כנר על הגג בקרואטיה – חסידים וחסידות על הגג
מאת: כרמית וייס


בוודאי תופתעו לשמוע שאת הסרט כנר על הגג, שעלילתו מתרחשת בעיירה אנטבקה – שטעטל באימפריה הרוסית, צילמו דווקא בכפר קטן בקרואטיה, 35 ק"מ דרומית לזאגרב. את בתי העץ העתיקים הנראים בסרט, עדיין ניתן לראות בכפר, השוכן לצדי הכביש הראשי, לא הרחק מזאגרב בירת קרואטיה.   


לרגל 40 שנה לצילומי הסרט המפורסם ביקרנו בכפר לקניק, שחגג את האירוע בצניעות מלאת הקסם המאפיינת את תושביו, וגם בכפר הסמוך צ'יגוץשעל גגותיו אין חסידים אבל יש הרבה חסידותביקור קצת פחות נעים, אך לא פחות חשוב, ערכנו במקום בו סיימו את חייהם רוב תושביהם היהודים של אותם כפרים וקרואטיה כולה – מחנה הריכוז יאסנובאץ.

1 / 9
2 / 9
3 / 9
4 / 9
5 / 9
6 / 9
7 / 9
8 / 9
9 / 9

שחזור צילומי כנר על הגג בכפר לקניק  (צילום: כרמית וייס)
גם החסידות על הגג...   (צילום: כרמית וייס)
עם גוזלים באביב    (צילום: כרמית וייס)
ממראות הכפר  (צילום: כרמית וייס)
יופי בדרכים   (צילום: כרמית וייס)
צעירי הכפר   (צילום: כרמית וייס)
וצעירות הכפר   (צילום: כרמית וייס)
מי ולמה מצלם כאן?   (צילום: כרמית וייס)
עדות למראות הקשים של קרואטיה   (צילום: כרמית וייס)

יעדים בהם נבקר בכתבה: הכפר לקניק (A), הכפר צ'יגוץ (B), מחנה הריכוז יאסנובאץ (C)
 

בלקן




 

על חסידים וחסידות

רק מעטים מתושבי הכפר לקניק (Lekenik) בקרואטיה, עוד זוכרים את היהודים שגורשו ממנו בשואה. יהודים הם מכירים בעיקר מהסרט כנר על הגג, שצולם במקום לפני 40 שנה. רבים מהם אף השתתפו בו כניצבים, לבושים בגדי יהודים חסידים.

סצינת החתונה בסרט כנר על הגג   ילדי לקניק כיום
סצינת החתונה בסרט כנר על הגג (מימין), ילדי לקניק כיום (משמאל) (צילום: מתוך הסרט, כרמית וייס)
 
לא הרחק משם, בכפר צ'יגוץ (Čigoč) מכירים היטב דווקא חסידות, החוזרות כל שנה באביב לקנן על גגות בתי הכפר. לאחר בקיעת הגוזלים יש בכפר יותר חסידות מתושבים. תינוקות הן לא מרבות להביא לכפר... שרוב תושביו מבוגרים, אך מאמינים כאן שהן מביאות מזל ושומרים באדיקות על הקינים.
 
בית עץ בלקניק   חסידות על גג בכפר צ'יגוץ
בית עץ בכפר לקניק בו צולם כנר על הג, חסידות על גג בכפר צ'יגוץ (צילום: כרמית וייס)
 

טוביה החולב וחיים טופול בקרואטיה

את טוביה החולב, גיבור הסרט כנר על הגג, מסמל עבור רבים מאיתנו חיים טופול. המבוגרים שבתושבי לקניק, זוכרים אותו היטב משהותו במקום עם צוות ההפקה במשך כשנה. רבים מהם הופיעו בסרט כניצבים, וקיבלו סכומים נאים, במושגי יוגוסלביה של אז, שאפשרו שיפור ניכר ברמת חייהם. הם לא ישכחו את הצוות ההוליוודי שנחת יום אחד בכפר הקטן, והמפקדה שלו התמקמה באחד מבתי העץ. סכו"ם מפלסטיק, איפור ופירות כמו תפוזים ובננות, הם ראו אז לראשונה אצל האמריקאים, שגם קנו "בכסף טוב" את כל חפצי העתיקות בכפר.
 
הבית שמעל גגו ניגן הכנר בסרט, נמצא בכפר השכן מאלה גוריצה (Mala Gorica), בו גם הוקמה התפאורה לבית הכנסת ולאסם של טוביה.
 
