.jpg)
.jpg)
רפובליקה סרפסקה – הסרבים של בוסניה
מאת: ד"ר רמי דברת
מכירים טוב את אירופה? את שמות ערי הבירה של כל המדינות? אם כן, האם אתם יודעים בירתה של איזו מדינה היא העיר באניה לוקה?
יעדים בכתבה זו: באניה לוקה (A), הפארק הלאומי קוזארה (B), מחנה ההשמדה יאסנובאץ (C)
שורשיה ההיסטוריים של רפובליקה סרפסקה
רפובליקה סרפסקה היא עוד אחת מאותן תוצאות של המורכבות האתנית, הדתית והפוליטית של אזור הבלקן. הסיפור ההיסטורי של אזור זה בבלקן הוא ארוך שנים ומורכב. אנחנו כאן נתחיל לספר אותו רק בסיום מלחמת העולם הראשונה (1918). אוסטרו-הונגריה, אשר עד המלחמה שלטה במרבית שטחי הבלקן, נמנתה על הצד המפסיד במלחמה זו, וכתוצאה מכך איבדה את אחיזתה המסיבית בבלקן.
מייד לאחר המלחמה הקימה סרביה ממלכה, אשר אליה הצטרפו לאחר זמן קצר גם קרואטיה, סלובניה ובוסניה-הרצגובינה (מעתה והלאה נכנה אותה לשם הקיצור בוסניה). ממלכה זו, אשר כונתה ממלכת הסרבים הקרואטים והסלובנים, היוותה את הבסיס ליוגוסלביה. שורשי הקונפליקט הנוכחי בלטו כבר רבים עמדו על שלטון מרכזי בממלכה, אשר בסיסו בבלגרד, ואילו הקרואטים והבוסנים שאפו לאוטונומיה.
שטחי רפובליקה סרפסקה (בכתום) על מפת בוסניה והרצגובינה
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
בוסניה בימי יוגוסלביה בשנת 1929, לאחר משבר ומתחים בממלכה, הכריז המלך הסרבי אלכסנדר הראשון על ביטול החוקה ועל שם חדש לממלכה יוגוסלביה. צעדים אלה לא מיתנו את המתחים הלאומיים בין הלאומים שהרכיבו את הממלכה. ההתנגדות לשלטון הסרבים הייתה חזקה ביותר אצל הקרואטים, והיא הובילה להקמת תנועת האוסטשה (Ustaše ), שמטרתה היתה עצמאות לקרואטיה.
בימי מלחמת העולם השנייה, למעשה התפרקה יוגוסלביה, עם הכיבוש הגרמני של סרביה. בחסות הגרמנים הוקמה מדינה עצמאית אשר כללה את קרואטיה ובוסניה. באותם ימים הכריזה קרואטיה מלחמה על המיעוט הסרבי בשטחה, ובעידוד הגרמנים, בוצע הרג המוני של סרבים (כמו גם של יהודים, צוענים ומתנגדי המשטר).
סרבים רבים הצטרפו במהלך המלחמה לארגוני פרטיזנים, אשר ניהלו קרבות גרילה כנגד הגרמנים. בראש הפרטיזנים הסרבים עמד יוסיפ ברוז טיטו, אשר עם סיום המלחמה הפך נשיא הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. שש רפובליקות הרכיבו את יוגוסלביה, ואחת מהן היתה בוסניה. במהלך שלטונו ארוך השנים (1945-1980), הצליח טיטו לשכך במידה מסוימת את המתחים בין הלאומים ובני הדתות השונות, שחיו זה לצד זה בבוסניה.
ערפל וצבעי שלכת בהרי סרפסקה, מטאפורה למצב המסובך בבוסניה (צילום: רמי דברת)
בוסניה העצמאית
המתחים האתניים פרצו מחדש, ביתר שאת, בימיה האחרונים של יוגוסלביה, בשנת 1991. שאיפתה של סרביה לשלוט בשכנותיה, הובילה לשרשרת מעשי אלימות, אשר נמשכה עד שנת 1995. רבים מבני המיעוטים האתניים במדינות יוגוסלביה נאלצו לעקור מביתם, ובהם סרבים רבים, אשר נאלצו לעקור מקרואטיה ומחלקה המוסלמי של בוסניה לשטחי סרפסקה. במקביל, גורשו או נאלצו לעזוב את את סרפסקה עשרות אלפי קרואטים ומוסלמים.
בעת ביקורי בסרפסקה פגשתי משפחה סרבית, שעקרה מסרייבו, אשר בחלקה המוסלמי של בוסניה, והחליפה בתי מגורים (לתקופה בלתי מוגבלת) עם משפחה מוסלמית בוסנית, אשר התגוררה בסרפסקה.
לא אכנס כאן לפרטים על מלחמת האזרחים ביוגוסלביה, רק אספר כי ב- 1992 הכריזה בוסניה על עצמאותה, בניגוד לרצון סרביה, אשר באופן טבעי נתמכה על ידי הסרבים בבוסניה. ב- 1995 נכפה על הסרבים הסכם דייטון, בו הוכרה הרפולביקה של ספרסקה כאחת משתי היישויות המרכיבות את בוסניה והרצגובינה.
שלושה גופי שלטון שונים קיימים כיום בבוסניה: זה של הפדרציה של בוסניה והרצוגובינה, בעלת הרוב המוסלמי, זה של רפובליקה סרפסקה, הסרבו-נוצרית אורתודוכסית, וממסד אשר מייצג את המדינה באופן בינלאומי. בראשו של האחרון עומדים ברוטציה מוסלמי ונוצרי. לבוסניה והרצגובינה צבא אחד, אך לכל יישות כוחות ביטחון פנימי ומשטרה משלה. לרפובליקה סרפסקה זכות וטו על החלטות פוליטיות של בוסניה, כדי שהרוב המוסלמי במדינה לא יוכל לכפות את דעתו בנושאים בינלאומיים.
