s america_120(2).jpg)
.jpg)
מסלול טיול בהרי מונטנגרו –
ארץ ההרים השחורים
מאת:
רשקו..קו..קו.... הדהדה שאגתו של מירו בואדי מתחתינו, הלכה ונחלשה עד שנבלעה בתהום. לאחר מספר שניות נשמעה צעקה עמומה מתוך העמק. "אמרתי לך שהוא ישמע", צהל מירו, המדריך המקומי שהתנדב להדגים לי כיצד נוהגים לתקשר ביניהם שכנים, בחלק ההררי של מונטנגרו (או בשמה המקומי צרנה גורה).
ההרים השחורים (והמיוערים) של מונטנגרו, שמורת ביוגראדסקה (צילום: Matt Perron)
מלון ביאנקה ריזורט בעיירה קולאשין (B) | מלון סואה & מלון פולאר סטאר בעיירה ז'אבליק (G)
מלון בוטיק בוסקוביץ' בעיר הבירה פודגוריצה (J)
בקתות קיץ בהרי מונטנגרו
רשקו, נהג משאית (שלא ברור לי כיצד הצליחה לתמרן בתוך עיקולי השביל היורד בתלילות לתוך העמק), ממשיך לקיים את מנהג אבותיו, לעזוב את יישובי הקבע ולהעפיל אל מרומי ההרים לבקתת הקיץ. "רעייה אנכית" או "טראנס אומנס" בלעז, נקראת בז'רגון האנתרופולוגי התופעה, המתארת תנועת כפריים העולים כל קיץ עם עדריהם כדי לנצל את כרי האחו שבהרים הגבוהים. בחלק ההררי של מונטנגרו מתקיימת התופעה בעשרות כפרים קטנטנים וחוות בודדות, המוסיפים נופך מיוחד לטיול המשלב נסיעת שטח למחוזות שבחלקם אינם נגישים לרכבים קונבנציונליים.
לאחר הנוהג המקובל של שתיית קפה שחור, תרגם לנו מירו את דברי אשתו של רשקו, שתיארה כיצד היא מכינה את גבינת העזים הנפלאה שלה: יש להרתיח חלב ולאחר מכן להניח אותו בדלי. מוסיפים לתוכו אנזים (טבעי) לזירוז תהליך התקשות החלב ולאחר שהנוזל התמצק, עוטפים את גוש הגבינה בבד לספיגת הנוזלים. אחרי 24 שעות מסתיים התהליך והגבינה מוכנה למריחה על לחם גס. מומלץ להוסיף פלח עגבנייה ומעט מלח.
סוסים רועים לחופי אגם קטנטן במרומי שמורת ביוגראדסקה (צילום: Matt Perron)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
אגם ביוגראדסקו והעיירה קולאשין
נפרדנו מרשקו ומשפחתו והמשכנו לטפס על רכס הרי קומבי (Komovi ), הנמצא בסמוך לגבול עם אלבניה, השוכנת דרומית מזרחית למונטנגרו. הרי הרכס מהווים את קו פרשת המים בין שני אגני הניקוז המרכזים של מדינות יוגוסלביה לשעבר: הים האדריאטי, אליו נשפכים כל הנהרות הזורמים לכיוון דרום מערב, והים השחור, אליו זורמים כל הנהרות לכיוון צפון מזרח. גובה הפסגות הגבוהות מגיע ל-2,000 מטר וככל שמתקרבים לגובה זה הצמחייה הולכת ונהיית נמוכה יותר, עד שמגיעים לנופים האלפיניים של כרי אחו ומרבדי פרחים.
לאחר נסיעת שטח של מספר שעות בנופים פסטורליים, במהלכן חלפנו על פני מספר כפרים, רועי צאן ובקר, התחלנו בירידה לכיוון צפון-מערב, כשיעדנו הוא הפארק הלאומי ואגם ביוגראדסקו (Biogradsko jezero ). הדרך אל האגם חוצה יערות בראשיתיים, אפלים ומסתוריים. קרני השמש המעטות המצליחות לחדור מבעד לחופת העצים, יוצרות צללים גרוטסקיים של ענפי העצים המכוסים תחב וחזזית.
לאחר אחד העיקולים, מתוך עשרות אותם כבר חלפנו בתוך היער, נגלה בבת אחת האגם - גוף מים גדול שפער חור כחול ביער הירוק, שצמחייתו מגיעה עד לקו המים. את האגם הקטן אפשר לחצות בשייט נינוח בסירת משוטים או להקיף אותו במסלול הליכה נפלא האורך כשלוש שעות. באזור הכניסה לאגם מצאנו שולחנות עץ והחלטנו שאין מקום טוב מזה לעצור לפיקניק ספונטני, שכלל גבינות מקומיות, לחם גס, ירקות שנקטפו באותו בוקר מגינתו של מירו ומי באר זכים, בהם הצטיידנו בבקתתו של רשקו.
אגם ביוגראדסקו, שייט נינוח בסירת משוטים ומסלול הליכה נפלא (צילום: אלכס שצ'וקין)
אגם ביוגראדסקו שוכן במרומי הר ביאלסיצה (Bjelasica ), ברום של כ- 1,000 מטר, והוא מאופיין במגוון מדהים של עצים (86 מינים), שהדומיננטיים בהם הם אלון, אדר ואשוח. חלק מהעצים בני מאות שנים ומגיעים לגבהים מרשימים של 50 מטר.
העיירה "הגדולה" כאן היא קולאשין (Kolasin), עם קרוב ל- 3,000 תושבים, שבחורף היא עיירת סקי ובקיץ בסיס מצוין להתמקם בו לטיולים באזור.
* עוד על קולאשין ואגם ביוגראדסקו בכתבה על טיול משפחתי במונטנגרו וגם בכתבה על טיול ג'יפים במונטנגרו
מלון מומלץ בעיירה קולאשין
מלון ביאנקה ריזורט (Bianca Resort & Spa) בנוי כבקתת ציידים גדולה, עם הרבה עץ ופינות ישיבה מקסימות. החדרים והסוויטות גדולים ומרווחים, ויכולים להתאים גם למשפחות. במלון גם בריכה וספא מפנק, מסעדה טובה וארוחת בוקר מצוינת. המיקום מצוין לטיולים באזור ולמספר ימי פינוק בהרים.
