הריביירה של מונטנגרו ומפרץ קוטור:
פיורד ים תיכוני
מאת: ליאור בר
אני רוצה לקחת אתכם לסיור לאורך חופיה של מונטנגרו, שבהחלט ראויים לתואר "הריביירה של מונטנגרו", סיור ששיאו בעלייה לתצפית ממנה תיפרס לרגלינו הריביירה במלוא הדרה.
אזור קו החוף של מונטנגרו נגיש, פופולרי ומפותח יותר לעומת האזור ההררי, ומותאם בעיקר לתיירות נופש וחופים. קו החוף נמתח לאורך 283 קילומטרים, שכ- 80 מתוכם הם חופים חוליים, תופעה נדירה למדי לאורך חופי הים האדריאטי המזרחיים. טיסות ישירות מישראל לשדה התעופה של טיווט, הופכות אותו נגיש גם לנו, רק שעתיים וחצי טיסה ואתם בחלום.
"פיורד" ים תיכוני
לא רק חופים חוליים יש בה במונטנגרו, אלא גם חופים סלעיים, בעיקר בתחומי מפרץ קוטור (Boka Kotorska ), הנכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו משנת 1979. מפרץ זה הוא תופעה גיאולוגית נדירה, בקנה מידה ים תיכוני. זהו מפרץ חוף, בו שולח הים האדריאטי לשון מים ארוכה, החודרת 30 קילומטרים אל תוך הרי הקארסט התלולים, הסוגרים עליה מכל עבר. התנועות הטקטוניות הדרמטיות באזור, שכללו התרוממות ושקיעה של גושי יבשה, יצרו בתוך המפרץ ארבעה אגני משנה, המחוברים ביניהם על ידי מיצרים. הפתח אל הים נראה רק במקום מסוים, כך שהמראה סביב מקווי המים הללו, הוא של אגמי מים מתוקים, שנראה כאילו אינם מחוברים לים.
לינה במפרץ קוטור | כתבה נוספת על מפרץ קוטור
לינה במפרץ קוטור | כתבה נוספת על מפרץ קוטור
קמנארי
בודווה (G),
כפרים ואגדות מקומיות
סביב ארבעת ה"כאילו אגמים" הללו פזורות עיירות מנומנמות ולצדן כפרי דייגים ציורים, הבנויים בתי אבן עתיקים עם גגות רעפי חימר אדומים. לכל כפר מאפיין ייחודי משלו. העיירה פראסט (Perast) נחה על זרי תהילת בית הספר הימי המפואר, שפעל בה והכשיר מאות קציני ים של ציי מדינות אירופה. בעיירה ריסן (Risan ) עדין מספרים את סיפורה של טאוטה, המלכה האילירית (עם קדום שחי באזור), שהחליטה להטביע את עצמה עם נאמניה, לאחר שהבינה שממלכתה הזעירה עומדת לנחול הפסד כנגד האימפריה הרומית.
שם העיירה קמנארי (Kamenari ), שפירושו סלע בשפה מקומית משובשת, מנציח את המנהג שאפיין בעבר את נשות מלחי המפרץ. הנשים נהגו לזרוק סלעים על בעליהן, לאחר שאלו העדיפו לעצור בכפר ל"פאטנה" (שיבוש של המילה זונה), למטרות פורקן מיני בדרך לביתם. אם נכונה האגדה שנשות המלחים הצליחו להשליך סלעים לעבר הגדה השנייה של המפרץ (מרחק של מאות מטרים), אפשר לקבל בהבנה את התנהגותם הנלוזה של המלחים...
צדפות על גדות המפרץ
בסמוך לחלק מגדות מפרץ קוטור פזורות שורות ארוכות של מצופי פלסטיק כהים. המצופים קשורים לאחד מענפי החקלאות הימית של המפרץ – גידול צדפות למאכל. מתחת לכל מצוף קשור חבל שקוע במים, עליו אמורות הצדפות להידבק. במשך מספר חודשים הן גדלות, עד לשלייתן על ידי בעל החווה, שמוכר את תוצרתו הטרייה למסעדות האזור.
מסעדת סטארי מליני (Stari Mlini ), "הטחנה הישנה" בשפה המקומית, היא אחת המוצלחות שבהן. רומנה, בעלת המסעדה, קיבלה את פני בחיוך רחב, שהסגיר פלומת שפם סלבי מתחת לחוטמה. "הגעת בזמן, הוישניאק (ליקר דובדבנים) מוכן", אמרה. הבטתי לעבר הצנצנות הקטנות, שבתוכן תסס נוזל הליקר הכהה החביב עליי.