הפרלמנט של רפובליקה סרפסקה, אחד משלושה גופי השלטון בבוסניה (צילום: רמי דברת)
הנשים היפות של סרפסקה
רפובליקה סרפסקה משתרעת על פני 24.8 אלף קמ"ר, שהם 49% משטחה של בוסניה כולה, ומתגוררים בה קרוב ל- 1.5 מיליון תושבים, שהם כשליש מאוכלוסיית בוסניה. בני סרפסקה רואים עצמם סרבים לכל דבר, למרות שלמעשה הם מתגוררים בבוסניה. הם אינם מוותרים על שאיפות העצמאות שלהם, או לחילופין, על איחוד במתכונת זו או אחרת עם "אמא סרביה".
נדגיש כאן, לכל מי שחושב שרק אצלנו בישראל המציאות הלאומית-פוליטית-דתית מורכבת, הרי שההיסטוריה המודרנית של סרפסקה ומדינות יוגוסלביה לשעבר תוארה כאן בקיצור נמרץ והיא מורכבת הרבה יותר.
כאשר ישבתי להנאתי בקפה מלון בוסניה, באחד מרחובותיה השוקקים של באניה לוקה, ולגמתי קפה איטלקי משובח בחברת מארחיי, לא חשתי כלל ב"כובד ההיסטורי" של האזור. ממקום יושבי בבית הקפה הבחנתי בעוברים ושבים, גברים ונשים גבוהים ויפי מראה. המקומיים טוענים כי אצלם תמצאו את הנשים היפות בעולם (קטונתי מלשפוט, אך לטעמי אצלנו נשים לא פחות יפות).
בתי מלון בבאניה לוקה
שער הכניסה לקפה במלון בוסנה, שריד יחיד למבנה המקורי שנהרס (צילום: רמי דברת)
נוצרים ומוסלמים בבאניה לוקה
בחזית בית הקפה הבחנתי בשער כניסה, שאינו מחובר לבניין. מסתבר כי זהו החלק היחיד מהמבנה המקורי, אשר נותר על תילו לאחר רעידת האדמה של 1969, אשר גרמה להרס מבנים רבים ואף לאבידות בנפש. כיום מונה העיר באניה לוקה מעל 250 אלף תושבים, והיא הגדולה בערי סרפסקה, שנייה במספר תושביה רק לסרייבו, בבוסניה כולה.
מבט בוחן יותר באתרי באניה לוקה יגלה עקבות לסכסוכים הלאומיים באזור. כך, במרכז העיר, בקרבת קתדרלת ישו המושיע (Cathedral of Christ the Saviour ) נמצא את מסגד רחידיה (Ferhadija ). מסגד זה, אשר נבנה בסוף המאה ה- 16, על ידי אחד מתלמידי הארכיטקט הידוע מימר סינאן (Mimar Sinan ), נחשב לאחד המסגדים הגדולים בבלקן. צריח המסגד התנשא לגובה 43 מ', אך בימי מלחמת האזרחים (1992-1995), למרות שבעיר לא התרחשו קרבות משמעותיים, הוא היה בין 16 המסגדים אשר נהרסו על ידי הסרבים. בשנים האחרונות החל תהליך שיקום המסגד. חשוב לציין שכאשר טיילתי ברחובותיה היפים של באניה לוקה, לא חשתי כל מתח מהעבר. המקומיים מסבירי הפנים, מקנים הרגשה טובה למסתובבים בעיר.
רוב תושבי באניה לוקה וסרפסקה כולה, הם סרבים המשתייכים לזרם הנצרות האורתודוקסית. כיום נותרו בעיר מוסלמים מעטים בלבד, שקשה להעריך את מספרם, כיוון שברחבי בוסניה לא נערך מפקד אוכלוסין רשמי מאז 1991. מעריכים כי בתקופת מלחמת האזרחים ולאחריה, עזבו את העיר כ- 60,000 בוסנים-מוסלמים וקרואטים, בעוד שמספר עשרות אלפי סרבים נמלטו אליה מבוסניה המוסלמית ומקרואטיה.
שעון המראה את השעה בה ארעה רעידת האדמה של 1969 (צילום: רמי דברת)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תזכורת למלחמת העולם השנייה גם תזכורת לתקופת מלחמת העולם השנייה ניתן למצוא בבאניה לוקה ובסביבותיה. אנדרטה מרשימה לזכר קרב שנערך ב- 1942 בין הפרטיזנים לגרמנים ניצבת בפארק הלאומי קוזארה (Kozara National Park ). הפארק, הנמצא מעט צפונה לעיר, משמש כריאה ירוקה לתושביה, והוא כולל 35 קמ"ר של הרים מיוערים, הנמצאים מעל לארבעה נהרות: ורבאס (Vrbas ), אונה (Una ), סאבה (Sava ) וסאנה (Sana ).
בין השטחים הירוקים הרבים, הנמצאים אף קרוב יותר לבאניה לוקה, נמצא גם את גבעת באני ברדו (Banj Brdo) שמדרום לעיר. בראש הגבעה ניצבת אנדרטה לזכר הפרטיזנים והאזרחים אשר נהרגו במלחמת העולם השנייה, ומסביבותיה נשקף נוף מרהיב על העיר.
כתבה על פארקים לאומיים בבוסניה
אנדרטה לזכר הפרטיזנים והאזרחים שנהרגו במלחמת העולם השנייה (צילום: רמי דברת)
מחנה הריכוז יאסנובאץ'
תזכורת מכאיבה הרבה יותר לאותה מלחמה, נמצאת בגבול בין סרפסקה לקרואטיה, מהלך כשעה נסיעה מבאניה לוקה צפונה. שם נמצא את המקום בו עמד מחנה הריכוז יאסנובאץ' (Jasenovac ), אחד ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים באירופה במלחמת העולם השנייה. הוא פעל מאוגוסט 1941 עד אפריל 1945, ונוהל בידי הקרואטים. ההרג בוצע באכזריות יוצאת דופן ברובים ובנשק קר.
יאסנובאץ' היה קומפלקס של מחנות, אשר מוקמו על שטח של 210 קמ"ר, שרובו נמצא כיום בשטחה של קרואטיה. בסרפסקה נמצא אתר ההרג דוניה גראדינה (Donja Gradina ), בו ניתן לראות עד היום את קווי המתאר של הבורות המלבניים, בהם הוצאו להורג ונקברו מאות אלפי אנשים, מארבע קבוצות: סרבים, יהודים, צוענים ומתנגדי המשטר.
