מחוץ ל"פסי הרכבת":
טיול ג'יפים במונטנגרו
מאת: גלעד תלם
בטיול ג'יפים במונטנגרו, הג'יפים הם לא העיקר. רכבי השטח הם אמצעי נפלא לצאת מ"פסי הרכבת" של מסלול התיירות השחוק, הממוסחר, העמוס, אל ליבה של הארץ – דרכי הנוף ההרריות, הכפרים החקלאיים, המזכירים לי את מה שהיה לחם חוקי בנעוריי, והמפגשים המרגשים עם המקומיים, שרואים בנו המטיילים – אורחים. כמה פשוט, ככה אמיתי.
במונטנגרו כולם מכירים את כולם
אני אוהב להדריך במונטנגרו, להכיר למטיילים את הפנינה הקסומה הזו, שפותחת את זרועותיה ומקבלת אותנו בחום. בכל פעם שאני נמצא כאן אני לומד עוד קצת על הארץ ועל איך כדאי לגשת אליה באופן בלתי אמצעי.
טיול ג'יפים מתאים מאוד למונטנגרו – אחת המדינות הצעירות בעולם. רק בשנת 2006 היא נפרדה מהשכנה סרביה, שחיבקה אותה "חיבוק דוב", גם לאחר התפרקות יוגוסלביה. היא עדיין מהווה את המוצא של סרביה לים, עם קו רכבת המגיע לעיר הנמל באר ( Bar ). בשטחה הקטן, רק 13,812 קמ"ר (2/3 משטח ישראל) מתגוררים רק 650 אלף תושבים. אין זה פלא שבמונטנגרו כולם מכירים את כולם, וכולם חברים של כולם. נהגים מקומיים נוהגים ביד אחת, ובשנייה מנופפים לשלום לכל הבא ממול בכביש – 90 אחוז סיכוי שהם מכירים אותו...
באחד הטיולים זכינו לצפות במשחק כדורסל של מכבי תל אביב מול הקבוצה המקומית, בהיכל הכדורסל המרכזי של פודגוריצה (Podgorica) – אולם הדומה בגודלו לאולם של הפועל גליל עליון, למרות שמדובר בעיר הבירה של מונטנגרו. כששאלתי, חסר תקווה, את מירו, ה-מדריך המקומי שלנו, אם יש סיכוי לכרטיסים, הוא חייך חיוך גדול של חתול שליקק שמנת, וסיפר לי שגיסו מאמן את קבוצת הנוער של פודגוריצה. תוך שעתיים היו לכל הקבוצה כרטיסי VIP בישיבה על הפרקט. כך בדרך כלל נפתרות בעיות במונטנגרו – איתור מהיר של מכרים או קרובים במערכת הרלוונטית.
רוב תושבי מונטנגרו מתגוררים לאורך 290 ק"מ של קו החוף, שכל רוחבו עד שישה ק"מ, והההרים מתרוממים ממנו בתלילות. כך גם רוב התיירים, מצטופפים על קו החוף העמוס. אנחנו, כאמור, רק נטעם ממנעמיו ויופיו של קו החוף המונטנגרי, ונצא אל ההרים, בהם מגיע יופייה ואופיה המיוחד של מונטנגרו לשיאו.
אגם פיווה, אגם מלאכותי שנוצר כתוצאה מבניית סכר הידרו-אלקטרי (צילום: גלעד תלם)
לצאת אל ההרים
עם כל הכבוד לקו החוף היפה של מונטנגרו, ובמיוחד זה של מפרץ קוטור ( Kotor ), בו אנו עוצרים לתצפיות מרהיבות, עבורי כחובב טבע ואדם, ההרים הם העיקר. הרי מונטנגרו אינם מהגבוהים באירופה, אך הם שייכים לרכסים האלפיניים, בעלי תצורות הנוף הדרמטיות. לאלו אחראים הקרחונים, שנסוגו עם סיום תקופת הקרח האחרונה, וחרצו שפע של מצוקים, קניונים, נהרות ואגמים רבים, מעטים מהם גדולים ורובם אגמים קרחוניים קטנים, הנחבאים בין ההרים.
כתבה על הכפרים של מפרץ קוטור
התופעה המרשימה והבולטת ביותר לעין, היא תופעת הקארסט. לא אכנס כאן להסבר מפורט (אחרת מה יישאר לטיול?), אך הנוף שיוצרים בולענים קטנים וגדולים, בכמות שקשה לספור, עמקים קארסטיים, מערות, ומים שקופים וצלולים, המחלחלים במהירות דרך הסלע ומופיעים כמעיינות ונהרות בתחתית הקניונים והעמקים, כמעט לא ניתן לתיאור. צריך לראות בעיניים.
אל אותם אגמים קרחוניים קטנים שבהרים, ואל דרכי הנוף המיוחדות המובילות אליהם, בינות יער ראשוני עבות, ניתן להגיע רק ברגל, באופניים או ברכבי שטח.
כתבה על טיולי אופניים במונטנגרו
חלק מהיעדים אליהם מגיעים בטיול ג'יפים במונטנגרו, ומקומות לינה מומלצים:
העיירה טיווט (A), מנזר אוסטרוג (B), העיירה ז'בליאק (C), מלון סואה & מלון פולאר סטאר, הכפר טרסה (D),
גשר ג'ורג'וביץ' (E) מעל נהר טרה, העיירה קולאשין (F), מלון הדירות מודרן מאונטן,
אגם סקאדר (G), העיירה בודווה (H), מלון ריזורט קזינו מייסטראל & מלון פורטונה
אל הרי דורמיטור והפארק הלאומי
מקו החוף היפהפה של מונטנגרו, אנחנו עולים אל תצפיות "חורכות עין", מצוקים ש"נופלים" הישר אל תוך המים, ירוק ואפור וכחול – מלמעלה ומלמטה... משם ממשיכים ישירות אל אגם פיווה ( Piva ) בנוף שצריך להתרגל אליו. ארוחה נהדרת במסעדה המגישה אוכל מקומי מעולה, מעניקה לנו תצפית נהדרת על אגם פיווה המרשים, שנוצר כתוצאה מבניית סכר שגובהו 220 מטר, על נהר פיווה.
