.jpg)
.jpg)
בנתיב הקתרים:
מסע חוצה פירנאים – חלק ב'
מאת: ארנון שדמי צילום: יוסי זולדן, ליאור פלדמן
חציו השני של המסע בנתיב הקתרים, דרך היסטורית המקשרת את צרפת עם ספרד, מתחיל למרגלות מפגש הגבולות של שלוש המדינות בהן הוא עובר: צרפת, אנדורה וספרד. בנקודה זו אנו עוברים לצדם הדרומי של הרי הפירנאים. כאן, בצדו הספרדי של הרכס, מצאו הקתרים מקלט מפני מסע הצלב האכזרי שהתנהל נגדם בצרפת.
בחלק הראשון של הכתבה, עשו רוכבי האופניים את דרכם על נתיב הקתרים ( Route of the Cathars ), ב . במשך שלושה ימים הם רכבו מהעיירה פואה ועד עיירת הספא אקס לה תרמס. בכתבה זו נלווה אותם עד לסיום המסלול בספרד.
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
מצרפת לספרד דרך הדיוטי-פרי של אנדורה
היום הרביעי למסע אופני ההרים בנתיב הקתרים, מתחיל ברכיבה דרך מעבר ההרים פאס דה לה קסה (Pas de la Casa), שגובהו 2,400 מטר. המעבר ועיירת הסקי שלצדו, מסמנים את קו פרשת המים של הרי הפירנאים ואת גבול צרפת עם אנדורה.
בדרך אנו עוברים בדיוטי פרי הגדול של אנדורה, מדינה שכולה פטורה ממס. שעה קלה שהוקדשה לקניות והצטיידות התבררה כמיותרת במקצת, לאור השלל הדל, שכלל בובות של הסנאי מהסרט עידן הקרח, לצד בליל דל של מתנות ובשמים במחירים סבירים. הצרפתים לעומתנו הצטיידו בכל טוב, מדלק לאוטו ועד קוניאק משובח ושלל משקאות.
כתבות על אנדורה
היום הרביעי למסע רובו במגמת ירידה – רק 500 מטר טיפוס, לעומת ירידה של 2,000 מטר. המסלול יורד מאנדורה אל הר פדרוס (Puig Pedrós ) הספרדי. מעל העיירה מרנס (Meranges) הוא מתחבר לקו בו רכבנו ביום האתמול, וממשיך לרדת אל הגבול הספרדי לאורך נהר Querol .
מסלול שלושת ימי הרכיבה האחרונים, מצרפת לספרד, דרך אנדורה
ההר השחור והשלג הלבן
כמו בכל יום, אנו מתחילים את הרכיבה בטיפוס, הפעם לכיוון ההר השחור (Pic de'negre ), המתנשא לגובה של 2,700 מטר. שמש קיצית משתקפת בכתמי שלג לבן, המכסה את הפסגות סביבנו. מכל עבר נשקפים הרי הפירנאים של אנדורה, ספרד וצרפת. אגמים קטנים נחבאים בעמקים, כעיני טורקיז המביטות אל האור הצלול. יום מושלם לרכיבה.
אחרי שצינת הבוקר נושרת אל תוך רכיבה מאומצת, אני מוצא זמן ומקום לעצור מול הנוף המטריף. מרחוק אני משקיף לעבר פסגות אנדורה הרחוקות, אל עמק גראנד ואלרה ( Grandvalira ) ואל הרי ואל נורד (Vall Nord ). מכל עבר הרים, מדרונות , שקט, ירוק... שלא ייגמר. מסביבי תקתוק המצלמות לא חדל לרגע. שלמות הניגוד בין הרי הגרניט הכהים, השלג הלבן, הצמחייה הירוקה וטורקיז האגמים, משובב כל עין. אנדורה היא כמו מדבר ירוק. מתחת לקו השלג, ההרים החשופים מכוסים פלומת עשב רך, הנוף פתוח ואין סופי. הגובה הרב מייצר תצפית מסחררת.
לפתע נעצר המדריך הצרפתי לורן, על חודה של השלוחה. ההר השחור ניצב מעלינו בחדות מאימת, כשקרחונים עוטים לו חליפה לבנה על אבני הגרניט השחורות. החיוך מתחלף בחשש. השלג רב, צריך למצוא נתיב ירידה. שלוגיות פרוסות על המדרון בשיפוע חד, מאימות ליצור מגלשות קרח, המובילות להתנפצות בלתי נמנעת על סלעי ההר. כאן נדרש המדריך לרכז את מיטב הידע והניסיון בבחירת תוואי הרכיבה. טעות עלולה להיגמר באסון. בפניו של לורן ניכר המתח. לאחר כעשר דקות ארוכות ותצפית ממספר כיוונים, בוחר לורן את תוואי הירידה: סינגל כמעט מדברי, בין שברי סלעים, מוביל בדרך מפותלת במורד התלול. למדנו לסמוך על לורן ולהעריך את מקצועיותו, סבלנותו והיכרותו עם ההרים, וכך אנו סומכים עליו כעת שיוביל אותנו למטה בדרך הנכונה.
רכיבה בשלג בין שברי סלעים
חוצים את הגבול לספרד
על אף שאנו בסוף יוני, נראה כאילו רק עכשיו שחרר החורף הקר את רסן הברזל שלו, ונתן אות לשפע פריחה וירוק מלבלב לתפוס את מקומו. עדרי סוסים חומים רועים בשלווה, מוסיפים לתמונת השלמות המהפנטת. בתום טיפוס קל מגיעים למקבץ אבני גרניט ענקיות, שהוקצעו בידי הרוח והבליה לצורות מעוגלות ורכות. מקום מדהים לעצירה ומנוחה.
ירידה מתונה לכיוון האוכף עמוק תחתינו, גבול טבעי בין צרפת לספרד. תוך שעות ספורות אנו חוצים את גבולה של מדינה שלישית - ספרד. ככול שאנו יורדים מזג האוויר מתחמם, ויערות חוזרים לעטוף את שולי ההרים. לפתע אנו מגיחים אל כפר בנוי אבני גרניט וצפחה. בברכות אולה (שלום), בקטלאנית צחה, אנו מתקבלים בקרב התושבים המופתעים מעט.
אנו רוכבים לצד הנהר, בין שרידי טירות עתיקות, ההולמות את צבעי השמים הקודרים, דרך עמקים ציורים, לכיוון העיירה בלוור (Bellver de Cerdanya ). רגע לפני סוף היום, מגיחה לפתע קרן אור זהובה, וצובעת בגווני כתום את רכס סיירה דל קאדי (Sierra Del Cadi ) האדיר. מחר נחצה את חומת ההרים הגדולה האחרונה של המסע. תם היום הרביעי לרכיבה. הספרדים, מאירי עיניים, שמחים לארחנו ללילה במלון משפחתי בשולי הכפר העתיק.
כפר בנוי אבני גרניט וצפחה, ברכות אולה בקטלאנית
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הטיפוס הגדול אל רכס סיירה דל קאדי
את יום המחרת, היום החמישי לרכיבה, אנו מתחילים ברכיבה דרך רחובות העיירה העתיקה בלוור. העלייה האכזרית אל רכס סיירה דל קאדי נראית כמו תאונה בלתי נמנעת. המישור משתפל בתלילות להר נישא, אך כמו בדרך נס נפער לו נקיק צר בלב ההרים ומשמש אותנו לטיפוס הדרגתי. באמצע הדרך אנו עוצרים למנוחה על כרי דשא רכים. בבקתת ההרים (רפיוג') הסמוכה, שופתת אנה מים לקפה ומזמינה אותנו להיכנס בחיוך גדול. המפגש עם הספרדים הקטאלנים חם ולבבי והשיחות מחויכות וזורמות.