קיימות גרסאות רבות באשר למספר הנספים במחנה. בשלטי ההנצחה של המחנה מופיעים המספרים הבאים: 500 אלף סרבים, 127 אלף מתנגדי משטר, 40 אלף צוענים ו- 33 אלף יהודים. המחלוקות על מספרים אלה, נובעות מזהותם של הסופרים, כאשר רבים טוענים שהמספרים נמוכים יותר או אף הרבה יותר. בהיעדר רישומים מדויקים, לא ניתן להכריע במחלוקת על מספר הנספים. מה שברור הוא כי היהודים רוכזו בסרייבו ובזאגרב, ומשם הובאו למחנה. כך למעשה נכחדו כמעט כליל הקהילות היהודיות של בוסניה ושל קרואטיה.
על מחנה הריכוז יאסנובץ בכתבה: כנר על הגג בקרואטיה
דוניה גראדינה, לוחות זכרון המציינים את מספר הנרצחים במחנה יאסנובאץ' (צילום: רמי דברת)
שייט ורפטינג במי הנהר בכדי לעמעם במקצת את הרושם הקשה של הביקור בדוניה גראדינה, שמנו פעמינו למרכז העיר באניה לוקה. שם, מתחת להריסות המצודה מהתקופה הרומאית, זורם לו מעדנות נהר ורבס (Vrbas ). נהר זה, אשר בקטעים אחרים שלו הוא עמוק, כאן הוא רחב ורדוד, וקרקעיתו עשירה בצמחי נהרות סבוכים.
לפני מספר מאות שנים פותח בעיר דגם של סירה, המתאימה לתנאי הנהר המיוחדים וקרויה דאיאק (Dayak ). היא עשויה מעץ, אורכה כשבעה מטר, והמאפיין המיוחד שלה הוא משוט עץ שאורכו 4 מטר, אותו נועץ השייט היחיד בקרקעית הנהר. בקצה המשוט פיסת מתכת קטנה, המסייעת למשיט באחיזה, או ליתר דיוק, בנעיצתו בקרקעית הנהר. כך השיט אותנו אנדריי, בכוח שריריו בלבד, בכיוון הזרם וכנגד הזרם, לאורך מספר קילומטרים, תוך תימרון בין הסלעים במיומנות כזו, אשר גרמה לי לצאת מהמים יבש כפי שנכנסתי אליהם.
אנדריי השרירי משיט אותנו בדאיאק על הנהר בבאניה לוקה (צילום: רמי דברת)
סרטון קצר על שייט בסירות הדאיאק בבאניה לוקה
כיום, כאשר על הנהר נבנו גשרים רבים, והמעבר והעברת הסחורות אינם מצריכים את השימוש בסירות, משמשות סירות הדאיאק בעיקר לספורט ונופש. בקיץ מתקיימות גם תחרויות שייט בסירות מיוחדות אלה. אם הקצב הרגוע של השייט בדאיאק איטי מדי עבורכם, תוכלו להתנהל בחלקים דרומיים יותר של נהר ורבס בדרך אחרת. רפטינג במי הנהר הסוערים היא פעילות אתגרית נפוצה באזור. המקומיים אף מתגאים בכך שאליפות אירופה ואליפות העולם ברפטינג נערכו בקטעים אלה של הנהר.
מים רבים זרמו בנהר מאז הסכסוכים הקשים שידע האזור בשנות התשעים, וכיום נעים להיווכח כי רפובליקה סרבסקה הינו חבל ארץ שקט ובטוח, כמו כולה, שמאמצים רבים נעשים כדי להנעים את שהותם של המטיילים בו.
מידע נוסף
כתבות נוספות בנושא זה
מייד לאחר המלחמה הקימה סרביה ממלכה, אשר אליה הצטרפו לאחר זמן קצר גם קרואטיה, סלובניה ובוסניה-הרצגובינה (מעתה והלאה נכנה אותה לשם הקיצור
שטחי רפובליקה סרפסקה (בכתום) על מפת בוסניה והרצגובינה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
בימי מלחמת העולם השנייה, למעשה התפרקה יוגוסלביה, עם הכיבוש הגרמני של סרביה. בחסות הגרמנים הוקמה מדינה עצמאית אשר כללה את קרואטיה ובוסניה. באותם ימים הכריזה קרואטיה מלחמה על המיעוט הסרבי בשטחה, ובעידוד הגרמנים, בוצע הרג המוני של סרבים (כמו גם של יהודים, צוענים ומתנגדי המשטר).
סרבים רבים הצטרפו במהלך המלחמה לארגוני פרטיזנים, אשר ניהלו קרבות גרילה כנגד הגרמנים. בראש הפרטיזנים הסרבים עמד יוסיפ ברוז טיטו, אשר עם סיום המלחמה הפך נשיא הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. שש רפובליקות הרכיבו את יוגוסלביה, ואחת מהן היתה בוסניה. במהלך שלטונו ארוך השנים (1945-1980), הצליח טיטו לשכך במידה מסוימת את המתחים בין הלאומים ובני הדתות השונות, שחיו זה לצד זה בבוסניה.
ערפל וצבעי שלכת בהרי סרפסקה, מטאפורה למצב המסובך בבוסניה (צילום: רמי דברת)
בוסניה העצמאית
המתחים האתניים פרצו מחדש, ביתר שאת, בימיה האחרונים של יוגוסלביה, בשנת 1991. שאיפתה של סרביה לשלוט בשכנותיה, הובילה לשרשרת מעשי אלימות, אשר נמשכה עד שנת 1995. רבים מבני המיעוטים האתניים במדינות יוגוסלביה נאלצו לעקור מביתם, ובהם סרבים רבים, אשר נאלצו לעקור מקרואטיה ומחלקה המוסלמי של בוסניה לשטחי סרפסקה. במקביל, גורשו או נאלצו לעזוב את את סרפסקה עשרות אלפי קרואטים ומוסלמים.
