www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

סיור בעקבות יהודי זאגרב


סיור בעקבות יהודי זאגרב
מאת: רוני ברנדל


מזה מאות בשנים חיים יהודים בעיר זאגרב, בירת קרואטיה. מאז ומתמיד היתה הקהילה היהודית משולבת בחיי העיר, מושפעת ומשפיעה על התפתחותה, אך עם זאת שמרה על המסורת והייחוד. כל זה נקטע באכזריות בידי מי שחשב שליהודים אין מקום בין העמים, אך הקהילה קמה משבריה וממשיכה להתקיים, למרות הקשיים.


העמוד המטאורולוגי בפארק זרינייבאץ, מתנה לעיר מרופא יהודי נודע
העמוד המטאורולוגי בפארק זרינייבאץ, מתנה לעיר מרופא יהודי נודע  (צילום: רוני ברנדל) 
 
המטייל כיום ברחובות זאגרב יתקשה למצוא שרידים לאותה קהילה נפלאה. שלא כמו בערים גדולות אחרות באירופה, רובע יהודי לא היה, כך גם גטו יהודי, ובית הכנסת היחיד נהרס. אך מי שיחפש היטב ימצא את חותמם של יהודי זאגרב במספר פינות בעיר, אליהן אנסה לקחת אותכם בכתבה זו. 
אתרים בכתבה זו: המוזיאון העירוני של זאגרב (A), המכון הקרואטי למוסיקה (B), ביתו של ראש הקהילה היהודית
בכיכר הפרחים (C), בית הכנסת שנהרס ברחוב פרשקה (D), פארק זרינייבאץ (E), מוזיאון לאמנות ומלאכה (F) 
 

שייט תעלות




 

יהודי קרואטיה

יהודים ישבו בקרואטיה החל מהתקופה הרומית וכן בימי הביניים. במשך תקופה ארוכה היתה קרואטיה תחת השפעה זרה, ועובדה זו השפיעה גם על התפתחותן של הקהילות היהודיות. האזור היבשתי היה תחת השפעתן של הונגריה ואוסטריה, ואילו החוף הקרואטי, הידוע גם בשם דלמטיה (Dalmacija), היה תחת השפעת איטליה.
 
במאה ה- 14, במשך תקופה קצרה, התגוררו כמה משפחות יהודיות בזאגרב (Zagreb), באזור גראדץ (Gradec), אחת משתי הגבעות עליהן הוקמה זאגרב (השנייה היא Kaptol, עלייה ניצבת הקתדרלה). אך להוציא אפיזודה זו, עד סוף המאה ה- 18 היה אסור ליהודים להתיישב בשטחי קרואטיה, שהיו תחת השלטון האוסטרו-הונגרי. ב-1781 פרסם הקיסר האוסטרי יוזף השני מסמך הידוע בשם 'כתב הסובלנות', שנתן ליהודים בממלכה שוויון זכויות. רק אז החלה התיישבות מסיבית יותר של יהודים באזורים אלו.
כנר על הגג בקרואטיה, כרמית וייס
הכותב בחלון הבית בו צולם הסרט כנר על הגג, עיירה קרואטית הנראית כמו שטעטל  (צילום: כרמית וייס) 
 

יהודי זאגרב – תפילות בשפה הקרואטית

לזאגרב הגיעו היהודים הראשונים ב-1787, ועשרים שנה מאוחר יותר נוסדה הקהילה היהודית בעיר. הנשיא הראשון היה סוחר בשם יעקוב שטיגלר, שצאצאיו היו בוני מעליות ידועים. עד היום אפשר למצוא בזאגרב בתים עם מעליות שנבנו על ידם. עד כדי כך הפכה המשפחה מזוהה עם מעליות, שבזמנו היו התושבים של זאגרב אומרים שלבניין יש "שטיגלר".
 
סיפורה של משפחת שטיגלר מסמל את התפתחותה של קהילת יהודי זאגרב, מאחר והיהודים הראשונים שהגיעו היו סוחרים ובעלי מלאכה פשוטים. אותם אנשים פשוטים השקיעו בחינוך ילדיהם וכתוצאה מכך, רק שישים שנה אחרי שנוסדה, בנתה הקהילה בית כנסת יפה ומפואר, שניצב לצד הכיכר המרכזית במרכז העיר. התפתחותה של הקהילה היהודית התקדמה יד-ביד עם התפתחותה של זאגרב באותן השנים.
 