בית עץ בלקניק של כנר על הגג
בית עץ בלקניק, הבית בו התמקמה ההפקה של כנר על הגג  (צילום: כרמית וייס)
 

אנטבקה היא שלנו

דמותו של טוביה החולב נרקחה בדמיונו של שלום עליכם, לפני למעלה ממאה שנה, על סמך הדמויות שהכיר בשטעטל בו נולד. היה זה בכפר קטן ליד קייב, כיום בתחומי אוקראינה. הסיפור מתאר מאפיינים רבים מחיי יהודי השטעטל, והתהליכים שעברו עליהם באותן שנים, כמו התרחקות הצעירים מהדת והמסורת. דמותו של הנגן נלקחה מציור "הכנר" של מארק שאגל, שגם הוא כמו שלום עליכם השתמש בדמויות מחיי העיירה היהודית.
 
העיירה אנטבקה היא שטעטל טיפוסי, כמוהו היו רבים בתחום המושב של רוסיה, האזור בו הורשו היהודים להתגורר מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20. כיום שייכים אזורים אלו לאוקראינה, פולין, ליטא, לטביה ובלרוס. שם חשבנו נמצאת אנטבקה.
 
לא כך חשב רוני ברנדל, יהודי תושב זאגרב, שהכריז באוזניי "אנאטבקה היא שלנו...", ועורר את סקרנותי. מאחר שאין כפר אחר הטוען לכתר, שכן אין כפר ספציפי בתחום המושב עליו ניתן להצביע כמקום התרחשות עלילת כנר על הגג, נאמץ גם אנו את הקביעה ש"אנטבקה היא של קרואטיה".
 
תושבת לקניק   תושבת לקניק
נערות בלקניק
נשות לקניק כיום, מזכירות את נשות השטעטל  (צילום: כרמית וייס)
 

שטעטל בקרואטיה

ייתכן ואיש לא היה מגיע לקרואטיה, לולא עוזר הפקה צעיר, בשם ברנקו לוסטיג (Branko Lustig), שפגש במקרה את צוות ההפקה של הסרט במינכן. הם חיפשו כפר הנראה כמו שטעטל לצילומי הסרט, אך תחום המושב היה באותם ימים מאחורי מסך הברזל. "בקרואטיה יש כפר בדיוק כמו שאתם מחפשים", הוא אמר להם, והתכוון ללקניק, כפר הולדתה של אשתו.
 
אותו ברנקו לוסטיג הפך מאוחר יותר מפיק ידוע בהוליווד. פסגת הצלחותיו, כך הוא מגדיר זאת, הייתה הפקת הסרט רשימת שינדלר בבימויו של סטיבן ספילברג, שעל הפקתו הוא זכה בפרס האוסקר.
"זו ללא ספק הפסגה של חיי", הוא אומר לנו בחגיגות בלקניק. "ספרו לעולם שלא ישכח, היו דבריהם האחרונים של הנרצחים בשואה", הוא מוסיף, "ואני מלא סיפוק שניתנה לי הזכות לקיים אותם".
לוסטיג יודע על מה הוא מדבר. הוא הגיע לאושוויץ בתור נער בן 10, ושרד שם לבדו מספר שנים, בזמן שרוב משפחתו נרצחה. המספר החרוט על זרועו הוא עדות לאותם ימים.
 
סצינת הפתיחה של כנר על הגג 
שימו לב לדרך עליה נוסע טוביה ולחלון בו הוא מחלק חלב, על שניהם ידובר בכתבה זו





 

שטעטל באלף השלישי

גם כיום עדיין ניצבים ברחובות הכפר לקניק מספר בתי עץ עתיקים, המזכירים את בתי העיירות היהודיות של פעם. חלק מהם שימשו לצילומי הסרט, כמו הבית שדרך חלונו חילק טוביה חלב. מר שימק, בעל הבית, מתלונן שלא שילמו לו כלום, רק צבעו את החלונות והתריסים. תושבים אחרים מצביעים עבורנו על הכביש בו נוסע טוביה עם הסוס והעגלה, בסצינת הפתיחה של הסרט. גם אז היה כאן כביש, הם נזכרים, אך הוא כוסה בבוץ ובפתיתי קלקר כדי לדמות שלג.
 
כיום מתגוררים בכפר כ- 1800 תושבים ואין בו יהודים, אך לפני השואה התגוררו במקום 8-10 משפחות יהודיות. את יוליוס מאן, סוחר יהודי עשיר, מקים קבוצת הכדורגל המקומית ויחידת המתנדבים של מכבי האש, עדיין זוכרים כאן לטוב. בוז'ידאר (Božidar), צעיר נמרץ ומנהל לשכת התיירות בכפר, מספר לנו שקופסת הסיגריות שזרק מאן מהרכבת, בדרכו למחנה הריכוז יאסנובאץ, ממנו לא שב, שמורה אצלו במרכז המבקרים. לפני מספר שנים הוא עשה מאמצים לאתר את משפחתו של מאן בישראל, ואלו הגיעו לביקור ובחרו להשאיר את הקופסא במוזיאון המקומי ההולך ומוקם*.
 
