www.goTravel.co.il
  • בתי מלון
  • כפרי נופש
  • טיולים לקהל שוחר תרבות ודעת
  • טיולי משפחות מיוחדים
  • טיולי ג'יפים
  • טיולי GPS
  • טיולי הליכה
  • חופשות אופניים
  • טיולי ספארי צלילה
  • שייט תעלות ויאכטות
  • שייט נהרות
  • הפלגות גיאוגרפיות
  • הפלגות לאנטארקטיקה
  • הפלגות לשפיצברגן
  • קרוזים ושייט תענוגות
  • טיולים לאיטליה
  • טיולים לשוויץ
  • טיולים לבלקן
  • טיולים גאוגרפיים לאירופה
  • טיולים לתאילנד
  • טיולים בארצות הברית
  • טיולים לאלסקה והרוקיס
  • טיולים לאסיה ואוקיאניה
  • טיולים לאמריקה הלטינית
  • טיולים מאורגנים לאפריקה
  • טיולים פרטיים לאפריקה
  • חופשות סקי
הרשמה למגזין GOTRAVEL
מגזין איכותי עם כתבות עומק על יעדי טיול בעולם ישלח בחינם לדואר האלקטרוני שלכם
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



מונטנגרו באופניים: אהבה ממבט ראשון
מאת: נעם תדהר 


כבר יותר מחמש עשרה שנה אני מטייל בעולם עם אופניים. חציתי רכסי הרים, מדבריות ומדינות, אך אין כל ספק שההפתעה הגדולה ביותר ציפתה לי, כשהגעתי בפעם הראשונה למונטנגרו.


מונטנגרו באופניים, קניון נהר טרה
מונטנגרו ממעוף הציפור, הפתעה בקניון נהר טרה   (צילום: נעם תדהר)
 
עוד בטיסה, לקראת הנחיתה, כשהתקרבנו למצוקים האדירים של רכס לובצ'ן מעל מפרץ קוטור, הרגשתי שיש כאן משהו מיוחד. המטוס קיפץ מעט בגלל הרוחות החזקות מהים האדריאטי, הנתקלות בקיר אדיר של 1,500 מטר גובה. המשכנו לדאות כחמש דקות ארוכות, הים מצד אחד, ההרים מצד שני, והכל טובל בירוק עז. זאת הייתה קבלת הפנים שהכינה לנו מונטנגרו.
 
ירדנו מהמטוס ופגשנו את מירו, השותף המקומי והססגוני שלנו במונטנגרו עד היום. עלינו על הג'יפ והתחלנו לטפס לעבר שמורת לובצ'ן (Lovćen). בתצפית הראשונה מעל מפרץ קוטור, בגובה 1,300 מטר, הבנו שאכן הגענו למקום מיוחד ומלא קסם.
כתבה על הר לובצ'ן
כתבה על מפרץ קוטור
 

יעדים בכתבה זו: מפרץ קוטור (A), הר לובצ'ן (B), אגם ריקברצקו ברכס ז'ייבו (C), 
רכס קומובי (D), העיירה קולאשין (E), רכס ביילאשיצה (F), אגם ביוגרדסקו (G)


מונטנגרו באופניים, אגמים אלפיניים
נופי מונטנגרו מגובה האופניים, אגם אלפיני מוקף מצוקים ויערות  (צילום: נעם תדהר)
 

טיולי אופניים





הרפתקה ראשונה ברכסים המושלגים של מונטנגרו
למחרת התרגשות רבה - עולים להרים. מירו מסיע אותנו לרכס ז'ייבו, רכס נידח בדרום-מזרח מונטנגרו, על גבול אלבניה, אותו רצינו לבדוק. כל מסע שאנו פותחים, כל ציר חדש, אנו בודקים לפני, בצוות של שני מדריכים עם מלווה מקומי בג'יפ. יוצאים לשטח, בודקים צירים, עוברים על המפות, מודדים מרחקים, גובה מצטבר, נקודות עצירה וכמובן גם בתי מלון ברמה גבוהה ומסעדות טובות.
 
התקופה היא סוף מאי - תחילת יוני, והפסגות עדיין מכוסות לבן. מירו מציע שנעלה עם הג'יפ, עד שנתקע בשלג, "משם תמשיכו לבד, אתם לא מכירים את הדרך, אבל אני סומך עליכם, נראה שבאופניים יש לכם ניסיון...".  כך התחלנו לטפס עם הג'יפ בדרך המתפתלת, עד שהגענו לקו השלג בגובה של 1,600 מטר, בכפר קיץ ציורי. בנקודה זו עצרנו את הג'יפ. הנוף היה עוצר נשימה. הרי גיר מקומטים ובוהקים מעל השלג הלבן, ולמרגלותיהם בעמק, עצי מחט מסוגים שונים. היינו לבד בשטח רק אנחנו ועוצמתו של הטבע.
 