לעת ערב אנו מגיעים אל העיירה ז'בליאק ( Žabljak ), עיירה קטנה השוכנת בגובה 1,456 מ', שהיא העיירה הגבוהה ביותר בבלקן כולו. כאן אנו מבלים שני לילות, ויוצאים לטייל ברכס הרי דורמיטור ( Durmitor ), בעל הנופים האלפיניים, ובפארק הלאומי דורמיטור, אתר מורשת עולמית ואחד מארבעת הפארקים הלאומיים של מונטנגרו. לא פחות מ- 18 אגמים קרחוניים קטנים פזורים בהרי דורמיטור, שהגדול והנגיש בהם הוא האגם השחור ( Crno Jezero ). טיול רגלי נינוח סביב האגם (3.5 ק"מ), מסיים את יום הטיול השלישי, בו אנו נוסעים בדרכי ההרים המקיפות את רכס דורמיטור. גם כאן, מאפשרים לנו הג'יפים יציאה אל מחוץ למסלול התיירותי הרגיל בהרי דורמיטור.
בעיירה ז'בליאק שני בתי מלון מומלצים:
מלון סואה (Hotel Soa) הוא מלון 4 כוכבים, עם סוויטות ודירות, המצוידות במטבחון, ספא מפנק, מסעדה טובה ושירות מצוין. גם מלון פולאר סטאר (Hotel Polar Star) מדורג ברמת 4 כוכבים, עם חדרים ודירות סטודיו, המצוידות במטבח, וגם כאן שירות אדיב ויעיל.
מקומות לינה נוספים בעיירה ז'בליאק
על מנת להגיע לצד המערבי של הרכס, אנו גולשים בדרך עפר מפותלת, לתוך אחד הערוצים המנקזים את פסגת בובוטוב קוק ( Bobotov Kuk ), הפסגה הגבוהה ביותר במונטנגרו. בדרך זו ממש נחלו הגרמנים את תבוסתם הראשונה בפני כוחותיו של טיטו, הידועים יותר בכינוי פרטיזנים. הם חיכו לטור השיריון הגרמני, במתווה קלאסי למארב, וגרמו לו אבדות כבדות.
בכפר טרסה ( Trsa ) אנחנו עוצרים לארוחת צהריים. התפריט קצר במיוחד: מנה ראשונה – סלט כרוב, מנה עיקרית – גולאש, ובסוף הסעודה קפה או תה. מהארוחות המועדפות עליי ברחבי הגלובוס.
תצורות קרקע מרשימות במדבר האלפיני של רכס דורמיטור, בגובה 1700 מטר (צילום: גלעד תלם)
רפטינג בקניון נהר טרה
שלושה קניונים עמוקים תוחמים את הרי דורמיטור, שהידוע בהם הוא קניון נהר טרה ( Kanjon Tare ). ויכוח ארוך שנים ניטש בין מדריכי יוון למדריכי מונטנגרו, מי הוא הקניון העמוק באירופה. כנראה שבקניון ויקוס, בצפון יוון, יחס הגובה-רוחב, הוא הגבוה בעולם, כך על פי ספר השיאים של גינס, אך על עובדה אחת אין ויכוח, קניון נהר טרה הוא מהקניונים המרשימים באירופה ובעולם כולו. נהר הטורקיז חוצב בו את דרכו לאורך 82 ק"מ, בינות מצוקים תלולים ויערות עבותים, שמרחוק נראים כמעט שחורים, והם שהעניקו להרים את שמם – "ההרים השחורים".
בנופים הנפלאים הללו אנו יוצאים לרפטינג על נהר טרה, חוויה רטובה ומלאת אדרנלין, שממלאה אותנו שמחה. השייט עצמו רגוע בדרך כלל, אך מאפשר תצפית מרהיבה על הקניון מזוית מרשימה במיוחד – מגובה פני המים. כל אחד יכול להינות מהחויה המיוחדת הזו, ובלבד שיהיה מעל גיל 6 וידע לשחות באחד הסגנונות המוכרים.
במהלך השייט אנו עוברים מתחת (ושוב נהנים מתצפית לא שגרתית) אחד המראות המפורסמים של נהר טרה, גשר ג'ורג'וביץ' ( Đurđevića ) המרשים. חמש קשתות מעבירות את הגשר על פני 365 מטר, בגובה 172 מטר מעל הנהר, הישג הנדסי מרשים מאוד בעת בניתו בשנת 1940. שנה מאוחר יותר, עם פלישת מדינות הציר למונטנגרו, פוצצו הפרטיזנים את הגשר, ובכך עיכבו את הפולשים. אחד מהמהנדסים שבנו את הגשר, שסייע לפרטיזנים, נתפס מאוחר יותר בידי הגרמנים והוצא להורג.
בסיום מזמין אותנו מדריך השייט לכוסית סליבוביץ' – זיקוק אלכוהולי חזק של שזיפים. אם היה קריר ביום השייט, גם הסובל הגדול ביותר מקור ישכח את סבלו מייד...
רפטינג על נהר טרה, תצפית מגובה פני המים על הקניון המרשים (צילום: גלעד תלם)
קולשין – מפגש תרבויות
נסיעה דרומה, לאורך נהר טרה ובדרכי ההרים של רכס סינאבינייה ( Sinjajevina ), מביאה אותנו לעיירה קולאשין ( Kolašin ). העיירה הוקמה באמצע המאה ה-17 על ידי הטורקים, והועברה לידי מונטנגרו, בעת שקיבלה עצמאות מהאימפריה העות'מאנית. כאן אני מסביר למטיילים על המפגש המעניין המתקיים בבלקן, בין התרבות המזרחית – תחת השפעה רוסית חזקה, לתרבות המערבית – האירופאית, ובין הנצרות האורתודוקסית לנצרות הקתולית.