אפשרויות לינה נוספות בקולאשין
קניון טארה והפארק הלאומי דורמיטור
לאחר שמילאנו את כרסנו במזון ואת נפשנו במראות קסומים, נפרדנו מהפארק והתחלנו לנסוע לאורך כביש צר ומפותל לעבר קניון טארה (Tara). הקניון המתחתר לעומק של 1300 מטר, בינות "ההרים השחורים" (המכונים כך בשל עצי האורן השחור המכסים אותם), נחשב לאחד העמוקים בעולם. הכביש נצמד לצלע ההר ויוצר זוויות ראיה לתוך הקניון המרשים ונהר הטארה הזורם בתוכו.
החלטנו לגוון את הטיול באמצעות שייט רפסודות על קטע קצר מתוך 68 הקילומטרים של נהר טארה, הנשפך בצפון המדינה לנהר סוטיֶסקה. השיט בתחתית הקניון מעצים את תחושת העומק, כמשני צדיו מתנשאים בזקיפות מרשימה עצי האורן השחור. השיט הקצר (כשעתיים) מסתיים בגשר ג'ורג'וביץ (Đurđevića ) שנבנה בתקופת יוגוסלביה בין שתי מלחמות העולם. הגשר נראה ממרחק רב הודות לחמש קשתות ברזל, התומכות בו בחלקו התחתון, ולמידותיו - גובהו כ-170 מטר ואורכו 365 מטר.
גשר ג'ורג'וביץ על נהר טארה, סיום מרשים לרפטינג על הנהר (צילום: Herbert Frank)
בסמוך לגשר ישנה צומת, שכל הפונה בה מערבה יגיע במהרה אל הפארק הלאומי החשוב והמרתק ביותר במונטנגרו – הפארק הלאומי דורמיטור ( Durmitor National Park ). כאן בלם מירו את מהירות הרכב כשהגיע למהירות 60 קמ"ש. לדבריו נוהגים השוטרים המקומיים לעצור נהגים, בתואנה שהם עברו את המהירות המותרת לפי מד הלייזר שבידיהם, שבמקרים רבים כלל אינו פועל. ואכן בדרכנו חלפנו על פני שלוש ניידות משטרה שחנו בצד הכביש והמתינו ל"טרף קל", כלומר תיירים מבוהלים שימהרו לשלם את הקנס במזומן, שלא תמיד מוצא את דרכו לקופת המדינה...
יש לציין שהמטבע במונטנגרו הוא אירו, למרות שהמדינה וכלכלתה רחוקים מאוד מהסטנדרטים המאפשרים הצטרפות לאיחוד האירופי ולגוש מדינות האירו. ניתן לה אישור להשתמש במטבע האירופאי בזכות רצון האיחוד לסייע לה כלכלית.
עוד על הפארק הלאומי דורמיטור בכתבה על טיול לאוהבי לכת במונטנגרו וגם בכתבה על טיול ג'יפים במונטנגרו
האגם השחור בשמורת דורמיטור, מימיו נצבעים בצבעם הכהה של העצים (צילום: Vladimir Varfolomeev)
נוף אלפיני בדרום הבלקן
הפארק הלאומי דורמיטור נקרא על שם ההר הגבוה באזור ובמדינה כולה (2,522 מטר). בשנת 1980 הוסיף ארגון אונסק"ו של האו"ם את הפארק לרשימת אתרי הטבע שתחת חסותו, בזכות המגוון המדהים של צמחיה ובעלי חיים המצויים בשטחו. הסיבה לכך היא המפגש בין שתי רצועות גיאו-אקלימיות: ים תיכונית ואירופאית, והעובדה שהרי הפארק נמצאים במרחק אווירי של 70 קילומטרים מהים האדריאטי. הסמיכות של ההרים הגבוהים אל הים, יוצרת תנאים אקלימיים המורידים (במושגים אירופיים) כמויות עצומות של משקעים, כשאזור הפארק נחשב לגשום ביותר באירופה (ממוצע שנתי של יותר מ-4,000 מ"מ גשם). לכן, למרות מיקום האזור בדרום הבלקן, אל מול חופי דרום איטליה, הנופים הדומיננטיים שבו מציגים דמיון רב לאזור האלפים בשוויץ או באוסטריה.
הפארק הלאומי הוא חגיגה לאוהבי הטבע, היכולים לטייל בנסיעה או בהליכה במאות מסלולים באורך ודרגות קושי שונות, המתפתלים בין פסגות דרמטיות (מעל 2,000 מטר) ותריסר אגמי טורקיז. אחת האטרקציות הייחודיות לפארק היא מערת הקרח לֶדֶנה פֶצינָה ( Ledena Pecina ), בה ניתן לראות כל השנה נטיפים וזקיפים של קרח, חלקם בגובה של 300 מטר. למרות הסקרנות המגרה להגיע למערה, רק מעטים מוכנים לעשות את המאמץ ולטפס בעלייה מפרכת 6 שעות כדי להגיע למערה הממוקמת בפסגות ההרים.
סרטון קצר עם כל מה שתוכלו לעשות ולראות בשמורת דורמיטור – שווה צפייה!
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
העיירה האלפינית ז'בליאק
בתחומי שטח הפארק נמצאים מספר עיירות וכפרים. הישוב המרכזי, המשמש בסיס יציאה מצוין לטיולים בפארק, הוא העיירה ז'בליאק (Žabljak) המונה 2,000 תושבים. זוהי עיירת קייט בעלת מראה אלפיני, הבתים בנויים בחלקם מעץ ובעלי גגות רעפים בעלי שיפוע חד. אחד משיאי הטיול במונטנגרו היא נסיעה בדרך הטבעתית המקיפה את הפארק סביב העיירה ז'בליאק. זהו טיול של יום שבמהלכו חולפים כמעט על פני כל נופיו המגוונים של הפארק: קניונים עמוקים, אגמים תכולים ויערות מחטניים, שבהם מסלולים מיוחדים לקטיף פטריות, גרגירי יער או צמחי מרפא.
אולם לא על הטבע לבדו מתקיים הטיול בפארק. המסלול הטבעתי כולל ביקור בכפרים בלקניים ציוריים, בהם ניתן להתארח בבקתות של רועים מקומיים. אלו שייכים ל"גזע הדינארי" – אנשים המאופיינים בחוסן וחוזק גופני, בעלי מבנה גוף גבוה, רזה ומחוטב, תולדת התנאים הקשוחים הסוררים בחבל ההררי.
בחלק מהכפרים ניתן למצוא את אחרוני הבתים בעלי הארכיטקטורה הטיפוסית המכונה "הבית הדינרי", המאופיינת בבית הבנוי מקירות עץ, המכוסים בחלוקי אבן או אבני צפחה שטוחות.
קניון טארה מתחתר לעומק 1300 מטר, מהקניונים העמוקים בעולם (צילום: doigstar)
באחד הכפרים בהם עצרנו לתצפית על נהר טארה, נתקלנו במשפחת חקלאים שעיבדה חלקת השדה. הגבר שאל אותנו מניין אנחנו וכשהשבנו מישראל, נדהמתי לשמוע אותו אומר "משה פיאדה, משה פיאדה". פיאדה (Moša Pijade) היה סגנו היהודי של טיטו במחתרת הקומוניסטית במהלך מלחמת העולם השנייה, ומאוחר יותר שימש כיושב ראש הפרלמנט של יוגוסלביה.
בתי מלון מומלצים בעיירה ז'בליאק
במיקום מצוין לטיולים בקניון נהר טארה ושמורת דורמיטור
מלון סואה (Hotel Soa) הוא מלון 4 כוכבים, עם סוויטות ודירות, המצוידות במטבחון, ספא מפנק, מסעדה טובה ושירות מצוין.
מלון פולאר סטאר (Hotel Polar Star) גם הוא ברמת 4 כוכבים, עם חדרים ודירות סטודיו, המצוידות במטבח, וגם כאן שירות אדיב ויעיל.
אפשרויות לינה נוספות בז'בליאק
חוק הכלים השלובים של האגם השחור
לפני ששבנו לז'בליאק עצרנו לצידי האגם השחור (Crno Jezero ) הנמצא בסמוך לעיירה. זהו האגם הגדול והמפורסם ביותר בפארק הלאומי דורמיטור, בו מתקיימת תופעת טבע מעניינת המכונה "מסעף" (Bifurcation ) של אגם, בה שני אגמים סמוכים מזינים זה את זה במימיהם. לקראת האביב, עם הפשרת השלגים, מפלס המים באגם הקטן עולה ואז מתחילה זרימה לכיוון האגם הגדול. לקראת סוף הקיץ, עם ירידת מפלס האגם הקטן, מתהפך כיוון זרימת המים, הנעים מהאגם הגדול לקטן וכך חוזר חלילה מדי שנה. שמו האגם, "השחור", ניתן לו בשל עצי האורן השחור (Pinus nigra) המשתקפים במימיו הצלולים וצובעים אותם בגוונים כהים.
מהפארק הלאומי ניתן רק לרדת, מבחינת שיאי הטיול וכיוון הנסיעה, במקרה שלנו דרומה לקניון מורצ'ה (Morača ). זהו אחד הכבישים היפים ביותר במונטנגרו, בו האדם נאבק קשות בטבע על מנת לחצוב את הדרך התלויה על הצלע המערבית של הקניון. מבצע פריצת תוואי הדרך כלל חפירת עשרות מנהרות ואולי תתקשו להאמין שבין הפועלים היו בני נוער ישראלים, חברי תנועות הנוער "מחנות העולים" ו"הנוער העובד והלומד". הכל בגלל טיטו, שבמהלך סלילת הכביש בתחילת שנות השישים של המאה ה-20 יזם מחנה עבודה, אליו הוזמנו תנועות נוער סוציאליסטיות מכל העולם, שסייעו בעבודות סלילת הכביש.
כל מעבר במנהרה חשוכה במהלך הנסיעה ממריץ את קצב פעימות הלב, למראה המשאיות האימתניות הסוטות ממסלולן ונוסעות כמעט בנתיב הנגדי, כדי להימנע מחיכוך בדפנות המנהרה המעוגלת. החלטנו לעצור ולהירגע באחד ממפרצי החניה שבצדי הכביש. מירו, שנוסע כמעט מדי יום במנהרות הללו, כנראה התמכר לסכנות. אחרת אי אפשר להסביר מדוע הוא החליט להדגים לי מהו אומץ לב מונטנגרי והחל לצעוד על גשר תלוי ורעוע, שנמתח בסמוך לכביש מעל לנהר מורצ'ה והקניון התלול. הכבישים, הגשרים ויתר תשתיות המדינה, ממחישים היטב שמונטנגרו היא אחת המדינות הפחות חזקות מבחינה כלכלית מבין מדינות יוגוסלביה לשעבר. מצד שני, הנופים הפראיים והעדר מסות של תיירים מעניקים לה את ייחודה כיעד לביקור.
האגם השחור בפארק הלאומי דורמיטור, הפעם נצבע בכחול השמיים (צילום: Nick Savchenko)
קניון מורצ'ה, הכביש התלוי על הצלע המערבית של הקניון הוא אחד היפים במונטנגרו (צילום: Herbert Frank)
עיר קומוניסטית עם חיי לילה תוססים
בסוף מורד קניון מורצ'ה מגיעים לעיר הבירה של מונטנגרו, פודגוריצה (Podgorica ), שנקראה בתקופת יוגוסלביה "טיטוגראד". העיר, המונה כ-160 אלף תושבים, נראית כעיר קומוניסטית טיפוסית – אזור תעשייה גדול, שיכוני רכבת מכוערים ועלובים. לקראת ערב משנה העיר את פניה, בעיקר בחלק העתיק, ומפתיעה בחיי לילה תוססים. לאורכו של המדרחוב עשרות בארים ובתי קפה, בהם ניתן להתרשם מהנתונים הפיזיים (גובה וחיטוב) המרשימים של הגברים ובעיקר הנשים (הנמוכות מתנשאות לגובה של 170 ס"מ).