במרכז חיי הקהילה עמד בית הכנסת של הזרם הניאולוגי (הקצה השמרני של תנועת הרפורמה ביהדות, במדינות הונגריה לשעבר). באותה שנה הגיע לזאגרב רב חדש בשם הושע יעקובי (Hosea Jacobi), שהתחיל להשתמש בשפה הקרואטית. גם קהילה אורתודוקסית קטנה היתה בזאגרב, שבזמנים מסוימים היה לה בית כנסת משלה ובאחרים היתה חלק מהקהילה הניאולוגית. עובדה זו גרמה ללא מעט ויכוחים וסכסוכים, בנוגע למסורת התלמודית. מעניין לציין, שבסכסוכים הללו תמכו תושבי זאגרב ברוב הניאולוגי, בעוד הכנסייה הקתולית תמכה במיעוט האורתודוקסי.
לפני בניית בית הכנסת, יהודי זאגרב שכרו או קנו בתים במרכז העיר, למשל ברחובות פטריניסקה, גאיבה וג'ורג'יצ'בה, ואלו שימשו להם כבתי כנסת.
 
יאסנובאץ, קרואטיה
מוזיאון ההנצחה במחנה השמדה יאסנובאץ, שמות הנרצחים על התיקרה  (צילום: כרמית וייס) 
 

קרואטים בני דת משה

רוב יהודי זאגרב היו אשכנזים. כשאוסטריה כבשה את בוסניה הגיעו לזאגרב גם מעט יהודים ספרדים, ומעט אשכנזים מקרואטיה התיישבו בבוסניה. החברה בזאגרב של אותן שנים היתה פתוחה וסובלנית כלפי כולם, כולל יהודים. אפשר ללמוד על כך גם מהעובדה שיהודים שהגיעו מצ'כיה, סלובקיה, הונגריה ואוסטריה, במהרה העניקו לילדיהם שמות קרואטיים, ורבים אף תרגמו את שמות המשפחה לקרואטית. בגלל הקשר הקרוב עם תושבי העיר הלא יהודים, היו הרבה נשואי תערובת, והדבר גרם להתנצרות, בעיקר אצל הנשים, כי בקרואטיה של אותם ימים לא הכירו בנישואים אזרחיים.
 
תהליך ההתעוררות הלאומית שעבר העם הקרואטי בשנות החמישים, השפיע גם על היהודים ורבים מהם ראו את עצמם כ"קרואטים בני דת משה". ההתנגדות לנוכחות יהודית בקרואטיה באותה תקופה נבעה מהעובדה שהיהודים דיברו שפות זרות, אותן הביאו ממדינות מוצאם, והיו סמל לשלטון זר. לא מדובר באנטישמיות מסורתית, אלא ביהודים שייצגו כוח זר בקרואטיה בתקופת התעוררות לאומית.
 
בדומה לעמים אחרים באירופה, אם כי קצת יותר מאוחר, גם היהודים עוברים תהליך של תחייה לאומית, עם תחילתה של התנועה הציונית, שמרכזה בחלק זה של אירופה היה בזאגרב. אביו של בנימין זאב הרצל נולד בעיר זמון (Zimony), שהיתה באותם ימים חלק של קרואטיה (כיום בשטח סרביה), ואת קברם של הסבים ניתן לראות בבית העלמין בעיר.
 
בית הקברות מירוגוי, יהודים לצד מוסלמים ונוצרים
בית הקברות מירוגוי, יהודים לצד מוסלמים ונוצרים  (צילום: עליזה חרותי) 
 

קהילה יהודית בתנופה מחודשת

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, הקהילה התפתחה ושגשגה והפכה לאחת העשירות באזור. היהודים גרו בכל אזורי העיר ועסקו בעבודות שונות. ממסחר ומלאכת-יד הם עברו למקצועות כמו אדריכלות, רפואה ועריכת דין.
 
מלחמת העולם השנייה והשואה גרמו להתמוטטותה של הקהילה היהודית בזאגרב. כשמונים אחוז מ- 13 אלף יהודי זאגרב נספו בשואה. רובם נרצחו בשנה הראשונה למלחמה (1941-1942), במחנה השמדה יאסנובאץ (Jasenovac) ובמקומות אחרים בקרואטיה. מיעוטם נשלחו החל מ- 1943 למחנות השמדה בגרמניה ופולין. עם תום המלחמה היגרו כמחצית מהניצולים, כ- 6,000 איש, לישראל ולארצות הברית. היהודים שנשארו בזאגרב ניסו להחיות את הקהילות הקודמות, ולמרות הקשיים ואבדן קשר עם העולם היהודי (בשל המצב הפוליטי ביוגוסלביה), הם המשיכו לפעול ואפילו לגדול. ב- 1998 הגיע לקרואטיה הרב הראשון אחרי מלחמת העולם השנייה, ואז החלה תחיית החיים הדתיים בקרואטיה, עם תפילות בבית הכנסת ואפילו חתונות יהודיות.
 