גם בקולאשין, כמו בז'בליאק, אנו לנים שני לילות, אך כאן מחכה לנו מלון 5 כוכבים מפנק, ואנו משתדלים להגיע מוקדם כדי ליהנות מפינוקיו, הכוללים בריכה וספא. שריריו של מי שיצא לטרקים בהרים המתנשאים מעל קולאשין, יברכו שבעתיים על פינוקיו של המלון, אבל גם הג'יפאים יכולים להתפנק מעט.
איסוף השחת מהשדות, אצל רבים הטרקטור עדיין לא החליף את הסוס והעגלה (צילום: גלעד תלם)
מלון מודרן מאונטן ( Modern Mountain ) בעיירה קולאשין מציע סוויטות ודירות מעוצבות, נקיות ונוחות. כל יחידות האירוח כוללות פטיו, חדר רחצה פרטי, מטבחון עם מקרר, פינת אוכל, טלוויזיה ואינטרנט אלחוטי חינם. במלון תמצאו גם בר ומסעדה, ובארוחת הבוקר תוכלו לבחור בין סגנון בופה או א-לה קארט.
בתי מלון נוספים בקולאשין
הפארק הלאומי ביוגרדסקה
מקולשין אנו יוצאים אל הפארק הלאומי הקטן אך גם העתיק ביותר במונטנגרו, הפארק הלאומי ביוגרדסקה גורה ( Biogradska Gora ), המאופיין ביער ראשוני עתיק, בו עצי אשור ואלון בני 500 שנה. באחד הטיולים אותם הדרכתי, אבד לנו ילד קטן, שהלך לשירותים וכמעט "טבע" בין עלי השלכת, הנערמים לגובה מרשים. הילד נמצא וחולץ בשלום, אך מאז אני מקפיד לתדרך היטב את המטיילים, שיתפעלו מעלי השלכת ויחזרו בשלום.
אגם ביוגרדסקו ( Biogradsko jezero ) הוא הגדול והנגיש מבין 7 אגמים קרחוניים בפארק ביוגרדסקה. האגם הוא דולינה ענקית, ומימיו מתנקזים לתוך האדמה. ההשתקפות הנפלאה במימיו הרגועים של האגם, היא חגיגה לצלמים שבחבורה, ומהתמונות המופיעות בכל ברושור של לשכת התיירות של מונטנגרו.
לאחר שעה של הליכה, בה אנו מקיפים את האגם, אנו מתיישבים להכין קפה, כי פשוט קשה לעזוב את המראה הקסום.
אגם ביוגרדסקו והסירות המחכות למטיילים (צילום: לימור סידי)
סעודה אותנטית באצל גברת סטוייקה
רכס ביאלשיצה ( Bjelasica ), ממזרח לקולשין, מהווה כר נרחב לתיירות חורף (סקי) ולתיירות קיץ, בעיקר טרקים. הג'יפ לוקח אותנו בדרכי ההרים, לעבר קטון ( Katun ) – בקתת הרים, המשמשת כבית קיץ של משפחה המגיעה לכאן כל קיץ מהעיירה מויקובאץ ( Mojkovac ). ליד הבקתה גן ירק קטן ומעט חיות משק, המספקים את צרכי המשפחה, וגם 2-3 בקתות למטיילים החפצים להעביר את הלילה (לצד מסלול הליכה מסומן).
גברת סטוייקה, כבר מכירה אותנו ומחכה לבואנו שוב ושוב, ואנו תמיד שמחים לחזור לאוכל הפשוט והטעים שהיא מכינה. אנחנו אחראים להכנת הסלט, לחיתוך הגבינות ושאר המצרכים שאנו מביאים עמנו. סטויקה אחראית לבורק – מאפה בצק, בין בצק עלים לבצק שמרים, עם גבינה. ללקק את האצבעות.
על הרכס קטונים רבים, אליהם מגיעים המקומיים החל מאמצע חודש יוני, רק אז מותר לעלות אליהם על פי החוק המקומי, כדי שהעשב יספיק לגדול ויהיה מספיק לכל העדרים. לאורך הדרך היורדת חזרה לקולשין, אנו מבחינים בנשים מקומיות האוספות את פרי הדומדמניות, בעזרת מסרקות עץ מיוחדות, כדי למכור אותן לאורך הכביש הראשי.
ג'יפים בדרכי ההרים על רכס ביאלשיצה , בדרך לקטון של גברת סטוייקה (צילום: גלעד תלם)
חזרה אל מנעמי החוף
את הדרך חזרה לאזור החוף, אנו עושים בדרכי ההרים על רכס קומובי ( Komovi ), לעבר הגבול עם אלבניה. בשונה משאר הרי מונטנגרו, הרכס חשוף וסלעי מאוד, ויש לו יופי אחר ולא פחות מרשים. גם כאן אנו פוגשים במקומיים שעולים לבתי הקיץ שלהם, מגדלים תפוחי אדמה ושאר ירקות בחצר מגודרת, חולבים את הפרות והכבשים, ונהנים מהפשטות של החיים.
אגם סקאדר ( Skadar ), המשותף למונטנגרו ואלבניה, מוקף בפארק הלאומי השלישי בו אנו מבקרים ומוליך אותנו חזרה לאזור החוף של מונטנגרו. כאן, בעיירה בודווה ( Budva ), המזכירה לי את אילת שלנו, אנו טועמים את טעם החופים היפים של מונטנגרו. הריביירה של בודווה, כוללת מספר חופים חוליים יפים, מהמתוירים ביותר במונטנגרו. העיר העתיקה, שגילה 3,500 שנה, מושפעת מסגנון הבנייה הוונציאני, שליטיה במשך קרוב ל-400 שנה, עד סוף המאה ה-18. משפחות עם ילדים המטיילות במונטנגרו, בוודאי ישמחו למגוון העצום של פעילויות נופש ימיות, וגם חובבי הקניות ימצאו כאן את מבוקשם.
כתבה על טיולי משפחות במונטנגרו
לא, התמונה לא הפוכה... השתקפות באגם סקאדר ופרחי הנימפאה (צילום: גלעד תלם)
בעיירה בודווה שני בתי מלון מומלצים
מלון ריזורט קזינו מייסטראל (Maestral Resort & Casino) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם ממש לחוף הים, ומציע בריכות, ספא וקזינו. המלון זוכה לתשבוחות מפי כל מי שהתארח בו.