בעת ביקורי בסרפסקה פגשתי משפחה סרבית, שעקרה מסרייבו, אשר בחלקה המוסלמי של בוסניה, והחליפה בתי מגורים (לתקופה בלתי מוגבלת) עם משפחה מוסלמית בוסנית, אשר התגוררה בסרפסקה.
לא אכנס כאן לפרטים על מלחמת האזרחים ביוגוסלביה, רק אספר כי ב- 1992 הכריזה בוסניה על עצמאותה, בניגוד לרצון סרביה, אשר באופן טבעי נתמכה על ידי הסרבים בבוסניה. ב- 1995 נכפה על הסרבים הסכם דייטון, בו הוכרה הרפולביקה של ספרסקה כאחת משתי היישויות המרכיבות את בוסניה והרצגובינה.
שלושה גופי שלטון שונים קיימים כיום בבוסניה: זה של הפדרציה של בוסניה והרצוגובינה, בעלת הרוב המוסלמי, זה של רפובליקה סרפסקה, הסרבו-נוצרית אורתודוכסית, וממסד אשר מייצג את המדינה באופן בינלאומי. בראשו של האחרון עומדים ברוטציה מוסלמי ונוצרי. לבוסניה והרצגובינה צבא אחד, אך לכל יישות כוחות ביטחון פנימי ומשטרה משלה. לרפובליקה סרפסקה זכות וטו על החלטות פוליטיות של בוסניה, כדי שהרוב המוסלמי במדינה לא יוכל לכפות את דעתו בנושאים בינלאומיים.
הפרלמנט של רפובליקה סרפסקה, אחד משלושה גופי השלטון בבוסניה (צילום: רמי דברת)
הנשים היפות של סרפסקה
רפובליקה סרפסקה משתרעת על פני 24.8 אלף קמ"ר, שהם 49% משטחה של בוסניה כולה, ומתגוררים בה קרוב ל- 1.5 מיליון תושבים, שהם כשליש מאוכלוסיית בוסניה. בני סרפסקה רואים עצמם סרבים לכל דבר, למרות שלמעשה הם מתגוררים בבוסניה. הם אינם מוותרים על שאיפות העצמאות שלהם, או לחילופין, על איחוד במתכונת זו או אחרת עם "אמא סרביה".
נדגיש כאן, לכל מי שחושב שרק אצלנו בישראל המציאות הלאומית-פוליטית-דתית מורכבת, הרי שההיסטוריה המודרנית של סרפסקה ומדינות יוגוסלביה לשעבר תוארה כאן בקיצור נמרץ והיא מורכבת הרבה יותר.
כאשר ישבתי להנאתי בקפה מלון בוסניה, באחד מרחובותיה השוקקים של באניה לוקה, ולגמתי קפה איטלקי משובח בחברת מארחיי, לא חשתי כלל ב"כובד ההיסטורי" של האזור. ממקום יושבי בבית הקפה הבחנתי בעוברים ושבים, גברים ונשים גבוהים ויפי מראה. המקומיים טוענים כי אצלם תמצאו את הנשים היפות בעולם (קטונתי מלשפוט, אך לטעמי אצלנו נשים לא פחות יפות).
בתי מלון בבאניה לוקה
שער הכניסה לקפה במלון בוסנה, שריד יחיד למבנה המקורי שנהרס (צילום: רמי דברת)
נוצרים ומוסלמים בבאניה לוקה
בחזית בית הקפה הבחנתי בשער כניסה, שאינו מחובר לבניין. מסתבר כי זהו החלק היחיד מהמבנה המקורי, אשר נותר על תילו לאחר רעידת האדמה של 1969, אשר גרמה להרס מבנים רבים ואף לאבידות בנפש. כיום מונה העיר באניה לוקה מעל 250 אלף תושבים, והיא הגדולה בערי סרפסקה, שנייה במספר תושביה רק לסרייבו, בבוסניה כולה.
מבט בוחן יותר באתרי באניה לוקה יגלה עקבות לסכסוכים הלאומיים באזור. כך, במרכז העיר, בקרבת קתדרלת ישו המושיע (Cathedral of Christ the Saviour ) נמצא את מסגד רחידיה (Ferhadija ). מסגד זה, אשר נבנה בסוף המאה ה- 16, על ידי אחד מתלמידי הארכיטקט הידוע מימר סינאן (Mimar Sinan ), נחשב לאחד המסגדים הגדולים בבלקן. צריח המסגד התנשא לגובה 43 מ', אך בימי מלחמת האזרחים (1992-1995), למרות שבעיר לא התרחשו קרבות משמעותיים, הוא היה בין 16 המסגדים אשר נהרסו על ידי הסרבים. בשנים האחרונות החל תהליך שיקום המסגד. חשוב לציין שכאשר טיילתי ברחובותיה היפים של באניה לוקה, לא חשתי כל מתח מהעבר. המקומיים מסבירי הפנים, מקנים הרגשה טובה למסתובבים בעיר.
רוב תושבי באניה לוקה וסרפסקה כולה, הם סרבים המשתייכים לזרם הנצרות האורתודוקסית. כיום נותרו בעיר מוסלמים מעטים בלבד, שקשה להעריך את מספרם, כיוון שברחבי בוסניה לא נערך מפקד אוכלוסין רשמי מאז 1991. מעריכים כי בתקופת מלחמת האזרחים ולאחריה, עזבו את העיר כ- 60,000 בוסנים-מוסלמים וקרואטים, בעוד שמספר עשרות אלפי סרבים נמלטו אליה מבוסניה המוסלמית ומקרואטיה.
שעון המראה את השעה בה ארעה רעידת האדמה של 1969 (צילום: רמי דברת)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תזכורת למלחמת העולם השנייה גם תזכורת לתקופת מלחמת העולם השנייה ניתן למצוא בבאניה לוקה ובסביבותיה. אנדרטה מרשימה לזכר קרב שנערך ב- 1942 בין הפרטיזנים לגרמנים ניצבת בפארק הלאומי קוזארה (Kozara National Park ). הפארק, הנמצא מעט צפונה לעיר, משמש כריאה ירוקה לתושביה, והוא כולל 35 קמ"ר של הרים מיוערים, הנמצאים מעל לארבעה נהרות: ורבאס (Vrbas ), אונה (Una ), סאבה (Sava ) וסאנה (Sana ).