פרקנו את האופניים, לקחנו קצת אוכל ומים. לא היה לנו מושג מה לפנינו, אבל ברירה לא הייתה - קבוצת מטיילים ותיקה כבר הזמינה טיול אופניים למונטנגרו. קבענו נקודת מפגש משוערת עם מירו, בתקווה שהבנו את ההסברים, ויצאנו לדרך. התחלנו לטפס ברכיבה על דרך הג'יפים, לאט לאט נפתח הנוף ועוד פסגות מחודדות התגלו. בין נשימה לנשימה הרמתי את הראש לספוג את המרחבים האדירים ואת היופי הבלתי נגמר שנגלה לפנינו.

 
מונטנגרו באופניים
שלוגיות על הרכס ויופי בלתי נגמר, עדיין אופטימיים...  (צילום: נעם תדהר)
 
אתגרים בשלג ובטיפוס אלפיני
שלוגית ראשונה, חוסמת את הדרך, לא נורא יורדים מהאופניים וחוצים את השלג בהליכה. השלוגית השלישית, היא כבר לא שלוגית, אלא קרחון של ממש, באורך חצי קילומטר. השביל נעלם, אבל אחרי חיפושים, השערות ומדידות, הוא נמצא והמשכנו בדרך.  עוד שעתיים וחצי של רכיבה, חציית שלוגיות ודחיפת אופניים, והגענו לפאס (מעבר הרים). שני עמודי סלע גדולים מסמנים את הנקודה ממנה יורדת הדרך לעמק הבא. בגובה 2,000 מטרים מעל פני הים, קשה לתאר במלים את ההרגשה ואת הסיפוק. נופים מאופק עד אופק, פסגות מחודדות ויפות מכל עבר, גן פסלים של הטבע. מרשימים במיוחד קימוטי הסלע של רכס האלפים הדינריים, שהרכס "שלנו" הוא חלק ממנו, והנוף הקרסטי של הדולינות הגירניות, שהטבע חצב ופיסל בסלעי המשקע.
 
בנתיים הספקנו לשכוח את האזהרה של מירו: "הירידה מהצד השני תלולה יותר, ואם יהיה שלג, היזהרו, זה יהיה תלול וחלק". התחלנו לדווש בירידה מהירה וכייפית, מאושרים כמו ילדים, אך אחרי כחמש דקות נעצרנו בקיר קרח של ממש, בשיפוע לא הגיוני של 45 מעלות. לזה לא ציפינו. שלפתי מהזיכרון את הקורס המזורז בטיפוס אלפיני, שעשיתי 13 שנה קודם לכן בדרום אמריקה. כך ירדנו תוך כדי בניית מדרגות בשלג, צעד אחר צעד, שלושה קירות קרח. משם התחיל הכיף האמיתי - ירידה מהירה בנוף בראשיתי, שהביאה אותנו לעמק קסום ופורח, שבליבו אגם קרחוני בשם אגם ריקברצקו (Rikavačko) – "אגם ההד" בסרבית.

 
מונטנגרו באופניים, שלג
ירידת קיר קרח בטיפוס אלפיני, מונטנגרו באביב  (צילום: נעם תדהר)
 
רכיבת שיכורים מקפה וסליבוביץ'
האוכל כבר נגמר לנו, אך להפתעתנו ראינו עשן מיתמר מאחת מבקתות הקיץ. לא אופייני לתקופה כל כך מוקדמת באביב המונטנגרי. דפקנו בדלת ופגשנו אנשים, שהיו מופתעים לא פחות לפגוש שני רוכבי אופניים עייפים ומאושרים, לבושים בבגדים זוהרים. מייד הוגש לנו קפה חם שהפשיר אותנו, בשילוב לחם כפרי וגבינת צאן משובחת. הודינו להם בעברית והם ענו לנו בסרבית תקיפה וברורה, שעכשיו אנחנו אורחים שלהם ואין מצב שאנחנו ממשיכים בדרך. נשלף בקבוק, ו"הושקינו" בשלש, ארבע, חמש... מי זוכר, כוסיות של סליבוביץ' שזיפים משובח (ראקיה, בשפת המקום).
 