מלון פורטונה (Fontana Hotel & Gastronomy), אף הוא ברמת 4 כוכבים, ממוקם על הטיילת של בודווה, בקרבת העיר העתיקה. הוא מציע חדרים מרווחים וסוויטות ענקיות וזוכה לציוני אורחים גבוהים.
אז מה היה לנו כאן?
מדינה קטנה וצעירה שעדיין מחפשת את דרכה, אך שורשיה העמוקים, יופיה הפראי ותושביה החביבים, כובשים לב. מהמדינות שאני יותר אוהב להדריך בהן.
מידע נוסף
כתבות נוספות על מונטנגרו
מסלולים עם ילדים במונטנגרו
הכפרים של מפרץ קוטור
מסלול טיול בהרי מונטנגרו
אגם פיווה, אגם מלאכותי שנוצר כתוצאה מבניית סכר הידרו-אלקטרי (צילום: גלעד תלם)
חלק מהיעדים אליהם מגיעים בטיול ג'יפים במונטנגרו, ומקומות לינה מומלצים:
העיירה טיווט (A), מנזר אוסטרוג (B), העיירה ז'בליאק (C), מלון סואה & מלון פולאר סטאר, הכפר טרסה (D),
גשר ג'ורג'וביץ' (E) מעל נהר טרה, העיירה קולאשין (F), מלון הדירות מודרן מאונטן,
אגם סקאדר (G), העיירה בודווה (H), מלון ריזורט קזינו מייסטראל & מלון פורטונה
אגם סקאדר (G), העיירה בודווה (H), מלון ריזורט קזינו מייסטראל & מלון פורטונה
אל הרי דורמיטור והפארק הלאומי
מקו החוף היפהפה של מונטנגרו, אנחנו עולים אל תצפיות "חורכות עין", מצוקים ש"נופלים" הישר אל תוך המים, ירוק ואפור וכחול – מלמעלה ומלמטה... משם ממשיכים ישירות אל אגם פיווה ( Piva ) בנוף שצריך להתרגל אליו. ארוחה נהדרת במסעדה המגישה אוכל מקומי מעולה, מעניקה לנו תצפית נהדרת על אגם פיווה המרשים, שנוצר כתוצאה מבניית סכר שגובהו 220 מטר, על נהר פיווה.
לעת ערב אנו מגיעים אל העיירה ז'בליאק ( Žabljak ), עיירה קטנה השוכנת בגובה 1,456 מ', שהיא העיירה הגבוהה ביותר בבלקן כולו. כאן אנו מבלים שני לילות, ויוצאים לטייל ברכס הרי דורמיטור ( Durmitor ), בעל הנופים האלפיניים, ובפארק הלאומי דורמיטור, אתר מורשת עולמית ואחד מארבעת הפארקים הלאומיים של מונטנגרו. לא פחות מ- 18 אגמים קרחוניים קטנים פזורים בהרי דורמיטור, שהגדול והנגיש בהם הוא האגם השחור ( Crno Jezero ). טיול רגלי נינוח סביב האגם (3.5 ק"מ), מסיים את יום הטיול השלישי, בו אנו נוסעים בדרכי ההרים המקיפות את רכס דורמיטור. גם כאן, מאפשרים לנו הג'יפים יציאה אל מחוץ למסלול התיירותי הרגיל בהרי דורמיטור.
בעיירה ז'בליאק שני בתי מלון מומלצים:
מלון סואה (Hotel Soa) הוא מלון 4 כוכבים, עם סוויטות ודירות, המצוידות במטבחון, ספא מפנק, מסעדה טובה ושירות מצוין. גם מלון פולאר סטאר (Hotel Polar Star) מדורג ברמת 4 כוכבים, עם חדרים ודירות סטודיו, המצוידות במטבח, וגם כאן שירות אדיב ויעיל.
מקומות לינה נוספים בעיירה ז'בליאק
על מנת להגיע לצד המערבי של הרכס, אנו גולשים בדרך עפר מפותלת, לתוך אחד הערוצים המנקזים את פסגת בובוטוב קוק ( Bobotov Kuk ), הפסגה הגבוהה ביותר במונטנגרו. בדרך זו ממש נחלו הגרמנים את תבוסתם הראשונה בפני כוחותיו של טיטו, הידועים יותר בכינוי פרטיזנים. הם חיכו לטור השיריון הגרמני, במתווה קלאסי למארב, וגרמו לו אבדות כבדות.
בכפר טרסה ( Trsa ) אנחנו עוצרים לארוחת צהריים. התפריט קצר במיוחד: מנה ראשונה – סלט כרוב, מנה עיקרית – גולאש, ובסוף הסעודה קפה או תה. מהארוחות המועדפות עליי ברחבי הגלובוס.
תצורות קרקע מרשימות במדבר האלפיני של רכס דורמיטור, בגובה 1700 מטר (צילום: גלעד תלם)
רפטינג בקניון נהר טרה
שלושה קניונים עמוקים תוחמים את הרי דורמיטור, שהידוע בהם הוא קניון נהר טרה ( Kanjon Tare ). ויכוח ארוך שנים ניטש בין מדריכי יוון למדריכי מונטנגרו, מי הוא הקניון העמוק באירופה. כנראה שבקניון ויקוס, בצפון יוון, יחס הגובה-רוחב, הוא הגבוה בעולם, כך על פי ספר השיאים של גינס, אך על עובדה אחת אין ויכוח, קניון נהר טרה הוא מהקניונים המרשימים באירופה ובעולם כולו. נהר הטורקיז חוצב בו את דרכו לאורך 82 ק"מ, בינות מצוקים תלולים ויערות עבותים, שמרחוק נראים כמעט שחורים, והם שהעניקו להרים את שמם – "ההרים השחורים".
בנופים הנפלאים הללו אנו יוצאים לרפטינג על נהר טרה, חוויה רטובה ומלאת אדרנלין, שממלאה אותנו שמחה. השייט עצמו רגוע בדרך כלל, אך מאפשר תצפית מרהיבה על הקניון מזוית מרשימה במיוחד – מגובה פני המים. כל אחד יכול להינות מהחויה המיוחדת הזו, ובלבד שיהיה מעל גיל 6 וידע לשחות באחד הסגנונות המוכרים.