בין השטחים הירוקים הרבים, הנמצאים אף קרוב יותר לבאניה לוקה, נמצא גם את גבעת באני ברדו (Banj Brdo) שמדרום לעיר. בראש הגבעה ניצבת אנדרטה לזכר הפרטיזנים והאזרחים אשר נהרגו במלחמת העולם השנייה, ומסביבותיה נשקף נוף מרהיב על העיר.
כתבה על פארקים לאומיים בבוסניה
אנדרטה לזכר הפרטיזנים והאזרחים שנהרגו במלחמת העולם השנייה (צילום: רמי דברת)
מחנה הריכוז יאסנובאץ'
תזכורת מכאיבה הרבה יותר לאותה מלחמה, נמצאת בגבול בין סרפסקה לקרואטיה, מהלך כשעה נסיעה מבאניה לוקה צפונה. שם נמצא את המקום בו עמד מחנה הריכוז יאסנובאץ' (Jasenovac ), אחד ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים באירופה במלחמת העולם השנייה. הוא פעל מאוגוסט 1941 עד אפריל 1945, ונוהל בידי הקרואטים. ההרג בוצע באכזריות יוצאת דופן ברובים ובנשק קר.
יאסנובאץ' היה קומפלקס של מחנות, אשר מוקמו על שטח של 210 קמ"ר, שרובו נמצא כיום בשטחה של קרואטיה. בסרפסקה נמצא אתר ההרג דוניה גראדינה (Donja Gradina ), בו ניתן לראות עד היום את קווי המתאר של הבורות המלבניים, בהם הוצאו להורג ונקברו מאות אלפי אנשים, מארבע קבוצות: סרבים, יהודים, צוענים ומתנגדי המשטר.
קיימות גרסאות רבות באשר למספר הנספים במחנה. בשלטי ההנצחה של המחנה מופיעים המספרים הבאים: 500 אלף סרבים, 127 אלף מתנגדי משטר, 40 אלף צוענים ו- 33 אלף יהודים. המחלוקות על מספרים אלה, נובעות מזהותם של הסופרים, כאשר רבים טוענים שהמספרים נמוכים יותר או אף הרבה יותר. בהיעדר רישומים מדויקים, לא ניתן להכריע במחלוקת על מספר הנספים. מה שברור הוא כי היהודים רוכזו בסרייבו ובזאגרב, ומשם הובאו למחנה. כך למעשה נכחדו כמעט כליל הקהילות היהודיות של בוסניה ושל קרואטיה.
על מחנה הריכוז יאסנובץ בכתבה: כנר על הגג בקרואטיה
דוניה גראדינה, לוחות זכרון המציינים את מספר הנרצחים במחנה יאסנובאץ' (צילום: רמי דברת)
שייט ורפטינג במי הנהר בכדי לעמעם במקצת את הרושם הקשה של הביקור בדוניה גראדינה, שמנו פעמינו למרכז העיר באניה לוקה. שם, מתחת להריסות המצודה מהתקופה הרומאית, זורם לו מעדנות נהר ורבס (Vrbas ). נהר זה, אשר בקטעים אחרים שלו הוא עמוק, כאן הוא רחב ורדוד, וקרקעיתו עשירה בצמחי נהרות סבוכים.
לפני מספר מאות שנים פותח בעיר דגם של סירה, המתאימה לתנאי הנהר המיוחדים וקרויה דאיאק (Dayak ). היא עשויה מעץ, אורכה כשבעה מטר, והמאפיין המיוחד שלה הוא משוט עץ שאורכו 4 מטר, אותו נועץ השייט היחיד בקרקעית הנהר. בקצה המשוט פיסת מתכת קטנה, המסייעת למשיט באחיזה, או ליתר דיוק, בנעיצתו בקרקעית הנהר. כך השיט אותנו אנדריי, בכוח שריריו בלבד, בכיוון הזרם וכנגד הזרם, לאורך מספר קילומטרים, תוך תימרון בין הסלעים במיומנות כזו, אשר גרמה לי לצאת מהמים יבש כפי שנכנסתי אליהם.
אנדריי השרירי משיט אותנו בדאיאק על הנהר בבאניה לוקה (צילום: רמי דברת)
סרטון קצר על שייט בסירות הדאיאק בבאניה לוקה
כיום, כאשר על הנהר נבנו גשרים רבים, והמעבר והעברת הסחורות אינם מצריכים את השימוש בסירות, משמשות סירות הדאיאק בעיקר לספורט ונופש. בקיץ מתקיימות גם תחרויות שייט בסירות מיוחדות אלה. אם הקצב הרגוע של השייט בדאיאק איטי מדי עבורכם, תוכלו להתנהל בחלקים דרומיים יותר של נהר ורבס בדרך אחרת. רפטינג במי הנהר הסוערים היא פעילות אתגרית נפוצה באזור. המקומיים אף מתגאים בכך שאליפות אירופה ואליפות העולם ברפטינג נערכו בקטעים אלה של הנהר.
מים רבים זרמו בנהר מאז הסכסוכים הקשים שידע האזור בשנות התשעים, וכיום נעים להיווכח כי רפובליקה סרבסקה הינו חבל ארץ שקט ובטוח, כמו כולה, שמאמצים רבים נעשים כדי להנעים את שהותם של המטיילים בו.
מידע נוסף
כתבות נוספות בנושא זה
בעת ביקורי בסרפסקה פגשתי משפחה סרבית, שעקרה מסרייבו, אשר בחלקה המוסלמי של בוסניה, והחליפה בתי מגורים (לתקופה בלתי מוגבלת) עם משפחה מוסלמית בוסנית, אשר התגוררה בסרפסקה.