חציו השני של הטיפוס מתאפיין באין סופיות המוחלטת. מכל עיקול נמתחת עליה נוספת. מראש ההר אנו מתחילים לרדת. ירידות כאלו תמיד מזכירות לי למה שווה להתאמץ ולסחוב בעלייה. השביל נצמד לדופן המצוק וקשה להכיל את עוצמת הנופים המתגלים לעינינו – הרים ירוקים נמתחים, שורות שורות, עד לחופי הים-התיכון המנצנץ מרחוק בגוון כחלחל. השביל חוזר ליער וממשיך לרדת עד לכפר בגה (Baga ), כפר עתיק הבנוי אבנים כבדות וסמטאות צרות. ישנה אפשרות לסיים כאן את יום הרכיבה, אולם שתי כוסות סאן מיגל (בירה ספרדית) מדרבנות אותנו להמשיך לרכב גם את חציו השני של היום.
לקראת מנוחה על כרי דשא רכים, קפה וחיוך קטלאני
הר הקלשון מסמליה של קטלוניה
כאילו לא הספיקו לנו 1,300 המטרים שטיפסנו עד כה, אנו מתחילים לטפס במתינות בכביש העולה מהכפר. עלייה של 1,200 מטר על פני כ- 20 קילומטר, תחילה בלב יער ובהמשך על פני כרי דשא פירנאים טיפוסיים. הנוף ייחודי ומשגע, האוויר קריר ונעים, רק העלייה לא נגמרת, הרגליים מאבדות סבלנות, הכול כואב. מזל שהבירה עדיין משפיעה על התודעה ומרככת מעט את הסבל הפיסי.
מעט מאוד ירידות ריגשו אותי כמו זו האחרונה. אולי זה בגלל שטיפסתי 2,500 מטר כדי להגיע אליה, אולי בגלל האווירה, החבר'ה, הבירה, הנוף. מה שבטוח הוא שהכול התחבר לנקודת זמן ומרחב. רמות אדרנלין לא חוקיות הפיקו מפי צעקות אושר, המסמנות סיומו של היום בכפר גסול (Gosol). השמש השוקעת צובעת בגוונים רכים את הר פדרפורקה (Pedraforca ), שפירושו בקטלנית "הר הקלשון". שמו ניתן לו בשל צורתו המשוננת, שכנראה הזכירה למישהו קלשון, והוא אחד מסמליו של המחוז האוטונומי קטלוניה. עוד יום רכיבה אחד נותר, כבר רואים את הסוף מעבר לפינה.
רמות אדרנלין לא חוקיות הפיקו מפי צעקות אושר בירידה
סיומה של דרך הקתרים
יום הרכיבה האחרון מתוך שישה ימי המסע. שוב הטיפוס על הרכסים שעם הזמן נהיו קטנים יותר, או שכוחנו עלה והתחזק עם התקדמות המסע. שוב נופים קסומים, חציית כפרי אבן ציוריים, נהרות יערות ושדות פרחים.
לקראת סיום אנחנו מטפסים למנזר Santa Maria de Queralt , הצופה על העמק בו שוכנת עיר המחוז ברגה (Berga). ממרום הצוק עליו בנוי המנזר, נפרסים עד האופק גבעות ועמקים. הרחק, לחופי הים התיכון, נראית ברצלונה. מכאן אין עוד הרים, סוף המסע, קצה הדרך – קשה להאמין. את הדרך למטה עד ברגה אנו עושים בסינגל עולי הרגל. מתנת פרידה של ההרים הקסומים, הרי הפירנאים.
המצוק הצופה על עיר המחוז ברגה, לקראת סיומו של המסע
סוף המסע – שלנו ושל הקתרים
במשך שישה ימים רכבנו מעל 300 קילומטר, טיפסנו כ- 9,000 מטר וירדנו כ- 11,000 מטרים בדרכי ההרים (ההפרש בזכות "הקפצה" קלה). ספגנו אל קרבנו חוויות, תמונות, מראות וסיפורים. פגשנו את אנשי הכפרים, החיים חיי שלווה ופשטות. בעיקר למדנו על כוחנו ורוחנו, וגם קצת ענווה. זכינו במסע שהוא קודם כול מסע אל עצמנו. התמודדנו כל אחד בדרכו, לבד ויחד כקבוצה, חצינו את הרי הפירנאים.