במהלך השייט אנו עוברים מתחת (ושוב נהנים מתצפית לא שגרתית) אחד המראות המפורסמים של נהר טרה, גשר ג'ורג'וביץ' ( Đurđevića ) המרשים. חמש קשתות מעבירות את הגשר על פני 365 מטר, בגובה 172 מטר מעל הנהר, הישג הנדסי מרשים מאוד בעת בניתו בשנת 1940. שנה מאוחר יותר, עם פלישת מדינות הציר למונטנגרו, פוצצו הפרטיזנים את הגשר, ובכך עיכבו את הפולשים. אחד מהמהנדסים שבנו את הגשר, שסייע לפרטיזנים, נתפס מאוחר יותר בידי הגרמנים והוצא להורג.
בסיום מזמין אותנו מדריך השייט לכוסית סליבוביץ' – זיקוק אלכוהולי חזק של שזיפים. אם היה קריר ביום השייט, גם הסובל הגדול ביותר מקור ישכח את סבלו מייד...
רפטינג על נהר טרה, תצפית מגובה פני המים על הקניון המרשים (צילום: גלעד תלם)
קולשין – מפגש תרבויות
נסיעה דרומה, לאורך נהר טרה ובדרכי ההרים של רכס סינאבינייה ( Sinjajevina ), מביאה אותנו לעיירה קולאשין ( Kolašin ). העיירה הוקמה באמצע המאה ה-17 על ידי הטורקים, והועברה לידי מונטנגרו, בעת שקיבלה עצמאות מהאימפריה העות'מאנית. כאן אני מסביר למטיילים על המפגש המעניין המתקיים בבלקן, בין התרבות המזרחית – תחת השפעה רוסית חזקה, לתרבות המערבית – האירופאית, ובין הנצרות האורתודוקסית לנצרות הקתולית.
גם בקולאשין, כמו בז'בליאק, אנו לנים שני לילות, אך כאן מחכה לנו מלון 5 כוכבים מפנק, ואנו משתדלים להגיע מוקדם כדי ליהנות מפינוקיו, הכוללים בריכה וספא. שריריו של מי שיצא לטרקים בהרים המתנשאים מעל קולאשין, יברכו שבעתיים על פינוקיו של המלון, אבל גם הג'יפאים יכולים להתפנק מעט.
איסוף השחת מהשדות, אצל רבים הטרקטור עדיין לא החליף את הסוס והעגלה (צילום: גלעד תלם)
מלון מודרן מאונטן ( Modern Mountain ) בעיירה קולאשין מציע סוויטות ודירות מעוצבות, נקיות ונוחות. כל יחידות האירוח כוללות פטיו, חדר רחצה פרטי, מטבחון עם מקרר, פינת אוכל, טלוויזיה ואינטרנט אלחוטי חינם. במלון תמצאו גם בר ומסעדה, ובארוחת הבוקר תוכלו לבחור בין סגנון בופה או א-לה קארט.
בתי מלון נוספים בקולאשין
הפארק הלאומי ביוגרדסקה
מקולשין אנו יוצאים אל הפארק הלאומי הקטן אך גם העתיק ביותר במונטנגרו, הפארק הלאומי ביוגרדסקה גורה ( Biogradska Gora ), המאופיין ביער ראשוני עתיק, בו עצי אשור ואלון בני 500 שנה. באחד הטיולים אותם הדרכתי, אבד לנו ילד קטן, שהלך לשירותים וכמעט "טבע" בין עלי השלכת, הנערמים לגובה מרשים. הילד נמצא וחולץ בשלום, אך מאז אני מקפיד לתדרך היטב את המטיילים, שיתפעלו מעלי השלכת ויחזרו בשלום.
אגם ביוגרדסקו ( Biogradsko jezero ) הוא הגדול והנגיש מבין 7 אגמים קרחוניים בפארק ביוגרדסקה. האגם הוא דולינה ענקית, ומימיו מתנקזים לתוך האדמה. ההשתקפות הנפלאה במימיו הרגועים של האגם, היא חגיגה לצלמים שבחבורה, ומהתמונות המופיעות בכל ברושור של לשכת התיירות של מונטנגרו.
לאחר שעה של הליכה, בה אנו מקיפים את האגם, אנו מתיישבים להכין קפה, כי פשוט קשה לעזוב את המראה הקסום.
אגם ביוגרדסקו והסירות המחכות למטיילים (צילום: לימור סידי)
סעודה אותנטית באצל גברת סטוייקה
רכס ביאלשיצה ( Bjelasica ), ממזרח לקולשין, מהווה כר נרחב לתיירות חורף (סקי) ולתיירות קיץ, בעיקר טרקים. הג'יפ לוקח אותנו בדרכי ההרים, לעבר קטון ( Katun ) – בקתת הרים, המשמשת כבית קיץ של משפחה המגיעה לכאן כל קיץ מהעיירה מויקובאץ ( Mojkovac ). ליד הבקתה גן ירק קטן ומעט חיות משק, המספקים את צרכי המשפחה, וגם 2-3 בקתות למטיילים החפצים להעביר את הלילה (לצד מסלול הליכה מסומן).
גברת סטוייקה, כבר מכירה אותנו ומחכה לבואנו שוב ושוב, ואנו תמיד שמחים לחזור לאוכל הפשוט והטעים שהיא מכינה. אנחנו אחראים להכנת הסלט, לחיתוך הגבינות ושאר המצרכים שאנו מביאים עמנו. סטויקה אחראית לבורק – מאפה בצק, בין בצק עלים לבצק שמרים, עם גבינה. ללקק את האצבעות.
על הרכס קטונים רבים, אליהם מגיעים המקומיים החל מאמצע חודש יוני, רק אז מותר לעלות אליהם על פי החוק המקומי, כדי שהעשב יספיק לגדול ויהיה מספיק לכל העדרים. לאורך הדרך היורדת חזרה לקולשין, אנו מבחינים בנשים מקומיות האוספות את פרי הדומדמניות, בעזרת מסרקות עץ מיוחדות, כדי למכור אותן לאורך הכביש הראשי.