בפודגוריצה מיוצר יין ווראנץ, יין אדום ויבש, אותו ניתן להשיג בכל מונטנגרו והוא נחשב לאחד מהינות האדומים הטובים במדינות יוגוסלביה לשעבר. ישנם מספר סוגים והמשובח שבהם נקרא פרו קאורדו (Pro Corde ). המחירים מגוחכים ונעים בין 5-7 אירו לבקבוק.
מלון מומלץ בעיר הבירה פודגוריצה
מלון בוטיק בוסקוביץ' (Boscovich Boutique Hotel) ממוקדם במרכז פודגוריצה, ליד כיכר הרפובליקה ובמרחק הליכה ממרבית אתרי העיר. זהו מלון בוטיק לא גדול, עם חנייה פרטית מקורה, מסעדה ובר (בימים יפים ניתן לשבת בחוץ), חדרים וסוויטות שכולם ממוזגים, עם פינת ישיבה, שולחן עבודה ומיני בר (אם תרצו קומקום חשמלי, בקשו במייל לאחר ההזמנה ויחכה לכם). המלון מציע סיורים למגוון יעדים במונטנגרו, למי שרוצה לחסוך לעצמו את הנהיגה.
ברכת פרידה מונטנגרית
מפודגוריצ'ה ודרומה לכיוון קו החוף, ההרים הולכים ומתמתנים והנוף הופך בהדרגה לחורש ים-תיכוני. אחד המקומות המעניינים בסמוך לעיר הבירה, עדיין בחלק ההררי, הוא הכפר צרנוביצה (Crnojevica). בכפר זורם נהר צרנוביצה, אחד ממקורות אגם סקאדר (Skadarsko jesero ), אגם המים המתוקים הגדול באזור הבלקן, ששטחו נחלק בין מונטנגרו לשכנתה אלבניה. הכפר הקטן והציורי תמיד נותן את התחושה שהזמן עצר בו מלכת וגם הדייגים המהווים את סימן החיים היחידי בכפר, יושבים כמאובנים בסירותיהם ומחכים בסבלנות לדגים שיבלעו את פיתיונם. בסמוך לכפר ישנו פיתול דרמטי, בזווית 180 מעלות, של הנהר המכוסה בצמחית מים ירקרקה, להוציא שובל כחול של נתיב שיט לסירות העושות את דרכן לעבר אגם סקאדר, המתמזג באופק עם פסגות הרים מחודדים.
כל הנופים והמראות המגוונים של מונטנגרו, כולל אזור קו החוף, משתרעים על פני שטח של 14 אלף קמ"ר, שני שליש ממדינת ישראל. מרחק הנסיעה בין קצוות הארץ הוא בין שעתיים לשלוש – יתרון גדול לתיירים תזזיתיים, המעונינים לתור את כל חלקי הארץ בזמן קצר של מספר ימים.
כשניסיתי להיפרד מידידי ומדריכי המקומי מירו, הוא סירב ואמר לי בתנועת יד נחרצת שחתכה את האוויר: "במונטגרו אנחנו לעולם לא נפרדים, אלא אומרים להתראות שוב בקרוב".
מבט אחרון על ההרים השחורים ממרפסת מלון סואה ליד הכפר ז'בליאק
מידע נוסף
כתבות נוספות
סוסים רועים לחופי אגם קטנטן במרומי שמורת ביוגראדסקה (צילום: Matt Perron)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
אגם ביוגראדסקו, שייט נינוח בסירת משוטים ומסלול הליכה נפלא (צילום: אלכס שצ'וקין)
העיירה "הגדולה" כאן היא קולאשין (Kolasin), עם קרוב ל- 3,000 תושבים, שבחורף היא עיירת סקי ובקיץ בסיס מצוין להתמקם בו לטיולים באזור.
* עוד על קולאשין ואגם ביוגראדסקו
מלון מומלץ בעיירה קולאשין
מלון ביאנקה ריזורט (Bianca Resort & Spa) בנוי כבקתת ציידים גדולה, עם הרבה עץ ופינות ישיבה מקסימות. החדרים והסוויטות גדולים ומרווחים, ויכולים להתאים גם למשפחות. במלון גם בריכה וספא מפנק, מסעדה טובה וארוחת בוקר מצוינת. המיקום מצוין לטיולים באזור ולמספר ימי פינוק בהרים.
אפשרויות לינה נוספות בקולאשין
קניון טארה והפארק הלאומי דורמיטור
אפשרויות לינה נוספות בקולאשין
גשר ג'ורג'וביץ על נהר טארה, סיום מרשים לרפטינג על הנהר (צילום: Herbert Frank)
עוד על הפארק הלאומי דורמיטור בכתבה על טיול לאוהבי לכת במונטנגרו וגם בכתבה על טיול ג'יפים במונטנגרו
האגם השחור בשמורת דורמיטור, מימיו נצבעים בצבעם הכהה של העצים (צילום: Vladimir Varfolomeev)
נוף אלפיני בדרום הבלקן
הפארק הלאומי דורמיטור נקרא על שם ההר הגבוה באזור ובמדינה כולה (2,522 מטר). בשנת 1980 הוסיף ארגון אונסק"ו של האו"ם את הפארק לרשימת אתרי הטבע שתחת חסותו, בזכות המגוון המדהים של צמחיה ובעלי חיים המצויים בשטחו. הסיבה לכך היא המפגש בין שתי רצועות גיאו-אקלימיות: ים תיכונית ואירופאית, והעובדה שהרי הפארק נמצאים במרחק אווירי של 70 קילומטרים מהים האדריאטי. הסמיכות של ההרים הגבוהים אל הים, יוצרת תנאים אקלימיים המורידים (במושגים אירופיים) כמויות עצומות של משקעים, כשאזור הפארק נחשב לגשום ביותר באירופה (ממוצע שנתי של יותר מ-4,000 מ"מ גשם). לכן, למרות מיקום האזור בדרום הבלקן, אל מול חופי דרום איטליה, הנופים הדומיננטיים שבו מציגים דמיון רב לאזור האלפים בשוויץ או באוסטריה.
הפארק הלאומי הוא חגיגה לאוהבי הטבע, היכולים לטייל בנסיעה או בהליכה במאות מסלולים באורך ודרגות קושי שונות, המתפתלים בין פסגות דרמטיות (מעל 2,000 מטר) ותריסר אגמי טורקיז. אחת האטרקציות הייחודיות לפארק היא מערת הקרח לֶדֶנה פֶצינָה ( Ledena Pecina ), בה ניתן לראות כל השנה נטיפים וזקיפים של קרח, חלקם בגובה של 300 מטר. למרות הסקרנות המגרה להגיע למערה, רק מעטים מוכנים לעשות את המאמץ ולטפס בעלייה מפרכת 6 שעות כדי להגיע למערה הממוקמת בפסגות ההרים.
סרטון קצר עם כל מה שתוכלו לעשות ולראות בשמורת דורמיטור – שווה צפייה!
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
העיירה האלפינית ז'בליאק
בתחומי שטח הפארק נמצאים מספר עיירות וכפרים. הישוב המרכזי, המשמש בסיס יציאה מצוין לטיולים בפארק, הוא העיירה ז'בליאק (Žabljak) המונה 2,000 תושבים. זוהי עיירת קייט בעלת מראה אלפיני, הבתים בנויים בחלקם מעץ ובעלי גגות רעפים בעלי שיפוע חד. אחד משיאי הטיול במונטנגרו היא נסיעה בדרך הטבעתית המקיפה את הפארק סביב העיירה ז'בליאק. זהו טיול של יום שבמהלכו חולפים כמעט על פני כל נופיו המגוונים של הפארק: קניונים עמוקים, אגמים תכולים ויערות מחטניים, שבהם מסלולים מיוחדים לקטיף פטריות, גרגירי יער או צמחי מרפא.
אולם לא על הטבע לבדו מתקיים הטיול בפארק. המסלול הטבעתי כולל ביקור בכפרים בלקניים ציוריים, בהם ניתן להתארח בבקתות של רועים מקומיים. אלו שייכים ל"גזע הדינארי" – אנשים המאופיינים בחוסן וחוזק גופני, בעלי מבנה גוף גבוה, רזה ומחוטב, תולדת התנאים הקשוחים הסוררים בחבל ההררי.
בחלק מהכפרים ניתן למצוא את אחרוני הבתים בעלי הארכיטקטורה הטיפוסית המכונה "הבית הדינרי", המאופיינת בבית הבנוי מקירות עץ, המכוסים בחלוקי אבן או אבני צפחה שטוחות.
קניון טארה מתחתר לעומק 1300 מטר, מהקניונים העמוקים בעולם (צילום: doigstar)
באחד הכפרים בהם עצרנו לתצפית על נהר טארה, נתקלנו במשפחת חקלאים שעיבדה חלקת השדה. הגבר שאל אותנו מניין אנחנו וכשהשבנו מישראל, נדהמתי לשמוע אותו אומר "משה פיאדה, משה פיאדה". פיאדה (Moša Pijade) היה סגנו היהודי של טיטו במחתרת הקומוניסטית במהלך מלחמת העולם השנייה, ומאוחר יותר שימש כיושב ראש הפרלמנט של יוגוסלביה.
בתי מלון מומלצים בעיירה ז'בליאק
במיקום מצוין לטיולים בקניון נהר טארה ושמורת דורמיטור
מלון סואה (Hotel Soa) הוא מלון 4 כוכבים, עם סוויטות ודירות, המצוידות במטבחון, ספא מפנק, מסעדה טובה ושירות מצוין.
מלון פולאר סטאר (Hotel Polar Star) גם הוא ברמת 4 כוכבים, עם חדרים ודירות סטודיו, המצוידות במטבח, וגם כאן שירות אדיב ויעיל.
אפשרויות לינה נוספות בז'בליאק
חוק הכלים השלובים של האגם השחור
לפני ששבנו לז'בליאק עצרנו לצידי האגם השחור (Crno Jezero ) הנמצא בסמוך לעיירה. זהו האגם הגדול והמפורסם ביותר בפארק הלאומי דורמיטור, בו מתקיימת תופעת טבע מעניינת המכונה "מסעף" (Bifurcation ) של אגם, בה שני אגמים סמוכים מזינים זה את זה במימיהם. לקראת האביב, עם הפשרת השלגים, מפלס המים באגם הקטן עולה ואז מתחילה זרימה לכיוון האגם הגדול. לקראת סוף הקיץ, עם ירידת מפלס האגם הקטן, מתהפך כיוון זרימת המים, הנעים מהאגם הגדול לקטן וכך חוזר חלילה מדי שנה. שמו האגם, "השחור", ניתן לו בשל עצי האורן השחור (Pinus nigra) המשתקפים במימיו הצלולים וצובעים אותם בגוונים כהים.
מהפארק הלאומי ניתן רק לרדת, מבחינת שיאי הטיול וכיוון הנסיעה, במקרה שלנו דרומה לקניון מורצ'ה (Morača ). זהו אחד הכבישים היפים ביותר במונטנגרו, בו האדם נאבק קשות בטבע על מנת לחצוב את הדרך התלויה על הצלע המערבית של הקניון. מבצע פריצת תוואי הדרך כלל חפירת עשרות מנהרות ואולי תתקשו להאמין שבין הפועלים היו בני נוער ישראלים, חברי תנועות הנוער "מחנות העולים" ו"הנוער העובד והלומד". הכל בגלל טיטו, שבמהלך סלילת הכביש בתחילת שנות השישים של המאה ה-20 יזם מחנה עבודה, אליו הוזמנו תנועות נוער סוציאליסטיות מכל העולם, שסייעו בעבודות סלילת הכביש.