יאסנובאץ, קרואטיה יאסנובאץ, קרואטיה
יאסנובאץ, קרואטיה
הנצחה במחנה השמדה יאסנובאץ, מהמקור לא נותר דבר, רק אדני מסילת הרכבת (בתמונה הראשונה מימין)
ומפה המסמנת את מיקום הצריפים (בתחתית התמונה התחתונה)
  (צילום: כרמית וייס) 
 

בית כנסת במוזיאון העירוני של זאגרב

שרידים מעטים נותרו כיום מהקהילה היהודית של זאגרב. יהודי זאגרב לא גרו מעולם ברובע או ברחוב משלהם, אלא היו פזורים ברחבי העיר. גם גטו יהודי לא היה מעולם בזאגרב. המבנה המרכזי, שאיחד את הקהילה כולה, היה בית הכנסת ברחוב פרשקה (Praška) במרכז העיר. היה זה בניין מפואר, שנבנה ב-1867 לפי תוכנית של האדריכל פרניו קליין. בית הכנסת היה שייך לזרם הניאולוגי, והיו בו עוגב ועזרת נשים שמוקמה בגלריה.
 
בשנת 1941 נהרס בית הכנסת בידי ממשלת האוסטאשה (ustaša), ששיתפה פעולה עם הנאצים. במקום בו הוא עמד יש כיום רק שלט זיכרון. דגם של בית הכנסת, יחד עם כמה מאבני הבניין, ניתן לראות במוזיאון העירוני של זאגרב (Muzej grada Zagreba), ברחוב Opatička 20. לטעמי זהו המוזיאון המעניין ביותר בזאגרב, אך מלבד דגם בית הכנסת אין בו מוצגים יהודיים נוספים.
 
דגם בית הכנסת של זאגרב, שריד יחיד לקהילה היהודית לפני השואה
דגם בית הכנסת של זאגרב, שריד יחיד לקהילה היהודית לפני השואה  (צילום: רוני ברנדל) 





 

מתנות יהודי זאגרב לפארק זרינייבאץ

בצד הצפוני של פארק זרינייבאץ (Zrinjevac), במרכז העיר, הוקם בשנת 1884 עמוד מטאורולוגי, מתנה לעיר מהרופא הצבאי היהודי, דוקטור אדולף הולצר. הוא גם תרם מספר רב של דברי ערך למוזיאונים של זאגרב, כולל חפצי יודאיקה למוזיאון האומנות והמלאכה.
העמוד בנוי שיש שהובא מחצי-האי איסטריה, לחופי הים האדריאטי, לפי תוכניתו של הרמן בולה. כמעט 130 שנה מראה העמוד המטאורולוגי את מזג האוויר, לחץ האוויר, הטמפרטורה וערכים ממוצעים לכל השנה.
 
ביתן המוזיקה, גם הוא בפארק זרינייבאץ, הוקם בשנת 1891, כתרומה לעיר מהסוחר אדוארד פריסטר. משפחת פריסטר היתה אחת המשפחות היהודיות העשירות ביותר בזאגרב. הם נתנו חסות ותרומות להתפתחות המדע והאומנות, ובכך שיחקו תפקיד חשוב בפיתוחה הכלכלי והתרבותי של העיר.
 
לבסיס המסיבי מאבן יש תפקיד כפול: הוא משמש כתהודה להגדלת עוצמת הצליל, אבל גם כ... מחסן לכלי גינון. גובהו של הביתן 1.5 מטר והוא בנוי משלוש שכבות אבן, שכל אחת מהן הובאה מאזור אחר בקרואטיה.
מרשים במיוחד מבנה הברזל, המורכב משמונה עמודים, מחוברים בקשתות עגולות, הנושאות את הגג עם מסגרות מקושטות באורנמנטים (עיטורים בעלי תבנית החוזרת על עצמה). מעניין לראות גם את ראשי הנחשים המשמשים כמרזבים. בצד הצפוני של הביתן מדרגות רחבות, ובקצותיהן גדר ברזל יפה. כל חלקי הברזל צבועים בצבע ירוק דהוי ואלגנטי. הרוזטות והקישוטים בקשתות ובמקומות אחרים, מצופים בנגיעות עדינות של זהב.
 