לא אכנס כאן לפרטים על מלחמת האזרחים ביוגוסלביה, רק אספר כי ב- 1992 הכריזה בוסניה על עצמאותה, בניגוד לרצון סרביה, אשר באופן טבעי נתמכה על ידי הסרבים בבוסניה. ב- 1995 נכפה על הסרבים הסכם דייטון, בו הוכרה הרפולביקה של ספרסקה כאחת משתי היישויות המרכיבות את בוסניה והרצגובינה.
שלושה גופי שלטון שונים קיימים כיום בבוסניה: זה של הפדרציה של בוסניה והרצוגובינה, בעלת הרוב המוסלמי, זה של רפובליקה סרפסקה, הסרבו-נוצרית אורתודוכסית, וממסד אשר מייצג את המדינה באופן בינלאומי. בראשו של האחרון עומדים ברוטציה מוסלמי ונוצרי. לבוסניה והרצגובינה צבא אחד, אך לכל יישות כוחות ביטחון פנימי ומשטרה משלה. לרפובליקה סרפסקה זכות וטו על החלטות פוליטיות של בוסניה, כדי שהרוב המוסלמי במדינה לא יוכל לכפות את דעתו בנושאים בינלאומיים.
הפרלמנט של רפובליקה סרפסקה, אחד משלושה גופי השלטון בבוסניה (צילום: רמי דברת)
נדגיש כאן, לכל מי שחושב שרק אצלנו בישראל המציאות הלאומית-פוליטית-דתית מורכבת, הרי שההיסטוריה המודרנית של סרפסקה ומדינות יוגוסלביה לשעבר תוארה כאן בקיצור נמרץ והיא מורכבת הרבה יותר.
כאשר ישבתי להנאתי בקפה מלון בוסניה, באחד מרחובותיה השוקקים של באניה לוקה, ולגמתי קפה איטלקי משובח בחברת מארחיי, לא חשתי כלל ב"כובד ההיסטורי" של האזור. ממקום יושבי בבית הקפה הבחנתי בעוברים ושבים, גברים ונשים גבוהים ויפי מראה. המקומיים טוענים כי אצלם תמצאו את הנשים היפות בעולם (קטונתי מלשפוט, אך לטעמי אצלנו נשים לא פחות יפות).
בתי מלון בבאניה לוקה
שער הכניסה לקפה במלון בוסנה, שריד יחיד למבנה המקורי שנהרס (צילום: רמי דברת)
נוצרים ומוסלמים בבאניה לוקה
בחזית בית הקפה הבחנתי בשער כניסה, שאינו מחובר לבניין. מסתבר כי זהו החלק היחיד מהמבנה המקורי, אשר נותר על תילו לאחר רעידת האדמה של 1969, אשר גרמה להרס מבנים רבים ואף לאבידות בנפש. כיום מונה העיר באניה לוקה מעל 250 אלף תושבים, והיא הגדולה בערי סרפסקה, שנייה במספר תושביה רק לסרייבו, בבוסניה כולה.
מבט בוחן יותר באתרי באניה לוקה יגלה עקבות לסכסוכים הלאומיים באזור. כך, במרכז העיר, בקרבת קתדרלת ישו המושיע (Cathedral of Christ the Saviour ) נמצא את מסגד רחידיה (Ferhadija ). מסגד זה, אשר נבנה בסוף המאה ה- 16, על ידי אחד מתלמידי הארכיטקט הידוע מימר סינאן (Mimar Sinan ), נחשב לאחד המסגדים הגדולים בבלקן. צריח המסגד התנשא לגובה 43 מ', אך בימי מלחמת האזרחים (1992-1995), למרות שבעיר לא התרחשו קרבות משמעותיים, הוא היה בין 16 המסגדים אשר נהרסו על ידי הסרבים. בשנים האחרונות החל תהליך שיקום המסגד. חשוב לציין שכאשר טיילתי ברחובותיה היפים של באניה לוקה, לא חשתי כל מתח מהעבר. המקומיים מסבירי הפנים, מקנים הרגשה טובה למסתובבים בעיר.
רוב תושבי באניה לוקה וסרפסקה כולה, הם סרבים המשתייכים לזרם הנצרות האורתודוקסית. כיום נותרו בעיר מוסלמים מעטים בלבד, שקשה להעריך את מספרם, כיוון שברחבי בוסניה לא נערך מפקד אוכלוסין רשמי מאז 1991. מעריכים כי בתקופת מלחמת האזרחים ולאחריה, עזבו את העיר כ- 60,000 בוסנים-מוסלמים וקרואטים, בעוד שמספר עשרות אלפי סרבים נמלטו אליה מבוסניה המוסלמית ומקרואטיה.
שעון המראה את השעה בה ארעה רעידת האדמה של 1969 (צילום: רמי דברת)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תזכורת למלחמת העולם השנייה גם תזכורת לתקופת מלחמת העולם השנייה ניתן למצוא בבאניה לוקה ובסביבותיה. אנדרטה מרשימה לזכר קרב שנערך ב- 1942 בין הפרטיזנים לגרמנים ניצבת בפארק הלאומי קוזארה (Kozara National Park ). הפארק, הנמצא מעט צפונה לעיר, משמש כריאה ירוקה לתושביה, והוא כולל 35 קמ"ר של הרים מיוערים, הנמצאים מעל לארבעה נהרות: ורבאס (Vrbas ), אונה (Una ), סאבה (Sava ) וסאנה (Sana ).
בין השטחים הירוקים הרבים, הנמצאים אף קרוב יותר לבאניה לוקה, נמצא גם את גבעת באני ברדו (Banj Brdo) שמדרום לעיר. בראש הגבעה ניצבת אנדרטה לזכר הפרטיזנים והאזרחים אשר נהרגו במלחמת העולם השנייה, ומסביבותיה נשקף נוף מרהיב על העיר.
כתבה על פארקים לאומיים בבוסניה
אנדרטה לזכר הפרטיזנים והאזרחים שנהרגו במלחמת העולם השנייה (צילום: רמי דברת)
מחנה הריכוז יאסנובאץ'
תזכורת מכאיבה הרבה יותר לאותה מלחמה, נמצאת בגבול בין סרפסקה לקרואטיה, מהלך כשעה נסיעה מבאניה לוקה צפונה. שם נמצא את המקום בו עמד מחנה הריכוז יאסנובאץ' (Jasenovac ), אחד ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים באירופה במלחמת העולם השנייה. הוא פעל מאוגוסט 1941 עד אפריל 1945, ונוהל בידי הקרואטים. ההרג בוצע באכזריות יוצאת דופן ברובים ובנשק קר.