ג'יפים בדרכי ההרים על רכס ביאלשיצה , בדרך לקטון של גברת סטוייקה (צילום: גלעד תלם)
חזרה אל מנעמי החוף
את הדרך חזרה לאזור החוף, אנו עושים בדרכי ההרים על רכס קומובי ( Komovi ), לעבר הגבול עם אלבניה. בשונה משאר הרי מונטנגרו, הרכס חשוף וסלעי מאוד, ויש לו יופי אחר ולא פחות מרשים. גם כאן אנו פוגשים במקומיים שעולים לבתי הקיץ שלהם, מגדלים תפוחי אדמה ושאר ירקות בחצר מגודרת, חולבים את הפרות והכבשים, ונהנים מהפשטות של החיים.
אגם סקאדר ( Skadar ), המשותף למונטנגרו ואלבניה, מוקף בפארק הלאומי השלישי בו אנו מבקרים ומוליך אותנו חזרה לאזור החוף של מונטנגרו. כאן, בעיירה בודווה ( Budva ), המזכירה לי את אילת שלנו, אנו טועמים את טעם החופים היפים של מונטנגרו. הריביירה של בודווה, כוללת מספר חופים חוליים יפים, מהמתוירים ביותר במונטנגרו. העיר העתיקה, שגילה 3,500 שנה, מושפעת מסגנון הבנייה הוונציאני, שליטיה במשך קרוב ל-400 שנה, עד סוף המאה ה-18. משפחות עם ילדים המטיילות במונטנגרו, בוודאי ישמחו למגוון העצום של פעילויות נופש ימיות, וגם חובבי הקניות ימצאו כאן את מבוקשם.
כתבה על טיולי משפחות במונטנגרו
לא, התמונה לא הפוכה... השתקפות באגם סקאדר ופרחי הנימפאה (צילום: גלעד תלם)
בעיירה בודווה שני בתי מלון מומלצים
מלון ריזורט קזינו מייסטראל (Maestral Resort & Casino) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם ממש לחוף הים, ומציע בריכות, ספא וקזינו. המלון זוכה לתשבוחות מפי כל מי שהתארח בו.
מלון פורטונה (Fontana Hotel & Gastronomy), אף הוא ברמת 4 כוכבים, ממוקם על הטיילת של בודווה, בקרבת העיר העתיקה. הוא מציע חדרים מרווחים וסוויטות ענקיות וזוכה לציוני אורחים גבוהים.
אז מה היה לנו כאן?
מדינה קטנה וצעירה שעדיין מחפשת את דרכה, אך שורשיה העמוקים, יופיה הפראי ותושביה החביבים, כובשים לב. מהמדינות שאני יותר אוהב להדריך בהן.
מידע נוסף
כתבות נוספות על מונטנגרו
מסלולים עם ילדים במונטנגרו
הכפרים של מפרץ קוטור
מסלול טיול בהרי מונטנגרו
בעיירה ז'בליאק שני בתי מלון מומלצים:
מלון סואה (Hotel Soa) הוא מלון 4 כוכבים, עם סוויטות ודירות, המצוידות במטבחון, ספא מפנק, מסעדה טובה ושירות מצוין. גם מלון פולאר סטאר (Hotel Polar Star) מדורג ברמת 4 כוכבים, עם חדרים ודירות סטודיו, המצוידות במטבח, וגם כאן שירות אדיב ויעיל.
מקומות לינה נוספים בעיירה ז'בליאק
מקומות לינה נוספים בעיירה ז'בליאק
תצורות קרקע מרשימות במדבר האלפיני של רכס דורמיטור, בגובה 1700 מטר (צילום: גלעד תלם)
רפטינג על נהר טרה, תצפית מגובה פני המים על הקניון המרשים (צילום: גלעד תלם)
קולשין – מפגש תרבויות
נסיעה דרומה, לאורך נהר טרה ובדרכי ההרים של רכס סינאבינייה ( Sinjajevina ), מביאה אותנו לעיירה קולאשין ( Kolašin ). העיירה הוקמה באמצע המאה ה-17 על ידי הטורקים, והועברה לידי מונטנגרו, בעת שקיבלה עצמאות מהאימפריה העות'מאנית. כאן אני מסביר למטיילים על המפגש המעניין המתקיים בבלקן, בין התרבות המזרחית – תחת השפעה רוסית חזקה, לתרבות המערבית – האירופאית, ובין הנצרות האורתודוקסית לנצרות הקתולית.
גם בקולאשין, כמו בז'בליאק, אנו לנים שני לילות, אך כאן מחכה לנו מלון 5 כוכבים מפנק, ואנו משתדלים להגיע מוקדם כדי ליהנות מפינוקיו, הכוללים בריכה וספא. שריריו של מי שיצא לטרקים בהרים המתנשאים מעל קולאשין, יברכו שבעתיים על פינוקיו של המלון, אבל גם הג'יפאים יכולים להתפנק מעט.
איסוף השחת מהשדות, אצל רבים הטרקטור עדיין לא החליף את הסוס והעגלה (צילום: גלעד תלם)
מלון מודרן מאונטן ( Modern Mountain ) בעיירה קולאשין מציע סוויטות ודירות מעוצבות, נקיות ונוחות. כל יחידות האירוח כוללות פטיו, חדר רחצה פרטי, מטבחון עם מקרר, פינת אוכל, טלוויזיה ואינטרנט אלחוטי חינם. במלון תמצאו גם בר ומסעדה, ובארוחת הבוקר תוכלו לבחור בין סגנון בופה או א-לה קארט.
בתי מלון נוספים בקולאשין
הפארק הלאומי ביוגרדסקה
מקולשין אנו יוצאים אל הפארק הלאומי הקטן אך גם העתיק ביותר במונטנגרו, הפארק הלאומי ביוגרדסקה גורה ( Biogradska Gora ), המאופיין ביער ראשוני עתיק, בו עצי אשור ואלון בני 500 שנה. באחד הטיולים אותם הדרכתי, אבד לנו ילד קטן, שהלך לשירותים וכמעט "טבע" בין עלי השלכת, הנערמים לגובה מרשים. הילד נמצא וחולץ בשלום, אך מאז אני מקפיד לתדרך היטב את המטיילים, שיתפעלו מעלי השלכת ויחזרו בשלום.