ביתן המוסיקה בפארק זרינייבאץ, תרומת משפחת פריסטר היהודית
 ביתן המוסיקה בפארק זרינייבאץ, תרומת משפחת פריסטר היהודית  (צילום: רוני ברנדל) 
 

הראש היהודי שהמציא את ספינת האוויר

המהנדס היהודי-קרואטי דוד שוורץ, שהתגורר מרבית חייו בזאגרב, היה ממציא ספינת האוויר הראשונה בעולם, הבנויה מסגרת אלומיניום קשיחה. בשנת 1897 נערכה בברלין טיסת הניסוי הראשונה של ספינת האוויר של שוורץ. הניסוי נחשב מוצלח, למרות מספר תקלות שאירעו, אך שוורץ לא זכה לשיתוף הפעולה הנדרש משותפיו הגרמנים, עורכי הניסוי, בשל היותו יהודי וקרואטי. אחרי פטירתו הפתאומית של שוורץ, מכרה אלמנתו את הזכויות ואת הידע לרוזן פרדיננד פון צפלין (Ferdinand von Zeppelin), שהיה מתנגדו של שוורץ, בסכום זעום של 15,000 מארק. כך במקום שספינת האוויר תקרא בשם שוורצופלאן, היא נקראה צפלין...
 
ספינת האוויר של דוד שוורץ, הזכויות נמכרו לרוזן צפלין ספינת האוויר של דוד שוורץ, הזכויות נמכרו לרוזן צפלין
דוד שוורץ וספינת האוויר שלו, הזכויות נמכרו לרוזן צפלין
 

ביתו של ראש הקהילה היהודית של זאגרב

ביתו של יוסיפ זיבנשיין, ראש הקהילה היהודית של זאגרב, נבנה בשנת 1878 כארמון גדול בסגנון ניאו-גותי. הבית נמצא בכיכר הפרחים – צבייטני טרג (Cvjetni trg), במרכז העיר. בשנות העשרים חודש הבית והורדו ממנו הקישוטים מתקופת ההיסטוריציזם באמנות (נוטה לאמץ מוטיבים ודרכי הבעה הלקוחים מן העבר).
 
בתחילת המאה העשרים שרת בנו, רוברט זיבנשיין, שהיה עורך-דין, כנציג במועצת העיר זאגרב. בתפקידו כראש המכון הקרואטי למוזיקה תרם רבות לקידום המכון החשוב הזה, השוכן ברחוב גונדוליצ'בה (Ivana Gundulića 6).
 
ביתו של יוסיפ זיבנשיין, ראש הקהילה היהודית של זאגרב
ביתו של יוסיפ זיבנשיין, ראש הקהילה היהודית של זאגרב  (צילום: רוני ברנדל)  
 

יודאיקה בקתדרלה של זאגרב

הקתדרלה של זאגרב היא אחד המבנים הבולטים בעיר. מאז בנייתה במאה ה-13, שולטים צריחיה בקו הרקיע של העיר. באחד מביקורי בקתדרלה הופתעתי למצוא בין המוצגים הרבים בחדרי האוצר, גם מנורה בת שבעה קנים. למי היתה שייכת המנורה וכיצד הגיעה לאוצר הכנסייה, לחידה זו ספק אם יימצא אי פעם פתרון.
 
מספר פרטי יודאיקה מוצגים גם במוזיאון לאמנות ומלאכה (Muzej za umjetnost i obrt) של זאגרב. חזית הבניין, שנבנה בסגנון רנסאנס גרמני, מעטרת את אחת הכיכרות היפות של זאגרב, כיכר טרג מרשלה טיטה (Trg marsala Tita). חלק מהפריטים נתרמו, חלקם נקנו וחלקם הגיעו בדרכים שונות. אך עדיין לא נדיר, גם בימים אלו, למצוא פרטי יודאיקה בחנויות עתיקות או בשווקי פשפשים. כיצד הם מגיעים לשם – נוכל כנראה רק לנחש.
 