בית עץ בלקניק   באר בלקניק
הרבה לא השתנה - בית עץ ובאר כמוה יש ליד כל בית בכפר לקניק  (צילום: כרמית וייס)
 

יאסנובאץ  עדות לימים אפלים

מחנה הריכוז וההשמדה יאסנובאץ (Jasenovac), בו סיימו יוליוס מאן ושאר יהודי הכפר את חייהם, נמצא 90 קילומטר דרום-מזרחה ללקניק. המחנה הוא עדות לימים אפלים, בהם הייתה קרואטיה תחת משטר האוּסטאשֶה, ארגון לאומני פשיסטי, ששם לו למטרה להקים מדינה קרואטית עצמאית.
 
המחנה הוקם ב- 1941 ופעל עד 1945. עם פירוקו נמחקו כל העדויות לקיומו, וכיום יש במקום אנדרטה, קרון ומסילת רכבת ותלי עפר במקום בו ניצבו הצריפים. על פי אומדן אתר ההנצחה נרצחו במחנה יאסנובאץ 120 אלף איש*, רובם סרבים, אך גם צוענים ו- 13 אלף יהודים (ביד ושם טוענים למספר כפול)*. 82 אלף שמות נאספו עד כה בארכיון אתר ההנצחה וכולם מוצגים על קירות ותקרת המוזיאון.
* ההפרשים באומדן מספר הנספים גדולים, בהתאם לאינטרסים של הקרואטים והסרבים, והם מפלצתיים בכל מקרה.
 
אתר ההנצחה יאסנובאץ
האנדרטה באתר ההנצחה יאסנובאץ  (צילום: כרמית וייס)
 

צ'יגוץ – כפר החסידות

על עמוד חשמל במרכז הכפר לקניק מקננות להן ללא הפרעה זוג חסידות, אך למרבה הפלא לא צילמתי אותן. חסידות מקננות הוא אחד המראות שתמיד מטריפים את חושיי ואת מצלמתי, ולא שבעתי, פשוט ידעתי שאני הולכת לפגוש לא פחות מ- 50 קינים כאלו בכפר סמוך.
 
כפר החסידות צ'יגוץ (Čigoč) לא סתם מתהדר בתואר. הוא זכה בו בכבוד מהארגון האירופי להגנה על הטבע EuroNatur, ששם לו למטרה להגן על זני חיות בסכנת הכחדה, ובהן החסידה הלבנה. צ'יגוץ הוא הראשון מבין שמונה כפרים ברחבי אירופה שזכו בתואר European Stork Villages.
 
חסידה וגוזליה על גג בית בצ'יגוץ
חסידה וגוזליה על גג בית בצ'יגוץ  (צילום: כרמית וייס)
 

יותר חסידות מתושבים

130 תושבי הכפר מארחים בכל קיץ כ- 300 חסידות. לא פחות מ- 50 קינים פזורים על גגות הכפר, ומכיוון שחסידות צ'יגוץ פוריות במיוחד, בכל קן (הס פן תאיר...) גדלים 3-6 גוזלים. מספר זה הוא שיא אירופי, שכן ממוצע הגוזלים לזוג חסידות עומד על 1-3 גוזלים. תורמים לכך התנאים הטובים להן הן זוכות, ובעיקר האוכל המצוי להן בשפע באדמות המוצפות תדיר סביב נהר סאבה (Sava), מאחר וזוג חסידות על גוזליו זקוק לכ- 6 ק"ג של צפרדעים, ראשנים, חגבים ושאר מטעמים.
 
בכל חודש אפריל חוזרות החסידות לכפר, מתמקמות בקינים הישנים ומתחילות בשיפוצם. קן של חסידה יכול להגיע לקוטר של 2 מטר ולמשקל 1 טון, ולהרוס את גג הרעפים עליו הוא יושב. כדי שהתושבים לא יפרקו את הקינים, משלמים להם כאן 700 קונה (כ-440 ש"ח) בשנה עבור כל קן, ויש משפחות שזכו לשני קינים.
לאחר 34 ימים בוקעים הגוזלים, ואנו שהגענו בתחילת יוני, זכינו לראותם מטופלים על ידי ההורים. באוקטובר ישובו החסידות, עם גוזליהן שבגרו, לאפריקה החמה.
 