כל מעבר במנהרה חשוכה במהלך הנסיעה ממריץ את קצב פעימות הלב, למראה המשאיות האימתניות הסוטות ממסלולן ונוסעות כמעט בנתיב הנגדי, כדי להימנע מחיכוך בדפנות המנהרה המעוגלת. החלטנו לעצור ולהירגע באחד ממפרצי החניה שבצדי הכביש. מירו, שנוסע כמעט מדי יום במנהרות הללו, כנראה התמכר לסכנות. אחרת אי אפשר להסביר מדוע הוא החליט להדגים לי מהו אומץ לב מונטנגרי והחל לצעוד על גשר תלוי ורעוע, שנמתח בסמוך לכביש מעל לנהר מורצ'ה והקניון התלול. הכבישים, הגשרים ויתר תשתיות המדינה, ממחישים היטב שמונטנגרו היא אחת המדינות הפחות חזקות מבחינה כלכלית מבין מדינות יוגוסלביה לשעבר. מצד שני, הנופים הפראיים והעדר מסות של תיירים מעניקים לה את ייחודה כיעד לביקור.
האגם השחור בפארק הלאומי דורמיטור, הפעם נצבע בכחול השמיים (צילום: Nick Savchenko)
קניון מורצ'ה, הכביש התלוי על הצלע המערבית של הקניון הוא אחד היפים במונטנגרו (צילום: Herbert Frank)
עיר קומוניסטית עם חיי לילה תוססים
בסוף מורד קניון מורצ'ה מגיעים לעיר הבירה של מונטנגרו, פודגוריצה (Podgorica ), שנקראה בתקופת יוגוסלביה "טיטוגראד". העיר, המונה כ-160 אלף תושבים, נראית כעיר קומוניסטית טיפוסית – אזור תעשייה גדול, שיכוני רכבת מכוערים ועלובים. לקראת ערב משנה העיר את פניה, בעיקר בחלק העתיק, ומפתיעה בחיי לילה תוססים. לאורכו של המדרחוב עשרות בארים ובתי קפה, בהם ניתן להתרשם מהנתונים הפיזיים (גובה וחיטוב) המרשימים של הגברים ובעיקר הנשים (הנמוכות מתנשאות לגובה של 170 ס"מ).
בפודגוריצה מיוצר יין ווראנץ, יין אדום ויבש, אותו ניתן להשיג בכל מונטנגרו והוא נחשב לאחד מהינות האדומים הטובים במדינות יוגוסלביה לשעבר. ישנם מספר סוגים והמשובח שבהם נקרא פרו קאורדו (Pro Corde ). המחירים מגוחכים ונעים בין 5-7 אירו לבקבוק.
מלון מומלץ בעיר הבירה פודגוריצה
מלון בוטיק בוסקוביץ' (Boscovich Boutique Hotel) ממוקדם במרכז פודגוריצה, ליד כיכר הרפובליקה ובמרחק הליכה ממרבית אתרי העיר. זהו מלון בוטיק לא גדול, עם חנייה פרטית מקורה, מסעדה ובר (בימים יפים ניתן לשבת בחוץ), חדרים וסוויטות שכולם ממוזגים, עם פינת ישיבה, שולחן עבודה ומיני בר (אם תרצו קומקום חשמלי, בקשו במייל לאחר ההזמנה ויחכה לכם). המלון מציע סיורים למגוון יעדים במונטנגרו, למי שרוצה לחסוך לעצמו את הנהיגה.
ברכת פרידה מונטנגרית
מפודגוריצ'ה ודרומה לכיוון קו החוף, ההרים הולכים ומתמתנים והנוף הופך בהדרגה לחורש ים-תיכוני. אחד המקומות המעניינים בסמוך לעיר הבירה, עדיין בחלק ההררי, הוא הכפר צרנוביצה (Crnojevica). בכפר זורם נהר צרנוביצה, אחד ממקורות אגם סקאדר (Skadarsko jesero ), אגם המים המתוקים הגדול באזור הבלקן, ששטחו נחלק בין מונטנגרו לשכנתה אלבניה. הכפר הקטן והציורי תמיד נותן את התחושה שהזמן עצר בו מלכת וגם הדייגים המהווים את סימן החיים היחידי בכפר, יושבים כמאובנים בסירותיהם ומחכים בסבלנות לדגים שיבלעו את פיתיונם. בסמוך לכפר ישנו פיתול דרמטי, בזווית 180 מעלות, של הנהר המכוסה בצמחית מים ירקרקה, להוציא שובל כחול של נתיב שיט לסירות העושות את דרכן לעבר אגם סקאדר, המתמזג באופק עם פסגות הרים מחודדים.
כל הנופים והמראות המגוונים של מונטנגרו, כולל אזור קו החוף, משתרעים על פני שטח של 14 אלף קמ"ר, שני שליש ממדינת ישראל. מרחק הנסיעה בין קצוות הארץ הוא בין שעתיים לשלוש – יתרון גדול לתיירים תזזיתיים, המעונינים לתור את כל חלקי הארץ בזמן קצר של מספר ימים.
כשניסיתי להיפרד מידידי ומדריכי המקומי מירו, הוא סירב ואמר לי בתנועת יד נחרצת שחתכה את האוויר: "במונטגרו אנחנו לעולם לא נפרדים, אלא אומרים להתראות שוב בקרוב".
מבט אחרון על ההרים השחורים ממרפסת מלון סואה ליד הכפר ז'בליאק
מידע נוסף
כתבות נוספות
סרטון קצר עם כל מה שתוכלו לעשות ולראות בשמורת דורמיטור – שווה צפייה!
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
בחלק מהכפרים ניתן למצוא את אחרוני הבתים בעלי הארכיטקטורה הטיפוסית המכונה "הבית הדינרי", המאופיינת בבית הבנוי מקירות עץ, המכוסים בחלוקי אבן או אבני צפחה שטוחות.