המסעדה ממוקמת לצד שפך נהר, על גדת המפרץ, 7 קילומטרים צפונית לעיר קוטור. המבנה שבו מגישים דגי ים טריים, צדפות ופירות ים, הינו בית אבן עתיק, שבעבר שימש כתחנת קמח, שפעלה בכוח גלגל מים, שעדיין מסתובב בתוך תעלת מים בחצר. גינת המסעדה חבויה בין בוסתן קסום של עצי פרי ופרחים, כשברקע נשמע קול פכפוך מי הנהר, המנותבים לתעלות אבן בין שבילי ההליכה שבגן.
כתובת: Ljuta bb Dobrota, Kotor , טלפון: 333555-82-382+
עשרת הדיברות למונטנגרי
המסעדה נמצאת באזור העשיר במעיינות ונחלים, המפכים לתוך המפרץ וממתיקים את מימיו. חלק מהנחלים יוצרים את אחת התופעות המדהימות באזורים קארסטים – הבולען (או הבלוע בעברית צחה). זהו חלל עצום, הנפער בתוך מצוק, מעין מערה תת קרקעית אנכית. המערה מנקזת לתוכה מי גשמים, היוצרים נהר גועש, המתפרץ בזעם מפתח הבולען סמוך לקו החוף. בסמוך לעיירה ריסן (Risan ) נמצא אחד הבולענים המפורסמים במפרץ. לאחר ליל גשם חזק, פולט פתח הבולען נהר שוצף, ביוצרו מפל מרהיב, הנשפך מתוך ההר אל מפרץ קוטור.
למרות תופעת הבולען המרשימה, המתרחשת בעונת הגשמים בחורף, הקיץ הוא הזמן הטוב ביותר להגיע לאזור המפרץ וקו החוף של מונטנגרו. בעונה זו התיירים, בעיקר תיירים מקומיים, נשכבים פרקדן על משטחי הסלע, מפקירים את גופים לחסדי השמש ומצדיקים את הסטריאוטיפ שדבק בהם, כעם העצל ביותר מבין עמי הבלקן. המונטנגרים אינם נעלבים מדימוי זה, להפך, הם זורמים עם הדימוי ופולקלור הבדיחות שהתפתח סביבו. לתיירים הם מחלקים פלייר היתולי שבו כתובות "עשרת הדיברות" למונטנגרי, כמו: "אם אתה פוגש מישהו נח , אל תהסס לעזור לו"...
איטליה במונטנגרו
בחלק הפנימי ביותר של המפרץ שוכנת העיירה החשובה ביותר לחופיו – קוטור (Kotor ). בעבר שימשה העיירה כעיר נמל מרכזית של המפרץ וכיום היא עיר מסחר ותיירות. סגנון הבנייה, תכולת חנויות הבגדים ומראה האנשים, הם תולדה של מאות שנות שלטון ונציאני והשפעה איטלקית, הנמשכת עד עצם היום הזה. סמטאות בתי האבן צרות מלהכיל את המוני התיירים והמקומיים, המצטופפים בתוך בתי קפה בניחוח איטלקי, בעיקר בסופי שבוע. המזכרת המרשימה ביותר שהותירו אנשי ונציה לעיירה, היא החומה הארוכה (5.5 קילומטרים) המתפתלת מעליה, לאורך צוקי הקארסט הסוגרים עליה. החומה נועדה להרתיע את חיילי האימפריה העות'מנית, ששלטו בחלק ההררי של מונטנגרו.
מלון מומלץ בעיירה טיווט במפרץ קוטור
מלון רג'נט פורטו מונטנגרו (Regent Porto Montenegro & Residences), מלון 5 כוכבים, הממוקם ממש מעל המרינה והטיילת של טיווט, ומציע 4 מסעדות, בריכה פנימית וחיצונית ומרכז ספא, חנייה ושירות הסעות לשדה התעופה.
בתי מלון נוספים בעיירה טיווט ובמפרץ קוטור
בתי מלון נוספים בעיירה טיווט ובמפרץ קוטור
תצפית האדריכל המאוהב
הביקור במפרץ קוטור מגיע לשיאו, עד כמה שהדבר נשמע מוזר, דווקא כשעוזבים אותו ומתחילים לטפס בדרך עוצרת נשימה (תרתי משמע), המתפתלת לאורך צלעות הרים, עד לנקודת תצפית בגובה 1000 מטר, בדיוק מעל העיר קוטור.
אחד מפיתולי הכביש, שנסלל בצורת האות האנגלית M , מעורר תהיות בלב כל הנוסעים בו. ואכן מסתבר, שבמונטנגרו גם לכבישים ישנם סיפורים: האדריכל שהיה אחראי על סלילת הכביש, בסוף המאה ה- 19, התאהב דווקא במלכת מונטנגרו מלנה. מאחר והאדריכל היצרי לא יכול היה להביע את אהבתו בדרכים המקובלות, מחשש לזעמו של המלך, הוא חרט לנצח על תוואי הדרך את תחילת שם אהובתו מלנה, באמצעות פיתול בצורת האות M .
ההגעה לנקודת התצפית, הממוקמת בדיוק מעל העיר, היא רגע בלתי נשכח. במבט אחד ניתן לסקור את העיר המיניאטורית שלמטה, את המבנה המורכב של מפרץ התכלת, הכלוא בין ההרים, ואת הים האדריאטי המציץ ממערב להם.
כל מי שעלה בכביש המפותל, כנראה שלא ירצה לרדת באותו כביש... ובאמת שאין צורך. הדרך ממשיכה אל עבר ההרים, ויורדת אל קו החוף מעברה השני של כתף ההר. דרך זו מעניקה בונוס – מעבר בכפר בלקני שליו, הנקרא נייגושי ( Njeguši), המציג פנים אחרות של מונטנגרו.
על הכפר נייגושי בכתבה על הר לובצ'ן
על הכפר נייגושי בכתבה על הר לובצ'ן
שעת הצוענים בנייגושי
הכפר נייגושי ( Njeguši) מתהדר בשלושה דברים המזוהים עימו: הנשים המשופמות, שלובשות בדרך כלל בגדים שחורים, הנסיך פטר פטרוביץ' נייגושי, אחד השליטים האחרונים והחשובים של מונטנגרו שנולד בכפר, וסוד הכנת הבשר המשומר (מכונה פרושוטו באיטלקית או חאמון בספרדית). מדי שנה מגיעים אל הכפר משלוחים של עשרות אלפי חזירים במצב אופקי (ללא רוח חיים, כמובן), מהם מכינים את הבשר המשומר, בתהליך ארוך של מחיצה ומריחת שכבת מלח, וחוזר חלילה. כנראה שתנאי האקלים הייחודיים של הכפר, השוכן ברום של 1000 מטר ובקו אווירי של מאות מטרים בלבד מחוף הים, יוצרים את התנאים האופטימליים לשימור וייבוש הבשר.
הטופוגרפיה של הכפר, השוכן על רמה שטוחה, מזמינה להליכה קצרה ברחוב הראשי. כאן ניתן לפגוש טיפוסים וסצינות גרוטסקיות, שכמו נלקחו מסרטו של אמיר קוסטורוצה "שעת הצוענים": תרנגולות מתרוצצות סביב ערמות שחת, גברים משופמים ומגולחים למחצה, נשים עגלגלות לובשות שחור, שלעולם אינן נפרדות מסינוריהן, נערים נוהגים ברכב חלוד ללא לוחית זיהוי, המשתנק ופולט עשן שחור.
ריביירת מונטנגרו
המשך הדרך ההררית, המובילה לקו החוף, עוברת בעיר הבירה הקודמת של מונטנגרו – צטינייה (Cetinje ), שבה הזמן עצר מלכת בתקופת יוגוסלביה של יוסף ברוז' טיטו. שמו עדיין מונצח על גבי כתובות גרפיטי ברחובות הראשיים. העירייה המנומנמת היא בית קברות למפעלי תעשייה, שנסגרו לפני שנים, ומרכז של מבני דת ומלוכה מתקופת ממלכת נסיכי זטה. חלק מהמבנים הפכו עם השנים למוזיאונים, כמו ארמון המלך ניקולא ואשתו מלנה (זו שאדריכלים נטו להתאהב בה...).
זמן קצר לאחר שעוזבים את צטינייה, מגיעים שוב לדרך נופית מרהיבה, היורדת לאורך 25 קילומטרים, לכיוון קו החוף. בחלקה העליון של הדרך ישנן מספר נקודות תצפית, מהן נראית העיירה בודווה (Budva ). זוהי עיירת הנופש והקיט המרכזית של אזור החוף וה"ריביירה" של מונטנגרו, רצועת חוף חולית באורך מספר קילומטרים, שלאורכה מצטופפים מידי קיץ אלפי קייטנים.
בחלק הדרומי של רצועת החוף ישנו מצוק, הבולט אל תוך הים ומחובר בסוללת עפר אל החוף. על המצוק ממוקם כפר הנופש היוקרתי אמאן סווטי סטפן ( Aman Sveti Stefan ), כפר שודדי ים לשעבר, שהוא למעשה אי שחובר ליבשה בסוללת עפר. בתקופת השלטון הקומוניסטי של יוגוסלביה הפך האי לכפר נופש, שאירח סלבריטאים כמו סופיה לורן, סילבסטר סטלונה ורבים וטובים אחרים. בעקבות מלחמת האזרחים, בשנות התשעים, והווטו שהטילו תיירים מערביים על מונטנגרו (בעת שהייתה עדיין ישות מדינית א חת עם סרביה), הועם מעט זוהרו של המקום, שעדיין שומר על העיצוב המיוחד של יחידות בתי נופש תלויים על צלעות הרים, ופונים אל הים.
אם גם אתם חפצים במלון יוקרתי ומפנק, אך במחירים שפויים, אמליץ כאן על ריזורט ויויד בלו (Vivid Blue Serenity Resort), הממוקם מעט דרומית לסווטי סטפן ומציע בריכה, ספא וחדרים מודרניים ומפנקים.
בתי מלון נוספים באזור סווטי סטפן
אם גם אתם חפצים במלון יוקרתי ומפנק, אך במחירים שפויים, אמליץ כאן על ריזורט ויויד בלו
ריזורט ויויד בלו ליד סווטי סטפן - מלון מפנק במחיר שפוי
דיסקוטק על החוף
בודווה הוא המקום להפסקה ארוכה של מספר שעות, במהלכן אפשר להתפנק באחת ממסעדות פירות הים והדגים המעולות, לרבוץ בחופים הנעימים, חלקם חוליים וחלקם נחבאים בין מצוקים, או לסייר בסמטאות הציוריות של העיר העתיקה. מאחר וגם בודווה הייתה תחת שלטון ונציאני במשך מאות בשנים, המבנה הכללי של העיר מזכיר ערי חוף אחרות במונטנגרו. אולם לבודווה ישנו קסם מיוחד, הנובע מהשילוב של סמטאות אבן צרות במיוחד, בהן נפתחו בתי קפה וחנויות בגדים ומותגים מערביים, היוצרים שילוב מעניין בין תרבותיות ותקופות זמן.
בחודשי הקיץ, יולי-אוגוסט, בודווה במיטבה ומגלה את הפאן הנהנתי שבה, כאשר אזור החוף הופך לעת ערב לרחבת דיסקוטק ובר משקאות אחד גדול, המשמיע מוזיקה רועשת לצעירי בלגרד (לאחר מלחמת האזרחים חלק גדול מהתיירים המגיעים לחופי מונטנגרו הם תיירים סרבים מבלגרד בירת סרביה).
בתי מלון בעיירה בודווה
בתי מלון בעיירה בודווה
המלצה על שני בתי מלון נפלאים בבודווה
מלון ריזורט קזינו מייסטראל (Maestral Resort & Casino) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם ממש לחוף הים, ומציע בריכות, ספא וקזינו. המלון זוכה לתשבוחות מפי כל מי שהתארח בו.
מלון פורטונה (Fontana Hotel & Gastronomy), אף הוא ברמת 4 כוכבים, ממוקם על הטיילת של בודווה, בקרבת העיר העתיקה. הוא מציע חדרים מרווחים וסוויטות ענקיות וזוכה לציוני אורחים גבוהים.
הרים שחורים, חופים כחולים
מלון פורטונה (Fontana Hotel & Gastronomy), אף הוא ברמת 4 כוכבים, ממוקם על הטיילת של בודווה, בקרבת העיר העתיקה. הוא מציע חדרים מרווחים וסוויטות ענקיות וזוכה לציוני אורחים גבוהים.