ספרד וצרפת: חוצה פירנאים

בנתיב הקתרים:
מסע חוצה פירנאים – חלק א'
מאת: ארנון שדמי  צילום: יוסי זולדן, ליאור פלדמן


נתיב הקתרים הוא דרך עתיקה בהרי הפירנאים, המחברת את דרום-מערב צרפת עם צפון ספרד. בימי הביניים היה זה אחד מנתיבי הבריחה של הקתרים, כת נוצרית שחבריה כפרו בעיקרי הכנסייה הקתולית ונאלצו להימלט מפני מסע צלב שנוהל נגדם בצרפת. כיום זהו מסלול טיולים פופולרי, בו ניתן לצעוד בעקבותיהם, לראות את הטירות והמצודות בהן הם התבצרו, ולהתענג על נופי רכס הרי הפירנאים.


להתענג על נופי רכס הרי הפירנאים
להתענג על נופי רכס הרי הפירנאים
 

כותב שורות אלו רכב בנתיב הקתרים באופני הרים, אך מסלולים דומים ניתן לעשות גם ברגל. אם אינכם נמנים על על בעלי הכושר הקרבי  בהחלט ניתן לחוות רבים מהנופים גם בטיול נינוח על ארבעה גלגלים.


טיולי אופניים



מסלול נתיב הקתרים

לאורך המסלול עיירות וכפרים רבים, בהם ניתן ללון, לאכול ולהצטייד. לאותם מקומות, וכן למצודות ולטירות שלאורך הדרך, ניתן להגיע ברכב. עבור מיטיבי הלכת עובר כאן אחד משבילי ההליכה הארוכים וחוצי הגבולות של אירופה  GR107 נקרא נתיב הקתרים (Route of the Cathars)[1], על שם אותה כת נוצרית, שחלק מחבריה ברחו מצרפת לספרד בנתיב זה ואחרים.
 
לאורך המסלול כולו  197 קילומטרים, ניתן לצעוד ברגל, במשך 12-14 יום. אפשר גם לרכב על אופני הרים או סוסים, במסלול שרובו חופף וחלקו שונה מעט, במשך 6-7 ימים. אנו רכבנו על אופני הרים, ועם מעט תוספות למסלול חלפנו על פני 300 קילומטרים.
_________________
[1] לעיתים מכונה השביל גם "דרך הקתרים" (Cathars trail).
 
דרך הקתרים באופני הרים, מסע חוצה פירנאים
דרך הקתרים באופני הרים, שונה מעט מהמסלול הרגלי
 

הגברים הטובים, אז והיום

המסלול מכונה דרך הגברים הטובים (Camí dels Bons Homes), על שום הכינוי בו כינו עצמם הקתרים: "הגברים הטובים והנשים הטובות" (Bons Hommes et Bonnes Femmes).

הקתרים היו כת נוצרית שחבריה התנגדו לשחיתות של נציגי הכנסייה הקתולית, ודגלו בשיבה לאורח חיים צנוע. הם התרכזו בחבל לנגדוק (Languedoc), חבל ארץ היסטורי בדרום צרפת, ובמקומות נוספים באירופה, מהמאה ה-11 ועד המאה ה-13. הכנסייה הקתולית רדפה אותם במסע צלב אכזרי, שהסתייע באצולה המקומית, במהלכו נטבחו מאות אלפים מהם, יש הטוענים מעל מיליון. אלו מהם שניצלו ברחו אל אחיהם בצפון ספרד, בדרכים ההרריות של הרי הפירנאים.
 
800 שנה לאחר מכן, על גדת נהר ארייג' (Ariège),“הגברים הטובים" מצוידים בכלי רכב מודרניים – אופני הרים משוכללות. לגופם נשארו מגנים וקסדות, שריד אבולוציוני לסכנה המשחרת לטרף מעבר לסיבוב.
כתבות על דרום צרפת
 
מסלול היומיים הראשונים לרכיבה
 

רוכבים מארץ הקודש בדרך הקתרים

העיר פואה (Foix) מתעוררת בעצלתיים לבוקרו של יום קיצי. פואה היא עיר המחוז של מחוז ארייג' (Ariège), אחד משמונה המחוזות של חבל מידי-פירנה, הנקרא על שם הנהר החוצה אותו. טירה עצומה חולשת על הדרך היורדת מההרים הגבוהים אל המישור, שבלבו שוכנת בירת החבל טולוז (Toulouse).
 