חסידה בצ'יגוץ
130 תושבי הכפר מארחים 300 חסידות על גגות בתי הכפר  (צילום: כרמית וייס)
 

תצפית על הגוזלים ואירוח מכל הלב

כדי לראות טוב יותר את הגוזלים, אני ממליצה להיכנס למסעדה של פנסיון Tradicije Cigoc, הממוקמת בפאתי הכפר. בנוסף לאוכל המעולה ולשירות מכל הלב, אם תשבו בקומה השנייה תזכו בתצפית נפלאה על החסידות המאכילות את גוזליהן על הגגות הסמוכים. לאורחי החדרים המקסימים שבקומה השלישית צפויה תצפית טובה עוד יותר. מומלץ בחום.
תצפית על חסידה ושלושה גוזלים
תצפית מהמסעדה על חסידה ושלושה מגוזליה  (צילום: כרמית וייס)
 

מוזיאון אתנוגרפי ושמורת טבע

במרכז הכפר צ'יגוץ מרכז מבקרים, בו תוכלו לקבל הסברים, מפות ומידע על מסלולים, ולקנות מזכרות של חסידות בכל הגדלים. לא הרחק משם, בבית משפחת סוצ'יץ (Sučić), מספר חדרים הפכו למוזיאון אתנוגרפי קטן, בו מוצגים כלי עבודה, בגדים, נול אריגה וחפצים אחרים מחיי הכפר. התצוגה העשירה, המארחים החביבים והמחיר הנמוך, בהחלט מצדיקים כניסה.
 
מרכז המבקרים בצ'יגוץ הוא גם מרכז המבקרים של שמורת הטבע לוניסקו פוליה (Lonjsko Polje), אזור ביצות על גדות נהר סאבה ויובליו. זהו אזור הביצות הגדול ביותר באגן הניקוז של נהר הדנובה (מומלץ להצטייד בתכשיר דוחה יתושים), והוא עשיר בעופות מים, ציפורי שיר וחיות אחרות.
 
מוזיאון אתנוגרפי בצ'יגוץ
מוזיאון אתנוגרפי בצ'יגוץ  (צילום: כרמית וייס)
 

כנר על הגג בקרואטיה

רוני ברנדל ולשכת התיירות של לקניק מתכננים להקים מרכז מבקרים חדש, לזכרו של יוליוס מאן, באחד מבתי העץ העתיקים. המרכז יוקדש ליחידת המתנדבים של מכבי האש ולהנצחת יהודי הכפר.
 
את שטף ההתלהבות והיזמות של רוני קשה לעצור. הוא מתכנן גם פסטיבל כנרים שנתי בלקניק, וכבר הכין סיר ענק עבור מרק הקניידלך הגדול ביותר בעולם, שייכנס לספר השיאים של גינס. עוד דרך להזכיר מסורת יהודית מהי.
 
רוני הוא יהודי שומר מצוות. הוא ואשתו מיכל, מרצה להיסטוריה יהודית באוניברסיטת זאגרב, הקימו את מרכז רימון להדרכה בנושאים יהודיים. רוני הוא מדריך טיולים, דובר עברית שוטפת, מכיר את קרואטיה והמדינות השכנות, חי ונושם את מורשת יהודי קרואטיה. פרויקט "אנטבקה של קרואטיה" הוא ה"בייבי" שלו, ודרכו המיוחדת להזכיר לעולם שפעם חיו כאן הרבה יותר יהודים.
 
החלון דרכו חילק טוביה חלב
רוני ברנדל בחלון דרכו חילק טוביה חלב, מימין בעל הבית מר שימק  (צילום: כרמית וייס)
 

אחרית דבר – צאצאי הכפר בישראל

מספר חודשים לאחר פרסום כתבה זו, יצר עמי קשר חנן גרין, שיוליוס מאן היה דוד של אמו. הוא סיפר לי על פגישתו, בשנת 2006, עם בוז'ידר (בוז'ו), מנהל לשכת התיירות של לקניק, שעשה מאמצים לאתר את קרובי המשפחה. את קופסת הסיגריות הוא השאיר בלקניק, כדי שזו תוצג במוזיאון המוקם שם. הסיפור מחמם את לבי, ומוכיח לי שוב שיש מי שזוכר את יהודי לקניק, ואף עושה מאמצים להנציח את זכרם ולשמור על חפץ קטן כל כך הרבה שנים.
 

סרט שצולם על ידי ערוץ עשר, לכבוד 40 שנה לצילומי הסרט כנר על הגג בכפר לקניק, קרואטיה

 

מידע נוסף על קרואטיה

לינה בכפר לקניק
בתי מלון בזאגרב
השכרת רכב בקרואטיה

כתבות נוספות על אזור זה בקרואטיה



כרמית וייס אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר