מנזר ז'רונימו (Jeronimos Monastery), בו ואסקו דה גאמה (Vasco da Gama) – מגלה הארצות המפורסם – התפלל בלילה שלפני צאתו למסע לפתיחת נתיב הסחר מזרחה אל הודו, מסתתרת לה קונדיטוריה מיוחדת במינה. כבר מעל 180 שנה שהיא מגישה מאפים אותנטיים – מתוקים ומלוחים כאחד. המקום נקרא "הפסטל של בלם" (Pastel de Belem) כמעט בכל פעם שהגעתי השתרך לו תור בכניסה.

המנה המומלצת נקראת "פסטל דה בלם", שהוא ואריאציה בעלת מתכון סודי למאפה הפורטוגזי האהוב - "פסטל דה נטה" (Pastel de Nata). מעין קערית בצק קטנה, הממולאת בבלילת ביצים וסוכר. הקינוח נאפה בתנור עד להשחמה ונחשב למאפה הלאומי. הוא טעים במיוחד כאשר הוא מלווה בקפה אספרסו איכותי.
קינוחים בפורטוגל
הפסטל של בלם - בצק ממולא ביצים וסוכר. כמה פשוט - ככה טעים!  (צילום: כרמית וייס)

פורטוגל היא מדינה קטנה עם מטבח ענק ובו אין סוף אפשרויות להרגיע את הבטן המקרקרת ולאתגר את החך הסקרן. עבור הצעירים שבחבורה מוצעות מנות ילדים בכל מסעדה, עבור חובבי מאכלי הים – מוצעות מנות דגים לאורך החוף, בשר על כל סוגיו – נפוץ וטעים במיוחד בחלקים הפנימיים של פורטוגל. מי שאינו חובב בשרים ודגים ימצא שפע של גבינות משובחות ומיוחדות באזור ההרים, ירקות ופירות טריים עם טעם של פעם, מאפים ומתוקים רבים. פורטוגל היתה בעבר מעצמה ימית – ימים אלו חלפו עברו וכיום היא בדרכה להיות מעצמה קולינרית מעניינת ומרגשת.
 

מידע נוסף

כתבות נוספות



מלון מומלץ בעיר לאמגו

בעיר לאמגו ניתן למצוא לא מעט בתי יין ישנים שהוסבו לבתי מלון בוטיקיים, ומקומות לינה מעניינים נוספים. אחד המקסימים שבהם בעיני הוא קינטה דה טימפיירה (Quinta Da Timpeira) - בית ישן שטובל בנופי כרמים, ומעוצב בקווים מסורתיים. בחצר רחבת הידיים ישנה בריכה (לא גדולה) מחוממת כל השנה, מגרש טניס וטרסות ציוריות. ארוחות הבוקר הביתיות, בסיסיות אך טעימות והאווירה בו רגועה ועוטפת. החדרים פשוטים אמנם, אך כוללים בהם כל מה שצריך בכדי ליהנות מהשהות. 

בית מלון בלאמגו  בית מלון בלאמגו
בית מלון בלאמגו  בית מלון בלאמגו
קינטה דה טימפיירה - בריכה מחוממת ואווירה רגועה ועוטפת








oded elblink  עודד אלבלינק
 
אודות הכותב
עודד אלבלינק, מדריך ראשי בחברת Double-Compass המתמחה בטיולי ג'יפים, טיולי גיל הזהב וטיולי תמריץ. דובר השפה הפורטוגזית ומדריך טיולים בארצות דוברות השפה הפורטוגזית - פורטוגל, ברזיל, אנגולה, מוזמביק וכף ורדה - וכן בסלובקיה, יוון ויעדים נוספים. ליצירת קשר עם עודד

לקריאת כתבות נוספות של עודד








מספר צפיות: 4331
3933