מה עלה בגורלם של הקתרים, שעשו דרך זו לפני מאות בשנים. למרות הרדיפות, הבריחה והמסע הקשה בלב הרי הפירנאים, הצליחו הקתרים לחבור בסופו של דבר אל אחיהם הקטלאנים בספרד. הם התיישבו מחדש ובנו להם בתים חדשים על אדמת ספרד הפורייה. סיפורם הפך עם השנים לאגדה והדרכים שהם הותירו ברכס הפירנאים מושכות מטיילים עד עצם היום הזה.
סיום המסע בהרי הפירנאים, כמו הקתרים כמה מאות שנים לפנינו
מידע נוסף
כתבות נוספות על צרפת וספרד
כתבות נוספות על טיולי אופניים
רכיבת אופניים לאורך הדנובה
בולגריה: על שני גלגלים
סלובניה: טיול אופניים
צרפת: אופניים בפרובנס
כתבות על אנדורה
חוצים את הגבול לספרד
על אף שאנו בסוף יוני, נראה כאילו רק עכשיו שחרר החורף הקר את רסן הברזל שלו, ונתן אות לשפע פריחה וירוק מלבלב לתפוס את מקומו. עדרי סוסים חומים רועים בשלווה, מוסיפים לתמונת השלמות המהפנטת. בתום טיפוס קל מגיעים למקבץ אבני גרניט ענקיות, שהוקצעו בידי הרוח והבליה לצורות מעוגלות ורכות. מקום מדהים לעצירה ומנוחה.
ירידה מתונה לכיוון האוכף עמוק תחתינו, גבול טבעי בין צרפת לספרד. תוך שעות ספורות אנו חוצים את גבולה של מדינה שלישית - ספרד. ככול שאנו יורדים מזג האוויר מתחמם, ויערות חוזרים לעטוף את שולי ההרים. לפתע אנו מגיחים אל כפר בנוי אבני גרניט וצפחה. בברכות אולה (שלום), בקטלאנית צחה, אנו מתקבלים בקרב התושבים המופתעים מעט.
אנו רוכבים לצד הנהר, בין שרידי טירות עתיקות, ההולמות את צבעי השמים הקודרים, דרך עמקים ציורים, לכיוון העיירה בלוור (Bellver de Cerdanya ). רגע לפני סוף היום, מגיחה לפתע קרן אור זהובה, וצובעת בגווני כתום את רכס סיירה דל קאדי (Sierra Del Cadi ) האדיר. מחר נחצה את חומת ההרים הגדולה האחרונה של המסע. תם היום הרביעי לרכיבה. הספרדים, מאירי עיניים, שמחים לארחנו ללילה במלון משפחתי בשולי הכפר העתיק.
כפר בנוי אבני גרניט וצפחה, ברכות אולה בקטלאנית
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הטיפוס הגדול אל רכס סיירה דל קאדי
את יום המחרת, היום החמישי לרכיבה, אנו מתחילים ברכיבה דרך רחובות העיירה העתיקה בלוור. העלייה האכזרית אל רכס סיירה דל קאדי נראית כמו תאונה בלתי נמנעת. המישור משתפל בתלילות להר נישא, אך כמו בדרך נס נפער לו נקיק צר בלב ההרים ומשמש אותנו לטיפוס הדרגתי. באמצע הדרך אנו עוצרים למנוחה על כרי דשא רכים. בבקתת ההרים (רפיוג') הסמוכה, שופתת אנה מים לקפה ומזמינה אותנו להיכנס בחיוך גדול. המפגש עם הספרדים הקטאלנים חם ולבבי והשיחות מחויכות וזורמות.