כך עברה עוד שעה, שבסופה שוחררנו לחופשי, כשבעורקינו 50% קפאין ו- 50% אלכהול מקומי משובח. כשאנו מבושמים, ולא רק מיין, גילינו שלפנינו עלייה של עוד 4 קילומטרים תלולים. כמו בסרטים, בתזמון מושלם הגיע מירו, מצידו השני של הרכס, בחיוך ממזרי: "אמרתי שאתם נראים לי מנוסים מספיק כדי לחצות רכסים מושלגים, אבל לא ידעתי שתעשו זאת שיכורים".
 
שבוע וחצי לאחר מכן, באמצע יוני, הגיעה הקבוצה, עמה רכבנו את המסלול בקלילות ובכיף גדול. את הציר כבר הכרתי היטב, לשלג על הדרך כמעט ולא היה זכר, אך עדיין יכולנו ליהנות משלג שקישט את הפסגות בלבן.

 
מונטנגרו באופניים, קבוצה
הפסקת קפה בנופי ההרים והאגמים של מונטנגרו  (צילום: נעם תדהר)
 
יום הרכיבה היפה בחיי - אכזבה
בטיול אחר שהדרכתי במונטנגרו, עלינו לרכס ביילאשיצה (Bjelasica), הנמצא מעט צפונה, בתחומי שמורת ביוגרדסקה גורה (Biogradska Gora). אני תמיד שמח לרכוב ברכס זה, שמזמן יום רכיבה מרהיב, עם פנורמה של 360 מעלות, שמלווה אותנו כל היום. הבוקר היה יפה אך קצת מעונן, ככל שעלינו עם הרכב העננים נהיו סמיכים יותר ויותר, עד שהפכו לערפל של ממש. מזג האוויר נראה יציב, וערפילי בוקר הם דבר רגיל באזור זה.
 
לאחר כחצי שעה שמעתי רעשים עמומים מרחוק. שאלתי בקשר את ניקולה, שבאותו יום ליווה אותנו עם הג'יפ, אם יש כאן נתיב טיסה באזור. כשנעניתי בשלילה, הבנתי ששמעתי התחלה של סופת רעמים. חמש דקות לאחר מכן, רעם מתגלגל נוסף, לא השאיר מקום לספק. "חברים, מתקפלים וחוזרים", אני אומר. "כבר רכבנו בגשם", הם אומרים לי, "אפילו איתך לפני שנתיים בטורקיה". למרות שכולנו גיבורים ומנוסים, עם סופת רעמים על קו רכס לא מתעסקים.
 
חזרנו לאחור, אל מעבר ההרים בו התחלנו את הרכיבה, ונכנסו למסבאה כפרית. כשנכנס אחרון הרוכבים, סופת ברקים ורעמים אדירה פילחה את השמיים. על רכיבה ויתרנו באותו יום. ישבנו אפופי עשן והצטרפנו לשתייה עם המקומיים וארוחה כפרית משביעה, עד שהאוטובוס הגיע לאסוף אותנו חזרה למלון הספא בעיירה קולאשין (Kolašin).

בתי מלון בעיירה קולאשין
 
מונטנגרו באופניים
תמונה מיום אחר, בהיר יותר, בהרי מונטנגרו  (צילום: נעם תדהר)
 





יום הרכיבה היפה בחיי – הצלחה
מכיוון ששמורת ביוגרדסקה היא מהיפות באירופה, התעקשתי ולמחרת עלינו שוב לאותו מעבר ההרים. שוב קידם ערפל את פנינו, אך הפעם נראה היה שהוא דליל ומזכיר את ערפילי הבוקר שאופייניים למקום. המזל האיר לנו פנים ולאחר כעשרים דקות של דיווש בערפל, נפתח הנוף ומחזה מרהיב של הרי קומובי (Komovi) קידם את פנינו. טיפוס בין בקתות קיץ הביא אותנו לשיא הרכס, שם, כמו בכל יום, חיכה לנו מירו עם פריסה מפנקת - שולחן ערוך עם פירות, מאפים טעימים וקפה חם. חציית מספר שלוגיות קטנות והגענו לעמק קרחוני של ממש, רחב ידיים ומהיפים שראיתי. חצינו את העמק על קו גובה, בדיווש בגבהים של 2000 מטרים.
 
ארוחת צהריים חיכתה לנו בקטון (Katun, בקתת הרים במונטנגרית) של גברת סטוייקה הנפלאה, שמפנקת אותנו תמיד עם מאפים חמים, יוגורט תוצרת בית, שתייה חמה וירקות טריים. עם בטן מלאה התחיל האקשן - ירידה ארוכה ביער, תוך שאנו מאבדים יותר מקילומטר גובה בחצי שעה של רכיבה, עד לאגם ביוגרד (Biogradsko jezero) הקסום. הקפת האגם לקינוח, ב"סינגל" מדליק של ארבעה קילומטר, וסיום במלון המפנק ומרכז הספא בקולאשין, שאין כמו לשרירים לאחר יום רכיבה.
 