אגם ביוגרדסקו ( Biogradsko jezero ) הוא הגדול והנגיש מבין 7 אגמים קרחוניים בפארק ביוגרדסקה. האגם הוא דולינה ענקית, ומימיו מתנקזים לתוך האדמה. ההשתקפות הנפלאה במימיו הרגועים של האגם, היא חגיגה לצלמים שבחבורה, ומהתמונות המופיעות בכל ברושור של לשכת התיירות של מונטנגרו.
לאחר שעה של הליכה, בה אנו מקיפים את האגם, אנו מתיישבים להכין קפה, כי פשוט קשה לעזוב את המראה הקסום.
אגם ביוגרדסקו והסירות המחכות למטיילים (צילום: לימור סידי)
סעודה אותנטית באצל גברת סטוייקה
רכס ביאלשיצה ( Bjelasica ), ממזרח לקולשין, מהווה כר נרחב לתיירות חורף (סקי) ולתיירות קיץ, בעיקר טרקים. הג'יפ לוקח אותנו בדרכי ההרים, לעבר קטון ( Katun ) – בקתת הרים, המשמשת כבית קיץ של משפחה המגיעה לכאן כל קיץ מהעיירה מויקובאץ ( Mojkovac ). ליד הבקתה גן ירק קטן ומעט חיות משק, המספקים את צרכי המשפחה, וגם 2-3 בקתות למטיילים החפצים להעביר את הלילה (לצד מסלול הליכה מסומן).
גברת סטוייקה, כבר מכירה אותנו ומחכה לבואנו שוב ושוב, ואנו תמיד שמחים לחזור לאוכל הפשוט והטעים שהיא מכינה. אנחנו אחראים להכנת הסלט, לחיתוך הגבינות ושאר המצרכים שאנו מביאים עמנו. סטויקה אחראית לבורק – מאפה בצק, בין בצק עלים לבצק שמרים, עם גבינה. ללקק את האצבעות.
על הרכס קטונים רבים, אליהם מגיעים המקומיים החל מאמצע חודש יוני, רק אז מותר לעלות אליהם על פי החוק המקומי, כדי שהעשב יספיק לגדול ויהיה מספיק לכל העדרים. לאורך הדרך היורדת חזרה לקולשין, אנו מבחינים בנשים מקומיות האוספות את פרי הדומדמניות, בעזרת מסרקות עץ מיוחדות, כדי למכור אותן לאורך הכביש הראשי.
ג'יפים בדרכי ההרים על רכס ביאלשיצה , בדרך לקטון של גברת סטוייקה (צילום: גלעד תלם)
חזרה אל מנעמי החוף
את הדרך חזרה לאזור החוף, אנו עושים בדרכי ההרים על רכס קומובי ( Komovi ), לעבר הגבול עם אלבניה. בשונה משאר הרי מונטנגרו, הרכס חשוף וסלעי מאוד, ויש לו יופי אחר ולא פחות מרשים. גם כאן אנו פוגשים במקומיים שעולים לבתי הקיץ שלהם, מגדלים תפוחי אדמה ושאר ירקות בחצר מגודרת, חולבים את הפרות והכבשים, ונהנים מהפשטות של החיים.
אגם סקאדר ( Skadar ), המשותף למונטנגרו ואלבניה, מוקף בפארק הלאומי השלישי בו אנו מבקרים ומוליך אותנו חזרה לאזור החוף של מונטנגרו. כאן, בעיירה בודווה ( Budva ), המזכירה לי את אילת שלנו, אנו טועמים את טעם החופים היפים של מונטנגרו. הריביירה של בודווה, כוללת מספר חופים חוליים יפים, מהמתוירים ביותר במונטנגרו. העיר העתיקה, שגילה 3,500 שנה, מושפעת מסגנון הבנייה הוונציאני, שליטיה במשך קרוב ל-400 שנה, עד סוף המאה ה-18. משפחות עם ילדים המטיילות במונטנגרו, בוודאי ישמחו למגוון העצום של פעילויות נופש ימיות, וגם חובבי הקניות ימצאו כאן את מבוקשם.
כתבה על טיולי משפחות במונטנגרו
לא, התמונה לא הפוכה... השתקפות באגם סקאדר ופרחי הנימפאה (צילום: גלעד תלם)
בעיירה בודווה שני בתי מלון מומלצים
מלון ריזורט קזינו מייסטראל (Maestral Resort & Casino) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם ממש לחוף הים, ומציע בריכות, ספא וקזינו. המלון זוכה לתשבוחות מפי כל מי שהתארח בו.
מלון פורטונה (Fontana Hotel & Gastronomy), אף הוא ברמת 4 כוכבים, ממוקם על הטיילת של בודווה, בקרבת העיר העתיקה. הוא מציע חדרים מרווחים וסוויטות ענקיות וזוכה לציוני אורחים גבוהים.
אז מה היה לנו כאן?
מדינה קטנה וצעירה שעדיין מחפשת את דרכה, אך שורשיה העמוקים, יופיה הפראי ותושביה החביבים, כובשים לב. מהמדינות שאני יותר אוהב להדריך בהן.
מידע נוסף
כתבות נוספות על מונטנגרו
מסלולים עם ילדים במונטנגרו
הכפרים של מפרץ קוטור
מסלול טיול בהרי מונטנגרו
איסוף השחת מהשדות, אצל רבים הטרקטור עדיין לא החליף את הסוס והעגלה (צילום: גלעד תלם)
אגם ביוגרדסקו והסירות המחכות למטיילים (צילום: לימור סידי)
סעודה אותנטית באצל גברת סטוייקה
רכס ביאלשיצה ( Bjelasica ), ממזרח לקולשין, מהווה כר נרחב לתיירות חורף (סקי) ולתיירות קיץ, בעיקר טרקים. הג'יפ לוקח אותנו בדרכי ההרים, לעבר קטון ( Katun ) – בקתת הרים, המשמשת כבית קיץ של משפחה המגיעה לכאן כל קיץ מהעיירה מויקובאץ ( Mojkovac ). ליד הבקתה גן ירק קטן ומעט חיות משק, המספקים את צרכי המשפחה, וגם 2-3 בקתות למטיילים החפצים להעביר את הלילה (לצד מסלול הליכה מסומן).