קניון טארה מתחתר לעומק 1300 מטר, מהקניונים העמוקים בעולם (צילום: doigstar)
בתי מלון מומלצים בעיירה ז'בליאק
במיקום מצוין לטיולים בקניון נהר טארה ושמורת דורמיטור
מלון סואה (Hotel Soa) הוא מלון 4 כוכבים, עם סוויטות ודירות, המצוידות במטבחון, ספא מפנק, מסעדה טובה ושירות מצוין.
מלון פולאר סטאר (Hotel Polar Star) גם הוא ברמת 4 כוכבים, עם חדרים ודירות סטודיו, המצוידות במטבח, וגם כאן שירות אדיב ויעיל.
אפשרויות לינה נוספות בז'בליאק
מלון פולאר סטאר (Hotel Polar Star) גם הוא ברמת 4 כוכבים, עם חדרים ודירות סטודיו, המצוידות במטבח, וגם כאן שירות אדיב ויעיל.
אפשרויות לינה נוספות בז'בליאק
חוק הכלים השלובים של האגם השחור
לפני ששבנו לז'בליאק עצרנו לצידי האגם השחור (Crno Jezero ) הנמצא בסמוך לעיירה. זהו האגם הגדול והמפורסם ביותר בפארק הלאומי דורמיטור, בו מתקיימת תופעת טבע מעניינת המכונה "מסעף" (Bifurcation ) של אגם, בה שני אגמים סמוכים מזינים זה את זה במימיהם. לקראת האביב, עם הפשרת השלגים, מפלס המים באגם הקטן עולה ואז מתחילה זרימה לכיוון האגם הגדול. לקראת סוף הקיץ, עם ירידת מפלס האגם הקטן, מתהפך כיוון זרימת המים, הנעים מהאגם הגדול לקטן וכך חוזר חלילה מדי שנה. שמו האגם, "השחור", ניתן לו בשל עצי האורן השחור (Pinus nigra) המשתקפים במימיו הצלולים וצובעים אותם בגוונים כהים.
מהפארק הלאומי ניתן רק לרדת, מבחינת שיאי הטיול וכיוון הנסיעה, במקרה שלנו דרומה לקניון מורצ'ה (Morača ). זהו אחד הכבישים היפים ביותר במונטנגרו, בו האדם נאבק קשות בטבע על מנת לחצוב את הדרך התלויה על הצלע המערבית של הקניון. מבצע פריצת תוואי הדרך כלל חפירת עשרות מנהרות ואולי תתקשו להאמין שבין הפועלים היו בני נוער ישראלים, חברי תנועות הנוער "מחנות העולים" ו"הנוער העובד והלומד". הכל בגלל טיטו, שבמהלך סלילת הכביש בתחילת שנות השישים של המאה ה-20 יזם מחנה עבודה, אליו הוזמנו תנועות נוער סוציאליסטיות מכל העולם, שסייעו בעבודות סלילת הכביש.
כל מעבר במנהרה חשוכה במהלך הנסיעה ממריץ את קצב פעימות הלב, למראה המשאיות האימתניות הסוטות ממסלולן ונוסעות כמעט בנתיב הנגדי, כדי להימנע מחיכוך בדפנות המנהרה המעוגלת. החלטנו לעצור ולהירגע באחד ממפרצי החניה שבצדי הכביש. מירו, שנוסע כמעט מדי יום במנהרות הללו, כנראה התמכר לסכנות. אחרת אי אפשר להסביר מדוע הוא החליט להדגים לי מהו אומץ לב מונטנגרי והחל לצעוד על גשר תלוי ורעוע, שנמתח בסמוך לכביש מעל לנהר מורצ'ה והקניון התלול. הכבישים, הגשרים ויתר תשתיות המדינה, ממחישים היטב שמונטנגרו היא אחת המדינות הפחות חזקות מבחינה כלכלית מבין מדינות יוגוסלביה לשעבר. מצד שני, הנופים הפראיים והעדר מסות של תיירים מעניקים לה את ייחודה כיעד לביקור.
האגם השחור בפארק הלאומי דורמיטור, הפעם נצבע בכחול השמיים (צילום: Nick Savchenko)
קניון מורצ'ה, הכביש התלוי על הצלע המערבית של הקניון הוא אחד היפים במונטנגרו (צילום: Herbert Frank)
עיר קומוניסטית עם חיי לילה תוססים
בסוף מורד קניון מורצ'ה מגיעים לעיר הבירה של מונטנגרו, פודגוריצה (Podgorica ), שנקראה בתקופת יוגוסלביה "טיטוגראד". העיר, המונה כ-160 אלף תושבים, נראית כעיר קומוניסטית טיפוסית – אזור תעשייה גדול, שיכוני רכבת מכוערים ועלובים. לקראת ערב משנה העיר את פניה, בעיקר בחלק העתיק, ומפתיעה בחיי לילה תוססים. לאורכו של המדרחוב עשרות בארים ובתי קפה, בהם ניתן להתרשם מהנתונים הפיזיים (גובה וחיטוב) המרשימים של הגברים ובעיקר הנשים (הנמוכות מתנשאות לגובה של 170 ס"מ).
בפודגוריצה מיוצר יין ווראנץ, יין אדום ויבש, אותו ניתן להשיג בכל מונטנגרו והוא נחשב לאחד מהינות האדומים הטובים במדינות יוגוסלביה לשעבר. ישנם מספר סוגים והמשובח שבהם נקרא פרו קאורדו (Pro Corde ). המחירים מגוחכים ונעים בין 5-7 אירו לבקבוק.