יאסנובאץ' היה קומפלקס של מחנות, אשר מוקמו על שטח של 210 קמ"ר, שרובו נמצא כיום בשטחה של קרואטיה. בסרפסקה נמצא אתר ההרג דוניה גראדינה (Donja Gradina ), בו ניתן לראות עד היום את קווי המתאר של הבורות המלבניים, בהם הוצאו להורג ונקברו מאות אלפי אנשים, מארבע קבוצות: סרבים, יהודים, צוענים ומתנגדי המשטר.
קיימות גרסאות רבות באשר למספר הנספים במחנה. בשלטי ההנצחה של המחנה מופיעים המספרים הבאים: 500 אלף סרבים, 127 אלף מתנגדי משטר, 40 אלף צוענים ו- 33 אלף יהודים. המחלוקות על מספרים אלה, נובעות מזהותם של הסופרים, כאשר רבים טוענים שהמספרים נמוכים יותר או אף הרבה יותר. בהיעדר רישומים מדויקים, לא ניתן להכריע במחלוקת על מספר הנספים. מה שברור הוא כי היהודים רוכזו בסרייבו ובזאגרב, ומשם הובאו למחנה. כך למעשה נכחדו כמעט כליל הקהילות היהודיות של בוסניה ושל קרואטיה.
על מחנה הריכוז יאסנובץ בכתבה: כנר על הגג בקרואטיה
דוניה גראדינה, לוחות זכרון המציינים את מספר הנרצחים במחנה יאסנובאץ' (צילום: רמי דברת)
שייט ורפטינג במי הנהר בכדי לעמעם במקצת את הרושם הקשה של הביקור בדוניה גראדינה, שמנו פעמינו למרכז העיר באניה לוקה. שם, מתחת להריסות המצודה מהתקופה הרומאית, זורם לו מעדנות נהר ורבס (Vrbas ). נהר זה, אשר בקטעים אחרים שלו הוא עמוק, כאן הוא רחב ורדוד, וקרקעיתו עשירה בצמחי נהרות סבוכים.
לפני מספר מאות שנים פותח בעיר דגם של סירה, המתאימה לתנאי הנהר המיוחדים וקרויה דאיאק (Dayak ). היא עשויה מעץ, אורכה כשבעה מטר, והמאפיין המיוחד שלה הוא משוט עץ שאורכו 4 מטר, אותו נועץ השייט היחיד בקרקעית הנהר. בקצה המשוט פיסת מתכת קטנה, המסייעת למשיט באחיזה, או ליתר דיוק, בנעיצתו בקרקעית הנהר. כך השיט אותנו אנדריי, בכוח שריריו בלבד, בכיוון הזרם וכנגד הזרם, לאורך מספר קילומטרים, תוך תימרון בין הסלעים במיומנות כזו, אשר גרמה לי לצאת מהמים יבש כפי שנכנסתי אליהם.
אנדריי השרירי משיט אותנו בדאיאק על הנהר בבאניה לוקה (צילום: רמי דברת)
סרטון קצר על שייט בסירות הדאיאק בבאניה לוקה
כיום, כאשר על הנהר נבנו גשרים רבים, והמעבר והעברת הסחורות אינם מצריכים את השימוש בסירות, משמשות סירות הדאיאק בעיקר לספורט ונופש. בקיץ מתקיימות גם תחרויות שייט בסירות מיוחדות אלה. אם הקצב הרגוע של השייט בדאיאק איטי מדי עבורכם, תוכלו להתנהל בחלקים דרומיים יותר של נהר ורבס בדרך אחרת. רפטינג במי הנהר הסוערים היא פעילות אתגרית נפוצה באזור. המקומיים אף מתגאים בכך שאליפות אירופה ואליפות העולם ברפטינג נערכו בקטעים אלה של הנהר.
מים רבים זרמו בנהר מאז הסכסוכים הקשים שידע האזור בשנות התשעים, וכיום נעים להיווכח כי רפובליקה סרבסקה הינו חבל ארץ שקט ובטוח, כמו כולה, שמאמצים רבים נעשים כדי להנעים את שהותם של המטיילים בו.
מידע נוסף
כתבות נוספות בנושא זה
רוב תושבי באניה לוקה וסרפסקה כולה, הם סרבים המשתייכים לזרם הנצרות האורתודוקסית. כיום נותרו בעיר מוסלמים מעטים בלבד, שקשה להעריך את מספרם, כיוון שברחבי בוסניה לא נערך מפקד אוכלוסין רשמי מאז 1991. מעריכים כי בתקופת מלחמת האזרחים ולאחריה, עזבו את העיר כ- 60,000 בוסנים-מוסלמים וקרואטים, בעוד שמספר עשרות אלפי סרבים נמלטו אליה מבוסניה המוסלמית ומקרואטיה.
שעון המראה את השעה בה ארעה רעידת האדמה של 1969 (צילום: רמי דברת)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
אנדרטה לזכר הפרטיזנים והאזרחים שנהרגו במלחמת העולם השנייה (צילום: רמי דברת)
מחנה הריכוז יאסנובאץ'
תזכורת מכאיבה הרבה יותר לאותה מלחמה, נמצאת בגבול בין סרפסקה לקרואטיה, מהלך כשעה נסיעה מבאניה לוקה צפונה. שם נמצא את המקום בו עמד מחנה הריכוז יאסנובאץ' (Jasenovac ), אחד ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים באירופה במלחמת העולם השנייה. הוא פעל מאוגוסט 1941 עד אפריל 1945, ונוהל בידי הקרואטים. ההרג בוצע באכזריות יוצאת דופן ברובים ובנשק קר.