גברת סטוייקה, כבר מכירה אותנו ומחכה לבואנו שוב ושוב, ואנו תמיד שמחים לחזור לאוכל הפשוט והטעים שהיא מכינה. אנחנו אחראים להכנת הסלט, לחיתוך הגבינות ושאר המצרכים שאנו מביאים עמנו. סטויקה אחראית לבורק – מאפה בצק, בין בצק עלים לבצק שמרים, עם גבינה. ללקק את האצבעות.
על הרכס קטונים רבים, אליהם מגיעים המקומיים החל מאמצע חודש יוני, רק אז מותר לעלות אליהם על פי החוק המקומי, כדי שהעשב יספיק לגדול ויהיה מספיק לכל העדרים. לאורך הדרך היורדת חזרה לקולשין, אנו מבחינים בנשים מקומיות האוספות את פרי הדומדמניות, בעזרת מסרקות עץ מיוחדות, כדי למכור אותן לאורך הכביש הראשי.
ג'יפים בדרכי ההרים על רכס ביאלשיצה , בדרך לקטון של גברת סטוייקה (צילום: גלעד תלם)
חזרה אל מנעמי החוף
את הדרך חזרה לאזור החוף, אנו עושים בדרכי ההרים על רכס קומובי ( Komovi ), לעבר הגבול עם אלבניה. בשונה משאר הרי מונטנגרו, הרכס חשוף וסלעי מאוד, ויש לו יופי אחר ולא פחות מרשים. גם כאן אנו פוגשים במקומיים שעולים לבתי הקיץ שלהם, מגדלים תפוחי אדמה ושאר ירקות בחצר מגודרת, חולבים את הפרות והכבשים, ונהנים מהפשטות של החיים.
אגם סקאדר ( Skadar ), המשותף למונטנגרו ואלבניה, מוקף בפארק הלאומי השלישי בו אנו מבקרים ומוליך אותנו חזרה לאזור החוף של מונטנגרו. כאן, בעיירה בודווה ( Budva ), המזכירה לי את אילת שלנו, אנו טועמים את טעם החופים היפים של מונטנגרו. הריביירה של בודווה, כוללת מספר חופים חוליים יפים, מהמתוירים ביותר במונטנגרו. העיר העתיקה, שגילה 3,500 שנה, מושפעת מסגנון הבנייה הוונציאני, שליטיה במשך קרוב ל-400 שנה, עד סוף המאה ה-18. משפחות עם ילדים המטיילות במונטנגרו, בוודאי ישמחו למגוון העצום של פעילויות נופש ימיות, וגם חובבי הקניות ימצאו כאן את מבוקשם.
כתבה על טיולי משפחות במונטנגרו
לא, התמונה לא הפוכה... השתקפות באגם סקאדר ופרחי הנימפאה (צילום: גלעד תלם)
בעיירה בודווה שני בתי מלון מומלצים
מלון ריזורט קזינו מייסטראל (Maestral Resort & Casino) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם ממש לחוף הים, ומציע בריכות, ספא וקזינו. המלון זוכה לתשבוחות מפי כל מי שהתארח בו.
מלון פורטונה (Fontana Hotel & Gastronomy), אף הוא ברמת 4 כוכבים, ממוקם על הטיילת של בודווה, בקרבת העיר העתיקה. הוא מציע חדרים מרווחים וסוויטות ענקיות וזוכה לציוני אורחים גבוהים.
אז מה היה לנו כאן?
מדינה קטנה וצעירה שעדיין מחפשת את דרכה, אך שורשיה העמוקים, יופיה הפראי ותושביה החביבים, כובשים לב. מהמדינות שאני יותר אוהב להדריך בהן.
מידע נוסף
כתבות נוספות על מונטנגרו
מסלולים עם ילדים במונטנגרו
הכפרים של מפרץ קוטור
מסלול טיול בהרי מונטנגרו
ג'יפים בדרכי ההרים על רכס
לא, התמונה לא הפוכה... השתקפות באגם סקאדר ופרחי הנימפאה (צילום: גלעד תלם)
בעיירה בודווה שני בתי מלון מומלצים
מלון ריזורט קזינו מייסטראל (Maestral Resort & Casino) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם ממש לחוף הים, ומציע בריכות, ספא וקזינו. המלון זוכה לתשבוחות מפי כל מי שהתארח בו.
מלון פורטונה (Fontana Hotel & Gastronomy), אף הוא ברמת 4 כוכבים, ממוקם על הטיילת של בודווה, בקרבת העיר העתיקה. הוא מציע חדרים מרווחים וסוויטות ענקיות וזוכה לציוני אורחים גבוהים.
אז מה היה לנו כאן?
מדינה קטנה וצעירה שעדיין מחפשת את דרכה, אך שורשיה העמוקים, יופיה הפראי ותושביה החביבים, כובשים לב. מהמדינות שאני יותר אוהב להדריך בהן.
מידע נוסף
כתבות נוספות על מונטנגרו
מסלולים עם ילדים במונטנגרו
הכפרים של מפרץ קוטור
מסלול טיול בהרי מונטנגרו
מלון פורטונה (Fontana Hotel & Gastronomy), אף הוא ברמת 4 כוכבים, ממוקם על הטיילת של בודווה, בקרבת העיר העתיקה. הוא מציע חדרים מרווחים וסוויטות ענקיות וזוכה לציוני אורחים גבוהים.
מדינה קטנה וצעירה שעדיין מחפשת את דרכה, אך שורשיה העמוקים, יופיה הפראי ותושביה החביבים, כובשים לב. מהמדינות שאני יותר אוהב להדריך בהן.