הרכיבה מתחילה בחציית אזור כפרי, טובל בשדות חמניות צהובות, כמו תמונה מתוך מירוץ האופניים המפורסם טור דה פראנס. על הכביש כתובות ישנות, המעידות כי אכן הטור עבר כאן בדרכו לפסגות הפירנאים. בתוכי פנימה מתהווה לו חיוך גדול. שבועות של הכנות, תוכניות ולבטים, מתכנסים בסופו של דבר למסע צבעוני – 14 רוכבים שעשו דרכם הארוכה מארץ הקודש, דרך נמל התעופה של ברצלונה.

דרך הקתרים באופני הרים, מסע חוצה פירנאים
פרות פירנאיות רועות באחו, תוהות לאן יש למהר?
 
הכביש הצר מתחלף בדרך עפר, המישור משתפל ונהיה להר. הדרך עולה על שפת המצוק, לעבר טירת רוקיפיקסד (Château de Roquefixade), המתנשאת מעל כפר קטן בעל שם זהה. שרידיה של הטירה מהמאה ה-12, התלויים על שפת מצוק נישא, הם חלק משורה ארוכה של טירות ומצודות באזור זה, ששימשו מגן לקתרים במנוסתם ממסע הצלב.
 
הדרך זורמת דרך כפרים קטנים, מעוטרים ערוגות פרחים צבעוניות. בתי האבן העתיקים משרים אווירה נעימה. מעט התושבים שאנו פוגשים מריעים לנו בשמחה. ארוחת צהרים, רחצה בנהר והנה כבר מטפסים על עוד הר. הדרך נכנסת ליער ירוק וחשוך. לפתע השיפוע משתנה לטובתנו והעלייה הופכת לירידה לה חיכיתי. כולם מחייכים כמו ילדים קטנים ומאושרים. לורן, המדריך הצרפתי, מעיף בי מבט של ספק חיוך ספק מבוכה. פרות פירנאיות שמנות גועות באחו וחושבות לעצמן: לאן יש למהר?
 
הפירנאים הצרפתים
טירת רוקיפיקסד, שרידי טירה מהמאה ה-12 תלויים על שפת מצוק נישא  (צילום: CC  Patrick S)
 

הקרב האחרון על מצודת מונסגיר

מעלינו צוק חד ונישא, 200 מטרים גובהו, ועליו מצודה עתיקה. מצודת מונסגיר (Montségur) היא ה"מצדה" של הקתרים, אחרונת המצודות בהן הם שרדו מצור ממושך. כאן התרחש הקרב האחרון של הקתרים, בשנת 1244, בסופו הם נכנעו ומאות מהם נשרפו חיים. על פי אחת הגרסאות, חלק מהלוחמים שהצליחו לברוח בעת המצור, לקחו עמם את אוצר הקתרים. יש המרחיקים לכת וטוענים שהיה זה "הגביע הקדוש". אחרים סבורים שהגביע הוסתר במבצר, אך הוא לעולם לא נמצא. לגביע ממנו על פי האמונה שתה ישו לפני מותו, מיחסים כוחות על טבעיים. בשנות הארבעים ערכו במקום הנאצים חיפושים אחר הגביע הקדוש, במטרה להיעזר בכוחותיו לקידום התוכנית לטיפוח הגזע הארי.
 