"טוב שהתעקשנו, זה היה יום הרכיבה היפה ביותר שרכבתי בחיי", אמר לי רוכב מנוסה, שכבר רכב איתי בעולם מספר פעמים. אכן, היה זה גם אחד מימי הרכיבה היפים בחיי!

 
מונטנגרו באופניים
סינגל סביב האגם, סיום ליום רכיבה מהיפים בחיי  (צילום: נעם תדהר)
 
נשים רוכבות במונטנגרו
רוב העוסקים בספורט אופני ההרים הם גברים, וכך גם חלק ניכר מהטיולים שלנו על טהרת המין הגברי, מעין "מילואים בטייץ". אך אחד הטיולים שהדרכתי, היה ייחודי מאין כמוהו. קבוצה של שמונה נשים, שרוכבות ביחד כל השנה, ברכיבת כביש ושטח, חברו למסע משותף במונטנגרו. ללא ספק הייתה זו קבוצה ייחודית. ביצענו את התוכנית במלואה, אך בקצב אחר, נינוח יותר, ובעיקר עם הרבה שמחה ואנרגיה אחרת.
 
המפגש עם המקומיים בהרים היה מיוחד. קבוצת גברים על אופניים, לרוב לא מאפשרת מיפגש עם נשים מקומיות. כבר ביום הראשון, בדרך למעבר ההרים בגבול אלבניה, הכריח אותנו מירו לעצור בבית הישן שלו בכפר בהרים, לבקר את אחותו שעדיין גרה שם. לדבריו, רק לקבוצת נשים יש סבלנות, לראות דברים אחרים חוץ מ"למדוד" קילומטרים. גבינות, לחם וזיתים תוצרת בית כיסו את השולחן, ובקבוק קוניאק תוצרת עצמית נפתח לכבודנו.
 
שבעות ומחויכות הן התחילו ברכיבה, טיפוס מצטבר של 1,100 מטר ורכיבה של כ–50 קילומטר. רכבנו בכבישים צדדיים ובשבילי עפר, חצינו עמקים והרים, לצד עדרי סוסים, כבשים ובקר. הנופים שניבטו לעינינו היו מדהימים - טבע פראי בשיא עוצמתו. המפגש עם התושבים המקומיים היה משעשע. ההקשר שלהם לישראל היה משה דיין (בצירוף תנועת יד המכסה את העין, כמחווה למי שהוא עדיין הרמטכ"ל, על פי זקני מונטנגרו)  וגולדה מאיר (היא דווקא לא זכתה למחווה מיוחדת). צחקנו ובחרנו שלא להעמיד אותם על טעותם, ולא לספר להם שמאז היו עוד כמה ראשי ממשלה.

 
מונטנגרו באופניים, קבוצות נשים
קבוצת נשים רוכבות במונטנגרו, קצב נינוח והרבה שמחה  (צילום: נעם תדהר)
 
מונטנגרו ממקור ראשון
מונטנגרו היא ארץ מסתורית וקסומה, מלאת ניגודים של ישן מול חדש, הרים נישאים מול חופי מסיבות רועשים, כפרי קיץ רעועים ועיירות ונציאניות מטופחות. אפשר להפליג ולספר על מונטנגרו,  אך אין כמו לעלות על האופניים, לחוש את הרוח על הפנים ולראות ממקור ראשון ובאופן בלתי אמצעי, את ההרים שעולים בדרמטיות מהים ושמורות הטבע המקסימות, ולפגוש את התושבים השמחים ומכניסי האורחים.

 
בודווה, מונטנגרו באופניים
רכיבה נינוחה בעיירת החוף בודווה, ניגודי הים וההרים של מונטנגרו  (צילום: נעם תדהר)





נעם תדהר, מדרפט אופניים
 
אודות הכותב
נעם תדהר הוא מראשוני הרוכבים בארץ, ומטייל עם אופניו בארץ ובעולם מזה 18 שנים. חלוץ מארגני טיולי אופניים בחו"ל. הוביל קבוצות אופניים ומשלחות בארצות הבלקן, מזרח אירופה ומערבה, כמו גם ביעדים אקזוטיים כמו מונגוליה ומרוקו. כיום מנהל את אקו אדוונצ'ר מקבוצת אקו טיולי שטח. noam@eco.co.il

נעם עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של נעם.








מספר צפיות: 6146
180