מלון מומלץ בעיר הבירה פודגוריצה
מלון בוטיק בוסקוביץ' (Boscovich Boutique Hotel) ממוקדם במרכז פודגוריצה, ליד כיכר הרפובליקה ובמרחק הליכה ממרבית אתרי העיר. זהו מלון בוטיק לא גדול, עם חנייה פרטית מקורה, מסעדה ובר (בימים יפים ניתן לשבת בחוץ), חדרים וסוויטות שכולם ממוזגים, עם פינת ישיבה, שולחן עבודה ומיני בר (אם תרצו קומקום חשמלי, בקשו במייל לאחר ההזמנה ויחכה לכם). המלון מציע סיורים למגוון יעדים במונטנגרו, למי שרוצה לחסוך לעצמו את הנהיגה.
ברכת פרידה מונטנגרית
מפודגוריצ'ה ודרומה לכיוון קו החוף, ההרים הולכים ומתמתנים והנוף הופך בהדרגה לחורש ים-תיכוני. אחד המקומות המעניינים בסמוך לעיר הבירה, עדיין בחלק ההררי, הוא הכפר צרנוביצה (Crnojevica). בכפר זורם נהר צרנוביצה, אחד ממקורות אגם סקאדר (Skadarsko jesero ), אגם המים המתוקים הגדול באזור הבלקן, ששטחו נחלק בין מונטנגרו לשכנתה אלבניה. הכפר הקטן והציורי תמיד נותן את התחושה שהזמן עצר בו מלכת וגם הדייגים המהווים את סימן החיים היחידי בכפר, יושבים כמאובנים בסירותיהם ומחכים בסבלנות לדגים שיבלעו את פיתיונם. בסמוך לכפר ישנו פיתול דרמטי, בזווית 180 מעלות, של הנהר המכוסה בצמחית מים ירקרקה, להוציא שובל כחול של נתיב שיט לסירות העושות את דרכן לעבר אגם סקאדר, המתמזג באופק עם פסגות הרים מחודדים.
כל הנופים והמראות המגוונים של מונטנגרו, כולל אזור קו החוף, משתרעים על פני שטח של 14 אלף קמ"ר, שני שליש ממדינת ישראל. מרחק הנסיעה בין קצוות הארץ הוא בין שעתיים לשלוש – יתרון גדול לתיירים תזזיתיים, המעונינים לתור את כל חלקי הארץ בזמן קצר של מספר ימים.
כשניסיתי להיפרד מידידי ומדריכי המקומי מירו, הוא סירב ואמר לי בתנועת יד נחרצת שחתכה את האוויר: "במונטגרו אנחנו לעולם לא נפרדים, אלא אומרים להתראות שוב בקרוב".
מבט אחרון על ההרים השחורים ממרפסת מלון סואה ליד הכפר ז'בליאק
מידע נוסף
כתבות נוספות
האגם השחור בפארק הלאומי דורמיטור, הפעם נצבע בכחול השמיים (צילום: Nick Savchenko)
קניון מורצ'ה, הכביש התלוי על הצלע המערבית של הקניון הוא אחד היפים במונטנגרו (צילום: Herbert Frank)
מלון מומלץ בעיר הבירה פודגוריצה
מלון בוטיק בוסקוביץ' (Boscovich Boutique Hotel) ממוקדם במרכז פודגוריצה, ליד כיכר הרפובליקה ובמרחק הליכה ממרבית אתרי העיר. זהו מלון בוטיק לא גדול, עם חנייה פרטית מקורה, מסעדה ובר (בימים יפים ניתן לשבת בחוץ), חדרים וסוויטות שכולם ממוזגים, עם פינת ישיבה, שולחן עבודה ומיני בר (אם תרצו קומקום חשמלי, בקשו במייל לאחר ההזמנה ויחכה לכם). המלון מציע סיורים למגוון יעדים במונטנגרו, למי שרוצה לחסוך לעצמו את הנהיגה.
ברכת פרידה מונטנגרית
מפודגוריצ'ה ודרומה לכיוון קו החוף, ההרים הולכים ומתמתנים והנוף הופך בהדרגה לחורש ים-תיכוני. אחד המקומות המעניינים בסמוך לעיר הבירה, עדיין בחלק ההררי, הוא הכפר צרנוביצה (Crnojevica). בכפר זורם נהר צרנוביצה, אחד ממקורות אגם סקאדר (Skadarsko jesero ), אגם המים המתוקים הגדול באזור הבלקן, ששטחו נחלק בין מונטנגרו לשכנתה אלבניה. הכפר הקטן והציורי תמיד נותן את התחושה שהזמן עצר בו מלכת וגם הדייגים המהווים את סימן החיים היחידי בכפר, יושבים כמאובנים בסירותיהם ומחכים בסבלנות לדגים שיבלעו את פיתיונם. בסמוך לכפר ישנו פיתול דרמטי, בזווית 180 מעלות, של הנהר המכוסה בצמחית מים ירקרקה, להוציא שובל כחול של נתיב שיט לסירות העושות את דרכן לעבר אגם סקאדר, המתמזג באופק עם פסגות הרים מחודדים.
כל הנופים והמראות המגוונים של מונטנגרו, כולל אזור קו החוף, משתרעים על פני שטח של 14 אלף קמ"ר, שני שליש ממדינת ישראל. מרחק הנסיעה בין קצוות הארץ הוא בין שעתיים לשלוש – יתרון גדול לתיירים תזזיתיים, המעונינים לתור את כל חלקי הארץ בזמן קצר של מספר ימים.
כשניסיתי להיפרד מידידי ומדריכי המקומי מירו, הוא סירב ואמר לי בתנועת יד נחרצת שחתכה את האוויר: "במונטגרו אנחנו לעולם לא נפרדים, אלא אומרים להתראות שוב בקרוב".
מבט אחרון על ההרים השחורים ממרפסת מלון סואה ליד הכפר ז'בליאק
מידע נוסף
כתבות נוספות
מבט אחרון על ההרים השחורים ממרפסת מלון סואה ליד הכפר ז'בליאק
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב ליאור בר, דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ומדריך טיולים, המתמחה בטיולים לתת היבשת ההודית, לדרום מזרח-אסיה ולמדינות הבלקן. פרסם מדריך טיולים לקרואטיה, סלובניה ומונטנגרו. |
.jpg)
.jpg)