חציו השני של הטיפוס מתאפיין באין סופיות המוחלטת. מכל עיקול נמתחת עליה נוספת. מראש ההר אנו מתחילים לרדת. ירידות כאלו תמיד מזכירות לי למה שווה להתאמץ ולסחוב בעלייה. השביל נצמד לדופן המצוק וקשה להכיל את עוצמת הנופים המתגלים לעינינו – הרים ירוקים נמתחים, שורות שורות, עד לחופי הים-התיכון המנצנץ מרחוק בגוון כחלחל. השביל חוזר ליער וממשיך לרדת עד לכפר בגה (Baga ), כפר עתיק הבנוי אבנים כבדות וסמטאות צרות. ישנה אפשרות לסיים כאן את יום הרכיבה, אולם שתי כוסות סאן מיגל (בירה ספרדית) מדרבנות אותנו להמשיך לרכב גם את חציו השני של היום.
לקראת מנוחה על כרי דשא רכים, קפה וחיוך קטלאני
הר הקלשון מסמליה של קטלוניה
כאילו לא הספיקו לנו 1,300 המטרים שטיפסנו עד כה, אנו מתחילים לטפס במתינות בכביש העולה מהכפר. עלייה של 1,200 מטר על פני כ- 20 קילומטר, תחילה בלב יער ובהמשך על פני כרי דשא פירנאים טיפוסיים. הנוף ייחודי ומשגע, האוויר קריר ונעים, רק העלייה לא נגמרת, הרגליים מאבדות סבלנות, הכול כואב. מזל שהבירה עדיין משפיעה על התודעה ומרככת מעט את הסבל הפיסי.
מעט מאוד ירידות ריגשו אותי כמו זו האחרונה. אולי זה בגלל שטיפסתי 2,500 מטר כדי להגיע אליה, אולי בגלל האווירה, החבר'ה, הבירה, הנוף. מה שבטוח הוא שהכול התחבר לנקודת זמן ומרחב. רמות אדרנלין לא חוקיות הפיקו מפי צעקות אושר, המסמנות סיומו של היום בכפר גסול (Gosol). השמש השוקעת צובעת בגוונים רכים את הר פדרפורקה (Pedraforca ), שפירושו בקטלנית "הר הקלשון". שמו ניתן לו בשל צורתו המשוננת, שכנראה הזכירה למישהו קלשון, והוא אחד מסמליו של המחוז האוטונומי קטלוניה. עוד יום רכיבה אחד נותר, כבר רואים את הסוף מעבר לפינה.
רמות אדרנלין לא חוקיות הפיקו מפי צעקות אושר בירידה
סיומה של דרך הקתרים
יום הרכיבה האחרון מתוך שישה ימי המסע. שוב הטיפוס על הרכסים שעם הזמן נהיו קטנים יותר, או שכוחנו עלה והתחזק עם התקדמות המסע. שוב נופים קסומים, חציית כפרי אבן ציוריים, נהרות יערות ושדות פרחים.
לקראת סיום אנחנו מטפסים למנזר Santa Maria de Queralt , הצופה על העמק בו שוכנת עיר המחוז ברגה (Berga). ממרום הצוק עליו בנוי המנזר, נפרסים עד האופק גבעות ועמקים. הרחק, לחופי הים התיכון, נראית ברצלונה. מכאן אין עוד הרים, סוף המסע, קצה הדרך – קשה להאמין. את הדרך למטה עד ברגה אנו עושים בסינגל עולי הרגל. מתנת פרידה של ההרים הקסומים, הרי הפירנאים.