חנוכיה בת שבעה קנים בחדרי האוצר של הקתדרלה של זאגרב
חנוכיה בת שבעה קנים בחדרי האוצר של הקתדרלה של זאגרב  (צילום: רוני ברנדל) 
 

בית קברות לארבע הדתות

במותם כמו בחייהם, יהודי זאגרב שלא התגוררו ברובע משלהם, גם לא נקברו בבית קברות משלהם. הם נקברו בבית הקברות מירוגוי (Mirogoj), שנפתח בשנת 1878. היה זה אחד מבתי הקברות הראשונים באירופה בו נקברו זה לצד זה (אם כי בחלקות נפרדות) בני ארבע הדתות: נוצרים קתולים, נוצרים אורתודוקסים, מוסלמים ויהודים (בשל ההיסטוריה והמלחמות רואים בקרואטיה בנוצרים קתולים ואורתודוקסים שתי דתות שונות). אולי בשל כך, שלא כמו בבתי קברות אחרים באירופה, לא נפגעו הקברים היהודיים במלחמת העולם השנייה.
 
על הקברים בבית הקברות מירוגוי יש לשלם "דמי אחזקה", בעבור שמירה וטיפוח המקום. מי שמשפחתו אינה משלמת מועבר לקבר אחים וחלקת הקבר שלו נמכרת לאחר. בחמישים השנים האחרונות נמכרו רבים מהקברים היהודיים ללא-יהודים, כך שכיום מתערבבות הדתות זו בזו. סיבה נוספת לכך היא נשואי התערובת וההתבוללות של יהודי קרואטיה. התבוללות, אגב, היתה קיימת בקרואטיה מאז ומתמיד, בשל אופייה הניאולוגי של הקהילה, והיא גברה מאז מלחמת העולם השנייה. 
 
בית הקברות מירוגוי, זאגרב
מצבה עם כיתוב בעברית, בית הקברות מירוגוי בזאגרב  (צילום: עליזה חרותי) 
 

יהודי קרואטיה כיום

כיום יש בזאגרב שלוש קהילות יהודיות: הקהילה היהודית של זאגרב, קהילת בית ישראל וקהילת חב"ד. יחסית למספר הקטן, כ- 1500 חברים, מתקיימת בהן פעילות ענפה. באוניברסיטה של זאגרב מתקיים חוג ללימודי יהדות, בעיר פועלים שני גני ילדים ובית ספר יסודי יהודי, כמה עמותות תרבות, מספר עיתונים יוצאים לאור ופסטיבל סרטים יהודי מתקיים כל שנה. יחד עם זאת, בכל הנוגע לדת - בקושי מגיעים למניין. מספר האירועים התרבותיים מעיד על תנופה יצירתית ורצון לשמר, לפתח ולהעביר זהות יהודית לדורות הבאים.
 




מלון מומלץ במרכז זאגרב

מלון אקדמיה (Hotel Academia) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם במדרחוב המסעדות והברים של העיר העתיקה (Ivana Tkalčića), מרחק הליכה קצר (750 מ') מהכיכר המרכזית ושאר אתרי התיירות בעיר. המלון מציע חניון מקורה (בתשלום), מסעדה, ארוחת בוקר עשירה, סוויטות ממוזגות לזוגות ומשפחות. המלון זוכה להמלצות אורחים חמות.
מלון אקדמיה – השוואת מחירים (שימו לב לתנאי הביטול)

מלון מומלץ במרכז זאגרב   מלון מומלץ במרכז זאגרב
מלון מומלץ במרכז זאגרב   מלון מומלץ במרכז זאגרב

מלון אקדמיה - סוויטות מרווחות ושירות אדיב במרכז זאגרב





מידע נוסף על קרואטיה
בתי מלון בקרבת כיכר ילצ'יץ - במרכז העיר העתיקה של זאגרב
בתי מלון בקרבת שדה התעופה של זאגרב
 
כתבות נוספות 
סיור בזאגרב
מוזיאונים מיוחדים בקרואטיה

על הדרך בין זאגרב לפליטביצה
שמורת אגמי פליטביצה
רוביני: אלפי שנות היסטוריה





רוני ברנדל אודות הכותב
רוני ברנדל, יליד קרואטיה ומתגורר בה לאחר ששהה מספר שנים בישראל. חבר המרכז לחינוך יהודי 'רימון', מרצה, מארגן תערוכות ופרויקטים בנושאים יהודיים. מדריך תיירים ומארגן סיורים בקרואטיה ובמדינות השכנות. מסייע לתיירים דתיים במציאת מקומות לינה ואוכל כשר.
דוא"ל: office@travelontheroof.com | אתר אינטרנט  http://travelontheroof.com

רוני עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של רוני.








מספר צפיות: 12959
2620