יאסנובאץ' היה קומפלקס של מחנות, אשר מוקמו על שטח של 210 קמ"ר, שרובו נמצא כיום בשטחה של קרואטיה. בסרפסקה נמצא אתר ההרג דוניה גראדינה (Donja Gradina ), בו ניתן לראות עד היום את קווי המתאר של הבורות המלבניים, בהם הוצאו להורג ונקברו מאות אלפי אנשים, מארבע קבוצות: סרבים, יהודים, צוענים ומתנגדי המשטר.
קיימות גרסאות רבות באשר למספר הנספים במחנה. בשלטי ההנצחה של המחנה מופיעים המספרים הבאים: 500 אלף סרבים, 127 אלף מתנגדי משטר, 40 אלף צוענים ו- 33 אלף יהודים. המחלוקות על מספרים אלה, נובעות מזהותם של הסופרים, כאשר רבים טוענים שהמספרים נמוכים יותר או אף הרבה יותר. בהיעדר רישומים מדויקים, לא ניתן להכריע במחלוקת על מספר הנספים. מה שברור הוא כי היהודים רוכזו בסרייבו ובזאגרב, ומשם הובאו למחנה. כך למעשה נכחדו כמעט כליל הקהילות היהודיות של בוסניה ושל קרואטיה.
על מחנה הריכוז יאסנובץ בכתבה: כנר על הגג בקרואטיה
דוניה גראדינה, לוחות זכרון המציינים את מספר הנרצחים במחנה יאסנובאץ' (צילום: רמי דברת)
שייט ורפטינג במי הנהר בכדי לעמעם במקצת את הרושם הקשה של הביקור בדוניה גראדינה, שמנו פעמינו למרכז העיר באניה לוקה. שם, מתחת להריסות המצודה מהתקופה הרומאית, זורם לו מעדנות נהר ורבס (Vrbas ). נהר זה, אשר בקטעים אחרים שלו הוא עמוק, כאן הוא רחב ורדוד, וקרקעיתו עשירה בצמחי נהרות סבוכים.
לפני מספר מאות שנים פותח בעיר דגם של סירה, המתאימה לתנאי הנהר המיוחדים וקרויה דאיאק (Dayak ). היא עשויה מעץ, אורכה כשבעה מטר, והמאפיין המיוחד שלה הוא משוט עץ שאורכו 4 מטר, אותו נועץ השייט היחיד בקרקעית הנהר. בקצה המשוט פיסת מתכת קטנה, המסייעת למשיט באחיזה, או ליתר דיוק, בנעיצתו בקרקעית הנהר. כך השיט אותנו אנדריי, בכוח שריריו בלבד, בכיוון הזרם וכנגד הזרם, לאורך מספר קילומטרים, תוך תימרון בין הסלעים במיומנות כזו, אשר גרמה לי לצאת מהמים יבש כפי שנכנסתי אליהם.
אנדריי השרירי משיט אותנו בדאיאק על הנהר בבאניה לוקה (צילום: רמי דברת)
סרטון קצר על שייט בסירות הדאיאק בבאניה לוקה
כיום, כאשר על הנהר נבנו גשרים רבים, והמעבר והעברת הסחורות אינם מצריכים את השימוש בסירות, משמשות סירות הדאיאק בעיקר לספורט ונופש. בקיץ מתקיימות גם תחרויות שייט בסירות מיוחדות אלה. אם הקצב הרגוע של השייט בדאיאק איטי מדי עבורכם, תוכלו להתנהל בחלקים דרומיים יותר של נהר ורבס בדרך אחרת. רפטינג במי הנהר הסוערים היא פעילות אתגרית נפוצה באזור. המקומיים אף מתגאים בכך שאליפות אירופה ואליפות העולם ברפטינג נערכו בקטעים אלה של הנהר.
מים רבים זרמו בנהר מאז הסכסוכים הקשים שידע האזור בשנות התשעים, וכיום נעים להיווכח כי רפובליקה סרבסקה הינו חבל ארץ שקט ובטוח, כמו כולה, שמאמצים רבים נעשים כדי להנעים את שהותם של המטיילים בו.
מידע נוסף
כתבות נוספות בנושא זה
יאסנובאץ' היה קומפלקס של מחנות, אשר מוקמו על שטח של 210 קמ"ר, שרובו נמצא כיום בשטחה של קרואטיה. בסרפסקה נמצא אתר ההרג דוניה גראדינה (
קיימות גרסאות רבות באשר למספר הנספים במחנה. בשלטי ההנצחה של המחנה מופיעים המספרים הבאים: 500 אלף סרבים, 127 אלף מתנגדי משטר, 40 אלף צוענים ו- 33 אלף יהודים. המחלוקות על מספרים אלה, נובעות מזהותם של הסופרים, כאשר רבים טוענים שהמספרים נמוכים יותר או אף הרבה יותר. בהיעדר רישומים מדויקים, לא ניתן להכריע במחלוקת על מספר הנספים. מה שברור הוא כי היהודים רוכזו בסרייבו ובזאגרב, ומשם הובאו למחנה. כך למעשה נכחדו כמעט כליל הקהילות היהודיות של בוסניה ושל קרואטיה.
על מחנה הריכוז יאסנובץ בכתבה: כנר על הגג בקרואטיה
דוניה גראדינה, לוחות זכרון המציינים את מספר הנרצחים במחנה יאסנובאץ' (צילום: רמי דברת)
לפני מספר מאות שנים פותח בעיר דגם של סירה, המתאימה לתנאי הנהר המיוחדים וקרויה דאיאק (
אנדריי השרירי משיט אותנו בדאיאק על הנהר בבאניה לוקה (צילום: רמי דברת)
סרטון קצר על שייט בסירות הדאיאק בבאניה לוקה
מידע נוסף
כתבות נוספות בנושא זה
 |
אודות הכותב
ד"ר רמי דברת מטייל בעולם עם מצלמה, ביקר עד כה ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם, והיד עוד נטויה...
מרצה באקדמיה בתחום הפסיכולוגיה הארגונית, בעל ניסיון עשיר בהרצאות למגוון קהלים, גופים ומוסדות. דוא"ל: ramidov@zahav.net.il |
רמי עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
.jpg)