אני עסוק עכשיו בקרב קטן משלי, מאבק מול שרירים דואבים וחוסר אוויר. לשמחתי לכל טיפוס יש סוף, שהוא התחלה של ירידה. הפעם ב”סינגל” (דרך צרה מאוד), היורד אל הכפר מונסגיר. אנחנו חוצים את הרחוב הראשי של הכפר הקטן, הבנוי אבן הרים חומה אפורה. הסתיים יום רכיבה ראשון. עטורי בוץ אנחנו נכנסים למלון, חיוך מרוח על הפנים. עכשיו אני מתפנה לעניינים החשובים באמת  בירה קרה נמזגת, יין בקנקנים גדולים, וגם שחרור ומתיחות על הדשא.
מונטסגיר, צרפת, חבל מידי-פירנה
מבצר מונסגיר, התבצרות ההקתרים מזכירה לא מעט את לוחמי מצדה  (צילום: CC lluis Cabarrocas Ribas)

דרך הקתרים באופני הרים, מסע חוצה פירנאים
מאבק מול שרירים דואבים וחוסר אוויר, עלייה בנופים מרהיבים
 



יום שני – בין טיפות המים בקניון

בוקר מעונן מעיר את הכפר מונסגיר ומפזר אור רך ואפרורי. מזג האוויר התל אביבי (חם והביל) שליווה אותנו אתמול, חזר להווייתו האירופאית הנינוחה. ההרים כאן כבר גבוהים יותר מביום האתמול, והפסגות הטובלות בעננים מדגדגות את קו ה- 2,000 מטר.
 
עם תחילתו של היום השני לרכיבה, נבלע השביל אל קרביו של קניון עצום ממדים, קניון דה לה פרה (Gorges De La Frau)[2]השביל הצר מטפס בקניון, והנוף נראה כלקוח מתוך הסרט שר הטבעות. קירות סלע עצומים מתנשאים משני צדי השביל, בזווית אנכית הישר לתוך העננים. טיפות מים זעירות נושרת מהענן שמעלינו בצורת ערפל רטוב. גלגלי האופניים מחליקים על הסלעים הלחים וחלזונות ענק זוחלים, בהשאירם קו רירי, הדומה במעט לנחשול הזיעה שאני מותיר אחרי. אין ספק שזהו אחד הטיפוסים הקשים ביותר במסע כולו.
_____________________
[2] קניון דה לה פרה מציע גם מסלול רגלי נינוח של 8 קילומטרים.
 
הפירנאים הצרפתים
קניון דה לה פרה, קירות סלע עצומים מתנשאים בזווית אנכית  (צילום: CC  Lucas Destrem)
 
לפתע מתוך הענן מגיחות שתי דמויות ונעצרות לידי. זוג רוכבים קטלונים, עמוסי תיקי "טורינג", עושים דרכם במורד השביל. אני נעצר לידם, קצת מפאת הרצון לפתח שיחת רוכבים והרבה בגלל שהעלייה הניחה עלי את זרועה הכבדה. כלומר, הריאות, הברכיים, שרירי הרגליים ועוד מספר איברים די חיוניים בגופי נמצאים מרחק פסיעה מקריסה כללית. מתפתחת שיחה שבורה בבליל שפות, הכולל ספרדית, עברית, קטלונית, צרפתית וגיברישית ספרותית ומדוברת. השניים הגיעו מברצלונה ברכיבה וגם מתכוונים לחזור לשם ברכיבה. כשאני מספר להם על יעדנו הסופי, הם שואלים בנימוס, האם נגיע לשם עוד היום או רק... מחר? 
"עוד חמישה ימים", אני עונה. אחרי הכול אף אחד לא מושלם.
 
הקבוצה מתאספת בקצה הקניון. אנו רוכבים לכיוון הכפר קומוס (Comus) כשהגשם מזנב בנו. בתי הכפר מאפשרים מחסה ואנו מנצלים את הזמן להפסקה וארוחת צהריים. לקינוח יש חלבה יחד עם קפה בוץ חם וריחני. השמיים מתבהרים ואנו ממשיכים לטפס בנוחות יחסית לעבר פסגת הר עלום, המתנשא לגובה של כ- 1,700 מטר מעל פני הים.
 