המצוק הצופה על עיר המחוז ברגה, לקראת סיומו של המסע
סוף המסע – שלנו ושל הקתרים
במשך שישה ימים רכבנו מעל 300 קילומטר, טיפסנו כ- 9,000 מטר וירדנו כ- 11,000 מטרים בדרכי ההרים (ההפרש בזכות "הקפצה" קלה). ספגנו אל קרבנו חוויות, תמונות, מראות וסיפורים. פגשנו את אנשי הכפרים, החיים חיי שלווה ופשטות. בעיקר למדנו על כוחנו ורוחנו, וגם קצת ענווה. זכינו במסע שהוא קודם כול מסע אל עצמנו. התמודדנו כל אחד בדרכו, לבד ויחד כקבוצה, חצינו את הרי הפירנאים.
מה עלה בגורלם של הקתרים, שעשו דרך זו לפני מאות בשנים. למרות הרדיפות, הבריחה והמסע הקשה בלב הרי הפירנאים, הצליחו הקתרים לחבור בסופו של דבר אל אחיהם הקטלאנים בספרד. הם התיישבו מחדש ובנו להם בתים חדשים על אדמת ספרד הפורייה. סיפורם הפך עם השנים לאגדה והדרכים שהם הותירו ברכס הפירנאים מושכות מטיילים עד עצם היום הזה.
סיום המסע בהרי הפירנאים, כמו הקתרים כמה מאות שנים לפנינו
מידע נוסף
כתבות נוספות על צרפת וספרד
כתבות נוספות על טיולי אופניים
רכיבת אופניים לאורך הדנובה
בולגריה: על שני גלגלים
סלובניה: טיול אופניים
צרפת: אופניים בפרובנס
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הר הקלשון מסמליה של קטלוניה
כאילו לא הספיקו לנו 1,300 המטרים שטיפסנו עד כה, אנו מתחילים לטפס במתינות בכביש העולה מהכפר. עלייה של 1,200 מטר על פני כ- 20 קילומטר, תחילה בלב יער ובהמשך על פני כרי דשא פירנאים טיפוסיים. הנוף ייחודי ומשגע, האוויר קריר ונעים, רק העלייה לא נגמרת, הרגליים מאבדות סבלנות, הכול כואב. מזל שהבירה עדיין משפיעה על התודעה ומרככת מעט את הסבל הפיסי.
מעט מאוד ירידות ריגשו אותי כמו זו האחרונה. אולי זה בגלל שטיפסתי 2,500 מטר כדי להגיע אליה, אולי בגלל האווירה, החבר'ה, הבירה, הנוף. מה שבטוח הוא שהכול התחבר לנקודת זמן ומרחב. רמות אדרנלין לא חוקיות הפיקו מפי צעקות אושר, המסמנות סיומו של היום בכפר גסול (Gosol). השמש השוקעת צובעת בגוונים רכים את הר פדרפורקה (Pedraforca ), שפירושו בקטלנית "הר הקלשון". שמו ניתן לו בשל צורתו המשוננת, שכנראה הזכירה למישהו קלשון, והוא אחד מסמליו של המחוז האוטונומי קטלוניה. עוד יום רכיבה אחד נותר, כבר רואים את הסוף מעבר לפינה.
רמות אדרנלין לא חוקיות הפיקו מפי צעקות אושר בירידה
סיומה של דרך הקתרים
יום הרכיבה האחרון מתוך שישה ימי המסע. שוב הטיפוס על הרכסים שעם הזמן נהיו קטנים יותר, או שכוחנו עלה והתחזק עם התקדמות המסע. שוב נופים קסומים, חציית כפרי אבן ציוריים, נהרות יערות ושדות פרחים.
לקראת סיום אנחנו מטפסים למנזר Santa Maria de Queralt , הצופה על העמק בו שוכנת עיר המחוז ברגה (Berga). ממרום הצוק עליו בנוי המנזר, נפרסים עד האופק גבעות ועמקים. הרחק, לחופי הים התיכון, נראית ברצלונה. מכאן אין עוד הרים, סוף המסע, קצה הדרך – קשה להאמין. את הדרך למטה עד ברגה אנו עושים בסינגל עולי הרגל. מתנת פרידה של ההרים הקסומים, הרי הפירנאים.
המצוק הצופה על עיר המחוז ברגה, לקראת סיומו של המסע
סוף המסע – שלנו ושל הקתרים
במשך שישה ימים רכבנו מעל 300 קילומטר, טיפסנו כ- 9,000 מטר וירדנו כ- 11,000 מטרים בדרכי ההרים (ההפרש בזכות "הקפצה" קלה). ספגנו אל קרבנו חוויות, תמונות, מראות וסיפורים. פגשנו את אנשי הכפרים, החיים חיי שלווה ופשטות. בעיקר למדנו על כוחנו ורוחנו, וגם קצת ענווה. זכינו במסע שהוא קודם כול מסע אל עצמנו. התמודדנו כל אחד בדרכו, לבד ויחד כקבוצה, חצינו את הרי הפירנאים.
מה עלה בגורלם של הקתרים, שעשו דרך זו לפני מאות בשנים. למרות הרדיפות, הבריחה והמסע הקשה בלב הרי הפירנאים, הצליחו הקתרים לחבור בסופו של דבר אל אחיהם הקטלאנים בספרד. הם התיישבו מחדש ובנו להם בתים חדשים על אדמת ספרד הפורייה. סיפורם הפך עם השנים לאגדה והדרכים שהם הותירו ברכס הפירנאים מושכות מטיילים עד עצם היום הזה.
סיום המסע בהרי הפירנאים, כמו הקתרים כמה מאות שנים לפנינו
מידע נוסף
כתבות נוספות על צרפת וספרד
כתבות נוספות על טיולי אופניים
רכיבת אופניים לאורך הדנובה
בולגריה: על שני גלגלים
סלובניה: טיול אופניים
צרפת: אופניים בפרובנס
סוף המסע – שלנו ושל הקתרים
במשך שישה ימים רכבנו מעל 300 קילומטר, טיפסנו כ- 9,000 מטר וירדנו כ- 11,000 מטרים בדרכי ההרים (ההפרש בזכות "הקפצה" קלה). ספגנו אל קרבנו חוויות, תמונות, מראות וסיפורים. פגשנו את אנשי הכפרים, החיים חיי שלווה ופשטות. בעיקר למדנו על כוחנו ורוחנו, וגם קצת ענווה. זכינו במסע שהוא קודם כול מסע אל עצמנו. התמודדנו כל אחד בדרכו, לבד ויחד כקבוצה, חצינו את הרי הפירנאים.
מה עלה בגורלם של הקתרים, שעשו דרך זו לפני מאות בשנים. למרות הרדיפות, הבריחה והמסע הקשה בלב הרי הפירנאים, הצליחו הקתרים לחבור בסופו של דבר אל אחיהם הקטלאנים בספרד. הם התיישבו מחדש ובנו להם בתים חדשים על אדמת ספרד הפורייה. סיפורם הפך עם השנים לאגדה והדרכים שהם הותירו ברכס הפירנאים מושכות מטיילים עד עצם היום הזה.
סיום המסע בהרי הפירנאים, כמו הקתרים כמה מאות שנים לפנינו
מידע נוסף
כתבות נוספות על צרפת וספרד
כתבות נוספות על טיולי אופניים
רכיבת אופניים לאורך הדנובה
בולגריה: על שני גלגלים
סלובניה: טיול אופניים
צרפת: אופניים בפרובנס
מידע נוסף
כתבות נוספות על צרפת וספרד
בולגריה: על שני גלגלים
סלובניה: טיול אופניים
צרפת: אופניים בפרובנס
 |
אודות הכותב
ארנון שדמי, ממייסדי חברת בוץ הרפתקאות על אופניים, מדריך אופניים מוסמך ורוכב “שרוט”. טיולי שטח הם בנשמה שלו. ארנון מדריך ומוביל טיולים בישראל ובחו"ל. גר במדרך עוז, שם יש סינגל שמסתיים ממש אצלו בחצר, ומגדל שלושה זאטוטים ושני כלבים.
|