דרך הקתרים באופני הרים, מסע חוצה פירנאים
פסגות מושלגות המדגדגות את קו אלפיים המטרים
 

קינוח במעיינות תרמיים מפנקים

היער הולך ומפנה את מקומו לכרי דשא ירוקים ואין-סופיים. אני מטפס לאוכף בו ניצב שלט עץ עמוס שמות, בהם אני מזהה את נקודת הסיום של המסע, במרחק 172 ק"מ, אם נרכב בדרך הקצרה ביותר. טוב, הרי ברור שלא זה מה שיקרה בפועל. מהאוכף אנו משקיפים שוב על עמק נהר ארייג' (Ariège), המתפתל יותר מאלף מטר תחתינו. זה הזמן להדק מגינים, להוריד כיסא, תפילת הדרך ועוד כמה מנהגים קדמוניים, שאני מנוע מלפרט כאן.
 
אלף המטרים האנכיים שהפרידו בינינו לבין העיירה אקס לה תרם (Ax-Les-Thermes), חלפו בתוך רגעים קצרים. רחובות האבן קולטים את הרוכבים בחיבוק חם של בין ערביים. המדרחוב, הכיכר, והנהר השוצף מעניקים לעיר אווירה ייחודית. זוהי עיירת סקי וספא, שלצידה אתר סקי קטן וכמה עשרות מרחצאות תרמיים, המושכים למקום מבקרים רבים.
 
תם היום השני לרכיבה  1,500 מטר טיפוס, 1,700 מטר ירידה עברו ביעף. כבר מאוחר, אבל על מעיין מי הגפרית החם אנחנו לא מוותרים. עטופים במגבות וחמושים בכפכפים, יצאנו, חבורה הזויה, אל בריכת אבן בעיבורה של העיר. החוק פה אוסר רחצה ומאפשר רק לטבול רגליים, מה שלא מנע מאיתנו לטבול את מלוא גופנו הדואב בבריכה החמה והמלטפת.
 
דרך הקתרים באופני הרים, מסע חוצה פירנאים
אקס לה תרם, רחובות האבן קולטים את הרוכבים בחיבוק חם
 

בירה צוננת על ראש ההר

היום השלישי נפתח בעלייה מאקס לה תרם עד קאפ דה קאניפ (Cap du Canip). 1,200 מטר של עליה, לא תלולה, רק רצופה. בקטע הראשון אנו רוכבים לאורכו של נהר הזהב (L'Oriège). בעבר עמדו כאן מחפשי המזל, כשרגליהם במים, ובעזרת קערה שטוחה חיפשו זהב בין חלוקי הנחל. שביל כמעט מישורי מוביל בשלווה לאורכו של הנהר הצלול והמשכר, פה נחבא אגם קטן, שם מופיעה גדת נהר עטורת פרחים, תותי בר בשפע והכול אמיתי.
 
כמעט התרגלתי לשביל המתון וכבר הגיעה העלייה האימתנית. ארבע שעות (!) של עלייה מסתיימות על אוכף, שעליו כרי דשא ובקתת ציידים מעץ. קפה על המדורה, ארוחה ומנוחה. אני משתרע תחת עננים, החושפים מפעם לפעם שיניים לבנות בדמות הריה המושלגים של אנדורה, הרחק באופק. גם לשם עוד נגיע. מעט מעלינו שלוגיות נחות בין שלל צבעי פריחה. יורדים חזרה לעיירה אקס לה תרם לעוד סיבוב בעיר, סבב בירות וגיחה לבריכה החמה.
 
דרך הקתרים באופני הרים, מסע חוצה פירנאים
בקצה העלייה תמיד יש ירידה, כאן מתחיל הכיף האמיתי
 

כתבות נוספות על טיולי אופניים


ארנון שדמי אודות הכותב 
ארנון שדמי, ממייסדי חברת בוץ הרפתקאות על אופניים, מדריך אופניים מוסמך ורוכב “שרוט”. טיולי שטח הם בנשמה שלו. ארנון מדריך ומוביל טיולים בישראל ובחו"ל. גר במדרך עוז, שם יש סינגל שמסתיים ממש אצלו בחצר, ומגדל שלושה זאטוטים ושני כלבים.







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר